ד״ר אסף הורביץ ימונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות ויצטרף להנהלת הרשות. במסגרת התפקיד החדש הוא צפוי להוביל את פעילות הרשות בתחום הבינה המלאכותית ואת חלקה ביישום האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית מול תעשיית ההייטק.

ברשות מציינים כי תחומי אחריותו יכללו קידום מחקר וחדשנות בתחום ה-AI והרחבת שיתופי הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה. המינוי משקף את המשקל ההולך וגדל שמייחסת הרשות לבינה מלאכותית כחלק ממדיניות התמיכה בתעשיית ההייטק הישראלית.

הורביץ מגיע לתפקיד לאחר יותר משני עשורים שבהם עסק במחקר, יזמות טכנולוגית ופיתוח ומסחור של טכנולוגיות. בשמונה השנים האחרונות שימש כמייסד ומנכ״ל חברת Brainvivo, חברת דיפטק המפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית המבוססות על מודלים של פעילות המוח האנושי.

ב-Brainvivo הוביל הורביץ צוות שכלל חוקרי מוח, מהנדסי למידת מכונה ומפתחי מוצר, וכן גיוסי הון ושיתופי פעולה מחקריים ועסקיים בארצות הברית, אירופה וישראל. קודם לכן היה ממייסדי מרכז שטראוס לנוירו־דימות חישובי וניהל את הקמתו.

הורביץ הוא בעל דוקטורט במדעי המוח החישוביים, תואר שני במדעי המוח ותואר ראשון בביוטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ובוגר תוכנית מנהלים של Harvard Business School.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות, אמר בעקבות המינוי כי התחרות העולמית בתחום הבינה המלאכותית מחייבת שילוב בין מחקר, יזמות ותשתיות לאומיות. לדבריו, ניסיונו של הורביץ במחקר ובהקמת מיזמים טכנולוגיים אמור לסייע לרשות בקידום הפעילות בתחום.

הפוסט ד״ר אסף הורביץ ימונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אלוט תעמוד בראש מאגד ישראלי חדש לפיתוח טכנולוגיות שיגנו על רשתות תקשורת ומידע מפני יכולות הפענוח הצפויות של מחשבים קוונטיים עתידיים. המאגד, הנתמך בידי חטיבת תשתיות החדשנות של רשות החדשנות, מאגד תשע חברות טכנולוגיה ושישה מוסדות אקדמיים.

החברות המשתתפות הן אלוט, סרגון, Classiq, גילת רשתות לוויין, HEQA Security, אלתא, NVIDIA, רד וריבון. השותפים האקדמיים הם אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

על הקמת המאגד הודיעה אלוט ב־18 באוגוסט. החברה תהיה חברה מייסדת ויו"ר המאגד, וד"ר יעקב שטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלוט, יכהן כיו"ר מועצת המאגד וכראש הוועדה המדעית. בשלב זה לא פורסמו התקציב שאושר למאגד, שיעור המימון הממשלתי או משך תוכנית העבודה.

האיום עדיין עתידי, אך המידע נגנב כבר היום

המאגד אינו מיועד לבניית מחשב קוונטי. מטרתו היא להגן על מערכות התקשורת הקיימות והעתידיות מפני מחשב קוונטי גדול ועמיד לשגיאות, שיוכל בעתיד לערער חלק משיטות ההצפנה במפתח ציבורי הנפוצות כיום, ובראשן RSA והצפנה המבוססת על עקומים אליפטיים.

מחשב כזה עדיין אינו קיים, ולא ידוע מתי יהיה ניתן לבנותו. למרות זאת, המעבר להצפנה חדשה צריך להתחיל זמן רב מראש משום שמערכות תקשורת, שבבים, שרתים וציוד רשת נשארים בשימוש שנים רבות. נוסף על כך קיים איום המכונה "איסוף עכשיו, פענוח אחר כך": גורם עוין יכול לשמור כיום תעבורה מוצפנת רגישה ולנסות לפענח אותה בעתיד, כאשר תהיה בידיו יכולת קוונטית מתאימה.

המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארצות הברית, NIST, פרסם באוגוסט 2024 את שלושת התקנים הפוסט־קוונטיים הראשונים — ML-KEM להקמת מפתחות ו־ML-DSA ו־SLH-DSA לחתימות דיגיטליות — והמליץ לארגונים להתחיל בהטמעתם ולא להמתין להופעת מחשב קוונטי המסוגל לפרוץ הצפנות קיימות.

שלושה מסלולי הגנה

המאגד יפתח ויבחן שלוש משפחות של פתרונות:

1. קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית (Post-Quantum Cryptography) — אלגוריתמים מתמטיים שניתן להריץ במחשבים ובשבבים רגילים, אך הם תוכננו לעמוד גם בפני מתקפה של מחשב קוונטי.
2. הפצת מפתחות קוונטית (Quantum Key Distribution — QKD) — שימוש בערוץ קוונטי, בדרך כלל אופטי, להפצת מפתחות הצפנה באופן שמאפשר לזהות ניסיון ציתות לערוץ.
3. מערכות היברידיות המשלבות קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית עם QKD, כדי לאפשר מעבר הדרגתי מן הרשתות הקיימות לרשתות עתידיות.

