בכנס ChipEx2021 שיתקיים ב-21 ביוני באקספו תל אביב (לשעבר גני התערוכה) יוצגו גם חידושים ישראלים בתחום השבבים. אחד מהם יהיה שבב המכיל גלאי אינפרה אדום קומפקטי שיכול להשתלב במכשירי קצה רבים כיד הדמיון הטובה על מפתחיהם.

SCD היא חברה ותיקה בבעלות משותפת ושווה של רפאל ואלביט, שעוסקת בפיתוח וייצור גלאי אינפרה אדום כבר למעלה מארבעה עשורים, אבל החידוש הוא בהתאמת כל היכולות שהיו עד כה בגלאים גדולים – על שבב.

ד"ר טובי מרקוביץ, סמנכ"ל פיתוח בחברת SCD מסביר: "בתחום שבו אנו עוסקים – גלאי אינפרה אדום, אנחנו אחת החברות הגדולות והמובילות בעולם לפי סקרי שוק בלתי תלויים שבדקו הקפי מכירות או מובילות טכנולוגית. החברה פועלת באיזור התעשיה תפן ומעסיקה כ-500 עובדים, רובם בתפן, ומקצתם בחברות בנות בארה"ב העוסקות בשיווק ובהתאמות פיתוח לשוק האמריקני.
"יש לנו יכולת מלאה של פיתוח מוצרים בשילוב ורטיקלי – בחברה פועל גוף פיתוח גדול המעסיק קרוב ל-200 מהנדסים ומדענים מדיסציפלינות שונות החל מ-VLSI, תכנון שבבי CMOS (בהקשר זה אנחנו חברת פאבלס כלומר רק מתכננים), דרך אנשי פיזיקה, חומרים וכימיה, כולם בעלי תואר שלישי שאחראים על חומרי חישה ותחום האינפרה אדום מ-1 עד 14 מיקרון."

ד"ר מרקוביץ מסביר כי לכל תחום אורכי גל יש חומרים ספציפיים החשים אותם ומאפשרים להמיר את אורכי הגל לאלקטרונים שהופכים לתמונה בקצה של השבב. "השבב שלנו בנוי משני שבבים מחוברים – מצד אחד שבב סיליקון – מעבד אות ובצד השני שבב של חומר חישה שאנחנו מחברים בתהליכים של פוטו ליתוגרפיה. אנו גם מייצרים את חומרי הקישור ומחברים אותם לשבב הסיליקון שמגיע מפאב סיליקון סטנדרטי. לאחר מכן אנו מבצעים תהליכי אינטגרציה של השבב למארז מכאני שאנחנו מפתחים ומייצרים. המארז יכול להתחבר למחברים (Connctors) סטנדרטי. המשתמש מקבל תמונה דיגיטלית מעובדת, מוכנה לשימוש.
מיהם הלקוחות שלכם?
הלקוחות שלנו הם בתי מערכות שהם יצרני אפליקציות. הגלאי שלנו הוא רכיב בתוך מצלמת אינפרה אדום. למצלמות שימושים רבים, עיקר השוק שלנו הוא צבאי ובחלקו אזרחי. בתחום הצבאי – מערכות ראיית לילה מסוגים שונים שנמכרות בכל העולם כולל בארץ. בתחום האזרחי, הגלאי שלנו רואה חום, תכונה שימושית לתהליכים תעשייתיים שבהם לחום יש משמעות. למשל אם אתה לוקח כרטיס אלקטרוניקה ורוצה למצוא קצר או נתק שלא במקומם. בקצר נבחין בהתחממות נקודתית ובקצר נגלה נקודה קרה. המכשירים שלנו נמצאים על ראשי ביות של טילים, משקפות"
השימושים הללו יכולים להיות צבאיים אך גם אזחריים. לדוגמה ניטור כנפי מטוסים בחיפוש אחרי סדקים שחתימת החום שלהם שונה, ובהגנה על מתקנים כדוגמת שדות נפט וגז כדי לגלות איומים האורבים להם בחסות החשכה.
אנחנו מוציאים לייצור, בעיקר בישראל, את רוב הטכנולוגיות שאנחנו צריכים, ומביאים מחו"ל חומרים לפי התכנון שלנו. אנו עושים את האינטגרציה המקיפה משלב החישה ועד לחומר מלא – בדיקות, ולידציה, כל מה שיש במפעל מסודר מבחינת איכות ותקנים."

