כך אומר פרופ' שאהראם דוסטאר, מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה בהרצאתו: "חוכמה בקצה – הבנת המיזוג של מיחשוב קצה ומיחשוב ענן". פרופ' דוסטאר היה אחד המרצים בכנס ChipEx2021
"כשמתכננים מערכות מבוזרות צריך להביא בחשבון את המורכבות כדי לעשותן חסינות. כך אומר פרופ' שאהראם דוסטאר, מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה בהרצאתו: "חוכמה בקצה – הבנת המיזוג של מיחשוב קצה ומיחשוב ענן". פרופ' דוסטאר היה אחד המרצים בכנס ChipEx2021 שהתקיים בשבוע שעבר בת"א בארגון חברת ASG.
"המערכות היום מושתתות על שלושה מרכיבים: אנשים שירותי תוכנה ודברים. כמובן, בשילוב עם תשתית החומרה שאנו משתמשים בה כעת. המערכות הללו צריכות להיות מערכות גמישות.יש לכך הרבה דוגמאות: למשל בתים חכמים, רשתות בריאות חכמות, מערכות ממשלתיות, מערכות אדמיניסטרטיביות, רשתות תחבורה, כלי רכב אוטונומיים, רשתות אנרגיה וכו '. המשותף לכל המערכות האלה הוא שהן כוללות את השילוב של שלושת אבני הבניין."
"החידוש העיקרי הוא שעד כה היתה לנו אינטראקציה של אנשים עם המערכת אבל הם היו בדרך כלל מחוץ למערכת שאנחנו בונים. כיום יש הכרה בכך ששלושת אבני הבניין חיוניים כבר בשלב תכנון המערכת. אפשר להשוות את המצב למערכות טבעיות, לדוגמה המערכת האקולוגית הימית: יש לנו את השמש (מקור האנרגיה), יש לנו ציפורים, יש לנו דגים, יש לנו את המים, יש לנו את הסלעים, וכו '. ומה שאנחנו יכולים לומר שהם כאן הוא שיש לנו מערכת מורכבת של יחסי תלות ברשת והתנהגות מסתגלת. כאשר הדבר מתרחש נוכל לומר שזו מערכת אקולוגית איתנה."
"אבל כאשר מתרחש שיבוש אנחנו מרגישים את זה במדדים השונים, למשל גיוון. מערכת מתנהגת כאילו יש לה מטרה. תכונה זו מנוגדת למצב הטבעי – התנהגות אנתרופית כלומר אקראית."
"אנו צריכים לחשוב על המערכות שאנו בונים במערכות מורכבות של חומרה ותוכנה המשמשות לקיום אינטראקציה עם בני אדם. אפשר לקחת את המטאפורה של הסביבה הימית ולהשליך אותה על מערכות מבוזרות. הטבע, יש לנו את הסלעים הדגים והשמש ואילו בתשתית IT בעולם המערכות המבוזרות יש לנו את כוח המחשוב."
"צריכת החשמל של הרשת, בעיות רוחב פס, הן דוגמאות למשתנים במערכות מבוזרות כגון ערים חכמות. יש לנו את האינטרנט של הדברים. יש לנו חיישני וידאו, תנועה, אש וכו', יש לנו שירותי תוכנה שיוצרים יישומים. באמצעותם אפשר לנהל תחומים כמו חניה, איסוף אשפה, מים, שירותים עירוניים וכו'. יש לנו את האנשים שמסתובבים עם המכשירים החכמים שלנו ויוצרים נתונים. כל שלושת אבני הבניין יוצרים שירות."
"אנו יכולים להבחין שיש משפחות חדשות של בקשות שדורשות למעשה גישה לנתונים מהסביבה בזמן אמת. לכן ברצוננו לנצל טוב יותר את משאבי המחשוב והאחסון הנמצאים בסמיכות קרובה יותר ליצרני הנתונים ולצרכנים באמצעות יישומים הדורשים ניתוח דינאמי. כך, למשל, בעיר חכמה, אתה רוצה לומר משהו על תחום מסוים, כגון ניהול בניה, או למשל אתה רוצה לדעת על כל מה שקורה באיזור מסוים. "
"במערכות המידע של העבר, אפשר היה לטפל או בבקשות הרוחביות או בבקשות האנכיות אך היה קשה לשלב ביניהם. מגפת הקורונה הראתה לנו שצריך לשפר את שילוב התחומים השונים. צריך לנהל את כל המערכת מה-IOT שנמצא בקצה דרך תחנות בסיס של 5G, ועד לענן. היום י שלנו חתיכות שונות של תשתית ורצף מיחשוב בין התקני קצה בעלי אמינות נמוכה, דרך הרשת ועד לענן.
כדי לקבל את הגמישות הזו, ולאפשר שימוש בבינה מלאכותית בקצה אנחנו צריכים לטפל במערכת כך שניתן יהיה לעשות מה שיותר בתוכנה, כי אם הכל יהיה רק חומרה יהיה קשה להגדיל בקנה מידה את המערכות."
בהמשך התייחס דוסטאר לתכונות ציוד הקצה שצריך להתיחס עליהן ואשר סותרות זו את זו:
• ההשהיה, יש יותר ויותר יישומים שדורשים השהיה נמוכה אבל המבנה הנוכחי של הרשתות ההטרוגניות והחלוקה של ענן ו-IOT עלולה להשפיע על הביצועים.
• סוגית איכות ציוד הקצה: באופן מסורתי, הביצועים בתשתית הענן לא יהיו קרובים להתקן הקצה, והדבר מעלה שורה של בעיות מורכבות הכררוכות בבטיחות ואבטחוה של מערכות מבוזרות.
• לוקליות וניידות – המערכות החדשות הללו דורשות התייחסויות בכל הקשור לפרטיות, קונפיגורציות של תוכנה והתפתחות מערכות.
לסיכום אומר פרופ' דוסטאר: "חייבים למצוא פתרונות להתמודד עם הדרישות הסותרות הללו כדי להקים מערכות חסינות."