פעילות המחקר תתפרס על סביבות תקשורת שונות: רשתות אופטיות, Ethernet ו־IP, רשתות סלולריות, תקשורת לוויינית, מרכזי נתונים ותקשורת אינטרנטית. המטרה היא לבחון לא רק את עמידות האלגוריתם, אלא גם את היכולת להפעילו בקצב הדרוש בלי ליצור השהיה, תקורה, צריכת הספק או עלויות שאינן מעשיות.

מחתימות דיגיטליות ועד ניטור תעבורה

לפי מסמך ההתארגנות שפרסמה רשות החדשנות, המאגד יעסוק בפיתוח תוכנה וחומרה גנריות — כלומר טכנולוגיות טרום־מוצריות שחברי המאגד יוכלו לשלב בהמשך במוצרים מסחריים שונים.

בין הנושאים שנקבעו: הצפנת מידע רגיש, חתימות דיגיטליות וזיהוי ישויות בצורה עמידה למתקפות קוונטיות, התמודדות עם השהיה ותקורת תקשורת, הפחתת צריכת ההספק, הגדלה כלכלית של רשתות מוגנות, ניטור רשתות פוסט־קוונטיות ודו־קיום בין ציוד קיים לציוד חדש.

היישומים האפשריים כוללים תוכנות תשתית לתקשורת אינטרנטית מאובטחת, מערכות הגנה למרכזי נתונים, חומרה ייעודית להגנת תעבורה חיונית, תכנון רשתות גדולות ומערכות לניטור תעבורה.

הרכב המאגד מכסה חלק גדול משרשרת הערך: אלוט בתחום אבטחת הרשתות; סרגון, רד וריבון בציוד ובתוכנות תקשורת; גילת בתקשורת לוויינית; אלתא במערכות ביטחוניות; NVIDIA בתשתיות עיבוד ורשת; Classiq בתוכנה קוונטית; ו־HEQA בתחום אבטחת המידע הפוסט־קוונטית. האוניברסיטאות אמורות לתרום מחקר בקריפטוגרפיה, תקשורת, פוטוניקה, אלגוריתמים ואימות מערכות.

"המעבר לתקשורת עמידה בפני איומים קוונטיים הוא אחד מאתגרי הסייבר החשובים ביותר כיום", מסר ד"ר יעקב שטיין. לדבריו, שיתוף הפעולה נועד לפתח את הטכנולוגיות שיידרשו להגנת רשתות תקשורת, ארגונים ומשתמשים בעידן הקוונטי.

ההכרזה מצביעה על מעבר משלב הדיונים והגיוס לשלב הקמת המאגד, אולם רשות החדשנות טרם פרסמה הודעה נפרדת המפרטת את התקציב, אבני הדרך ולוח הזמנים. נתונים אלה יהיו חיוניים להערכת היקף התוכנית והמרחק בינה לבין מוצרים שניתן יהיה להטמיע ברשתות מסחריות.

מקורות:

• הודעת אלוט על הקמת המאגד
• מסמך ההתארגנות של רשות החדשנות
• תקני ההצפנה הפוסט־קוונטית של NIST

עוד בנושא ב־CHIPORTAL:

• דותן פינקלשטיין מ־NVIDIA: אבטחת ה־AI בענן חייבת להיערך כבר עכשיו לעידן הפוסט־קוונטי
• רשות החדשנות בחרה ב־Quantum Machines להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי
• הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות
• הצטרפות ישראל לארגון התקינה למחשוב קוונטי QED-C
• קוונטום מאשינס הפעילה מעבד של Rigetti ברמת דיוק של 99.5% בשערים דו־קיוביטיים

הפוסט אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני מחשבים קוונטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק העבודה בהייטק הישראלי נותר יציב יחסית במחצית הראשונה של 2026, אך מתחת לנתון הכולל מתרחשת תזוזה משמעותית בין ענפי התעשייה. סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מצביע על שיעורי פיטורים גבוהים בחברות התוכנה, לעומת המשך התרחבות וביקוש לעובדים בחברות חומרה, שבבים ודיפטק.

הסקר נערך במחצית השנייה של יוני בקרב 210 חברות הייטק, המעסיקות יחד כ־130 אלף עובדים. הוא התמקד בחברות שבהן יותר מ־50 עובדים, המייצגות למעלה מ־80% מהמועסקים בענף. בשל כך, מציינים עורכי הסקר כי המגמות בחברות הזנק קטנות עשויות להיות שונות.

