רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים. במסגרת הקול הקורא יינתן מענק להקמת התשתית שתאפשר לחברות ולחוקרים גישה ליכולות מחשוב קוונטי מתקדמות ותספק שירותי מחקר ופיתוח בכל שכבות המחשוב הקוונטי, החל מהחומרה והקיוביטים, דרך מערכות הבקרה והמדידה, תיקון שגיאות, תוכנה ואלגוריתמים ועד ממשקי משתמש ויישומים המבוססים על מחשוב קוונטי.

התשתית שתוקם מיועדת להפוך למרכז הלאומי של ישראל להערכה, אינטגרציה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. היא תאפשר לתעשייה ולמוסדות המחקר לבחון מגוון טכנולוגיות קוונטיות, לבצע השוואה ביניהן, לפתח יישומים חדשים ולבחון את התאמתן לצרכים שונים, וכל זאת במסגרת תשתית אחת שתנגיש יכולות מחקר ופיתוח מתקדמות למשתמשים בישראל.

מחשוב קוונטי נחשב כיום לאחת מטכנולוגיות העתיד המשמעותיות בעולם, בזכות יכולתו להתמודד עם בעיות חישוב מורכבות במיוחד, שאינן ניתנות לפתרון יעיל באמצעות מחשבים קלאסיים. לטכנולוגיה זו פוטנציאל להשפיע על מגוון רחב של תחומים עתירי ידע, ובהם קריפטוגרפיה, כימיה, מדעי החומרים, אופטימיזציה, פיננסים ובריאות. הקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית צפויה לאפשר לחברות ישראליות לבחון טכנולוגיות שונות, לקצר תהליכי פיתוח, לפתח ידע וניסיון מעשי ולבנות יכולות שיאפשרו להן להשתלב בתחרות הגלובלית המתפתחת בתחום.

במסגרת התשתית יינתנו שירותי מחקר ופיתוח מקיפים לכל אורך שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי ובהם: אינטגרציה של טכנולוגיות, השוואת ביצועים בין טכנולוגיות שונות ובחירת הפלטפורמה המתאימה ליישומים שונים, פיתוח ואופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, פיתוח תוכנה ותשתיות מחשוב קוונטי, ביצוע ניסויי הוכחת היתכנות והדגמות על מגוון פלטפורמות, פיתוח שיטות לתיקון שגיאות ולבקרה, התאמת פתרונות לצורכי התעשייה, ליווי חברות וסטארטאפים בפיתוח יישומים, וכן העברת ידע והכשרת כוח אדם באמצעות הכשרות מקצועיות, סדנאות ובניית יכולות רב תחומיות.

אחד המאפיינים המרכזיים של התשתית הוא הדרישה לשלב מספר טכנולוגיות עיבוד קוונטי במסגרת אחת. על פי הקול הקורא, כיום אין בעולם טכנולוגיית מחשוב קוונטי אחת שהוכיחה עליונות ברורה על פני האחרות, וקיימת תאימות מוגבלת בין סוגי חומרה שונים. בהתאם לכך, התשתית תידרש לספק פתרונות אינטגרטיביים שיאפשרו עבודה עם מספר טכנולוגיות במקביל, תוך התמחות בתחומים בעלי היתכנות טכנולוגית וכלכלית בטווח הקצר והבינוני.

כדי להבטיח שהתשתית תישאר בחזית הטכנולוגיה לאורך זמן, יידרש מפעיל התשתית להעמיד לרשות המשתמשים את הגרסאות המתקדמות ביותר של כל אחת מהטכנולוגיות שייבחרו, ולעדכן אותן במהלך תקופת התוכנית בהתאם להתפתחויות בשוק העולמי.

בנוסף, יוגדרו לתשתית מדדי שירות ברורים, שיכללו בין היתר לוחות זמנים להשלמת שלבי התכנון וההקמה, יעדים להפעלת כל אחת מטכנולוגיות המחשוב הקוונטי, עמידה ברמות ביצוע מוגדרות וטיפול מהיר בתקלות משביתות.

התוכנית קובעת כי הקמת התשתית תושלם בתוך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים ממועד קבלת כתב האישור, כאשר כבר במהלך שנים עשר החודשים הראשונים יהיה על מפעיל התשתית להתחיל לספק שירותי מחקר ופיתוח למשתמשים, לרבות גישה לחומרה, שירותי ענן והערכת אלגוריתמים על גבי טכנולוגיות שונות.

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיבקשו להקים ולהפעיל את התשתית הלאומית ולספק שירותי מחקר ופיתוח לתאגידים ישראליים ולמוסדות מחקר הפועלים בתחום המחשוב הקוונטי.

התשתית תוקם ותופעל בישראל ותידרש לעמוד בשורה של דרישות מקצועיות ותפעוליות שנועדו להבטיח רמת שירות גבוהה ועדכניות טכנולוגית לאורך שנות פעילותה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא החדש אנו מבקשים להעמיד לרשות התעשייה והאקדמיה בישראל תשתית מו"פ מתקדמת שתאפשר לבחון, לשלב ולאמץ טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ולהפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום."

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "ישראל חייבת לחשוב דור אחד קדימה. תפקידנו הוא להשקיע כבר היום בטכנולוגיות שישנו את פני העולם בעשורים הקרובים. התשתית הלאומית למחשוב קוונטי היא נדבך מרכזי בבניית אקוסיסטם שיחבר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, יאיץ פיתוחים פורצי דרך ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. זו אינה רק השקעה בטכנולוגיה, זו השקעה בעתיד המדינה, בחוסנה וביכולת שלה להוביל את הכלכלה של המאה ה 21".

