הגביע הקדוש של הבינה המלאכותית – זה שכולם בעמק הסיליקון מבטיחים לנו שהוא או-טו-טו כאן – הוא "הבינה המלאכותית הכללית". קשה למצוא הגדרות שמקובלות על כולן למונח הזה, אבל קיימת הסכמה שבינה מלאכותית כללית תוכל לעשות… ובכן, הכל. או לפחות, כל מה שבן-אדם יכול לעשות עם הקילו-וחצי מוח שלו. היא תוכל לכתוב ספרות יפה ושירים, להלחין מנגינות, לייצר טבלאות אקסל, לשפוט בתחרויות יופי ועוד ועוד. מנוע אחד – שיהיה מקביל ביכולותיו למוח האנושי.

למה זה חשוב? כי בינה מלאכותית כללית כזו תוכל לשמש כרופא עבור כל אדם, בעלות אפסית. היא תוכל לספק שירותי עריכת דין וייעוץ פסיכולוגי וביטוחי לכולם. היא תוכל לחקור מדע מהר כמו המדען הטוב ביותר, להעלות רעיונות ותיאוריות שמתחרים באלו של איינשטיין ולפתח ולהנדס המצאות חדשות. היא תשנה את העולם, באמת ובתמים.

התחזיות מעמק הסיליקון, כאמור, מעודדות מאד. אולי יותר מדיי. סם אלטמן כבר הכריז שבשנת 2025 נדע איך לבנות בינה מלאכותית כללית. דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, מאמין שנראה בינה מלאכותית כללית מוגבלת בשנת 2026. ג'ופרי הינטון, זוכה פרס נובל בפיזיקה והאיש שהזניק את תחום הבינה המלאכותית בגוגל, סבור שזה יכול לקרות כבר בחמש השנים הקרובות. ריצ'רד סוקר, מנכ"ל חברת בינה מלאכותית, טוען שנגיע תוך חמש שנים לכל היותר, לבינה מלאכותית שיכולה לבצע 80% מהמקצועות בשוק כיום.

הבעיה, כמובן, היא שלאנשי הבינה המלאכותית יש אינטרס מובנה להפריז ולהגזים בתחזיות שלהם. הם רוצים, אחרי הכל, השקעות כספיות בחברות שלהם. המשקיעים לא יבואו אליהם אם לא יתלהבו מהפוטנציאל שבבינה המלאכותית. וכך, בקיצור, נוצרת בועה. זו הסיבה שאני משתדל לשמור על ספקנות בריאה בכל פעם שאני קורא את ההשתפכויות הנלהבות של אנשי עמק הסיליקון על העתיד לבוא.

ובכל זאת, גם לספקנים קשה להתעלם מהמגמות. הבינה המלאכותית משתפרת מדי שנה, מדי חודש, מדי שבוע. ישנם ימים בהם המומחים משנים את דעתם לגבי מה שאפשרי ומה לא, בין הבוקר לערב. אבל האם באמת נגיע לרמת הבינה המלאכותית הכללית בעשור הקרוב? ואיך נדע כשזה יקרה?

הבעיה הופכת להיות קשה עוד יותר כשמבינים שבינות מלאכותיות נוטות, ובכן, לרמות. ספציפית, הן "מרמות" במבחנים מכיוון שהן מאומנות על שאלות רבות ממבחנים קודמים. כאשר הן נשאלות שאלה חדשה, הן אינן מפעילות "מחשבה" או מנתחות בהיגיון את הבעיה. הן פשוט זורקות מילים שהופיעו בפתרונות של השאלות ממבחני-העבר, וכשהן עושות זאת בסדר הנכון – הן מצליחות לעיתים קרובות לפתור גם שאלות חדשות. אבל מחשבה אמיתית, או יכולת של ממש לנתח בעיות חדשות, לא קיימת שם.

אז מה עושים?

המבחן שנועד לגלות את הבינה המלאכותית הכללית

כדי להבין טוב יותר מתי בינה מלאכותית תגיע לרמה "כללית", הוקם אתגר ARC-AGI. האתגר מתבסס על שאלות שמחייבות את הבינה המלאכותית להפעיל יכולות ששמורות לבני-אדם: היגיון בריא, ספירת מספרים, הפשטה ועוד. אלו יכולות שאפילו מנועי השפה הגדולים המתקדמים ביותר לפני שבוע, התקשו להפגין. מודל השפה הידוע בשם GPT3 – אביו הקדום של ChatGPT – הגיע לציון נכשל מהדהד במבחן הזה ב- 2020: אפס אחוזי הצלחה. ארבע שנים מאוחר יותר, הנכד שלו – GPT4-omni – הצליח לענות נכון על חמישה אחוזים מהשאלות. בקצב הזה, אפשר היה לשער שנצליח להגיע לציון טוב במבחן רק לקראת סוף המאה העשרים ואחת.

אבל זה מה שחשבנו לפני שלושה חודשים. ואז, הגרסה החדשה-דנדשה של GPT שנקראת O1, הצליחה להגיע לדיוק של 32 אחוזים. קפיצה יפה, בוודאי. למרות שיש לציין שמקימי אתגר ARC-AGI לא התרשמו יותר מדיי מהעניין. ועדיין, יפה.

ומה קרה חודשיים וחצי לאחר מכן? כלומר, בסוף השבוע האחרון? 

אז הגיע GPT O3, שהצליח לענות נכון על יותר מ- 75 אחוזים מהשאלות במבחן.

והפעם, אנשי ARC-AGI כבר לא יכלו להסתיר את הפתעתם.

"זוהי פונקציית-צעד חשובה ומפתיעה ביכולות הבינה המלאכותית," כתבו אנשי ARC-AGI כשסקרו את ההתפתחות הזו. "המודל החדש של OpenAI מייצג זינוק משמעותי קדימה ביכולתה של הבינה המלאכותית להתאים את עצמה למטלות חדשות. לא מדובר רק בשיפור הדרגתי, אלא בפריצת דרך אמיתית, שמסמנת שינוי איכותני ביכולות הבינה המלאכותית בהשוואה למגבלות הקודמות…"

איך בדיוק עובד O3? מה הופך אותו למיוחד כל-כך? ובכן, התשובה האמיתית היא שאנחנו לא יודעים. כלומר, OpenAI יודעים, אבל אחרים לא. החברה לא מוכנה לחשוף עדיין איך בדיוק הוא עובד מאחורי הקלעים. הניחוש הטוב ביותר כרגע הוא שהמנוע מייצר לעצמו מרחב אפשרויות של תשובות, ואז עובר עליהן כדי לנסות לאתר את התשובה עם הסיכוי הגדול ביותר להצלחה. וכנראה שהוא יכול גם לחבר, לחסר ולהצליב בין התשובות כדי להתקרב לאמת ככל האפשר.

