מחשוב קוונטי: טכנולוגיית המחשוב הקוונטי מבטיחה לחולל מהפכה בדרך שבה מחשבים מעבדים מידע, מה שמוביל להתקדמות משמעותית בתחומים כמו בינה מלאכותית, קריפטוגרפיה וגילוי תרופות. אנחנו נמצאים עדיין בתחילת דרכו של המחשוב הקוונטי אך כבר היום ברור כי תחום זה ישען באופן משעותי על יכולתם של שבבים לבצע עיבוד מידע מהיר ורב ערוצי.

מחשוב נוירומורפי: מחשוב נוירומורפי הוא סוג של מחשוב שנועד לחקות את המבנה והתפקוד של המוח האנושי. המטרה של מחשוב נוירומורפי היא ליצור מערכות שיכולות לעבד מידע ביעילות רבה יותר ובמהירות גבוהה יותר ממערכות מחשוב מסורתיות, במיוחד במשימות הקשות לביצוע ע"י מערכות מחשוב מסורתיות, כגון זיהוי תמונות או עיבוד שפה טבעית.

תקשורת G5 ואילך: המשך ההשקה של רשתות G5 ופיתוח טכנולוגיית הדור הבא (כלומר G6) ידרשו התקדמות משמעותית בתעשיית המוליכים למחצה כדי לעמוד בדרישות ההולכות וגוברות לרוחב פס גבוה יותר והשהייה נמוכה יותר לתקשורת נתונים מהירה.

מחשוב קצה: הצמיחה של מכשירי האינטרנט של הדברים (IoT) והצורך בעיבוד נתונים בזמן אמת, מניעים את הגידול במחשוב קצה (EDGE Computing), המסתמך על טכנולוגיית מוליכים למחצה חזקה ויעילה. מחשוב קצה מתייחס לעיבוד נתונים ביחידת הקצה במקום שליחת הנתונים לעיבוד במרכזי נתונים ובכך מפחית את דרישות ההשהיה ורוחב הפס אך דורש שבבים חזקים שיעבדו את הנתונים ביחידת הקצה. דוגמאות ליישומי מחשוב קצה כוללים רכבים אוטונומיים, בתים חכמים ואוטומציה תעשייתית. מחשוב קצה מספק מספר יתרונות, כולל זמני תגובה מהירים יותר, אמינות מוגברת וצמצום העומס ברשת. עם זאת, הוא גם מציג אתגרים חדשים, כגון ניהול ואבטחת משאבי מחשוב מבוזרים, והבטחת יכולת פעולה הדדית בין התקני קצה ומערכות שונות.

רכבים אוטונומיים: מכוניות בנהיגה עצמית וכלי רכב אוטונומיים אחרים כולל משאיות, אוטובוסים, אופנועים, ואפילו אוניות דורשים מוליכים למחצה מתקדמים כדי לבצע עיבוד נתונים מהיר ומדויק ביותר תוך קבלת מידע מכמות גדולה של חיישנים בזמן אמת.

מציאות מוגברת ומציאות מדומה: טכנולוגיות AR ו-VR דורשות מוליכים למחצה רבי עוצמה לעיבוד מידע וגרפיקה באיכות גבוהה כדי להבטיח חווית משתמש חלקה, ומהירה. VR מייצג מציאות רבודה, בעוד ש-VR מייצג מציאות מדומה.AR  מכסה מידע דיגיטלי על העולם האמיתי, ומשפר את תפיסת המציאות של המשתמש באמצעות שימוש במצלמת סמארטפון או טאבלט, אשר לוכדת את סביבת המשתמש ומוסיפה תוכן דיגיטלי כגון תמונות, טקסט או דגמי תלת מימד. VR, לעומת זאת, מטמיעה לחלוטין את המשתמש בסביבה דיגיטלית, לרוב באמצעות אוזניות או משקפיים היוצרים חוויה מדומה שיכולה להיות אינטראקטיבית, תלת מימדית ומציאותית. גם ל-AR וגם ל-VR ישומים רבים כולל משחקים, חינוך, שירותי בריאות, תיירות ופרסום.

בינה מלאכותית: הצמיחה של בינה מלאכותית מניעה את הפיתוח של חומרה מיוחדת, כמו יחידות עיבוד עצביות, שיכולות להאיץ את העיבוד של אלגוריתמי AI. עיבודי בינה מלאכותית מתוכנתים לבצע משימות שבדרך כלל דורשות אינטליגנציה אנושית, כגון תפיסה חזותית, זיהוי דיבור, קבלת החלטות ותרגום שפה ואי לכך דורשים גם משאבי עיבוד נתונים אינטנסיבים או במילים אחרות מעבדים חזקים. לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לחולל מהפכה בתעשיות רבות, משירותי בריאות ופיננסים ועד לתחבורה וייצור.

Blockchain: טכנולוגיית Blockchain דורשת מעבדים חזקים ויעילים לאימות עסקאות פיננסיות ואחרות וליצירת רשתות מאובטחות ומבוזרות. טכנולוגיה זו משתמשת ברשת מחשבים כדי לאמת עסקאות כמו טרנזקציות כספיות ומבטלת את הצורך במתווכים כגון בנקים או מוסדות פיננסיים אחרים.

אימות ביומטרי: אימות ביומטרי הוא אימות זהותו של אדם באמצעות המאפיינים הפיזיים או ההתנהגותיים הייחודיים שלו כגון טביעות האצבעות, דפוסי הקשתית או הרשתית, הפנים, הקול או אפילו קצב ההקלדה שלו. האימוץ של אימות ביומטרי. אימות שכזה מניע את הפיתוח של טכנולוגיית מוליכים למחצה ייעודיות לעיבוד ואחסון נתונים ביומטריים בצורה מאובטחת. אימות ביומטרי נחשב למאובטח יותר משיטות מסורתיות כמו סיסמאות או קוד PIN והוא משמש במגוון יישומים, לרבות מערכות בקרת כניסה, מכשירים ניידים, עסקאות בנקאיות ופיננסיות ובקרת גבולות..

