רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וייטנאם וישראל בוחנות הרחבת שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות, בעקבות ביקור שערך שגריר וייטנאם בישראל, נגויין קי סון, בחברת Qarakal Quantum הישראלית. הביקור התמקד במחשוב קוונטי, בפיתוח תשתיות מחקר ובאפשרויות לשיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה משתי המדינות.

במהלך הביקור נפגש השגריר עם מנכ"ל Qarakal Quantum, ד"ר ניסן משכיל, עם סמנכ"ל הטכנולוגיות פרופ' נדב כץ, ועם צוות המדענים והמהנדסים של החברה. בפגישה השתתפה גם אנה פליוורט, סגנית נשיא יישום, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית בירושלים.

נציגי Qarakal Quantum והאוניברסיטה העברית הציגו בפני המשלחת הווייטנאמית התפתחויות עדכניות בתחום המחשוב הקוונטי, וכן יישומים אפשריים של טכנולוגיות קוונטיות במדע, בתעשייה, בביטחון ובחדשנות. המשלחת סיירה במעבדות מחקר ובמתקני קירור על־מוליכים מתקדמים, וקיבלה סקירה על ארכיטקטורות ואלגוריתמים קוונטיים מהדור הבא.

עניין וייטנאמי בטכנולוגיות עומק

במהלך הביקור הוצג למשלחת גם המחשב הקוונטי הראשון בישראל המבוסס על פיתוח מקומי, מערכת בת 20 קיוביטים שפותחה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות החדשנות, התעשייה האווירית, האוניברסיטה ויישום. מערכת כזו היא תשתית מחקרית חשובה: היא אינה מיועדת עדיין להחליף מחשבי־על קלאסיים, אך היא מאפשרת לבחון רכיבי חומרה, שיטות בקרה, תיקון שגיאות ואלגוריתמים קוונטיים בסביבה ישראלית עצמאית.

השגריר סון הציג את סדר העדיפויות של וייטנאם במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית. לדבריו, וייטנאם מבקשת להשקיע בטכנולוגיות אסטרטגיות שיכולות לשפר פריון, לחזק את התחרותיות ולתמוך בביטחון הלאומי. בין התחומים שהוזכרו: בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קוונטיות, ביוטכנולוגיה ותחומים מתקדמים נוספים.

לדבריו, וייטנאם עוקבת מקרוב אחר התקדמות המחקר הקוונטי בעולם, ובונה בהדרגה יכולות מקומיות באמצעות השקעה בכוח אדם איכותי, הרחבת מחקר בסיסי וחיזוק הקשר בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה.

הזדמנות לשיתוף פעולה ישראלי־וייטנאמי

הביקור משתלב במגמה רחבה יותר שבה מדינות אסיה מחפשות גישה לטכנולוגיות עומק, ובהן מחשוב קוונטי, שבבים ובינה מלאכותית. עבור ישראל, מדובר בהזדמנות לחזק קשרים עם שווקים מתפתחים בעלי עניין גובר במחקר יישומי ובתשתיות חדשנות. עבור וייטנאם, שיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר ישראליים עשוי לתרום להכשרת כוח אדם, לפרויקטים מחקריים משותפים ולהעברת ידע בתחומים שעדיין נמצאים בשלבי בנייה במדינה.

השגריר שיבח את הישגי ישראל בהייטק ובמחשוב קוונטי, וקרא להעמקת הקשרים בין מוסדות אקדמיים, מרכזי מחקר וחברות טכנולוגיה בשתי המדינות. לפי הדיווח, הביקור צפוי לייצר תנופה לשיתופי פעולה רחבים יותר בין ישראל לוייטנאם בטכנולוגיות מתקדמות, כחלק מיעדי וייטנאם ארוכי הטווח במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית.

הפוסט וייטנאם וישראל בוחנות שיתוף פעולה בתחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של ענף שחזר לצמוח בעוצמה, אך גם משנה את מרכז הכובד שלו. לאחר שנתיים של האטה, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ־352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת 2024. חלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל־18.3%, והענף תרם כמחצית מהצמיחה של המשק כולו.

עבור תעשיית השבבים והחומרה, הנתון הבולט ביותר בדוח הוא חזרתה של “תעשיית ההייטק” – ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – למרכז הצמיחה. לפי הדוח, עיקר הגידול בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מענפי החומרה, עם תוספת של כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת, לעומת גידול שנתי של עד כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בשנים 2022–2024. ענפי החומרה רשמו עלייה של 20.7% בתוצר, בזמן ששירותי התוכנה חזרו לצמוח בקצב מתון יותר.

הנתון הזה משתלב במגמה עולמית רחבה יותר: מהפכת הבינה המלאכותית מגדילה במהירות את הביקוש לתשתיות מחשוב, שבבים, מרכזי דאטה, תקשורת, מערכות הספק ואנרגיה. רשות החדשנות מציינת כי הזינוק בביקוש לתשתיות מחשוב ושבבים, שמאפשרות את מהפכת ה־AI, עשוי להסביר חלק מהצמיחה המחודשת בענף החומרה.

AI Core הופך למרכז הכובד של ההשקעות

הדוח מצביע גם על התחזקות משמעותית של חברות AI Core – חברות המפתחות מודלים, תשתיות וטכנולוגיות מאפשרות בתחום הבינה המלאכותית, ולא רק משלבות יכולות AI במוצרים קיימים. לפי נתוני הדוח, 35.2% מכלל הגיוסים בשנת 2025 הופנו לחברות AI Core. אם משווים את תחום ה־AI Core לסקטורים רגילים, הוא היה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון בישראל בשנת 2025.

עבור תעשיית השבבים המקומית, המשמעות רחבה יותר מהשקעות בתוכנה. שכבת ה־AI Enablers – שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ותשתיות חישוב – מוגדרת בדוח כאחד מארבעת הצירים המרכזיים לשימור המובילות הישראלית בבינה מלאכותית. זהו איתות לכך שהמרוץ הגלובלי ל־AI אינו רק מרוץ על מודלים, אלא גם על חומרה, תשתיות ושרשראות אספקה.

ברשות החדשנות מציינים כי ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במונחי גודל בלבד, אך יכולה להוביל בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות יותר מהיקף המשאבים. בהקשר זה, שבבים ותשתיות AI הם תחומים שבהם לישראל עומק טכנולוגי משמעותי, אך גם תלות גבוהה בשיתופי פעולה בין־לאומיים, בגישה לכוח חישוב ובחיבור לשרשראות אספקה גלובליות.

צמיחה חזקה, אך פחות מו״פ בישראל

לצד הצמיחה בענפי החומרה, הדוח מציג סימני אזהרה בשוק העבודה. מספר המועסקים בהייטק הגיע לכ־400 אלף עובדים, שהם כ־11.4% מהמועסקים במשק, אך לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. הירידה עומדת על כ־3,500 עובדים, ובמקביל נרשמה עלייה משמעותית בתפקידי מוצר.

ברשות החדשנות מציינים כי השינוי בתמהיל התפקידים עשוי להיות קשור להתייעלות עבודת הפיתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך גם להתרחבות מחלקות המו״פ של חברות ישראליות מחוץ לישראל. זהו נתון חשוב במיוחד לתעשיות חומרה ושבבים, שבהן מרכזי פיתוח, ידע הנדסי וניהול טכנולוגי הם חלק מרכזי מהיתרון התחרותי.

הדוח מצביע על מגמה עקבית של התרחבות פעילות חברות ישראליות בחו״ל. במרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית, כולל בתפקידי מו״פ ותפקידי הנהלה בכירה. לפי הדוח, חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל ירד בכ־9.6 נקודות אחוז מאז 2019.

המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ההייטק הישראלי מתבגר והופך גלובלי יותר. מצד שני, כאשר מוקדי פיתוח, הנהלה וקבלת החלטות עוברים בהדרגה מחוץ לישראל, גדל החשש שחלק גדול יותר מהערך הכלכלי ומהידע האסטרטגי ייווצר מחוץ למדינה.

ההייטק מוביל בייצוא, ולכן חשוף לשער הדולר

הדוח מדגיש גם את תלותו החריגה של ההייטק ביצוא. יצוא ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ־85 מיליארד דולר, שהם כ־58% מכלל היצוא הישראלי. היצוא מהווה כ־79% מתוצר ההייטק, לעומת כ־26% בלבד ביתר ענפי המשק. לכן, שחיקת שער הדולר פוגעת ישירות ברווחיות חברות שהכנסותיהן בדולרים והוצאותיהן בשקלים.

לפי הדוח, שינוי שער הדולר מ־3.7 שקלים בממוצע בשנת 2024 ל־3.45 שקלים בממוצע בשנת 2025 מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. עבור חברות חומרה ושבבים, שבהן עלויות פיתוח, כוח אדם, ציוד ותפעול גבוהות במיוחד, מדובר בגורם שמקצר את ה־Runway ומייקר את פעילות הפיתוח בישראל מול חלופות בחו״ל.

דיפטק, דיפנס־טק, חלל וקוונטום

הדוח מצביע על התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית, ובפרט בתחומי הדיפנס־טק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית. תחומים אלה דורשים בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, ידע הנדסי עמוק, תשתיות ניסוי ומדיניות ממשלתית עקבית.

מבחינת רשות החדשנות, האתגר הוא לא רק לעודד הקמת חברות חדשות, אלא לבנות חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות בישראל. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, אמר כי היתרון של ישראל אינו בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. לדבריו, המשימה כעת היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות, אך הדוח גם מציב מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. לדבריו, חלק מהפעילות, העובדים והכסף זזים החוצה מישראל, ומגמה זו עלולה לאורך זמן לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט־אפ.

השורה התחתונה של הדוח ברורה: שנת 2025 הייתה שנת התאוששות חזקה להייטק הישראלי, אך גם שנה שבה החומרה, השבבים ותשתיות ה־AI חזרו להיות חלק מרכזי מסיפור הצמיחה. השאלה האסטרטגית לשנים הקרובות היא אם ישראל תצליח לתרגם את העומק הטכנולוגי שלה בתחומי השבבים, הדיפטק והבינה המלאכותית לחברות גדולות, תעסוקה איכותית ומרכזי פיתוח שיישארו כאן – או שחלק הולך וגדל מהערך ימשיך לנוע אל מחוץ לישראל.

הפוסט דוח רשות החדשנות: החומרה והשבבים חזרו להיות מנוע צמיחה מרכזי בהייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפיליפינים מנסים למצב את עצמם כחוליה חדשה בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, בינה מלאכותית וסייבר — והם מחפשים לשם כך שותפים בישראל. משלחת מטעם משרד המסחר והתעשייה של הפיליפינים ומועצת ההשקעות של המדינה קיימה באחרונה סדרת פגישות בישראל עם חברות טכנולוגיה, יצרני שבבים, חברות סייבר וגופי חדשנות, בניסיון לקדם שיתופי פעולה תעשייתיים ומחקריים.

בראש המשלחת עמד ד״ר ספרינו רודולפו, תת־שר המסחר וראש מועצת ההשקעות של הפיליפינים. לפי הדיווחים, רודולפו נפגש עם חברות הסייבר Dream Security ו־Binary Networks, ודן עמן בשימוש בפתרונות סייבר מבוססי AI לחיזוק עמידותן של תשתיות פיליפיניות, בעיקר בתחומי התקשורת והממשל. בתחום השבבים נערכו פגישות עם Tower Semiconductor, Next Silicon ו־Ci Semi, סביב אפשרויות לשיתופי פעולה עם יצרני שבבים בפיליפינים, שילוב בשרשראות אספקה, ושותפויות ייצור או תכנון. (SunStar Publishing Inc.)

המהלך אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב במאמץ רחב יותר של הפיליפינים למשוך השקעות בתחומים שבהם ארה״ב ובעלות בריתה מנסות לבנות חלופות לשרשראות אספקה מרוכזות מדי. באפריל הודיעו ארה״ב והפיליפינים על תוכנית להקמת אזור תעשייה בהיקף של כ־4,000 אקרים בניו קלארק סיטי, צפונית למנילה, שנועד לחזק את שרשרת האספקה בתחומי AI, שבבים, ייצור מתקדם ותשתיות נתונים. רויטרס דיווחה כי הפיליפינים הצטרפו במסגרת זו ליוזמת Pax Silica, שמטרתה לבנות רשת מדינות שותפות סביב טכנולוגיות קריטיות, ממחצבים ועד מרכזי נתונים. (

מה הפיליפינים מחפשים בישראל

עבור הפיליפינים, ישראל אינה יעד טבעי לייצור המוני של שבבים, אלא מקור לידע, תכנון, IP, סייבר, ארכיטקטורות מחשוב וחדשנות עמוקה. זו הסיבה שהפגישות בישראל התמקדו פחות בהקמת מפעלי ענק ויותר בחיבור בין חברות ישראליות לבין אזור התעשייה המתוכנן בקלארק, יצרני אלקטרוניקה מקומיים, וחברות בינלאומיות שיבחנו את הפיליפינים כבסיס ייצור או אינטגרציה.

לטאואר, למשל, יש מומחיות בתחומי ייצור שבבים אנלוגיים, RF, סיליקון פוטוניקס וחיישנים — תחומים שאינם תמיד בחזית הננומטרים, אך קריטיים לתקשורת, רכב, תעשייה, תשתיות ו־AI. נקסט סיליקון מייצגת זווית אחרת: מחשוב עתיר ביצועים וארכיטקטורות עיבוד יעילות. Ci Semi משתלבת במרחב התכנון והשירותים לתעשיית השבבים. עבור הפיליפינים, שילוב כזה יכול לסייע בבניית יכולות שאינן מתחרות ישירות ב־TSMC או סמסונג, אלא משלימות את שרשרת הערך סביב תכנון, בדיקה, אינטגרציה וייצור מתקדם.

Pax Silica: לא רק שבבים, אלא גיאופוליטיקה של טכנולוגיה

יוזמת Pax Silica היא חלק מהניסיון האמריקני לארגן מחדש את שרשראות האספקה של הטכנולוגיות הקריטיות סביב מדינות שותפות. לפי רויטרס, ארה״ב והפיליפינים צפויות לסגור “במוקדם ולא במאוחר” מסגרת ארוכת טווח לאזור הביטחון הכלכלי החדש, אך עדיין קיימות שאלות פתוחות, כולל סוגיות ריבונות, רגולציה ומעמד משפטי באזור.

במילים אחרות, הפיליפינים מנסים להפוך את מיקומם הגיאוגרפי, כוח העבודה שלהם והקשרים הביטחוניים עם ארה״ב ליתרון תעשייתי. הם אינם מבקשים רק להיות יעד להרכבה זולה, אלא להשתלב בשלבים מתקדמים יותר של שרשרת הערך: אלקטרוניקה, שבבים, AI, סייבר, מחצבים קריטיים ותשתיות נתונים.

