במהלך אירוע הבכירים של כנס ChipEx2024 שנערך ב-8 במאי במרכז פרס לשלום השתתף גם ד"ר פול דה בוט, נשיא EMEA בחברת TSMC.

דה בוט התייחס לצמיחה המהירה בשוק השבבים והשפעת הבינה המלאכותית עליו. בשנת 2030, שוק השבבים צפוי להגיע ל-1.3 טריליון דולר, לעומת התחזית הקודמת שעמדה על טריליון דולר בלבד. השינוי המשמעותי הזה נובע מהתפתחות תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, המוסיפה כ-300 מיליארד דולר לשוק.

ד"ר דה בוט הציג את המגמות העיקריות בתחום הבינה המלאכותית והשפעתן על שוק השבבים. הוא התייחס להתפתחות מהירה של טכנולוגיות מתקדמות כמו ננו-שבבים והצגת תכניות עתידיות לשיפור הטכנולוגיות הקיימות ב-TSMC. "בשנה הקודמת, התחזיות התבססו על ההנחה כי השוק יגיע לטריליון דולר בלבד, אך עם התפתחות הבינה המלאכותית הגנרטיבית, התחזיות עודכנו לצמיחה גדולה יותר, המגיעה ל-1.3 טריליון דולר."

"מקינזי פרסמו תחזית לפיה עד שנת 2030, 70% מהקיבולת המותקנת של שרתי מרכזי הנתונים תוקדש לעיבודי בינה מלאכותית גנרטיבית. ד"ר דה בוט הציג גרף המציג את הצמיחה המהירה של טכנולוגיות מתקדמות כמו ננו-שבבים ואת התכניות לעתיד עם הטכנולוגיות המתקדמות של TSMC, כולל 16A 1 שתיושם בשנת 2026."

"הצמיחה המהירה בשוק השבבים מונעת על ידי השימוש המוגבר בבינה המלאכותית הגנרטיבית, במיוחד במרכזי הנתונים הגדולים המצריכים יכולות עיבוד מתקדמות. הוא הדגיש כי TSMC ממשיכה לחדש ולהתאים את הטכנולוגיות שלה לצרכים המשתנים של השוק, ומוסיפה טכנולוגיות חדשות כמו טכנולוגיית הננו-שבבים 16A."

חדשנות וייצור מתקדם

ד"ר דה בוט הציג את הצורך בחידושים בתחום האריזה המתקדמת והכפלת הקיבולת. הוא הסביר כי הצמיחה המהירה בשוק הבינה המלאכותית הגנרטיבית מצריכה יכולות עיבוד חזקות יותר, והציג את הפיתוחים האחרונים של TSMC בתחום זה, כולל המעבר לטכנולוגיות מתקדמות כמו 7 ננומטר,  5nm, 3nm ו-2nm .

הוא הציג גם את ההתפתחויות בתחום האריזה המתקדמת של שבבים, כמו Coral R ו-Coral L, שמאפשרות אריזה גדולה יותר ויכולות עיבוד גבוהות יותר. הוא ציין כי TSMC ממשיכה להוביל בתחום זה עם פתרונות כמו מערכת על גבי שבב (SoIC) ומערכת על גבי וייפר (SoW), המאפשרות יכולות עיבוד מתקדמות יותר במערכות קטנות יותר.

ד"ר דה בוט הסביר כי המעבר לטכנולוגיות מתקדמות כמו ד"ר ופתרונות האריזה המתקדמת מאפשרים ל-TSMC להציע פתרונות עיבוד מתקדמים יותר, עם ביצועים טובים יותר וצריכת אנרגיה מופחתת. הוא הדגיש כי TSMC ממשיכה לדחוף את הגבולות של חוק מור וממשיכה לפתח טכנולוגיות מתקדמות יותר.

ד"ר דה בוט הציג כיצד TSMC משתמשת בבינה מלאכותית בתהליכי הייצור שלה לשיפור הביצועים והאיכות. הוא הסביר כי החברה משתמשת בבינה מלאכותית לניהול כלים, תכנון ניתוב הוייפרים במפעלים הגדולים שלה, תחזוקה חזויה ואיכות המוצר.

הוא ציין כי הבינה המלאכותית מסייעת לחברה לתכנן את התהליכים ביעילות, לזהות תקלות פוטנציאליות ולבצע תחזוקה בזמן אמת, מה שמוביל לשיפור ביצועים ואיכות המוצרים. ד"ר דה בוט הסביר כי השימוש בבינה מלאכותית מאפשר ל-TSMC להגיע לאיכות מושלמת בתהליכי הייצור ולהימנע מתקלות ופגמים במוצרים.

נוכחותו של ד"ר דה בוט בכנס לא היתה מובנת מאליה. הוא כמובן הוזמן מראש אך כמעט ולא הצליח להגיע בגלל האיסורים שהיו על נסיעות מהולנד לישראל עד זמן קצר לפני הכנס. למעשה ההולנדים הורידו מספר ימים לפני הכנס את אזהרת המסע לישראל מאיסור נסיעה מוחלט ל"נסיעות חיוניות".

ד"ר דה בוט הדגיש את חשיבותה של ישראל ל-TSMC. הוא אמר: "ישראל מאוד חשובה לנו וקרובה ללבנו כקהילה של TSMC." בנוסף, הוא הוסיף: "ישראל היא מוקד חשוב לחדשנות בתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC), במיוחד בהקשר של פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות."