במחצית הראשונה של השנה גייסו החברות שהשתתפו בסקר עובדים בהיקף ממוצע של כ־8% מכוח האדם שלהן. במקביל, 2.8% מהעובדים פוטרו ו־4.3% עזבו מרצונם. התוצאה המצטברת היא שמירה על היקף תעסוקה כמעט ללא שינוי.

אלא שהממוצע מסתיר פער חריף בין הענפים. שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — יותר מפי שניים מהממוצע הכולל בסקר. בחברות החומרה נמדד שיעור פיטורים של 1.1% בלבד, ובחברות בתחומי הרפואה והפארמה עמד השיעור על 2.7%.

הממצאים מתיישבים עם המעבר של השקעות וביקושים לכיוון שבבים, תשתיות מחשוב, מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות דיפטק. ואולם, עובדים שנפלטים מחברות תוכנה אינם יכולים בהכרח לעבור מיד למשרות חומרה. רבות מהמשרות החדשות דורשות ידע בהנדסת חשמל, תכנון שבבים, פיזיקה, תהליכי ייצור או ארכיטקטורות מחשוב — מיומנויות שאינן חופפות במלואן לאלה של מפתחי תוכנה.

החברות הבינוניות נפגעו במיוחד. בקרב חברות המעסיקות בין 50 ל־200 עובדים נרשם שיעור פיטורים של 8.7%, יותר מפי שלושה מהממוצע הכללי. חברות מקבוצה זו היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו מהלכי פיטורים רחבים.

גם התחזית למחצית השנייה מצביעה על זהירות. יותר משליש מהחברות צופות ירידה בהיקף הגיוסים, ושיעור הגיוס המתוכנן ירד מ־7.2% ל־5.9%. בקרב חברות המתכננות מהלך פיטורים רחב, שיעור העובדים שהן מתכננות לפטר עלה מ־4.1% ל־6.4%. מדובר בתוכניות המעסיקים בעת ביצוע הסקר, ולא בתחזית ודאית למספר הפיטורים בפועל.

השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה עדיין מוגבלת, אך היא מתחזקת. שיעור החברות שציינו את ה־AI כסיבה המרכזית לפיטורים עלה מ־5% ל־7%. לעומת זאת, שיעור החברות שהפחיתו גיוסים בעקבות שימוש בבינה מלאכותית גדל מכ־3% לכ־10% בתוך חצי שנה. מחצית מהחברות שמתכננות פיטורים דיווחו כי ל־AI יש השפעה כלשהי על ההחלטה, לעומת 29% בסקר הקודם.

במקביל, שיעור החברות שהטמיעו כלי AI באופן רחב במוצרים שלהן עלה מ־21% ל־30%. הנתונים מעידים כי בשלב זה הבינה המלאכותית משפיעה בעיקר על החלטות אם לפתוח משרות חדשות, ורק במידה מצומצמת יותר מחליפה עובדים קיימים.

גורם נוסף המשפיע על החברות הוא שער החליפין. 17.6% מהחברות שביצעו פיטורים רחבים ציינו אותו כאחד השיקולים, וכך גם 28% מהחברות המתכננות לצמצם גיוסים. התחזקות השקל מייקרת את עלות העובדים בישראל במונחים דולריים, במיוחד עבור חברות שהכנסותיהן נקובות במטבע זר.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הנתונים מצביעים על פיצול ברור בין ענפי התוכנה לבין תחומי הדיפטק, השבבים ותשתיות המחשוב. לדבריו, השאלה המרכזית של 2026 אינה רק כמה עובדים מפוטרים, אלא אילו מיומנויות מחפש השוק.

מקור: רשות החדשנות – תמונת מצב ההון האנושי בהייטק, 2026

הפוסט סקר רשות החדשנות: שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — לעומת 1.1% בחומרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים. במסגרת הקול הקורא יינתן מענק להקמת התשתית שתאפשר לחברות ולחוקרים גישה ליכולות מחשוב קוונטי מתקדמות ותספק שירותי מחקר ופיתוח בכל שכבות המחשוב הקוונטי, החל מהחומרה והקיוביטים, דרך מערכות הבקרה והמדידה, תיקון שגיאות, תוכנה ואלגוריתמים ועד ממשקי משתמש ויישומים המבוססים על מחשוב קוונטי.

התשתית שתוקם מיועדת להפוך למרכז הלאומי של ישראל להערכה, אינטגרציה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. היא תאפשר לתעשייה ולמוסדות המחקר לבחון מגוון טכנולוגיות קוונטיות, לבצע השוואה ביניהן, לפתח יישומים חדשים ולבחון את התאמתן לצרכים שונים, וכל זאת במסגרת תשתית אחת שתנגיש יכולות מחקר ופיתוח מתקדמות למשתמשים בישראל.

