בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום. כך עולה מפאנל בהשתתפות בכירי התעשיה במסגרת פורום הבכירים של כנס ChipEx 2023. בפאנל השתתפו: רננה אשכנזי, שותפה כללית בגרוב ונצ'רס, כריסיטי סימונס מובילת תחום השבבים העולמי בחברת דלויט, אורי תדמור מנכ"ל KLA ישראל וסגן נשיא KLA העולמית ויין צ'אנג, סגן נשיא בכיר למכירות פיתוח עסקי, שיווק ומשפט בקבוצת ASE. את האירוע הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG.

גרדמן פותח את השיחה בהצגת שאלה מאתגרת לחברי הפאנל לגבי שלוש הטכנולוגיות החשובות ביותר לדעתם שישפיעו על עתיד המוליכים למחצה. הוא פותח את הדיון בהצעת בינה מלאכותית (AI) כטכנולוגיה משמעותית. הוא הסביר כי AI הוא לא רק חלק אינטגרלי של מוליכים למחצה, אלא גם בשימוש על ידי חברות מוליכים למחצה כדי לשפר את תהליכי העבודה שלהם במפעל, איכות המוצר, ומגבלות התכנון. הוא גם מצביע על החשיבות של מינוף חומרים חדשניים בתעשיית המוליכים למחצה.

השאלה הפרטנית הראשונה הופנתה לרננה אשכנזי מקרן גרוב: "כאשר הקרן שלך נוסדה הצהרתם שאתם הולכים להתמקד בחברות שבבים פהבלס ואולם היום עברתם לדיפטק וטכנולוגיות עתידניות בגלל מחסור בחברות שבבים חדשות. מדוע איננו רואים חברות סטארט-אפ חדשות בתחום השבבים?

"כשיצאנו למסע יצירת 4 השותפים לשנת 2007, שמחנו לגלות כי שלושה מתוך ארבעת השותפים הם בעלי ניסיון רב בתחום. עובדה זו הייתה משמעותית מכיוון שמשמעותה הייתה שיש לנו בסיס חזק לבנות עליו במונחים של ידע ומומחיות. כשהתחלנו לבצע שיחות טלפון ולפנות למשקיעים פוטנציאליים, הבנו שההתמקדות שלנו בטכנולוגיה עמוקה היא ייחודית ומבדילה אותנו מכל השאר. היינו נחושים לפרוץ קדימה עם החזון שלנו, למרות שזה היה סיכוי מרתיע. עם זאת, היינו מאוחדים במחויבותנו לתמוך זה בזה ולהתגבר על כל מכשול שנקרה בדרכנו. רוח זו של חוסן ונחישות הובילה אותנו לכנות את המיזם שלנו "הקשה ביותר", כקריצה לאתגרים שידענו שנעמוד בפניהם. בסופו של דבר, ההתמדה שלנו השתלמה, והצלחנו לבנות עסק מצליח שהתבסס על הערכים המשותפים שלנו של חדשנות, שיתוף פעולה ועבודה קשה."

"אנו מעוניינים בדרך כלל בסטאטראפים הכוללים מדע או הנדסה הארדקור. סטארט-אפים אלה דורשים לעתים קרובות גם חומרה וגם תוכנה והם מאתגרים לפיתוח. הטובים קשים להשגה ומתאימים למימון הון סיכון. אנו משקיעים בחברות סטארט-אפ רבות, עם דגש על טכנולוגיה כליבה שלהם.

עם זאת, אשכנזי מודה שיש בעיה כי אין מספיק סטארט-אפים חדשים. האופי עתיר ההון ותהליך הפיתוח הארוך של סטארט-אפים רבים הופכים את גיוס הכסף למאתגר. למרות חוסר החידוש, עדיין יש לא מעט חברות.

השאלה הבאה הופנתה לכריסטטי סימנס מדלויט: "בראיון שקיימת לפני האירוע הזה אמרת שדלויט מעריכה כי עד שנת 2026 חברות השבבים ישקיעו 500 מיליון דולר בכלים לתכנון שבבים המבוססים על בינה מלאכותית. שתפי אותנו איך אתם רואים את שוק הכלים מבוססי הבינה המלאכותית?"

כריסטי סימונס מ-Deloitte הדגישה את המשמעות הגלובלית של תעשיית המוליכים למחצה. היא נוגעת באתגרים הגיאופוליטיים העומדים בפני מדינות שונות בביסוס מקומן במערכת האקולוגית של המוליכים למחצה. כריסטי גם מדגישה את המודעות והחשיבות הגוברת של מוליכים למחצה בחיי היומיום ודנה בתפקיד המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה בתמיכה בתעשיית המוליכים למחצה.

"תעשיית המוליכים למחצה הופכת חשובה יותר ויותר בעולם, ומדינות שוקלות את השתתפותן באקוסיסטם. היתרונות התחרותיים של התעשייה בייצור ועיצוב מניעים שיקולים גיאופוליטיים. המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה משקף את ההכרה במשמעותו הכלכלית. חלוקת המשאבים במדינות שונות, במיוחד בייצור ועיצוב עורפי, היא גורם מפתח שיש לקחת בחשבון".

בהמשך הסבירה סימונס כיצד AI ומוליכים למחצה יכולים ליצור יעילות במגזרים שונים. היא מדברת על ההשפעה של AI על עבודתה וחיי היומיום שלה. היא גם דנה בביקוש העתידי לכישרונות בתחום הבינה המלאכותית ומדגישה את הצורך בחינוך בתחום הבינה המלאכותית.

באשר לתחזית של דלויט להשקיע 500 מיליון דולר בכלי EDA מבוססי בינה מלאכותית (Electronic Design Automation) מזהה סימונס מזהה שלושה תחומים שבהם AI יכול להיות מועיל ב- EDA: אופטימיזציה של הספק, ביצועים ואזור (PPA), וקיצור זמן היציאה לשוק. היא גם דנה בפוטנציאל של AI ליצור מודלים עסקיים חדשים, כגון הנדסה בלתי חוזרת, וכיצד AI יכול לעזור בהעברת עיצובים מבית יציקה אחד למשנהו.

השאלה הבאה הופנתה לאורי תדמור: "מכיוון שכולנו כאן מתעשיית המוליכים למחצה אנחנו בהחלט מעריכים את המירוץ הבלתי נגמר שלנו. מהן טכנולוגיות התהליך המרכזיות שיאפשרו את ייצור שבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה?"

"כיום מתקיים דיון משמעותי בדרגים הממשלתיים על תעשיית השבבים, כאשר המוסדות מכירים בחשיבותה. הדובר מדגיש כי התקדמות טכנולוגית, כגון גיאומטריות שונות ופיתוח אולטרה סגול קיצוני (EUV), מתרחשים במקביל. גורמים רבים, כולל AI, טכנולוגיות תקשורת כמו 5G וסיבים אופטיים, מניעים את התעשייה קדימה." תדמור מדגיש את הצורך לזהות את המרחבים הטכנולוגיים העיקריים שישפיעו על התעשייה וינחו החלטות השקעה. "

תדמור מדבר על יישום הבינה המלאכותית בארגונו. הוא מדבר על האופן שבו AI עוזרת לנהל את הביקוש למוצרים שלהם ולשפר את המערכות שלהם. הוא מצביע על וריאציות התהליך בצמתים טכנולוגיים חדשים וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול מורכבויות אלה. תדמור תיאר גם ביצד מיושמת הבינה המלאכותית במכונות שלהם וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול כמויות המידע העצומות שהם אוספים מתהליך הייצור ומהספקים שלהם. גישה מונחית נתונים זו מסייעת להם להבין כיצד להגיב ולהתאים את התהליכים שלהם, תוך אופטימיזציה של תפוקת המוצרים והביצועים הכוללים.

