• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס CES 2025. צילום יחצ אנבידיה

    דירקטוריון אנבידיה אינו שוקל להחזיר את ג'נסן הואנג, למרות קמפיין שזוכה לתמיכת טראמפ ומאסק

    Arc pro b70. צילום יחצ אינטל

    אינטל: כרטיס ה-AI החדש שלה מהיר עד פי 5.9 מכרטיס של אנבידיה בסימולציות פיננסיות

    הדמיה: הלוגואים של AMD ו-World Labs. צילום: יח"צ AMD

    AMD השלימה את רכישת World Labs ב-8.2 מיליארד דולר; פיי־פיי לי מונתה למדענית הראשית

    מסך AURASTACK. איור: קיידנס

    קיידנס משיקה מודלי AI לתכנון שבבים המבוססים על Nemotron של אנבידיה

    יפן רוצה לחזור לימי הזוהר של תעשיית השבבים.

    דיווח: קשיים בייצור תאי SRAM עלולים לדחות בשנה את ייצור שבבי ה־2 ננומטר של רפידוס

    אבטחת סייבר. אילוסטרציה: depositphotos.com

    Unit 42: האקרים הקשורים לסין הפעילו כלי AI אוטונומי נגד שבע חברות בשרשרת האספקה של השבבים

  • בישראל
    אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. צילום: רמון ספייס

    רמון ספייס גייסה 124 מיליון דולר לפיתוח תשתית מחשוב בחלל; מיקרון מצטרפת כמשקיעה

    הדמיה אווירית של מבני חוות שרתים בנמל חיפה

    אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים בהספק של עד 150 מגה-ואט בנמל חיפה

    הדמיה של מבני תעשייה ומפעלי שבבים בפארק הדיפ-טק באשקלון

    נדב ב. לוגיסטיקה תשקיע 1.5 מיליארד שקל בפארק השבבים של Awz באשקלון

    פולסי לייזר בשני צבעים מכוונים זרם אלקטרונים בין חוד מיקרוסקופ מנהור לדגם

    חוקרי הטכניון כיוונו בעזרת צורת גל האור זרם אלקטרונים שנמשך 860 אטו-שניות

    רחפן התצפית seniX של אירו סנטינל

    אירו סנטינל משיקה רחפן תצפית שקט ועוברת לייצור סדרתי

    מערכות VeritySEM 7AP ו־SEMVision G7AP של אפלייד מטיריאלס למדידה ולניתוח פגמים באריזות שבבים מתקדמות. קרדיט: Applied Materials.

    אפלייד מטיריאלס: הכנסות שיא של 10.41 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 53%

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס CES 2025. צילום יחצ אנבידיה

    דירקטוריון אנבידיה אינו שוקל להחזיר את ג'נסן הואנג, למרות קמפיין שזוכה לתמיכת טראמפ ומאסק

    Arc pro b70. צילום יחצ אינטל

    אינטל: כרטיס ה-AI החדש שלה מהיר עד פי 5.9 מכרטיס של אנבידיה בסימולציות פיננסיות

    הדמיה: הלוגואים של AMD ו-World Labs. צילום: יח"צ AMD

    AMD השלימה את רכישת World Labs ב-8.2 מיליארד דולר; פיי־פיי לי מונתה למדענית הראשית

    מסך AURASTACK. איור: קיידנס

    קיידנס משיקה מודלי AI לתכנון שבבים המבוססים על Nemotron של אנבידיה

    יפן רוצה לחזור לימי הזוהר של תעשיית השבבים.

    דיווח: קשיים בייצור תאי SRAM עלולים לדחות בשנה את ייצור שבבי ה־2 ננומטר של רפידוס

    אבטחת סייבר. אילוסטרציה: depositphotos.com

    Unit 42: האקרים הקשורים לסין הפעילו כלי AI אוטונומי נגד שבע חברות בשרשרת האספקה של השבבים

  • בישראל
    אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. צילום: רמון ספייס

    רמון ספייס גייסה 124 מיליון דולר לפיתוח תשתית מחשוב בחלל; מיקרון מצטרפת כמשקיעה

    הדמיה אווירית של מבני חוות שרתים בנמל חיפה

    אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים בהספק של עד 150 מגה-ואט בנמל חיפה

    הדמיה של מבני תעשייה ומפעלי שבבים בפארק הדיפ-טק באשקלון

    נדב ב. לוגיסטיקה תשקיע 1.5 מיליארד שקל בפארק השבבים של Awz באשקלון

    פולסי לייזר בשני צבעים מכוונים זרם אלקטרונים בין חוד מיקרוסקופ מנהור לדגם

    חוקרי הטכניון כיוונו בעזרת צורת גל האור זרם אלקטרונים שנמשך 860 אטו-שניות

    רחפן התצפית seniX של אירו סנטינל

    אירו סנטינל משיקה רחפן תצפית שקט ועוברת לייצור סדרתי

    מערכות VeritySEM 7AP ו־SEMVision G7AP של אפלייד מטיריאלס למדידה ולניתוח פגמים באריזות שבבים מתקדמות. קרדיט: Applied Materials.