מחשוב חסכוני באנרגיה: ככל שהחששות לגבי צריכת אנרגיה ושינויי אקלים ממשיכים לגדול, נוצר ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיית מוליכים למחצה שהיא יעילה יותר באנרגיה ובת קיימא.

לסיכום נאמר שטכנולוגיית מוליכים למחצה איפשרה את הפיתוח של רבות מהטכנולוגיות שאנו מסתמכים עליהן כיום, כולל סמארטפונים, מחשבים ואינטרנט .לכן יש לנו סיבות טובות להאמין כי היא תמשיך להיות חיונית גם לפיתוח טכנולוגיות עתידיות. יתרה מכך, ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתקדם, מוליכים למחצה ישחקו תפקיד קריטי עוד יותר בחידושים הטכנולוגים ובישומים החדשים.

הפוסט <strong>10 הטכנולוגיות שיניעו את תעשיית השבבים בעשור הקרוב</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AI ו-IoT סוללים את הדרך לשוק המוליכים למחצה של טריליון דולר. כך עולה מסקירה שפורסמה באתר Thomas Net – פלטפורמה למסחר ברכיבים לתעשיית השבבים המפרסמת גם את מה שהיא מכנה מדד תומס.

על פי DataM Intelligence, שוק המוליכים למחצה והאלקטרוניקה צפוי להגיע לטריליון דולר עד 2029, קצב צמיחה שנתי מורכב של 7.4%. צמיחה זו נובעת מהתקדמות שנעשתה בבינה מלאכותית (AI), באינטרנט של הדברים (IoT) ובלמידת מכונה.

בנוסף, הביקוש הצרכני למכשירים אלקטרוניים ושבבי זיכרון מתקדמים ממשיך להניע את צמיחת השוק. שבבי מוליכים למחצה לסמארטפונים צפויים להגיע ל-155 מיליארד דולר ב-2024.
יצרנית השבבים הגדולה בעולם, TSMC, הודיעה לאחרונה על פיתוח מפעל בשווי 12 מיליארד דולר באריזונה. למתקן זה תהיה היכולת לייצר 20,000 פרוסות מוליכים למחצה מדי חודש. וזו רק ההתחלה, שכן TSMC מתכננת לבנות לא פחות משישה מפעלים באתר אריזונה ב-15 השנים הקרובות.

כאשר מספר השבבים המיוצרים בארה"ב ירד ב-25% ב-30 השנים האחרונות, הוקמו מספר יוזמות להגברת הייצור המקומי. האחת היא חוק השבבים והמדע שנחתם ב-9 באוגוסט, שמוציא 53 מיליארד דולר ליצרניות שבבים אמריקאיות. משרד האנרגיה האמריקאי גם מלווה סכום עצום של 2.5 מיליארד דולר לייצור תאי סוללה; ההשקעה הראשונה בתוכנית מסוגה. בנוסף, חוק הפחתת האינפלציה צפוי להגביר את הביקוש לרכבים חשמליים על ידי חיזוק התקנות סביב המקור המקומי של סוללות לרכבים חשמליים.

ייצור החומרים הדרושים לסוללות נמצא גם הוא במגמת עלייה. שתי חברות בנות של קבוצת לוטה איחדו לאחרונה כוחות לפתיחת מפעל לנייר כסף קתודי בקנטקי. רדיד קתודי הוא חומר אלומיניום דקיק ואחד מארבעת המרכיבים העיקריים של סוללת רכב חשמלי.

אנו רואים מגמת צמיחה מקבילה בפלטפורמת Thomasnet.com. הביקוש למוליכים למחצה עלה ב-150% מרבעון לרבעון ו-129% משנה לשנה.

הפוסט IOT ובינה מלאכותית יסללו את הדרך לשוק המוליכים למחצה של טריליון דולר בסוף העשור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחת העובדות הברורות המוכיחות כי מודבר בשוק חם היא סבב הגיוס שהשלימה לאחרונה חברת אוגורי ובו גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר!!! ובכך הצטרפה למועדון היוניקורנים היוקרתי. החברה הישראלית פיתחה מערכת כוללת המשלבת תוכנה וחומרה הבודקת את תקינות מכונות היצור ולמעשה "שומרת על בריאותם" ומונעת תקלות עוד בטרם הושבתה מכונה קריטית בקוו היצור. לחברה צבר לקוחות מכובד הכולל חברות כגון חברת החשמל, תנובה וכימיקלים לישראל וגם לקוחות בחו"ל. אוגורי הוקמה בחיפה בשנת2011 ומעסיקה כיום 220 עובדים.

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה בייקר יוז, ענקית אנרגיה מטקסס שהיקף הכנסתוה הנשתיות מסתכם ב20 מילארד דולר. למעשה בייקר יוז היתה בעבר חטיבה של ענקית האנרגיה ג'נרל אלקטריק (GE), עד שפוצלה ממנה. בייקר יוז היא ספקית של שירותים בתחום האנרגיה והטכנולוגיה כמו תוכנה, תשתיות, מערכות וכל הדרוש לקידוחי גז ונפט.  בסבב השתתפה גם המשקיעה החדשה SE Ventures, שהיא זרוע ההשקעות התאגידית של שניידר אלקטריק (Schneider Electric), לצד משקיעים קודמים וביניהם: קומרה קפיטל, Insight Partners, Eclipse Ventures, קרן ההשקעות של חברת השבבים קוואלקום , ענקית הביטוח הגרמנית Munich RE Ventures, ו-Lerer Hippeau Ventures. עם השלמת הסבב, סך הגיוס הכולל של החברה במהלך כל שנות פעילותה עומד על 286 מיליון דולר. תחום חם כבר אמרנו?

לצפיה בסרטון קצר עם יזמי Augury לחצו כאן

הפוסט התחום החם הבא: יצרני חיישנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"כשמתכננים מערכות מבוזרות צריך להביא בחשבון את המורכבות כדי לעשותן חסינות. כך אומר פרופ' שאהראם דוסטאר, מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה בהרצאתו: "חוכמה בקצה – הבנת המיזוג של מיחשוב קצה ומיחשוב ענן". פרופ' דוסטאר היה אחד המרצים בכנס ChipEx2021 שהתקיים בשבוע שעבר בת"א בארגון חברת ASG.

