משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקים מרכז ידע לאומי לתשתיות מחקר שיחבר בין כלל החוקרים לציוד מחקר ומומחים רלוונטיים בכל הארץ. מטרת המרכז להעצים שיתופי הפעולה ביניהם ולניצול מיטבי של התשתיות, ולתת מענה לממצאי מבקר המדינה
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה השיק היום בכנס שהתקיים במכון ויצמן, מרכז ידע לאומי אשר ינגיש לכלל החוקרים באקוסיסטם בישראל (אקדמיה, תעשיה, מכוני מחקר, ארגוני בריאות, בטחון), את כל התשתיות תומכות המחקר בישראל, במטרה לקדם שיתופיות ולניצול מיטבי את הפוטנציאל שלהם לטובת כלל האקו-סיסטם הישראלי.
מרכז הידע הלאומי להנגשת תשתיות מחקר (IRCF – Israel Research Core Facilities) הוא מאגר נתונים לאומי, אליו יוכל כל חוקר לגשת באמצעות אתר חדש: Israel-Cores.org. המאגר מנגיש את המידע על התשתיות תומכות המחקר בישראל באופן ברור ויעיל לכלל המשתמשים הפוטנציאליים, על מנת למקסם את השימוש בתשתיות הקיימות. במקביל, מוקמות רשתות מקצועיות המחברות בין כלל המומחים נותני השירות במרכזי תשתיות המחקר השונים לפי תחומים.
מבקר המדינה עמד על הצורך בהסדרת נושא התשתיות המחקר בדוח שפורסם במאי 2021, ממנו עלה כי תשתיות יקרות לא מנוצלות בהיקף מלא. באמצעות שיתוף הידע, המאגר נותן מענה לצורך של חוקרים במוסדות המחקר השונים בגישה לתשתיות מחקר ולמומחים שיפעילו את הציוד הייעודי, הנמצאות במוסדות אחרים, ולא היו יודעים עליהן אחרת. זמינות המידע אודות תשתיות מחקר תאפשר למוסדות ניצול מקסימלי של ציוד יקר, ולחוקרים להשתמש בציוד שאחרת לא היתה להם גישה אליהם.
זאת, ביחס למצב הקיים, בו לכל מוסד מחקר באקדמיה, בבתי החולים או במוסדות הממשלתיים יש יחידה תומכת מחקר משלו, אשר המידע בה אינו מונגש למוסדות אחרים. על מנת למנף ולהעצים את התרומה של מרכזים אלה לקידום המחקר בישראל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקים מרכז ידע לאומי להנגשת תשתיות מחקר, שנועד לחבר ברמה הלאומית את המרכזים המוסדיים.
המאגר כולל כבר כעת מיפוי של 800 שירותים מדעיים ב-62 מתקני תשתית שונים, וכ-300 אנשי צוות מדעי, מכ-20 מוסדות שותפים, ב-33 תחומי דעת. המיפוי כעת הוא בדגש על תחומי הביו-רפואה, ובשנתיים הקרובות ימופו מרכזי התשתיות ביתר תחומי המחקר (כימיה, פיזיקה, הנדסה וגו׳), וכן יונגשו היכולות הקיימות בתעשייה הישראלית בתחומים אלו.
הילה חדד חמלניק, מנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: ״מדינת ישראל חייבת להיות יעילה מאד בהשקעות שלה במחקר ופיתוח, זו הדרך היחידה שבה נוכל להוביל את האקוסיסטם הגלובלי של המדע היישומי, במשאבים המוגבלים שלנו. העתיד של ההייטק הישראלי הוא מחקר ופיתוח בתחומים שדורשים תשתיות מחקר מתקדמות; איגום המשאבים שיאפשר מרכז הידע יהיה מנוע צמיחה וייתן לתעשייה הישראלית את הכלים לממש את הפוטנציאל ויתרון תחרותי ביחס לעולם. אני קוראת לכל מכוני המחקר ברחבי הארץ לעשות שימוש בתשתיות המחקר הנגישות באמצעות IRCF, והתעשייה הישראלית כולה תצא נשכרת מכך.״
פרופ’ אבי דומב, מנהל פורום המדענים הראשיים והמדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: ״הקמת מרכז תשתיות מחקר משרת וישרת את המחקר על כל גווניו, מהמחקר הבסיסי באקדמיה ועד המחקר הפתוח בתעשייה. תשתיות אלה יאפשרו למדענים ישראלים גישה לציוד העדכני והמתקדם בעולם ולהיות חלק מקהילה מדעית מפרה ומאתגרת. בנוסף הוא יאפשר לקובעי המדיניות להבין היכן נחוץ להשקיע משאבים לציוד חדש שימנע כפילות ויביא אמצעים נחוצים למחקר.״