את השאלה הפרטנית האחרונה הפנה גרדמן ליין צ'נג מקבוצת ASE: "מעבדי היישומים העדכניים ביותר מיוצרים בתהליך של 5 ננומטר ומכילים כמעט 12 מיליארד טרנזיסטורים. ככל שהתעשייה מתקרבת לגבולות הפיזיים של מזעור, מה תפקידם של השבבים בפתרון אתגר זה?

צ'אנג מתמקד בתפקיד האריזה בחדשנות מוליכים למחצה. הוא דן בשילוב של אלקטרוניקה אוטומטית בחבילות מוליכים למחצה, ומדגיש אותה כתחום פוטנציאלי להשקעה.

הוא מציין את האריזה כעמוד תווך מרכזי ומביעים התרגשות מחידושים מתקדמים בתחום האריזה, במיוחד מהשילוב של אלקטרוניקה לרכב ואלקטרוניקה ניידת. צ'אנגי מתייחס להכרה של הנשיא ביידן בכך כמשאב חיוני. היא דנה בהתפתחויות המהירות בטכנולוגיות כמו EUV ובתחרות הגוברת בין משתמשי קצה במגזרים שונים, כולל AI ו-5G.

צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור שלהם. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה להם לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

גם צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה לחברה לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

בהמשך הפנה גרדמן שאלות כלליות אל משתתפי הפאנל. הוא ציין אל האתגרים בשמירה על חוק מור – העיקרון שמספר הטרנזיסטורים על שבב מכפיל את עצמו בערך כל שנתיים, מה שהופך את השבבים לקטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה. הוא גם מזכיר את המורכבות הגוברת בהשגת תשואות גבוהות ואת תפקידה החיוני של המטרולוגיה בשמירה על תהליך הייצור בשליטה. הם דנים בהשקעה שלהם בפיתוח הדור הבא של כלי מטרולוגיה כדי לענות על הדרישות של טכנולוגיית שבבים מתקדמת.

השיחה נפתחת בסקירה כללית של התפתחות ייצור השבבים, תוך התמקדות בחידושים שמביאים טכנולוגיות אריזה ושבבים מתקדמות. פיתוחים אלה מאפשרים יותר חופש וגמישות ארכיטקטונית, תומכים בשילוב של בלוקים פונקציונליים מגוונים (כמו GPUs, מעבדים וכו ') ומקלים על יכולת ההסתגלות לעתיד. משתתפי הפאנל מציינים כי התפתחויות אלה צפויות להיות חיוניות לתמיכה בשיפורי AI.

לאחר מכן, השיחה עוברת לשאלות מהקהל, שהראשונה שבהן עוסקת בסוגיה הבוערת של ניהול שרשרת האספקה בתעשיית המוליכים למחצה. הדוברים מכירים בכך שאיזון זמינות המשאבים באסיה עם הצורך בתמיכה מקומית באזורים אחרים הוא משימה מורכבת. הם מציינים כי הם בוחנים דרכים לייעל את התהליך תוך מילוי צרכים מקומיים.

לאחר מכן דנים משתתפי הפאנל בהשפעה של אירועי השנתיים האחרונות על שרשרת האספקה, ורומזים לאתגרים שככל הנראה הביאה מגפת הקורונה העולמית. הם מציינים שיפורים בניהול מטענים והגברת שיתוף הפעולה עם ספקים ולקוחות כאסטרטגיות מפתח לניווט באתגרים אלה.

לאחר מכן השיחה פונה למגמת הלוקליזציה בתוך התעשייה, כאשר מדינות מבקשות להבטיח יכולות ייצור מוליכים למחצה משלהן. מגמה זו מונעת על ידי שילוב של גורמים, כולל מתחים גיאופוליטיים, חששות ביטחוניים והרצון לשמור על שליטה בתחומי טכנולוגיה מרכזיים. עם זאת, יש לציין כי זה לא יוביל להסתמכות עצמית מלאה אלא להגדרה מחדש של טביעת הרגל של שרשרת האספקה העולמית.

הדיון מסתיים בנימה חיובית, כאשר כל משתתפי הפאנל מביעים אופטימיות לגבי עתיד תעשיית המוליכים למחצה. הם מציינים את הנוכחות הגוברת של מכשירים דיגיטליים, את הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים ואת עליית הבינה המלאכותית ויישומי היי-טק אחרים כסיבות לאופטימיות שלהם. הם גם מכירים בכך שצמיחת התעשייה מונעת על ידי מגוון רחב של יישומים, כולל שירותים מרחוק ותכונות מתקדמות בכלי רכב.

באופן כללי, הנושאים העיקריים של דיון זה הם ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית המוליכים למחצה, האתגרים והאסטרטגיות לניהול שרשראות אספקה, השפעות הגיאופוליטיקה על התעשייה ופוטנציאל הצמיחה העתידי של התעשייה.

הפוסט בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"המעבר לתכנון EDA בענן משתלב היטב במהפכת ה-AI". כך אומר דייויד ריינהארט, מנהל בכיר לפיתוח עסקי בחברת סינופסיס. ריינהארט היה אחד המרצים בפורום הבכירים של כנס ChipEx2023.

בראיון ל-CHIPORTAL הוא מתאר כיצד מאפשרת תעשיית ה-EDA להתאים את השבבים המתוכננים לסביבת הענן וכיצד הדבר משתלב היטב במהפכה החדשה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית.

"סינופסיס היא חברה המתמחה בתוכנות ושירותים לאוטומציית תכן אלקטרוני (EDA). אנו מציעים כלים ופתרונות מתקדמים לתכנון ואימות שבבים. התוכנה שלנו מכסה שלבים שונים של תהליך התכנון, כולל סינתזה לוגית, אימות פונקציונלי, תכנון פיזי ובדיקות ייצור. סינופסיס מספקת גם שירותי תכנון וייעוץ כדי לסייע ללקוחות בפרויקטים של תכנון שבבים. יש לנו נוכחות גלובלית חזקה ואנחנו עובדים עם חברות מוליכים למחצה, יצרני מערכות ובתי עיצוב. סינופסיס אימצה את מחשוב הענן ביחד עם פתרון Synopsys Cloud שלנו המאפשר גישה מרחוק לכלים ותשתיות . Synopsys Cloud מאפשר שיתוף פעולה ומדרגיות, ומבטל את הצורך בתשתית מקומית נרחבת."

"עם הופעתו של מחשוב ענן, אימצה סינופסיס את הענן כאמצעי לשיפור ההיצע שלה וכדי לענות לדרישות החישוביות הגוברות של תכנון שבבים. Synopsys Cloud הוא הפתרון מבוסס הענן שלנו המאפשר ללקוחות לגשת מרחוק לכלים ולתשתית ה-EDA שלהם. על-ידי מינוף העוצמה והמדרגיות של מחשוב ענן, מהנדסים יכולים לגשת למשאבי המחשוב לפי דרישה, ובכך להפחית את הצורך בתשתית מקומית יקרה."

"Synopsys Cloud מציע גמישות, חסכוניות וזמני אספקה מהירים יותר עבור פרויקטים של תכנון שבבים. הוא מאפשר ללקוחות להרחיב את משאבי המחשוב שלהם בהתבסס על דרישות הפרויקט שלהם, ומבטל את הצורך בהשקעות מראש בחומרה. גישה מבוססת ענן זו מאפשרת שיתוף פעולה רב יותר בין חברי צוות העובדים על אותו פרוייקט, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי.