עבור ישראל, זהו חלון הזדמנויות מעניין. חברות ישראליות רבות אינן מחזיקות מפעלי ייצור גדולים, אך הן חזקות בתכנון, אלגוריתמיקה, סייבר, תקשורת, חיישנים, פוטוניקה ותוכנה לתעשייה. אם אזור קלארק אכן יהפוך למרכז תעשייתי בינלאומי, חברות ישראליות עשויות למצוא בו שותפים לייצור, אינטגרציה, פיילוטים וגישה לשווקים באסיה.

גם “כלכלה כחולה” על השולחן

לצד סייבר ושבבים, המשלחת הפיליפינית בחנה בישראל גם שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה הכחולה — טכנולוגיות ימיות, דיג, נמלים, לוגיסטיקה ימית וחקלאות ימית. רודולפו נפגש עם המרכז הלאומי לכלכלה כחולה בישראל וביקר בחברת Bar Algae, המפתחת פתרונות מיקרו־אצות ליישומי חקלאות ימית. עבור הפיליפינים, מדינת איים עם ענפי דיג, נמלים וספנות משמעותיים, מדובר בתחום בעל חשיבות אסטרטגית לא פחות מהשבבים. (BusinessWorld Online)

המשלחת נפגשה גם עם רשות החדשנות, כדי לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה במחקר ופיתוח, קולות קוראים משותפים, וובינרים לאיתור צורכי תעשייה, ופיילוטים של חברות ישראליות בפיליפינים. לפי הדיווחים, אחד התחומים שעלו בדיונים הוא מחצבים קריטיים — תחום שהפך בשנים האחרונות לנקודת חיבור מרכזית בין תעשיית השבבים, האנרגיה והביטחון הכלכלי.

הפוטנציאל — והמגבלות

חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בפגישות ובבחינת אפשרויות, לא בהכרזה על חוזים מחייבים או על הקמת פעילות ישראלית בפיליפינים. כמו במקרים רבים של דיפלומטיה טכנולוגית, המרחק בין ביקורי משלחות לבין עסקאות בפועל עשוי להיות גדול.

עם זאת, עצם הבחירה של הפיליפינים לקיים שיחות עם חברות ישראליות בתחומי שבבים, סייבר ו־AI מלמדת על שינוי במפת ההזדמנויות של התעשייה. מדינות שאינן יכולות להתחרות ישירות בטייוואן, קוריאה או ארה״ב על ייצור השבבים המתקדם ביותר מנסות לבנות נישות אחרות: הרכבה, בדיקה, תכנון, אבטחת תשתיות, ייצור מיוחד, אינטגרציה של מערכות, ופתרונות לתעשיות מקומיות.

אם יוזמת Pax Silica תתקדם, ישראל עשויה להשתלב בה לא כמרכז ייצור המוני, אלא כספקית ידע וטכנולוגיה. עבור חברות ישראליות, הפיליפינים יכולים להפוך לשער לשווקים בדרום־מזרח אסיה; עבור הפיליפינים, ישראל יכולה לשמש מקור לטכנולוגיות שיאפשרו לה לעלות מדרגה בשרשרת הערך התעשייתית.

הפוסט הפיליפינים מחפשים בישראל שותפים לשבבים, סייבר ו־AI כחלק מ-Pax Silica הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציג בכנס ChipEx2026 את תפיסת רשות החדשנות לקידום תעשיית השבבים בישראל. בהרצאה שנשא במושב הבכירים אמר סטופל כי ישראל אינה יכולה להסתפק עוד במעמדה כמרכז מצוינות במו"פ, אלא צריכה להרחיב את נוכחותה גם לתחומים משלימים בשרשרת הערך: תכנון מתקדם, בדיקות, תשתיות פיילוט, ייצור מתמחה והכשרת כוח אדם. לפי אתר רשות החדשנות, סטופל מכהן כיו"ר הרשות וכמדען ראשי לחדשנות, לאחר ששימש בעבר כסמנכ"ל ומדען ראשי באלביט מערכות וכיהן בתפקידים בכירים במפא"ת. (רשות החדשנות)

סטופל פתח בתיאור מקומה הייחודי של ישראל כאחת ממערכות החדשנות הדינמיות בעולם. לדבריו, כוחה של ישראל אינו נשען על משאבי טבע, אלא על הון אנושי, מצוינות מדעית ויכולת להפוך רעיונות פורצי דרך להשפעה גלובלית. על הרקע הזה, אמר, תחום השבבים נעשה אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של העשור הקרוב. “השבבים אינם עוד רק רכיבים”, הסביר. הם הפכו לאחד היסודות של מהפכת ה־Deep Tech, והם עומדים בבסיס תחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה, פוטוניקה וביטחון.

מעבר ממו"פ למצוינות תעשייתית רחבה יותר

המסר המרכזי בהרצאה היה כי כדי לשמר את יתרונה של ישראל, עליה להרחיב את פעילותה מעבר למחקר ופיתוח. ישראל ידועה ביכולותיה בתכנון שבבים, ארכיטקטורה, תוכנה, סייבר וחדשנות מערכתית. אך בעולם שבו מדינות משקיעות בתשתיות שבבים כמרכיב של ביטחון כלכלי וטכנולוגי, מצוינות במו"פ אינה מספיקה לבדה. סטופל אמר כי על ישראל להרחיב את טביעת הרגל שלה גם לתחומים של התמחות, בדיקות וייצור מתקדם.

לדבריו, רשות החדשנות בנתה אסטרטגיה דו־שכבתית. השכבה הראשונה היא שכבת רוחב לכל האקוסיסטם. מטרתה להוריד חסמי כניסה, לקצר זמני פיתוח, ולספק לסטארט־אפים ולחברות צעירות תשתיות ושירותים שאין ביכולתן להקים לבדן. השכבה השנייה היא שכבה אנכית, הממוקדת בטכנולוגיות שבהן לישראל יש יתרון יחסי ברור ופוטנציאל להפוך לשחקנית משמעותית.

במסגרת השכבה הרוחבית, סטופל ציין כי רשות החדשנות מקדמת הקמת חממות, תשתיות מו"פ ושירותים משותפים בתחום השבבים. לדבריו, בשנה האחרונה הפכה האסטרטגיה לתוכנית פעולה קונקרטית. בין היתר, הרשות פרסמה קול קורא להקמת Venture Studio בתקציב של כ־60 מיליון שקל, והזוכה צפוי להתפרסם עד סוף השנה. התקווה, לדבריו, היא שלפחות אחד מגופי הסטודיו שייבחרו יתמחה בהשקעות בתחום השבבים, ויספק ליזמים תמיכה מקצה לקצה, החל מהרעיון ועד בניית חברה. רשות החדשנות פרסמה בשנים האחרונות גם מסלולים להכשרת יזמים בתחומי Deep Tech, ובהם שבבים, קוונטום וביו־קונברג'נס, במטרה להרחיב את בסיס החברות שיוקמו בתחומים אלה. (רשות החדשנות)

מטרת המהלך, לפי סטופל, היא לבנות מחדש צנרת חזקה של סטארט־אפים בתחום השבבים. בניגוד לתחומי תוכנה, הקמת חברת שבבים דורשת הון גדול יותר, מחזורי פיתוח ארוכים יותר, גישה לכלי תכנון יקרים, יכולות בדיקה, ולעיתים גם תשתיות פיזיות. לכן המדינה יכולה למלא תפקיד חשוב ביצירת שכבת תשתית משותפת שתאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום.

פוטוניקה, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים

השכבה השנייה באסטרטגיה שהציג סטופל מתמקדת בתחומים אנכיים בעלי פוטנציאל גבוה. הוא הזכיר אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים. אלה אינם בהכרח התחומים שבהם נדרשת הקמת פאב לוגי מתקדם בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, אלא אזורים שבהם ניתן לבנות יכולת ישראלית ייחודית, רלוונטית לצרכים של תעשיית ה־AI, הביטחון, התקשורת והאנרגיה.