הפוסט ChipEx2024:  פול דה בוט, TSMC: הבינה המלאכותית היוצרת תביא את שוק השבבים ל-1.3 טריליון דולר ב-2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרוול הציגה את פתרונות התשתית המואצת שלה עבור עידן הבינה המלאכותית (AI). החברה מספקת פתרונות מוליכים למחצה עבור קישוריות, מיתוג, מחשוב מותאם אישית ואחסון – האלמנטים המרכזיים בתשתית מואצת הנדרשת עבור AI.

חברת מרוול מדווחת על התקדמות בפיתוח תשתיות מואצות לבינה מלאכותית (AI). מרכז הפיתוח של החברה בישראל, המעסיק כ-600 מהנדסים, מתמקד בעיקר בפיתוח מתגי רשת מהירים ופתרונות מחשוב מותאמים ל-AI.

לדברי ערן חרותי, סגן נשיא להנדסה במרוול, מאמצי הפיתוח של החברה נועדו לשפר את ביצועי המערכות לאימון והרצת מודלים של בינה מלאכותית. זאת באמצעות שילוב של מספר רכיבים מרכזיים – מעבדים ואקסלרטורים ייעודיים למשימות AI, מתגי תקשורת מהירים להעברת נתונים בין יחידות העיבוד וממשקים אופטיים לחיבור בין הרכיבים השונים.

"מרוול היא שחקן מאוד דומיננטי בכל החלק של החישוביות בהקשר של חישוביות מותאמת אישית. אנו מתאימים את החישוביות לאימון המודלים, התאמתם והסקת המסקנות מהנתונים. התהליך מבוצע בשיתוף עם הלקוחות כדי לייצר מוצרים אופטימליים לארכיטקטורה של הדטה סנטר. לכל אחת מענקיות הדטה סנטרים – גוגל, AWS, מיקרוסופט ופייסבוק יש ארכיטקטורה שונה ולכן חשוב להבטיחח אופטימיזציה לסוג השרתים." אומר חרותי.ץ

מרוול הציגה את פתרונות התשתית המואצת שלה עבור עידן הבינה המלאכותית (AI). החברה מספקת פתרונות מוליכים למחצה עבור קישוריות, מיתוג, מחשוב מותאם אישית ואחסון – האלמנטים המרכזיים בתשתית מואצת הנדרשת עבור AI.

"בתחום הקישוריות, מרוול מובילה בתחום ממשקי האופטיים במהירות גבוהה (PAM4 DSPs, pluggables קוהרנטיים) ומציגה פתרונות חדשים לכבלים חשמליים אקטיביים (AEC). בממשקים אופטיים, הובלה ב-PAM4 DSPs וממשקים קוהרנטיים הניתנים לחיבור, לצד פתרונות חדשים לכבלים חשמליים אקטיביים (AEC). במיתוג, פיתוח ארכיטקטורת מיתוג פורצת דרך בענן, שסופקה במהירות מובילה עם זכייה בלקוח היפרסקייל מרכזי. במחשוב מותאם אישית, שותפויות עם לקוחות על מגוון פתרונות כולל מאיצי AI ומעבדי Arm מותאמים. ניצול מיטבי של הטכנולוגיות המתקדמות של מארוול כמו צמתים מתקדמים, אריזות 2.5D/3D, SerDes במהירות גבוהה ועוד כדי לספק פתרונות מקיפים. הדגשת ניסיון רב השנים והמומחיות של החברה בבניית מערכות מחשוב מורכבות על גבי שבב (SoC). הצגת פתרונות חדשניים כמו מנוע ה-SiPho בתלת מימד של מארוול המספק רוחב פס הגדול פי 4 בעלות לסיבית נמוכה יותר. "

• "בסך הכל, מרוול ממוצבת היטב עם טכנולוגיות מובילות, שותפויות עמוקות עם לקוחות והשקעות נרחבות כדי לנצל את ההזדמנות האדירה שמציע עידן ה-AI בתחום התשתיות המואצות במרכזי הנתונים.

"צוות הפיתוח של מרוול בישראל עובד עם טכנולוגיות ייצור מתקדמות של 5, 3 ו-2 ננומטר כדי לשפר את הביצועים והיעילות האנרגטית. הם עוסקים בין השאר בתכנון של מעגלים משולבים מורכבים וגדולים במיוחד תוך שימוש בטכניקות אריזה מתקדמות. " מסביר חרותי. "תחום נוסף שנמצא בפיתוח הוא סיליקון פוטוניקס – אינטגרציה של התקנים אופטיים ואלקטרוניים על אותו שבב, שעשויה לשפר את מהירויות התקשורת בין מעבדים ובתוך מרכזי נתונים." הוסיף חרותי.

על פי נתונים שמסר חרותי, ההשקעה העולמית השנתית במרכזי נתונים מוערכת ב-82 מיליארד דולר, והביקוש לתשתיות מחשוב ותקשורת מואצות ל-AI נמצא במגמת עלייה. הוא ציין שהפתרונות הנוכחיים של מרוול מגיעים למהירות של 1.6 טרה-סיביות לערוץ, והדור הבא צפוי להגיע ל-3.2 טרה-סיביות.

הפוסט ChipEX2024: ערן חרותי, מרוול: אנו ממוצבים היטב בעידן ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת פרס מובילי התעשייה העולמית של ChipEx2024 החליטה להעניק את אות מובילי התעשייה הגלובלית לרחלי גנות. הטקס התקיים במסגרת פסגת הבכירים של ChipEX2024 שהתקיים ב-8 במאי במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו. גנות זכתה באות בזכות רוחה היזמית ותרומתה המהותית בשילוב נשים חרדיות בהייטק.

