פאנל הסיום של מושב הבכירים בכנס ChipEx2026, בהנחיית שלמה גרדמן, עסק בשאלה שמעסיקה כיום את כל תעשיית השבבים: האם עידן הבינה המלאכותית מחייב את ישראל להרחיב את פעילותה מעבר לתכנון שבבים ולחדשנות, ולהיכנס גם לעולמות ייצור מתקדמים. הדיון התפתח סביב כמה שאלות מרכזיות: מהם צווארי הבקבוק של התעשייה בחמש השנים הקרובות, האם מדיניות “Just in Time” צריכה להתחלף במדיניות “Just in Case”, האם יש הצדקה להקמת פאבים בישראל, ומה צריך להיות מקומה של ישראל בעשור הבא.

בפאנל השתתפו דב מורן, שרון לב יוגב, סמנכ"לית התפעול של KLA בישראל, טל שוורץ מסמסונג, ואושר שפירא מקבוצת עוז. כל אחד מהם הציג זווית אחרת של אותה מציאות: תעשיית השבבים נמצאת בנקודת צמיחה נדירה, אך גם בנקודת עומס. הביקוש ל־AI דוחף קדימה את החומרה, אך במקביל חושף מגבלות עמוקות בהספק, תקשורת, זיכרון, ייצור, אריזה וקירור.

השאלה הראשונה: איפה יהיה צוואר הבקבוק הבא?

גרדמן פתח בשאלה רחבה לכל חברי הפאנל: מהי הנקודה הקריטית ביותר שתשפיע על תעשיית השבבים בחמש השנים הקרובות, ומהו צוואר הבקבוק שעלול לעכב את המשך ההתקדמות.

דב מורן השיב מן הזווית ההיסטורית של מחזורי התעשייה. לדבריו, עולם הטכנולוגיה נע במחזורים בין חומרה לתוכנה: תקופה אחת מתמקדת בתשתיות חומרה, אחריה מגיעים יישומים, ולאחר מכן חוזרת שוב הדרישה לחומרה חזקה יותר. מורן הזכיר את הסיסמה המוכרת “Software is eating the world”, אך הדגיש כי תוכנה אינה יכולה להתקיים בלי חומרה שמסוגלת לתמוך בה. לכן, בעידן ה־AI, חברות כמו אנבידיה, AMD, אינטל ו־ARM חוזרות למרכז הבמה. לדבריו, השוק זקוק גם לחלופות ולמתחרים לאנבידיה, משום שלא בריא שתשתית מרכזית כל כך תתרכז בידי שחקן אחד. מורן הצביע על בעיות הספק ותקשורת כאתגרים מרכזיים להמשך הדרך.

שרון לב יוגב התמקדה בצד הייצור. לדבריה, ככל שתכנון השבבים נעשה מורכב יותר, בעיקר בעקבות התפתחות ה־AI, כך המעבר מן התכנון לייצור המוני הופך קשה יותר. היא הצביעה על HVM, כלומר ייצור בנפחים גבוהים, ועל בעיות Yield במפעלי הייצור הגדולים בעולם כצווארי בקבוק מרכזיים. כאן, לדבריה, נכנסות לתמונה חברות בקרת תהליכים כמו KLA, המסייעות ליצרניות שבבים לייצר רכיבים מורכבים יותר בתפוקה גבוהה יותר. היא הדגישה כי החברה משתמשת גם ב־AI בתוך מוצריה כדי לנתח כמויות גדולות של נתונים, לזהות מגמות ותקלות בתהליך הייצור, ולהחזיר את המידע הזה מוקדם ככל האפשר לקו הייצור.

טל שוורץ הציג את האתגר מן הזווית של סמסונג. לדבריו, התעשייה עוברת ממבנים מונוליתיים אל אינטגרציה הטרוגנית תלת־ממדית. במילים אחרות, במקום שבב אחד שמבצע הכול, נבנות כיום מערכות שמחברות לוגיקה, זיכרון ורכיבים אופטיים בערימות צפופות. שוורץ אמר כי Advanced Packaging, אריזה מתקדמת, הופכת לגורם שקובע את הטון בתעשייה. הוא סימן את ניהול החום ואת דינמיקת ההספק כצוואר הבקבוק המרכזי, והוסיף כי המדד החשוב כבר אינו רק מהירות שעון, אלא ביצועים לוואט.

אושר שפירא, שהציג את עצמו כשחקן חדש יחסית במשפחה של תעשיית השבבים, הצטרף לזיהוי מגבלות ההספק והתקשורת, אך הוסיף גם “צוואר בקבוק נסתר”: פוטוניקה וחומרים שאינם סיליקון. לדבריו, לצד פוטוניקת סיליקון, יש חשיבות גוברת לשילוב חומרים כמו Indium Phosphide כמקורות אור לתקשורת אופטית. שפירא ציין כי ייתכן שהעולם עדיין אינו מעריך מספיק את מגבלת הקיבולת בתחומים אלה. הוא הוסיף עוד נקודה: ככל שמרכז נתונים הופך למתקן יקר וחיוני יותר, מתעצם גם הצורך להגן עליו פיזית, לא רק בסייבר.

הוויכוח המרכזי: האם ישראל צריכה להקים פאבים?

השאלה הבאה של גרדמן הייתה ישירה יותר: האם המעבר מתפיסת “Just in Time” לתפיסת “Just in Case” מצדיק הקמת תשתית ייצור רחבה יותר בישראל, גם אם במדינות אחרות הייצור יעיל וזול יותר.

אושר שפירא השיב ראשון, והציג גישה פרקטית ולא טוטלית. לדבריו, ישראל לא יכולה לעשות הכול, ולכן עליה לבחור תחומים שבהם יש סיכוי ריאלי לבניית יתרון. הוא הבחין בין פאב סיליקון מתקדם, שעלות הקמתו יכולה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים, לבין פאבים מתמחים בתחומי Compound Semiconductors. לדבריו, מוליכים למחצה מורכבים עשויים לעלות עשירית ואף פחות מפאב סיליקון מתקדם, ובמקביל להפוך לצוואר בקבוק עולמי. לכן, ישראל יכולה וצריכה לפתח יכולות ייצור בתחומים כמו GaN, SiC, רכיבי RF, רכיבי הספק גבוה, לייזרים ופוטוניקה שאינה מבוססת רק על סיליקון. שפירא ציין גם את תחום האריזה המתקדמת כיעד ריאלי יותר עבור ישראל.

טל שוורץ הציג עמדה זהירה יותר. הוא אמר כי אינו בטוח שכדאי לישראל להשקיע בג'יגה־פאבים, לא בזיכרון ולא בלוגיקה מתקדמת. לדבריו, השקעות כאלה יקרות מאוד ודורשות היקף ומומחיות עצומים. עם זאת, הוא תמך בגיוון מקורות אספקה ובהקמת יכולות ייחודיות שיכולות לשפר את העמידות של ישראל מול בעיות גיאופוליטיות או מגבלות קיבולת. שוורץ הדגיש כי ישראל צריכה לבצר את מעמדה כמובילה בארכיטקטורה של שבבים. אם ישראל תוביל בהגדרת המטרות ובתכנון, אחרים ירצו לספק לה את מה שחסר לה.