"אתה צריך את היכולת לעשות רקומבינציה של פונקציות להפקת תוכנה חדשה לגמרי, כשאתה מתמודד עם מטלה חדשה." מסבירים ב- ARC-AGI. למעשה, "[הבינה המלאכותית עושה] סינתזה של תוכנה. למנועי השפה הגדולים לא הייתה יכולת כזו במשך זמן רב. סדרת O של המודלים מתקנת את הבעיה."

זה לא סתם מרשים. זה מהפכני. המשמעות היא ש- O3 אמורה להיות מסוגלת להפיק פתרונות ברמה אנושית לבעיות רבות מכל הסוגים. זו עדיין לא בינה מלאכותית כללית, כנראה, אבל ברור שזה צעד בכיוון הנכון.

לא הכל מושלם… עדיין

לפני שאתם חושבים שכולנו נפעיל את המודל הזה מחר בבוקר, כדי שתדעו שעדיין עולה הרבה מאד כסף להריץ אותו. אנחנו יודעים שאפילו הרצה של מנוע O3 ברמה הנמוכה ביותר, עולה עשרים דולרים בערך. וברמה הגבוהה ביותר? שם קבלת תשובה אפילו לשאלה אחת עולה אלפי דולרים. אבל אם האלטרנטיבה היא להעסיק כמה מדענים שיעבדו שבוע כדי לספק את אותה התשובה, אז ייתכן שעדיף דווקא להעסיק את המנוע החדש.

חושבים שזו הגזמה? אבל יש גם ראיות "מהשטח". ספציפית, בתחרויות הפקת קוד, המנוע החדש מגיע לרמה שמקבילה לזו של מתכנת באחוזון העליון.

מה הוא יוכל לעשות כשהוא יעומת עם בעיות חדשות במדע? ברפואה? בהנדסה? השמים הם כבר לא הגבול. אפילו הכוכבים לא יעמדו בפנינו, כשהבינה המלאכותית דוחפת קדימה את המדע ואת הטכנולוגיה.

הדברים החשובים באמת

אפילו אם אתם חושבים שאני מגזים – ואני מודה שלפעמים יש לי נטייה להתלהב יותר מדי מטכנולוגיות חדשות – קשה להתעלם משני דברים.

ראשית, אי אפשר להתעלם מההצלחה של O3 בהתמודדות עם המבחנים. עד לפני שבוע, המבחן של ARC-AGI נחשב לאתגר הגדול והקשה ביותר עבור בינות מלאכותיות. המנוע הרגיל של OpenAI הצליח להגיע רק לחמישה אחוזי דיוק הצלחה במבחן. ופתאום, בום. קיבלנו את O3 שזינק לשבעים וחמישה אחוזי הצלחה.

שנית, וחשוב הרבה יותר, אנחנו רואים שמגמת השיפור ביכולות הבינה המלאכותית ממשיכה ולא מפסיקה לרגע. נביאי הזעם מהשנה האחרונה חזו שנגיע לקיר, ואכן חווינו מכשול: חברות הבינה המלאכותית השקיעו הון תועפות בהגדלת מודלי השפה שלהם, מתוך מחשבה שהגודל כן קובע. אפשר להבין אותן, מכיוון שהגדלת המודלים הייתה האסטרטגיה המנצחת בשש השנים האחרונות. אבל ב- 2024 נראה שכבר אי אפשר להשיג עוד הרבה פשוט מזריקת עוד כוח מחשוב על הבינות המלאכותיות.

אז כן, מכשול. ומה קרה אז?

פשוט: החברות שינו תפיסה, והתחילו לחפש דרכים חלופיות לשפר את יכולותיה של הבינה המלאכותית. והנה אנחנו רואים עכשיו את פירות העבודה הקשה שלהן. זוהי דרכה של הטכנולוגיה בשוק החופשי – להמשיך להתקדם, גם אם תחת תפיסות שונות מאלו ששירתו אותנו במקור.

הדרך לבינה המלאכותית הכללית

האם המשמעות היא שבאמת נהנה מבינה מלאכותית כללית בשנים הקרובות? אני עדיין ספקן, אבל גם לא יכול להכחיש שמגמת השיפור ביכולות הבינה המלאכותית אינה מפסיקה. אני לא מוכן להיות אופטימי כמו סם אלטמן, אבל אני גם לא יכול לשלול על הסף את האפשרות שתוך חמש שנים תהיה לנו בינה מלאכותית שיכולה לעשות… הכל. או כמעט הכל.

וזו החשיבות האמיתית של O3. בתקופה שבה המומחים התחילו לחשוב שקצב השיפור ביכולות הבינה המלאכותית התחיל לדעוך, המנוע החדש מראה לנו שיש עוד הרבה לאן להתקדם, ושרק התחלנו לגרד את פני השטח. אם נמשיך באותו קצב, הרי שכן: ייתכן שעד 2030 נגיע כבר לבינה מלאכותית כללית. כזו שיכולה לעשות הכל, במיוחד עבורנו. לחקור עבורנו, לפתח עבורנו תרופות, לעזור לנו לנקות את זיהום האוויר, המים והאדמה. ואולי, רק אולי, גם למצוא דרכים טובות יותר בהן יכולות מדינות לפתור את בעיותיהן בדרכי שלום.

טוב, אולי האחרון זה מדע בדיוני. אולי פנטזיה. אבל כל היתר כנראה אפשריים בהחלט. השאלה הייתה רק מתי נממש אותם. המנוע החדש מרמז שאולי האופטימיים צודקים, ושכל זה יקרה בקרוב מאד.

הפוסט האם GPT O3 של OPENAI מקדם אותנו לבינה מלאכותית כללית? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל השיקה את Gemini, שאותו היא מתארת כ"מודל הגדול ביותר והמסוגל ביותר של בינה מלאכותית שלה". מודל השפה הגדול (LLM) החדש יגיע בשלוש גדלים: אולטרה, פרו וננו – ממרכז נתונים ועד לנייד. חלק מהתהילות הגדולות ביותר על Gemini נוגעות לדיוק ולביצועים שלו, וכן ליכולות המולטימודליות הטבעיות שלו.

מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי הציג את Gemini בפוסט בבלוג, ואמר כי המטרה עיקרית של Gemini הייתה "להפוך את הבינה המלאכותית לשימושית יותר עבור כולם". גוגל השקיעה רבות ב-Gemini מאחורי הקלעים, בזמן שהכותרות התמלאו בחדשות על התקדמויות ב-ChatGPT, ואפילו Grok. פרויקט Gemini היה "אחת מהמאמצים הגדולים ביותר במדע והנדסה שעשינו כחברה", לפי פיצ‘אי. גוגל השקיעה ב"כלים, מודלים יסודיים ותשתיות הטובים ביותר".

