המלצת הפורום לשר הכלכלה: הקמת קרן נוספת להשקעה בסטרטאפים

צוות שמינה השר כהן בראשות רו"ח שלמה נס ושאחד ממשתתפיו היה דב מורן, הגיש היום את המלצותיו להצלת ענף ההייטק על רקע משבר הקורונה וכחלק מהצלת המשק בכלל

ב-26.04.2020 הודיע שר הכלכלה כי הוא ממנה פורום שמטרתו לגבש תכנית כלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה במשק הישראלי. בראש הפורום עמד ד"ר שלמה נס, והוא כלל מומחים בעלי ניסיון רב מהמגזר העסקי: דב מורן, רוני קוברובסקי, לילך אשר-טופילסקי, ד"ר שמעון אלקבץ, רו"ח אלינה פרנקל-רונן ותומר מור.

הפורום, המכונה "פורום נס להצלת המשק", הגיש הבוקר (ראשון, 10.05.2020) דו"ח מפורט לשר הכלכלה ולראש הממשלה. הדו"ח מכיל תכנית פעילות המכילה הן המלצות בנושאים הנוגעים לכלל המשק והן המלצות למגזרים וענפים ספציפיים.

מצורף הדו"ח המלא. מתוכו, הנה עיקרי ההמלצות בכל הנוגע לענפי ההיי-טק והטכנולוגיה

• ההייטק אינו יכול להתפתח ללא השקעות – צינור ההשקעות להייטק הישראלי הולך להתכווץ דרסטית (ירידה צפויה של 6-8 מיליארד ₪) ובהתאם נדרשים מאמצי ממשלה לעידוד הענף.
• רשות החדשנות, זרוע הממשלה לקידום ההייטק, קיבלה למעשה תקציב דומה מאוד לזה שהתקבל ב-2019. חלק מהכסף מוקצה לתוכנית השונה מהתוכנית הקונבנציונלית של "כספי מדען" בזמן המהיר (יחסית) לאישור בקשות. יש להגדיל משמעותית את תקציב המדען לשנת 2020.
• תוכניות אחרות לקידום ענף ההייטק נדונו ברשות החדשנות אך להערכת הועדה הן אינן אטרקטיביות דיין על מנת לסייע לחברות הנזקקות להשקעה עקב קיטון ההון הזמין להשקעות ממשקיעים קונבנציונליים.
• מוצעת תוכנית חדשה בשם "תוכנית עידוד" שעל פיה יוקצה כסף (מוצע מיליארד ש"ח בשלב ראשון ואז בחינה מחדש של התוכנית) להשקעה בחברות במקביל להשקעות של קרנות הון סיכון או משקיעים מקצועיים תוך הצמדת התנאים והתקבולים. לתוכנית יש את הפוטנציאל להציל בישראל הרבה חברות ולעצור את תהליך הקיטון בסטארט-אפים טכנולוגים ובכך התוכנית מזכירה אם הצעד המדהים שעשתה הממשלה בשנת 1993 בפתיחת "קרן יוזמה", שדחפה להקמת קרנות הון סיכון והביאה לישראל את התואר הזה של "סטארט-אפ ניישן", בעלות מינימלית.

יתרונות התוכנית: זמינות, מקצועיות בהשקעות ללא צורך באיתור, גיוס או הכשרת אנשים לבחינת ההשקעות,  למעשה הממשלה לא נדרשת להוציא כספים אלא להשקיע ומרבית הסיכויים הם שהשקעות אלה יניבו אפילו תשואה חיובית.

רקע והשלכות המשבר על הענף

ההייטק מהווה כ- 43% מהיצוא הישראלי וכן מקום אידיאלי לגישור על פערים בחברה הישראלית ומתן הזדמנויות לאנשים ממוצאים שונים ורקעים סוציו-אקונומים שונים להצליח בזכות כשרונם, יכולותיהם ונכונותם להשקיע עבודה רבה. ענף ההייטק נשען ברובו על השקעות, בלעדיהן ענף ההייטק לא יוכל להתפתח והמשך קיומו מוטל בספק. בימים אלו ענף ההייטק נמצא בבעיה של גיוס כספים – חברות שתכננו לגייס כסף בקרוב או שצריכות לגייס כסף בגלל הרעה במצבם העסקי נמצאות בסיכון מידי לקיומם. עינינו הרואות כי נוכח המצב אליו נקלעה החברה הישראלית (והעולם בכלל), קשה יהיה לגייס כספים בתקופה הקרובה. בהקשר זה יוער כי חברות המצויות בשלבים המוקדמים (early stage) הן הפגיעות ביותר מאחר שמעבר להשקעות (ולפעמים מימון חלקי של הפיתוח על ידי רשות החדשנות) אין להן מקורות הכנסה והן חייבות השקעה כדי להתקדם ו/או לשרוד.

