מובילאיי, הרמן, אניגמטוס, סייבלום וחברות מובילות נוספות יובילו את הועדה שתייצג את עמדת ישראל * סלבה ברונפמן, מנכ”ל סייבלום, מונה לעמוד בראש הועדה הישראלית. המטרה: למצב את הטכנולוגיה הישראלית בקדמת הבמה העולמית , בכל הקשור לפיתוח הגנה-בפני מתקפות סייבר ברכבים * ד”ר גלעד גולוב מנכ”ל מכון התקנים הישראלי: “בימים אלו נקבעים “כללי המשחק” בתחום הסייבר לרכב, והתקינה הישראלית נמצאת שם כדי להעניק יתרון תחרותי לתעשייה הישראלית”
לקראת כניסתו לתוקף של התקן הבינלאומי ISO/SAE 21434 המגדיר דרישות להגנת סייבר ברכבים, מונתה במכון התקנים ועדת מראה שתתמקד בחיבור בין התעשייה הטכנולוגית הישראלית והגדרות התקן. התקן נמצא כרגע בפיתוח משותף של ארגון התקינה העולמי (ISO), וארגון תקינת הרכב האמריקאי (SAE), ועתיד להיכנס לתוקף כבר בשנת 2021. התקן עוסק בסיכוני אבטחה במערכות האלקטרוניות ברכבים, מכסה את כל שלבי תכנון הרכב ופיתוחו, מקיף את כל המערכות האלקטרוניות ברכב, על רכיבי התוכנה שבהן, כולל חיבוריות למערכות חיצוניות ומתייחס להשמת אבטחת מידע בכל שרשרת האספקה בעולם הרכב.
סלבה ברונפמן, מנכ”ל חברת הסטארטאפ הישראלית סייבלום (Cybellum), המפתחת פלטפורמה להערכת סיכוני סייבר לרכבים, מונה ליו”ר ועדת המראה, וישמש כאחד הנציגים של ישראל בוועדה הבין לאומית.
עם הגידול במספר המערכות המכוונות והחכמות ברכבים המודרניים, ופיתוח הרכבים האוטונומיים, עולה רמת הסיכון למתקפות סייבר על רכבים, מסביר ברונפמן. “מכוניות הן מערכות תוכנה על גלגלים. מאז ההתקפה על רכב הג׳יפ של FCA בשנת 2015, אז הצליחו חוקרים להשתלט על רכב נוסע ולהסיט אותו ממסלולו, ישנה עליה בתדירות ובמורכבות של ההתקפות על רכבים חכמים בעולם. כך למשל גנבת רכבים על ידי השתלטות על מפתחות, אזעקות חכמות וגניבת מידע אישי רגיש מתוך הרשת הפנימית של הרכב, הן דבר שבשגרה. מתקפות אלה לא מקבלות מענה הולם בתקנים הנוכחיים ולכן עלה הצורך לפתח תקן חדש שיגדיר תהליך מובנה לשכלול שיקולי אבטחת המידע בתהליך פיתוח הרכבים.
המעורבות הישראלית בהגדרת דרישות התקן תאפשר לחברות ישראליות להתאים עצמן לתקן בזמן הנכון ובכך להבטיח את התחרותיות ואת ההובלה העולמית בתחום. הגישה אל הידע תאפשר לאמץ את התקן הבינלאומי כתקן ישראלי, כבר בשלבי הפרסום המוקדמים.
“אנחנו נמצאים בצומת דרכים חשוב מאוד מבחינת תעשיית הרכב” אומר ד”ר גלעד גולוב, מנכ”ל מכון התקנים הישראלי. “התקנים שנגדיר היום יהוו את כללי המשחק לפיתוח הטכנולוגיה העתידית. כשהתקן יוגדר רשמית, כל יצרניות הרכב העולמיות יהיו כפופות לתנאים והכללים שהוא יכתיב. לכן, יש חשיבות משמעותית לכך שישראל תיקח חלק בעיצוב הכללים ושהמוצרים המפותחים בארץ יתאמו את התקן. אנחנו במכון התקנים גאים להוביל את המאמץ”.
פיתוח התקן נעשה בשיתוף פעולה של ועדות מקצועיות ברחבי העולם, בהשתתפות חברות רכב מובילות כמו טיוטה, ב.מ.וו, פורד ואחרות, ואליהן מצטרפת ועדת המראה הישראלית. אל ברונפמן מצטרפים דויד מור-אופק מהרמן כאחראי על תחום קשרי החוץ מול הועדה העולמית, אלכס פוק מאניגמטוס כאחראי לגיוס חברים וקשרים עם הועדות האחרות, ואלון רפאלי מ׳סייבר טוגט׳ר׳ אשר ירכז את הפעילות מול האקוסיסטם הישראלי.
בוועדה ישתתפו נציגים מחברות ישראליות מובילות בהןMobileye, OSR, Daimler, Harman, Cipersip, Enigmatos, Innoviz, Cybellum, Faurecia, ונציגים מאונ’ בן גוריון. הוועדה קוראת למומחים מהתחום להצטרף לשורותיה.