מנכ"ל גוגל הדגיש את מהירות השינוי והתנופה מאחורי הבינה המלאכותית. "מיליוני אנשים משתמשים כעת בבינה מלאכותית גנרטיבית במוצרים שלנו כדי לעשות דברים שלא יכלו לעשות לפני שנה בלבד", אמר. עם זאת, עם כוח גדול באה אחריות גדולה, ופיצ‘אי גם מסר מסר חזק על להיות אמיצים אך אחראיים. לשם כך, Gemini תתמקד במתן הטבות – אבל עם אמצעי הגנה.

הפוסט גוגל משיקה את Gemini המהווה התקפה חזיתית על GPT-4 של OpenAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אמנם מפתיע, אבל הצוות לא רק תכנן אלא גם דאג ליצר את השבב; זה היה בנצ'מרק, וזה עבד. השימוש של שני מהנדסי החומרה באנגלית פשוטה בלבד הוכיח עד כמה ChatGPT יכול להיות בעל ערך משמעותי בפיתוח שבבים.

השבב שתוכנן על ידי צוות המחקר ו-ChatGPT לא היה מעבד ברמה של מעבדי אינטל או AMD אבל הוא היה חלק ממכלול של מעבד שיצר ארכיטקטורת מיקרו-מעבד חדשנית מבוססת על 8 סיביות. מדובר בחלק המשמש לאחסון תוצאות חישובי ביניים עד להשלמת החישוב ראשי והוא בד"כ מפותח כחלק בלתי נפרד מהאופן שבו מעבדים עובדים.

בדרך כלל, צוותים עובדים במספר שלבים כדי להביא שבב לתכנון וייצור; שלב אחד כזה קשור לתרגום ה"אנגלית הפשוטה" שמתארת את השבב ויכולותיו לשפת מתאר חומרה (HDL) (כגון Verilog), המייצגת את הגיאומטריה, הצפיפות והפיזור הכללי של האלמנטים השונים בתוך השבב שנדרש עבור המסכה עצמה.

בהיותו של ChatGPT מכונה לזיהוי תבניות (בדיוק כמו בני אדם – למרות שגם שנינו קצת יותר מזה), זה עוזר מדהים עם שפות מכל סוג: ווקאלי, כתוב, ובמיוחד כאן מבוסס חומרה. ChatGPT איפשרה למהנדסים לדלג על שלב ה-HDL, שאמנם מרשים, אך חייב להשאיר מומחי הנדסת HDL מעט עצבניים. במיוחד מאחר שהחוקרים אמרו שהם מצפים לפחות שגיאות שנגרמו על ידי אנוש בתהליך תרגום HDL . בפועל השימוש ב- ChatGPT  תרם לפרודוקטיביות, קיצר את זמן התכנון ואת זמן היציאה ליצור ואיפשר תכנונים יצירתיים יותר.

"אנחנו מעוניינים לדעת עד כמה הדגמים טובים", אמר ד"ר האמונד פירס אשר ריכז את המחקר באונב' Tandon. "הרבה אנשים מסתכלים על הדגמים האלה ואומרים, 'הדגמים האלה הם רק צעצועים, באמת'. ואני לא חושב שהם צעצועים. הם עדיין לא בכל מקום, אבל הם בהחלט יהיו, וזו הסיבה שעשינו צ'יפ צ'אט – כמעט כמו הוכחה לקונספט".

דבר אחד שקצת יותר מדאיג (או נתון לוויכוח, לפחות) הוא הרצון לבטל את הצורך בשטף HDL בקרב מתכנני שבבים. בהיותו תחום מיוחד ומורכב במיוחד, זוהי מיומנות נדירה יחסית שקשה מאוד לשלוט בה.

"האתגר הגדול בשפות תיאור החומרה הוא שלא הרבה אנשים יודעים איך לכתוב אותן", אמר ד"ר פירס. "די קשה להפוך למומחה בהם. זה אומר שעדיין יש לנו את המהנדסים הכי טובים שלנו שעושים דברים פשוטים בשפות האלה, כי פשוט אין כל כך הרבה מהנדסים שיעשו אותם".

כמובן, אוטומציה של חלקים מהתהליך הזה תהיה מבורכת. זה יכול להקל על צוואר הבקבוק האנושי על ידי האצת מומחים שכבר קיימים, גם כאשר מצטרפים מהנדסים חדשים ומוכשרים. אבל יש סיכון להפעיל את המיומנות הזו לחלוטין במכונה מבוססת תוכנה  (שיכולה להיות מותקפת ע"י תוכנות זדוניות ובקישוריות לשרת בענן (במקרה של ChatGPT).

החוקרים השתמשו במודלים מסחריים וזמינים לציבור של שפות גדולות (LLMs) כדי לעבוד על שמונה דוגמאות לתכנון חומרה, תוך כדי עבודה דרך הטקסט הפשוט באנגלית לעבר המקבילה שלו Verilog (HDL) באינטראקציה חיה הלוך ושוב בין המהנדסים ל-LLM.

"מחקר זה הביא למה שאנו מאמינים שהוא ה-HDL הראשון שנוצר במלואו ע"י בינה מלאכותית ונשלח לייצור שבב פיזי", סיכם פירס.

הפוסט <strong>צוות חוקרים מ- NYU הצליח לפתח מעבד בעזרת שיחה עם ChatGPT</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מספיק היה להביט סביב ולראות את בכירי המגזר העסקי, ראשי האקדמיה ומובילי תעשיית ההייטק כדי להבין שמדובר בארוע מיוחד. כולם עזבו הכל ובאו לפגוש את "איש השעה" סם אלטמן, מנכ"ל חברת OpenAI שהגיע לאונב' ת"א ביחד עם  ד"ר איליה סוצקובר, המדען הראשי של החברה כדי לקיים ראיון פתוח עם פרופ' נדב כהן וגם לענות לשאלות הקהל.

סם, לבוש חולצת בד חומה נטולת צווארון, נראה מתרגש הרבה פחות מהקהל שישב באולם והאזין בקשב רב לכל מילה שיצאה מפיו. למרות מראהו הנערי נראה שלא התבלבל מאף שאלה וענה בקור רוח למטר השאלות שנורו לעברו גם ע"י מנחה המפגש וגם מהקהל הרב שמילא את אולם סמולארש עד אפס מקום.

כשנשאל לגבי הסכנות הטמונות ב- ChatGPT  הכוללים איבוד מקומות עבודה, ניצול הטכנולוגיה כדי לפרוץ למאגרי מידע או איבוד שליטה כולל על מערכת הבינה המלאכותית הוא לא נראה מודאג. בנושא מקומות עבודה הבהיר כי בטווח הקרוב עוד נראה מתכנתים בסביבה "רק שהם יהיו הרבה יותר יעילים" ולגבי הטווח הארוך הסביר ש" כנראה שחלק מהאנשים יצטרכו להחליף מקצוע". לעומת זאת, הוסיף "במקצועות מסוימים יצטרכו אפילו יותר אנשים מבעבר".   