בהמשך תיאר ריינהארט את שילוב הבינה מלאכותית ב-EDA בענן וביתרונות שהיא מביאה. הוא ציין כי בינה מלאכותית דורשת סביבה עתירת מחשוב וכי סינופסיס מציגה חבילת EDA מונעת בינה מלאכותית בשם Synopsys.ai. חבילה זו משלבת טכנולוגיית AI של DSO.ai, VSO.ai ו- TSO.ai, ומאפשרת ללקוחות למנף יכולות AI בכלי Synopsys EDA. השילוב של AI ו- EDA מאפשר למהנדסים להיות פרודוקטיביים יותר ומאיץ תהליכי תכנון שבבים."

איך אתה רואה את השוק הישראלי?

ריינהארט: "השוק הישראלי מהווה הזדמנות גדולה לאימוץ הענן. יש לנו לקוחות בישראל המשתמשים בענן סינופסיס, בעיקר חברות בינוניות וסטארט-אפים. הדגש הוא על חיסכון בזמן ומאפשר למהנדסים להתמקד בעבודת תכנון VLSI ולא בניהול CAD ו- IT. השוק הישראלי מעריך את הנגישות ואת זמן ההגעה המהיר לשוק המתאפשר בעזרת סינופסיס קלאוד."

הפוסט בכיר בסינופסיס:המעבר לתכנון EDA בענן משתלב היטב במהפכת ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בפני מתכנני השבבים עומדים אתגרים רבים, אחד החשובים שבהם הוא הצורך לחסוך באנרגיה ואף להגיע למצב של אפס פליטות נטו של מרכזי נתונים. יצרניות השבבים מפתחות כעת טכנולוגיות שבין היתר גם ישפרו את מצב צריכת האנרגיה. אחת הטכנולוגיות הללו היא GAA – שערים מכל הצדדים.

ג'יובונג ג'ונג סגן נשיא בכיר וראש צוות הפיתוח העסקי בסמסונג אלקטרוניקס מציג את האתגרים העומדים בפני חברות הפאונדרי – יצרניות השבבים העצמאיות – תוך התמקדות בשלושה תחומים מרכזיים: טכנולוגיה לוגית, טכנולוגיית טרנזיסטורים GAA (שער מסביב), פתרונות זיכרון חדשניים וטכנולוגיות אריזה מתקדמות.

"מפעלי יצור שבבים  (Foundry) ממלאים תפקיד מכריע בחברה המודרנית, כאשר מוצריהם משמשים ביישומים שונים כגון סמארטפונים, מרכזי נתונים, מכוניות, טלוויזיות ועוד. המודל העסקי של ה-Foundry הביא לדמוקרטיזציה של ייצור מוליכים למחצה, ומאפשר לחברות סטארט-אפ וחברות קטנות לתכנן ולייצר שבבים מבלי להזדקק למתקני ייצור משלהם. זה הוביל לשגשוג של חברות סטארט-אפ חדשניות בתעשיית המוליכים למחצה, מה שהוריד את עלויות השבבים והרחיב את השוק".

"שוק ייצור השבבי חווה צמיחה משמעותית, העולה על שוק המוליכים למחצה הכולל. בעוד שוק המוליכים למחצה צמח בקצב שנתי של 5% ל-600 מיליארד דולר, שוק הפאונדרי צמח בקצב של 12% בשנה והגיע ליותר מ-100 מיליארד דולר. צמיחה זו מיוחסת לחשיבות הגוברת של בתי יציקה במערכת האקולוגית של המוליכים למחצה המונעים על ידי שווקים ויישומים חדשים הדורשים צמתי תהליכים מתקדמים, ייצור גמיש, חיסכון לגודל וזמן הגעה קצר יותר לשוק."

מגזר המובייל היה מנוע עיקרי לצמיחת ה- Foundry, תוך התמקדות בתהליכי צומת מתקדמים כדי לענות על הדרישות של שבבים חזקים יותר, חסכוניים בחשמל וקטנים יותר לסמארטפונים. מחשוב עתיר ביצועים עבור AI, כולל יישומים כמו ChatGPT, הפך גם הוא למנוע צמיחה משמעותי. הן GPUs והן מאיצי AI מתפתחים טכנולוגיות, כאשר GPUs נמצאים בשימוש נרחב אך מאיצי AI צוברים אחיזה בשל העיבוד המהיר שלהם וצריכת החשמל הנמוכה יותר.

מגזר הרכב מציג צמיחה גבוהה לאחרונה, המונעת על ידי הביקוש הגובר למערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS) והמעבר לרכבים חשמליים. שחקנים רבים בתעשיית הרכב מפתחים שבבים משלהם בתוך החברה כדי לקבל שליטה רבה יותר על קניין רוחני ולהסתגל לטכנולוגיות חדשות ולדרישות השוק.

ג'ונג דן גם בשינוי פרדיגמות המחשוב, כאשר המחשוב המרכזי צבר פופולריות בשנות ה-2010 עקב מחשוב ענן וניתוח ביג דאטה. עם זאת, קיימת תחזית כי מחשוב מבוזר יהיה עד לעלייה מחודשת בפופולריות, המונעת על ידי הצורך בפתרונות מאובטחים, פרטיים והשהיה נמוכה. שינוי זה יעצב את עתידה של תעשיית המוליכים למחצה.

Samsung שואפת להציע שירות נקודתי המאפשר טכנולוגיות במחשוב מבוזר, כולל טכנולוגיית לוגיקת מחשוב מהירה יותר (כגון GAA), פתרונות זיכרון חדשים ואריזות מתקדמות לשילוב רב-שכבתי. מחשוב מבוזר נתפס כאופציה בת קיימא יותר עבור מרכזי נתונים, הפחתת צריכת האנרגיה ומתן מענה לדאגות סביבתיות. מחשוב מבוזר מציע אפשרות בת קיימא יותר עבור מרכזי נתונים, הפחתת צריכת האנרגיה וטיפול בבעיות סביבתיות.

כיצד יכולה טכנולוגית GAA להתמודד עם הגידול המהיר בצריכת החשמל

בהמשך תיאר ג'ונג את מפת הדרכים לאפס פליטות של מרכזי נתונים: "מפת הדרכים של IEA לאפס פליטות נטו עד 2050 מתייחסת לגידול בייצור חשמל באמצעות חשמול, אך צופה כי ללא התערבויות מדיניות נוספות, צריכת האנרגיה של מרכזי נתונים תעלה על ייצור החשמל עד 2028."

יצרני השבבים נמצאים תחת לחץ לפתח טכנולוגיה להתקני מחשוב חסכוניים יותר באנרגיה. פתרונות אפשריים כוללים ארכיטקטורת טרנזיסטורים GAA (שער מסביב), אינטגרציה מרובת מתים ופתרונות בהספק נמוך ובהשהיה נמוכה."

טרנזיסטורים GAA מציעים ביצועים משופרים וצריכת חשמל נמוכה הודות לבקרת שערים טובה יותר. ניתן להקטין אותם לממדים קטנים יותר, מה שהופך אותם למתאימים לתכנוני שבבים בצפיפות גבוהה ומספק גמישות בתכנון IC.

GAA (MBC-GAA) רב-ערוצי מאפשר גמישות רבה יותר בתכנון וביצועים ויעילות הספק טובים יותר בהשוואה לטרנזיסטורי finFET.

טרנזיסטורי GAA מציעים יתרונות באיזון טרנזיסטורים PMOS ו-NMOS, כמו גם תכנון תאי SRAM, ומספקים ביצועים משופרים, יעילות הספק ושטח קטן יותר בהשוואה ל-finFET. amsung Foundry מציעה טכנולוגיות אינטגרציה מרובות מתים כגון IQ (אריזה 2.5D) ו-XQ (ערימה תלת-ממדית). טכנולוגיות אלה מפחיתות את זמן היציאה לשוק, את עלויות הפיתוח ומגדילות את הפרודוקטיביות בפיתוח מוצרים חדשים.

