קרן שאמפל הודיעה על השלמת גיוס בסך 30 מיליון דולר לקרן השניה שלה, שלפי הגדרתה מופנית לחברות דיפ-טק
קרן הון הסיכון הירושלמית שאמפל הודיעה על השלמת גיוס בסך 30 מיליון דולר לקרן השניה שלה, שלפי הגדרתה מופנית לחברות דיפ-טק.
Champel Capital Impact Deep Tech Fund תתמקד באופן בלעדי בחברות ישראליות שנמצאות בסבב A, ותשקיע בסקטורים של פודטק, אגריטק, מדטק (Bio-convergence), תעשייה 4.0, פינטק ותחבורה (Mobility) ובתוך התחומים הללו הקרן מתעניינת בחברות דיפ-טק. הסגירה הראשונית של הקרן עומדת על כ-30 מיליון דולר, ובחודשים הקרובים צפויה הקרן להגדיל את הסכום. השותפים בקרן הם אריה בן-גיגי, משקיע הון סיכון יהודי מצרפת, ואמיר וייטמן, השותף המנהל הישראלי של הקרן. בין חברי הוועדה המייעצת של הקרן, ניתן למנות את אייל ולדמן, פרופ' עומר מואב, ליהי סקולר והלל פולד.
בראיון ל-CHIPORTAL מסביר ויטמן מהי ההגדרה שלפיה הם שופטים חברות דיפטק: "אני מאמין בדיפטק מיסודי, אני חושב שהשקעות בדיפטק יתנו את את ההחזרים הטובים ביותר על ההשקעה. יש ויכוח על ההגדרה מה זה דיפטק אבל בקרן שאמפל אנו מגדירים חברות דיפטק כחברות שקשה לחקות את הטכנולוגיה שלהן משום שיש להם מחסום לכניסה."
"אנחנו מתעניינים בחברות המגייסות בשלב A שכבר יש להן טכנולוגיה מוכחת שניתן להגדיר כדיפטק. אנחנו מוכנים לקחת הגדרה מרחיבה אבל אנחנו מדברים על טכנולוגיות שמייצרות חסמי כניסה גבוהים שהם לרוב תוצאה של מחקר אקדמי ארוך טווח. לדוגמה מהקרן הראשונה ניתן להראות את חברת אלף פארם שפיתחה פתרון לגידול תאי גזע של פרות כדי להפוך אותם לבשר מעבדה (ושניסוי על הטכנולוגיה הזו יתבצע בתחנת החלל הבינלאומית על ידי האסטרונאוט איתן סטיבה שימריא נכון לעכשיו ב-30 במרץ, א.ב.), או מצד שני חברות כמו -WE-CHARGE שהצליחה למצוא פתרונות מורכבים לבעיה משמעותית – הטענה מרחוק. זו בעיה שהושקעו מיליארדי דולרים בפתרונה ללא הצלחה עד הפתרון של WE-CHARGE . בקיצור אנחנו מחפשים פתרונות יוצאי דופן בעומק הטכנולוגיה לבעיות מורכבות שיפתחו שוק עצום. אנחנו נכנסים לתחומים כמו ראייה ממוחשבת שעל הפרק חברות עם פתרונות מאוד יצירתיים, שלקח הרבה זמן ואנרגיה כדי לפתח. אם הפתרונות טריוויאליים וכל הסיפור זה רק ביצוע בזה אנחנו פחות מתעניינים."
האם אתם נמצאים בקשר עם החממות של האוניברסיטאות?
וייטמן: "אנחנו משקיעי המשך. החברות שבתוך החממות באוניברסיטאות הן בשלב מוקדם יותר של פרה סיד וסיד. טכנולוגיה בפני עצמה היא לא ביזניס היא נועדה כדי לשרת מוצר בסופו של דבר ולכן אנחנו נכנסים בשלב יותר מאוחר כאשר הטכנולוגיות בשלות וכבר יש מוצר".
עומר בוחבוט, האנליסט הראשי של הקרן מוסיף: "אנחנו נמצאים עם גופים כמו ידע של מכון ויצמן וחברות יישום של אוניברסיטאות אחרות כדי להבין לאן הטכנולוגיות מתפתחות. בכל מקרה מדובר בטכנולוגיות שיהיו רלוונטיות לא לעכשיו אלא לעוד שנה וחצי שנתיים,אבל טוב להכיר את הסביבה ואת המגמות הטכנולוגיות."
בכמה חברות אתם מתכננים להשקיע בקרן החדשה?
וייטמן: "אנחנו רוצים להשקיע בעד 15 חברות בקרן הנוכחית. גייסנו 30 מיליון דולר אבל זה רק השלב הראשון. אנחנו רוצים לגייס הרבה יותר. " בתשובה לשאלה נוספת של CHIPORTAL אמר וייטמן כי כבר מסתמנות שלוש הזדמנויות השקעה של הקרן בחברות סטארט-אפ".
מה העדפות שלכם?
וייטמן: "אנחנו מתכננים להשקיע בין 25-33% מהון הקרן בחברות בתחום האגריטק והפודטק, עוד כ-25% בטכנולוגיות עמוקות בביוטכנולוגיה, ובשאר הכסף נחפש הזדמנויות אפשריות בפינטק, אינשורטק, תחבורה וניידות, וכן תעשייה 4.0"
ומוסיף בוחבוט: "אנחנו מחפשים כעת חברות להשקעה שכפי שאמיר ציין, נמצאות במהלך פיתוח רציני שאי אפשר לעקוף באמצעות 50 מתכנתים בכמה חודשים, וכאמור פתרונות לדברים שיש בהם צורך."