מידע על שינויים בכל פיקסל

"המוצר הספציפי שאציג בכנס שאנחנו בעיצומו של הפיתוח שלו נקרא SWIFT – גלאי ייחודי באופן כללי שמשווה את יכולות הCMOS באינפרה אדום לאלו שנמצאים במצלמות המתקדמות ביותר בתחום באור הנראה אבל גם תכונות מתקדמות יותר. היום מצלמה סטנדרטית נותנת מידע של תמונה באור הנראה והמצלמות שלנו באינפרה אדום, אבל הייחודיות במוצר זה היא שבנוסף לתמונה יש במקביל עוד ערוץ מידע לכל פיקסל – ערוץ שמגלה שינויים. שינוי בסיגנל שקרה בין הפריים הנוכחי לפריים הקודם. זה פתרון מאוד חדשני כי היום רוב המצלמות מפיקות רק את התמונה. השילוב של תמונה ומידע על השינויים לא קיים בכל העולם הטכנולוגי באשר הוא.
"לערוץ התמונה יש ייחודיות בכך שהוא מאפשר צילום גם בתנאי ראות קשים, הערוץ הנוסף של המידע יוצא בקצב מאוד גבוה, עד 60 קילוהרץ, פי אלף מצילום וידאו בתדירות 60 הרץ. התכונה הזו מאפשרת להבחין בשינויים מאוד מהירים. למה זה שימושי? אפשר יהיה לאתר אירועים מאוד מהירים כמו פולסים של לייזר. כל פיקסל הוא גלאי לייזר בפני עצמו ואם מישהו מאיר על המצלמה בלייזר היא יכולה לגלות אותו גם אם האירוע נמשך שברירי שניה. הדבר פותח פתח ליישומים של תקשורת בין המצלמה ובין משתמשים המשתמשים בלייזרים כדי לעקוף את ערוצי התקשורת הותיקים.
"גילוי תנועה יכול גם לאפשר ביטול רעידות, אפשר לזהות את התנועה העצמית של רעידת המצלמה עצמה ולפתח אלגוריתמיקה שתבצע ייצוב של התמונה. זה יכול לפשט מאוד מערכות. היום כדי לייצב תמונה משתמשים באמנצעים מכאניים מורכבים ויקרים וזו דרך לעקוף אותם.

מה סטטוס הפיתוח ומי הקהל אליו אתם פונים בChipEx ?

אנחנו בעיצומו של הפיתוח לקראת טייפאאוט של השבב המיוחד בעוד שלושה חודשים. אב הטיפוס הראשון של המוצר צפוי לצאת לשוק באמצע השנה הבאה.
מאוד מעניין אותנו לפגוש חברות בתחום המצלמות – גם חברות ותיקות וגם סטרטאפים מעניינים ובנוסף גם אוניברסיטאות שיודעות לקחת את היכולת החדשה ולפתח סביבה אפליקציות . כל מי שיכול להעלות רעיונות נוספים איך להשתמש ביכולות ובמיוחד באפשרות לקבל גם מידע וגם תמונה בו זמנית.

כנס ChipEx2021 יערך ב-21 ביוני בגני התערוכה בת”א. בין המרצים בכנס כמה מהמומחים העולמים האחראים כיום לישומי בינה מלאכותית בחברות אנבידיה, קוואלקום, גוגל, Hailo, Vayyar  ורבות אחרות. להרשמה לכנס לחצו כאן

הפוסט חשיפה ראשונה ב- ChipEx2021: גלאי אינפרה אדום על שבב של SCD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. בימים אלו של חוסר בהירות לגבי מועד החזרה לשגרה כיצד מתמודדת חברתכם עם המצב? האם פיטרתם עובדים או שאתם מנצלים את העובדה שיש חברות שנאלצו להצטמצם כדי לגייס טאלנטים?