גנות, היא מייסדת ומנכ"לית קבוצת Ready (שנקראה במקור Rachip). היא הקימה את Rachip בשנת 2007 לאחר שעבדה 13 שנים בתפקידים שונים בחברות מוליכים למחצה כגון: MindSpeed, Verisity, FlexLight ו-Infineon. היא נולדה וגדלה במשפחה חרדית והחליטה להקים חברה ייחודית שתאפשר לנשים חרדיות לעבוד בתעשיית השבבים. כיום מעסיקה קבוצת Ready 170 עובדים, רובם נשים חרדיות. לרחלי תואר B.Sc במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת בר אילן ותואר EMBA מקלוג-רקנאטי.

רחלי היא חברת הנהלה ב-IATI (ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים בישראל), חברה בארגון ללא מטרות רווח "פנים-חדשות", וכן מכהנת כחברת חבר בחבר הנאמנים של מכללת הדסה.

רחלי נבחרה כאחת ממדליקי המשואות של מדינת ישראל ליום העצמאות, כהוקרה על תרומתה המתמשכת לקהילה ולחברה הישראלית.

"על הישגיך המרשימים בהקמת Rachip (כיום Ready Group), חלוצת העסקת מהנדסות חרדיות, על הובלת חברתך להפוך לספקית שירותי תכנון מרכזית בתעשיית המוליכים למחצה בישראל, המתהדרת בכוח עבודה של מאות עובדים, רובם נשים חרדיות." נכתב בהודעת וועדת הפרס. 

בדברי התשובה שלה בטקס אמרה גנות: תודה על השותפות והאמון ארוכי השנים. זו זכות גדולה לעבוד אתכם, זו זכות גדולה להיות חלק מכל כך הרבה מוצרי טכנולוגיה בארץ ובעולם.

" זו זכות גדולה להכשיר ולקדם כל כך הרבה נשים לעבוד בתעשיית השבבים, לקדם כוח עבודה מגוון ומכיל יותר. אני חושבת שבמיוחד בתקופה מאתגרת זו, החברה שלי והתעשייה שלנו מוכיחות שביחד אנחנו מנצחים. מי ייתן וכולנו נדע ימים טובים יותר." סיכמה גנות.

הפוסט רחלי גנות זכתה באות מובילי התעשייה הגלובלית בכנס ChipEx2024 על תרומתה לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אוולין לנדמן, ממקימי Mellanox וכיום מייסדת שותפה וסמנכ״לית הטכנולוגיות בחברת proteanTecs, אשר מפתחת טכנולוגיות דיפ-דאטה לניטור בריאות מערכות אלקטרוניות, זכתה באות ״Global Industry Leader״ מטעם ועידת ChipEx2024.

ChipEx הוא הכנס השנתי הגדול ביותר בתעשיית השבבים. בכל שנה מתקיים פורום המקבץ בכירים ומובילים בתעשייה, ובמסגרתו בוחרים להעניק לדמויות משמעותיות את אות ״מוביל התעשייה״ (Global Industry Leader).

אוולין נבחרה כהוקרה על הישגיה המרשימים בתעשיית השבבים העולמית והמקומית. מנהיגותה בעלת החזון כחלק מהצוות המייסד של מלאנוקס (אשר נרכשה על ידי אנבידיה ב-7 מילארד דולר ב- 2019), והדחיפה הבלתי פוסקת שלה מאחורי הקמתה ופיתוחה של חברת פרוטאנטקס, מסמלות יזמות טכנולוגית ופריצת גבולות מדעיים. שתי החברות תורמות רבות לקידום תחומי שירותי הענן, רכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית, וטכנולוגיות מחשוב מתקדמות באשר הן.

פועלה של אוולין מהווה דוגמא לנשים מובילות בתעשיית השבבים שגם היום מורכבת ברובה מגברים. אוולין משמשת השראה עבור נשים שמעוניינות להצליח ולהצטיין בתחומי הטכנולוגיה, ועבור יזמים ויזמיות צעירים בתחום. בפרס זכו בעבר גורמים מובילים בתעשייה כמו אביגדור וילנץ, איל וולדמן ועוד.

האות הוענק לאוולין במסגרת הועידה שהתקיימה ב-8/5 במרכז פרס לשלום, וכללה שורה של מנהלים בכירים בתעשיית השבבים העולמית והישראלית, וכן מומחים מרחבי העולם העוסקים באתגרי פיתוח הטכנולוגיות החדישות ביותר בתעשייה. האות הוענק לאוולין על ידי גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ביחד עם שני יושבי הראש של כנס ChipEx2024 פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז ה-VLSI בטכניון ונשיא רמון ספייס ושלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי הייטק ומנכ"ל חברת איי אס ג'י.

אוולין לנדמן, מייסדת שותפה ו-CTO בחברת proteanTecs: ״אני שמחה ונרגשת לקבל את האות מטעם ChipEx, ומצפה לעוד שנים רבות של עשייה ויצירה בתחום החשוב והמרתק הזה ובתעשיית הטק באופן כללי. אני רוצה לומר למהנדסים ויזמים צעירים שעושים את צעדיהם הראשונים בתעשייה הטכנולוגית – תעיזו! כשאני נכנסתי לתחום האקוסיסטם הטכנולוגי בישראל עוד היה בחיתוליו, וכך גם הטכנולוגיות עצמן, אבל המצב השתנה. היום ליזמים הצעירים יש לא מעט יזמים ותיקים להתייעץ איתם, ללמוד מהניסיון, מההצלחות ומהטעויות שלהם, ואני ביניהם. אני ושותפיי שמחים לשתף את הידע שלנו עם אנשים חכמים עם דחף לעשייה וליצירת שינוי טכנולוגי, ונמשיך לעשות זאת על מנת לקדם את ישראל כאומת הסטארטאפ.״

הפוסט אות ״Global Industry Leader״ של ChipEx2024 הוענק לאוולין לנדמן על הישגיה בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בהרצאתה של שני אליהו, מהנדסת יישומים בתחום Design for Test (DFT) בחברת Siemens, היא עסקה בנושא החשוב של תכנון עבור בדיקות במעגלים משולבים (ICs). ההרצאה התקיימה במסגרת ChipEx204 – הכנס השנתי של תעשיית השבבים בישראל והתמקדה באתגרים ובפתרונות הקיימים בתחום זה, כמו גם בחשיבות התכנון המוקפד לצורך בדיקה יעילה ואמינה.