הפוסט רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא״ת במשרד הביטחון פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר, פיתוח וייצור בכמויות קטנות בתחום הפוטוניקה המשולבת. הגוף שייבחר יוכל לקבל מענק של עד 150 מיליון שקל, בשיעור של 55% או 66% מהתקציב המאושר ולמשך שלוש שנים.

התשתית נועדה לשמש קו פיילוט לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר המפתחים שבבים פוטוניים. היא תידרש לספק שירותים לאורך מחזור הפיתוח: הגדרת ארכיטקטורה, בחירת חומרים, תכנון וסימולציה, ייצור אבות־טיפוס וסדרות קטנות, אפיון ובדיקות, שילוב עם רכיבים אלקטרוניים, מארזים ותמיכה במעבר לייצור סדרתי.

פוטוניקה משולבת מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים על גבי שבב יחיד. שבבים אלה משמשים בין היתר בתקשורת אופטית, במרכזי נתונים, בחיישנים, במערכות רפואיות וביטחוניות ובציוד המשמש את תעשיית המוליכים למחצה.

אחד הקשיים של חברות ישראליות בתחום הוא הפער שבין יכולות תכנון ומחקר לבין הנגישות לתשתיות ייצור, אינטגרציה, מארזים ובדיקות. חברות נדרשות כיום להשתמש לעיתים קרובות בכמה ספקים בחו״ל, מצב שמאריך את זמן הפיתוח ומגדיל את העלויות והסיכון.

הזוכה בקול הקורא יידרש להקים את התשתית בתוך 18 חודשים לכל היותר. כבר בתוך 12 חודשים ממועד האישור יהיה עליו להתחיל לספק חלק משירותי המחקר והפיתוח, גם אם הקמת הקו עדיין לא הושלמה. בסיום תקופת התמיכה אמורה התשתית לפעול כחברת שירותי מו״פ למטרות רווח.

״ישראל מחזיקה ביתרונות משמעותיים במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך כדי להמשיך ולהוביל נדרשות גם תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות. לדבריו, התשתית אמורה לקצר את הדרך מפיתוח למוצר ולהפחית חסמים טכנולוגיים.

ראש מפא״ת, תא״ל במילואים ד״ר דני גולד, אמר כי הפוטוניקה המשולבת מאפשרת לפתח מערכות בעלות ביצועים גבוהים למגוון יישומים, וכי המהלך נועד לבסס יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון.

הקול הקורא מיועד לתאגיד תעשייתי יחיד או לקבוצת משתמשים. המבקשים יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית ועסקית, מודל מימון משלים, מקורות הכנסה עתידיים ותוכנית להנגשת התשתית לחברות ולחוקרים. המועד האחרון להגשת בקשות הוא 8 באוקטובר 2026 בשעה 12:00. רשות החדשנות תקיים ב־23 ביולי וובינר להצגת התוכנית ולמענה על שאלות.

הפוסט רשות החדשנות ומפא״ת מציעות עד 150 מיליון שקל להקמת קו פיילוט לשבבים פוטוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות הרחיבה היום, 15 ביולי 2026, את מסלולי Pre-Seed ו־Seed בקרן ההזנק והעלתה את תקרות המימון לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. השינוי מיועד בעיקר לחברות דיפ־טק עתירות מחקר ופיתוח, ובהן חברות שבבים, חומרה, פוטוניקה, חיישנים, מחשוב קוונטי ומכשור רפואי.

במסלול Pre-Seed תגדל תקרת השתתפות הרשות מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, עלייה של כ־33%. שיעור המענק יהיה עד 60% מסבב ההשקעה, וסכום הסבב המרבי שיוכל להיכלל במסלול יעמוד על 6 מיליון שקל.

במסלול Seed תעלה תקרת המימון מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל. הרשות תוכל לממן עד 50% מסבב ההשקעה, ותקרת הסבב המזכה תעלה מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל. תקרת המימון במסלול Round A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

העלאת התקרות חשובה במיוחד לחברות בתחום השבבים. בניגוד לחברות תוכנה היכולות לעיתים להגיע למוצר ראשוני בהשקעה מצומצמת יחסית, פיתוח רכיב חומרה כרוך ברכישת כלי תכנון, ייצור אב־טיפוס, ביצוע Tape-out, מארזים, בדיקות ואימות מול לקוחות. בשל העלויות האלה, גם סבבי גיוס המוגדרים Pre-Seed או Seed עשויים להגיע למיליוני דולרים.

רשות החדשנות הסבירה את השינוי בכך שסביבת ההשקעות נעשתה תחרותית ומאתגרת יותר. פחות חברות מצליחות להשלים סבבים, אך אלה שכן מגייסות נדרשות לעיתים לסכומים גדולים יותר כדי להגיע לאבן הדרך הטכנולוגית או העסקית הבאה. הרחבת המסלולים נועדה לאפשר לחברות להתאים את סכום הגיוס לצורכי הפיתוח בפועל ולא להידחק למסלול מתקדם יותר רק בשל גודל הסבב.

חברות באזור פיתוח א׳ וחברות בהובלת יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בהייטק יוכלו לקבל תקרה מוגדלת של עד 2.2 מיליון שקל במסלול Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל במסלול Seed. חברות שעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן מתבצעת בשדרות או ביישובי עוטף עזה יוכלו לקבל עד 2.4 מיליון שקל בשלב Pre-Seed ועד 7.2 מיליון שקל בשלב Seed.