SCD היא חברה ביטחונית המפתחת ומייצרת גלאים לראיית לילה. SCD מוגדרת כחברה חיונית למשק, לכן, למרות אתגרי הקורונה אנו ממשיכים לפעול באופן שוטף. כדי שנוכל לעמוד בהנחיות משרד הבריאות, עברנו לעבודה בשתי קפסולות.
לא רק שהעבודה לא נפגעה אלא אף הצלחנו לעמוד בכל היעדים העסקיים שהגדרנו ואף מעבר לכך, לשמחתי בתקופה זו לא הוצאנו עובדים לחל"ת ולא צמצמנו כח אדם אלא המשכנו בגיוס וקליטה של עובדים כבשגרה.

2. משבר הקורונה גרם לשינוי משמעותי ביעדים ובהתמקדות של מנהלי משאבי האנוש. מהם האתגרים המרכזים שלך בתקופה הקרובה?

תפקיד משאבי אנוש בעת הזו טומן בחובו אתגרים רבים אך גם לא מעט הזדמנויות להתפתח ולצמוח. גוף משאבי אנוש נדרש להמציא את עצמו מחדש ולעשות שינוי והתאמה של כל תכניות העבודה.
התקופה הזו גם היוותה זרז לקידום תהליכים שרצינו להטמיע בארגון שבעת זו הפכו לכורח המציאות, החל מעבודה מהבית, הטמעת טכנולוגיות חדשות, ועד לשיפור אפקטיביות הישיבות ומתודולוגיות העבודה כשהמפתחות להצלחה היו יצירתיות ואג'יליות.

המשבר הביא לכך שאנשי משאבי אנוש עומדים היום בקו החזית בארגון בכל הנוגע לטיפול במשבר הקורונה. אתגר משמעותי הוא כמובן דאגה לרווחת העובדים ולבריאותם, למול שמירה על מחוברות העובדים לארגון. זה תמיד היה אתגר בעולם משאבי האנוש, אך ללא ספק הוא הפך משמעותי בעת הזו ביתר שאת. איך מייצרים תחושת חיבור מרחוק ומצליחים לשמר את תחושת המשפחתיות שכה מייחדת אותנו כחברה.

3. למרות שעל פניו נראה כי עובדים רבים הסתגלו במהירות ובשמחה לעבודה מהבית לא לכולם זה קל נפשית ו/או פיזית. כיצד אתם מתמודדים עם אלו שקשה להם לעבוד מהבית?

בחברתנו מרבית העובדים נדרשים להגיע לעבודה, אך בקפסולות שונות במטרה לשמור ככל הניתן על בריאותם. עם זאת עבודה בפורמט הזה מייצרת ריחוק ומעלה לעיתים קשיים בכל הנוגע לתיאום פגישות, הדרכות ואירועי חברה בזמן שיהיה נוח לכולם.

בעת הזו, הגבול הדק בין שעות עבודה ושעות פנויות טושטש עוד יותר, הלחץ להיות זמינים גם בשעות של הקפסולה השנייה עלול לפגוע באיכות החיים של העובדים ובסופו של דבר בארגון. לכן משאבי אנוש נדרשים להצבת גבולות ולשמור ככל הניתן על איזון עבודה בית.

התקופה הזו חידדה את חשיבות התקשורת, עדכון העובדים על מה שמתרחש כאן ועכשיו ועל מה שעתיד להגיע, לשתף אותם בשיקולים בקבלת ההחלטות, ובעיקר לייצר עבורם ביטחון ולגרום לכך שהמרחק הפיזי מאבד מחשיבותו.

4. ממחקרים שנעשו בנידון נראה שחוסר המפגשים הבלתי פורמליים בין העובדים והמנהלים עלול לפגוע בתחושת השייכות של העובדים ונאמנותם לארגון. העובדים המרוחקים גם חוששים למידת הנאמנות של הארגון אליהם. כיצד את מתמודדת עם החששות הללו?

על מנת לצמצם פגיעה בתחושת השייכות של העובדים לארגון, אנו מטמיעים שגרות ניהול מותאמות לתקופה, יצרנו עבור המנהלים תיבת כלים הכוללת רעיונות איך להפוך את הבלתי פורמלי לפורמלי…. איך מייצרים רגעים של אסקפיזם, מקיימים למידת עמיתים באופן וירטואלי ואף עורכים סשנים וירטואליים לפיצוח אתגרים.