מחשוב קוונטי נחשב כיום לאחת מטכנולוגיות העתיד המשמעותיות בעולם, בזכות יכולתו להתמודד עם בעיות חישוב מורכבות במיוחד, שאינן ניתנות לפתרון יעיל באמצעות מחשבים קלאסיים. לטכנולוגיה זו פוטנציאל להשפיע על מגוון רחב של תחומים עתירי ידע, ובהם קריפטוגרפיה, כימיה, מדעי החומרים, אופטימיזציה, פיננסים ובריאות. הקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית צפויה לאפשר לחברות ישראליות לבחון טכנולוגיות שונות, לקצר תהליכי פיתוח, לפתח ידע וניסיון מעשי ולבנות יכולות שיאפשרו להן להשתלב בתחרות הגלובלית המתפתחת בתחום.

במסגרת התשתית יינתנו שירותי מחקר ופיתוח מקיפים לכל אורך שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי ובהם: אינטגרציה של טכנולוגיות, השוואת ביצועים בין טכנולוגיות שונות ובחירת הפלטפורמה המתאימה ליישומים שונים, פיתוח ואופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, פיתוח תוכנה ותשתיות מחשוב קוונטי, ביצוע ניסויי הוכחת היתכנות והדגמות על מגוון פלטפורמות, פיתוח שיטות לתיקון שגיאות ולבקרה, התאמת פתרונות לצורכי התעשייה, ליווי חברות וסטארטאפים בפיתוח יישומים, וכן העברת ידע והכשרת כוח אדם באמצעות הכשרות מקצועיות, סדנאות ובניית יכולות רב תחומיות.

אחד המאפיינים המרכזיים של התשתית הוא הדרישה לשלב מספר טכנולוגיות עיבוד קוונטי במסגרת אחת. על פי הקול הקורא, כיום אין בעולם טכנולוגיית מחשוב קוונטי אחת שהוכיחה עליונות ברורה על פני האחרות, וקיימת תאימות מוגבלת בין סוגי חומרה שונים. בהתאם לכך, התשתית תידרש לספק פתרונות אינטגרטיביים שיאפשרו עבודה עם מספר טכנולוגיות במקביל, תוך התמחות בתחומים בעלי היתכנות טכנולוגית וכלכלית בטווח הקצר והבינוני.

כדי להבטיח שהתשתית תישאר בחזית הטכנולוגיה לאורך זמן, יידרש מפעיל התשתית להעמיד לרשות המשתמשים את הגרסאות המתקדמות ביותר של כל אחת מהטכנולוגיות שייבחרו, ולעדכן אותן במהלך תקופת התוכנית בהתאם להתפתחויות בשוק העולמי.

בנוסף, יוגדרו לתשתית מדדי שירות ברורים, שיכללו בין היתר לוחות זמנים להשלמת שלבי התכנון וההקמה, יעדים להפעלת כל אחת מטכנולוגיות המחשוב הקוונטי, עמידה ברמות ביצוע מוגדרות וטיפול מהיר בתקלות משביתות.

התוכנית קובעת כי הקמת התשתית תושלם בתוך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים ממועד קבלת כתב האישור, כאשר כבר במהלך שנים עשר החודשים הראשונים יהיה על מפעיל התשתית להתחיל לספק שירותי מחקר ופיתוח למשתמשים, לרבות גישה לחומרה, שירותי ענן והערכת אלגוריתמים על גבי טכנולוגיות שונות.

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיבקשו להקים ולהפעיל את התשתית הלאומית ולספק שירותי מחקר ופיתוח לתאגידים ישראליים ולמוסדות מחקר הפועלים בתחום המחשוב הקוונטי.

התשתית תוקם ותופעל בישראל ותידרש לעמוד בשורה של דרישות מקצועיות ותפעוליות שנועדו להבטיח רמת שירות גבוהה ועדכניות טכנולוגית לאורך שנות פעילותה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא החדש אנו מבקשים להעמיד לרשות התעשייה והאקדמיה בישראל תשתית מו"פ מתקדמת שתאפשר לבחון, לשלב ולאמץ טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ולהפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום."

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "ישראל חייבת לחשוב דור אחד קדימה. תפקידנו הוא להשקיע כבר היום בטכנולוגיות שישנו את פני העולם בעשורים הקרובים. התשתית הלאומית למחשוב קוונטי היא נדבך מרכזי בבניית אקוסיסטם שיחבר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, יאיץ פיתוחים פורצי דרך ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. זו אינה רק השקעה בטכנולוגיה, זו השקעה בעתיד המדינה, בחוסנה וביכולת שלה להוביל את הכלכלה של המאה ה 21".

הפוסט רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא״ת במשרד הביטחון פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר, פיתוח וייצור בכמויות קטנות בתחום הפוטוניקה המשולבת. הגוף שייבחר יוכל לקבל מענק של עד 150 מיליון שקל, בשיעור של 55% או 66% מהתקציב המאושר ולמשך שלוש שנים.