סמסונג מספקת מגוון פתרונות זיכרון בהספק נמוך, רוחב פס גבוה והשהיה נמוכה, כולל ערימות LLC וערימות HBM, שצוברים פופולריות בקרב יצרני מכשירי AI. הביקוש העולמי ליציקות גדל במהירות, וכדי לענות על ביקוש זה, פאונדרייז משקיעים בתהליכי ייצור מתקדמים ומרחיבים את כושר הייצור ברחבי העולם.

Samsung Foundry נוקטת צעדים לשיפור הקיימות על ידי התמקדות ביעילות אנרגטית, הפחתת פליטות ויישום אמצעים לחיסכון במים.

שרשרת האספקה

ג'ונג מציין כי התעשייה מתמודדת גם עם אתגרים הקשורים לסיכוני שרשרת האספקה העולמית, שהועצמו על ידי המגפה ואי הוודאות הגיאופוליטית. כדי לצמצם סיכונים אלה, Samsung Foundry מפעילה אתרי ייצור מרובים במדינות כמו דרום קוריאה וארצות הברית, כולל מתקן ייצור חדש בטיילור, טקסס, שצפוי להתחיל בייצור בשנת 2024.

למרות האתגרים, העתיד של חברות ייעודיות לייצור שבבים נראה מבטיח, עם המשך צמיחה וחדשנות צפויות. יצרני השבבים ממלאים תפקיד קריטי בעיצוב העתיד של תעשיית המוליכים למחצה והחברה כולה.

הפוסט סגן נשיא בכיר של סמסונג ב-ChipEx2023: כיצד יכולה טכנולוגית GAA להתמודד עם הגידול המהיר בצריכת החשמל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחרונה, מוליכים למחצה הפכו לנושא נפוץ ברחבי העולם, וכראש SIA במשך למעלה משמונה שנים, אני נרגש לראות את השינוי הזה בתשומת הלב." כך פותח ג'ון ניופר, נשיא ומנכ"ל איגוד תעשית השבבים בארה"ב SIA את הרצאתו במפגש הבכירים של כנס ChipEx2023 שהתקיים לאחרונה בת"א בארגון חברת ASG.

ואכן לדבריו פתאום הציבור האמריקני התחיל להבין בשבבים. "הילדים שלי, שהציגו אותי בעבר כאיש מכירות מחשבים, יכולים היום להגיד שאני עובד בתעשיית המוליכים למחצה, והחברים שלהם מבינים מה זה אומר.

"איגוד המדיניות הציבורית שלנו, שבסיסו בוושינגטון די.סי., מייצג כ-99% מתעשיית המוליכים למחצה בארה"ב וכשני שלישים מהתעשייה העולמית. בפעם האחרונה שהיה לי העונג להצטרף לאירוע הזה בשנת 2020, בדיוק נכנסנו למגיפה העולמית. התעשייה שלנו, ולמעשה העולם, עברה דרך ארוכה מאז.

"במבט לאחור, השנים האחרונות היו רכבת הרים. התנודות החדות בביקוש לאורך המגפה הובילו למחסור עולמי מתמשך בשבבים שהשפיע באופן נרחב על כל לקוחותינו. לתעשייה שלנו יש היסטוריה ארוכה של התמודדות והתגברות על אתגרים משמעותיים, והמחסור בשבבים לא היה שונה."

"הודות למאמצים יוצאי הדופן של התעשייה שלנו להגדיל את הייצור בשנתיים האחרונות, נראה שהגרוע ביותר של המחסור מאחורינו. עם זאת, האתגרים נמשכים. האטה קצרת טווח במכירות עקב רוחות נגדיות מאקרו-כלכליות ובלתי צפויות היא משהו שאנחנו עדיין מתמודדים איתו. למרות זאת, יש אור בקצה המנהרה. אנליסטים ברחבי העולם צופים שנחזור למסלול עד סוף השנה."

"בטווח הבינוני והארוך, פשוט אי אפשר לעצור את הביקוש למוליכים למחצה. אנחנו יודעים שהעולם יזדקק ליותר ויותר מוליכים למחצה כדי להניע כל דבר, החל ממכשירים ועד מטוסים, רכבים אוטונומיים ובינה מלאכותית. כדי שהחברה תתקדם, כך גם טכנולוגיית השבבים צריכה להתקדם. התעשייה שלנו מגבירה את ייצור השבבים והחדשנות כדי לענות על הביקוש הזה, כדי לאפשר את הטכנולוגיות של היום ומחר."

"הודות לחקיקת חוק השבבים לאחרונה, ארה"ב הפכה למקום אטרקטיבי יותר לייצור וחדשנות. חוק השבבים התחייב למימון של יותר מ-200 מיליארד דולר, כולל 52 מיליארד דולר שהופקעו במענקי ייצור והשקעות במחקר, בתוספת זיכוי מס על השקעות בייצור שבבים."

"חוק זה היה הכרחי בגלל נקודות התורפה של ארה"ב בתעשיית השבבים. ב-1990 ייצרנו 37% מהשבבים בעולם, אבל עכשיו השיעור הזה ירד ל-10%-12% בלבד. בינתיים, ממשלות אחרות ברחבי העולם תומכות בייצור המוליכים למחצה שלהן. זה, יחד עם מתחים גיאופוליטיים ושחיקת החדשנות בארה"ב, חייבו את חקיקת חוק השבבים."

"מאז הצגת החוק הכריזו חברות ברחבי העולם על יותר מ -50 פרויקטים חדשים של אקוסיסטם מוליכים למחצה בארה"ב, בסך כולל של 210 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות. פרויקטים אלה ייצרו כ-44,000 משרות ישירות בתעשיית המוליכים למחצה בארה"ב ויאפשרו עוד 200,000 משרות נוספות בכלכלה האמריקאית. זה עוד בלי לספור את מאות אלפי מקומות העבודה שיגיעו מבניית הפאבים החדשים."

"חוק השבבים נועד להגדיל את טביעת הרגל של המוליכים למחצה בארה"ב, אך אינו מבקש להפוך את ארה"ב לעצמאית לחלוטין בתחום השבבים. שני המפתחות להצלחת התעשייה שלנו לאורך עשרות שנים היו השקעה כבדה במו"פ ובשרשרת אספקה מיוחדת וגלובלית. לוקליזציה מלאה של שרשראות האספקה שלנו תהיה לא חכמה ולא יקרה."

"עם זאת, נותרו אתגרים. עלינו לחזק את כוח העבודה שלנו בתחום המוליכים למחצה, לבצע רפורמה בהגירה של עובדים בעלי כישורים ולרענן את מערכות החינוך שלנו בתחום ה-STEM. ללא פעולה כאן, יהיו לנו יותר משרות זמינות מאשר כישרונות זמינים, והתעשייה שלנו לא תוכל לפעול ביעילות מקסימלית. יתר על כן, עלינו לקדם סחר חופשי ולספק גישה לשווקים גלובליים."

"בארה"ב אנו יוצאים לניסוי שאפתני במדיניות תעשייתית כדי לתמרץ ייצור מקומי ולקדם מו"פ. הרשות מחויבת לעבוד עם מנהיגי הממשלה כדי להבטיח שהחוק החדש ייושם ביעילות, ביעילות ובמהירות."

לסיום אמר ניופר: "התעשייה הישראלית חיונית לכלכלה העולמית ולשרשראות האספקה העולמיות, וההתקדמות שעשיתם בעיצוב ובייצור באמת מרשימה. אם כולנו נמשיך בעבודה קשה ובכושר המצאה שמגדירים את המגזר שלנו, נוכל להמשיך לצמוח, לחדש ולממש עתיד בהיר יותר לתעשייה שלנו ולעולם."