שרון לב יוגב הדגישה כי ישראל כבר חזקה בתחומים מסוימים בשרשרת הערך, ובהם בקרת תהליכים, מטרולוגיה, בדיקה ואופטיקה. היא הזכירה את KLA, אפלייד מטריאלס, נובה וקמטק כדוגמאות לחברות שפועלות בישראל בתחומים קריטיים לייצור שבבים. לדבריה, יש לחזק את מה שכבר חזק, משום שגם יתרונות קיימים עלולים להיחלש אם לא משקיעים בהם. היא הדגישה כי חברות גלובליות בוחנות את ישראל מול מדינות כמו סינגפור, שבהן הממשלה מעניקה תמריצים, משקיעה במו"פ, מסייעת בתשתיות ותומכת בתעשייה באופן אקטיבי.

דב מורן היה הספקן ביותר ביחס להקמת פאב מתקדם בישראל. הוא אמר כי יש “פאב ויש פאב”: פאב לוגי מתקדם או פאב זיכרון הם מפעלים שעלותם עשרות מיליארדי דולרים ודורשים ידע תפעולי ומומחיות שאין בישראל בהיקף הנדרש. מורן הזכיר כי בעבר לכל חברת שבבים כמעט היה פאב משלה, אך התעשייה עברה להפרדה בין תכנון לבין ייצור. לדבריו, ידע בתכנון שבבים וידע בהפעלת פאב הם שני דברים שונים לחלוטין. הוא ציין כי הפאבים של אינטל בישראל היו מוצלחים מאוד, אך לדבריו הם נבנו במסגרת תהליכים גלובליים של החברה ובמודל של “copy-paste” ממפעלים קיימים. מסקנתו הייתה שישראל מצטיינת בחדשנות וביזמות, אך לא בהכרח בבניית מערך ייצור המוני מושלם וממושמע בקנה מידה עצום. לדבריו, אם שוקלים את הדברים באופן לוגי, הכף נוטה נגד הקמת פאב מתקדם גדול בישראל.

השאלה לדב מורן: במה משקיעים בעולם שבבים?

לאחר הדיון על ייצור, הפנה גרדמן לדב מורן שאלה על השקעות בסטארט־אפים בתחום השבבים. בעבר, אמר, השקעות רבות זרמו לתוכנה ול־SaaS, ואילו כיום חוזרים לדבר על חומרה, AI ושבבים. מה בודקת קרן השקעות כאשר מגיע אליה יזם בתחום הזה?

מורן השיב כי מבחינתו קיימים שלושה P: People, Product, Potential. במקום הראשון נמצאים האנשים. הוא הדגיש את חשיבות היכולות האישיות, הניסיון, החוסן והאינטליגנציה של הצוות. לאחר מכן מגיע המוצר: הוא צריך להיות חדשני באמת ולא מוצר “גם אני”. השלב השלישי הוא הפוטנציאל, ובעיקר הבנת השוק. מורן אמר כי יזמים רבים מגיעים עם רעיון טכנולוגי מצוין, אך בלי שהבינו לעומק מי הלקוח, מה הבעיה ומהו גודל השוק. הוא קרא ליזמים לדבר עם לקוחות פוטנציאליים עוד לפני שהם בונים את המוצר, ולהגיע למשקיעים עם סימנים מוקדמים לכך שהשוק באמת צריך את הפתרון.

בהמשך סיפר מורן כי קבוצת עוז משקיעה בחברות שבבים בישראל, והזכיר את Modu Chip כיוזמה שמבקשת לבנות פלטפורמה לשיתופי פעולה סביב קונספטים חדשים בתחום השבבים. הוא הדגיש כי גם כאשר יש רעיון גדול, אי אפשר לעשות הכול לבד. תעשיית השבבים דורשת שותפים, מומחיות, קשרים ויכולת ביצוע. לדבריו, יזמים צריכים לדעת לשתף פעולה, לוותר על חלק מהעוגה, ולתת לשותפים אסטרטגיים מקום אמיתי במיזם.

שרון לב יוגב: האתגר היומיומי הוא אנשים, חלפים ומיקום

גרדמן שאל את שרון לב יוגב מהם האתגרים הגדולים של מי שמנהלת פעילות תפעולית של חברת שבבים בישראל. לב יוגב השיבה כי גם ל־KLA יש שלושה P, אך שונים משל מורן: People, Parts, Place. כלומר כוח אדם, רכיבים וחלפים, ומיקום.

לדבריה, בשנים האחרונות הפך נושא המשכיות האספקה לאחד האתגרים המרכזיים. ישראל פועלת בסביבה ביטחונית מורכבת, אך חברות כמו KLA חייבות להמשיך לספק ללקוחותיהן גם בשעת חירום. היא סיפרה כי החברה המשיכה להביא מאות עובדים למפעל גם אחרי 7 באוקטובר וגם בתקופות מתוחות נוספות, אך הדגישה כי הדבר מחייב תכנון עסקי מתמשך ופרואקטיבי. בהקשר זה היא הזכירה את סגירת נתב"ג לכמה ימים כאירוע שפגע באספקות ובמוניטין, וטענה כי המדינה צריכה לוודא שתוכניות גיבוי כמו הפעלת שדה התעופה ברמון אכן פועלות בזמן אמת.

בהמשך נשאלה לב יוגב כיצד KLA משתמשת ב־AI כדי להתמודד עם בעיות Yield בעולם ה־Deep Submicron והננו־טכנולוגיה. לדבריה, התשובה היא חד־משמעית כן. מערכות החברה אוספות כמויות עצומות של נתונים מתהליכי ייצור, וה־AI מסייע להפוך את הנתונים האלה למגמות ולתובנות שניתן לפעול לפיהן. המטרה היא לזהות בעיות מוקדם ככל האפשר, לפני שפרוסות יקרות רבות נפגעות. בכך, לדבריה, KLA אינה רק משרתת את תעשיית ה־AI, אלא גם משתמשת ב־AI כדי לאפשר את ייצור השבבים שעליהם רצות מערכות AI.

טל שוורץ: זיכרון חכם ואריזה מתקדמת הופכים לליבת התחרות

גרדמן הפנה לטל שוורץ שאלה על טשטוש הגבולות בין לוגיקה לזיכרון. שוורץ הסביר כי בעבר היו זיכרון ולוגיקה שני עולמות נפרדים יחסית. בעידן ה־AI, כמות הנתונים שצריכה לנוע ביניהם גדלה מאוד, והדבר הופך לצוואר בקבוק. לדבריו, ב־HBM4 סמסונג משלבת בבסיס הזיכרון בקר שמיוצר בטכנולוגיית לוגיקה של ארבעה ננומטר, ומתפקד במידה מסוימת כ־Co-processor. הוא מכין חלק מן הנתונים ומאפשר זרימה מהירה יותר. לדבריו, HBM5 ימשיך את הכיוון הזה בעוצמה רבה יותר, והחזון הוא זיכרון חכם יותר, שמשלב ידע מעולם הלוגיקה ומעולם הזיכרון.