אחד המהלכים המרכזיים שעליהם דיבר סטופל הוא שיתוף פעולה מתוכנן עם מפא"ת במשרד הביטחון להקמת פיילוט לאומי בתחום הפוטוניקה האינטגרטיבית. לדבריו, מדובר בקול קורא ייעודי להקמת קו פיילוט לאומי, בתקציב מתוכנן של יותר מ־150 מיליון שקל. סטופל הדגיש כי זה אינו רק שירות טכנולוגי לחברות, אלא נכס אסטרטגי. קו כזה אמור לשרת גם סטארט־אפים וגם חברות בוגרות, ולבנות בסיס לתעשייה בת קיימא בתחום שהופך קריטי בנוף הטכנולוגי העולמי.

הדגש על פוטוניקה משתלב במגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים. מרכזי נתונים ל־AI זקוקים לחיבוריות מהירה וחסכונית באנרגיה, ופוטוניקת סיליקון ורכיבים פוטוניים הופכים לחלק מרכזי ממפת הדרכים של תשתיות מחשוב גדולות. רשות החדשנות כבר הודיעה בנובמבר 2025 על קונסורציומים יישומיים חדשים, בהם קונסורציום לרכיבי שבבים מבוססי יהלום בשיתוף מפא"ת, כחלק ממאמץ להעמיק את פעילות ישראל בתחומי שבבים וחומרים מתקדמים.

סטופל קשר את המהלך גם לצורך כלכלי רחב יותר. לדבריו, השקעה בשבבים היא השקעה בפריון, ביצירת ערך, ביצוא, בחוסן ובתחרותיות ארוכת הטווח של ישראל. תעשיית השבבים אינה רק עוד ענף בהיי־טק, אלא אחת התעשיות בעלות התרומה הגבוהה ביותר למשק מבחינת ערך מוסף, תעסוקה איכותית ופוטנציאל יצוא.

בלי כוח אדם, אין תעשיית שבבים

הצלע השלישית במשולש שהציג סטופל היא כוח האדם. לדבריו, תשתיות ומימון אינם מספיקים אם אין מספיק מהנדסים, חוקרים, טכנאים, מומחי אריזה, אנשי תהליך ומנהלי מוצר שמבינים את צרכי התעשייה. בשנה הקרובה, אמר, רשות החדשנות תבצע ניתוח מקיף של היצע וביקוש של אנשי מקצוע בתחום השבבים בישראל. הניתוח לא אמור להיות דו"ח סטטי, אלא בסיס לתוכנית עבודה ממוקדת בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב.

המטרה היא לוודא שמסלולי ההכשרה האקדמיים והיישומיים מסונכרנים עם הצרכים המשתנים של התעשייה. זהו אתגר לא פשוט: תעשיית השבבים דורשת הכשרה עמוקה, רב־תחומית וארוכת טווח. היא משלבת הנדסת חשמל, פיזיקה, חומרים, תוכנה, אלגוריתמיקה, ארכיטקטורה, תהליכי ייצור ובדיקות. לכן, ללא תכנון כוח אדם מוקדם, ישראל עלולה להגיע למצב שבו יש לה רעיונות, חברות ומימון, אך לא מספיק אנשים שיוכלו להוביל את הצמיחה.

סטופל הצביע גם על שני אירועים מן השנה האחרונה שממחישים את מעמדה האסטרטגי של ישראל בתעשיית השבבים העולמית. הראשון הוא תוכנית אנבידיה להקים קמפוס גדול בקריית טבעון, שצפוי להעסיק עד 10,000 עובדים ולהעמיק את פעילות החברה בישראל. הדיווחים על התוכנית הדגישו כי ישראל הפכה לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של אנבידיה מחוץ לארצות הברית. השני הוא המשך התרחבותה של טאואר סמיקונדקטור, כולל הודעת החברה על הרחבת קיבולת ייצור 300 מ"מ ביפן ועל חוזים משמעותיים בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים ל־AI.

לדברי סטופל, שתי הדוגמאות האלה מוכיחות כי אקוסיסטם עמיד אינו יכול להישען רק על סטארט־אפים או רק על חברות ענק. הוא צריך לשלב בין חברות צעירות, מרכזי פיתוח גלובליים, תשתיות ייצור, ידע אקדמי, יכולות בדיקה, ותמיכה ממשלתית ממוקדת. הסינרגיה הזו חיונית במיוחד בשבבים, תחום שבו מחזורי הפיתוח ארוכים, ההשקעות גדולות, והקשר בין תכנון, ייצור, בדיקה ושוק סופי הדוק במיוחד.

בסיום דבריו פנה סטופל לתעשייה וביקש ממנה לאתגר את רשות החדשנות. זו הייתה אמירה חריגה יחסית לנאום ממשלתי: לא רק הבטחה מלמעלה, אלא הזמנה לחברות, יזמים ומשקיעים להציב דרישות, להצביע על חסמים, ולסייע בגיבוש תוכניות עבודה רלוונטיות. המסר היה ברור: אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה הטכנולוגי בעשור הבא, תחום השבבים חייב לעבור ממעמד של מומחיות נישתית למרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הלאומית.

הפוסט ד"ר אלון סטופל: ישראל חייבת לעבור ממצוינות במו"פ גם לתשתיות שבבים, בדיקות וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר חמש שנים בתפקיד, הודיע היום מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, על כוונתו לסיים את כהונתו בחודשים הקרובים, לאחר תקופת מעבר מסודרת שתבטיח המשכיות מלאה של פעילות הרשות ורציפות ניהולית.

במהלך כהונתו הובילה רשות החדשנות שורת מהלכים אסטרטגיים שנועדו להבטיח את התחרותיות של ההייטק הישראלי מול מדינות אחרות ולהבטיח שיישאר בהובלת החדשנות העולמית. תעשיית ההייטק מהווה כיום כחמישית מהתוצר הלאומי, אחראית לכ 60% מהייצוא ומעסיקה מאות אלפי עובדים בישראל באופן ישיר ועקיף.

בתקופת כהונתו של בין הרחיבה רשות החדשנות באופן משמעותי את היקף ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, בתשתיות מחקר ופיתוח ובתחומי טכנולוגיה אסטרטגיים. בין היתר הושקו קרן ההזנק, קרן יוזמה החדשה וקרן המחקר היישומי, שנועדו לאפשר ליזמים ולחברות טכנולוגיה ישראליות להמשיך לצמוח גם בתקופות של האטה ואי ודאות בשווקים הגלובליים.

במקביל, פעלה הרשות להציב את תחומי הדיפטק והבינה המלאכותית בליבת האסטרטגיה הלאומית של ישראל, תוך השקעה בתשתיות מו"פ מתקדמות ובבניית דור חדש של חברות טכנולוגיה מובילות. לצד זאת, הובילה הרשות מהלך רחב להרחבת פעילות החדשנות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית באמצעות הקמת רשת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ, והעמיקה את שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל עם מדינות, תאגידים וגופי מחקר מובילים בעולם.

תקופת כהונתו של בין התאפיינה בהתמודדות עם אתגרים חסרי תקדים, בהם משבר הקורונה, ההאטה הגלובלית בענף הטכנולוגיה, חוסר הוודאות הכלכלי בעולם והשלכות מלחמת "חרבות ברזל" על המשק הישראלי. בתקופות אלה פעלה רשות החדשנות לשימור חוסנו של ההייטק הישראלי, לעידוד השקעות, לסיוע לחברות ולשמירה על מעמדה הבינלאומי של ישראל כמרכז חדשנות מוביל.