להמחשה סיפר כי כשמחשב יבמ המכונה Big Blue ניצח את גארי קספרוב, כולם חשבו שזה יהרוג את משחק השח אבל בפועל שח הפך להיות משחק פופולארי עוד יותר ואנשים הפכו להיות טובים יותר בכישורי המשחק שלהם.

כשנשאל כיצד הוא מדמיין את עתיד הבינה המלאכותית הג'נרטיבית ענה: "אני מאמין שיש למערכת הרבה יתרונות כלכלים ואחרים. לדוגמא אני חושב שנצליח למצא פתרונות למחלות וגם נצליח להבין טוב יותר את מסתורי היקום". זו היתה אולי הנקודה היחידה בכל הראיון בה הפגין סם קצת התרגשות כשאמר: "מה שמרגש אותי זה שנצליח לרפא מחלות ונוכל לחיות בעולם טוב יותר ו.. אנחנו לא רחוקים משם".

אחת התשובות המעניינות שסיפק סם היתה בתגובה לשאלה של מישהו מהקהל ששאל איך תוכל מערכת ה ChatGPT לעזור לאנשים ולארגונים. תשובתו של סם לא איחרה לבא: "חלק מהסיבה שיצאתי לסבב הנסיעות הזה היא לשאול אנשים מה היו רוצים לקבל מ- ChatGPT וכן ללמוד מה השימושים של אותם אנשים שנעזרים ב- API של ChatGPT  ". ומיד אחר כך הוסיף. "אני מאמין ש- ChatGPT  ישפיע על כל תחום. זה הדבר המשפיע ביותר על העולם מאז המצאת הטלפון הנייד" .

אלטמן נולד למשפחה יהודית בעיר סנט לואיס, לואיזיאנה אך גם כשנשאל מה לדעתו אפשר לעשות בתחום הבינה המלאכותית בישראל לא הביע התייחסות מיוחדת למדינת היהודים. בתשובה לשאלה ענה: "אני מוצא בישראל שני יתרונות. הראשון, כמות הכישרונות כאן גדולה מאד ושנית, הנחישות של היזמים כאן היא גדולה. שתי העובדות הללו יכולות לסייע לשגשוג כלכלי".

השאלה הבאה עסקה בתחומי הענין האישי של אלטמן כשנשאל מה הם השימושים שהיה עושה באופן פרטי עם ChatGPT . בראיון שהתקיים עימו לא מכבר סיפר אלטמן כי אחרי שמכר את הסטרטאפ הראשון שלו קרא הרבה ספרים בנושאים שעניינו אותו כולל אנרגיה גרעינית, ביולוגיה סינטטית, השקעות וכמובן בינה מלאכותית. היום תשובתו היתה כללית יותר. "בעבר השקעתי שעות בלימוד נושאים שעניינו אותי בויקיפדיה. עכשיו בכל נושא שמענין אותי אני יכול להשתמש ב-   ChatGPT ולבקש ממנו להכין לי סיכום  קצר.

תלמיד שמתלבט האם ללמוד תכנות מחשבים בימים אלו שאל את אלטמן: האם יש מקום ללמוד כיום תכנות מחשבים? אלטמן השיב: "בעבר למדתי תכנות מחשבים וזה מאד עזר לדרך החשיבה שלי אז גם אם לא תעבוד בתכנות אני ממליץ לך ללמוד את זה".

לסיום נשאל אלטמן: האם עם כל הטכנולוגיות והיכולות הגלומות ב- ChatGPT אתה ממליץ להקים כעת סטרטאפים? תשובת אלטמן: "זה הזמן הכי טוב להקים סטארטאפ. יותר טוב מהתקופה בה הומצא הסמארטפון. זהו עיתוי סופר מגניב (super cool time) והאפשריות הקיימות כיום הן אין סופיות".

מעניין יהיה לשוב לכתבה הזו בעוד שנה ובעוד עשור כדי לבחון מה מתוך כל התחזיות הללו התממש וכיצד!

הפוסט <strong>מנכ"ל החברה שפיתחה את ChatGPT בישראל: זה הזמן הכי טוב להקים סטארטאפ</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"צריך לבנות מנגנון בקרה על הבינה המלאכותית כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. כך אומרים מנכ"ל OPEN AI סם אלטמן והמדען הראשי של החברה, הישראלי איליה סוצקובר. השניים השתתפו באירוע בהנחית ד"ר נדב כהן מאוניברסיטת תל אביב. הם התייחסו לסוגית השימוש ב-AI כנשק, ההשפעה על שוק העבודה והחשש מתבונה מלאכותית שתצא משליטה או שייעשה בה שימוש לפיתוח נשק מסוכן.

בנוסף, המנגון שיוקם יצרך לבקר את היכולות של מודלי הבינה המלאכותית הגדולים כדי "ליישר" אותם עם דרישות הבטיחות כך שיתרונות הכוח והיכולות שלהם ישמשו את האנושות.

עם זאת, אלטמן לא סבור שיש צורך כבר עכשיו להטיל רגולציה כבדה על הבינה המלאכותית שעלולה לעצור את ההתפתחות המהירה.

פרופ' נדב כהן, מומחה לבינה מלאכותית מאוניברסיטת תל אביב אומר כי הוא יכול לחשוב על שלושה איומים מצד הבינה המלאכותית – הראשון הפיכת משרות רבות למיותרות,  השני שימוש כנשק למשל האקר אחד יוכל לעשות פעולות שעד כה נדרשו עבורם הרבה האקרים, והתרחיש השלישי הוא כזה של פיתוח בינה מלאכותית שתצא משליטה ותגרום אולי אפילו להכחדת המין האנושי.

על כך הגיב סוצקובר: נדרש חוזה סוציו-כלכלי חדש כדי להתגבר על אבטלת ה-AI אבל בטווח הארוך יווצרו משרות חדשות הם משוכנעים שאמנם בטווח הקצר צריך לסייע למי שיאבדו את פרנסתם באמצעות סיוע ממשלתי וכן להקנות להם ידע שיאפשר להם להשתלב מחדש.

מתכנתים כבר לא כותבים פונקציות, אבל גם אמנים נפגעו כי פרנסתם נלקחה על ידי מנועי התמונות.  

ריכוך המכה

לדברי סוצקובר ברור שבמקביל יווצרו מקומות עבודה חדשים אך אנו עומדים בפני תקופה ארוכה של אי ודאות.  "נצטרך לבנות מנגנונים שיאפשרו לנו לרכך את המכה לעתים קרובות לאפשר למעבר חלק יותר או למקצוע חדש לגמרי שיהיה קיים. במידה והדבר לא אפשרי, הממשלה והמערכות החברתיות יצטרכו להתגייס.

