מפגש פסגה ראשון מסוגו בטכניון: אירוע חדשנות אולימפית בשיתוף הוועד האולימפי בישראל
מדליסטים אולימפיים, מאמנים בכירים, חוקרי הטכניון וסטודנטים נפגשו להאקתון ראשון מסוגו שמחבר בין ספורט וחדשנות לפיתוח טכנולוגיות כחול-לבן המעניקות יתרון תחרותי
השבוע נערך לראשונה בטכניון אירוע חדשנות אולימפית – יוזמה משותפת בין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לבין הוועד האולימפי בישראל – כחלק מאירועי יום היזמות ובמסגרת אירועי מאה שנה לטכניון. במסגרת האירוע נערך האקתון ראשון מסוגו, המחבר בין ספורט וחדשנות לפיתוח טכנולוגיות כחול-לבן, במטרה שיעניקו לספורטאים הישראלים יתרון תחרותי לקראת המשחקים האולימפיים – לוס אנג'לס 2028. את ההאקתון שהתקיים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הובילו דיקן הפקולטה פרופ' אלון וולף וראש תחום החדשנות והמדע של הוועד האולימפי בישראל מולי אפשטיין.
האירוע נערך במטרה למנף ולהרחיב את הפעילות המחקרית בטכניון, זאת על רקע ההישגים האדירים של המשלחת הישראלית במשחקי פריז 2024, בהם זכתה המשלחת במספר שיא של שבע מדליות. במהלך המחזור האולימפי נהנו גולשי הרוח האולימפיים תום ראובני ושרון קנטור, זוכי מדליות הזהב והכסף בדגם iQFOiL , מליווי מדעי-טכנולוגי של חוקרי הטכניון ומבדיקות מתקדמות של ציוד הגלישה במטרה למקסם את הביצועים בים. בין החוקרים שליוו אותם היו ד”ר אריאל פישר והדוקטורנט רז מרגי מהמעבדה לביו-תנועה והתקנים לבישים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ד״ר דנה סולב ופרופסור וולף מהפקולטה להנדסת מכונות. הליווי המדעי -טכנולוגי הינו במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון לוועד האולימפי בישראל ולאיגוד השייט.
שיתוף הפעולה האסטרטגי שנרקם בשנים האחרונות בין חוקרי הטכניון לבין צוותי האימון של האיגודים האולימפיים במגוון רחב של ענפים, בהם גלישת רוח, קשתות, הרמת משקולות ועוד, כבר מניב תוצאות מרשימות. עדות לכך היא מעורבותם של 18 סטודנטים מהטכניון, ממגוון פקולטות ומסלולים כגון הנדסת מכונות, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, ארכיטקטורה ועיצוב, בהכנות של המשלחת האולימפית למשחקי פריז 2024. באירוע בלטה הנוכחות הפעילה של חברי סגל מהפקולטות להנדסת מכונות, הנדסה ביו-רפואית, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל וארכיטקטורה ובינוי ערים. כולם שילבו כוחות עם הספורטאים כדי להציע פתרונות מדויקים, יצירתיים וחכמים כחול-לבן שיגיעו מהמעבדה אל הפודיום במשחקים האולימפיים לוס אנג’לס 2028.
לצד המדליסטית האולימפית שרון קנטור, שהתחרתה בפריז על גלשן שהסנפיר והכנף התת מימית שלו נבחרו עבורה במיוחד לאחר בדיקות מכניות מקיפות בטכניון, השתתפו בהאקתון גם מאמנה שחר צוברי, הקשתים שחר קליינר וניב פרנקל, השחיין האולימפי יעקב טומרקין ומאמן הסייף מאור חטואל שהיה בעבר חוקר ביחידת הביו-אינפורמטיקה בטכניון.
מולי אפשטיין, שמוביל את תחום החדשנות והמדע בוועד האולימפי אמר: "החזון שמוביל את הוועד האולימפי בישראל הוא להציב את החדשנות ואת המחקר הטכנולוגי בלב העשייה למען הספורטאים האולימפיים. אנחנו פועלים ליצירת סביבה שבה מדע, טכנולוגיה ומחקר מתמזגים עם אימון ותחרות, מתוך מטרה אחת — למקסם ביצועים ולהקדים את העתיד. לצד הסיסמה האולימפית הקלאסית 'מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר', אנחנו מבקשים להוסיף שתי אבני דרך נוספות שמייצגות את דרכנו: מדויק יותר וחכם יותר."