הפוסט ג'ון ניופר, נשיא SIA ב-ChipEx2023: הודות לחוק השבבים, ארה"ב הפכה למקום אטרקטיבי יותר לייצור וחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר טליה גרשון, מנהלת מחקר תשתיות ענן היברידי במרכז המחקר של יבמ בארה"ב, התייחסה לשינוי הפרדיגמה בתחום הבינה המלאכותית כיום. היא דיברה על הטכנולוגיה שנקראת Trend Foundation Models, שהיא קבוצת על הכוללת בינה מלאכותית גנרטיבית ומודלי שפה גדולים. טכנולוגיות אלה יכולות לאמן מודלים באמצעות טכניקות פיקוח עצמי עם נתונים ללא תווית, מה שמאפשר מערכי נתונים גדולים בהרבה ללא צורך בנתונים מתויגים. טכנולוגיה זו היא יותר מאשר מודל שפה והיא תשבש את הדורות הקודמים של הטכנולוגיה לסיווג ומשימות AI מסורתיות/

ההבדלים וההתקדמות העיקריים שמביאים מודלים בסיסיים בתחום הלמידה העמוקה. מודלים בסיסיים ממנפים מערכי נתונים גדולים בהרבה, כולל נתונים ללא תווית, לצורך הכשרה באמצעות פיקוח עצמי. היכולת הזו לנצל כמויות עצומות של נתונים מבדילה אותם מדורות קודמים של טכנולוגיה. הבדל משמעותי נוסף הוא יכולת ההסתגלות של מודלים בסיסיים למשימות שונות במורד הזרם. בניגוד לגישה המסורתית של אימון מודלים נפרדים לכל משימה, ניתן לפתח מודל בסיס יחיד ולאחר מכן לכוונן אותו עבור יישומים ספציפיים כגון מענה על שאלות, תרגום שפה, סיכום מסמכים, צ'אט ועוד.

היתרונות של מודלים בסיסיים הם כפולים. ראשית, הם מציעים ביצועים משופרים, עולים בביצועיהם על דגמים קודמים ומספקים תוצאות טובות יותר. שנית, הזמן לערך מצטמצם משמעותית מכיוון שניתן להשתמש בקלות בדגמי הבסיס למשימות שונות ללא צורך בהכשרה מקיפה מאפס. שינוי טכנולוגי זה נתפס כמשנה משחק בתחומים מרובים מעבר ליישומי שפה בלבד. דוגמאות כוללות AI ליצירת קוד כדי לסייע למפתחים, אבטחת סייבר, ייצור ו- IoT.

בהקשר זה מדגישה גרשון את  ChatGPT כדוגמה ליישום משתמש קצה משולב במלואו המשתמש באחד מהמודלים הבסיסיים אלה, במיוחד GPT-3 או GPT-4. האזכור  של ChatGPT משמש כהמחשה ליישום המעשי של מודלים בסיסיים במתן יכולות AI שיחתיות למשתמשים.

עקרונות הגישה החדשה של מודלי השפה:

• מודלים בסיסיים הם קטגוריה של למידה עמוקה המציעים התקדמות על ידי מינוף מערכי נתונים גדולים ללא תיוגים ומאפשרים התאמה למשימות שונות במורד הזרם.
• הזדמנויות המונטיזציה בתחום הבינה המלאכותית כוללות גישה ישירה למודלים, יישומים משולבים מקצה לקצה, חדשנות בקוד פתוח ובניית מודלים מורכבים יותר.
• תשתית היא דרישה משותפת לכל השחקנים במערכת האקולוגית של AI, וספקי תשתית ממלאים תפקיד קריטי באספקת המשאבים הדרושים.
• ניצול יעיל של תשתית בזרימות עבודה של בינה מלאכותית הוא חיוני, תוך התמקדות בהפחתת נקודות חיכוך ופישוט תהליכים כמו עיבוד מקדים של נתונים, אימון מודלים והגשה.
• הגישה של יבמ שונה ממערכות HPC מסורתיות, ממנפת את הענן, מאמצת רשתות מבוססות Ethernet ומתעדפת פרודוקטיביות של מפתחים.
• מודלים של בינה מלאכותית מגיעים בגדלים שונים, ומודלים קטנים יותר יכולים לטפל ביעילות במקרי שימוש כגון זיהוי דברי שטנה, אבטחת סייבר ובינה מלאכותית ליצירת קוד.
• הגשת מודלים של בינה מלאכותית כרוכה בשיקולים כגון מגבלות זיכרון GPU, דרישות השהיה וניצול תשתית באמצעות אצווה.
• ספריות ממוטבות, קוונטיזציה של מודלים ודחיסה תורמים לניצול יעיל של התשתית.
• תעדוף חוויית המשתמש וקלות האימוץ חשובים בעת חדשנות בצד התשתית, כולל פישוט צריכת הטכנולוגיה ותאימות למסגרות פופולריות כמו PyTorch.

לסיכום הציגה ד"ר גרשון את פיתוח שבב IBM AIU, התומך בדיוקים השונים ומציג פתרון מבטיח לביצוע יעיל של מודלים. כמו כן הציגה גרשון את Vela, מחשב-על מבוסס בינה מלאכותית המובנה בענן של IBM, מציע ניצול GPU גבוה וביצועים חסכוניים.

הפוסט ChipEx 2023: מודלי ה-AI הגדולים מתאפשרים בגלל ביטול הצורך בתיוג אנושי במהלך האימון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחת ההרצאות המרתקות בכנס ChipEx2023 סיפקה הצצה לתהליך פיתוח השבבים באפל ישראל ולעקרונות הכללים שאפל אימצה. טל ענבר, מנהל בכיר להנדסת שבבים באפל ישראל הסביר בהרצאתו כיצד מסוגלת אפל לפתח מוצרים מובילים חזקים ויעילים אנרגטית, שיטה שמוליכה את החברה מימיה הראשונים.

"הסיפור מתחיל בשנת 2007 כשאפל מכריזה על האייפון הראשון. אחד הדברים המרכזיים שחשבנו עליהם זה שהטלפון צריך שבב. היו חשובות לנו תכונות מסוימות. ראשית תגובה מיידית ללחיצה על המסך. כלומר רצינו ביצועים מהירים. תכונה שניה היא שהטלפון יהיה קל ושהסוללה תחזיק לאורך זמן. לצורך זה הוא צריך להיות יעיל אנרגטית. זה אומר שהוא לא צריך לצרוך יותר מדי זרם."

"בסופו של דבר העקרונות האלה שהובילו אותנו בארכיטקטורה של השבב הטלפון הראשון משרתים אותנו עד היום שאנחנו עובדים על  שבבים עבור מוצרים נוספים. ב-2020 הציגה אפל את M1-  /השבב הראשון (הישיר של אפל) למק שהיה בעל ביצועים חשרי פשרות בצריכת אנרגיה יעילה.  אפל המשיכה לפתח את השבבים האלה, והציגה את M1 פרו, את M1 מקס ואת האולטרה, שברובם פתחו בישראל בהציגה דור שני של מעבדיםM2 , ותמיד תוך כדי התמקדות ביעילות ביצועים. זה אומר שאנחנו תמיד רוצים לדאוג, שהביצועים יהיו גבוהים מאוד, אבל יחד עם זאת, אנחנו נהיה מאוד יעילים אנרגטית."