במהלך השנים האחרונות הובילה הרשות גם תהליכים משמעותיים להרחבת ההון האנושי בהייטק, לקידום חדשנות במגזר הציבורי ולחיזוק הקשר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, מתוך תפיסה הרואה בחדשנות תשתית אסטרטגית לצמיחה כלכלית, לחוסן לאומי וליתרונה היחסי של ישראל בעולם.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "לאחר חמש שנים אינטנסיביות ומלאות עשייה, החלטתי כי זה הזמן הנכון עבורי לסיים את התפקיד. הייתה לי זכות גדולה להוביל את רשות החדשנות בתקופה מאתגרת ומשמעותית עבור מדינת ישראל וההייטק הישראלי. אני מסיים את תפקידי בתקופה שבה ההייטק הישראלי מפגין יציבות, עוצמה ויכולת התאוששות גם בתנאי אי ודאות מורכבים ונמצא בעמדה טובה להתמודד עם אתגרי והזדמנויות השנים הקרובות. יחד עם עובדי הרשות, משרדי הממשלה, היזמים, המשקיעים וחברות הטכנולוגיה, פעלנו לחיזוק מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי ולהבטחת המשך מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. אני גאה במיוחד בכך שבשנים האחרונות הצלחנו להניח תשתיות משמעותיות שימשיכו ללוות את הכלכלה הישראלית גם בעתיד, בתחומי הבינה המלאכותית, הדיפטק, והחדשנות בכלל."

מועצת הרשות צפויה למנות בתקופה הקרובה ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל הרשות. הועדה תפרסם הליך פומבי להגשת מועמדויות. במסגרת ההליך ייבחנו מועמדים בעלי ניסיון ניהולי בכיר בתעשיית ההייטק, היכרות מעמיקה עם עולמות החדשנות, הטכנולוגיה והכלכלה הישראלית, ניסיון בהובלת ארגונים משמעותיים ויכולת להוביל תהליכים אסטרטגיים בזירה המקומית והבינלאומית.

במהלך החודשים הקרובים ימשיך דרור בין למלא את תפקידו באופן מלא וללוות את תהליך המעבר בצורה מסודרת, במטרה להבטיח רציפות ניהולית, יציבות והמשך קידום פעילות רשות החדשנות לטובת ההייטק הישראלי.

הפוסט לאחר חמש שנות כהונה, מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הודיע על סיום תפקידו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מושב הנעילה של ChipEx2026 הוקדש לאחת השאלות המורכבות ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית: כיצד ממשיכים להקים בישראל חברות שבבים חדשות, כאשר עלויות הפיתוח, הסיכון הטכנולוגי ומשך הזמן עד למוצר מסחרי הולכים וגדלים. השיחה נערכה בין איל וולדמן, ממייסדי מלאנוקס ואחד היזמים המזוהים ביותר עם תעשיית השבבים הישראלית, לבין צביקה גולצמן מרשות החדשנות, העוסק בתחומי הבינה המלאכותית והשבבים. על פי פתיחת המושב, הכנס התקיים למרות ביטולים רבים של מרצים ומציגים מחו"ל, אך משך יותר מ־1,200 משתתפים.

זו לא הייתה הרצאה רגילה וגם לא הנחיה חד־כיוונית. מדובר היה בשיחת במה שבה בתחילה גולצמן הציב את השאלות המרכזיות בפני ולדמן, ובהמשך התהפכו התפקידים והשניים בחנו יחד את האתגרים מנקודת מבט יזמית, תעשייתית ומדינתית. השאלה שעמדה במרכז הדיון הייתה מדוע סטארטאפ שבבים אינו דומה לסטארטאפ תוכנה, ומה ישראל צריכה לעשות כדי לוודא שגם בעתיד יקומו בה חברות עמוקות טכנולוגית בתחום הסיליקון.

גולצמן פתח בהבחנה בין תרבות הסטארטאפים המוכרת מעולמות התוכנה לבין המציאות של פיתוח שבבים. בעולם התוכנה אפשר להוציא גרסה, לבדוק אותה, לתקן במהירות ולשחרר עדכון. בעולם השבבים, כל החלטה נעשית מוקדם יותר, יקרה יותר וקשה יותר לתיקון. לדבריו, סטארטאפים בתחום השבבים הם מבחן קיצון לא רק ליזמים, אלא גם למשקיעים, לאקו־סיסטם ולמדיניות המדינה שבה הם קמים.

ולדמן הסביר מהניסיון שלו כי כאשר מפתחים סיליקון, רמת הסיכון והעלות שונה לחלוטין. העלות של תכנון רכיב והעברתו לייצור עולה בכל דור חדש של תהליך ייצור. המעבר מתכנון דיגיטלי למסכות פיזיות ולייצור הוא שלב קריטי, יקר ומסוכן, שבו טעות אינה דומה לבאג תוכנה שאפשר לתקן בעדכון מהיר. לכן חברת שבבים צעירה זקוקה מהיום הראשון למשמעת הנדסית, להון משמעותי, לשותפים נכונים וליכולת לתכנן כמה צעדים קדימה.

מהדיון עלה כי הקושי בהקמת חברת שבבים אינו רק טכנולוגי. הוא נוגע גם למבנה ההשקעה, לזמינות של כוח אדם מנוסה, לגישה לכלי תכנון יקרים, לקשרים עם מפעלי ייצור ולנכונות של לקוחות אסטרטגיים להמר על חברה צעירה. בניגוד לחברת תוכנה, שיכולה להגיע לשוק במהירות יחסית ולבנות הכנסות תוך כדי תיקון המוצר, חברת שבבים נדרשת להשקיע סכומים גדולים עוד לפני שהמוצר הראשון מגיע ללקוח.

השיחה בין וולדמן לגולצמן הציבה את תעשיית השבבים כחלק מהשאלה הרחבה יותר של עצמאות טכנולוגית ויכולת תחרות לאומית. ישראל מחזיקה בידע הנדסי עמוק, במסורת של חברות שבבים מצליחות ובניסיון משמעותי בתחומי תקשורת, עיבוד, זיכרון ומערכות מורכבות. אבל כדי לשמר את היתרון הזה נדרש פייפליין מתמשך של חברות חדשות. פייפליין כזה אינו נוצר מעצמו. הוא דורש שילוב בין יזמים מנוסים, משקיעים שמבינים את לוחות הזמנים של חומרה עמוקה, תמיכה ממשלתית ממוקדת, אקדמיה רלוונטית ותעשייה שמסוגלת ללוות חברות צעירות בשלבי הסיכון הגבוהים ביותר.

המסר המרכזי של השיחה היה כי שבבים אינם עוד תחום אחד בתוך ההייטק. הם התשתית המרכזית שעליה נשענים בינה מלאכותית, תקשורת, ביטחון, רכב, מחשוב ענן ותעשיות עתידיות נוספות. לכן לשאלה כיצד מקימים בישראל עוד חברות שבבים יש חשיבות אסטרטגית אשר תשפיע על מקומה של ישראל בשרשרת הערך הטכנולוגית העולמית.

הפוסט איל וולדמן וצביקה גולצמן: למה סטארטאפ שבבים הוא מבחן קיצון לישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מסמנת את תחומי השבבים והבינה המלאכותית כאחד ממוקדי הפעולה המרכזיים שלה בשנה האחרונה. לקראת ChipEx2026, שיתקיים באקספו תל אביב ב-12 במאי, ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שישתתף בכנס, מציג את המהלכים המרכזיים שקידמה הרשות בתחומי המוליכים למחצה וה-AI, ואת האתגרים שעומדים בפני התעשייה הישראלית בשנה הקרובה.