"המערכות היום מושתתות על שלושה מרכיבים: אנשים שירותי תוכנה ודברים. כמובן, בשילוב עם תשתית החומרה שאנו משתמשים בה כעת. המערכות הללו צריכות להיות מערכות גמישות.יש לכך הרבה דוגמאות: למשל בתים חכמים, רשתות בריאות חכמות, מערכות ממשלתיות, מערכות אדמיניסטרטיביות, רשתות תחבורה, כלי רכב אוטונומיים, רשתות אנרגיה וכו '. המשותף לכל המערכות האלה הוא שהן כוללות את השילוב של שלושת אבני הבניין."

"החידוש העיקרי הוא שעד כה היתה לנו אינטראקציה של אנשים עם המערכת אבל הם היו בדרך כלל מחוץ למערכת שאנחנו בונים. כיום יש הכרה בכך ששלושת אבני הבניין חיוניים כבר בשלב תכנון המערכת. אפשר להשוות את המצב למערכות טבעיות, לדוגמה המערכת האקולוגית הימית: יש לנו את השמש (מקור האנרגיה), יש לנו ציפורים, יש לנו דגים, יש לנו את המים, יש לנו את הסלעים, וכו '. ומה שאנחנו יכולים לומר שהם כאן הוא שיש לנו מערכת מורכבת של יחסי תלות ברשת והתנהגות מסתגלת. כאשר הדבר מתרחש נוכל לומר שזו מערכת אקולוגית איתנה."
"אבל כאשר מתרחש שיבוש אנחנו מרגישים את זה במדדים השונים, למשל גיוון. מערכת מתנהגת כאילו יש לה מטרה. תכונה זו מנוגדת למצב הטבעי – התנהגות אנתרופית כלומר אקראית."

"אנו צריכים לחשוב על המערכות שאנו בונים במערכות מורכבות של חומרה ותוכנה המשמשות לקיום אינטראקציה עם בני אדם. אפשר לקחת את המטאפורה של הסביבה הימית ולהשליך אותה על מערכות מבוזרות. הטבע, יש לנו את הסלעים הדגים והשמש ואילו בתשתית IT בעולם המערכות המבוזרות יש לנו את כוח המחשוב."
"צריכת החשמל של הרשת, בעיות רוחב פס, הן דוגמאות למשתנים במערכות מבוזרות כגון ערים חכמות. יש לנו את האינטרנט של הדברים. יש לנו חיישני וידאו, תנועה, אש וכו', יש לנו שירותי תוכנה שיוצרים יישומים. באמצעותם אפשר לנהל תחומים כמו חניה, איסוף אשפה, מים, שירותים עירוניים וכו'. יש לנו את האנשים שמסתובבים עם המכשירים החכמים שלנו ויוצרים נתונים. כל שלושת אבני הבניין יוצרים שירות."
"אנו יכולים להבחין שיש משפחות חדשות של בקשות שדורשות למעשה גישה לנתונים מהסביבה בזמן אמת. לכן ברצוננו לנצל טוב יותר את משאבי המחשוב והאחסון הנמצאים בסמיכות קרובה יותר ליצרני הנתונים ולצרכנים באמצעות יישומים הדורשים ניתוח דינאמי. כך, למשל, בעיר חכמה, אתה רוצה לומר משהו על תחום מסוים, כגון ניהול בניה, או למשל אתה רוצה לדעת על כל מה שקורה באיזור מסוים. "
"במערכות המידע של העבר, אפשר היה לטפל או בבקשות הרוחביות או בבקשות האנכיות אך היה קשה לשלב ביניהם. מגפת הקורונה הראתה לנו שצריך לשפר את שילוב התחומים השונים. צריך לנהל את כל המערכת מה-IOT שנמצא בקצה דרך תחנות בסיס של 5G, ועד לענן. היום י שלנו חתיכות שונות של תשתית ורצף מיחשוב בין התקני קצה בעלי אמינות נמוכה, דרך הרשת ועד לענן.
כדי לקבל את הגמישות הזו, ולאפשר שימוש בבינה מלאכותית בקצה אנחנו צריכים לטפל במערכת כך שניתן יהיה לעשות מה שיותר בתוכנה, כי אם הכל יהיה רק חומרה יהיה קשה להגדיל בקנה מידה את המערכות."
בהמשך התייחס דוסטאר לתכונות ציוד הקצה שצריך להתיחס עליהן ואשר סותרות זו את זו:
• ההשהיה, יש יותר ויותר יישומים שדורשים השהיה נמוכה אבל המבנה הנוכחי של הרשתות ההטרוגניות והחלוקה של ענן ו-IOT עלולה להשפיע על הביצועים.
• סוגית איכות ציוד הקצה: באופן מסורתי, הביצועים בתשתית הענן לא יהיו קרובים להתקן הקצה, והדבר מעלה שורה של בעיות מורכבות הכררוכות בבטיחות ואבטחוה של מערכות מבוזרות.
• לוקליות וניידות – המערכות החדשות הללו דורשות התייחסויות בכל הקשור לפרטיות, קונפיגורציות של תוכנה והתפתחות מערכות.
לסיכום אומר פרופ' דוסטאר: "חייבים למצוא פתרונות להתמודד עם הדרישות הסותרות הללו כדי להקים מערכות חסינות."

הפוסט ChipEx2021: "כשמתכננים מערכות מבוזרות צריך להביא בחשבון את המורכבות כדי לעשותן חסינות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההוצאות העולמיות ל- IoT צומחות ב -20% בשנת 2021, בהובלת השקעות בתוכנות IoT ובאבטחת IoT . כך עולה ממחקר של חברת המחקר IoT Analytics, המתמחה בתחומי IoT ותעשייה 4.0.

עיקרי הממצאים:

• ההוצאה הכוללת של Internet of Things (IoT) ארגוני הארגון תצמח ב- 12.1% לעומת 2020 ותגיע ל-128.9 מיליארד דולר.
• איזור אסיה-פסיפיק (APAC) חווה את הצמיחה המהירה ביותר (17.0%), אחרין צפון אמריקה (14.9%) ואירופה (9.7%).
• הוצאות ה- IoT לשנת 2021 צפויות לגדול ב- 24.0% בשנת 2021.
• מעבר ל -2021, צפוי שההוצאות על IoT יגדלו בכ -26.7% מדי שנה.