באשר לאפשרות של האקרים לגרום נזקים גדולים או של גופים אחרים לפתח נשק בלתי קונבנציונלי בעזרת הבינה המלאכותית, עדיין אין לבינה המלאכותית יכולות כאלה. היא תתקדם ונגיע אולי לנקודה הזו, אכן זו טכנולוגיה מאוד חזקה. הרעיון שאלטמן הציע הוא להקים מעין סבא"א לתחום הבינה המלאכותית.

"באשר לבינה מלאכותית שתמשליטה, כן, זה יהיה די גרוע. זו תהיה טעות גדולה לבנות בינה מלאכותית-על שאנחנו לא מכירים ולא יודעים כיצד היא פועלת.

אלטמן: באשר לשוק העבודה  שבטווח הקצר התמונה פשוט נראית די טוב, הולכת להיות צמיחה דרמטית בפריון. מתכנתים יהיו פרודוקטיבים פי שתיים והם גם ככה במחסור. בטווח הארוך אני חושב שכאשר המערכות הללו תהיינה יותר מורכבות יווצרו קטגוריות של משרות. אנו רוצים בני אדם בתפקידים האלה בדרכים שאנחנו עדיין לא יכולים לצפות.

"כמו שאף אחד לא הפסיק לשחק שחמט אחרי שדיפ בלו ניצח את קספרוב. לכל היותר נעזרים במחשבים כדי לתכנן מהלכים. השחמט לא היה מעולם פופולרי יותר מאשר כיום.  DALEE (כלי יצירת התמונות אף הוא שלOPEN AI  יכולה ליצור אמנות נהדרת אבל לאנשים עדיין אכפת מהאדם שמאחורי האמנות והם  רוצים ללמוד ממנו.  קשה לחזות את הרצון האנושי לבדל את עצמו, ליצור דברים חדשים, לזכות במעמד אבל זה ייראה ממש שונה.  האם בעוד 100 שנה מהיום לא נראה כמעט כמו העבודות של היום. אני מסכים עם דבריו של איליה שלא משנה מה יקרה, אנחנו נצטרך איזשהו חוזה סוציו-אקונומי שונה כאשר האוטומציה מגיעה למשרות חדשות שקודם לא היו מאוימות."

 "הדבר שאני הכי מתרגש ממנו באופן אישי הוא שיש דברים נפלאים אדירים שהולכים לקרות בכל מקום, יתרונות כלכליים עצומים, יתרונות עצומים בתחום הבריאות, ואפילו לזרז תגליות מדעיות." מסכם אלטמן.

הפוסט סם אלטמן מנכ"ל OPEN AI בת"א: צריך לבנות מנגנון בקרה על הבינה המלאכותית כמו המועצה לבקרת הנשק האטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת Siddhartha Bandyopadhyay, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת ברמינגהם

החדשות האחרונות כי BT תצמצם את כוח העבודה שלה בכ-55,000 עד 2030, כולל כ-10,000 משרות שהוחלפו על ידי בינה מלאכותית (AI), הן חלק ממגמה הולכת וגוברת של אובדן משרות ברחבי העולם עקב צורות שונות של אוטומציה.

עדות לכך מספקים מספר דוחות בתעשייה, כולל דוח של המכון הגלובלי של מקינזי (MGI) המכיר בכך שכ-800 מיליון משרות עלולות לאבד ברחבי העולם בשל שינויים בטכנולוגיה עד 2030.

מקומות עבודה אנטי אנושיים

בספרנו "Work 3.0", הסופר והיועץ העסקי אביק צ'נדה ואנוכי טוענים כי בשל אוטומציה, כמו גם דרכי עבודה חדשות יותר, מקומות עבודה יכולים להפוך ל"אנטי-אנושיים" ובמקום זאת הם יתמקדו בבינה מלאכותית וטכנולוגיה.

בעוד המונח "אנטי-אנושי" יכול להתפרש בדרכים שונות, סקרים על אושר במקום העבודה מספקים ראיות משכנעות עד כמה העובדים אומללים. לדוגמה, The Global Workplace 2022 שפורסם על ידי גאלופ קובע כי באופן כללי, נראה כי מצבם של העובדים גרוע משמעותית ברווחתם הכללית מאשר בשנת 2020. למעשה, רק 20% מהנשאלים דיווחו כי היו מעורבים בשינויים ונהנו מהם.

בשנים האחרונות חלה עלייה חסרת תקדים בשיבוש הטכנולוגי. במקביל, סקר של גאלופ חשף עלייה עולמית באומללות. מדד החוויות החיוביות האחרון של גאלופ הראה ירידה באושר, אפילו מהרמות של 2020. "הנאה", "חיוך" ו"תחושת מנוחה טובה" כמעט נעלמו. מנגד, מדד החוויה השלילית של הסקר ממשיך לרשום עלייה, כאשר "עצב", "מתח" ו"דאגה" מגיעים לרמות שיא.

הטיות היסטוריות

AI ישמש יותר ויותר ככלי הערכה וקבלת החלטות במקום העבודה, דבר שיכול להיות התפתחות חיובית אם הוא יבטל טעויות אנוש. אבל, כפי שנותח ברהיטות בספרה של קאתי אוניל Weapons of Math Destruction, רוב האלגוריתמים לקבלת החלטות משתמשים בנתונים המכילים הטיות נגד קבוצות מוחלשות מבחינה היסטורית. אם הטיות אלה ישולבו באלגוריתמים שעוזרים לקבוע מי מקבל הלוואות בנקאיות או שמסננים בקשות עבודה, הן יכולות להנציח מצב לא צודק ממילא.

עם זאת, זה המצב בפועל כי יותר מקומות עבודה נוצרים מאשר נהרסים עקב אוטומציה. גודל ההשפעה נטו שנוי במחלוקת, אך תיאוריות מצביעות על כך שתפקידים המשלימים אוטומציה יצליחו, לפחות במונחים של שכר טוב יותר. עם זאת, סקרים כמו זה של גאלופ מצביעים על כך שלחץ ואומללות במקום העבודה ישפיעו כמעט על כל העובדים.

אולי באופן לא מפתיע, אותם עובדים שמבצעים משימות שמסוגלות להיות אוטומטיות לחלוטין יפסידו הכי הרבה. קטגוריה אחרונה זו של עובדים כוללת תפקידי צווארון כחול רבים, אם כי מספר משרות ניהול ביניים של צווארון לבן ייעלמו גם הן.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי הכלכלנים Daron Acemoğlu, Hans Koster ו Ceren Ozgen, באמצעות נתונים מהולנד, תומך במסקנות המחקר התיאורטי ומגלה כי אוטומציה משפיעה על קבוצות שונות של עובדים בדרכים שונות. הצוות טוען כי "נראה כי עובדים המושפעים ישירות מפסידים מאימוץ רובוטיקה, בעוד שעובדים המושפעים בעקיפין מרוויחים (ממנו)".