התשתית נועדה לשמש קו פיילוט לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר המפתחים שבבים פוטוניים. היא תידרש לספק שירותים לאורך מחזור הפיתוח: הגדרת ארכיטקטורה, בחירת חומרים, תכנון וסימולציה, ייצור אבות־טיפוס וסדרות קטנות, אפיון ובדיקות, שילוב עם רכיבים אלקטרוניים, מארזים ותמיכה במעבר לייצור סדרתי.

פוטוניקה משולבת מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים על גבי שבב יחיד. שבבים אלה משמשים בין היתר בתקשורת אופטית, במרכזי נתונים, בחיישנים, במערכות רפואיות וביטחוניות ובציוד המשמש את תעשיית המוליכים למחצה.

אחד הקשיים של חברות ישראליות בתחום הוא הפער שבין יכולות תכנון ומחקר לבין הנגישות לתשתיות ייצור, אינטגרציה, מארזים ובדיקות. חברות נדרשות כיום להשתמש לעיתים קרובות בכמה ספקים בחו״ל, מצב שמאריך את זמן הפיתוח ומגדיל את העלויות והסיכון.

הזוכה בקול הקורא יידרש להקים את התשתית בתוך 18 חודשים לכל היותר. כבר בתוך 12 חודשים ממועד האישור יהיה עליו להתחיל לספק חלק משירותי המחקר והפיתוח, גם אם הקמת הקו עדיין לא הושלמה. בסיום תקופת התמיכה אמורה התשתית לפעול כחברת שירותי מו״פ למטרות רווח.

״ישראל מחזיקה ביתרונות משמעותיים במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך כדי להמשיך ולהוביל נדרשות גם תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות. לדבריו, התשתית אמורה לקצר את הדרך מפיתוח למוצר ולהפחית חסמים טכנולוגיים.

ראש מפא״ת, תא״ל במילואים ד״ר דני גולד, אמר כי הפוטוניקה המשולבת מאפשרת לפתח מערכות בעלות ביצועים גבוהים למגוון יישומים, וכי המהלך נועד לבסס יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון.

הקול הקורא מיועד לתאגיד תעשייתי יחיד או לקבוצת משתמשים. המבקשים יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית ועסקית, מודל מימון משלים, מקורות הכנסה עתידיים ותוכנית להנגשת התשתית לחברות ולחוקרים. המועד האחרון להגשת בקשות הוא 8 באוקטובר 2026 בשעה 12:00. רשות החדשנות תקיים ב־23 ביולי וובינר להצגת התוכנית ולמענה על שאלות.

הפוסט רשות החדשנות ומפא״ת מציעות עד 150 מיליון שקל להקמת קו פיילוט לשבבים פוטוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות הרחיבה היום, 15 ביולי 2026, את מסלולי Pre-Seed ו־Seed בקרן ההזנק והעלתה את תקרות המימון לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. השינוי מיועד בעיקר לחברות דיפ־טק עתירות מחקר ופיתוח, ובהן חברות שבבים, חומרה, פוטוניקה, חיישנים, מחשוב קוונטי ומכשור רפואי.

במסלול Pre-Seed תגדל תקרת השתתפות הרשות מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, עלייה של כ־33%. שיעור המענק יהיה עד 60% מסבב ההשקעה, וסכום הסבב המרבי שיוכל להיכלל במסלול יעמוד על 6 מיליון שקל.

במסלול Seed תעלה תקרת המימון מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל. הרשות תוכל לממן עד 50% מסבב ההשקעה, ותקרת הסבב המזכה תעלה מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל. תקרת המימון במסלול Round A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

העלאת התקרות חשובה במיוחד לחברות בתחום השבבים. בניגוד לחברות תוכנה היכולות לעיתים להגיע למוצר ראשוני בהשקעה מצומצמת יחסית, פיתוח רכיב חומרה כרוך ברכישת כלי תכנון, ייצור אב־טיפוס, ביצוע Tape-out, מארזים, בדיקות ואימות מול לקוחות. בשל העלויות האלה, גם סבבי גיוס המוגדרים Pre-Seed או Seed עשויים להגיע למיליוני דולרים.

רשות החדשנות הסבירה את השינוי בכך שסביבת ההשקעות נעשתה תחרותית ומאתגרת יותר. פחות חברות מצליחות להשלים סבבים, אך אלה שכן מגייסות נדרשות לעיתים לסכומים גדולים יותר כדי להגיע לאבן הדרך הטכנולוגית או העסקית הבאה. הרחבת המסלולים נועדה לאפשר לחברות להתאים את סכום הגיוס לצורכי הפיתוח בפועל ולא להידחק למסלול מתקדם יותר רק בשל גודל הסבב.

חברות באזור פיתוח א׳ וחברות בהובלת יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בהייטק יוכלו לקבל תקרה מוגדלת של עד 2.2 מיליון שקל במסלול Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל במסלול Seed. חברות שעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן מתבצעת בשדרות או ביישובי עוטף עזה יוכלו לקבל עד 2.4 מיליון שקל בשלב Pre-Seed ועד 7.2 מיליון שקל בשלב Seed.