 בהמשך תיאר ענבר את דרך הפעולה לפיתוח שבבים באפל. "תכנון השבבים נעשה בלוח זמנים צפוי מראש לקראת ההכרזה. התכנון הכולל שלנו מאפשר לנו לפתח סט של שבבים למטרות שונות, כך למשל הארכיטקטורה שלנו מאפשרת לבנות שבב עבור שעון שיהיה בעל צריכה נמוכה. לקחנו את אותה ארכיטקטורה ובנינו באמצעותה שבב עבור מק בעל הביצועים מאוד גבוהים. היופי הוא שאם אנחנו משתמשים באותם יתרונות, גם המק עם הביצועים הם מאוד מאוד גבוהים. יהיה מאוד יעיל אנרגטית."

"הדבר השני שאנו משתמשים בו הוא אינטגרציה רוחבית. בסופו של דבר, אפל מוכרת מוצר הכולל שבב אבל בנוסף לשבב יש לנו גם תוכנה.  בכל מוצר יש רכיבים כגון מסך מצלמה וכו'. מערכת ההפעלה יודעת לנהל את הרכיבים האלה אך יש דברים שנעשים בחומרה כגון כיבוי רכיבים כשאינם פעילים. מערכת ההפעלה רואה לפניה את אותם מרכיבים כמעבדים וזכרונות בשבבים השונים ורק מספרם ועוצמתם משתנים."

"המעבר בין נקודות העבודה השונות צריך להיות יעיל .מאחר ואנחנו באפל מוכרים מוצר שלם יש לנו ידע "אינטימי" איפה כל רכיב צריך להיות. בדרך זו הצלחנו ב-M1 אולטרה להגיע לשיפור של 90% ביעילות הביצוע. כל העקרונות האלה משמשים אותנו בעבודת הפיתוח שלנו, מאפשרים לנו להגיע ליעילות בכל השבבים החל משבב של שעון ועד לשבבים המתקדמים ביותר למק. העקרונות הללו מאפשרים לנו לספק מגוון רחב מאד רחב של  שבבים עבור כל המוצרים שלנו."

הפוסט ChipEx2023: הצצה לתהליך פיתוח השבבים באפל ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כך אמרה לין קומפ, סגנית נשיא, חטיבת השרתים, AMD במהלך ערב הבכירים של כנס ChipEx2023

"העיבוד התקדם, הזכרון נשאר מאחור, וצריך למצוא פתרונות יעילים וזולים לכך ככל שאנו מתקדמים לעבר עולם מלא בשבבים מסביבנו". כך אמרה לין קומפ, סגנית נשיא, חטיבת השרתים, AMD במהלך ערב הבכירים של כנס ChipEx2023 שהתקיים בשבוע שעבר בת"א בארגון חברת ASG.

כמי שעבדה בתעשיית המוליכים למחצה במשך כל הקריירה שלה, דיון בהשפעת הטכנולוגיה על תעשיות שונות הוא משהו שמעניין אותי מאוד. היתה לי הזכות לעבוד כמהנדסת יישומים במוטורולה סמיקונדקטור בפיתוח מוצרי אלקטרוניקה. אלקטרוניקה הפכה מאז למרכיב חיוני בתעשיות רבות, כולל תחבורה, אנרגיה מתחדשת וטלקומוניקציה. היא אפשרה פיתוח של מכוניות חשמליות, טורבינות רוח ופאנלים סולאריים אם נזכיר רק כמה דוגמאות. ההשפעה של אלקטרוניקה חשמלית מתרחבת גם לחיי היומיום שלנו. כעת יש לנו גישה למכשירים אלקטרוניים יעילים ואמינים יותר, מסמארטפונים ועד מכשירי חשמל ביתיים, הודות לשילוב של אלקטרוניקה חשמלית בעיצוב שלהם. השימוש באלקטרוניקה תרם גם הוא להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלנו, שכן הוא מאפשר שימוש יעיל וייצור של אנרגיה בת קיימא. לסיכום, להתפתחות האלקטרוניקה, הייתה השפעה משמעותית על תעשיות שונות ועל חיי היומיום שלנו. הפוטנציאל שלה לשנות את מגזר האנרגיה ולהפחית את התלות שלנו בדלקים מאובנים ראוי לציון במיוחד. ככל שאנו ממשיכים לשלב אלקטרוניקה בחיינו, אנו יכולים לצפות לראות יישומים חדשניים עוד יותר של טכנולוגיה זו בעתיד.

שיווי המשקל שהתעשייה עברה וממשיכה לרדוף אחרי אותה בעיה שוב ושוב הוא תוצאה של התפתחות טכנולוגית ותהליכים חדשים שנפתחים. ניתוח הדוגמאות שצוינו מעלה מספר נושאים מרכזיים:

• מעבר ממחשוב מרכזי למחשוב מבוזר: התפתחות הטכנולוגיה וההתפשטות של רשתות המחשוב הביאו לראשונה ליכולת לבצע מחשוב באופן מבוזר ולהשתמש במחשוב מבוזר במרחקים רבים מהמשתמש. זה יצר אתגרים חדשים כגון איך לנהל ולתקשר נתונים בין המחשבים המבוזרים, איך לבנות קישוריות יעילה בין השרתים והתחנות השונות, ואיך לאזן את עומס העבודה ברשת המבוזרת.
• אתגרי ההזזה של נתונים: עם התפתחות הטכנולוגיה וההתפשטות של הרשתות, התרחשו שיפורים ביכולות המחשוב ובמהירות המעבר של נתונים. זה הביא לצורך להביא את הנתונים למקום הנכון במהירות ובצורה יעילה. האתגר כולל איך לאזן את העומסים ברשת, להבטיח קשר יעיל בין קצה השולח לקצה המקבל, ולהבטיח שהנתונים יגיעו ליעדם במהירות ובאופן איכותי.

דוגמאות לאתגרים בהזזת הנתונים כוללות:

• איזון עומסים: עם הגדלת רשתות המחשוב והתפשטותן, על המערכות להתמודד עם העומסים הרבים והגבוהים שנוצרים ברשת. זה כולל את לוגיקת המשאבים המתאימים, איזון עומסים בין השרתים והתחנות, והתמודדות עם התקני תקשורת חסרי קשר או חשודים.
• אבטחת הנתונים: במידה ונתונים רגישים מועברים ברשתות המחשוב המבוזרות, יש צורך בהגנה עליהם כדי למנוע גישה לא מורשית ופריצה למערכת. זה כולל שימוש בפרוטוקולים מאובטחים, הצפנה ואימות זהות של המשתמשים, והתקני אבטחה מתקדמים.
• איתור ותיקון תקלות: עם הגדלת הרשתות והמרחב המבוזר של המחשוב, חשוב להיות מוכן לזיהוי תקלות ותקינתן במהירות. זה כולל מערכות ניטור וניתוח של הרשת, כלי ניתוח ואבחון של תקלות, ויכולת לתקן ולשקם את המערכת במהירות.
• כל אלה הם דוגמאות לאתגרים שעלתה בעקבות התפתחות התעשייה והרשתות המחשוב.

תגובה יעילה לאתגרים הנובעים מהתפתחות התעשייה והרשתות המחשוב היא תהליך מתמיד שדורש חדשנות ופתרונות חדשים. כדי להתמודד עם האתגרים האמורים להתרחש בעתיד, נדרשת רמה גבוהה של יכולת עיבוד וניתוח נתונים, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ושימוש בטכנולוגיות חדשות.

כיום, יש כמה טכנולוגיות ותהליכים שמתקדמים ומועסקים בהם בתעשיית המחשוב והרשתות:

תשתיות ענן: השימוש בענן מאפשר אחסון ועיבוד נתונים באמצעות שרתים מרוחקים, מה שמאפשר גמישות ויכולת קינון משופרת. זה יכול לספק פתרונות ניתוח ואיתור תקלות מתקדמים, יכולת אבטחה חזקה ויכולת לטפל בעומסים רבים בצורה יעילה.

הידע המלאכותי: טכנולוגיות המלאכותיות כמו למידת מכונה ורשתות עצבים מלאכותיות יכולות לתת יכולות חקר וניתוח מתקדמות בנתונים, הבנת תבניות ותחזיות. הן יכולות לתמוך בקבלת החלטות מהירות ואוטומטיות על סמך נתונים מור

דווקא כאשר מדובר באתגרים הקשורים להזזת נתונים למקום הנכון, ישנן טכנולוגיות ותהליכים חדשים שמתמודדים עם הסיבות המובילות לקושי בהעברת הנתונים בצורה יעילה. דוגמאות לכך כוללות:

• רשתות SD-WAN: SD-WAN הן רשתות מופצות המאפשרות אוטומציה וניהול מרכזי של תנועת הנתונים ברשת. הן משתמשות בטכנולוגיות חכמות לבחירת השבית הטובה ביותר להעברת הנתונים בהתאם לתנאים הנוכחיים, כולל רוחב פס, איכות הקישור ותהליכי התקשורת. זה מאפשר העברת נתונים ביעילות, איכות ובמהירות גבוהה.
• טכנולוגיות חדשות בתחום הרשתות: טכנולוגיות כמו רשתות האינטרנט של הדברים (IoT), 5G ותקשורת לא מרוכזת (Edge Computing) מאפשרות התקשרות מהירה ומידע מקומי יותר, מה שיכול לשפר את היכולת להעביר ולעבד נתונים בזמן אמת במקומות שונים.
• פיתוח פרוטוקולים וטכניקות חדשים: מחקר ופיתוח פוקוסים על פיתוח פרוטוקולים וטכניקות חדשות להעברת נתונים, כולל פרוטוקולים יעילים
  
  
• "אובדן שיווי המשקל של תנועת הנתונים עם עיבוד הוא אתגר משמעותי שארגונים רבים מתמודדים איתו כיום. בעיה זו מתעוררת כאשר זרימת הנתונים ממערכת אחת לאחרת אינה מסונכרנת עם יכולות העיבוד של המערכת המקבלת. כתוצאה מכך, הנתונים עלולים להפוך לצוואר בקבוק, מה שמוביל לעיכובים, שגיאות ובעיות אחרות. חוסר איזון זה מוביל לירידה משמעותית בביצועים. כדי לטפל בבעיה זו, ארגונים צריכים לנקוט בגישה הוליסטית למערכות ניהול ועיבוד הנתונים שלהם ובכלל זה יישום מדיניות חזקה של פיקוח על נתונים, השקעה בטכנולוגיות ניהול נתונים מודרניות והבטחה שיכולות העיבוד שלהן תואמות את זרימת הנתונים. יתר על כן, ארגונים צריכים לשקול את ההשלכות האתיות של שיטות ניהול הנתונים שלהם. עם הכמות ההולכת וגדלה של נתונים הנוצרים ומעובדים, קיים חשש גובר לגבי פרטיות ואבטחת נתונים. ארגונים חייבים לנקוט צעדים כדי להגן על נתונים רגישים ולהבטיח שנוהלי ניהול הנתונים שלהם תואמים לתקנות ולתקנים הרלוונטיים. לסיכום, אובדן שיווי המשקל של תנועת נתונים עם עיבוד הוא נושא מורכב הדורש גישה רבת פנים כדי לטפל. על ידי יישום מערכות חזקות לניהול ועיבוד נתונים, ארגונים יכולים לשפר את הביצועים שלהם ולהבטיח שהם עומדים בהתחייבויות האתיות שלהם להגן על נתונים רגישים."

זכרו שאתם מהאנשים החכמים ביותר על הפלנטה. זכרו שאתם מבריקים ושאנשים צריכים להיות מסוגלים לצרוך את מה שאתם מפתחים. תמיד אנו הולכים לרדוף אחר הנתונים ותמיד זה יהיה במקום הלא נכון. נסו להבין האם הפתרון שלכם אלגנטי ויקר, אלגנטי וקל או קל וזול. נסו לא להיות אלגנטיים, יקרים וקשים." סיכמה קומפ.

הפוסט "העיבוד התקדם, הזכרון נשאר מאחור, וצריך למצוא פתרונות יעילים לכך" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החל משנת 2020 הפכה ישראל מאומת סטאראפ לאומה שמוציאה חברות בוגרות. כך אמר יו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום בערב הבכירים של כנס ChipEx2023 שהתקיים בשבוע שעבר בת"א בארגון חברת ASG.

ישראל היא אומת סטארטאפ עוד מספרו של הרצל 'מדינת היהודים' ב-1896. על אף שהרצל לא זכה לכך, היתה לו השפעה על הכיוון שהמדינה שנולדה לימים שמה דגש על פיתוח המשאבים הטכנולוגית שלנו ואמירה גדולה נוספת שלו היתה הפיכת הארץ החדשה לארץ של ניסויים ומדינה מודרנית.

עד תחילת שנות ה-90 היינו אומת מו"פ.. גופים כמו IBM , מוטורולה, אינטל. נקודת המפנה הייתה בראשית שנות התשעים כאשר הממשלה הקימה את ארגון יוזמה שיצר תעשיית הון סיכון כאן בישראל.

מסוף שנות ה-90 היינו אומת הסטארט-אפ עם סטארט-אפים מרובים כמו ICQ, ווייז וכן הלאה. משנת 2020 הפכנו לאומת הסקייל אפ ואנחנו בעיצומה של ההזדמנות הזו להפוך לכלכלת חברה גדולה באמת.

דוגמאות לכך הם סולאדג' ששווי השוק שלה 16 מיליארד דולר, ומובילאיי ששווה 30 מיליארד דולר. אלו חברות גדולות שצמחו בישראל וממשיכות לפעול כאן, ואנחנו רוצים עוד כאלה. ההיי-טק הישראלי באמת מסתער קדימה במלוא הקיטור קדימה ומושך את כל המשק הישראלי, 54% מהיצוא הישראלי באים מתעשיית ההיי-טק. תחשבו על זה. היא מספקת 30% מתשלומי מס הכנסה וכל זאת עם עשרה אחוז בלבד מכוח האדם.

אבל אז הגיעה שנת 2023 ובחוץ משתוללת הסערה המושלמת. הפלישה הרוסית לאוקראינה, ארה"ב וסין בסכסוך אסטרטגי שמצמצם את הגישה הסינית לטכנולוגיית שבבים מתקדמת.

"גם בתקופה של אי וודאות ומשבר כלכלי עולמי התתפקיד שלנו ברשות החדשנות הוא לוודא שישראל תמשיך במסלול ההפיכה לסקייל אפ ניישן" סיכם ד"ר אפלבאום.

הפוסט ישראל הפכה מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ChipEx2023, הכנס השנתי של תעשיית השבבים הישראלית, התקיים ביום שלישי החולף במרכז הכנסים אקספו ת"א שבגני התערוכה בהשתתפות כ1,100 מאנשי התעשיה בישראל. בכנס  הנחשב לאחד הגדולים והחשובים בתחומו בעולם, השתתפו שורה של בכירים מתעשיית השבבים העולמית בינהם ד"ר פול דה בוט, מנכ"ל  TSMCאירופה, ג'בונג ג'אונג, סגן נשיא בכיר וראש תחום פיתוח עסקי של חברת סמסונג סמיקונדקטור, רוני פרידמן, מנכ"ל אפל ישראל,  ערן חרותי, סגן נשיא חברת מרוול, לין קמפ, סגנית נשיא בכירה לתחום השרתים בחברת AMD, ד"ר טליה גרשון, מנהלת פיתוח תשתיות ענן ובינה מלאכותית במרכז המחקר של IBM בארה"ב, , רישי צ'וג, סגן נשיא לפיתוח מוצרים בחברת קיידנס, דיוויד ריינהרט, מנהל בכיר לפיתוח עסקי בחברת סינופסיס, אורי תדמור, מנכ"ל  KLA  ישראל ועוד.