כדי להתמודד עם תחושת הריחוק והשחיקה יצרנו פעילויות וירטואליות לכלל העובדים עם דגש על תוכן שמיועד לעובדים ולמשפחות. ובכלל, הבית והמשפחה הפכו להיות מאוד משמעותיים עבורנו, חשוב לנו שהעובדים ירגישו שאנחנו איתם לכל אורך הדרך ורואים אותם גם בתקופה הזו. מעז יצא מתוק… ונוצר הווי חברתי חדש של פרגון בין קפסולות, סרטונים הומוריסטיים ומחוות בין הצוותים.

גיליתי שדווקא בתקופה המאתגרת הזו יש לא מעט אנשים שבוחרים לאמץ גישה חיובית, ולהפגין גישת "Can Do", מגלים יותר גמישות, מסוגלות ועם הרבה הערכה לארגון ולעשייה.

5. בואי נדבר גלויות. כבר שנים אנחנו שומעים תלונות מעובדים וגם קוראים מחקרים שמוכיחים כי הישיבה באופן ספייס היא לא נעימה ולא יעילה. אם נוסיף לזה את סיכויי ההדבקה הגדלים כאשר כולם ישובים במתחם אחד האם לא הגיעה השעה לשנות את התפישה של אופן ספייס לטובת חדרים או צורת ישיבת אחרת (לפחות לחלק מהעובדים?)

תקופה זו רק נתנה לנו רוח גבית להמשיך ולהשקיע בסביבת העבודה ולשפץ חללים ציבוריים, לרווח ככל הניתן ולייצר לעובדינו חוויית משתמש משודרגת. לשמחתנו, העבודה בקפסולות איפשרה לנו לייצר מרווח ואזורים סטריליים כך שהצלחנו לייצר הפרדה עד כמה שניתן בין עובדים הנמצאים באותו חלל.

בכלל, התקופה הזו גרמה לנו לאתגר את המוסכמות הקיימות, הבנו כי המקום איננו קריטי כמו שחשבנו בעבר, אפשר לעבוד מהבית והשמיים הם הגבול…. כך שאפילו ישיבות תחת כיפת השמיים זו דרך מצויינת לשבור את השגרה.

הפוסט חמש עם עינת וולף גלברסון, סמנכ"לית מש"א של חב' SCD: התקופה הזו גרמה לנו לאתגר את המוסכמות הקיימות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו'

לאורך כל התקופה, מתחילת משבר הקורונה, SCD שמרה על פעילות עסקית מלאה. לא פיטרנו או הוצאנו עובדים לחל"ת, אלא עברנו לעבוד בשלש משמרות ולאחר מכן בשתי משמרות בקפסולות. כל עובדי החברה עבדו (ועדיין עובדים) במשמרות כולל ההנהלה. בתחילת המשבר קבענו לעצמנו אסטרטגיה המבוססת על שני מרכיבים עיקריים: שמירה מקסימאלית על בריאות העובדים וחתירה לעמידה מלאה ביעדים שקבענו לעצמנו. זאת, כדי לפעול כבר עכשיו ולהתכונן ליום שאחרי. גולת הכותרת היא הצורך בתקשורת רציפה, כנה ושקופה עם העובדים – כולל הנחיות, עדכונים, מתן הערכת מצב, עידוד וכד'.
העובדים נרתמו בצורה מלאה ועם הרבה אנרגיות בעקבות ההבנה שאנו באירוע שלא הכרנו עד כה, ופעלו בנחישות וביצירתיות. חלקם, מצאו גם צדדים חיוביים של התקופה הייחודית הזאת. כך לדוגמה, החלוקה למשמרות (בוקר וערב), מאפשרת לאנשים לאכול ארוחת בוקר עם המשפחה, לראות את אור השמש ולטפל בדברים שבשגרה לא מצאו להם זמן.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