    אפלייד מטיריאלס: הכנסות שיא של 10.41 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 53%

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מאמרים ומחקרים מאמרים טכניים מחקר: עד כמה ״חכם״ הוא תא העצב שבמוחנו?

מחקר: עד כמה ״חכם״ הוא תא העצב שבמוחנו?

מאת אבי בליזובסקי
24 אוגוסט 2021
in בינה מלאכותית (AI/ML), מאמרים טכניים
רשתות נוירונים במוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

רשתות נוירונים במוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון ביולוגי אמיתי יחיד ואת יחסי הקלט-פלט החשמליים שהוא מבצע כדי לדמות את פעולת הנוירונים במוח, לצורך פיתוח מערכות בינה מלאכותית

אנחנו בעיצומו של מהפך מדעי וטכנולוגי של ממש. המחשבים של היום יודעים ללמוד מתוך דוגמאות ולבצע משימות שלפני זמן לא רב נחשבו לא אפשריות לביצוע בידי מכונות מלאכותיות, החל מזיהוי פרצופים של בני אדם מזוויות שונות ועד לנהיגה של מכוניות אוטונומיות. רשתות הלמידה העמוקה, שאחראיות לחלק הארי של משימות הלמידה המסובכות הללו, אותן מסוגלים המחשבים המודרניים לפתור, מבוססות על עקרונות היסוד של מבנה ופעולת המוח: נוירונים (תאי עצב) המחוברים אחד לשני בסינפסות, דרכן התאים השונים מעבירים אותות (קלט ופלט) זה לזה.

אותם עקרונות פעולה של המוח עליהם מבוססת הלמידה העמוקה כיום נובעים מההבנה המוגבלת שהיתה לנו על אופן פעולת הנוירונים בשנות ה-50 של המאה הקודמת. כמו ביט במחשב, כל נוירון מלאכותי ברשת העמוקה הוא "נקודתי": הוא יכול להיות בשני מצבים בלבד – אפס (לא פעיל) או אחד (פעיל). אולם בעשרות השנים האחרונות, מדעי המוח גילו כי כל נוירון הוא מערכת מורכבת במיוחד, הבנויה מגוף תא וממנו יוצא עץ מסועף (העץ הדנדריטי) ועל ענפיו הרבים מפוזרות סינפסות רבות (עשרות אלפים על כל תא) המעבירות אליו אינפורמציה מהתאים ברשת העצבית. תאי העצב גם מתחלקים למגוון עצום של תת-סוגים, שכל אחד מהם פועל בצורה מעט שונה ולכל סוג תפקיד שונה הן במוח הבריא והן כשהמוח חולה.

מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון ביולוגי אמיתי יחיד ואת יחסי הקלט-פלט החשמליים שהוא מבצע. זאת במטרה להשתמש במודל מורכב זה, במקום הנוירון המלאכותי הנקודתי בו משתמשות ״רשתות הנוירונים המלאכותיות״ כיום, הן כדי להבין טוב יותר כיצד תא העצב מתרגם את הקלט הסינפטי לפלט והן על מנת ליצור רשת למידה עמוקה מסוג חדש – שתדמה בצורה מדויקת יותר את אופן פעולת המוח האנושי ובתקווה גם את יכולותיו החישוביות יוצאות הדופן. המחקר נערך בידי הסטודנט דוד בניאגוייב במשותף עם הפרופסורים מיקי לונדון ועידן שגב ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח. המאמר המציג את ממצאיו התפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי Neuron.

פרופ עידן שגב. צילום יעל אילן
פרופ' עידן שגב. צילום: האוניברסיטה העברית

"רשת למידה עמוקה מורכבת משכבות של נוירונים מלאכותיים נקודתיים, שכל אחד מהם מחובר בסינפסות מלאכותיות לשכבה שמעליו ולשכבה שתחתיו", מסביר פרופ' שגב. "למשל, אם אנחנו רוצים ללמד את הרשת לזהות חתולים, נציג בפני הרשת תמונה של חתול לשכבת הקלט – השכבה הראשונה". כל נוירון מלאכותי ברשת העמוקה מגיב, לפי המידע שזורם אליו, ב ״0״ או ״1״ על פי עוצמת הקלט הסינפטי שהוא מקבל מהשכבה הקודמת לו, ובהתאם לכך משגר (או לא) אות אל הנוירונים אליהם הוא קשור בשכבה הבאה. הנוירונים בשכבה זו מעבדים גם הם את המידע שקיבלו ומעבירים את הפלט שלהם לתאים בשכבה הבאה.