את הכנס פתחו ד"ר עמי אפלבאום, המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה ויו"ר הרשות לחדשנות ומר ג'ון ניופר, מנכ"ל ונשיא SIA אשר הגיע במיוחד לישראל כדי להשתתף בכנס. עשרות ההרצאות שהתקיימו במסגרת עשרת מושבי הכנס עסקו בנושאים החמים בתעשיה כולל בינה מלאכותית, מחשוב מרכזי נתונים ( Data Centers) , מחשוב קוונטי, אבטחת נתונים בחומרה, אתגרי הפיתוח בטכלוגיות 3-5 ננומטר, RISC V וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים כגוןSilicon Photonics  , 3D PACKAGING, Chiplets ועוד.

עשרות ספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה, הולנד, בלגיה, הודו, יפן, סין וטיוואן, הציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה המקומית.

שלמה גרדמן, יזם ויו"ר משותף של הכנס ציין : "אני חייב לומר כי הפתעתי פעמיים. פעם אחת מאורחינו מחו"ל שהגיעו מכל קצוות העולם. למרות המצב לא היה לנו אף מקרה של ביטול השתתפות לא של מרצים, לא מבקרים ולא אורחים כתוצאה מהמצב הבטחוני או הכלכלי. הפתעה נעימה נוספת היתה כמות המבקרים הגדולה שהגיע למרות המשבר הכלכלי המשפיע על חברות רבות גם "בקיצוצי תקציבים וגם בפיטורי עובדים. לשמחתי המשברים העולמים והמקומים לא השפיעו על תעשיית השבבים. עובדה זו מעידה על החוסן של תעשיית השבבים בעולם בכלל ובישראל בפרט.

כנס ChipEx2023 הופק ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ  בשיתוף עם SIA – איגוד התעשיה בארה"ב ורשות החדשנות.

הפוסט <strong>כ-1,100 איש השתתפו ב- ChipEx2023 הכנס השנתי של התעשיה  בישראל</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים נמצאים היום בכל מקום, והדרישה רק תלך ותגדל. כך אומר אורי תדמור, נשיא KLA ישראל בראיון ל- CHIPORTAL לקראת כנס ChipEx2023 שיתקיים ב-9 במאי, במרכז הכנסים אקספו ת"א בארגון חברת ASG.

מהן המגמות בעולם השבבים מנקודת הראות שלך?

אורי תדמור: "אנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת בעולם השבבים, אני 25 שנה בתעשייה הזו ולא ראיתי מעולם דינמיקה כזו. ראשית, יש  צמיחה מסחררת. לא ראינו ב-20 השנה הראשונות קצב גידול כזה גבוה. שנית, גופים ממשלתיים התחילו להתעניין ולהתערב בענף, ממשלות התחילו לזהות את התעשייה שלנו כאסטרטגית והתחילו להשקיע בה. רואים את זה בארה"ב, סין, האיחוד האירופי ואפילו הודו. בנוסף יש גידול רב במספר השחקנים בתעשייה. כל זה הופך את העבודה שלנו למעניינת אפילו יותר מתמיד."

"יש תמונה של הנשיא ביידן שצולמה לפני החתימה על חוק השבבים, בה הוא  מצולם עם פרוסת שבב ואומר ששבבים הם משאב חיוני כמו נפט או כמו מים. אנחנו לגמרי מסכימים עם זה."

מה גרם להאצה הזו?

"המניע לגידול בתעשייה התחיל בתקופת משבר הקורונה עם המעבר לעבודה מהבית. אנחנו תמיד מסתכלים מה הטרנד שדוחף את הביקוש לשבבים. בעבר זה היה האינטרנט, אחר כך הטבלטים, הטלפונים החכמים ושירותי הנתונים. בשנים האחרונות כל המרכיבים הללו, כמו גם תעשיית הרכב   הפכו למנועי הביקוש לשבבים."

תעשיית הרכב עוברת מהפכת מיחשוב בשנים האחרונות. "כשאנחנו הולכים לקנות מכונית חדשה אנחנו כבר לא שואלים איזה מנוע או בוכנות יש לה, אנחנו דורשים רכב היברידי, עם מסך אחד גדול לכל הפחות וחיישנים מכל הכיוונים. התחזיות הן שב-2030 45% מעלות היצור של הרכב האוטונומי תהיה מושקעת באלקטרוניקה. גם במברשת שיניים חשמלית יש היום כוח  מיחשוב, אפילו שמעתי לא מזמן על מישהו שלקח מנורה חשמלית חכמה, שלף את המעבד שלה ותכנת עליו משחק. רק לפני 20 שנה, מעבד בעל כוח מחשוב שהיום משמש מנורה חכמה, היה מעבד המשמש מחשב ביתי."

"תחום נוסף שהתפתח משמעותית, במיוחד מאז הקורונה, הוא התחום של שירותי רפואה מרחוק. היום זה כבר נראה לנו טבעי שאם אתה רוצה לדבר עם הרופא אפשר לשוחח בזום אבל זה לא מסתכם בזה. היום יש גם מערכות רפואיות עם יכולות דיאגנוסטיקה מרחוק. ואם לפני הקורונה השתמשו במערכות כאלה רק באזורי ספר בקנדה ואלסקה היום כולנו משתמשים בהם."

מה אתם מפתחים כדי לענות על הביקושים הגבוהים?

"ב-KLA באופן כללי, ובישראל בפרט, מפתחים ומייצרים מערכות בדיקה שעונות על המורכבות ההולכת וגדלה של ייצור השבבים. הלקוחות שלנו ממשיכים למזער שבבים, וגם חוק מור שהספידו אותו רבות עדיין בתוקף. כתוצאה מכך הדרישות שאנו מקבלים יותר ויותר מסובכות. כל אלה מחייבים את מכונות הבדיקה שלנו להציג רמת דיוק גבוהה יותר, ורסטיליות רבה בצורת המדידה  והכי חשוב – לבצע מדידה באופן רציף כדי שקווי הייצור יישארו מכויילים.  ב- KLA ישראל, בכל רגע נתון נמצאים מספר רב של מוצרים בפיתוח שיתנו מענה לדרישות עתידיות של הלקוחות שלנו. ממש עכשיו אחרי השיחה אני יורד לטקס לקראת משלוח של מכונה חדשה שסיימנו לייצר."

"ב-KLA ישראל אנחנו עוסקים גם בפיתוח וגם בייצור, בשני האתרים שלנו, כאשר ביבנה המיקוד הוא בתחום ה- PCB והצגים השטוחים ובמגדל העמק המיקוד בשבבים. כשהתחילה הקורונה ידענו שאם לא נשלח את המכונות שלנו בזמן נעכב את תעשיית האלקטרוניקה העולמית כולה כי למעשה היום אי אפשר לייצר שום מכשיר מבוסס שבבים ללא המכונות של KLA. אפילו המכשירים הניידים וחוות השרתים שמשמשים אותנו לקיום הריאיון הזה – מכילים שבבים שנבדקו ע"י המכונות שלנו."

"התפקיד שלנו בשרשרת הערך של התעשיה הולך וגדל עם השנים. היום אנחנו חוזים שנים קדימה מה יהיו הדרישות של מתכנני ויצרני השבבים ובהתאם לתחזיות מפתחים את הדורות הבאים של המכונות והמוצרים שלנו."

להשתתפות בכנס ChipEx2023 לחצו כאן

הפוסט לקראת ChipEx2023 – אורי תדמור, KLA: שבבים מאפשרים את הצמיחה המואצת בכל תחומי הכלכלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.