שני פתחה את ההרצאה בהסבר על הרקע והמשמעות של DFT. היא הדגישה כי עם התקדמות הטכנולוגיה והעלייה במורכבות של המעגלים המשולבים, תהליך הבדיקה הופך להיות מאתגר יותר. DFT הוא למעשה אוסף של טכניקות ותהליכים המבטיחים שכל רכיב במעגל ייבדק בצורה יעילה, וכך ניתן לזהות פגמים במהירות ובדיוק גבוה.

בהמשך, היא תיארה מספר טכניקות מרכזיות בתחום ה-DFT. אחת מהן היא BIST (Built-In Self Test), טכניקה המאפשרת למעגלים לבדוק את עצמם בצורה אוטומטית. אליהו הסבירה כיצד פועלת טכניקה זו ואילו יתרונות היא מציעה, במיוחד בזיהוי בעיות בשלבים מוקדמים בתהליך הייצור. בנוסף, היא דיברה על JTAG (Joint Test Action Group), פרוטוקול סטנדרטי המשמש לבדיקה ול-debugging של מעגלים משולבים.

לאחר מכן, אליהו התמקדה באתגרים המרכזיים של מהנדסי DFT. היא ציינה את המורכבות הגוברת של המעגלים, את הצורך להבטיח כיסוי בדיקה מקסימלי, ואת הדרישה לשמור על עלות ייצור נמוכה. כמו כן, היא הדגישה את החשיבות של תכנון נכון בשלבי הפיתוח המוקדמים, כדי למנוע בעיות בשלבים מאוחרים יותר שיכולות לגרום לעיכובים ולעלויות גבוהות.

אליהו שיתפה מספר דוגמאות מניסיונה האישי ב-Siemens, והראתה כיצד טכניקות DFT מיושמות בפרויקטים אמיתיים. היא תיארה מקרים שבהם שימוש נכון ב-DFT הצליח לחסוך זמן וכסף, ולשפר את איכות המוצרים. כמו כן, היא דיברה על החשיבות של שיתוף פעולה בין הצוותים השונים המעורבים בתהליך הפיתוח והייצור, כדי להבטיח שהפתרונות המוצעים אפקטיביים ומותאמים לצרכים הספציפיים של הפרויקט.

בהמשך ההרצאה, אליהו דיברה על הערך המוסף ש-Siemens מביאה לתחום ה-DFT. היא ציינה את הכלים המתקדמים והתמיכה המקצועית שהחברה מספקת ללקוחותיה, ואת הפתרונות החדשניים שהיא מציעה. בנוסף, היא התייחסה למחויבות של החברה לשיפור מתמיד של טכנולוגיות הבדיקה ולקידום התחום.

בסיומה של ההרצאה, אליהו ענתה על שאלות מהקהל והעניקה תובנות נוספות לגבי עתיד תחום ה-DFT. היא הביעה תקווה שהתחום ימשיך להתפתח ושמהנדסים ומפתחים ימשיכו ליישם טכניקות DFT חדשניות כדי לשפר את איכות המוצרים ולהבטיח את אמינותם.

הפוסט ChipEX2024: שני אליהו, סימנס: הגענו לשלב האוטומציה ב Design for Test (DFT). זהו שלב קריטי בפיתוח שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"כדי שישראל תישאר מרכז טכנולוגי חזק צריך לגוון את תחומי הפיתוח." כך אומר אבי תל אור CTO של אינטל איגנייט. תל אור אמר את הדברים במסגרת כנס ChipeEX2024 שהתקיים לאחרונה בתל אביב.

תל אור סקר את תוכנית אינטל איגנייט ואמר כי היא תוכנית חממת סטאטרפים  המסייעת לסטאטאפים להגיע למוצר ולשווקים. התוכנית התחילה בישראל בשנת 2019 והתפשטה לאירופה, ארה"ב ובריטניה. הוא פנה לקהל ושאל כמה ממכ עבדו בסטאטראפ, התשובה היתה כ-70-80%. השאלה השניה – כמה מכם עובדים כיום בסטאראפ, וכעשרה אחוזים המשתתפים ענו חיובית.

"כל מי שעבד אי פעם עבור סטרטאפ מכירים את חשיבות הסינרגיה בין סטארטאפ ותאגיד גדול. אני עבדתי בכמה חברות סטרטאפ בעצמי, אחת מהן נרכשה על ידי אינטל מזה זמן. אני עדיין זוכר כיצד הייתי ספקן באשר לעבודה מול חברות גדולות. עם הזמן הבנתי את העוצמה שיש לתאגיד שיכול לספק לנו משאבים ולפתוח דלתות לטכנולוגיות ולטלנטים שלנו ולעזור לנו להצליח."

