כך סיפרה ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא באלביט ומנהלת תחום משאבי האנוש במפגש הסיליקון קלאב שעסק בסוגיית התעשייה תחת מלחמה"
"האתגר העיקרי מאז תחילת המלחמה היה המעבר בין שירות צבאי אינטנסיבי לחזרה לשגרת העבודה ". כך אמרה ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא באלביט ומנהלת תחום משאבי האנוש במפגש הסיליקון קלאב שעסק בסוגיית התעשייה תחת מלחמה". גורדון פתחה את דבריה בתרומה הקריטית של אלביט למאמץ הצבאי: "המלחמה דרשה מאיתנו להיות בכוננות מלאה – לא רק מבחינת התוצרים הטכנולוגיים שלנו, אלא גם מבחינת היכולת שלנו לשמור על החוסן האנושי של העובדים והמנהלים."
ד"ר גורדון ציטטה אחד מעובדי החברה שחזר משירות מילואים במגלן ואמר: "כשאני במילואים, אני עובר מ-0 ל-100 בשנייה. אבל כשאני צריך לחזור לעבודה, אף אחד לא לימד אותי איך לחזור מ-100 ל-0." ההקבלה הזו מדגישה את אחד הקשיים המרכזיים שעמדו בפני החברה – כיצד לתמוך בעובדים במעבר החד שבין עולם המלחמה לעולם העבודה השגרתי.
תמיכה בעובדים ובמנהלים
גורדון הדגישה את חשיבות התמיכה המתמשכת בעובדים, המנהלים ומשפחותיהם בתקופה של אי ודאות וביטחון מופחת. היא הצביעה על כך שהחברה הייתה חייבת לספק מענה לצרכים משתנים, גם ברמה האישית וגם ברמה התפקודית. לדבריה, "החוסן הקהילתי והחברתי הוא קריטי בשלב הראשוני, והבנת הצרכים השונים של כל קבוצת עובדים חשובה להבטחת היציבות התפקודית."
"האתגרים המנהיגותיים שהמלחמה הציבה בפני אלביט, היו כיצד לשמור על האפקטיביות המבצעית של החברה במקביל לצרכים האנושיים של העובדים. אנחנו חברה טכנולוגית עם רוב של גברים," היא ציינה, "ולא תמיד החמלה היא הצד החזק שלנו. אך נאלצנו לפתח כלים שיאפשרו לנו להתמודד עם השבר הרגשי והאנושי שנוצר בעקבות המלחמה."
בהמשך דבריה, סיפרה גורדון על השיטות שפיתחה החברה לתמיכה בעובדים ובמנהלים. אחד מהם היה פיתוח סדנאות ייעודיות למנהלים, שנועדו לחזק את יכולות הניהול שלהם בזמן משבר. "היה חשוב לנו לא רק לשרוד את המשבר, אלא גם לצמוח ממנו," היא הסבירה. המטרה הייתה לאפשר למנהלים להוביל את צוותיהם בצורה אפקטיבית גם כשהמצב הכללי קשה.
"במהלך המלחמה, אלביט נדרשה להעביר קווי ייצור באופן דחוף מצפון הארץ לאזורים אחרים כדי להבטיח את המשכיות הפעילות. "היינו חייבים לפנות את המפעל תוך ימים בודדים, ולהקים מחדש את קווי הייצור באזורי מרכז הארץ," הסבירה, תוך שהיא מדגישה את המחויבות להמשיך ולספק ציוד חיוני לכוחות הביטחון.
מחוסן לתקווה
גורדון סיימה את דבריה בהתמקדות בעתיד ובמשמעות הרחבה של תקווה. "בתחילת הדרך דיברנו על חוסן," היא אמרה, "אבל ככל שהזמן חלף, הבנתי שאי אפשר להסתפק רק בזה. אנחנו צריכים להסתכל גם קדימה – עם תקווה, שהיא לא פסיבית כמו אופטימיות, אלא אקטיבית. אנחנו פועלים כדי להבטיח שמאמצינו יניבו תוצאות טובות."
"המסר שלי הוא שהחשיבות של הובלת שינוי מתוך תקווה, גם במצבי משבר". היא קראה למנהיגים לשאול את עצמם "מדוע אנחנו מחזיקים מעמד?" ולדחוף ליצירת מציאות טובה יותר מתוך הבנה שהמאמץ ראוי.