ההוצאות על פתרונות IoT ארגוניים צמחו ב- 12.1% בשנת 2020 ל 128.9 מיליארד דולר, על פי העדכון האחרון של IoT Analytics שחקרה את שוק ה- IoT הארגוני. למגפת הקורונה
היו השפעות שונות מאוד על פלחים שונים בשוק ה- IoT. לדוגמא, ההוצאות על חומרת IoT צמחו ב -5.4% בשנת 2020, בעוד שההוצאות על שירותי ענן ותשתיות IoT גדלו ב -34.7% באותה פרק זמן. התקנות חומרה רבות נדחו כאשר הטיסות נעצרו ותקציבי הוצאות ההון הוקפאו. במקביל, כלי תוכנה, במיוחד כאלה שיכולים לשמש כתגובות למגיפה (למשל, ניטור נכסים מרוחקים מבוססי IoT) וכאלה שהוקצו להוצאות תפעוליות, ראו השפעה שלילית קטנה יותר ובמקרים נדירים מסוימים אף גרמה המגיפה להגברת ההוצאות הללו.

סין הצליחה להגביל את השפעות המגיפה על ידי פעולה מהירה ונחרצת. כתוצאה מכך, הוצאות ה- IoT הארגוניות צמחו ב 23.5%, כמעט כפול מהממוצע העולמי.
למרות ההשפעה השלילית המתמשכת של המגפה על תקציבי ה- IoT, IoT Analytics צופה כי הוצאות ה- IoT לשנת 2021 יגדלו ב -24.0%, כאשר השוק הכולל יגיע ל -159.8 מיליארד דולר בסוף שנת 2021
דחיפת הדיגיטציה לאחר מגפת הקורונה, שחשים בה באופן חזק והכרזת צוות IoT Analytics כי השימוש הגובר בטכנולוגיות דיגיטליות יביא לקצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 26.7% להוצאות על IOT תעשייתי בין השנים 2022 ו- 2025. במקביל, מספר חיבורי ה- IoT העולמיים צפוי להגיע לכדי 31 מיליארד דולר, פי עשרה ממה שהיה לפני עשור, כפי שדיווחה חברת IoT Analytics בשנה שעברה.

בשל מחירי הנפט הנמוכים, הוצאות ה- IoT בענף הנפט והגז נפגעו קשה בשנת 2020, וירדו הרבה יותר מהממוצע העולמי. מאידך, בזכות התנופה במסחר אלקטרוני ובקניות מקוונות, הוצאות ה- IoT בחברות אחסנה עלו ב- 22.3% בשנת 2020. לשם השוואה, הוצאות ה- IoT בענף הרכב היו מעורבות מאוד. הוצאות ה- IoT לשנת 2020 עבור יצרני רכב סיניים צמחו בכמעט 20% ואילו אירופה ודרום אמריקה צמחו בשיעורים נמוכים מהממוצע.

תחזית ההוצאות של IoT לשנת 2021 מראה כי מגזרי התרופות, המתכות והאנרגיה הם מהקטעים הצומחים ביותר.
תחזית ההוצאות ל- IoT 2021: בשנת 2021, הדחיפה המתמשכת לדיגיטציה צפויה להוביל לצמיחה גבוהה יותר בכל אזורי העולם הגדולים, עם אסיה המובילה, ואחריה צפון אמריקה ואירופה.

חברות הגדילו את ההוצאות על אבטחת IoT בשנת 2020 ב -40.3%. הזינוק בהתקפות אבטחה בולטות הביא חברות להגדלת ההוצאות בתחומי אבטחת סייבר ו- IoT. אירועי אבטחת סייבר ב- IoT שפורסמו בתקשורת, כמו פריצות של מצלמות הטבעת של אמזון בסוף 2019, הובילו להגברת המודעות לצורך בהגנה טובה יותר על מכשירי ה- IoT.
בהתאמה, סקר שנערך לאחרונה על ידי IoT Analytics מצא כי 83% מאנשי המקצוע בטכנולוגיית המידע יישמו היגיינת סייבר חזקה יותר בקרב העובדים במהלך המגיפה ומתכננים להמשיך לתעדף את הנושא לאחר COVID-19.

תחומים אחרים שראו עליות משמעותיות בהוצאות כוללים תשתיות ענן לפריסת IoT ויישומי תוכנות IoT. הצמיחה ליישומי תוכנת IoT צפויה להתעצם בשנים הקרובות. לדוגמא, תוך מספר שנים בלבד, תחום התחזוקה הניבויית עבר מיישום נישה לא ברור ובלתי תלוי ליישום שאפשר למדוד בו החזר השקעה (ROI) שצומח במהירות ומספק ערך מדיד למשתמשים. IoT Analytics מצפה כי יישומי IoT עם פרופילי החזר השקעה חזקים מאוד יגדלו בשיעורים מעל הממוצע בשוק בשנים הקרובות.

ההוצאות על חומרת IoT בשנת 2020 צמחו לאט יותר מהוצאות תוכנות ה- IoT בשנת 2020. בשנת 2020 חברות הוציאו 5.4% יותר על מחשבים, שערים, חיישנים, ערכות שבבים וחומרה אחרת כחלק מפתרון ה- IoT שלהם. ההוצאות על קבוצות משנה ספציפיות של השוק, למשל, מודולי IoT סלולריים, ירדו ב -8% באותה פרק זמן.

אחד התחומים שצפויים לצמוח בשנת 2021 הוא ההוצאות על ערכות שבבים של IoT (חלק מחומרת ה- IoT). IoT Analytics צופה צמיחה חזקה בשנת 2021; עם זאת, סוגיות מתמשכות של ההיצע עשויות לגרום לכך שהביקוש לא יענה, אפילו בסוף השנה.