היו סתגלנים

כאשר מקומות עבודה הופכים לאנטי-אנושיים, הם מתמקדים בתהליכים אוטומטיים ובשימוש בפתרונות טכנולוגיים ולא סביב רווחת העובדים. הדבר מצביע על כך שאלה עם מיומנויות המתאימות למקום העבודה החדש הזה ישגשגו, בעוד העתיד עשוי להיות עגום עבור אחרים, ששכרם עשוי לקפוא או לרדת.

אזהרה זו מהדהדת את מה שחזו בריניולפסון ומקאפי בספרם "עידן המכונה השני":

"מעולם לא היה זמן טוב יותר להיות עובד בעל כישורים מיוחדים או השכלה נכונה, כי האנשים האלה יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור ולייצר ערך. עם זאת, מעולם לא היה זמן גרוע יותר להיות עובד שיכול להציע כישורים ויכולות "רגילים" בלבד, מכיוון שמחשבים, רובוטים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות רוכשים מיומנויות ויכולות אלה בקצב יוצא דופן."

ההפרדה הזו של העובדים לשתי קטגוריות יכולה להתפשט ברחבי העולם מהר מאוד. כתוצאה מכך, אי השוויון עלול להיות בולט יותר בתוך מדינות מאשר בין מדינות. בספרנו עבודה 3.0 ציינו כי אי השוויון בין מדינות היווה רק 32% מסך אי השוויון העולמי בשנת 2020, בעוד שאי השוויון בתוך הכלכלות היווה 68% מדהים. בשנת 1980, המצב היה שונה מאוד, כאשר אי השוויון בין המדינות היווה עד 57% מכלל העולם.

ירידה בשכר

בעוד מגמה זו מביאה למסקנות קודרות, לממשלות יכולה להיות השפעה חשובה. בהודו, שרשמה עלייה גדולה באי השוויון בעשורים האחרונים, מדיניות  כמו חוק הבטחת התעסוקה הכפרית הלאומית 2005 (MGNREGA) סייעו לצמצם את הפער. MNGREGA מציעה תעסוקה מובטחת, כמו גם סובסידיה למזון כחלק מהמאמץ להגדיל את הפרנסה באזורים כפריים.

הכלכלנים סורג'יט בהלה, קאראן בחסין וארווינד וירמאני ניתחו את העוני הקיצוני (המוגדר כהכנסה של 1.9 דולר לאדם ליום, לפי שווי כוח הקנייה של הדולר של 2011) בהודו ומצאו כי הוא ירד לרמות נמוכות למדי בשנת 2019 ונשאר נמוך למרות המגפה. זאת בהשפעת סבסוד המזון.

עם זאת, מחקרים אחרים מצאו גם ירידה בעוני – אם כי הם נבדלים זה מזה בהיקף הירידה. הדבר מצביע על כך שמדינות יכולות לנהל את ההשפעות הגרועות ביותר על עובדים באמצעות התערבות ממשלתית פעילה.

אבל סובסידיות הן תיקון לטווח קצר כדי להגן על העובדים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לאבד את עבודתם או לחוות ירידה בשכר. פתרונות ארוכי טווח צריכים להתמקד בהכשרת העובדים במיומנויות חדשות כדי להסתגל לאופי המשתנה של הביקוש. מוסדות חינוך, מבתי ספר לאוניברסיטאות, צריכים למלא תפקיד מוביל בהקשר זה.

המיומנויות הדרושות במקום העבודה משתנות בקצב מסחרר. אנו טוענים בספר עבודה 3.0, כי האתגר כיום עבור מוסדות חינוך הוא להחדיר בעובדי העתיד חשיבה בעלת יכולת הסתגלות גבוהה.

חשיבה זו תסתייע בתוכנית לימודים חינוכית שהיא רב-תחומית יותר ומגדילה מיומנויות STEM מסורתיות. זה יהיה צעד משמעותי עבור מוסדות חינוך רבים, שכן הוא יאלץ אותם לצאת מאיזור הנוחות שלהם..

עם זאת, המאמץ ישתלם בזכות יצירת כוח עבודה מותאם ומגוון המסוגל לענות על הדרישות המשתנות של מקום העבודה של המאה ה -21.

למאמר ב-THE CONVERSATION

הפוסט מקומות עבודה אנטי אנושיים. אוטומציה עלולה ליצור כוח עבודה דו-שכבתי של אלו שיש להם כישורים ואלו שאין להם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל Open AI סם אלטמן, הגיע לארץ כאורח מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט. ביקורו של אלטמן הוא חלק מסיור עולמי בנושא בינה מלאכותית, שבמהלכו ייפגש עם משתמשי AI, מפתחים ומקבלי החלטות. 

מחר ישתתף אלטמן אירוע באוניברסיטת תל אביב שינחה ד"ר נדב כהן מבית הספר למדעי המחשב ויענהמענה על שאלות של סטודנטים וסטודנטיות, חוקרים וחוקרות, נשות ואנשי הייטק ובכירים ובכירות בישראל. האירוע יתקיים בין השעות 14:00-13:00 באודיטוריום סמולרש (ההרשמה לאירוע כבר נסגרה). 

במסגרת הסיור העולמי, ביקר אלטמן בטורונטו, בוושינגטון, בריו דה ז'נרו, בלאגוס ובליסבון. בשבוע שעבר הוא קיים פגישות עם יזמים וקובעי מדיניות במדריד, ורשה, פריז, לונדון ומינכן. אחרי ביקורו בארץ ימשיך לדובאי, ניו דלהי, סינגפור, ג'קרטה, סיאול, טוקיו ומלבורן.

לפני הקמת OpenAI, אלטמן שימש כנשיא מאיץ הסטארט-אפים. OpenAI, שהוקמה במשותף על ידי אלטמן והמיליארדר הטכנולוגי אילון מאסק ב-2015, התגלתה כמעבדת מחקר ופיתוח ללא מטרות רווח, עם משימה מרכזית אחת לנגד עיניה: להבטיח את בטיחות הבינה המלאכותית ואת היתרונות הנרחבים שלה עבור האנושות. בשלב מסוים נטש מאסק את המיזם וכעת הוא הפך למבקר השימוש בבינה המלאכותית.

הפוסט מנכ"ל Open AI סם אלטמן בארץ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יזם הטכנולוגיה ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, אימץ לאחרונה מכתב פתוח חדש בנוגע לסכנות הקשורות לבינה מלאכותית (AI). המכתב מייחד את עצמו בכך שהוא מציג נקודת מבט ייחודית על סיכוני ההכחדה הפוטנציאליים שמציבה טכנולוגיית הבינה המלאכותית.