כדי להגיש בקשה תידרש החברה להציג מזכר הבנות או הסכם עם משקיעים המכסה לפחות 15% מסבב ההשקעה המבוקש. לאחר אישור הרשות יינתנו לחברה עד שישה חודשים להשלים את גיוס ההון הפרטי הנותר.

מימון הרשות אינו מדלל את בעלי המניות, משום שהיא אינה מקבלת מניות בתמורה להשתתפותה. עם זאת, חברה שמגיעה למכירות נדרשת להחזיר את המימון באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי חוק החדשנות.

עבור חברות שבבים ישראליות, הרחבת התוכנית אינה פותרת את המחסור במשקיעי חומרה מתמחים או את העלויות הגבוהות של מעבר מאב־טיפוס לייצור. היא עשויה, עם זאת, לאפשר ליותר חברות להשלים שלבי פיתוח ראשוניים ולהגיע לסבב הבא עם טכנולוגיה מוכחת יותר ועם סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים הפרטיים.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את המימון לחברות דיפ־טק בשלבי Pre-Seed ו־Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הבריאות ורשות החדשנות משיקים תוכנית ניסוי רגולטורית לבחינת מערכות בינה מלאכותית רפואיות בעלות רמת עצמאות גבוהה. במחזור הראשון ישתתפו שלוש חברות ישראליות – פלסאנמור, קורדיו מדיקל וסימהוק – שיפעילו פיילוטים בבתי החולים בילינסון, איכילוב והדסה.

התוכנית, המוגדרת “ארגז חול רגולטורי”, נועדה לבחון טכנולוגיות שקשה לשלב במסלולי האישור הקיימים. במקום להמתין לגיבוש מלא של תקנות חדשות, החברות והמרכזים הרפואיים יבחנו את המערכות בסביבה מבוקרת ובליווי הרגולטור. לצד הביצועים הקליניים ייבחנו גם אחריות מקצועית, ניהול סיכונים, מידת הפיקוח האנושי והדרך שבה יש לחלק את האחריות בין המערכת האוטומטית לבין הרופא או איש הצוות הרפואי.

זהו ארגז החול הראשון בישראל המתמקד במערכות AI רפואיות אוטונומיות, אך לא הראשון מסוגו בעולם. רשות התרופות והמכשור הרפואי הבריטית, MHRA, מפעילה מאז 2024 את תוכנית AI Airlock, שבה נבחנים מכשירים רפואיים מבוססי בינה מלאכותית והפערים שבין יכולותיהם לבין כללי הרגולציה הקיימים.

פלסאנמור: מפענוח בידי רופא להחלטה אוטונומית

פלסאנמור תפעיל במרכז הרפואי רבין–בילינסון פיילוט למערכת המנתחת בדיקות אולטרסאונד שמבצעות נשים בהיריון בביתן. היעד הוא לבחון אם ניתן לאפשר למערכת לקבל החלטות קליניות בנוגע לבדיקות שגרתיות, בלי שכל בדיקה תועבר בהכרח לפענוח פרטני של רופא.

המערכת הקיימת של פלסאנמור מבוססת על מתמר אולטרסאונד המתחבר לטלפון חכם ומאפשר לאישה לבצע סריקה ביתית בהנחיית יישומון. במתכונת הנוכחית התמונות מועברות לצוות רפואי לצורך בדיקה ופענוח. בנובמבר 2025 קיבלה המערכת אישור De Novo של מינהל המזון והתרופות האמריקני, FDA, לשימוש ביתי תחת פיקוח מקצועי מרחוק. (PULSENMORE | Home Ultrasound)

הפיילוט החדש מבקש להתקדם מעבר למודל שבו הבינה המלאכותית מסייעת באיסוף התמונות בלבד. המערכת אמורה לנתח את הבדיקה, לזהות אם התקבל מידע מספק ולהחליט אם הממצאים תואמים בדיקה שגרתית או מחייבים העברה לבדיקת רופא.

המעבר הזה מעלה שאלות רגולטוריות שונות מאלה של מערכת ניטור רגילה: מהי רמת הדיוק הנדרשת ממערכת המסננת בדיקות באופן עצמאי, כיצד מטפלים במקרים שאינם חד־משמעיים, ומי נושא באחריות אם המערכת אינה מזהה ממצא חריג.

קורדיו: הקול כאמצעי לזיהוי הידרדרות לבבית

קורדיו מדיקל תפעיל פיילוט במרפאה לאי־ספיקת לב במרכז הרפואי איכילוב. המערכת תשלב ניתוח הקלטות קול עם שאלונים רפואיים, נתוני טלפון חכם, שעון חכם ומידע מן התיק הרפואי.