בהמשך נשאל שוורץ מהו האתגר הגדול ביותר כיום מבין לוגיקה, זיכרון ואריזה. לדבריו, אף שסמסונג כבר ירדה לתהליכי שני ננומטר בלוגיקה וממשיכה להתקדם, נקודת הזמן הנוכחית שייכת לאריזה מתקדמת. האריזה, שהייתה במשך שנים תחום אפור יחסית, הפכה לחלק מרכזי במוצר. כאשר בונים “מגדל” של שבבים, האינטרקונקט, הצפיפות והחום קובעים את הביצועים. אם החום אינו מתפזר היטב, הביצועים נפגעים. לכן, לדבריו, סמסונג משקיעה רבות באריזה מתקדמת ובאינטגרציה תלת־ממדית.

אושר שפירא: The Rise כמודל לייצור מתמחה בישראל

גרדמן שאל את אושר שפירא כיצד קבוצת השקעות יכולה להצדיק כלכלית השקעה בפאבים בישראל. שפירא השיב כי קבוצת עוז הפכה מקרן השקעות לקבוצת השקעות שמבקשת לפעול גם בתשתיות טכנולוגיות. לדבריו, לאחר 7 באוקטובר קיבלה הקבוצה החלטה אסטרטגית לבחון אילו תשתיות טכנולוגיות הן קריטיות למדינת ישראל. שלושת הכיוונים שסומנו הם מרכזי נתונים, שבבים ואנרגיה למרכזי נתונים.

לדבריו, לאחר כשנתיים וחצי עד שלוש של בחינה, הגיעה הקבוצה למסקנה שייצור סיליקון מתקדם אינו ריאלי בישראל, אלא אם המדינה תשנה לחלוטין את סדרי העדיפויות שלה. במקום זאת, הקבוצה בחרה להתמקד ביכולות ייצור מתמחות. שפירא הציג את פרויקט The Rise, שאמור לקום בדרום כמעין אזור תעשייה טכנולוגי עמוק. לדבריו, המיזם יחבר נדל"ן ייעודי לחדרים נקיים, שותפים תעשייתיים, הון סיכון, מוסדות פיננסיים, שותפים בין־לאומיים וביקוש עוגן מן התעשייה הביטחונית.

שפירא אמר כי הקבוצה מתמקדת בשלושה תחומים: רכיבי הספק ו־RF המבוססים על GaN ו־SiC, לייזרים ורכיבים פוטוניים מבוססי Indium Phosphide ו־Gallium Arsenide, ואריזה מתקדמת. לדבריו, המטרה אינה להקים TSMC ישראלית, אלא לבנות יכולות ייצור מתמחות בתחומים שבהם יש ביקוש ביטחוני, פוטנציאל אזרחי וצווארי בקבוק עולמיים. הוא הדגיש כי המימון ייבנה בשלבים, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות רב־לאומיות, הפחתת סיכוני ביצוע והפחתת סיכוני ביקוש, ורק לאחר מכן גיוס ההון הכבד לקאפקס ולהון חוזר.

השאלה האחרונה: האם תעשיית השבבים תמשיך לצמוח?

לקראת סיום שאל גרדמן את כל המשתתפים האם תעשיית השבבים תמשיך לצמוח בחמש עד עשר השנים הקרובות, ומה יהיה מקומה של ישראל.

אושר שפירא אמר כי זהו כנראה הזמן המרתק ביותר להיות בו בעולם השבבים. לדבריו, ככל שיותר מערכות בעולם הופכות לחכמות ומחוברות, כך גדלה כמות השבבים הנדרשת. אם מוסיפים לכך עתיד של רובוטים, מערכות לבישות ותשתיות AI, הצורך בשבבים רק ילך ויגדל. הוא הדגיש כי ישראל צריכה להישאר חזקה מאוד בתכנון ובחדשנות, אך גם לפתח יכולות ייצור בתחומים שבהם הדבר אפשרי, בעיקר מוליכים למחצה מורכבים ואריזה מתקדמת. לדבריו, הקשר בין תכנון לייצור נעשה חשוב יותר, משום שהאופטימיזציה עוברת לרמת המערכת כולה.

טל שוורץ אמר כי הוא אופטימי מאוד. לדבריו, מי שנמצא שנים בתעשייה זוכר תקופות שבהן שבבים לא היו מילת באז, אך כיום ברור שהם עמוד השדרה של מהפכת ה־AI. הוא הדגיש כי ישראל צריכה להתמקד ב־setting the goals: הגדרת המטרות, החדשנות והארכיטקטורה. שם, לדבריו, ישראל יכולה להביא את הערך הגבוה ביותר.

שרון לב יוגב הצטרפה לאופטימיות ואמרה כי בעבר נדרשה להסביר לאנשים מה הם מוליכים למחצה, ואילו כיום כבר ברור שמדובר בתשתית חיונית לחברות ולמדינות. לדבריה, כדי שהתעשייה בישראל תמשיך לצמוח, נדרשת תמיכה ממשלתית אמיתית: השקעה, תמריצים, תשתיות וסיוע מול התחרות הבין־לאומית.

דב מורן סיים בנימה אופטימית אך מפוכחת. כיזם, אמר, הוא חייב להיות אופטימי, אך הזכיר כי תעשיית השבבים היא תעשייה מחזורית מאוד, עם עליות וירידות חדות. הוא סיפר על קשריו עם סנדיסק ועל תרומתם של מרכזי פיתוח ישראליים להצלחת חברות גלובליות, והדגיש כי ישראל היא מקום חזק ליזמות מוקדמת. עם זאת, הוא חזר לרעיון המרכזי שלפיו הצלחה בתעשיית השבבים מחייבת מיקוד, שותפים ויכולת ביצוע, ולא רק רצון טוב.

בסיכום הפאנל עלתה תמונה ברורה: תעשיית השבבים צפויה להמשיך לצמוח, אך הצמיחה הבאה לא תישען רק על הקטנת טרנזיסטורים. היא תגיע משילוב של תכנון חכם, זיכרון קרוב יותר לעיבוד, אריזה מתקדמת, פוטוניקה, בקרת תהליכים, ניהול תרמי ויכולות ייצור מתמחות. עבור ישראל, האתגר הוא לא להעתיק את המודלים של טאיוואן, קוריאה או ארצות הברית, אלא לבחור את המקומות שבהם היא יכולה להיות חיונית: ארכיטקטורה, חדשנות, בקרת תהליכים, אופטיקה, מוליכים למחצה מורכבים ואריזה מתקדמת.

הפוסט פאנל הבכירים ב־ChipEx2026: ישראל צריכה לבחור היכן לייצר שבבים, ולא לנסות לשכפל את טאיוואן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרותינו החלה בשנת 1994 כאשר התגוררתי בקליפורניה והתחלתי לתכנן את חזרתי לישראל. באותה עת שימש דן כמנכ"ל הקרן הדו-לאומית BIRD ואני ניצלתי ביקור שלו בעמק הסיליקון כדי להתייעץ עימו היכן כדאי לי להשתלב בהייטק הישראלי. דן שאל אותי מה מעשיי וכשסיפרתי לו שאני עובד בחברה המתמחה בפיתוח שרתים למדפסות המליץ לי להצטרף לאחד, אביגדור וילנץ שהקים חברה בשם גלילאו העוסקת בפיתוח קונטרולרים למדפסות (תחום קרוב לתחום עיסוקי).