את האירוע פתחה יו"ר הוועד האולימפי בישראל ומדליסטית הכסף מאולימפיאדת ברצלונה יעל ארד שאמרה: "שילוב הכוחות בין הטכניון והספורט האולימפי בישראל הוא חיבור של מצוינות חיבור יוצא דופן בין מדע וחדשנות לבין קצה גבול היכולת האנושית. ההצלחות בפריז שייכות לאתמול ואנחנו עם הפנים קדימה למשחקים האולימפיים ב LA2028. הספורטאים שלנו מהווים מקור לגאווה ולחוסן לאומי לא רק כאן בישראל אלא גם בכל יהדות העולם ובאמריקה בפרט. ההאקתון הוא הזדמנות שלכם החוקרים להיות שותפים אמיתיים במסע של הספורט האולימפי להצלחות הבאות. בדיוק כפי שמדענים משקיעים שנים כדי להגיע להישגים במחקר, גם הספורטאים משקיעים ומגיעים להצלחה בזכות עבודה קשה ונחישות. "
דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ' אלון וולף, חיזק את דבריה והדגיש כי "המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי הפועל בטכניון מאז 2018, משלב מחקר רב-תחומי שבמסגרתו חוקרים וסטודנטים מפתחים על פי הצרכים המגיעים מהספורטאים ומהמאמנים מגוון פתרונות וטכנולוגיות חדשניות המציבות את הספורט האולימפי בישראל בחזית המדע וטכנולוגיות הספורט העולמיים. שיתוף הפעולה בין הטכניון לוועד האולימפי בישראל תורם כבר כיום לשיפור בפועל של ביצועי הספורטאים הישראליים, ויש חשיבות רבה להעמקתו." פרופ' וולף הוסיף ואמר כי "ההאקתון האולימפי הראשון שמתקיים בפקולטה להנדסת מכונות הוא הרבה יותר מאירוע של חדשנות – הוא הצהרת כוונות לעשור הקרוב. הוא מממש חזון שבו מדענים וספורטאים פועלים שכם אל שכם, והמדע והטכנולוגיה כחול-לבן הופכים למנוע המרכזי מאחורי ההישגים הגדולים ביותר".
בחבר השופטים היו ד"ר דנה סולב מהפקולטה להנדסת מכונות, לשעבר מאמנת נבחרת הגלישה לנשים ובעצמה ספורטאית מצטיינת, פרופ' אלון וולף, גל סופר, בכיר באינטל וחבר בוועדת החדשנות של הוועד האולימפי ומולי אפשטיין.
במרכז הפיתוחים שהוצגו באירוע עמדו שאלות מענפי השייט, גלישת הרוח, שחייה, סיוף וקשתות, והוצעו רעיונות לפיתוח ציוד "חכם", עיצוב מתקדם, הדמיות תלת-ממד וחישובים דינמיים. במהלך 7 שעות אינטנסיביות פעלו צוותי הסטודנטים והסטודנטיות, בליווי המאמנים והספורטאים עצמם, על פתרונות יישומיים שיסייעו בשיפור הטכניקה וידייקו את הדרך למדליה. הזוכים באירוע גרפו פרסים בשווי כולל של 18 אלף ש"ח: 7,000 למקום הראשון, 5,000 לשני ו-3,000 למקום השלישי (שני זוכים).
במקום הראשון זכו הסטודנטים שגב סימוני, שימי ביתן ותנאז אפרוזר מהפקולטה להנדסת מכונות שהציגו הפתרון לאתגר השייט – מערכת חדשנית לניטור כיוון ומהירות הרוח.
במקום השני זכתה קבוצת הסטודנטים שהציגה פתרון לאתגר גלישת רוח: פיתוח גלשן חכם ובמקום השלישי זכו שתי קבוצות סטודנטים שהציגו פתרון לאתגר הקשתות – פיתוח מאמן דיגיטלי חכם ופתרון לאתגר השחייה ע"י מדידת כוח הגרר הפועל על השחיין.
מי יודע, אולי מהרעיונות שנבטו באירוע הזה, תצמחנה גם המדליות האולימפיות הבאות.
