אנו שמחים לארח במדור “חמש עם…” את עינת וולף גלברסון, סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת SCD. בראיון בלעדי ל-Chiportal אומרת עינת: "הבנו כי המקום איננו קריטי כמו שחשבנו בעבר, אפשר לעבוד מהבית והשמיים הם הגבול…. כך שאפילו ישיבות תחת כיפת השמיים זו דרך מצויינת לשבור את השגרה" . לפניכם הראיון המלא עם עינת וולף גלברסון.
1. בימים אלו של חוסר בהירות לגבי מועד החזרה לשגרה כיצד מתמודדת חברתכם עם המצב? האם פיטרתם עובדים או שאתם מנצלים את העובדה שיש חברות שנאלצו להצטמצם כדי לגייס טאלנטים?
SCD היא חברה ביטחונית המפתחת ומייצרת גלאים לראיית לילה. SCD מוגדרת כחברה חיונית למשק, לכן, למרות אתגרי הקורונה אנו ממשיכים לפעול באופן שוטף. כדי שנוכל לעמוד בהנחיות משרד הבריאות, עברנו לעבודה בשתי קפסולות.
לא רק שהעבודה לא נפגעה אלא אף הצלחנו לעמוד בכל היעדים העסקיים שהגדרנו ואף מעבר לכך, לשמחתי בתקופה זו לא הוצאנו עובדים לחל"ת ולא צמצמנו כח אדם אלא המשכנו בגיוס וקליטה של עובדים כבשגרה.
2. משבר הקורונה גרם לשינוי משמעותי ביעדים ובהתמקדות של מנהלי משאבי האנוש. מהם האתגרים המרכזים שלך בתקופה הקרובה?
תפקיד משאבי אנוש בעת הזו טומן בחובו אתגרים רבים אך גם לא מעט הזדמנויות להתפתח ולצמוח. גוף משאבי אנוש נדרש להמציא את עצמו מחדש ולעשות שינוי והתאמה של כל תכניות העבודה.
התקופה הזו גם היוותה זרז לקידום תהליכים שרצינו להטמיע בארגון שבעת זו הפכו לכורח המציאות, החל מעבודה מהבית, הטמעת טכנולוגיות חדשות, ועד לשיפור אפקטיביות הישיבות ומתודולוגיות העבודה כשהמפתחות להצלחה היו יצירתיות ואג'יליות.
המשבר הביא לכך שאנשי משאבי אנוש עומדים היום בקו החזית בארגון בכל הנוגע לטיפול במשבר הקורונה. אתגר משמעותי הוא כמובן דאגה לרווחת העובדים ולבריאותם, למול שמירה על מחוברות העובדים לארגון. זה תמיד היה אתגר בעולם משאבי האנוש, אך ללא ספק הוא הפך משמעותי בעת הזו ביתר שאת. איך מייצרים תחושת חיבור מרחוק ומצליחים לשמר את תחושת המשפחתיות שכה מייחדת אותנו כחברה.
3. למרות שעל פניו נראה כי עובדים רבים הסתגלו במהירות ובשמחה לעבודה מהבית לא לכולם זה קל נפשית ו/או פיזית. כיצד אתם מתמודדים עם אלו שקשה להם לעבוד מהבית?
בחברתנו מרבית העובדים נדרשים להגיע לעבודה, אך בקפסולות שונות במטרה לשמור ככל הניתן על בריאותם. עם זאת עבודה בפורמט הזה מייצרת ריחוק ומעלה לעיתים קשיים בכל הנוגע לתיאום פגישות, הדרכות ואירועי חברה בזמן שיהיה נוח לכולם.
בעת הזו, הגבול הדק בין שעות עבודה ושעות פנויות טושטש עוד יותר, הלחץ להיות זמינים גם בשעות של הקפסולה השנייה עלול לפגוע באיכות החיים של העובדים ובסופו של דבר בארגון. לכן משאבי אנוש נדרשים להצבת גבולות ולשמור ככל הניתן על איזון עבודה בית.
התקופה הזו חידדה את חשיבות התקשורת, עדכון העובדים על מה שמתרחש כאן ועכשיו ועל מה שעתיד להגיע, לשתף אותם בשיקולים בקבלת ההחלטות, ובעיקר לייצר עבורם ביטחון ולגרום לכך שהמרחק הפיזי מאבד מחשיבותו.
4. ממחקרים שנעשו בנידון נראה שחוסר המפגשים הבלתי פורמליים בין העובדים והמנהלים עלול לפגוע בתחושת השייכות של העובדים ונאמנותם לארגון. העובדים המרוחקים גם חוששים למידת הנאמנות של הארגון אליהם. כיצד את מתמודדת עם החששות הללו?
על מנת לצמצם פגיעה בתחושת השייכות של העובדים לארגון, אנו מטמיעים שגרות ניהול מותאמות לתקופה, יצרנו עבור המנהלים תיבת כלים הכוללת רעיונות איך להפוך את הבלתי פורמלי לפורמלי…. איך מייצרים רגעים של אסקפיזם, מקיימים למידת עמיתים באופן וירטואלי ואף עורכים סשנים וירטואליים לפיצוח אתגרים.
כדי להתמודד עם תחושת הריחוק והשחיקה יצרנו פעילויות וירטואליות לכלל העובדים עם דגש על תוכן שמיועד לעובדים ולמשפחות. ובכלל, הבית והמשפחה הפכו להיות מאוד משמעותיים עבורנו, חשוב לנו שהעובדים ירגישו שאנחנו איתם לכל אורך הדרך ורואים אותם גם בתקופה הזו. מעז יצא מתוק… ונוצר הווי חברתי חדש של פרגון בין קפסולות, סרטונים הומוריסטיים ומחוות בין הצוותים.
גיליתי שדווקא בתקופה המאתגרת הזו יש לא מעט אנשים שבוחרים לאמץ גישה חיובית, ולהפגין גישת "Can Do", מגלים יותר גמישות, מסוגלות ועם הרבה הערכה לארגון ולעשייה.
5. בואי נדבר גלויות. כבר שנים אנחנו שומעים תלונות מעובדים וגם קוראים מחקרים שמוכיחים כי הישיבה באופן ספייס היא לא נעימה ולא יעילה. אם נוסיף לזה את סיכויי ההדבקה הגדלים כאשר כולם ישובים במתחם אחד האם לא הגיעה השעה לשנות את התפישה של אופן ספייס לטובת חדרים או צורת ישיבת אחרת (לפחות לחלק מהעובדים?)
תקופה זו רק נתנה לנו רוח גבית להמשיך ולהשקיע בסביבת העבודה ולשפץ חללים ציבוריים, לרווח ככל הניתן ולייצר לעובדינו חוויית משתמש משודרגת. לשמחתנו, העבודה בקפסולות איפשרה לנו לייצר מרווח ואזורים סטריליים כך שהצלחנו לייצר הפרדה עד כמה שניתן בין עובדים הנמצאים באותו חלל.
בכלל, התקופה הזו גרמה לנו לאתגר את המוסכמות הקיימות, הבנו כי המקום איננו קריטי כמו שחשבנו בעבר, אפשר לעבוד מהבית והשמיים הם הגבול…. כך שאפילו ישיבות תחת כיפת השמיים זו דרך מצויינת לשבור את השגרה.