כששאלתי איפה נמצאת החברה ענה "בישוב כרמיאל שבגליל".  כאחד שגדל במרכז הארץ השבתי כי זה פחות מתאים לי והחלטתי להתמקד בחברות הממוקמות באזור המרכז. זמן קצר לאחר מכן שינתה חברת גלילאו את קוו מוצריה ופיתחה שבבים למתגי איתרנט (Ethernet) שהביאו אותה להצלחת ענק. פעמים אחדות אחר כך, שאלתי את עצמי מה היה קורה לו שמעתי בקול דן והצטרפתי לגלילאו בראשית דרכה.

בכל מקרה, דן ואני המשכנו את הקשר ביננו גם לאחר חזרתי לארץ. קשר אמיץ שנשמר לאורך השנים בזכות חזון משותף של שנינו לפיתוח תעשיית השבבים הישראלית. דן גם היה חבר קבוע בסיליקון קלאב – פורום בכירי תעשיית ההייטק שהקמתי.

במהלך הקריירה המרשימה שלו, מילא דן תפקידי ניהול בכירים בחברות בינלאומיות מתחום השבבים כ- KLA ו-Kulicke & Soffa . לאחר מכן שימש כמנכ"ל קרן BIRD (הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי ישראל-ארה"ב), שם פעל ללא לאות לחיזוק הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים בין ארה"ב וישראל.

לאחר סיום תפקידו ב- BIRD הצטרף דן לחברתApplied Materials  שם הוביל את המהלך המשמעותי של מיזוג ושילוב שתי החברות הישראליות אורבוט אינסטרומנטס ואופאל שנרכשו על ידי אפלייד מטיריאלס. בעקבות הרכישה, הקים וילנסקי את הסניף הישראלי של החברה ושימש כיו"ר אפלייד בישראל עד לפרישתו בשנת 2006.

תחת הנהגתו, צמח מרכז הפיתוח והייצור של אפלייד בישראל והפך לגדול ביותר של החברה מחוץ לגבולות ארה"ב. בזכות חזונו, מעסיקה כיום החברה אלפי עובדים ותורמת תרומה אסטרטגית ומשמעותית לייצוא הטכנולוגי של ישראל.

דן וילנסקי נודע לא רק ביכולות הניהול שלו, אלא גם בערכיו האישיים והלאומיים שהנחו את דרכו.

דן האמין באמונה שלמה כי החינוך הוא המפתח לביטחון המדינה ולחוסנה. הוא הקדיש מזמנו ומרצו לקידום לימודי מדעים וטכנולוגיה, תוך דגש על צמצום פערים בפריפריה ובקרב בני נוער מכל שכבות האוכלוסייה.

דן היה גם מחלוצי הטמעת הסטנדרטים של הניהול האמריקאי המודרני בישראל. השפעתו סייעה לחברות ישראליות רבות לבצע את הקפיצה ממודל של "סטארט-אפ" מקומי לחברות יציבות וגדולות הפועלות בהצלחה בשוק הבינלאומי.

וילנסקי היווה כתובת קבועה ומקור ידע ליזמים צעירים. בין המושפעים ממנו באופן ישיר היה אחיינו, אביגדור וילנץ (מייסד גלילאו ואנאפורנה לאבס), שהפך לדמות מפתח ופורצת דרך בענף השבבים.

בשנת 2022 היה לי הכבוד והעונג להעניק לדן ביחד עם פרופ' רן גינוסר את אות "מוביל התעשיה הגלובלית" של כנס ChipEx על פועלו לקידום תעשית השבבים המקומית והבינלאומית.

עם פטירתו, איבדה התעשייה הישראלית מנהיג שהיה בו שילוב נדיר של איש עשייה, איש חינוך ואיש עסקים בעל שיעור קומה עולמי. יהיה זכרו ברוך.

הפוסט פרידה מדן וילנסקי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בזמן שתעשיית השבבים מספקת  את התשתית למהפכת ה- AI, גם הבינה המלאכותית משפיעה על תהליכי הפיתוח, הייצור והבקרה שמאפיינים תעשייה זו. "השבבים נמצאים בלב מהפכת הAI –   ואנחנו רואים זאת במיוחד במרכזי הנתונים הגדולים ובהתקני הקצה של הרשת. שם בעצם מתרחשת המהפכה הגדולה" אומר אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. תדמור ישתתף בכנס ChipEx2025 שיתקיים במרכז הכנסים אקספו ת"א ב- 13 במאי. תדמור עצמו ישתתף בערב הבכירים שיתקיים למחרת במרכז פרס לשלום.

אז מי משפיעה יותר, אחת על השניה: הבינה המלאכותית על תעשיית השבבים או תעשיית השבבים על הבינה המלאכותית?

"מרכזי הנתונים הגדולים מסתמכים היום על שבבי AI בעלי עוצמת עיבוד גבוהה, זאת כדי להתמודד עם מודלים ועם מאגרי נתונים גדולים, לתמוך באפליקציות מבוססות-ענן, כולל אימון והטמעה של מודלי AI  בקנה מידה רחב. לשם כך פותחו בתעשייה שבבים ייעודיים, כמו: GPUs, מאיצי AI וHBM –  המיועדים למשימות עיבוד מורכבות.

אולם קבלת ההחלטות בזמן אמת מתרחשת בקצה הרשת. לשם כך יש צורך בשבבים בעלי ביצועים גבוהים וצריכת חשמל נמוכה, אשר מעבדים מידע באופן מקומי. שבבים אלה מאיצים יישומי AI שדורשים תגובה מיידית, כמו נהיגה אוטונומית, מצלמות, חיישנים וטלפונים ניידים."

כיצד ה- AI יכול לתרום לביצועים של הדור הבא של השבבים?

"אם נתמקד ב- KLA,  הרי שהשימוש שלנו ב- AI מאפשר את הביצועים הגבוהים של הדור הבא של מערכות המדידה ובקרת התהליכים שלנו. המכונות שלנו עושות שימוש ב- AI כדי להפיק תובנות ישימות, והן משפרות את הניצולת ומאיצות את תהליכי ייצור השבבים, אשר מניעים בעצמם את הדור הבא של ה- AI. לדוגמא, בתהליכי ייצור מורכבים משתמשים במערכות מבוססות ה- AI שלנו להפקת  תובנות לגבי מגמות שונות, זיהוי פגמים או חריגות בייצור, ושימוש בידע הזה כדי לקבל החלטות."

ל- KLA יש תפקיד מפתח בבקרת תהליכים וניהול תפוקה בתעשיית המוליכים למחצה. האם אתם מאמינים  כי באמצעות שילוב של AI במערכות  של KLA יוכלו הלקוחות להגיע לאופטימיזציה של תהליכי הייצור?

"הבינה המלאכותית היא חלק מהאסטרטגיה שלנו – לא מדובר במגמה חולפת שכן,  כבר מעל לעשור אנו משלבים אלגוריתמים של AI בכלים שלנו כדי לשפר את התפוקה של הלקוחות.