הלכה למעשה, צינור ההשקעות להייטק הישראלי הולך להתכווץ דרסטית ובהתאם נדרשים מאמצי ממשלה לעידוד הענף. פגיעה בענף ההייטק תביא לנזק בל ישוער לכלכלת המדינה, אך יותר מזה: לתדמית המדינה ולהגדרתה כמדינה מתקדמת ונאורה. חשוב להבין כי ענף ההייטק מושפע ישירות מהפגיעה הכלכלית בכלל המשק. ענף ההייטק כענף מייצר ומוכר, יספוג פגיעה קשה במקרים בהם, נוכח המצב הנוכחי (בין אם משום שנקטו בהליך חדלות פרעון ובין אם משום ירידת הביקוש) חברות לא יזקקו עוד לשרתים, יקטן השימוש בתוכנות, וכתוצאה מכך חברות ההייטק ימכרו פחות. עבור חלק מחברות ההייטק הקטנת המכירות היא למעשה מעבר מרווח להפסד, ואם אין לאותן חברות מספיק מזומנים, יהיה עליהן לגייס כספים (שכאמור במצב הנוכחי מהווה הדבר בעיה בפני עצמה), או שמא יהיה עליהן להכריז על עצמן כחדלות פירעון. זהו כדור שלג מתגלגל שיוביל לפגיעה אנושה בענף.

המלצות

1. שימוש בתכנית של רשות החדשנות

רשות החדשנות משמשת כזרוע הממשלה לקידום ההייטק. כחלק מהיכרותה עם פעילות ההייטק בישראל, יצרה הרשות תכנית הקרויה "תכנית לסיוע למשבר הכלכלי בהייטק ולסיוע בהאצת המשק".

א. במסגרת התכנית מוצע להעמיד מענקים בהיקפים זעירים, המסתכמים לידי סכום של עשרות מיליוני ₪ בלבד. יוער, כי מדובר בפחות ממיליון ₪ לפרויקט, מה שאיננו מספיק כלל ליצירת מוצר או הקמת חברה פעילה. אנו סבורים כי יהיה זה נכון להקצות מענקים אלו, מתוך המטרה הכוללת לתמרץ את אותם אנשים המחפשים פריצות דרך במלחמה נגד וירוס הקורונה.

ב. המשך טיפול ב"בקשות מדען" – מדובר בתכניות השקעות סטנדרטיות של הרשות, ללא קשר לקורונה. תכנית זו כוללת מימון של כמחצית מעלויות הפיתוח של חברות ההייטק, הממומנות על ידי משקיעים נוספים. על פי פרסומים שונים, זכתה הרשות במימון מיוחד, וקיבלה עבור שנת 2019 תקציב בסך של 1.75 מיליארד ₪, וב-2020 סך של 1.85 מיליארד ₪. בשלב זה, אין תוספת תקציבית אמיתית לרשות, ומשכך יש להגדיל סכום זה משמעותית. יוער, כי נכון לשלב זה אין בידנו מספיק נתונים על מנת להעיר ביחס לגודל התוספת התקציבית כאמור.

ג. "כלי מימוני היברידי"- מדובר במסלול חדש של הרשות לפיו יינתן לחברות כסף באופן של הלוואה המירה (SAFE/CLA) או בצורה של Co-Investment על ידי גופים מוסדיים, בנקים או בנקים להשקעות שישלבו בהשקעתם קרנות הון סיכון או גופי השקעה פרטיים המתמחים בהשקעות בהייטק, כאשר המדינה תיתן בהשקעות אלה רשת בטחון מצד אחד ותיקח אחוז קטן מעליית הערך כעבור 8 שנים. תכנית זו לוקה בחסר וקיימות בה מספר בעיות אינהרנטיות אולם אין ספק כי הכוונה טובה. למוסדיים לא חסר כסף להשקיע ודחיפת המוסדיים להשקיע בהייטק צריכה להתבצע בדרכים אחרות. חיסרון נוסף הוא שמוסדיים אינם יכולים לעסוק בהשקעות קטנות וגם אם התוכנית הזאת תצליח, השקעותיהן תהיינה בסיבובים מתקדמים של חברות עם צ'קים גדולים. דווקא שם נראה שאין מחסור כה קשה בכספי השקעות ואם לא יושקעו בחברות בתחילת חייהן, בשלב כלשהו לא יהיו חברות גדולות להשקיע בהן.