אלטמן מצטרף למספר דמויות בולטות, בהן אילון מאסק וסטיוארט ראסל, בהדגשת הצורך במחקר קפדני וזהירות בפיתוח בינה מלאכותית. המכתב מדגיש את החשיבות של הבטחת מערכות AI מתוכננות תוך התחשבות בבטיחות ואבטחה, כמו גם את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם האתגרים הגלובליים שמציבה AI.

מדובר בהודעה קצרה מאוד – בת 22 מילים (באנגלית) בסך הכול, שיצאה מהמרכז לבטיחות הבינה המלאכותית. הקוצר שלה נועד במטרה להביא להסכמה כמה שיותר רחבה על תוכנה. לשונה הוא: "הפחתת סכנת ההכחדה שיש בבינה המלאכותית צריכה להיות בראש סדר העדיפויות העולמי, לצד סיכונים אחרים לחברה כמגפות ומלחמה גרעינית".

בהקדמה לעצומה נכתב: "מומחי בינה מלאכותית, עיתונאים, קובעי מדיניות והציבור דנים יותר ויותר בטווח הרחב של הסיכונים החשובים והדחופים שה-AI מביא אתו. אף על פי כן, קשה להביע דאגות מכמה מהסיכונים החמורים ביותר של כלי ה-AI המתקדמים. מטרתה של הצהרה זו היא להתגבר על המכשול הזה ולפתוח דיון. עוד מטרה שלה היא להביא לידיעת הציבור שמספר הולך וגדל של מומחים ודמויות ציבוריות לוקחים את הסיכונים החמורים ביותר של כלי ה-AI המתקדמים ברצינות".

בנוסף לאלטמן חתמו על העצומה מומחים רבים בתחו ובהם דמיס הסאביס, מנכ"ל דיפמיינד, מעבדת ה-AI של גוגל; ושניים משלושת הזוכים בפרס טיורינג ב-2018 על גילוייהם בתחום הבינה המלאכותית – ג'פרי הינטון ויהושע בנג'יו. עמיתם לזכייה, יאן לקון, שכיום משמש המדען הראשי לעולמות הבינה המלאכותית במטא, לא חתם על העצומה.

המכתב מדגיש גם שלושה היבטים מרכזיים המבדילים אותו מאזהרות קודמות: תחושת דחיפות רבה יותר, התמקדות במדיניות וברגולציה ודגש על שיתופי פעולה. החותמים מאמינים כי בינה מלאכותית מציבה סיכונים משמעותיים הדורשים תשומת לב ופעולה מיידית, ואינה נתפסת כדאגה רחוקה.

במונחים של מדיניות ורגולציה, המכתב קורא לצעדים פרואקטיביים כדי להפחית את הסכנות של AI. היא מדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי להקים מסגרת המבטיחה פיתוח, פריסה וממשל אחראיים ואתיים של טכנולוגיית AI.

הגישה השיתופית המוצגת במכתב נועדה לטפח שיתוף פעולה בין מדינות, חוקרים ומנהיגים בתעשייה. על ידי שיתוף ידע ומשאבים, החותמים מבקשים להתמודד עם ההשפעה הגלובלית של AI ולעבוד יחד לקראת פיתוח AI אחראי.

תמיכתו של אלטמן במכתב פתוח זה מוסיפה משקל לקבוצה ההולכת וגדלה של קולות הקוראים לתעדף את בטיחות הבינה המלאכותית על פני מהירות יישומה. כדמות משפיעה בתעשיית הטכנולוגיה, התמיכה של אלטמן צפויה להעיר עוד יותר את הדיונים המתמשכים סביב הסיכונים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית והצורך בצעדים מקיפים למניעת תוצאות קטסטרופליות.

הפוסט סם אלטמן, מנכ"ל מפתחת ChatGPT חתם על מכתב פתוח חדש המתריע מפני סכנות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנייתה של חברת אנבידיה שהשבבים היוקרתיים שלה משמשים להפעלת מרכזי הנתונים המניעים את הגל החדש של מוצרי ג'נרטיב  AI (כמו ה- (ChatGPT, עלתה ב-160% במהלך 2023, והקפיצה את שוויה  מ-361 מיליארד דולר בתחילת השנה ליותר מ-960 מיליארד דולר אתמול. למעשה אנבידיה עשויה להפוך בקרוב ליצרנית השבבים הראשונה שמוערכת ביותר מטרליון דולר. שווי השוק של אנבידיה עקף את זה של חברת מטא המובילה את תחום המציאות המדומה ואילו תחום הבינה המלאכותית החליף את תחום המטאוורס כנושא החם ביותר בבורסות הכספים העולמיות.  

אך לא רק אנבידיה נהנתה מהקפיצה בשוק ההון . גם מיקרוסופט, שהינה משקיעה מרכזית ב-OpenAI, (מפתחת  ( ChatGPT נהנתה מתנופת שוק הבינה המלאותית ומנייתה עלתה השנה ב-36%. ניתוח של בנק UBS מראה שמאז ינואר כמעט 500 חברות ב-27 מגזרים ביצעו יותר מ-3,500 הפניות לבינה מלאכותית ו/או לChatGPT בשיחות הרווח שלהן. UBS חוזה שהמחסומים בפני ארגונים המאמצים מודלים של בינה מלאכותית עשויים לרדת עם הזמן והכיוון הכללי של השוק לתחום הג'נרטיב AI הוא חיובי למרות פחדים הולכים וגוברים מפני גלי אובדן מקומות עבודה כשהמשימות היומיומיות יהפכו לאוטומטיות ויבוצעו עי מחשבים או רובוטים.

גם במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים ביום שלישי החולף, הציגו הדוברים השונים את ההשפעה העצומה של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית על עולמינו העסקי והפרטי ונראה כי אנחנו רק בתחילתה של מהפיכה הצפויה לשנות סדרי עולם.

לזינוק הגדול במניות חברות השבבים יש סיבות טובות בגלל הקשר הישיר בין השימוש בישומי ג'נרטיב AI  לבין המעבדים העומדים מאחוריהם. כבר בתחילת 2023 חודשיים לאחר השקתו הגיע מספר המשתמשים ב- ChatGPT  ללמעלה ממאתיים מליון איש וקצב השימוש ממשיך לעלות באופן אקספוננציאלי. מומחי שוק מעריכים כי עד תחילת 2024, יגיע מספר המשתמשים ל-514 מיליון וישרת 1.8 מיליארד ביקורים בחודש. לצ'אטבוט החדש של Open AI, יש פוטנציאל להשפיע על מגוון רחב של תעשיות, החל מחינוך, דרך רפואה, תחבורה, יצור אוטונומי ומגוון רחב של עסקים. יחד עם הגידול המהיר בשימוש בישומי בינה מלאכותית ג'נרטיבית תגדל ותפרח גם תעשיית השבבים המניעה את העולם החדש והמרתק הזה.