כדי להגיש בקשה תידרש החברה להציג מזכר הבנות או הסכם עם משקיעים המכסה לפחות 15% מסבב ההשקעה המבוקש. לאחר אישור הרשות יינתנו לחברה עד שישה חודשים להשלים את גיוס ההון הפרטי הנותר.

מימון הרשות אינו מדלל את בעלי המניות, משום שהיא אינה מקבלת מניות בתמורה להשתתפותה. עם זאת, חברה שמגיעה למכירות נדרשת להחזיר את המימון באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי חוק החדשנות.

עבור חברות שבבים ישראליות, הרחבת התוכנית אינה פותרת את המחסור במשקיעי חומרה מתמחים או את העלויות הגבוהות של מעבר מאב־טיפוס לייצור. היא עשויה, עם זאת, לאפשר ליותר חברות להשלים שלבי פיתוח ראשוניים ולהגיע לסבב הבא עם טכנולוגיה מוכחת יותר ועם סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים הפרטיים.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את המימון לחברות דיפ־טק בשלבי Pre-Seed ו־Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הבריאות ורשות החדשנות משיקים תוכנית ניסוי רגולטורית לבחינת מערכות בינה מלאכותית רפואיות בעלות רמת עצמאות גבוהה. במחזור הראשון ישתתפו שלוש חברות ישראליות – פלסאנמור, קורדיו מדיקל וסימהוק – שיפעילו פיילוטים בבתי החולים בילינסון, איכילוב והדסה.

התוכנית, המוגדרת “ארגז חול רגולטורי”, נועדה לבחון טכנולוגיות שקשה לשלב במסלולי האישור הקיימים. במקום להמתין לגיבוש מלא של תקנות חדשות, החברות והמרכזים הרפואיים יבחנו את המערכות בסביבה מבוקרת ובליווי הרגולטור. לצד הביצועים הקליניים ייבחנו גם אחריות מקצועית, ניהול סיכונים, מידת הפיקוח האנושי והדרך שבה יש לחלק את האחריות בין המערכת האוטומטית לבין הרופא או איש הצוות הרפואי.

זהו ארגז החול הראשון בישראל המתמקד במערכות AI רפואיות אוטונומיות, אך לא הראשון מסוגו בעולם. רשות התרופות והמכשור הרפואי הבריטית, MHRA, מפעילה מאז 2024 את תוכנית AI Airlock, שבה נבחנים מכשירים רפואיים מבוססי בינה מלאכותית והפערים שבין יכולותיהם לבין כללי הרגולציה הקיימים.

פלסאנמור: מפענוח בידי רופא להחלטה אוטונומית

פלסאנמור תפעיל במרכז הרפואי רבין–בילינסון פיילוט למערכת המנתחת בדיקות אולטרסאונד שמבצעות נשים בהיריון בביתן. היעד הוא לבחון אם ניתן לאפשר למערכת לקבל החלטות קליניות בנוגע לבדיקות שגרתיות, בלי שכל בדיקה תועבר בהכרח לפענוח פרטני של רופא.

המערכת הקיימת של פלסאנמור מבוססת על מתמר אולטרסאונד המתחבר לטלפון חכם ומאפשר לאישה לבצע סריקה ביתית בהנחיית יישומון. במתכונת הנוכחית התמונות מועברות לצוות רפואי לצורך בדיקה ופענוח. בנובמבר 2025 קיבלה המערכת אישור De Novo של מינהל המזון והתרופות האמריקני, FDA, לשימוש ביתי תחת פיקוח מקצועי מרחוק. (PULSENMORE | Home Ultrasound)

הפיילוט החדש מבקש להתקדם מעבר למודל שבו הבינה המלאכותית מסייעת באיסוף התמונות בלבד. המערכת אמורה לנתח את הבדיקה, לזהות אם התקבל מידע מספק ולהחליט אם הממצאים תואמים בדיקה שגרתית או מחייבים העברה לבדיקת רופא.

המעבר הזה מעלה שאלות רגולטוריות שונות מאלה של מערכת ניטור רגילה: מהי רמת הדיוק הנדרשת ממערכת המסננת בדיקות באופן עצמאי, כיצד מטפלים במקרים שאינם חד־משמעיים, ומי נושא באחריות אם המערכת אינה מזהה ממצא חריג.

קורדיו: הקול כאמצעי לזיהוי הידרדרות לבבית

קורדיו מדיקל תפעיל פיילוט במרפאה לאי־ספיקת לב במרכז הרפואי איכילוב. המערכת תשלב ניתוח הקלטות קול עם שאלונים רפואיים, נתוני טלפון חכם, שעון חכם ומידע מן התיק הרפואי.

המטרה היא לזהות הידרדרות במצבו של חולה אי־ספיקת לב עוד לפני הופעת תסמינים חמורים, ובהמשך להמליץ על התאמת טיפול תרופתי בהתאם לפרוטוקול שהגדיר הרופא המטפל. הפיילוט יבחן אפוא לא רק מערכת שמתריעה בפני הצוות, אלא מערכת שעשויה להשתלב באופן פעיל בניהול הטיפול הביתי.