לדברי ד"ר סטופל, השנה האחרונה הייתה שנה שבה הצליחה הרשות לתרגם חזון אסטרטגי לפעולות מעשיות בשטח:

"השנה האחרונה הייתה מבחינתנו שנה מאוד משמעותית, בעיקר כי הצלחנו לתרגם חזון אסטרטגי לפעולות קונקרטיות בשטח, במיוחד בתחומי המוליכים למחצה והבינה המלאכותית. אם אני מתמקד רגע בתחום השבבים, פעלנו בשני צירים מרכזיים. הראשון הוא ציר אופקי, שמטרתו להנגיש טכנולוגיות ולהוריד חסמי כניסה. אנחנו מדברים על תחום עם עלויות כניסה מאוד גבוהות, ולכן אחד המהלכים המרכזיים היה פרסום קול קורא להקמת Venture Studio בהיקף של כ 60 מיליון ש"ח. המטרה כאן היא ממש לייצר מחדש צבר של סטארטאפים בתחום, לתת ליזמים מעטפת מקצועית ולצמצם את הסיכון בשלבים הראשונים.

"במקביל, פעלנו גם בציר ורטיקלי, שמתמקד בטכנולוגיות שבהן יש לישראל יתרון תחרותי ברור, כמו פוטוניקה משולבת, אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, מארזים מתקדמים וחומרים חדשניים. בתוך זה, אחד המהלכים המשמעותיים שאנחנו מקדמים הוא הקמה של קו פיילוט לאומי לפוטוניקה משולבת, שצפוי לשמש כתשתית מחקר ופיתוח גם לסטארטאפים וגם לחברות בוגרות יותר.

"בתחום הבינה המלאכותית, השנה האחרונה הייתה נקודת מפנה: השלמנו את אחד הפרויקטים המרכזיים של התוכנית הלאומית עם השקת מחשב העל לאימון מודלים גדולים, בשיתוף חברת נביוס ובמקביל התחלנו להעניק שוברים לשימוש מוזל לחברות ישראליות ולחוקרים. מעבר לזה, קידמנו שורה של מהלכים משלימים, הקמה של נכסי דאטה לאומיים, רגולציה ניסיונית בתחומים כמו חינוך ובריאות, ליווי של מערכת החינוך בהטמעת AI פרויקטים בסקטור הציבורי, וגם עבודה מאוד מעמיקה על נושא ההון האנושי.

"ובסוף, חשוב לומר שגם מה שקורה מסביב הוא חלק מהתמונה: השנה ראינו מהלכים מאוד משמעותיים מצד חברות גלובליות, כמו ההחלטה של NVIDIA להקים קמפוס גדול בישראל עם יותר מעשרת אלפים עובדים, וההתרחבות של Tower Semiconductor. כל זה לא קורה במקרה, זה משקף את החוזק של האקו סיסטם המקומי."

לצד ההתקדמות, ד"ר סטופל מצביע על כמה אתגרים מבניים שמחייבים טיפול בשנה הקרובה. בתחום השבבים מדובר בעיקר במספר נמוך מדי של סטארטאפים חדשים, בעלויות כניסה גבוהות ובצורך בכוח אדם מיומן. בתחום הבינה המלאכותית האתגרים נוגעים גם לתשתיות מחשוב, דאטה ורגולציה.

לדבריו: "יש כמה אתגרים מאוד ברורים שאנחנו מתמודדים איתם: בתחום השבבים, האתגר המרכזי הוא ירידה במספר הסטארטאפים החדשים. זה תחום עם חסמי כניסה מאוד גבוהים, גם מבחינת עלויות וגם מבחינת מורכבות טכנולוגית, וזה משהו שמייצר פער בשרשרת הערך לאורך זמן.

"אתגר נוסף הוא ההון האנושי. יש פער בין הביקוש לאנשי מקצוע לבין ההיצע הקיים, ואנחנו מבינים שבלי טיפול עמוק בנושא הזה יהיה קשה לשמור על קצב הצמיחה של התעשייה.

"בבינה מלאכותית, האתגרים הם קצת שונים אבל לא פחות משמעותיים: מדובר בצורך בתשתיות מתקדמות, זמינות של דאטה איכותי, התאמות רגולטוריות, וגם כאן כמובן נושא ההון האנושי. התחום מתקדם מאוד מהר, והאתגר הוא להבטיח שהמערכת כולה, ממשלה, אקדמיה ותעשייה, מתקדמת יחד איתו.

"וברמה הרחבה יותר, יש גם אתגר של איזון. לשמור על אקו סיסטם מגוון, כזה שמשלב סטארטאפים בשלבים מוקדמים, חברות צמיחה ושחקנים תעשייתיים גדולים. זה קריטי כדי לשמור על היתרון התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית."

המענה של רשות החדשנות, כפי שמתאר אותו ד"ר סטופל, מבוסס על שילוב של תשתיות, מסלולי תמיכה, רגולציה מותאמת והכשרה. לדבריו, אין פתרון יחיד, אלא צורך בבניית מערכת שלמה שתאפשר ליזמים, לחברות ולאקדמיה להתקדם יחד.

"אנחנו פועלים בכמה מישורים במקביל, מתוך הבנה שאין פתרון אחד אלא מערכת שלמה של צעדים משלימים:

"בציר הראשון, אנחנו מתמקדים בהורדת חסמי כניסה. זה כולל הקמה של Venture Studio חממות ותשתיות מחקר ופיתוח שיתופיות, כדי לאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום השבבים ולהצליח בו.

"בציר השני, אנחנו משקיעים בטכנולוגיות אסטרטגיות שבהן לישראל יש יתרון. זה בא לידי ביטוי במסלולים ייעודיים וביוזמות כמו קו הפיילוט לפוטוניקה משולבת, שנועד לשמש תשתית לאומית ולאפשר חדשנות עמוקה.

"בציר השלישי, בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו ממשיכים לבנות תשתיות, כמו מחשוב ודאטה, לצד קידום רגולציה מותאמת והטמעה של טכנולוגיות במגזר הציבורי.

"נושא נוסף שהוא מאוד מרכזי הוא ההון האנושי. במהלך השנה הקרובה אנחנו מתכוונים לבצע בחינה מעמיקה של היצע וביקוש בתחום המוליכים למחצה, ועל בסיס זה לגבש תוכניות הכשרה ממוקדות בשיתוף מערכת ההשכלה הגבוהה.

"המטרה הכוללת היא לא רק לפתור בעיות נקודתיות, אלא לבנות אקו סיסטם חזק, יציב ובר קיימא, שיכול להוביל את ישראל קדימה לאורך זמן."

במסגרת הכנס צפוי ד"ר סטופל להציג כמה נתונים מרכזיים, שממחישים את היקף המהלכים שמקדמת הרשות בתחומי השבבים והבינה המלאכותית.

ד"ר סטופל גם מבקש להציג כמה נתונים ומספרים מרכזיים:

• · הקול הקורא להקמת Venture Studio בהיקף של כ 60 מיליון ש"ח, שנועד להגדיל את מספר הסטארטאפים בתחום השבבים.
• · התכנון להקמת קו פיילוט לאומי לפוטוניקה משולבת בהיקף של לפחות 150 מיליון ש"ח, שמהווה תשתית אסטרטגית.
• · מהצד התעשייתי, יש את ההכרזה של NVIDIA על הקמת קמפוס בישראל עם מעל עשרת אלפים עובדים, לצד ההתרחבות של Tower Semiconductor.
• · בתחום הבינה המלאכותית, יש את השקת מחשב העל הלאומי והתחלת הענקת שוברים של 30% הנחה לחברות.