המשבר הזה חידד מאוד את הצורך של מנהלים להיות פתוחים לשינויים ולפעול עם גמישות מחשבתית כדי ליישם פתרונות חדשים ובזמן קצר. זה מאוד מעניין לראות איך אנו מיישמים היום פתרונות ניהוליים, עסקיים, שיווקיים ותפעוליים שעד לפני שלשה חודשים – בכלל לא היה בקו המחשבה שלנו. למשל, היכולת לקדם עסקאות ללא מפגשים פנים אל פנים, הייתה אתגר שבסופו ראינו שכן ניתן לסגור עסקאות ואף לקדם מהלכים חדשים גם בלי שנפגשים פיזית עם הלקוחות. הרשת מהווה כלי חיוני לקשר עם לקוחות ושותפים, פלטפורמה להשקת מוצרים חדשים, הפקת סרטונים לנושאים ספציפיים ועוד. בנוסף, מאחר שהשגרה מאוד השתנתה ביום-יום, הייתה חשיבות גדולה לוודא קיום "השגרה באי השגרה". שגרה כזו, ששונה מהשגרה הרגילה, מאפשרת פעילות מובנת של כלל עובדי החברה בקיום המהלכים והתהליכים המרכזיים בתחומי הפיתוח, התפעול, השיווק ועוד. אני מאמין שחברות שיודעות להתנהל, להגיב מהר ולקבל החלטות בסביבה הדינאמית הזו – יצליחו לקדם מהלכים רבים למרות המורכבות והאתגרים של התקופה.

3. מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת/מהבית?

לפני הקורונה, כמעט ולא עבדנו מהבית מסיבות שונות. הייתה גם תפיסה שעבודה מהבית היא פחות יעילה ושהשיח במסדרונות והמפגשים הפרונטאליים חיוניים לקדם חדשנות ויצירתיות. בעקבות משבר הקורונה למדנו כמה דברים. קודם כל, שניתן לעבוד מהבית כשהתשתית מאפשרת זאת, וזה יעיל ואפקטיבי (תלוי כמובן בתחום העיסוק). אך מצאנו גם, שישנה נקודת איזון נכונה שנדרש לאתר בנושא העבודה מהבית כך שחלק מהזמן ניתן לעבוד מהבית וחלק פיזית בעבודה כדי לקיים מפגשים והתנהלות פרונטאלית עם העמיתים והמנהלים– דבר שמייצר חיבור אישי שבשיחות וידאו קשה לפתח.

4. מה לדעתך יקרה לאחר שמשבר הקורונה יסתיים האם הכל יחזור לקדמותו או שהסביבה העסקית השתנתה לעד?

לי אין ספק שהחיים אחרי הקורונה יהיו שונים מהחיים שלפני. משבר הקורונה הוכיח לנו, שניתן לעשות דברים אחרת וחלק מהתובנות הללו ימשיכו להיות מיושמות גם אחרי עידן הקורונה. למשל, נראה שנמשיך גם בעתיד עם יותר תמיכה טכנית ללקוחות מרחוק במקום נסיעה לכל אירוע, נמשיך את המפגשים הווירטואליים עם לקוחות היכן שניתן (למרות שאין תחליף ממשי למגע אישי עם הלקוחות), כמות הדיונים תקטן ועוד הרבה תובנות נוספות. כמו כן, יש לא מעט הזדמנויות עסקיות שנולדו כתוצאה מנושא הקורונה בעולם התוכן שלנו.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

ישנן תובנות ברמה הלאומית, העסקית והאישית. הקמנו צוותי עבודה לבניית תמונה עסקית קדימה כולל ניתוח הסיכונים וההזדמנויות. עם זאת, בשלב זה, היכולת לנבא מה תהיה ההשפעה המאקרו כלכלית והמשמעות העסקית בהתאם – מוגבלת. לכן, החברות נדרשות להיבנות בהתאם ועם גמישות להתמודד עם התרחישים השונים שיכולים להתממש ולדעת איך להתנהל לצד הנגיף. המדינה כרגע עסוקה בטיפול במשבר של היום שזה כמובן חיוני ונדרש, אך חשוב מאוד שגם בשעה זו המדינה תמשיך לתמוך בהשקעות של המחר – בעיקר במו"פ ובתשתיות. זאת כדי לוודא שהמשק, ובמיוחד ההיי טק הישראלי, יצא מהתקופה הזו בעמדת זינוק טובה מול ההזדמנויות והאיומים בשוק העולמי.

הפוסט חמש עם דן סלסקי, מנכ"ל SCD – לי אין ספק שהחיים אחרי הקורונה יהיו שונים מהחיים שלפני! הופיע לראשונה ב-Chiportal.