הפוסט ההוצאות העולמיות ל- IoT יצמחו השנה ב -20% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פוורפליט (נאסד"ק ותל אביב: PWFL), ספקית פתרונות IoT אלחוטיים ופתרונות M2M למנויים, לאבטחה, שליטה, מעקב וניהול משאבים ניידים בעלי ערך לארגונים, כגון, משאיות מסחריות, משאיות משא, נגררים, מכולות וציי רכב, מדווחת כי סיפקה ל-Comasco פתרונות IoT לצורך מעקב וניהול מלאי בזמן אמת של חלקי המנוף אותם הם משכירים.

Comasco, יבואנית מובילה של כלים מכניים והנדסיים לבנייה, החליטה לשדרג את מגזר העגורנים שלה עם טכנולוגיית IoT בכדי להשיג נראות טובה יותר ולשפר את התועלת והאבטחה לציוד החברה. בעבר ניטרה Comasco ציוד מושכר ויקר באמצעות כוח עבודה אנושי. על ידי מינוף פתרון ה-Cellocator של פוורפליט למעקב וניהול מלאי בזמן אמת, Comasco יכולה להשתמש בהליך אוטומטי לחלוטין המספק נראות מלאה של נכסיה המושכרים באתרי עבודה שונים וללא תלות בתנאי מזג האוויר הקשים.

Cellocator, פתרון ה-IoT של פוורפליט, משלב יחידות חומרה, תוכנה וממשקים עם מערכות תכנון משאבים ארגוניים של צד שלישי (ERP), ומסייע בהעברה רציפה של מידע. מכשירי ה- CelloSense IP69K מחוברים לחלקי המנוף, ואילו רכזת ה-CelloTrack Nano ממוקמת בפתח המחסן. הפתרון המשולב משתמש בהיגיון אלגוריתמי ליצירת שער וירטואלי המזהה את חלקי העגורן שהוזמנו, מבצע רישום שלהם באופן אוטומטי במערכת ה- ERP, ומאשר את יציאתם מחצר המחסן. באמצעות מידע זה, יש ל-Comasco אבטחה מלאה על חלקי המנוף בחצר האחסון ובכל אתרי העבודה.

שרשרת העברת האחריות על חלקי מנוף היא מסע מסובך הכולל את העברת הציוד לאתרי העבודה, פירוק והרכבה של חלקים, ושילוח בחזרה למחסן. Cellocator, פיתרון ה-IoT של פוורפליט, מאפשר התראות שוטפות לפעולות יזומות ונראות מוחלטת באמצעות שירות מבוסס תוכנה של תצוגות מפה, מקומיות וגלובליות, של כל חלקי המנוף.

"אנו גאים להיות החלוצים בתחום בהבאת ניהול לוגיסטי של חלקי מנוף לעידן ה-IoT", אמר חיים דנון, יו"ר Comasco. "פתרון ה-Cellocator של פוורפליט הותאם במיוחד לצרכים שלנו, ומאפשר לנו שקיפות מלאה ונראות באשר למתרחש עם כל חלק מנוף בכל רגע נתון, כולל תמונה מצב של המלאי בזמן אמת."

אבי מגיד, נשיא פוינטר ו-Cellocator מקבוצת פוורפליט, הוסיף: "אנו שמחים להוביל את הפרויקט החדשני הזה. בעת השכרת ציוד מנוף, יש לשלוח חלקים גדולים וכבדים מהמחסן לאתר הלקוח, ואז חזרה למחסן של חברת המנופים, מה שהופך את ניהול הפרוייקט למשימה מאתגרת במיוחד הדורשת משאבים רבים ומגוונים. פתרון ה-IoT שלנו מאפשר ל-Comasco להיות בשליטה מתמדת על הנכסים שלה, לצד הגדלת הפרודוקטיביות והיעילות שלה."

הפוסט Comasco בוחרת בפתרון ה-IoT של פוורפליט, ה-Cellocator, לשיפור נראות חלקי מנופים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבוע שעבר פרסמנו כי חברת תובנות השוק IoT Analytics צופה כי שוק השבבים לתחום האינטרנט של הדברים (IoT) יצמח בקצב צמיחה שנתי מורכב של 19 אחוזים מ -33 מיליארד דולרים בשנת 2020 ל -80 מיליארד דולרים בשנת 2025.

ביקשנו לברר האם יש בכך ממש, ושוחחנו לשם כך עם משה שייר, סמנכ"ל שיווק בחברת סיוה, יצרנית IP בין היתר גם למערכות IoT. "התחזית הזו תואמת גם לתחזיות אחרות, למשל של דו"ח הניידות של אריקסון, שדיברה על סדרי גודל דומים של שוק השבבים להתקני האינטרנט של הדברים."

"המהפכה של ה-IoT התחילה לפני מגפת הקורונה, אבל הקורונה גרמה לכולנו להסתגר בבית ולעבור לעולם הדיגיטלי ופתאום כולם היו צריכים לקנות נתבים או נקודות גישה לבית. לדוגמה המעבר ל-Wifi 6 קיבל תאוצה בשל הצורך בקצבי גלישה גבוהים בתוך הבית לצרכי עבודה."

"בכלל, המעבר לבית החכם, גרם לאנשים גם לקנות יותר טלוויזיות וקונסולות משחק. גם הטלוויזיות היום מחוברות". מסביר שאייר.

"IoT התחילה הרבה קודם עם המיחשוב הלביש – שעונים, צמידים, מודדי פעילות ועוד. כל הפריטים הללו צריכים להתחבר איכשהו לטלפונים שלנו, ולכן הם מכילים רכיבי קישוריות בעיקר בלוטות' מה שהופך אותם באופן מעשי להתקני IoT. אפשר לציין בהקשר זה גם את האוזניות שמתחברות בבלוטות' לטלפון וגם משקפיים חכמים שיצטרפו למצאי המכשירים הלבישים."

"גם המעבר לקניות באינטרנט הגדיל את החשיבות של תחום המעקב אחר חבילות. חבילות כאלה מכילות תגים אלקטרוניים ובהם שבב קישוריות IoT צר או סלולארי, וכך גם המוכרים וגם הקונים יודעים איפה נמצאת בדיוק כל חבילה בכל רגע."