הטכנולוגיה של קורדיו מבוססת על ההנחה שהצטברות נוזלים בריאות משנה באופן עדין את מאפייני הקול. במחקר שכלל 416 חולי אי־ספיקת לב בישראל, מערכת HearO של החברה ניתחה הקלטות יומיות בכמה שפות. בקבוצת האימות היא זיהתה 10 מתוך 14 מקרי ההידרדרות, כשלושה שבועות בממוצע לפני אשפוז או צורך בטיפול תוך־ורידי. החוקרים ציינו גם כשלוש התרעות בלתי מוסברות למטופל בשנה ואת מספר האירועים הקטן כמגבלה של המחקר. (American Heart Association)

הפיילוט באיכילוב מרחיב את המודל מעבר לניתוח קול בלבד. שילוב נתונים ממקורות שונים עשוי לשפר את הדיוק, אך גם להגדיל את המורכבות הרגולטורית: יש לקבוע כיצד המערכת שוקלת מידע סותר, באילו תנאים היא רשאית להציע שינוי תרופתי ומתי נדרשת התערבות של איש צוות.

סימהוק: לאפשר גם לצוותים שאינם מומחי אולטרסאונד לבצע מדידה

סימהוק תפעיל פיילוט במרכזים הרפואיים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים. המערכת מדריכה את המשתמש בזמן אמת כיצד להזיז את מתמר האולטרסאונד ולאסוף את התמונות הנדרשות להערכת משקל העובר.

הפיילוט יבחן אם ניתן להרחיב את ביצוע הבדיקה לאנשי צוות רפואי שאינם מומחים באולטרסאונד, תוך שמירה על דיוק, איכות ובטיחות. בשונה מהמערכת הביתית של פלסאנמור, כאן הדגש הוא על סיוע למפעיל מקצועי לרכוש תמונות מתאימות ולבצע הערכה שבדרך כלל דורשת מיומנות וניסיון של מומחה.

הערכת משקל עובר מבוססת בדרך כלל על מדידת איברים ואזורים שונים בתמונת האולטרסאונד והזנת המדידות לנוסחאות סטטיסטיות. מערכת המספקת הנחיה בזמן אמת יכולה לצמצם חלק מן התלות בניסיון המפעיל, אך הרגולטור יצטרך לקבוע אילו אנשי צוות רשאים להשתמש בה, מהי ההכשרה הדרושה ומה קורה כאשר איכות התמונות אינה מספקת.

מעבר מתמיכה בהחלטה לקבלת החלטה

רוב מערכות הבינה המלאכותית שנכנסו עד כה לשימוש רפואי מוגדרות מערכות תומכות החלטה. הן מסמנות ממצא חשוד, מדרגות סיכון או מציעות אפשרות טיפולית, אך האחריות להחלטה נשארת במפורש בידי רופא.

שלושת הפיילוטים עוסקים במדרגה הבאה: מערכת שמסננת בדיקת אולטרסאונד ללא פענוח שגרתי של רופא, מערכת שעשויה להמליץ על שינוי טיפולי לפי פרוטוקול, ומערכת המרחיבה את קבוצת אנשי המקצוע המסוגלים לבצע בדיקה.

מעבר כזה מחייב יותר מהוכחת דיוק ממוצע. הרגולטור יצטרך לבחון את התנהגות המערכות במקרים חריגים, את איכות הנתונים שעליהם אומנו האלגוריתמים, את מידת ההטיה בין קבוצות מטופלים ואת יכולת הצוות להבין מדוע התקבלה החלטה מסוימת.

שאלות נוספות נוגעות לעדכוני תוכנה. בניגוד למכשיר רפואי קבוע, אלגוריתם עשוי להשתנות בעקבות עדכון, נתונים חדשים או התאמה לאוכלוסייה אחרת. לכן יש צורך לקבוע מתי שינוי בתוכנה מחייב בדיקה רגולטורית חדשה וכיצד מנטרים את ביצועי המערכת לאחר הטמעתה.

הרגולציה כחלק מפיתוח המוצר

החברות שייבחרו בארגז החול יקבלו ליווי של משרד הבריאות ומימון במסגרת קרן הפיילוטים של רשות החדשנות. המטרה אינה להעניק להן פטור מדרישות בטיחות, אלא לבנות יחד איתן את סוג הראיות והבדיקות שיידרשו בדרך לאישור מסחרי.

מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מסר כי תפקידה של רגולציה מודרנית אינו מסתכם בהצבת מגבלות, אלא גם ביצירת דרך בטוחה להגעת חדשנות למטופלים. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, ציין כי הניסיון שייצבר בפיילוטים עשוי לסייע לחברות גם בהתמודדות עם רגולטורים בשווקים בינלאומיים.

מבחינת חברות ה־HealthTech, חשיבות התוכנית עשויה להיות רחבה משלושת הפיילוטים הראשונים. כללים שיגובשו בעקבותיהם יוכלו להגדיר אילו מערכות רפואיות רשאיות לפעול באופן אוטונומי, איזו רמת פיקוח אנושי נדרשת ואילו נתונים קליניים יש להציג לפני כניסה לשימוש שגרתי.

הפוסט ישראל תבחן מערכות AI רפואיות אוטונומיות בשלושה בתי חולים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מעדכנת את תנאי קרן ההזנק ומגדילה את היקף המימון הממשלתי לחברות דיפטק בשלבי Pre-Seed ו־Seed. במסגרת המתווה החדש תעלה תקרת השתתפות הרשות בחברת Pre-Seed מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, ואילו בשלב ה־Seed תעלה התקרה מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל.

המהלך נועד להתאים את הקרן לעלייה בהיקף סבבי הגיוס המוקדמים ולהתארכות תהליכי גיוס ההון. בחברות דיפטק, ובהן חברות שבבים, פוטוניקה, מחשוב קוונטי, חומרים מתקדמים וביוטכנולוגיה, נדרשת לעיתים השקעה גבוהה עוד לפני הגעה למוצר או להכנסות, בשל עלויות המחקר, כוח האדם, הייצור והציוד.

המימון של רשות החדשנות הוא מימון לא מדלל: המדינה אינה מקבלת מניות בחברה בתמורה למענק. עם זאת, חברות שמגיעות להכנסות נדרשות בדרך כלל להחזיר את המענק באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי הרשות.

עד 6.6 מיליון שקל לחברות באוכלוסיות ובאזורים מועדפים

לחברות הפועלות באזורי עדיפות לאומית א’, או לחברות המובלות בידי יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בתעשיית ההייטק, תוגדל התקרה אף יותר. חברות אלה יוכלו לקבל עד 2.2 מיליון שקל בשלב ה־Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל בשלב ה־Seed.

תקרת השתתפות הרשות בסבב A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

קרן ההזנק משתתפת בסבבי השקעה פרטיים בשיעורים משתנים: עד 60% מהסבב בשלב ה־Pre-Seed, עד 50% בשלב ה־Seed ועד 30% בסבב A. יתרת הסכום צריכה להגיע ממשקיעים פרטיים.

במקביל להגדלת המענקים, רשות החדשנות מרחיבה גם את גודל סבבי ההשקעה שבהם היא מוכנה להשתתף. תקרת סבב Pre-Seed הזכאי לתמיכה תעלה ל־6 מיליון שקל. בשלב ה־Seed תעלה תקרת הסבב מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל.

השינוי עשוי להיות משמעותי במיוחד לחברות חומרה ושבבים, שלעיתים מתקשות להתאים למסלולי תמיכה שנבנו סביב חברות תוכנה. חברות אלה נדרשות לממן תכנון שבבים, רישיונות לכלי פיתוח, ייצור אבות־טיפוס, בדיקות ומארזים עוד לפני שניתן להציג מוצר מסחרי.

שישה חודשים להשלמת הגיוס

הרשות משנה גם את מנגנון השלמת הסבב. בעת הגשת הבקשה יצטרכו החברות להציג מזכר הבנות המתייחס ללפחות 15% מסכום ההשקעה המבוקש. לאחר קבלת האישור יינתנו להן עד שישה חודשים לגייס את יתרת ההון הפרטי.

המנגנון נועד לאפשר לחברות להשתמש באישור המימון של הרשות ככלי להשלמת הגיוס מול משקיעים. בתקופה שבה משקיעים מבצעים בדיקות ממושכות יותר ומעדיפים לצמצם סיכונים, התחייבות מצד רשות החדשנות עשויה לסייע לחברה לצרף משקיעים נוספים.

“בשנים האחרונות אנו רואים שינוי באופן שבו מתבצעים גיוסי הון בשלבים מוקדמים. חברות זקוקות לסכומים גדולים יותר בסבבים מוקדמים, בין היתר בשל מורכבות האתגרים הטכנולוגיים”, אמר מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין. לדבריו, עדכון הקרן נועד לאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה מעמדה חזקה יותר.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מסרה כי הרחבת הקרן נועדה לתת לחברות צעירות את המשאבים הדרושים לפיתוח טכנולוגיות עמוקות ולמשיכת השקעות המשך.

קרן ההזנק היא אחד ממסלולי המימון המרכזיים של רשות החדשנות לחברות צעירות. המודל משלב כסף ציבורי והון פרטי, במטרה להפחית את הסיכון למשקיעים בתחומים שבהם הפיתוח ממושך, יקר ובעל רמת אי־ודאות גבוהה.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את מענקי קרן ההזנק: עד 6 מיליון שקל לחברות Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וייטנאם וישראל בוחנות הרחבת שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות, בעקבות ביקור שערך שגריר וייטנאם בישראל, נגויין קי סון, בחברת Qarakal Quantum הישראלית. הביקור התמקד במחשוב קוונטי, בפיתוח תשתיות מחקר ובאפשרויות לשיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה משתי המדינות.

במהלך הביקור נפגש השגריר עם מנכ"ל Qarakal Quantum, ד"ר ניסן משכיל, עם סמנכ"ל הטכנולוגיות פרופ' נדב כץ, ועם צוות המדענים והמהנדסים של החברה. בפגישה השתתפה גם אנה פליוורט, סגנית נשיא יישום, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית בירושלים.

נציגי Qarakal Quantum והאוניברסיטה העברית הציגו בפני המשלחת הווייטנאמית התפתחויות עדכניות בתחום המחשוב הקוונטי, וכן יישומים אפשריים של טכנולוגיות קוונטיות במדע, בתעשייה, בביטחון ובחדשנות. המשלחת סיירה במעבדות מחקר ובמתקני קירור על־מוליכים מתקדמים, וקיבלה סקירה על ארכיטקטורות ואלגוריתמים קוונטיים מהדור הבא.

עניין וייטנאמי בטכנולוגיות עומק

במהלך הביקור הוצג למשלחת גם המחשב הקוונטי הראשון בישראל המבוסס על פיתוח מקומי, מערכת בת 20 קיוביטים שפותחה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות החדשנות, התעשייה האווירית, האוניברסיטה ויישום. מערכת כזו היא תשתית מחקרית חשובה: היא אינה מיועדת עדיין להחליף מחשבי־על קלאסיים, אך היא מאפשרת לבחון רכיבי חומרה, שיטות בקרה, תיקון שגיאות ואלגוריתמים קוונטיים בסביבה ישראלית עצמאית.

