בשנים האחרונות חלה עלייה חסרת תקדים בשיבוש הטכנולוגי. במקביל, סקר של גאלופ חשף עלייה עולמית באומללות. מדד החוויות החיוביות האחרון של גאלופ הראה ירידה באושר
מאת Siddhartha Bandyopadhyay, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת ברמינגהם
החדשות האחרונות כי BT תצמצם את כוח העבודה שלה בכ-55,000 עד 2030, כולל כ-10,000 משרות שהוחלפו על ידי בינה מלאכותית (AI), הן חלק ממגמה הולכת וגוברת של אובדן משרות ברחבי העולם עקב צורות שונות של אוטומציה.
עדות לכך מספקים מספר דוחות בתעשייה, כולל דוח של המכון הגלובלי של מקינזי (MGI) המכיר בכך שכ-800 מיליון משרות עלולות לאבד ברחבי העולם בשל שינויים בטכנולוגיה עד 2030.
מקומות עבודה אנטי אנושיים
בספרנו "Work 3.0", הסופר והיועץ העסקי אביק צ'נדה ואנוכי טוענים כי בשל אוטומציה, כמו גם דרכי עבודה חדשות יותר, מקומות עבודה יכולים להפוך ל"אנטי-אנושיים" ובמקום זאת הם יתמקדו בבינה מלאכותית וטכנולוגיה.
בעוד המונח "אנטי-אנושי" יכול להתפרש בדרכים שונות, סקרים על אושר במקום העבודה מספקים ראיות משכנעות עד כמה העובדים אומללים. לדוגמה, The Global Workplace 2022 שפורסם על ידי גאלופ קובע כי באופן כללי, נראה כי מצבם של העובדים גרוע משמעותית ברווחתם הכללית מאשר בשנת 2020. למעשה, רק 20% מהנשאלים דיווחו כי היו מעורבים בשינויים ונהנו מהם.
בשנים האחרונות חלה עלייה חסרת תקדים בשיבוש הטכנולוגי. במקביל, סקר של גאלופ חשף עלייה עולמית באומללות. מדד החוויות החיוביות האחרון של גאלופ הראה ירידה באושר, אפילו מהרמות של 2020. "הנאה", "חיוך" ו"תחושת מנוחה טובה" כמעט נעלמו. מנגד, מדד החוויה השלילית של הסקר ממשיך לרשום עלייה, כאשר "עצב", "מתח" ו"דאגה" מגיעים לרמות שיא.
הטיות היסטוריות
AI ישמש יותר ויותר ככלי הערכה וקבלת החלטות במקום העבודה, דבר שיכול להיות התפתחות חיובית אם הוא יבטל טעויות אנוש. אבל, כפי שנותח ברהיטות בספרה של קאתי אוניל Weapons of Math Destruction, רוב האלגוריתמים לקבלת החלטות משתמשים בנתונים המכילים הטיות נגד קבוצות מוחלשות מבחינה היסטורית. אם הטיות אלה ישולבו באלגוריתמים שעוזרים לקבוע מי מקבל הלוואות בנקאיות או שמסננים בקשות עבודה, הן יכולות להנציח מצב לא צודק ממילא.
עם זאת, זה המצב בפועל כי יותר מקומות עבודה נוצרים מאשר נהרסים עקב אוטומציה. גודל ההשפעה נטו שנוי במחלוקת, אך תיאוריות מצביעות על כך שתפקידים המשלימים אוטומציה יצליחו, לפחות במונחים של שכר טוב יותר. עם זאת, סקרים כמו זה של גאלופ מצביעים על כך שלחץ ואומללות במקום העבודה ישפיעו כמעט על כל העובדים.
אולי באופן לא מפתיע, אותם עובדים שמבצעים משימות שמסוגלות להיות אוטומטיות לחלוטין יפסידו הכי הרבה. קטגוריה אחרונה זו של עובדים כוללת תפקידי צווארון כחול רבים, אם כי מספר משרות ניהול ביניים של צווארון לבן ייעלמו גם הן.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי הכלכלנים Daron Acemoğlu, Hans Koster ו Ceren Ozgen, באמצעות נתונים מהולנד, תומך במסקנות המחקר התיאורטי ומגלה כי אוטומציה משפיעה על קבוצות שונות של עובדים בדרכים שונות. הצוות טוען כי "נראה כי עובדים המושפעים ישירות מפסידים מאימוץ רובוטיקה, בעוד שעובדים המושפעים בעקיפין מרוויחים (ממנו)".