בהתחלה קראו לזה  'ביג דאטה' ולימוד מכונה, ואילו כיום כל אחת מפלטפורמות המוצרים שלנו כוללת יכולות AI שמנתחות כמויות עצומות של  דאטה, ועל בסיס זה מקבלות החלטות ומבצעות פעולות במהירות. כך לדוגמא, אנו משתמשים ב- AI  במערכות המדידה כדי לשפר את הדיוק שלהן. במסגרת זו  אנו עוזרים ליצרנים לשלוט בשונות של התהליכים, על ידי זיהוי שינויים ברמת אנגסטרמים, מוקדם ככל האפשר בתהליך. יש עוד שורה של שימושים אך חשוב לציין כי AI גם מחבר בין מערכות שונות בתוך הפורטפוליו שלנו."

לאילו מיישומי ה- AI בתעשיית השבבים יש פוטנציאל ליצור שינוי בשנים הבאות?

"כל יישומי ה- AI בתעשייה שלנו צפויים להשתנות בשנים הקרובות. בין התחומים שיושפעו:

• מארזים מתקדמים (Advanced Packaging)  – ימשיכו לשלב אינטגרציה מורכבת שתתבסס על אריזה בתלת מימד,  שימוש בשבבי ליבה (chiplet) להגדלת הפונקציונליות והביצועים מבלי להגדיל את השבב עצמו. ה- AI יתרום לאופטימיזציה  של תהליכי האריזה, לשיפור תפוקות וביצועים.
• GenAI ושבבי סיליקון מותאמים – שימוש ב- GenAI מגדיל את הצורך ב- NPUs וב- GPUs אשר עוזרים לתמוך במחשוב מאסיבי. מגמה זו צפויה להמשיך עם דרישה גוברת לשבבי AI, שבבי סיליקון מותאמים ושבבי זיכרון מועצמים.

"מובן שיש יישומים רבים נוספים שעתידים ליצור שינוי בתעשייה בשנים הבאות," אומר תדמור, "אולם חשוב להבין כי ה- AI לא משפיע רק על החלטות מבוססות-דאטה, אלא עתיד לשנות  את כל החוויה של תהליכי קבלת החלטות."

הפוסט לקראת ChipEX2025 – אורי תדמור, KLA: "ה-AI עתיד לשנות  את כל החוויה של תהליכי קבלת החלטות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

KLA המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, הכריזה על התוצאות הכספיות לשנה הפיסקלית 2023. בשנה זו רשמה החברה הכנסות בסך 10.5 מיליארד דולר, עם רווח למניה של  24.15 דולר, בדילול מלא, על בסיס GAAP.

החברה דיווחה  על רווח נטו לפי GAAP  של 3.39 מיליארד  דולר. עוד רשמה החברה הכנסות בסך 10.5  מיליארד דולר .

"תוצאות הרבעון האחרון של KLA עקפו את הצפיות, בזכות השילוב בין שלושה מרכיבים: העושר המוצרי שלנו, מיקוד וייעול תפעולי וצוותים הישגיים. כל אלו יחד הביאו למימוש היעדים שלנו בתקופה מאתגרת" אמר ריק וולאס, נשיא ומנכ"ל KLA. "KLA ממשיכה להתמקד במתן מענה לצרכי הלקוחות, ובמקביל מקפידה להשקיע בפיתוח, במטרה לעמוד ביעדים הטכנולוגים שהציבה לעצמה. תוצאות הרבעון הם דוגמה להצלחה המתמשכת של החברה בהשגת היעדים ויצירת ערך משמעותי ללקוחות, לשותפים ולבעלי המניות."

הפוסט KLA רשמה הכנסות של 10.5 מיליארד דולר לשנה הפיסקלית 2023 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר יואל מארק, נולדה וגדלה בצרפת, לאחר עלייתה לארץ השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון והצטרפה למרכז המדעי של יבמ בחיפה שם עסקה בבניית אחד ממנועי החיפוש הראשונים של-IBM, אחרי 17 שנה ביבמ הפכה למהנדסת הראשונה שנשכרה לעבודה ע"י חברת גוגל בישראל והקימה כאן את מרכז הפיתוח הראשון של גוגל בו ניהלה את הצוות שפיתח את Google Suggest (תכונת ההשלמה האוטומטית של שאילתות) שהושק ב-2008 ב-google.com ו-youtube.com.  בשנת 2009 עברה לחברת יהו (Yahoo!) שם היתה אחראית על פיתוח תכונות חדשות עבור Yahoo! Mail and Yahoo! Answers . מאוחר יותר קודמה להיות סגנית נשיאה ומנהלת המחקר של Yahoo . החל משנת 2017היא משמשת כסגנית נשיא בחברת אמזון ואחראית על צוות המחקר של   .Alexa Shopping

ד"ר איה סופר, החלה את הקריירה שלה בהייטק כמהנדסת תוכנה בחברת אלסינט. אחר כך עבר למרילנד ארה"ב שם השלימה את לימודיה לתואר שני ודוקטורט. לאחר תקופת עבודה קצרה ב- NASA הצטרפה כאשת סגל לאונב' מרילנד. בשנת 1998 עבדה במסגרת הטכניון על מחקר שעסק באיחזור וידאו לפי מערכות תוכן. החל משנת 1999 היא עובדת במרכז המדעי של יבמ בחיפה. לאחר שהצטרפה ליבמ עסקה בניתוח בסיסי נתונים ומשנת 2018 היא מתמקדת במחקר בתחום הבינה המלאכותית. כסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית של יבמ היא משמת כמודל להשראה עבור מאות מדעני IBM ברחבי העולם ועוזרת לעצב את הרעיונות שלהם לטכנולוגיית AI חדשה שיכולה להביא ערך מדעי ומסחרי. בשנת 2021 התמנתה בנוסף לתפקידה המקצועי גם כמנהלת המרכז המדעי של יבמ בחיפה.

רחלי גנות, נולדה וגדלה בבית חרדי בבני ברק. להבדיל מבנות רבות בגילה ובסביבתה החליטה ללמד הנדסת מחשבים והשלימה תואר במדעי המחשב ומתימטיקה באונב' בר אילן. לאחר סיום לימודיה בשנת 2000 הצטרפה כמהנדסת וריפיקציה לחברת השבבים Mindspeed. בין השנים 2003-2007 עבדה כמהנדסת וריפיקציה במספר חברות נוספות. בשנת 2007 החליטה להקים את חברת Rachip המעסיקה נשים חרדיות . כיום מעסיקה החברה כ-170 מומחים [מתוכם 70% נשים חרדיות] ועד כה היתה שותפה בפיתוח של כ-200 שבבים שונים לחברות בינלאומיות. בשנת 2015 היתה רחלי שותפה להקמת חממה טכנולוגית ליזמים חרדים.

עינת זינגר דן , היא מייסדת ומנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי . גוף שהוקם כשותפות בין 500 ארגונים כולל חברות מסחריות מובילות, ארגונים חברתיים, אקדמיים, פילנתרופיים ומשרדי ממשלה על מנת לייצר השפעה אמיתית בסדר היום החברתי-כלכלי.