"לא מפתיע שאינטל ותאגידים רב לאומיים אחרים, גילו שאת הדרכים הטובות להצגת החדשנות בפני תאגיד גדול היא באמצעות מעורבות עם הסטארטאפ וחיבור סימביוטי משום שלסטרטאפ אין מורשת, הוא גמיש ויכול לנוע מהר לתפוס הזדמנות והתאגיד יודע לשלם למי שמצליחים. זאת בנוסף לטכנולוגיות ספציפיות שאנחנו מחפשים בתעשיית השבבים הישראלית."

אינטל הרחיבה את נוכחותה בישראל בהתבסס על 13 סטארטאפים ישראלים שרכשה במהלך השנים. תעשיית הסטארטאפ בתום השבבים הישראלית משכה שחקנים. בתחום ה-AI אנחנו יכולים למנות את אנבידיה, אמזון ואינטל פועלים בישראל והתחום מכוסה על ידי סטרטאפים שנרכשו כמו מלאנוקס, הבאנה לאב, אנפורנה לאב והדינמיקה הזו יכולה לנו להתקדם בבניית האקוסיסטם,  אבל אני חייב לומר שהנתונים אינם מעודדים באשר למספר הסטארטאפים החדשים בצנרת שיכולים תאורטית להצטרף לדינמיקה. מספר הסטרטאפים בתחום השבבים נמצא בדעיכה, אם בתחילת שנות האלפיים קמו 20-25 חברות סטרטאפ בשנה כיום ירדנו לחברת סטרטאפ אחת שקמה בישראל בשנה שעברה. הדבר מפחיד במיוחד כאשר אנו יודעים איזה מספר קטן זה בהשוואה ל מספר הסטרטאפים שנוצרו פה על בסיס שנתי.

מאכזבת יותר העובדה שהדבר לא תואם עם ההתפתחות בעולם. כאשר משווים את התוכנית שלנו בישראל עם זו האירופית אנו יכולים לראות שיש הרבה פחות חברות סטרטאפ, וכאשר אנו משווים את עצמנו לבריטניה המצב קצת יותר טוב. השוק הישראלי עבר לתחום ה-SAAS והסייבר ו-80% מהאקזיטים בשנה שעברה היו של חברות סייבר. זה לא שהסייבר הוא דבר רע אבל הדבר מראה על חוסר איזון קיצוני משום שבסופו של דבר, נדרשת סינרגיה בין תחומית. כדי לפתח מוצר סייבר צריכים לדעת איך פועל הענן ואיך אנשים משתמשים בו. וכל מי שמפתח מודלים חדשים של AI, חייב שתהיה לו הכרו אינטימית עם החומרה. פריצות הדרך בתחום רשתות הנוירונים באו ממפתחי אלגוריתמים הרצים על GPU.

"כדי לשמור על ישראל כמרכז טכולוגי חזק על המפה העולמית חייבים להיות מאוזנים במגוון התחומים ולשמור על התעשייה הישראלית. חייבים לקחת נקודת מבט רעננה על הפוטנציאל שיש לחברות סטראטאפ בתחום השבבים ושיש סיבה טובה לבנות שבבים ולעשות זאת בישראל."

"פט גלסינגר טבע את המונח SILLICONOMY – כלכלת הסיליקון. השבבים הם היום רכיב חיוני לתחזוקת הכלכלה המודרנית והמהפכה נעשת כיום בגדול בתחום הAI . הפתרונות בתחום ה-AI יצרו יישוים שמגדילים את הפרודוקטיביות, דבר שמתורגם לערך כלכלי גבוה. לכן חייבים שיהיה מתאם בין מפת הדרכים של הסיליקון למפת הדרכים של הבינה המלאכותית. כאשר אנו מסתכלים על הענן, חייבים למצוא פתרונות סקלביליים ואופטימליים לאימון ול-INFERENCE  בענן וגם במובייל."

"בכל הקשור לטלפונים ול-PC אינטל עצמה הכריזה על מטאור לייק עם יחידת העיבוד הראשונה אי פעם המותאמת לרשתות נוירונים המשולבת עם IT ורובוטים ומאוד מרגש אותנו לצפות לגל הרובוטים ההומנואידים שישלבו בינה מלאכותית ונתקרב גם להבטחה של המכוניות האוטונומיות כך שיש מרחב גדול למפת הדרכים בשוק שיתקרב לטריליון דולר בסוף העשור כאשר 30-50% ממנו צפוי להגיע מחברות  AI. התעשייה כבר נמצאת בהילוך גבוה של גידול בביקוש המייצג השקעות גלובליות חרות תקדים."

"לפי IDC אנחנו נמצאים בנקודת פיתול כאשר יותר משמונים אחוזים מחוות השרתים נמצאות בבניה או בתהליכי תכנון מתקדמים וצפויות להגיע לייצור מלא עד סוף העשור. אינטל מצפה להשקיע יותר מ-70 מיליארדדולר בארה"ב לבדה ויותר מ-50 מיליארד דולר באירופה. בישראל אנו כבר יודעים שנשקיע 25 מיליארד דולר. זה עוד סימן שמתכתב עם שוק של טריליוןדולר שהזכרתיקודם לכן לכמות גדולה של מפעלים גם הממשלות מעורבות וישנם מאמצים בינלאומיים לעליה בחשיבות השבבים, אך הקיבלות כיום אינה מספקת."

"יש צורך להתגבר על אתגרים טכנולוגיים במטרה לספק את העוצמה לצריכה המבוקשת. ישנם גורמים המגבילים את הגידול המעריכי הצפוי – למשל השימוש במובייל שכבר היום משפיע על עליות התפעול של מרכזי הנתונים. ישנם פתרונות אפשריים אך בדרך למיחשוב נוירומורפי וסיליקון פוטוניקס יש אתגרים גדולם בהטמעת יישומי AI כגון מגבלות ביכולת החישוביות, הזכרון, רוחב הפס וגם כאן יש פתרונות מיחשוב בתוך הזכרון ועוד."