היו סתגלנים
כאשר מקומות עבודה הופכים לאנטי-אנושיים, הם מתמקדים בתהליכים אוטומטיים ובשימוש בפתרונות טכנולוגיים ולא סביב רווחת העובדים. הדבר מצביע על כך שאלה עם מיומנויות המתאימות למקום העבודה החדש הזה ישגשגו, בעוד העתיד עשוי להיות עגום עבור אחרים, ששכרם עשוי לקפוא או לרדת.
אזהרה זו מהדהדת את מה שחזו בריניולפסון ומקאפי בספרם "עידן המכונה השני":
"מעולם לא היה זמן טוב יותר להיות עובד בעל כישורים מיוחדים או השכלה נכונה, כי האנשים האלה יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור ולייצר ערך. עם זאת, מעולם לא היה זמן גרוע יותר להיות עובד שיכול להציע כישורים ויכולות "רגילים" בלבד, מכיוון שמחשבים, רובוטים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות רוכשים מיומנויות ויכולות אלה בקצב יוצא דופן."
ההפרדה הזו של העובדים לשתי קטגוריות יכולה להתפשט ברחבי העולם מהר מאוד. כתוצאה מכך, אי השוויון עלול להיות בולט יותר בתוך מדינות מאשר בין מדינות. בספרנו עבודה 3.0 ציינו כי אי השוויון בין מדינות היווה רק 32% מסך אי השוויון העולמי בשנת 2020, בעוד שאי השוויון בתוך הכלכלות היווה 68% מדהים. בשנת 1980, המצב היה שונה מאוד, כאשר אי השוויון בין המדינות היווה עד 57% מכלל העולם.
ירידה בשכר
בעוד מגמה זו מביאה למסקנות קודרות, לממשלות יכולה להיות השפעה חשובה. בהודו, שרשמה עלייה גדולה באי השוויון בעשורים האחרונים, מדיניות כמו חוק הבטחת התעסוקה הכפרית הלאומית 2005 (MGNREGA) סייעו לצמצם את הפער. MNGREGA מציעה תעסוקה מובטחת, כמו גם סובסידיה למזון כחלק מהמאמץ להגדיל את הפרנסה באזורים כפריים.
הכלכלנים סורג'יט בהלה, קאראן בחסין וארווינד וירמאני ניתחו את העוני הקיצוני (המוגדר כהכנסה של 1.9 דולר לאדם ליום, לפי שווי כוח הקנייה של הדולר של 2011) בהודו ומצאו כי הוא ירד לרמות נמוכות למדי בשנת 2019 ונשאר נמוך למרות המגפה. זאת בהשפעת סבסוד המזון.
עם זאת, מחקרים אחרים מצאו גם ירידה בעוני – אם כי הם נבדלים זה מזה בהיקף הירידה. הדבר מצביע על כך שמדינות יכולות לנהל את ההשפעות הגרועות ביותר על עובדים באמצעות התערבות ממשלתית פעילה.
אבל סובסידיות הן תיקון לטווח קצר כדי להגן על העובדים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לאבד את עבודתם או לחוות ירידה בשכר. פתרונות ארוכי טווח צריכים להתמקד בהכשרת העובדים במיומנויות חדשות כדי להסתגל לאופי המשתנה של הביקוש. מוסדות חינוך, מבתי ספר לאוניברסיטאות, צריכים למלא תפקיד מוביל בהקשר זה.
המיומנויות הדרושות במקום העבודה משתנות בקצב מסחרר. אנו טוענים בספר עבודה 3.0, כי האתגר כיום עבור מוסדות חינוך הוא להחדיר בעובדי העתיד חשיבה בעלת יכולת הסתגלות גבוהה.
חשיבה זו תסתייע בתוכנית לימודים חינוכית שהיא רב-תחומית יותר ומגדילה מיומנויות STEM מסורתיות. זה יהיה צעד משמעותי עבור מוסדות חינוך רבים, שכן הוא יאלץ אותם לצאת מאיזור הנוחות שלהם..
עם זאת, המאמץ ישתלם בזכות יצירת כוח עבודה מותאם ומגוון המסוגל לענות על הדרישות המשתנות של מקום העבודה של המאה ה -21.
זה תמיד היה כך. מי שלא ידע להפעיל נול אריגה הפך לפועל שחור. נקבניות ibm הפכו למנקות. מתכנתים יאלצו לפתח כישורים חדשים.