המטרה היא לזהות הידרדרות במצבו של חולה אי־ספיקת לב עוד לפני הופעת תסמינים חמורים, ובהמשך להמליץ על התאמת טיפול תרופתי בהתאם לפרוטוקול שהגדיר הרופא המטפל. הפיילוט יבחן אפוא לא רק מערכת שמתריעה בפני הצוות, אלא מערכת שעשויה להשתלב באופן פעיל בניהול הטיפול הביתי.

הטכנולוגיה של קורדיו מבוססת על ההנחה שהצטברות נוזלים בריאות משנה באופן עדין את מאפייני הקול. במחקר שכלל 416 חולי אי־ספיקת לב בישראל, מערכת HearO של החברה ניתחה הקלטות יומיות בכמה שפות. בקבוצת האימות היא זיהתה 10 מתוך 14 מקרי ההידרדרות, כשלושה שבועות בממוצע לפני אשפוז או צורך בטיפול תוך־ורידי. החוקרים ציינו גם כשלוש התרעות בלתי מוסברות למטופל בשנה ואת מספר האירועים הקטן כמגבלה של המחקר. (American Heart Association)

הפיילוט באיכילוב מרחיב את המודל מעבר לניתוח קול בלבד. שילוב נתונים ממקורות שונים עשוי לשפר את הדיוק, אך גם להגדיל את המורכבות הרגולטורית: יש לקבוע כיצד המערכת שוקלת מידע סותר, באילו תנאים היא רשאית להציע שינוי תרופתי ומתי נדרשת התערבות של איש צוות.

סימהוק: לאפשר גם לצוותים שאינם מומחי אולטרסאונד לבצע מדידה

סימהוק תפעיל פיילוט במרכזים הרפואיים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים. המערכת מדריכה את המשתמש בזמן אמת כיצד להזיז את מתמר האולטרסאונד ולאסוף את התמונות הנדרשות להערכת משקל העובר.

הפיילוט יבחן אם ניתן להרחיב את ביצוע הבדיקה לאנשי צוות רפואי שאינם מומחים באולטרסאונד, תוך שמירה על דיוק, איכות ובטיחות. בשונה מהמערכת הביתית של פלסאנמור, כאן הדגש הוא על סיוע למפעיל מקצועי לרכוש תמונות מתאימות ולבצע הערכה שבדרך כלל דורשת מיומנות וניסיון של מומחה.

הערכת משקל עובר מבוססת בדרך כלל על מדידת איברים ואזורים שונים בתמונת האולטרסאונד והזנת המדידות לנוסחאות סטטיסטיות. מערכת המספקת הנחיה בזמן אמת יכולה לצמצם חלק מן התלות בניסיון המפעיל, אך הרגולטור יצטרך לקבוע אילו אנשי צוות רשאים להשתמש בה, מהי ההכשרה הדרושה ומה קורה כאשר איכות התמונות אינה מספקת.

מעבר מתמיכה בהחלטה לקבלת החלטה

רוב מערכות הבינה המלאכותית שנכנסו עד כה לשימוש רפואי מוגדרות מערכות תומכות החלטה. הן מסמנות ממצא חשוד, מדרגות סיכון או מציעות אפשרות טיפולית, אך האחריות להחלטה נשארת במפורש בידי רופא.

שלושת הפיילוטים עוסקים במדרגה הבאה: מערכת שמסננת בדיקת אולטרסאונד ללא פענוח שגרתי של רופא, מערכת שעשויה להמליץ על שינוי טיפולי לפי פרוטוקול, ומערכת המרחיבה את קבוצת אנשי המקצוע המסוגלים לבצע בדיקה.

מעבר כזה מחייב יותר מהוכחת דיוק ממוצע. הרגולטור יצטרך לבחון את התנהגות המערכות במקרים חריגים, את איכות הנתונים שעליהם אומנו האלגוריתמים, את מידת ההטיה בין קבוצות מטופלים ואת יכולת הצוות להבין מדוע התקבלה החלטה מסוימת.

שאלות נוספות נוגעות לעדכוני תוכנה. בניגוד למכשיר רפואי קבוע, אלגוריתם עשוי להשתנות בעקבות עדכון, נתונים חדשים או התאמה לאוכלוסייה אחרת. לכן יש צורך לקבוע מתי שינוי בתוכנה מחייב בדיקה רגולטורית חדשה וכיצד מנטרים את ביצועי המערכת לאחר הטמעתה.

הרגולציה כחלק מפיתוח המוצר

החברות שייבחרו בארגז החול יקבלו ליווי של משרד הבריאות ומימון במסגרת קרן הפיילוטים של רשות החדשנות. המטרה אינה להעניק להן פטור מדרישות בטיחות, אלא לבנות יחד איתן את סוג הראיות והבדיקות שיידרשו בדרך לאישור מסחרי.

מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מסר כי תפקידה של רגולציה מודרנית אינו מסתכם בהצבת מגבלות, אלא גם ביצירת דרך בטוחה להגעת חדשנות למטופלים. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, ציין כי הניסיון שייצבר בפיילוטים עשוי לסייע לחברות גם בהתמודדות עם רגולטורים בשווקים בינלאומיים.