השגריר סון הציג את סדר העדיפויות של וייטנאם במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית. לדבריו, וייטנאם מבקשת להשקיע בטכנולוגיות אסטרטגיות שיכולות לשפר פריון, לחזק את התחרותיות ולתמוך בביטחון הלאומי. בין התחומים שהוזכרו: בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קוונטיות, ביוטכנולוגיה ותחומים מתקדמים נוספים.

לדבריו, וייטנאם עוקבת מקרוב אחר התקדמות המחקר הקוונטי בעולם, ובונה בהדרגה יכולות מקומיות באמצעות השקעה בכוח אדם איכותי, הרחבת מחקר בסיסי וחיזוק הקשר בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה.

הזדמנות לשיתוף פעולה ישראלי־וייטנאמי

הביקור משתלב במגמה רחבה יותר שבה מדינות אסיה מחפשות גישה לטכנולוגיות עומק, ובהן מחשוב קוונטי, שבבים ובינה מלאכותית. עבור ישראל, מדובר בהזדמנות לחזק קשרים עם שווקים מתפתחים בעלי עניין גובר במחקר יישומי ובתשתיות חדשנות. עבור וייטנאם, שיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר ישראליים עשוי לתרום להכשרת כוח אדם, לפרויקטים מחקריים משותפים ולהעברת ידע בתחומים שעדיין נמצאים בשלבי בנייה במדינה.

השגריר שיבח את הישגי ישראל בהייטק ובמחשוב קוונטי, וקרא להעמקת הקשרים בין מוסדות אקדמיים, מרכזי מחקר וחברות טכנולוגיה בשתי המדינות. לפי הדיווח, הביקור צפוי לייצר תנופה לשיתופי פעולה רחבים יותר בין ישראל לוייטנאם בטכנולוגיות מתקדמות, כחלק מיעדי וייטנאם ארוכי הטווח במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית.

הפוסט וייטנאם וישראל בוחנות שיתוף פעולה בתחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של ענף שחזר לצמוח בעוצמה, אך גם משנה את מרכז הכובד שלו. לאחר שנתיים של האטה, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ־352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת 2024. חלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל־18.3%, והענף תרם כמחצית מהצמיחה של המשק כולו.

עבור תעשיית השבבים והחומרה, הנתון הבולט ביותר בדוח הוא חזרתה של “תעשיית ההייטק” – ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – למרכז הצמיחה. לפי הדוח, עיקר הגידול בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מענפי החומרה, עם תוספת של כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת, לעומת גידול שנתי של עד כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בשנים 2022–2024. ענפי החומרה רשמו עלייה של 20.7% בתוצר, בזמן ששירותי התוכנה חזרו לצמוח בקצב מתון יותר.

הנתון הזה משתלב במגמה עולמית רחבה יותר: מהפכת הבינה המלאכותית מגדילה במהירות את הביקוש לתשתיות מחשוב, שבבים, מרכזי דאטה, תקשורת, מערכות הספק ואנרגיה. רשות החדשנות מציינת כי הזינוק בביקוש לתשתיות מחשוב ושבבים, שמאפשרות את מהפכת ה־AI, עשוי להסביר חלק מהצמיחה המחודשת בענף החומרה.

AI Core הופך למרכז הכובד של ההשקעות

הדוח מצביע גם על התחזקות משמעותית של חברות AI Core – חברות המפתחות מודלים, תשתיות וטכנולוגיות מאפשרות בתחום הבינה המלאכותית, ולא רק משלבות יכולות AI במוצרים קיימים. לפי נתוני הדוח, 35.2% מכלל הגיוסים בשנת 2025 הופנו לחברות AI Core. אם משווים את תחום ה־AI Core לסקטורים רגילים, הוא היה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון בישראל בשנת 2025.

עבור תעשיית השבבים המקומית, המשמעות רחבה יותר מהשקעות בתוכנה. שכבת ה־AI Enablers – שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ותשתיות חישוב – מוגדרת בדוח כאחד מארבעת הצירים המרכזיים לשימור המובילות הישראלית בבינה מלאכותית. זהו איתות לכך שהמרוץ הגלובלי ל־AI אינו רק מרוץ על מודלים, אלא גם על חומרה, תשתיות ושרשראות אספקה.

ברשות החדשנות מציינים כי ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במונחי גודל בלבד, אך יכולה להוביל בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות יותר מהיקף המשאבים. בהקשר זה, שבבים ותשתיות AI הם תחומים שבהם לישראל עומק טכנולוגי משמעותי, אך גם תלות גבוהה בשיתופי פעולה בין־לאומיים, בגישה לכוח חישוב ובחיבור לשרשראות אספקה גלובליות.

צמיחה חזקה, אך פחות מו״פ בישראל

לצד הצמיחה בענפי החומרה, הדוח מציג סימני אזהרה בשוק העבודה. מספר המועסקים בהייטק הגיע לכ־400 אלף עובדים, שהם כ־11.4% מהמועסקים במשק, אך לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. הירידה עומדת על כ־3,500 עובדים, ובמקביל נרשמה עלייה משמעותית בתפקידי מוצר.

ברשות החדשנות מציינים כי השינוי בתמהיל התפקידים עשוי להיות קשור להתייעלות עבודת הפיתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך גם להתרחבות מחלקות המו״פ של חברות ישראליות מחוץ לישראל. זהו נתון חשוב במיוחד לתעשיות חומרה ושבבים, שבהן מרכזי פיתוח, ידע הנדסי וניהול טכנולוגי הם חלק מרכזי מהיתרון התחרותי.