"כל אלה יחד מציירים תמונה של השקעה רחבה, גם בתשתיות, גם ביזמות וגם בשחקנים הגדולים בתעשייה."

הפוסט ד"ר אלון סטופל: רשות החדשנות מציבה את השבבים וה-AI במרכז סדר היום הטכנולוגי של ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נייר עמדה חדש של האקדמיה הלאומית למדעים עשוי להיות בעל חשיבות מיוחדת לתעשיית השבבים והחומרה בישראל. ועדת מפת הדרכים למדע של האקדמיה ממליצה להקים קרן לאומית למדע יישומי, שתפעל לצד הקרן הלאומית למדע ותממן מחקרים אקדמיים בשלב שבו כבר קיים פוטנציאל יישומי, אך עדיין אין הוכחת היתכנות מספקת להשקעה תעשייתית מלאה. מבחינת תעשיית השבבים, זהו בדיוק אזור הדמדומים שבו נתקעים לא מעט רעיונות: חומרים חדשים, רכיבי חישה, ארכיטקטורות עיבוד, פוטוניקה, אלגוריתמים לחומרה, מערכות רובוטיות, בינה מלאכותית בקצה או חומרה חללית.

המסמך אינו עוסק רק בשבבים, ואינו מציע קרן ייעודית לתעשיית הסמיקונדקטורס. אך הוא נוגע בלב אחת הבעיות של התחום: הפער בין מחקר בסיסי מבטיח לבין מוצר הנדסי שאפשר להשקיע בו, לייצר אותו, לבדוק אותו ולשלב אותו במערכת. בתעשיית התוכנה אפשר לעיתים לבנות אב־טיפוס מהיר בתקציב מוגבל. בחומרה ובשבבים, המעבר מרעיון לתכנון, ממדידה במעבדה לאב־טיפוס, ומאב־טיפוס למסלול ייצור, יקר ומסוכן הרבה יותר. לכן שלב הוכחת ההיתכנות הוא קריטי במיוחד.

לפי נייר העמדה, הקרן המוצעת תתמוך במחקרים שעדיין נמצאים בשלב טרום־יישומי, המקביל בערך לרמת מוכנות טכנולוגית 2 בסולם TRL. כלומר, מדובר בשלב שבו הרעיון הטכנולוגי כבר מנוסח, ויש לו פוטנציאל יישומי, אך הוא עדיין לא בשל דיו למסלול מסחור רגיל. ההמלצה היא שהקרן תאפשר לחוקרים להגיש הצעות בתחומים שהם עצמם מציעים, מלמטה למעלה, ולא רק במסגרת אתגרים לאומיים שמוגדרים מראש. ההצעות יישפטו לפי מצוינות מחקרית, אך גם לפי פוטנציאל יישומי, מסחרי, ציבורי או חברתי.

החשיבות לתעשיית השבבים נובעת גם מן ההבחנה שמשרטט המסמך בין הקרן המוצעת לבין רשות החדשנות ומשרד המדע. רשות החדשנות מפעילה כבר היום מסלולים למחקר יישומי באקדמיה ובתעשייה, בתקציב שהגיע בשנת 2025 לכ־400 מיליון שקל. אבל המסלולים הללו מתמקדים בדרך כלל בזיקה לתעשייה, בהגשה דרך חברות היישום ובבחינה של פוטנציאל מסחרי. הקרן החדשה נועדה לתפוס שלב מוקדם יותר: רעיונות בעלי פוטנציאל טכנולוגי שעדיין אינם מוכנים לשותף תעשייתי ברור, אך גם אינם מחקר בסיסי טהור.

במילים אחרות, הקרן עשויה ליצור שכבת ביניים חדשה בין מענקי מחקר בסיסי לבין מסלולי חדשנות תעשייתיים. זהו מרחב חשוב במיוחד לתחומים כמו שבבים וחומרה עמוקה, שבהם פרויקט אקדמי יכול לדרוש ציוד מדידה, סימולציות, תכנון מערכות, בדיקות אמינות, תהליכי ייצור ניסיוניים או שילוב רב־תחומי של פיזיקה, חומרים, אלגוריתמיקה והנדסת חשמל. ללא מימון לשלב הזה, רעיונות רבים נשארים כמאמרים אקדמיים או כפטנטים מוקדמים, ולא מתקדמים למסלול שבו תעשייה יכולה לבחון אותם ברצינות.

הפיילוט שעליו מתבסס נייר העמדה ממחיש עד כמה התחומים הטכנולוגיים שולטים במאגר ההצעות. במחזור הראשון הוגשו 135 הצעות, ומתוכן נבחרו 50. כל הצעה זכתה במענק של עד 350 אלף שקל לתקופה של 18 עד 24 חודשים. התקציב המקורי שתוכנן לתוכנית היה 40 מיליון שקל בשנה במשך שלוש שנים, אך בפועל קוצץ, ולמחזור הראשון הוקצו 17.5 מיליון שקל בלבד.

לפי התרשים המופיע במסמך, רוב ההצעות הגיעו מתחומים בעלי זיקה ישירה או עקיפה לתעשיות טכנולוגיות: 28 הצעות באלגוריתמים, 28 בפיזיקה, מכניקה וחומרים, 15 בדאטה, 8 במים ואנרגיה, 18 במדעי החיים, מזון וחקלאות, ו־38 ברפואה וביוקונברג'נס. עבור CHIPORTAL, הנתונים החשובים במיוחד הם הופעתם של אלגוריתמים, חומרים ודאטה כקטגוריות מרכזיות. אלה תחומים שמזינים כיום את תעשיות השבבים, הבינה המלאכותית, החישה, הפוטוניקה, המחשוב בקצה והמערכות המשובצות.

עוד נקודה רלוונטית לתחום השבבים מופיעה בדיון על קרנות משרד המדע ועל סדרי העדיפויות הלאומיים לשנת 2026. בין התחומים שהוגדרו בעדיפות לאומית נכללים "חומרה מתקדמת", "חומרה חללית מתקדמת", "בטיחות בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת" ו"ממשק רובוטיקה–בינה מלאכותית". אלה אינם מנוסחים כ"קרן שבבים", אך בפועל הם נוגעים בשרשרת הערך של תכנון חומרה, רכיבי עיבוד, מערכות חישה, בקרה, תקשורת, רובוטיקה ומערכות קצה חכמות.

הקרן החדשה אמורה להיות עצמאית יותר מן המסגרות הקיימות. לפי ההמלצה, היא תפעל באופן דומה לקרן הלאומית למדע, עם מועצה והנהלה אקדמית, ולא תהיה כפופה ישירות למשרד ממשלתי. זוהי נקודה חשובה לתחומי שבבים וחומרה, מפני שחלק מן המחקרים המעניינים ביותר אינם בהכרח מתיישבים מיד עם יעד לאומי מוגדר או עם צורך תעשייתי קיים. לעיתים דווקא חופש הבחירה של החוקרים הוא שמוליד כיוון חדש: חומר חדש, מבנה רכיב שונה, שיטת בדיקה חדשה או ארכיטקטורת חישוב שלא נולדה מתוך דרישת לקוח מוגדרת.

לצד זאת, המסמך אינו מתעלם מן הצורך במימוש. בחירת ההצעות אמורה להתבסס לא רק על מצוינות אקדמית אלא גם על סיכויי היישום. ועדות השיפוט יהיו מבוססות על אנשי אקדמיה, אך יתבססו גם על הערכות של גורמים מהתעשייה הרלוונטית באשר לסיכויי ההיתכנות. בכך הקרן מנסה לאזן בין שני עולמות שלעיתים מדברים בשפות שונות: האקדמיה, שמודדת איכות לפי חדשנות מדעית, והתעשייה, שמודדת ערך לפי יכולת להפוך ידע לרכיב, מערכת, מוצר או תהליך ייצור.