"תחום נוסף הוא המכונית המחוברת. באירופה ובארה"ב עומדות לצאת רגולציות לפיהן רכב שיהיה מקושר לסביבתו (V2X) יקבל ציון בטיחות גבוה יותר כי הוא יהיה מודע לרכבים שסביבו ולהכוונות התנועה. בלי קשר, כל המכוניות הופכות להיות סוג של IoT בזכות נקודת הגישה, רשת ה-WIFI."

״תחום שנמצא יותר בראשיתו הוא הרובוטיקה. באופן כללי הנפחים שם עוד לא כל כך גדולים אבל הרובוטים שמתחילים להסתובב בארה"ב ולהביא מוצרים הביתה מחוברים כל הזמן. המגמה הרובוטית תמשיך בתעשייה ובמסחר.״

כיצד המגמה הזו מורגשת בסיוה?

שייר: ״אנו מרגישים האצה בדרישה לרכיבי WIFI, בעיקר WIFI 6 בגלל רוחב הפס הגבוה והשיהוי הנמוך. גם בגזרת הבלוטות' אנו רואים דרישה מהלקוחות, בעיקר בכל הקשור ל-Bluetooth Low Energy. רכיבי BLE מתחילים לדוגמה לשמש כחיישנים המותקנים בצמיגים בלי צורך בכבלים כמו החיבורים הנעשים כיום. השבב פשוט ישדר את מצב האוויר בצמיג.״

״התחום השלישי שתופס תאוצה גם במכשירי IoT הוא הבינה המלאכותית (AI). היום AI נמצא בשבבי MCU מיקרו בקרים שכבר הוסיפו להם קישוריות עכשיו מקבלים גם תוספת של בינה מלאכותית , דבר שמאפשר לעשות יותר פעולות מול המכשיר – למשל הפעלה קולית לכל מכשיר בבית – הדבר מצריך יכולת קטנה של בינה מלאכותית בעולם זיהוי הקול. בתחום זה, סיוה מתחילה לספק לא רק את הקישוריות אלא גם את יכולת המיחשוב הנדרשת לענות על דרישות הבינה המלאכותית במכשירי IoT.״

דוגמאות – זיהוי אדם בכניסה לבית (אם זה אחד הדיירים או אדם זר), לזהות האם יש מישהו בחדר ובהתאם לסגור את האורות והמזגן. אלו יכולות בינה מלאכותית שלא היו ל-IoT. פעם זו היתה סתם מצלמה היום היא צריכה לזהות דברים ולשלוח התראות.״

״באופן כללי תחום השבבים לבינה מלאכותית באופן כללי גדל בקצב של פי 5 יותר מהר מקצב הגידול הכללי של התעשייה. בין היתר גם IoT נהנה מהגידול הגדול הזה. חיישנים קיימים כבר זמן רב, החל ממצלמה, מכ"ם, מיקרופונים, חיישני תנועה ו-GPS. עכשיו ניתן לעשות להם עיבוד נוסף כדי לדעת מה הם ראו ושמעו, ולספק להם מוח שיתן למכשירים מודעות לסביבתם.״

״במהלך 2020 נמכרו כ-750 מיליון מוצרי IoT מבוססי סיוה מתוך סך הכל 1.380 מיליארד מוצרים מבוססי סיוה (השאר הם בגזרת הטלפונים הסלולאריים, התחום הותיק של סיוה). חתמנו בשנה שעברה על 55 הסכמים חדשים עם יצרניות שבבים ומוצרי קצה, והמוצרים ייצאו לשוק בתוך שנה וחצי שנתיים ויגדילו את התפוצה של מוצרי סיוה״, מסכם שייר.

הפוסט משה שייר, סמנכ"ל סיוה ל- Chiportal: הקורונה האיצה את מהפכת ה- IoT; התחזיות ל-80 מיליארד ד' ב-2025 ריאליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת PTC ופירמת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG), פרסמו את תוצאותיו של סקר חדש שנערך בקרב 200 מנהלים של חברות העושות שימוש בפתרונות מבוססי האינטרנט של הדברים (IoT) ומציאות רבודה (AR).

הדו"ח בוחן את התרומה של פתרונות IoT-AR בקרב למעלה מ-30 תרחישי שימוש בתחומי התעשייה, התכנון, ניהול התקנים, המבנה הארגוני והחזר ההשקעה. הוא ממחיש כיצד יכולים פתרונות IoT-AR משולבים להגדיל, להאיץ, ולחולל מהפכה בניהול תהליכים.

ממצאי הדו"ח מגלים בין השאר 85% מהנשאלים מנהלים IoT ו-AR יחדיו, כאשר ל 77% מתוכם יש תקציב ייעודי ל AR. 76% ציינו כי הם מפתחים תחילה פתרונות מבוססי AR בלבד ומאמינים כי IoT יביא ערך לאחר מכן, בעוד ש 47% ציינו כי הם מתחילים עם IoT וה-AR ישולב בהמשך. 80% מכלל הנשאלים ציינו כי הם מצפים להחזר השקעה מלא בטווח של עד 3 שנים בעוד ש 50% מהנשאלים כבר מדווחים באמצעות שימוש משולב ב-IoT ו-AR/ הם כבר יכולים לדווח על ערך ברור לארגון.

כמו כן הדו"ח סוקר את האתגרים הרבים בתחומי מתן השירות ומפרט את הפתרונות האפשריים באמצעות IoT-AR לשיפור מהירות ואיכות השירות, כגון אחזקה חזויה, אספקת חלקים חלופיים, קבלת החלטות מבוססת-מידע, הדרכות ושירות מבוססי ליווי מומחה ידע ועוד.

"אנו שמחים לגלות שהארגונים שאימצו ראשונים את טכנולוגיות ה- IoT מטמיעים כעת גם פתרונות AR על מנת להפיק ערך רב יותר. אין ספק כי שתי הטכנולוגיות יאפשרו להם לקדם את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון.", אומר אריאל הדר, דירקטור הפיתוח העסקי והמכירות בחברת PTC ישראל. "הקישוריות של העובדים ויכולות שיתוף פעולה מרחוק הפכו לחיוניים במיוחד במהלך משבר מגפת הקורונה. זאת, מכיוון שחברות תעשייתיות חייבות לאפשר לעובדים במפעלים ומחוצה להם לעבוד במשותף ולשמור על המשכיות עסקית. פתרונות IoT-AR עוזרים לחברות לשפר את הביצועים על ידי צמצום עלויות, הגדלת ההכנסות ויצירת ערך אסטרטגי."