"חייבים להתחשב גם במגבלות הקשורות לגידול בצפיפות הטרנזיסטורים, בהעברת האנרגיה בכל הקשור בפתרונות תרמיים נדרשים פתרונות שלמים בתחום האריזה, הארונות במרכז הנתונים ועוד. יש גם אתגרים בתחום הייצור. עלויות הייצור גדולות מצומת אחת לצומת הבאה כבר נמצאים מעבר למצב בר קיימא ואנחנו חייבים לעשות שימוש טוב יותר בחומרים, ולעשות את התהליכים ידידותיים יותר לסביבה. בכל מקום בו נידרש ליצירתיות ולהשפעה עולמית הדבר יוצר הזדמנויות לטרטאפים ואני די בטוח שכל מי שיביא לפריצות דרך לאחד מהאתגרים הללו יתוגמל היטב. לסטרטאפים הישראלים יש תנאי פתיחה טובים להיות מי שיפתרו חלק מהבעיות הללו."

"קראתי לאחרונה מאמר הטוען שכ-80% מהטלנטים בתחום השבבים נמצא בישראל. אנחנו מאמינים גדולים בישראל ואנחנו בונים בקרית גת את המגה-פאב מכיוון שבשטח גיאוגרפי קטן יש לנו שילוב מעולה של ידע ייחודי.”    סיכם תל אור.

הפוסט אבי תל אור CTO אינטל איגנייט ב-ChipEx2024: כדי שישראל תישאר מרכז טכנולוגי חזק צריך לגוון את תחומי הפיתוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת פרס מובילי התעשייה העולמית של ChipEx2024 החליטה להעניק את פרס מובילי התעשייה לד"ר מריה מרסד. הטקס התקיים במסגרת פסגת הבכירים של ChipEX2024 שהתקיים ב-8 במאי במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו. בנימוקי וועדת הפרס נכתב כי ד"ר מרסד מריה כיהנה כנשיאת TSMC אירופה מנובמבר 2007 עד דצמבר 2023, הייתה אחראית על האסטרטגיה והניהול של TSMC אירופה והובילה את ההחלטה של TSMC על בניית המפעל הראשון אי פעם באיחוד האירופי.

ד"ר מרסד משמשת כיום כדירקטורית תאגידית במספר דירקטוריונים כולל של החברות CEVA, IQE ו-Sequans Communications. היא גם יושבת ראש מועצת המנהיגות של GSA EMEA. בין הישגיה הנוספים. ד"ר מרסד שימשה כסגנית נשיא בכירה ומנהלת כללית של היחידה העסקית לפתרונות מולטימדיה בחברת פיליפס ולאחר מכן כמנהלת כללית למכירות ושיווק של החברה במהלך המעבר של פיליפס ל-NXP. מריה הצטרפה לפיליפס מאינטל שם פיתחה את הקריירה המקצועית שלה במשך 19 שנים, והגיעה לתפקיד הבכיר ביותר באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה כסגנית נשיא ומנכ"לית אינטל אירופה. מריה היא בעלת תואר דוקטור בהנדסת טלקומוניקציה מאוניברסיטת Politecnica de Madrid, ספרד.

"הפרס מוענק לך על הישגיך המרשימים באמת כאשר הובלת את TSMC אירופה לגבהים עסקיים חדשים, שהגיעו לשיאם בחתימת ההסכם ההיסטורי להקמת מפעל TSMC הראשון באירופה עם ממשלת גרמניה ועל תמיכתך הבלתי מעורערת בתעשיית השבבים הישראלית." סיכמו השופטים.

בדברי הברכה שלה אמרה מרסד כי ההיכרות שלה עם תעשיית השבבים בישראל היא רבת שנים. עוד בשנת 2002, כאשר שימשה כסגנית נשיא באינטל היא התלוותה למנכ"ל אינטל דאז קרייג בארט, והתרשמה ממרכז הפיתוח בחיפה. "לאחר מכן טסנו במסוק לירושלים ונפגשנו עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון. הוא הביע התלהבות מתעשיית ההייטק וניסה לשכנע אותנו להגדיל את פעילות אינטל בישראל. הדבר הזה עשה עלי רושם רב ומאז אני מעריכה מאד את החוסן, ההתלהבות והתשוקה של הישראלים."

את הפרס העניקו לד"ר מרסד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז המחקר VLSI, הטכניון, יו"ר משותף, ChipEx2024 ושלמה גרדמן מנכ"ל ASG ויו"ר משותף של כנס ChipEx2024.

הפוסט ד"ר מריה מרסד, לשעבר נשיאת TSMC אירופה זכתה בפרס מובילי התעשייה בכנס ChipEX2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בהרצאה שנשא אתמול בכנס ChipEx2024 שיתף ניר מינרבי, מנכ"ל חברת CLASSIQ, תובנות על המהפכה המתרחשת בתחום המחשוב הקוונטי.

מינרבי הדגיש את החשיבות העצומה של מחשבים קוונטיים, הודות ליכולתם לבצע חישובים מורכבים, כמו סימולציה של תהליכים כימיים בטבע, בזמן קצר משמעותית ממחשבי-על רגילים. לדבריו, מחשוב קוונטי צפוי להוביל לעידן חדש של מחשוב שישפיע באופן עמוק על תעשיות מרכזיות רבות, ובהן פיננסים, סייבר, בינה מלאכותית, ביטחון ותקשורת.