עבור תעשיית השבבים הישראלית, הקמת קרן כזו עשויה לסייע בכמה נקודות כשל מוכרות. הראשונה היא מימון מוקדם למחקרי חומרה לפני שיש חברה שמוכנה לשים כסף. השנייה היא חיזוק הקשר בין מעבדות אקדמיות לבין חברות תכנון שבבים, ציוד, חומרים ופוטוניקה. השלישית היא הכשרת תלמידי מחקר לא רק למחקר בסיסי, אלא גם לעבודה מול דרישות יישומיות: אבני דרך, מדדי הצלחה, בדיקות מערכת, אמינות, קניין רוחני והבנת שוק. הרביעית היא פתיחת דלת גם למכללות, שבהן עשוי להתפתח מחקר יישומי קרוב יותר לצורכי תעשייה אזורית.

עם זאת, יש גם סימן אזהרה. אם הקרן תישאר קטנה מדי, כפי שקרה בפיילוט לאחר קיצוץ התקציב, היא תתקשה לשנות את מבנה התמריצים באקדמיה. 17.5 מיליון שקל ו־50 מענקים הם התחלה, אך תחומי חומרה ושבבים דורשים לעיתים השקעות גבוהות יותר ממחקרים בתחומים רכים יותר. כדי להשפיע באמת על מעבר ידע מן האקדמיה לתעשיית השבבים, הקרן תצטרך תקציב יציב, מנגנון שיפוט מהיר יותר, יכולת לעקוב אחר אבני דרך, וקישור חכם למסלולי המשך של רשות החדשנות, תעשייה וקרנות השקעה.

המשמעות הרחבה יותר היא שמדינת ישראל מתחילה לזהות את החוליה החסרה בין מדע מצוין לבין טכנולוגיה תעשייתית. בתחום השבבים, החוליה הזו קריטית במיוחד. בלי מחקר בסיסי לא יהיו רעיונות חדשים. בלי מימון יישומי מוקדם, הרעיונות האלה עלולים לא לצאת מהמעבדה. הקרן הלאומית למדע יישומי, אם תוקם ותתוקצב כראוי, יכולה להפוך לכלי חשוב בבניית הצינור שבין מעבדות האוניברסיטאות והמכללות לבין הדור הבא של טכנולוגיות החומרה בישראל.

הפוסט האקדמיה הלאומית למדעים מציעה קרן חדשה לגישור בין מחקר שבבים לתעשייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות, משיקים את תחרות אתגר תנופה, יוזמה לאומית לעידוד הקמת מיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתחומי איתור ההפקה, העיבוד והייצור של מינרלים קריטיים, חומרי גלם חיוניים לביטחון האנרגטי, למעבר לאנרגיה נקייה ולתעשיות הטכנולוגיה והביטחון.

בעשור האחרון, מינרלים קריטיים הפכו מאתגר תעשייתי לנושא אסטרטגי בלב הכלכלה הגלובלית. הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות, לצד תלות הולכת וגוברת בשרשראות אספקה ריכוזיות, מציבים אותם במוקד התחרות בין מדינות.

למרות הביקוש האדיר, שרשראות האספקה של מינרלים קריטיים מאופיינות בשבריריות, ריכוזיות ותלות בגורמים גיאופוליטיים. הפער בין פיזור המשאבים בטבע לבין ריכוזיות הידע בעיבודם יוצר אתגר משמעותי, בעיקר בשלבי ההפקה, הזיקוק וההמרה, בהם מצויים מוקדי הסיכון המרכזיים.

על רקע זה, התחרות נועדה להאיץ פיתוח פתרונות חדשניים לאיתור, הפקה, עיבוד, זיקוק, מחזור ותחליפים, ולאפשר ליזמים ולחוקרים לבחון כיוונים טכנולוגיים חדשים בסיכון נמוך, תוך יצירת תשתית לצמיחת תחום חדש בעל חשיבות גלובלית.

רשימת המינרלים הקריטיים לשנת 2025 כוללת 60 מינרלים, ובהם מגנזיום, פוספט, אשלג, נחושת, ליתיום, קובלט, ניקל, גרפיט, גליום וגרמניום, וכן יסודות נדירים רבים. יסודות האדמה הנדירים כוללים 17 יסודות בעלי תכונות מגנטיות, אופטיות ואלקטרוניות ייחודיות, ומהווים רכיבי מפתח בטכנולוגיות מתקדמות, בהם מגנטים חזקים, רכיבים אלקטרוניים ואלקטרו אופטיים ויישומי לייזר. היסודות מופיעים לרוב בריכוזים נמוכים, והפקתם כרוכה בתהליכי הפרדה וזיקוק מורכבים, שצורכים הרבה אנרגיה.

בתוך מציאות זו, ישראל תופסת מקום ייחודי לא כמעצמת מחצבים, אלא כמעצמת טכנולוגיה, עם יכולת למנף ידע וחדשנות כדי לייצר ערך משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, ולתרום לפתרון אחד האתגרים המרכזיים של הכלכלה הגלובלית.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים:

• Deep Tech בכרייה, פתרונות לקיצור מחזורי חיפוש מינרלים, הפחתת עלויות סביבתיות והגדלת סיכויי איתור
• Processing & Recovery, טכנולוגיות הפרדה, זיקוק ומחזור מתקדמות, כולל טיפול בתמלחות ומחזור מפסולת למינרלים
• Substitution & Efficiency, פיתוח חומרים מתקדמים שיכולים להחליף מינרלים נדירים, לצד טכנולוגיות לשיפור נצילות, הפחתת תלות וייצוב עלויות

בנוסף, התחרות פתוחה גם לפתרונות שיכולים לחזק את היכולת לייצור והפקה בצורה יעילה ואחראית יותר, תוך הבטחת חוסן אספקה.

בעולם שבו השליטה בחומרי הגלם קובעת את קצב החדשנות, היכולת לפתח טכנולוגיות למינרלים קריטיים הופכת מתעשייה לנקודת הכרעה, וישראל מבקשת להיות בחזית המרוץ הזה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם. בעולם שבו שרשראות האספקה הופכות לנקודת חיכוך גיאופוליטית, היתרון עובר למי שמחזיק בידע ובחדשנות. ישראל אינה מעצמת מחצבים, אך היא מעצמת דיפטק, עם נכסי מחקר ופיתוח בתחומים אלו. בישראל כבר קיים אקוסיסטם של חברות וחוקרים מובילים בתחום.. אתגר תנופה נועד להצמיח דור חדש של חברות שיפתחו פתרונות פורצי דרך בתחומי ההפקה, העיבוד, המחזור והתחליפים, ויתרמו לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית והאנרגטית הגלובלית".

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: " תחום המינרליים הקריטיים הוא מרכיב יסוד בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל וביכולת שלנו לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיה נקייה. משרד האנרגיה והתשתיות רואה עצמו כאחראי להבטחת חוסן שרשראות האספקה בתחומי האנרגיה ועד להובלת פיתוח טכנולוגיות מתקדמות להבטחתם. באמצעות מערכות התמיכות של המשרד ובאמצעות תחרות אתגר זו אנו פועלים באופן אקטיבי ליצירת תשתית חדשנות שתאפשר לישראל לצמצמם תלות, לייעל שימוש ולבסס יתרון אסטרטגי בשרשרת הערך הגלובלית של מינרליים קריטיים".

הפוסט רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות משיקים אתגר לאומי למינרלים קריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.