לקריאת הדוח המלא

הפוסט 80% מהמנהלים שעושים שימוש בטכנולוגיותIoT ו-AR צופים כי הן יהפכו לסטנדרט בתעשייה בתוך 5 שנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחקר העסקי הממושך ביותר של האינטרנט של הדברים מראה כי השקעות גדולות ב-IoT ירחיבו את הפריסה ויביאו את הטכנולוגיה אל שלב הבגרות עוד השנה. המחקר שבוצע על ידי ה-  EIU עבור חברת Arm, כלל 850 ארגונים גדולים ובינוניים, המייצגים סך הכנסות של יותר מ-500 מיליארד דולר. המחקר מסכם כי הזחילה של טכנולוגית ה-IoT מפנה את הדרך לדהרה בטוחה – עם האצה בהשקות, החזרים גדולים יותר, ומעבר מהיר יותר של שלבי הטמעה ראשונים בדרך לפריסות נרחבות.

לאורך 7 שנים, ביסס את עצמו סקר IoT Business Index של The Economist Intelligence Unit (EIU) כמחקר המשמעותי והעמוק ביותר של צמיחת ה-IoT. מחקרים קודמים סיפקו מבט מעמיק באשר לקושי הגדול של ארגונים – כולל מגזרים קמעונאות, עסקים ותעשייה – לפרוץ את המשוכות הטכנולוגיות והכספיות של ה- IoT. אבל הדוח החדש צופה שינוי משמעותי בעשור הנוכחי ומעריך כי חסמי האימוץ יוסרו לרוחב כל המגזרים, כשיותר ממחצית מהחברות שנסקרו נמצאות כעת בשלבים של פריסה מוקדמת או נרחבת של רשתות IoT פנימיות או חיצוניות.
ממצאים עיקריים –

• 58% מהחברות מפעילות כעת טכנולוגיות IoT לשימוש פנימי
• 45% מהחברות משתמשות כעת ב-IoT כחלק מאסטרטגיית המוצרים והשירותים החיצונית שלהם
• 57% מהחברות מציינות כי הן חוו החזר גבוה מהצפוי על השקעות ב-IoT

חברות משתמשות בנתוני IoT פיזי כדי לקדם תוכניות של AI

המחקר החדש חושף כי שני שליש מהחברות בכל המגזרים, כולל ייצור, שירותי בריאות, אנרגיה, טכנולוגיות מידע ורכב, רואות כעת ב-IoT מרכיב יסודי באסטרטגיות הדיגיטל שלהם.  מתוך החברות שביצעו פריסות נרחבות של IoT (13%), יותר מ- 90% רואות בנתונים פיזיים בזמן אמת, המגיעים מרשתות ה-IoT, כחיוניים לתוכניות הבינה המלאכותית (AI) שלהן.

הקשר הזה בין IoT ל- AI נצפה לכל רוחב המחקר. אפילו בקרב חברות שנמצאות רק בשלבי תכנון IoT או פריסה ראשונית, הרוב (מעל 80%) ציינו כי נתוני ה-IoT יניעו את אסטרטגיית ה-AI שלהן.

הפריסות ממריאות

הדוח החדש של האקונומיסט נערך בסוף 2019. באמצעות השוואה לדוח של 2013 ולזה של 2017 ניתן לקבל תמונה ברורה לגבי הדרך בה ה-IoT התחיל לאט מהצפוי, וכיצד ביצע את המעבר מ"הדבר החם הבא" אל העולם האמיתי בזחילה איטית.

הזינוק הגדול ביותר התרחש בשימוש ב-IoT לצרכים פנימיים, כדי לבצע אופטימיזציה של מערכות, שירותים ותהליכים. לדוגמא, אחד מ-3 ארגונים ציין כי ההישג הגדול ביותר של ה-IoT היה שיפור בתפוקת העובדים. כתוצאה מכך, הסקר מראה כי 22% מהמשיבים פורסים מערכות IoT פנימיות נרחבות (גידול מ-6% ב-2017 ו-5% ב-2013), כש-36% הן פריסות בשלבים מוקדמים.

השימוש ב-IoT חיצוני עומד מעט מאחור, כשל-13% מהחברות יש כיום פריסות רחבות (גידול מ-8% ב-2017 ו-5% ב-2013), ו-32% נמצאות בשלבים של הטמעה מוקדמת. היתרון הגדול ביותר שחברות מזהות ב-IoT חיצוני הוא היכולת להציע מוצרים או שירותים חדשים (36% מהחברות דיווחו כך).

אם בדוח הקודם רק 20% מהחברות דיווחו על השפעה חיובית "משמעותית" מפריסות ה-IoT שלהן, אז בדוח הנוכחי מדובר כבר על 41% מהחברות.

פריצה מגזרית וחיזוק ההשקעות

המגזרים המובילים את האימוץ של IoT חיצוני הם טכנולוגיות מידע (56% מהחברות עם פריסות מוקדמות או נרחבות), תשתיות וחקלאות (53%) וייצור (50%). המגזר שמוביל קדימה את השימוש ב-IoT פנימי הוא ה-IT (68%), ולאחריו שירותים פיננסים (60%), תשתיות וחקלאות (54%).

בין אם מדובר ב-IoT לשימוש פנימי או חיצוני, המשיבים הציגו רצון להתקדמות מהירה. כנראה כתוצאה מהאיטיות שהוצגה בשלבים הראשונים: כמעט 60% (בהשוואה ל-47% במחקר של 2017) אמרו כי התקדמות ה-IoT לא התרחשה מהר כפי שציפו.

הרצון להתקדם מהר יותר מונע ללא ספק מהחזר גבוה על ההשקעה (ROI). יותר מחצי (57%) מהחברות ציינו כי ה-ROI מההשקעה שלהן ב-IoT היה גבוה מכפי שציפו לו. בסך הכל, 850 חברות דיווחו כי הן מצפות להגדיל את ההשקעות שלהם ב-IoT בהיקף של 11% עד 50% נוספים במהלך 3 השנים הקרובות. ב-2017, חברות ציפו להגדיל את ההשקעה רק בטווח של 1-10%. במציאות, מגזרים רבים מצאו את עצמם מתקדמים מהר ממה שהם חשבו – במיוחד במגזר הרפואי, בחקלאות ובנדל"ן מסחרי.

הערך של המידע וההשפעה של אבטחת מידע

ההבטחה הגדולה של ה-IoT תמיד הייתה לייצר תובנות מנתונים, כדי להפוך חברות ליעילות, תחרותיות וחדשניות יותר. הסקר תומך בכך, כאשר 30% מהמשיבים אמרו כי ה-IoT הצית אצלם חדשנות פנימית, בעוד 22% ציינו כי ה-IoT שינה מודלים עסקיים.

שני שליש מהמשיבים השתמשו בתובנות מנתוני IoT כדי לבנות תרחישי השקעה טובים יותר ב-IoT. אצל אחוז דומה מהחברות, ה-IoT שיפר את היכולת לרתום את הנתונים בצורה יעילה איתה. חלק מכך נובע מההתבגרות של פלטפורמות נתוני לקוחות, אשר משתמשות כיום ב-AI כדי לפרש מערכי נתונים נפרדים ולהציג תובנות מאוחדות.

בנוגע לאבטחת מידע, דאגה מרכזית בעולם ה-IoT, המחקר מראה כי ליותר מחצי מהחברות הפורסות רשתות IoT נרחבות, יש כעת מומחיות פנימית טובה לגבי אבטחת IoT. זהו נתון חיובי, אבל החשש עדיין קיים. 13% מהמשיבים מודים כי דאגות לגבי אבטחת מידע עדיין מגבילות את שאיפות ה-IoT שלהם. ארגוני אנרגיה ו-IT (שניהם עומדים על 25%) היו המודאגים ביותר.

ומה השלב הבא? IoT משנה את הדרך בה ארגונים עושים עסקים, ואת הדרך בה הם מתכננים מוצרים ושירותים, ומניע אותם מהר יותר אל עבר מהפך דיגיטלי מלא. נראה כי העשור הנוכחי יתגלה כשנות פריחה ונקודת מפנה עבור ה-IoT, הצפוי להגשים את התקוות שתלו בו.

לדו"ח המלא

הפוסט יחידת המחקרים של האקונומיסט בסקר עבור Arm: ה- IoT מגשים את ההבטחה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשנת 2019 – כמעט שני שלישים מהעסקים בעולם (61%) השתמשו בטכנולוגיות "האינטרנט של הדברים" (IoT) – כך מגלה מחקר חדש של קספרסקי. הטכנולוגיות הללו מסייעות לעסקים בתחומים שונים לאסוף נתונים מחיישנים פיזיים ודיגיטליים כדי למדוד פעילות, לשפר ולייעל תהליכים, להפיק דאטה ותובנות חכמות ולאתר אפיקי רווח חדשים.

מדובר במכשירים המסייעים לנו בבית כגון סייענים אישיים, טלוויזיות חכמות, מתגים דיגיטליים למכשירי חשמל ועוד; מכשירים המודדים, מפקחים ואוספים דאטה עבור ארגונים עסקיים בתחומים שונים; וכן חיישנים שהופכים את הקהילות והערים בהן אנו חיים לחכמות.

על פי הדו"ח החדש, כמעט בכל התחומים במשק ניתן לראות עלייה בשימוש במכשירים ובטכנולוגיות IoT. התחומים שרשמו ב-2019 את הצמיחה המשמעותית ביותר בשימוש במכשירי IoT הם תחום התיירות והאירוח (מ-53% ב-2018 ל-68% ב-2019), תחום הבריאות הדיגיטלית (מ-56% ב-2018 ל-66% ב-2019) ותחום הפיננסים (מ-60% ב-2018 ל-68% ב-2019). ועדיין, התחום הבולט ביותר בשימוש בטכנולוגיות IoT הוא תחום ה-IT והטלקום עם 71% יישום בעסקים.

על פי חברת המחקר הבינלאומית Gartner, עד לשנת 2025 יהיו בשוק כ-25 מיליארד מכשירי IoT בפלטפורמות השונות. התחזית הזו, יחד עם הנתון מתוך המחקר החדש לפיו 28% מהעסקים אישרו שחוו אירועי סייבר הקשורים למכשירי ה-IoT שלכם, מחדדים את החשיבות של הגנה סייבר גם על מכשירים המחוברים לאינטרנט שאינם מחשבים או סמארטפונים.

מדובר בתקריות שעלולות להיות בעלות השלכות חמורות ביותר, שכן החיישנים והמוצרים החכמים השונים אוספים מידע רב ורגיש. נוסף על כך, מערכות IoT אף עשויות להיות מחוברות למערכות קריטיות, כגון מערכות תחבורה – רמזורים ושילוט, מערכות חשמל, טלפוניה ועוד – שתקריות סייבר עלולות לשבש את פעילותן ולגרום לתקרית אבטחה חמורה ובהלה ציבורית.

"כפי שהמחקר מלמד, הגנת סייבר היא שאלה עליה יש לתת מענה גם בסביבת IoT – ברמה של אבטחת הציוד, אמצעי הגנה טכניים וארגוניים, ושמירה על הפרטיות", אמר גרגורי סיזוב, מנהל פעילות החטיבה העסקית של KasperskyOS בקספרסקי. "חשוב לקחת בחשבון את האבטחה בשלב מוקדם של הטמעת פתרונות IoT, ואנו רוצים לסייע ללקוחות שלנו במענה על משימה זו באמצעות פיתוח פתרונות אבטחה למוצרי IoT בקספרסקי".
הדו"ח של קספרסקי: עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה: היתרונות והאתגרים של IoT בארגונים עסקיים

הפוסט קספרסקי: 61% מהעסקים בעולם כבר משתמשים במכשירים שמחוברים לאינטרנט – אבל אינם מחשבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.