מבחינת חברות ה־HealthTech, חשיבות התוכנית עשויה להיות רחבה משלושת הפיילוטים הראשונים. כללים שיגובשו בעקבותיהם יוכלו להגדיר אילו מערכות רפואיות רשאיות לפעול באופן אוטונומי, איזו רמת פיקוח אנושי נדרשת ואילו נתונים קליניים יש להציג לפני כניסה לשימוש שגרתי.

הפוסט ישראל תבחן מערכות AI רפואיות אוטונומיות בשלושה בתי חולים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מעדכנת את תנאי קרן ההזנק ומגדילה את היקף המימון הממשלתי לחברות דיפטק בשלבי Pre-Seed ו־Seed. במסגרת המתווה החדש תעלה תקרת השתתפות הרשות בחברת Pre-Seed מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, ואילו בשלב ה־Seed תעלה התקרה מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל.

המהלך נועד להתאים את הקרן לעלייה בהיקף סבבי הגיוס המוקדמים ולהתארכות תהליכי גיוס ההון. בחברות דיפטק, ובהן חברות שבבים, פוטוניקה, מחשוב קוונטי, חומרים מתקדמים וביוטכנולוגיה, נדרשת לעיתים השקעה גבוהה עוד לפני הגעה למוצר או להכנסות, בשל עלויות המחקר, כוח האדם, הייצור והציוד.

המימון של רשות החדשנות הוא מימון לא מדלל: המדינה אינה מקבלת מניות בחברה בתמורה למענק. עם זאת, חברות שמגיעות להכנסות נדרשות בדרך כלל להחזיר את המענק באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי הרשות.

עד 6.6 מיליון שקל לחברות באוכלוסיות ובאזורים מועדפים

לחברות הפועלות באזורי עדיפות לאומית א’, או לחברות המובלות בידי יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בתעשיית ההייטק, תוגדל התקרה אף יותר. חברות אלה יוכלו לקבל עד 2.2 מיליון שקל בשלב ה־Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל בשלב ה־Seed.

תקרת השתתפות הרשות בסבב A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

קרן ההזנק משתתפת בסבבי השקעה פרטיים בשיעורים משתנים: עד 60% מהסבב בשלב ה־Pre-Seed, עד 50% בשלב ה־Seed ועד 30% בסבב A. יתרת הסכום צריכה להגיע ממשקיעים פרטיים.

במקביל להגדלת המענקים, רשות החדשנות מרחיבה גם את גודל סבבי ההשקעה שבהם היא מוכנה להשתתף. תקרת סבב Pre-Seed הזכאי לתמיכה תעלה ל־6 מיליון שקל. בשלב ה־Seed תעלה תקרת הסבב מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל.

השינוי עשוי להיות משמעותי במיוחד לחברות חומרה ושבבים, שלעיתים מתקשות להתאים למסלולי תמיכה שנבנו סביב חברות תוכנה. חברות אלה נדרשות לממן תכנון שבבים, רישיונות לכלי פיתוח, ייצור אבות־טיפוס, בדיקות ומארזים עוד לפני שניתן להציג מוצר מסחרי.

שישה חודשים להשלמת הגיוס

הרשות משנה גם את מנגנון השלמת הסבב. בעת הגשת הבקשה יצטרכו החברות להציג מזכר הבנות המתייחס ללפחות 15% מסכום ההשקעה המבוקש. לאחר קבלת האישור יינתנו להן עד שישה חודשים לגייס את יתרת ההון הפרטי.

המנגנון נועד לאפשר לחברות להשתמש באישור המימון של הרשות ככלי להשלמת הגיוס מול משקיעים. בתקופה שבה משקיעים מבצעים בדיקות ממושכות יותר ומעדיפים לצמצם סיכונים, התחייבות מצד רשות החדשנות עשויה לסייע לחברה לצרף משקיעים נוספים.

“בשנים האחרונות אנו רואים שינוי באופן שבו מתבצעים גיוסי הון בשלבים מוקדמים. חברות זקוקות לסכומים גדולים יותר בסבבים מוקדמים, בין היתר בשל מורכבות האתגרים הטכנולוגיים”, אמר מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין. לדבריו, עדכון הקרן נועד לאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה מעמדה חזקה יותר.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מסרה כי הרחבת הקרן נועדה לתת לחברות צעירות את המשאבים הדרושים לפיתוח טכנולוגיות עמוקות ולמשיכת השקעות המשך.

קרן ההזנק היא אחד ממסלולי המימון המרכזיים של רשות החדשנות לחברות צעירות. המודל משלב כסף ציבורי והון פרטי, במטרה להפחית את הסיכון למשקיעים בתחומים שבהם הפיתוח ממושך, יקר ובעל רמת אי־ודאות גבוהה.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את מענקי קרן ההזנק: עד 6 מיליון שקל לחברות Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.