הדוח מצביע על מגמה עקבית של התרחבות פעילות חברות ישראליות בחו״ל. במרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית, כולל בתפקידי מו״פ ותפקידי הנהלה בכירה. לפי הדוח, חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל ירד בכ־9.6 נקודות אחוז מאז 2019.

המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ההייטק הישראלי מתבגר והופך גלובלי יותר. מצד שני, כאשר מוקדי פיתוח, הנהלה וקבלת החלטות עוברים בהדרגה מחוץ לישראל, גדל החשש שחלק גדול יותר מהערך הכלכלי ומהידע האסטרטגי ייווצר מחוץ למדינה.

ההייטק מוביל בייצוא, ולכן חשוף לשער הדולר

הדוח מדגיש גם את תלותו החריגה של ההייטק ביצוא. יצוא ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ־85 מיליארד דולר, שהם כ־58% מכלל היצוא הישראלי. היצוא מהווה כ־79% מתוצר ההייטק, לעומת כ־26% בלבד ביתר ענפי המשק. לכן, שחיקת שער הדולר פוגעת ישירות ברווחיות חברות שהכנסותיהן בדולרים והוצאותיהן בשקלים.

לפי הדוח, שינוי שער הדולר מ־3.7 שקלים בממוצע בשנת 2024 ל־3.45 שקלים בממוצע בשנת 2025 מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. עבור חברות חומרה ושבבים, שבהן עלויות פיתוח, כוח אדם, ציוד ותפעול גבוהות במיוחד, מדובר בגורם שמקצר את ה־Runway ומייקר את פעילות הפיתוח בישראל מול חלופות בחו״ל.

דיפטק, דיפנס־טק, חלל וקוונטום

הדוח מצביע על התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית, ובפרט בתחומי הדיפנס־טק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית. תחומים אלה דורשים בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, ידע הנדסי עמוק, תשתיות ניסוי ומדיניות ממשלתית עקבית.

מבחינת רשות החדשנות, האתגר הוא לא רק לעודד הקמת חברות חדשות, אלא לבנות חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות בישראל. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, אמר כי היתרון של ישראל אינו בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. לדבריו, המשימה כעת היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות, אך הדוח גם מציב מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. לדבריו, חלק מהפעילות, העובדים והכסף זזים החוצה מישראל, ומגמה זו עלולה לאורך זמן לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט־אפ.

השורה התחתונה של הדוח ברורה: שנת 2025 הייתה שנת התאוששות חזקה להייטק הישראלי, אך גם שנה שבה החומרה, השבבים ותשתיות ה־AI חזרו להיות חלק מרכזי מסיפור הצמיחה. השאלה האסטרטגית לשנים הקרובות היא אם ישראל תצליח לתרגם את העומק הטכנולוגי שלה בתחומי השבבים, הדיפטק והבינה המלאכותית לחברות גדולות, תעסוקה איכותית ומרכזי פיתוח שיישארו כאן – או שחלק הולך וגדל מהערך ימשיך לנוע אל מחוץ לישראל.

הפוסט דוח רשות החדשנות: החומרה והשבבים חזרו להיות מנוע צמיחה מרכזי בהייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפיליפינים מנסים למצב את עצמם כחוליה חדשה בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, בינה מלאכותית וסייבר — והם מחפשים לשם כך שותפים בישראל. משלחת מטעם משרד המסחר והתעשייה של הפיליפינים ומועצת ההשקעות של המדינה קיימה באחרונה סדרת פגישות בישראל עם חברות טכנולוגיה, יצרני שבבים, חברות סייבר וגופי חדשנות, בניסיון לקדם שיתופי פעולה תעשייתיים ומחקריים.

בראש המשלחת עמד ד״ר ספרינו רודולפו, תת־שר המסחר וראש מועצת ההשקעות של הפיליפינים. לפי הדיווחים, רודולפו נפגש עם חברות הסייבר Dream Security ו־Binary Networks, ודן עמן בשימוש בפתרונות סייבר מבוססי AI לחיזוק עמידותן של תשתיות פיליפיניות, בעיקר בתחומי התקשורת והממשל. בתחום השבבים נערכו פגישות עם Tower Semiconductor, Next Silicon ו־Ci Semi, סביב אפשרויות לשיתופי פעולה עם יצרני שבבים בפיליפינים, שילוב בשרשראות אספקה, ושותפויות ייצור או תכנון. (SunStar Publishing Inc.)

המהלך אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב במאמץ רחב יותר של הפיליפינים למשוך השקעות בתחומים שבהם ארה״ב ובעלות בריתה מנסות לבנות חלופות לשרשראות אספקה מרוכזות מדי. באפריל הודיעו ארה״ב והפיליפינים על תוכנית להקמת אזור תעשייה בהיקף של כ־4,000 אקרים בניו קלארק סיטי, צפונית למנילה, שנועד לחזק את שרשרת האספקה בתחומי AI, שבבים, ייצור מתקדם ותשתיות נתונים. רויטרס דיווחה כי הפיליפינים הצטרפו במסגרת זו ליוזמת Pax Silica, שמטרתה לבנות רשת מדינות שותפות סביב טכנולוגיות קריטיות, ממחצבים ועד מרכזי נתונים. (

מה הפיליפינים מחפשים בישראל

עבור הפיליפינים, ישראל אינה יעד טבעי לייצור המוני של שבבים, אלא מקור לידע, תכנון, IP, סייבר, ארכיטקטורות מחשוב וחדשנות עמוקה. זו הסיבה שהפגישות בישראל התמקדו פחות בהקמת מפעלי ענק ויותר בחיבור בין חברות ישראליות לבין אזור התעשייה המתוכנן בקלארק, יצרני אלקטרוניקה מקומיים, וחברות בינלאומיות שיבחנו את הפיליפינים כבסיס ייצור או אינטגרציה.