2. תכנית עידוד

תכנית עידוד הינה תכנית להזרמת כסף נדרש לעידוד תעשיית ההייטק, כאשר העלות לממשלה בהסתכלות לטווח הארוך היא נמוכה יחסית, וזאת ביחס לכל תכנית אחרת. יישומה הוא בר ביצוע על ידי רשות החדשנות והיא מאפשרת מקצוענות בהשקעות מה שמהווה פקטור משמעותי במיוחד, הואיל ובביצוע השקעות בחברות רעות יש יותר נזק מתועלת (חברות כאלה מעסיקות כוח אדם יקר החסר בחברות ה"טובות" בעלות הפוטנציאל).

להלן עיקרי התכנית:

א. השקעת הממשלה בתכנית, שתנוהל על ידי רשות החדשנות, סכום של כמיליארד ₪ לשנה הקרובה. בתום השנה תידרש בחינה של הכדאיות להמשיך בתכנית או להפסיקה.

ב. רשות החדשנות תשקיע אף היא סכום זה, וזאת במקביל להשקעות של קרנות ההון סיכון בהשקעה המהווה matching זהה להשקעה של הקרן, דולר כנגד דולר, תנאים זהים לחלוטין למעט:

o לרשות לא תשמר זכות Pre-emptive (כלומר, שמירה על חלקה באחוז מהון המניות בסיבוב הבא על ידי הצטרפות לסיבוב זה).

o הרשות לא תמנה לחברה נציג או משקיף בוועד המנהל.

ג. השקעת הרשות כאמור לא תדרוש מהרשות את בחינת החברה. הרשות תבצע את ההשקעה תוך הסתמכות על ה-Due Diligence שתבצע הקרן המשקיעה. זוהי למעשה "השקעה עיוורת", שתתבסס על הצהרת הקרן שבוצע DD מעמיק ושמטרת ההשקעה היא יצירת רווחים שיהיו רלוונטיים להשקעה הספציפית.

ד. הרשות תאפשר לקרנות לחתום איתה על הסכם גלובלי לביצוע Co-Investments כאלה. מנהלי הקרנות יערבו על ביצוע ההסכם, והחשוב בהקשר זה הוא שכאשר הקרנות יממשו את מניותיהן הן היו חייבות לדאוג במקביל למימוש המניות הרלוונטיות של הרשות – דולר לקרן, דולר לרשות.

יתרונות התכנית: בניגוד לכספים המוקצים לקרנות אשר גובים עליהם דמי ניהול, כספי תכנית העידוד הם נטו לתעשייה ללא דמי ניהול.

בנוסף, בהיעדר כספי מימון, כסף זה ישמש קרנות להשקיע יותר בחברות חדשות או לבצע ביתר קלות השקעות המשך בחברות שבהן השקיעו בעבר ושזקוקות להשקעות עד שהשוק העולמי יתאושש או לצרכי המשך גידול והתפתחות.

כמו כן, במסגרת התכנית המדינה לא אמורה להפסיד כסף. בהנחה שקרנות משקיעות היטב (ובדרך כלל השקעות אחרי "אסונות" כאלה מתגלות כהשקעות טובות – על סמך לקחי השקעות שבוצעו ב 2001/2 וב- 2008/9), המדינה תהנה מההחזרים מתוך ההצלחות של החברות בהן הושקע הכסף.

המדינה אף נהנית מעבודת ה Due Diligence וממאמצי הקרנות לטפח את החברות שלהן, ללא השקעת עבודה, מאמץ, כח אדם מקצועי-איכותי לנושאים אלה (שאינו בנמצא במשרדי הממשלה).

חשוב לציין כי במסגרת התכנית אין כופים כאן על הקרנות להשתמש בכסף. יש קרנות שגייסו לאחרונה, יש להן מספיק כסף והן תוותרנה על תוספת כסף זאת. מאידך, קרנות קטנות או קרנות שתכננו לגייס כסף בקרוב ונשאר להן מעט כסף להשקיע בחברות חדשות או בחברות הפרוטפוליו שלהן, יהנו מאוד מהיכולת לתת לחברות שלהן מסלול המראה ארוך יותר, מה שיכול לשנות לחברות אלה את גורלן.

באותו הנושא: תוכנית מעשית להשקעה ממשלתית שתסייע לצמיחת סקטור ההיי-טק בעקבות משבר הקורונה