במסגרת תפקידה הובילה עינת ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה (לצד פרופ' קרנית פלוג – ס' נשיא המכון ודפנה אבירם ניצן – מנהלת המרכז לכלכלה וחברה) את המהלך הלאומי להעלאת הפריון וצמיחה מכלילה. עם פרוץ משבר הקורונה הובילה את הקמת מינהלת המעסיקים הלאומית יחד עם זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים.

עינת מעורבת ביוזמות חברתיות מגוונות בינהן יזמה ביחד עם יואל חשין (יו"ר)  את הקמת Business Roundtable הישראלי בהשתתפות 100  מנכ"לי החברות הגדולות בישראל ובהם  הפורום מקביל בפעילותו ל- Business Roundtable  האמריקאי.

במפגש הסיליקון קלאב שיערך בDTECH – – המכון הטכנולוגי החדש להכשרת צעירי הדרוזים להייטק, יתארחו בנוסף לארבעת הנשים המרשימות הנ"ל גם אלוף ראסן עליאן, לשעבר מפקד גולני וכיום מתאם הפעולות בשטחים, אורי תדמור, סגן נשיא חברת KLA העולמית ונשיא KLA ישראל ורן בר, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה וכיום מנכ"ל DTECH  – המכון להעצמת הדרוזים להייטק. את המפגש ינחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר הסיליקון קלאב. להרשמה לחצו כאן

הפוסט <strong>ארבע מנהלות פורצות דרך ישתתפו במפגש הסיליקון קלאב</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אורבוגראף, המספקת פתרונות מתקדמים לקריאה וזיהוי הונאות של צ'קים ומחשוב תשלומי בריאות, הכריזה כי נרכשה על ידי חברת RMS (Revenue Management Solutions), ספקית שירותי אוטומציה לתשלומי בריאות מאוקלהומה. הרכישה בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר מומנה באמצעות קרן המשך ראשונה של חברת ההשקעות הפרטית TSCP ((Thompson Street Capital Partners מסנט לואיס, שחברת RMS מופיעה בפורטפוליו החברות שלה.

אורבוגראף השוכנת ברחובות, ומחזיקה משרד גדול גם במסצ'וסטס, היא מובילה עולמית בתחום קריאה אוטומטית של טקסט מודפס (Optical Character Recognition) וכתב יד (Intelligent Character Recognition), והמערכות שפיתחה קוראות מסמכים במגוון שפות, כולל אנגלית, עברית ועוד. החברה הקימה את מעבדת OrbNet AI Innovation בישראל, המתמקדת באוטומציה של תשלומי צ'קים ואיתור הונאות בארה"ב, בישראל ובמדינות נוספות. בנוסף פיתחה את מרכז החדשנות לתשלומי בריאות (HPAC), שירות לשליפת תוכן פיננסי ממסמכים מודפסים בשוק ביטוחי הבריאות האמריקאי.

הטכנולוגיה של אורבוגראף מוגנת פטנט והיא ממשיכה לשקוד על פיתוח הפתרונות שלה תוך הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית, לימוד מכונה ולמידה עמוקה. מיום היווסדה עיבדה החברה למעלה מ- 100 מיליארד צ'קים והיא חוסכת ללקוחותיה כ- 200 מיליון דולר הפסדים בשנה ע"י זיהוי הונאות בצ'קים מזויפים.  

החברה הוקמה ב- 1995 על ידי אביקם בלצן, עתודאי יוצא ענף חקר ביצועים בחיל האויר ומוסמך הטכניון ואונ. ת"א, כספין-אוף של חברת אורבוטק הוותיקה, שביקשה להרחיב פעילותה לשווקים נוספים. אורבוטק תמכה באורבוגראף  בשנותיה הראשונות, באספקת תשתיות שונות ובידע שצברה בתחום עיבוד תמונה. בשנת 2007 הצטרף לחברה בארי כהן, ששימש אז כנשיא אורבוטק ארה"ב, ויחד עם בלצן הובילו את החברה לצמיחה מהירה ולהפיכתה לספק טכנולוגיה מוביל בבנקאות ובשוק התשלומים האמריקאי. ב- 2019 נמכרה אורבוטק לחברת KLA האמריקאית ובשלה השעה למכירתה של אורבוגראף.

במסגרת הרכישה תעבור פעילות החברה בתחום הבריאות לחברת RMS הרוכשת, ואילו הפעילות הבנקאית תישאר תחת סמכותה של אורבוגראף לרבות שם המותג. לאורבוגראף למעלה מ- 4,000 לקוחות, בעיקרם מוסדות פיננסים מוכרים בארה"ב, לשכות שירותים ומסלקות, כמו גם, מרבית הבנקים הגדולים בישראל.

"לאורך השנים הקפדנו להתרשת בשוק האמריקאי, שוק הפיננסים הגדול בעולם,  והיום אנחנו עובדים עם מאסה גדולה של מוסדות פיננסים מוכרים בצפון אמריקה" אמר בארי כהן, מנכ"ל אורבוגראף בתגובה למכירה. "לאור זאת היה זה אך טבעי לחבור ל- TSCP, קרן השקעות אמריקאית המנהלת הון של 4.5 מיליארד דולר ובפורטפוליו שלה למעלה מ- 200 חברות מצליחות. אנחנו גאים להצטרף ל- TSCP ולחברת RMS ומשוכנעים כי האכסניה החדשה תניב הזדמנויות חדשות ומלהיבות."

"שוק הפיננסים סובל היום מהיקף עצום של הונאות שמספרן אף צפוי לגדול ככל שהמיתון הכלכלי, בארה"ב ובעולם, יגבר. כך השוק של פתרונות אוטומטים לזיהוי הונאות וקריאת צ'קים צפוי רק לגדול ולהתחזק" אמר בריאן קורנמן, מנכ"ל ב-  TSCP. "אורבוגראף היא החברה הישראלית הראשונה שאנו רוכשים אולם כבר מספר שנים, אנחנו עוקבים בסקרנות אחר שוק ההייטק הישראלי בשאיפה לבצע רכישות נוספות בעתיד."

"אורבוגראף ידעה לזהות ולמנף במהלך התפתחותה שני שינויים דרמטיים שהתחוללו בעולם, מהפכת הגלובליזציה ומהפכת ה- AI. בראשית המילניום, בטרם הבשילה טכנולוגית הבינה המלאכותית, יישמנו פתרון יצירתי, מוגן פטנט, של עבודה בענן להשלמת קטעי הטקסט שלא פענחנו אוטומטית. המערכת שבנינו שילבה בצורה אופטימלית בין קריאה אוטומטית להקלדה מרחוק מכל מקום בעולם ואפשרה ללקוחותינו 100% פתרון בזמן אמת" אמר אביקם בלצן, מייסד אורבוגראף, CTO ומנכ"ל אורבוגראף ישראל. "בעשור האחרון, היינו בין הראשונים ליישם טכנולוגיות AI מתקדמות, ותוך שיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית, פיתחנו פתרונות פורצי דרך ושדרגנו את כל המערכות שלנו למערכות מבוססות למידה עמוקה, כולל היכולת לתרגם כמויות אדירות של דאטה לשיפור ביצועים עקבי ומתמשך ולשירותים חדשים שנוסיף להציע גם בעתיד".