בעומק פירמידת השכבות, מסביר פרופ' שגב פרופ' שגב, ניצב נוירון מלאכותי שמסכם את האותות שזורמים אליו דרך השכבות הקודמות ברשת, והוא זה שנדרש להציג תשובה, אם הרשת ראתה חתול (הפלט 1) או שזה לא היה חתול (הפלט 0). בשלב האימון של הרשת (על בסיס הצגה של הרבה תמונות של חתולים שונים), נדרש אלגוריתם הלמידה במכונה לבדוק את התשובה. אם אכן התא העמוק בשכבה האחרונה מגיב ב ״1״ עבור החתול, אפשר לעבור לדוגמה הבאה. אם לא, אלגוריתם ייעודי "משחזר אחורה" את התהליך ומשנה את עוצמת הקשרים (הסינפסות) בין הנוירונים בשכבות השונות, עד שהרשת עונה נכון לשאלה אם היא ראתה חתול בתמונה או לא.

כאשר חוזרים על הפעולה עם מספיק נוירונים מלאכותיים במספיק שכבות, ובשימוש מספיק (לעתים מאות אלפים) של דוגמאות של חתולים, רשתות הלמידה העמוקה מצליחות פעמים רבות להשלים את שלב האימון ולומדות לזהות חתולים שהן לא ראו קודם לכן. הן לומדות להכליל בין הדוגמאות השונות של תמונות חתולים למושג כללי כלשהו של 'חתוליות'. באותו אופן לומדות הרשתות העמוקות האלה לזהות ״רמזור״ מסוים אותו לא ראתה בעבר, לאחר שלמדה את ״הרמזוריות״ מתוך הרבה דוגמאות, וכך לגבי ״מעבר חציה״ וכן הלאה. כך עובדות מערכות זיהוי הרמזורים ומעברי חציה של המכונית האוטונומית. "למרות ההצלחה העצומה המהווה 'גיים צ׳נג׳ר' של ממש בעולמנו, לא עד הסוף ברור איך הרשת העמוקה מצליחה לעשות זאת וקבוצות רבות בעולם מנסות להבין את מקור ההצלחה הזה", מוסיף פרופ' שגב.

אולם יכולת הלמידה של כל רשת מוגבלת למשימה שהוטלה עליה. המערכת שלמדה מה זה חתול לא תזהה כלב. גם כדי שהמחשב יקשור בין הצליל "מיאו" לבין חתולים, יש צורך ברשת למידה נפרדת, משימה שכל פעוט בין שנתיים משלים בקלות. ואכן, על אף הצלחתן המרשימה ביותר בביצוע משימות ספציפיות, רשתות הלמידה העמוקה מוגבלות מאוד בהשוואה למוח האנושי בצורך שלהן במספר רב של דוגמאות כדי להשלים את שלב האימון. "ואנחנו לעומת זאת לא צריכים יותר מדוגמה אחת כדי להבין שתאונת דרכים זה מסוכן", מזכיר פרופ' שגב.

קבוצות מחקר רבות ברחבי הגלובוס עוסקות כיום בניסיון להעניק לרשתות הלמידה העמוקה יכולות כוללניות אינטגרטיביות ואינטיליגנטיות כמו האפשרות ללמוד ממספר מצומצם של דוגמאות, לקשור בין אספקטים שונים של מה זה חתול (ראיה, שמיעה, משמעויות רגשיות וכן הלאה), להסיק מסקנות מלמידה אחת על למידה אחרת, לתכנן לטווח רחוק ולהבין שפה (אוסף של סימבולים הבאים ברצף זה אחרי זה). כל אלה הן משימות שהמוח שלנו כל-כך מוצלח בהן והרשתות העמוקות הקיימות היום מדדות אחריו. "הגישה שלנו היתה להשתמש ביכולות הקיימות של רשתות הלמידה העמוקה, כדי לייצר מודל ממוחשב מדויק ככל האפשר של העץ המורכב והמפותל המרכיב את תא העצב האמיתי", אומר בניאגוייב, "ואז להחליף את היחידה הנקודתית הפשוטה המשמשת את הרשתות העמוקות הגדולות ביחידות חדשות, שכל אחת מהן מדמה את תא העצב על כל מורכבותו".

כדי לעשות זאת, הסתמכו השלושה על מודלים מתמטיים שנבנו במעבדתם של פרופ' שגב ופרופ' לונדון בשנים האחרונות ומדמים בצורה מדויקת, בעזרת מערכת משוואות, את התהליכים החשמליים שמתרחשים בתוך סוגים שונים של תאי עצב. "עם כל הפיצולים, הפעלת הסינפסות הרבות וזרימת החשמל בענפי העץ בתא העצב", מוסיף בניאגוייב.