הפוסט הבהלה לשבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"מהפכת ה-AI הג׳נרטיבי משפיעה ותשפיע על החיים שלנו לאין שיעור, ואנו מאמינים שהיא אף גדולה יותר ממהפכת המובייל. כמעט ואין כיום מנכ״ל שלא הורה להטמיע AI ג׳נרטיבי בארגון. היא תאפשר לאנשי מקצוע מכל התחומים כמו רפואה, משפט, פיננסים ועוד – להתמקד יותר בליבת העבודה שלהם, ולחסוך מהם פעולות רוטיניות שיכולות להתבצע אוטומטית, ובכך להעצים אותם." כך אומר אורי גושן, מנכ"ל משותף של חברת AI21 Labs. גושן ישתתף ביום שלישי הקרוב במפגש מועדון הבכירים הסיליקון קלאב. המפגש יתקיים ב-23 במאי ייערך במיקום חדש – אודיטוריום ליאון, בפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב. נושא המפגש: "אנשים חכמים מכונות נבונות – האם הגענו לשלב בו צ'טבוטים מחליפים את החשיבה האנושית?"

"אנו מברכים על השיח הציבורי המתקיים סביב אתגרי ה-AI. מדובר בדיון חשוב והכרחי. עם זאת, השיח צריך להתקיים מעבר לתעשייה ולכלול ממשלות, אקדמיה, ארגונים חברתיים, אנשי מדעי הרוח, ועוד. אתגרי הרגולציה לתחום גדולים, בעיקר לנוכח הפער בין קצב התקדמות הטכנולוגיה לבין היכולת להדביק אותה מבחינה רגולטורית. לכן, בתקופה הנוכחית ועד לאסדרה של התחום, על חברות ה-AI להתנהל באמצעות רגולציה עצמית. באשר לחשש מהתייתרות משרות – זו טעות להסתכל על כלי הבינה המלאכותית בעולמות כתחליף לגורם האנושי – ולכן עבודה מבוססת בינה מלאכותית בלבד היא בהגדרה מוצר פחות טוב. כלי בינה מלאכותית הם עזרים נהדרים המאפשרים לנו להגיע לתוצאות טובות יותר בזמן קצר יותר, אך בשום שלב אינם מהווים תחליף לעובדים עצמם. לגבי Wordtune – אנו מאמינים שבני האדם היו ותמיד יהיו הכותבים הטובים ביותר על פני כדור הארץ."

AI21 Labs הוא סטארט אפ בינה מלאכותית שהוקם ב-2017 על ידי פרופ׳ אמנון שעשוע, פרופ׳ יואב שוהם ואורי גושן,  ועוסק בפיתוח מודלים מקיפים ומתקדמים לעיבוד שפה טבעית. הוא מהבודדים בעולם שעוסק הן בבניית מודלי שפה מתקדמים, והן בפיתוח אפליקציות. כמו כן, הוא הסטארטאפ היחיד בישראל שבונה מודלי שפה מאפס. 

המוצר הראשון של החברה, Wordtune, זוכה להצלחה מסחרית עם מיליוני משתמשים פעילים וביקורות נלהבות, ביניהן של גוגל – שבחרה בו לאחד מהתוספים המועדפים שלה. הוא הכלי היחיד בעולם שמצביע על המקור ממנו נלקח המידע שיוצר עבור המשתמש. Wordtune Write הוא כלי המסייע בכתיבה ומסוגל להבין את כוונת הכותב, להציע ניסוחים חלופיים, לקצר או להאריך את טקסט הבסיס, לשנות את הניסוח בהתאם לסגנון המבוקש (למשל רשמי) או לקהל היעד אליו מיועד הטקסט, לתקן טעויות כתיבה ודקדוק, להציע בדיחות, עובדות היסטוריות ועוד. Wordtune Read מנתח ומסכם מסמכים בתוך מספר שניות, לרבות סיכום לפי נושאים ספציפיים בטקסט, ומאפשר למשתמשים לקרוא טקסט ארוך ומורכב בצורה מהירה ויעילה. 

לאחרונה השיקה החברה מודל עיבוד שפה טבעית מתקדם בשם Jurassic-2 שמצטרף ל-AI21 Studio, פלטפורמת המפתחים של החברה. אמזון בחרה במודלי השפה של AI21 Labs עבור AWS כמענה לתחרות מול מיקרוסופט ו-OpenAI.

בשנה האחרונה הכפילה החברה את כוח האדם שלה, וכ-200 עובדיה ממוקמים במשרדים בתל אביב. בשנה הקרובה תגייס לעשרות משרות בתחומי הפיתוח, ניהול מוצר, UI/UX ושיווק. 

אוֹרי גושן, מייסד ומנכ״ל שותף של AI21 Labs, בעל למעלה מ-15 שנות ניסיון בתפקידי ניהול טכנולוגיה ומוצר, כאשר את דרכו החל ביחידת 8200, שם הוביל צוותי פיתוח ופרויקטים ביטחוניים פורצי דרך. לאחר מכן שימש כמנהל מוצר בחברת Fring שנרכשה על ידי Genband, והוביל את פיתוח אפליקציית ה-VoIP והעברת ההודעות הראשונה אי פעם עבור אייפון ואנדרואיד. לאחר מכן ייסד את הסטארט-אפ CrowdX, שנמכר ב-2016 ל-CellWize. בשנת 2023 נבחר לרשימת הישראלים המשפיעים בתחום הבינה המלאכותית על ידי tech12. 

פרופ׳ יואב שוהם, מייסד ומנכ״ל שותף, הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, וממובילי תחום הבינה המלאכותית בעולם. הוא בוגר תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, ודוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת ייל. לאחר תקופת פוסט-דוקטורט במכון ויצמן למדע, פרופ׳ שוהם לימד באוניברסיטת סטנפורד עד 2015. שוהם הוא גם יושב הראש המייסד של AI Index באוניברסיטת סטנפורד, שעוקב אחרי פעילויות ופיתוחים בתחום ה-AI. פרופ׳ שוהם הקים מספר חברות סטארט-אפ, ביניהן TradingDynamics שנמכרה ל-Ariba, ושתי חברות נוספות שנרכשו על ידי גוגל: Katango ו-Timeful.

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "מהפכת ה-AI הג׳נרטיבי משפיעה ותשפיע על החיים שלנו לאין שיעור, ואנו מאמינים שהיא אף גדולה יותר ממהפכת המובייל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.