הפוסט חברת RMS האמריקאית רוכשת את אורבוגראף הישראלית בלמעלה מ- 100 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

KLA המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, הכריזה על התוצאות הכספיות לשנה הפיסקלית 2022. החברה, הנסחרת בנאסד"ק, דיווחה  על רווח של 3.32 מיליארד  דולר, המהווה גידול של כ-60% בהשוואה לשנת 2021. עוד רשמה החברה הכנסות בסך 9.21 מיליארד דולר, המהוות גידול של כ-33% בהשוואה לאשתקד,  עם רווח למניה של 21.92 דולר, בדילול מלא, על בסיס GAAP.

KLA העולמית החלה את פעילותה בישראל ב- 1986 וב – 2019 רכשה את אורבוטק הישראלית, כך שכיום היא פועלת בישראל בשני אתרים עיקריים: מגדל העמק ויבנה.  החברה מעסיקה למעלה מ- 1,850 עובדים בישראל, וגייסה מתחילת השנה עד כה, למעלה מ- 400 עובדים. בנוסף צפויה החברה לגייס עד סוף שנת 2022 כ-150 עובדים נוספים. על מנת לעמוד בגידול המשמעותי בכוח האדם הגדילה החברה השנה את המשרדים שלה ב- 1,500 מ"ר ואף חנכה חדר נקי חדש, מהמתקדמים בעולם, בשטח של  2,500 מ"ר. היקף הייצוא של מכונות החברה אשר פותחו ויוצרו בישראל עולה על 1 מיליארד דולר בשנה.

"KLA ישראל, כחלק מ- KLA העולמית, נמצאת בתנופת צמיחה עם גידול משמעותי מרבעון לרבעון, מבחינת היקף הייצור, קליטת עובדים חדשים ווהרחבת המשרדים. למעשה, בהמשך לגידול המשמעותי שנעשה בשטחי  משרד וחדרים נקיים בשנה האחרונה,  ב- 2023 צפוי גידול נוסף בשני הפרמטרים"  אומר אורי תדמור, נשיא KLA  ישראל. "KLA ישראל נמנית היום על אחד האתרים המובילים של החברה בעולם, מבחינת יכולות פיתוח וייצור."

לדברי ניקי הכטר, מנהל הכספים של KLA ישראל: "התוצאות הפיננסיות  לשנת 2022 מוכיחות שוב ביצועים יוצאים מן הכלל של החברה ברמה העולמית, עם מוצרים ושירותים שעומדים בליבת הטרנספורמציה הדיגיטלית. הישגים אלה מדגישים את כוח העמידה והעוצמה שלנו כחברה, במיוחד נוכח אתגרים גלובליים בתחום שרשרת האספקה ואי הוודאות הכלכלית העולמית." 

הפוסט KLA ישראל חנכה חדר נקי חדש ותגייס 500 עובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באירוע משותף למרכז האקדמי לב ולחברת KLA שנערך בשבוע שעבר בקמפוס לב בירושלים,  נחשפו עבודות המחקר של סטודנטים לתואר ראשון ושני בהנדסת אלקטרואופטיקה ופיסיקה יישומית העוסקות בשימושים אלקטרו-אופטיים בתחומי הרפואה, החקלאות, איכות הסביבה ובתחומי מחקר פיסיקלי תיאורטיים ויישומיים נוספים. זהו שיתוף פעולה חדש וייחודי בין המרכז האקדמי לב לבין חברת KLA המובילה את שוק הבדיקות העולמי בתעשיית המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה.

חבר השופטים אשר כלל את נציגי KLA ואת  נציגי המרכז האקדמי לב, בחר בשלוש עבודות מחקר שבלטו בחדשנותם ובתרומתם הטכנולוגית. בפרס הראשון  זכה יהודה אלישביץ –   על פיתוח מתג אלקטרואופטי מהיר בגביש KLTN, בפרס השני זכה אוריאל חימי – על יצירת גישה גאומטרית לניתוח גלי גרביטציה, ובפרס השלישי זכו יחד שמואל עוזרי ושמואל ליז'נסקי – על פיתוח אלגוריתם לזיהוי והצגה בתלת-ממד של נגעים בעצמות. לזוכים הוענקו פרסים כספיים מטעם חברת KLA ובנוסף תרמה החברה סכום כספי לרכישת ציוד חדשני למעבדות.

ראש החוג ללימודי אלקטרואופטיקה במרכז האקדמי לב ד"ר דוד שינפלד אמר בתום התחרות כי "הגישה המנחה כאן היא שיש לגרום לסטודנטים לפתח חשיבה אקדמית יצירתית המחוברת לצרכי התעשייה. בתור מוסד אקדמי שייסד בעבר את הוראת האלקטרואופטיקה במדינת ישראל, אנו רואים מחויבות להמשיך ולשמר את ייחודם של בוגרינו בתחום זה. בהתאם לכך נוצר שיתוף הפעולה בין המרכז האקדמי לב ל- KLA, שהיא מחברות האלקטרואופטיקה המובילות בתחום."

ויקי פלטניק, מנהלת גיוון והכלה, KLA ישראל ואירופה ומי שמובילה את קשרי האקדמיה הענפים של KLA בישראל: "מרכז אקדמי לב הוא אחד המקומות הבודדים בארץ בהם יש מסלול ייעודי לאלקטרואופטיקה, תחום העומד בבסיס הפיתוח של KLA. לכן, אנו שמחים ונרגשים לשתף פעולה עם המרכז זו הפעם הראשונה ומקווים שזוהי תחילתה של ידידות ארוכת שנים."

בין הדוברים בארוע היה נחום יואב, ראש צוות פיזיקה בחטיבת FPD ב- KLA ובוגר מרכז אקדמי לב בעצמו. יואב הציג את KLA, את הטכנולוגיות  שלה והמחקר בו היא עוסקת. "מרכז אקדמי לב ידוע ברמת הלימודים הגבוהה וההכשרה המעמיקה שהוא מעניק לסטודנטים שלו. על רקע זה נשמח לקלוט בוגרי אלקטרואופטיקה ופקולטות נוספות בדומה לנחום" סכמה פלטניק.

הפוסט KLA משקיעה במרכז האקדמי לב, המפעיל מסלול יעודי לאלקטרואופטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ההייטק KLA, המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, השיקה היום חדר נקי חדש ומתקדם בהיקף של 2,500 מ"ר, במגדל העמק. מדובר בשלב חשוב בהשקעה המתוכננת של החברה במרכז בישראל.

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה במיל' אורנה ברביבאי כבדה את האירוע בנוכחותה והשתתפה בטקס שהתקיים בחדר הנקי. לדבריה: "חברת KLA – חברה בינלאומית בתעשיית השבבים בחרה להקים את מפעלה במגדל העמק. בחירת החברה להקים מפעל לייצור מתקדם בו הושקעו מיליוני שקלים במגדל העמק, היא הוכחה נוספת לפוטנציאל ההון האנושי שהם מזהים בישראל ואת יתרונות הקמת מפעל טכנולוגי מתקדם בפריפריה."