מינרבי ציין כי המוטיבציה לפיתוח מחשוב קוונטי קיימת כבר משנות ה-80, אך השאלות המרכזיות של "האם" ו"מתי" מקבלות מענה חיובי יותר ויותר בימים אלה. הוא הדגיש את ההתקדמות המשמעותית שהושגה בשנים האחרונות בפיתוח החומרה של מחשבים קוונטיים, עם מרוץ מואץ בין ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM ואמזון, לצד מעבדות לאומיות, אקדמיה וסטארטאפים. למרות שעדיין אין טכנולוגיה מנצחת או זוכה ברור במרוץ, מינרבי הביע אופטימיות שבתוך שנתיים עד שלוש שנים נחווה פריצות דרך מהותיות בתעשייה, שיאפשרו ביצוע משימות שאינן אפשריות כיום עם מחשבים קונבנציונליים.

עוד ציין מינרבי את ההשקעות האדירות של ממשלות, הרואות במחשוב קוונטי נושא בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון הלאומי. לדבריו, גם תאגידים רבים נערכים לעידן הקוונטי ומקימים צוותים יעודיים להכנת אפליקציות וקניין רוחני שינצלו את עוצמת החישוב העתידית.

יחד עם זאת, הדגיש מינרבי את האתגרים הכרוכים במעבר למחשוב קוונטי, ובפרט את הצורך בפיתוח תוכנה ושפות תכנות חדשות לחלוטין. בניגוד לתוכנה קלאסית, תוכנה קוונטית מתוכננת באמצעות "מעגלים קוונטיים" המבוססים על קיוביטים (סיביות קוונטיות) ושערים לוגיים הפועלים על פי חוקים שונים מהותית מהלוגיקה הקלאסית. לכן, פיתוח תוכנה קוונטית מהווה אתגר ייחודי ומורכב הדורש גישה חדשה לחלוטין.

הפוסט ChipEx2024: מנכ"ל CLASSIQ הציג את ההבטחות של המיחשוב הקוונטי ואת האתגרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ChipEx2024, הכנס השנתי של תעשיית השבבים הישראלית, יתקיים השבוע ב-7 במאי, 2024 במרכז הכנסים אקספו ת"א שבגני התערוכה. בכנס הנחשב לאחד הגדולים והחשובים בתחומו בעולם, ישתתפו עשרות מציגים מכל רחבי העולם וכ-50 מרצים ומנחים אשר יציגו בכנס המקצועי ובתערוכה הנלווית. 

לכנס יגיעו בכירי תעשיית השבבים העולמית כולל ד"ר פול דה בוט, נשיא TSMC אירופה, ד"ר רימון אגייבי, סגן נשיא ומנכ"ל סמסונג אירופה, ברק אפסטיין, מנהל תחום פיתוח מיחשוב ענן בחברת גוגל ארה"ב, סמיר ווסון, מנכ"ל חברת MIPS, וסטיש פרמנאטאן, סגן נשיא להנדסה בענקית ההודית HCL.  כמו כן ישתתפו בכנס שורה של בכירים נוספים מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם בינהן אנבידיה, אמזון, אינטל, אלטרה ואפל.

בטקס הנעילה החגיגי של הכנס ישתתפו גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה וכן אלון סטופל, המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה ויו"ר הרשות לחדשנות.

עשרות ההרצאות שיתקיימו במסגרת הכנס יעסקו בנושאים החמים בתעשיה כולל בינה מלאכותית, מחשוב מרכזי נתונים ( Data Centers) , אבטחת נתונים בחומרה, אתגרי הפיתוח בטכלוגיות 3-5 ננומטר, RISC V וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים כגוןSilicon Photonics  , 3D PACKAGING, Chiplets ועוד.

שלמה גרדמן, יזם ויו"ר משותף של הכנס ציין כי: " החלטנו לקיים את הכנס השנה בעיקר כדי להפגין את עוצמתה של תעשיית השבבים הישראלית ולהוכיח לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר ולספק מוצרים לעולם בכל מצב.

אני מאמין שהמשך פעילותינו, למרות הקשיים, מעבירה מסר חשוב של נחישות ועמידות. כמו כן, שמירה על פעילות כלכלית מתמשכת תאפשר לנו להתאושש מהמלחמה בצורה מהירה, תסייע בשימור כוח אדם מיומן וידע מקצועי, ותאפשר לנו להמשיך לבנות את תעשיית ההייטק הישראלית לאחר סיום המלחמה.

השנה בנינו תוכנית אטראקטיבית במיוחד הכוללת מרצים מהחברות המובילות בתעשיה כולל אפל, אמזון, אנבידיה, גוגל, סמסונג ורבות אחרת". האתגרים העומדים כיום בפני מפתחי השבבים רק הולכים וגדלים ובכוונתינו לאפשר למבקרים בכנס להיחשף לטכנולוגיות חדישות ולהכיר כלים מתקדמים שיאפשרו להם לפתח את מוצריהם באופן קל יותר ומהיר יותר.

פרופ' רן גינוסר, יו"ר משותף של כנס ChipEx2024  הוסיף ואמר: " אני חייב לציין בסיפוק רב כי הופתעתי לטובה מהתמיכה החד משמעית שקיבלנו מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם שאישרו השתתפותן בכנס. התרשמתי לטובה גם מרמת ההרצאות ומהחידושים הטכנולוגים שפותחו ע"י אנשי התעשיה המקומית".