לטאואר, למשל, יש מומחיות בתחומי ייצור שבבים אנלוגיים, RF, סיליקון פוטוניקס וחיישנים — תחומים שאינם תמיד בחזית הננומטרים, אך קריטיים לתקשורת, רכב, תעשייה, תשתיות ו־AI. נקסט סיליקון מייצגת זווית אחרת: מחשוב עתיר ביצועים וארכיטקטורות עיבוד יעילות. Ci Semi משתלבת במרחב התכנון והשירותים לתעשיית השבבים. עבור הפיליפינים, שילוב כזה יכול לסייע בבניית יכולות שאינן מתחרות ישירות ב־TSMC או סמסונג, אלא משלימות את שרשרת הערך סביב תכנון, בדיקה, אינטגרציה וייצור מתקדם.

Pax Silica: לא רק שבבים, אלא גיאופוליטיקה של טכנולוגיה

יוזמת Pax Silica היא חלק מהניסיון האמריקני לארגן מחדש את שרשראות האספקה של הטכנולוגיות הקריטיות סביב מדינות שותפות. לפי רויטרס, ארה״ב והפיליפינים צפויות לסגור “במוקדם ולא במאוחר” מסגרת ארוכת טווח לאזור הביטחון הכלכלי החדש, אך עדיין קיימות שאלות פתוחות, כולל סוגיות ריבונות, רגולציה ומעמד משפטי באזור.

במילים אחרות, הפיליפינים מנסים להפוך את מיקומם הגיאוגרפי, כוח העבודה שלהם והקשרים הביטחוניים עם ארה״ב ליתרון תעשייתי. הם אינם מבקשים רק להיות יעד להרכבה זולה, אלא להשתלב בשלבים מתקדמים יותר של שרשרת הערך: אלקטרוניקה, שבבים, AI, סייבר, מחצבים קריטיים ותשתיות נתונים.

עבור ישראל, זהו חלון הזדמנויות מעניין. חברות ישראליות רבות אינן מחזיקות מפעלי ייצור גדולים, אך הן חזקות בתכנון, אלגוריתמיקה, סייבר, תקשורת, חיישנים, פוטוניקה ותוכנה לתעשייה. אם אזור קלארק אכן יהפוך למרכז תעשייתי בינלאומי, חברות ישראליות עשויות למצוא בו שותפים לייצור, אינטגרציה, פיילוטים וגישה לשווקים באסיה.

גם “כלכלה כחולה” על השולחן

לצד סייבר ושבבים, המשלחת הפיליפינית בחנה בישראל גם שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה הכחולה — טכנולוגיות ימיות, דיג, נמלים, לוגיסטיקה ימית וחקלאות ימית. רודולפו נפגש עם המרכז הלאומי לכלכלה כחולה בישראל וביקר בחברת Bar Algae, המפתחת פתרונות מיקרו־אצות ליישומי חקלאות ימית. עבור הפיליפינים, מדינת איים עם ענפי דיג, נמלים וספנות משמעותיים, מדובר בתחום בעל חשיבות אסטרטגית לא פחות מהשבבים. (BusinessWorld Online)

המשלחת נפגשה גם עם רשות החדשנות, כדי לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה במחקר ופיתוח, קולות קוראים משותפים, וובינרים לאיתור צורכי תעשייה, ופיילוטים של חברות ישראליות בפיליפינים. לפי הדיווחים, אחד התחומים שעלו בדיונים הוא מחצבים קריטיים — תחום שהפך בשנים האחרונות לנקודת חיבור מרכזית בין תעשיית השבבים, האנרגיה והביטחון הכלכלי.

הפוטנציאל — והמגבלות

חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בפגישות ובבחינת אפשרויות, לא בהכרזה על חוזים מחייבים או על הקמת פעילות ישראלית בפיליפינים. כמו במקרים רבים של דיפלומטיה טכנולוגית, המרחק בין ביקורי משלחות לבין עסקאות בפועל עשוי להיות גדול.

עם זאת, עצם הבחירה של הפיליפינים לקיים שיחות עם חברות ישראליות בתחומי שבבים, סייבר ו־AI מלמדת על שינוי במפת ההזדמנויות של התעשייה. מדינות שאינן יכולות להתחרות ישירות בטייוואן, קוריאה או ארה״ב על ייצור השבבים המתקדם ביותר מנסות לבנות נישות אחרות: הרכבה, בדיקה, תכנון, אבטחת תשתיות, ייצור מיוחד, אינטגרציה של מערכות, ופתרונות לתעשיות מקומיות.

אם יוזמת Pax Silica תתקדם, ישראל עשויה להשתלב בה לא כמרכז ייצור המוני, אלא כספקית ידע וטכנולוגיה. עבור חברות ישראליות, הפיליפינים יכולים להפוך לשער לשווקים בדרום־מזרח אסיה; עבור הפיליפינים, ישראל יכולה לשמש מקור לטכנולוגיות שיאפשרו לה לעלות מדרגה בשרשרת הערך התעשייתית.

הפוסט הפיליפינים מחפשים בישראל שותפים לשבבים, סייבר ו־AI כחלק מ-Pax Silica הופיע לראשונה ב-Chiportal.