"אנו נמצאים בתהליך צמיחה המלווה בהשקעות גדולות בישראל – באנשים ובמשרדים חדשים וכבר היום מהווים את אחד המעסיקים הגדולים בצפון. היום, אנו גאים להשיק חדר נקי, מהמתקדמים בעולם, ומתכננים בשנים הבאות, להמשיך ולצמוח באופן דרמטי" אמר אורי תדמור נשיא KLA ישראל. "אנחנו גאים לעבוד יד ביד עם משרד הכלכלה במטרה לעודד השקעות בישראל ולהפוך אותה  ליעד אטרקטיבי עבור חברות זרות שמעוניינות להקים פעילות ייצור ופיתוח בארץ. פעילות זו בענף ההייטק,  מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק ולכלכלת ישראל."

KLA נכנסה לישראל ב- 1986 כחלק מהחזון של קן לוי, מייסד החברה, אשר זכה בפרס מפעל חיים לשנת 2021 מהתאחדות התעשיינים ובתואר ד״ר של כבוד מהטכניון השנה. כבר בשנות ה- 80 הבין לוי כי פעילות ייצור משמעותית בישראל בכלל, ובצפון בפרט, תניע את כלכלת ישראל קדימה.  היום, מחזיקה KLA  בשני אתרים בישראל – במגדל העמק וביבנה – בהם, לצד מחקר ופיתוח,  מתקיימת פעילות ייצור בהיקפים גדולים, המספקת פרנסה למעגלים נרחבים של עובדים, כולל מהנדסים, פיזיקאים ומתכנתים, ספקי ציוד וספקי שירות שונים.

בשנתיים האחרונות רשמה החברה גידול משמעותי והיום מונה KLA  ישראל כ-1,800  עובדים. רק השנה גייסה החברה 350 עובדים חדשים ונכון לעכשיו היא מציעה  עוד למעלה מ- 200 משרות.  על מנת לעמוד בגידול המשמעותי בכוח האדם הגדילה החברה בתקופה האחרונה את נפח המשרדים שלה ב- 1,500 מ"ר ואת שטחי החדרים הנקיים, מהמתקדמים בעולם, ב- 2,500 מ"ר.

עוד השתתפו באירוע ההשקה ח"כ ענבר בזק, עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה, גיל וסולי, סמנכ"ל כספים ואינטגרציה, KLA ועוד.

הפוסט KLA חנכה חדר נקי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשנת 2015 הכריז ארגון אונסק"ו על שנת האור, לרבות טכנולוגיות מבוססות-אור,  והעלה למודעות את ההישגים השונים של מדע האור והיישומים החשובים שלו. באותה שנה נרשמו  13,000 פעילויות שלקחו חלק ב- 147 מדינות ופנו לקהל יעד של כ- 100 מיליון איש. כדי להמשיך את המסורת, ב- 2016,  הכריז  אונסק"ו על ה- 16 למאי כיום האור הבינלאומי, זאת משום  שהניסוי הראשון בלייזרים שצלח, התרחש בתאריך זה בשנת 1960.  "מאז, כנס יום האור הפך למסורת שנחגגת מדי שנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, זאת כחלק מן ההכרה בחשיבות האור לאנושות" אומר פרופ' גבי סרוסי, ראש המחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה, "אנחנו מציינים את היום הזה במגוון פעילויות עיוניות ולימודיות."

הכנס  השנה כלל את מושב הבוקר שהוביל פרופ' גבי סרוסי, ראש המחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה ומושב אחר הצהרים שהוביל פרופ' מארק שוורצמן, ראש תחום חומרים אלקטרוניים במחלקה להנדסת חומרים. בשני המושבים הציגו דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים נבחרים מהמחלקות האמורות, את נושאי המחקר שלהם, בנושאים הנמצאים בחזית המדע, כגון: ננו-פוטוניקה, פלזמוניקה, מטה-חומרים ועוד. בנוסף, בזמן הפסקת הצהרים נערך מושב מיוחד שבמהלכו הציגו הסטודנטים את עבודותיהם בפורמט של פוסטרים.

מרצי האורח בכנס היו פרופ' מוטי שגב, מהמחלקה לפיזיקה בטכניון וחתן פרס ישראל לפיסיקה וכימיה, ופרופ' אוריאל לוי, מהמחלקה לפיזיקה יישומית ומהמרכז לננו טכנולוגיה באוניברסיטה העברית. פרופ' שגב סיפר על ההתמודדות שלו עם אחת הבעיות הגדולות באופטיקה של לייזרים: כיצד לייצר  לייזרים בעלי עוצמה גבוהה תוך הימנעות מבעיה של  מיקוד-עצמי ואפקטים של נזקים פנימיים.  אחד הפתרונות שהציג פרופ' שגב מציע להשתמש במערכים של לייזרים מוליכים למחצה (LD), כאשר המחקר החלוצי שלו משתמש ברעיון של חומרי-בידוד טופולוגיים,  שנחשפו לראשונה בשנות ה- 80. חומרים אלה מאלצים כמות גדולה של  לייזרים מוליכים למחצה לפעול יחד כמו לייזר קוהרנטי אחד, יעיל ובעל עוצמה גבוהה. 

פרופ' לוי הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על meta-materials  והראה איך meta-surfaces יכולים לשמש לשבירת גבול הדיפרקציה (הרזולוציה הטובה ביותר האפשרית עבור מיקרוסקופ) ברישום אופטי. לרעיון זה יש חשיבות רבה בתעשייה המוליכים למחצה שכן למצעים הללו יש היתכנות גבוהה להחליף את הסיליקון וכך למזער אף יותר את גודל הטרנזיסטורים.

חברת KLA, המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, רואה חשיבות רבה בטיפוח קשרי תעשייה-אקדמיה ומעניקה מדי שנה עשרות מלגות לחוקרים מצטיינים במגוון מקצועות ותחומי מחקר. במסגרת זו, ב- 3 השנים האחרונות שותפה KLA ליום העיון באוניברסיטה בגיבוש התכנים וחלוקת מלגות, והשנה העניקה  שש מלגות  לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מצטיינים משתי המחלקות,  כמו גם, שישה פרסים לפוסטרים הזוכים אשר נבחנו על פי האיכות המדעית שלהם ואופן הצגה.

"כדוקטור לכימיה היה חשוב לי להראות לסטודנטים ש- KLA היא חברה מולטי-דיסיפלינרית וחולשת על כל שוק המיקרו-אלקטרוניקה מייצור השבב, דרך המארז ועד המעגל המודפס" אומרת ד"ר נאוה שפייזמן, מנהלת שיתופי פעולה אסטרטגים ב- KLA ומי שהובילה את הכנס מטעם החברה.

"הספקטרום הרחב הזה מאפשר לבוגרים בתחומי לימוד שונים ומגוונים למצוא את מקומם בחברה כמו שלנו, ויחד איתנו לתמוך בייצור של התעשיות המתקדמות ביותר בעולם בדרך לייצור המוצר פורץ הדרך הבא."

בנוסף, ברכו את המשתתפים בכנס דיקאן הפקולטה להנדסה פרופ' אבי לוי, ראש בית הספר להנדסת חשמל  פרופ' בעז רפאלי, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הפוסט פרופ' אוריאל לוי, האוני' העברית: "החומר שיחליף את הסיליקון ויאפשר למזער אף יותר את הטרנזיסטורים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.