החוקרים מקווים שבנייה של רשת למידה עמוקה המורכבת מנוירונים מלאכותיים (שהם עצמם כבר עמוקים),  המדמים את מורכבות הפעולה של נוירון אמיתי, תאפשר לעשות חישובים מהירים ומורכבים יותר, בדומה לאופן פעולת המוח. "למשל, לזהות את החתול בפחות דוגמאות ולבצע פעולות מורכבות כמו כאלה הדורשות להבין שפה. אולם את זה אנחנו צריכים עוד להוכיח במחקרים נוספים", מדגיש פרופ' שגב. ברשת שכזו, הוא מוסיף, ניתן יהיה לשנות לא רק את עוצמת הקשר בין הנוירונים, אלא גם לשלב בתוכה סוגי נוירונים שונים, בדומה למבנה ולאופן הפעולה של המוח הביולוגי. "בסופו של התהליך נבנה רפליקה ממוחשבת שתחקה את יכולותיו המגוונות של המוח – אינטליגנציה מלאכותית כללית״.

המחקר גם מאפשר לכמת לראשונה את כוח החישוב של נוירונים מסוגים שונים מסביר פרופ. שגב. ״למשל בכך שכדי לדמות נוירון מסוג א' יש צורך בשבע שכבות של למידה עמוקה הבנויה מנוירונים נקודתיים, בעוד שמודל של נוירון מסוג ב' דורש תשע שכבות כאלה. בעזרת כלי זה, ניתן למשל להשוות בצורה כמותית בין יכולת החישוב בין תא עצב במוח של עכבר לתא המקביל במוח האנושי, או בין שני תאי עצב שונים במוח האדם.

ברמה בסיסית יותר, מוסיף  בניאגוייב, יצירה של מודל ממוחשב שמדמה בצורה מדויקת בהרבה את אופן פעולת המוח, צפוי לאפשר גם תובנות לגבי המוח האנושי עצמו. ״המוח שלנו בונה רשתות עמוקות שהן עצמן תעזורנה לנו להבין את המוח, את עצמנו. למשל, נוכל להבין טוב יותר כיצד סוגי התאים השונים והיחסים ביניהם משפיעים על כושר החישוב של המוח שלנו״, מסכם בניאגוייב.

לפרסום המדעי

Tags: רשתות נוירוניםבינה מלאכותית
אבי בליזובסקי

אבי בליזובסקי

נוספים מאמרים

הדמיה: הלוגואים של AMD ו-World Labs. צילום: יח
בינה מלאכותית (AI/ML)

AMD השלימה את רכישת World Labs ב-8.2 מיליארד דולר; פיי־פיי לי מונתה למדענית הראשית

Arc pro b70. צילום יחצ אינטל
בינה מלאכותית (AI/ML)

אינטל: כרטיס ה-AI החדש שלה מהיר עד פי 5.9 מכרטיס של אנבידיה בסימולציות פיננסיות

מנכ
בינה מלאכותית (AI/ML)

דירקטוריון אנבידיה אינו שוקל להחזיר את ג'נסן הואנג, למרות קמפיין שזוכה לתמיכת טראמפ ומאסק

פרשת הריגול הסיני והרומנים מחוץ לנישואים של ג'נסן הואנג פגעו באבידיה. איור: CHIPORTAL באמצעות בינה מלאכותית
בינה מלאכותית (AI/ML)

התפטרות ג'נסן הואנג מטלטלת את אנבידיה, את שוק ה-AI ואת ישראל – סיכום ביניים

Next Post
חברי הנהלת פרוטאנטקס. צילום יחצ

Uhnder המפתחת רדאר-על-שבב להדמיה דיגיטלית מטמיעה את טכנולוגיית הטלמטריה של proteanTecs

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר

  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • התפטרות ג'נסן הואנג מטלטלת את אנבידיה, את שוק ה-AI…
  • נדב ב. לוגיסטיקה תשקיע 1.5 מיליארד שקל בפארק השבבים…
  • AMD החלה לשווק את מעבדי EPYC מהדור השישי: עד 256…
  • ג'נסן הואנג התפטר מתפקיד מנכ"ל אנבידיה;…
  • אינטל ואלטרה יפתחו יחד פתרונות לחיבור חיישנים…

מאמרים פופולאריים

  • האם המחשוב הקוונטי הוא בועת הדוט־קום הבאה?
  • סיבית זיכרון במוליך־על מתקרבת לגבול האנרגיה התאורטי…
  • מאלקטרוניקה גמישה ועד חומרים דו־ממדיים: ארבעה חוקרים…
  • חוקרי הטכניון כיוונו בעזרת צורת גל האור זרם…

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2027 יערך ב-18-19 במאי, 2027. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2027 will be held on May 18-19, 2027. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס