כך עולה מפאנל בהשתתפות בכירי התעשיה במסגרת פורום הבכירים של כנס ChipEx 2023. משתתפים: רננה אשכנזי, שותפה כללית בגרוב ונצ'רס, כריסיטי סימונס מובילת תחום השבבים העולמי בחברת דלויט, אורי תדמור מנכ"ל KLA ישראל וסגן נשיא KLA העולמית ויין צ'אנג, סגן נשיא בכיר למכירות פיתוח עסקי, שיווק ומשפט בקבוצת ASE. את האירוע הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG.
בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום. כך עולה מפאנל בהשתתפות בכירי התעשיה במסגרת פורום הבכירים של כנס ChipEx 2023. בפאנל השתתפו: רננה אשכנזי, שותפה כללית בגרוב ונצ'רס, כריסיטי סימונס מובילת תחום השבבים העולמי בחברת דלויט, אורי תדמור מנכ"ל KLA ישראל וסגן נשיא KLA העולמית ויין צ'אנג, סגן נשיא בכיר למכירות פיתוח עסקי, שיווק ומשפט בקבוצת ASE. את האירוע הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG.
גרדמן פותח את השיחה בהצגת שאלה מאתגרת לחברי הפאנל לגבי שלוש הטכנולוגיות החשובות ביותר לדעתם שישפיעו על עתיד המוליכים למחצה. הוא פותח את הדיון בהצעת בינה מלאכותית (AI) כטכנולוגיה משמעותית. הוא הסביר כי AI הוא לא רק חלק אינטגרלי של מוליכים למחצה, אלא גם בשימוש על ידי חברות מוליכים למחצה כדי לשפר את תהליכי העבודה שלהם במפעל, איכות המוצר, ומגבלות התכנון. הוא גם מצביע על החשיבות של מינוף חומרים חדשניים בתעשיית המוליכים למחצה.
השאלה הפרטנית הראשונה הופנתה לרננה אשכנזי מקרן גרוב: "כאשר הקרן שלך נוסדה הצהרתם שאתם הולכים להתמקד בחברות שבבים פהבלס ואולם היום עברתם לדיפטק וטכנולוגיות עתידניות בגלל מחסור בחברות שבבים חדשות. מדוע איננו רואים חברות סטארט-אפ חדשות בתחום השבבים?
"כשיצאנו למסע יצירת 4 השותפים לשנת 2007, שמחנו לגלות כי שלושה מתוך ארבעת השותפים הם בעלי ניסיון רב בתחום. עובדה זו הייתה משמעותית מכיוון שמשמעותה הייתה שיש לנו בסיס חזק לבנות עליו במונחים של ידע ומומחיות. כשהתחלנו לבצע שיחות טלפון ולפנות למשקיעים פוטנציאליים, הבנו שההתמקדות שלנו בטכנולוגיה עמוקה היא ייחודית ומבדילה אותנו מכל השאר. היינו נחושים לפרוץ קדימה עם החזון שלנו, למרות שזה היה סיכוי מרתיע. עם זאת, היינו מאוחדים במחויבותנו לתמוך זה בזה ולהתגבר על כל מכשול שנקרה בדרכנו. רוח זו של חוסן ונחישות הובילה אותנו לכנות את המיזם שלנו "הקשה ביותר", כקריצה לאתגרים שידענו שנעמוד בפניהם. בסופו של דבר, ההתמדה שלנו השתלמה, והצלחנו לבנות עסק מצליח שהתבסס על הערכים המשותפים שלנו של חדשנות, שיתוף פעולה ועבודה קשה."
"אנו מעוניינים בדרך כלל בסטאטראפים הכוללים מדע או הנדסה הארדקור. סטארט-אפים אלה דורשים לעתים קרובות גם חומרה וגם תוכנה והם מאתגרים לפיתוח. הטובים קשים להשגה ומתאימים למימון הון סיכון. אנו משקיעים בחברות סטארט-אפ רבות, עם דגש על טכנולוגיה כליבה שלהם.
עם זאת, אשכנזי מודה שיש בעיה כי אין מספיק סטארט-אפים חדשים. האופי עתיר ההון ותהליך הפיתוח הארוך של סטארט-אפים רבים הופכים את גיוס הכסף למאתגר. למרות חוסר החידוש, עדיין יש לא מעט חברות.
השאלה הבאה הופנתה לכריסטטי סימנס מדלויט: "בראיון שקיימת לפני האירוע הזה אמרת שדלויט מעריכה כי עד שנת 2026 חברות השבבים ישקיעו 500 מיליון דולר בכלים לתכנון שבבים המבוססים על בינה מלאכותית. שתפי אותנו איך אתם רואים את שוק הכלים מבוססי הבינה המלאכותית?"
כריסטי סימונס מ-Deloitte הדגישה את המשמעות הגלובלית של תעשיית המוליכים למחצה. היא נוגעת באתגרים הגיאופוליטיים העומדים בפני מדינות שונות בביסוס מקומן במערכת האקולוגית של המוליכים למחצה. כריסטי גם מדגישה את המודעות והחשיבות הגוברת של מוליכים למחצה בחיי היומיום ודנה בתפקיד המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה בתמיכה בתעשיית המוליכים למחצה.
"תעשיית המוליכים למחצה הופכת חשובה יותר ויותר בעולם, ומדינות שוקלות את השתתפותן באקוסיסטם. היתרונות התחרותיים של התעשייה בייצור ועיצוב מניעים שיקולים גיאופוליטיים. המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה משקף את ההכרה במשמעותו הכלכלית. חלוקת המשאבים במדינות שונות, במיוחד בייצור ועיצוב עורפי, היא גורם מפתח שיש לקחת בחשבון".
בהמשך הסבירה סימונס כיצד AI ומוליכים למחצה יכולים ליצור יעילות במגזרים שונים. היא מדברת על ההשפעה של AI על עבודתה וחיי היומיום שלה. היא גם דנה בביקוש העתידי לכישרונות בתחום הבינה המלאכותית ומדגישה את הצורך בחינוך בתחום הבינה המלאכותית.
באשר לתחזית של דלויט להשקיע 500 מיליון דולר בכלי EDA מבוססי בינה מלאכותית (Electronic Design Automation) מזהה סימונס מזהה שלושה תחומים שבהם AI יכול להיות מועיל ב- EDA: אופטימיזציה של הספק, ביצועים ואזור (PPA), וקיצור זמן היציאה לשוק. היא גם דנה בפוטנציאל של AI ליצור מודלים עסקיים חדשים, כגון הנדסה בלתי חוזרת, וכיצד AI יכול לעזור בהעברת עיצובים מבית יציקה אחד למשנהו.
השאלה הבאה הופנתה לאורי תדמור: "מכיוון שכולנו כאן מתעשיית המוליכים למחצה אנחנו בהחלט מעריכים את המירוץ הבלתי נגמר שלנו. מהן טכנולוגיות התהליך המרכזיות שיאפשרו את ייצור שבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה?"
"כיום מתקיים דיון משמעותי בדרגים הממשלתיים על תעשיית השבבים, כאשר המוסדות מכירים בחשיבותה. הדובר מדגיש כי התקדמות טכנולוגית, כגון גיאומטריות שונות ופיתוח אולטרה סגול קיצוני (EUV), מתרחשים במקביל. גורמים רבים, כולל AI, טכנולוגיות תקשורת כמו 5G וסיבים אופטיים, מניעים את התעשייה קדימה." תדמור מדגיש את הצורך לזהות את המרחבים הטכנולוגיים העיקריים שישפיעו על התעשייה וינחו החלטות השקעה. "
תדמור מדבר על יישום הבינה המלאכותית בארגונו. הוא מדבר על האופן שבו AI עוזרת לנהל את הביקוש למוצרים שלהם ולשפר את המערכות שלהם. הוא מצביע על וריאציות התהליך בצמתים טכנולוגיים חדשים וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול מורכבויות אלה. תדמור תיאר גם ביצד מיושמת הבינה המלאכותית במכונות שלהם וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול כמויות המידע העצומות שהם אוספים מתהליך הייצור ומהספקים שלהם. גישה מונחית נתונים זו מסייעת להם להבין כיצד להגיב ולהתאים את התהליכים שלהם, תוך אופטימיזציה של תפוקת המוצרים והביצועים הכוללים.
את השאלה הפרטנית האחרונה הפנה גרדמן ליין צ'נג מקבוצת ASE: "מעבדי היישומים העדכניים ביותר מיוצרים בתהליך של 5 ננומטר ומכילים כמעט 12 מיליארד טרנזיסטורים. ככל שהתעשייה מתקרבת לגבולות הפיזיים של מזעור, מה תפקידם של השבבים בפתרון אתגר זה?
צ'אנג מתמקד בתפקיד האריזה בחדשנות מוליכים למחצה. הוא דן בשילוב של אלקטרוניקה אוטומטית בחבילות מוליכים למחצה, ומדגיש אותה כתחום פוטנציאלי להשקעה.
הוא מציין את האריזה כעמוד תווך מרכזי ומביעים התרגשות מחידושים מתקדמים בתחום האריזה, במיוחד מהשילוב של אלקטרוניקה לרכב ואלקטרוניקה ניידת. צ'אנגי מתייחס להכרה של הנשיא ביידן בכך כמשאב חיוני. היא דנה בהתפתחויות המהירות בטכנולוגיות כמו EUV ובתחרות הגוברת בין משתמשי קצה במגזרים שונים, כולל AI ו-5G.
צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור שלהם. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה להם לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.
גם צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה לחברה לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.
בהמשך הפנה גרדמן שאלות כלליות אל משתתפי הפאנל. הוא ציין אל האתגרים בשמירה על חוק מור – העיקרון שמספר הטרנזיסטורים על שבב מכפיל את עצמו בערך כל שנתיים, מה שהופך את השבבים לקטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה. הוא גם מזכיר את המורכבות הגוברת בהשגת תשואות גבוהות ואת תפקידה החיוני של המטרולוגיה בשמירה על תהליך הייצור בשליטה. הם דנים בהשקעה שלהם בפיתוח הדור הבא של כלי מטרולוגיה כדי לענות על הדרישות של טכנולוגיית שבבים מתקדמת.
השיחה נפתחת בסקירה כללית של התפתחות ייצור השבבים, תוך התמקדות בחידושים שמביאים טכנולוגיות אריזה ושבבים מתקדמות. פיתוחים אלה מאפשרים יותר חופש וגמישות ארכיטקטונית, תומכים בשילוב של בלוקים פונקציונליים מגוונים (כמו GPUs, מעבדים וכו ') ומקלים על יכולת ההסתגלות לעתיד. משתתפי הפאנל מציינים כי התפתחויות אלה צפויות להיות חיוניות לתמיכה בשיפורי AI.
לאחר מכן, השיחה עוברת לשאלות מהקהל, שהראשונה שבהן עוסקת בסוגיה הבוערת של ניהול שרשרת האספקה בתעשיית המוליכים למחצה. הדוברים מכירים בכך שאיזון זמינות המשאבים באסיה עם הצורך בתמיכה מקומית באזורים אחרים הוא משימה מורכבת. הם מציינים כי הם בוחנים דרכים לייעל את התהליך תוך מילוי צרכים מקומיים.
לאחר מכן דנים משתתפי הפאנל בהשפעה של אירועי השנתיים האחרונות על שרשרת האספקה, ורומזים לאתגרים שככל הנראה הביאה מגפת הקורונה העולמית. הם מציינים שיפורים בניהול מטענים והגברת שיתוף הפעולה עם ספקים ולקוחות כאסטרטגיות מפתח לניווט באתגרים אלה.
לאחר מכן השיחה פונה למגמת הלוקליזציה בתוך התעשייה, כאשר מדינות מבקשות להבטיח יכולות ייצור מוליכים למחצה משלהן. מגמה זו מונעת על ידי שילוב של גורמים, כולל מתחים גיאופוליטיים, חששות ביטחוניים והרצון לשמור על שליטה בתחומי טכנולוגיה מרכזיים. עם זאת, יש לציין כי זה לא יוביל להסתמכות עצמית מלאה אלא להגדרה מחדש של טביעת הרגל של שרשרת האספקה העולמית.
הדיון מסתיים בנימה חיובית, כאשר כל משתתפי הפאנל מביעים אופטימיות לגבי עתיד תעשיית המוליכים למחצה. הם מציינים את הנוכחות הגוברת של מכשירים דיגיטליים, את הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים ואת עליית הבינה המלאכותית ויישומי היי-טק אחרים כסיבות לאופטימיות שלהם. הם גם מכירים בכך שצמיחת התעשייה מונעת על ידי מגוון רחב של יישומים, כולל שירותים מרחוק ותכונות מתקדמות בכלי רכב.
באופן כללי, הנושאים העיקריים של דיון זה הם ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית המוליכים למחצה, האתגרים והאסטרטגיות לניהול שרשראות אספקה, השפעות הגיאופוליטיקה על התעשייה ופוטנציאל הצמיחה העתידי של התעשייה.