ChipEx2024 יחל בכנס המקצועי והתערוכה שיערכו ב- 7 במאי, במרכז הכנסים, אקספו ת"א שבגני התערוכה. במושב הנעילה החגיגי אשר יתקיים ב-8 במאי, 2024 במרכז פרס לשלום וחדשנות ישתתפו מאות מבכירי התעשיה מהארץ והעולם. בארוע יוענקו כמדי שנה אותות ה- Global Industry Leader" " לכמה אישים אשר תרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים העולמית והמקומית.

הכנס המקצועי של ChipEx2024 יפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים.

עשרות חברות ספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה, הודו וטיוואן, יציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה המקומית.

בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה  משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

כנס ChipEx2024 מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ  בשיתוף עם  SIA – איגוד התעשיה בארה"ב ורשות החדשנות בישראל.

לצפיה בתוכנית הכנס לחץ כאן.

הפוסט למרות מצב המלחמה: בכירים מסמסונג, TSMC MIPS, HCL ו-Google יגיעו השבוע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שאלה: זו שנה לגמרי לא נורמלית. מדוע החלטתם בכל זאת לקיים את הכנס השנה?

כבכול שנה אנחנו מתחילים לעבוד על הכנס בערך יום אחרי שהכנס הקודם מסתיים אבל העבודה המאסיבית מתחילה חצי שנה לפני מועד הכנס. כלומר ב-7 בנובמבר האחרון, חודש בדיוק לאחר מתקפת 7 באוקטובר קיבלנו החלטה שנעשה הכל כדי לקיים את הכנס גם השנה בעיקר כדי להפגין את עוצמתה של תעשיית השבבים הישראלית ולהוכיח לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר ולספק מוצרים לעולם בכל מצב.

אני מאמין שהמשך פעילותינו, למרות הקשיים, מעבירה מסר חשוב של נחישות ועמידות. כמו כן, שמירה על פעילות כלכלית מתמשכת תאפשר לנו להתאושש מהמלחמה בצורה מהירה, תסייע בשימור כוח אדם מיומן וידע מקצועי, ותאפשר לנו להמשיך לבנות את תעשיית ההייטק הישראלית לאחר סיום המלחמה.

ואיך היתה התגובה של חברות האמורות להציג בכנס?

להפתעתי התגובות היו ממש טובות גם מקרב ספקים מרחבי העולם וגם בקרב אנשי התעשיה בישראל. כולם שמחו מאד לשמע שהכנס יתקיים וההפתעה הגדולה היתה שחברות רב לאומיות רבות מיהרו להזמין ביתנים בכנס ללא חשש.

מה מצפה למשתתפים בכנס השנה?

השנה הצלחנו לגבש תוכנית עשירה שתתמקד מצד אחד בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לפיתוח ויצור שבבים ומצד שני תעסוק בישומים מרכזים בהם תפקידם של שבבים מתקדמים הוא קריטי כולל אוטומטוטיב, דטה סנטר  ומחשוב קוונטי. כמו כן, נושא הבינה המלאכותית שזור בכנס כטכנולוגיה מרכזית אותה ניתן למצא בישומים רבים.

ומיהם המרצים בכנס?

סוללת המרצים שלנו כוללת מומחים ובכירים מהחברות המובילות בתעשיה כולל אנבידיה, גוגל, אמזון, אפל, אינטל, סמסונג, TSMC, סימנס ואחרות.   כמו כן הקפדנו לתת ביטוי גם לחברות ישראליות בתעשיה והזמנו אותן להציג את החידושים הטכנולוגים שלהן כולל וולנס, proteanTecs, Hailo, Classiq ו- RAAAM.

האם היו לכם ביטולים?

כן כמובן. לצערי, בשבועיים האחרונים היו לנו לא מעט ביטולים של מציגים אבל כולם עשו זאת בגלל אילוצים. או שהמדינות שלהם הוציאו אזהרת מסע לישראל או שביטלו להם את הטיסות. ניסינו להסביר להם שהמצב בתל אביב שקט לגמרי ופיקוד העורף מאשר לקיים ארועים המוניים כולל כנסים ללא כל הגבלות אך אני יכול להבין את החששות שלהם. יחד עם זאת, שימח אותי לגלות שאף אחד לא דרש לקבל כספו בחזרה. כולם ביקשו לדחות את הזמנותיהם לשנה הבאה מה שמעיד על כך שהם מאמינים שהמצב הנוכחי הוא זמני ובקרוב נשוב לשגרה ופריחה מחודשת.

ומה צופה לנו העתיד?

אני מאמין מאד בתעשיית השבבים הישראלית. יש לנו צבר של כח אדם מעולה באיכות ובכישורים ושורה של הצלחות גדולות יותר מכל מגזר אחר בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. לדעתי חשוב מאד דווקא כעת להשקיע בהקמת דור חדש של חברות פאבלס ישראליות. התעשיה פורחת כעת וגדלה לאור גידול משמעותי בביקושים ותמיכה אדירה של ממשלות רבות בתעשיית השבבים. ממשלות אלו כולל ארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי, הודו, קנדה ויפן הבינו כי תעשיית השבבים מהווה נכס אסטראטגי לעתידם הכלכלי. אני מקווה כי גם הממשלה הישראלית תשכיל להכיר בחשיבות תעשית השבבים לעתידנו הכלכלי ותסייע בהנבטת חברות חדשות בתחום.   

הפוסט שלמה גרדמן, יו"ר משותף של ChipEx2024 :  החלטנו לקיים את הכנס בעיקר כדי להעביר מסר חשוב של נחישות ועמידות הופיע לראשונה ב-Chiportal.