מחסור בזיכרונות למרכזי נתונים והמשך הביקוש ל-AI דוחפים את המחירים למעלה; יצרניות כמו סמסונג, SK הייניקס ומיקרון נהנות, והאופטימיות מחלחלת גם ל-TSMC, אינטל ו-ASML
פתיחת שנת 2026 מספקת למגזר המוליכים למחצה רוח גבית משמעותית, כאשר דווקא תחום הזיכרון – ולא “שבבי הלוגיקה” – הופך למנוע המרכזי מאחורי העליות. לפי דיווח של CNBC (06-01-2026), מניות של שלוש ענקיות הזיכרון העולמיות, סמסונג אלקטרוניקס, SK הייניקס ומיקרון, הובילו את הראלי במניות השבבים בימים הראשונים של השנה, על רקע המשך הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית והתחזקות הציפיות לעליות מחירים נוספות בזיכרון במהלך 2026.
במרכז הסיפור נמצאת העובדה שזיכרון הוא רכיב ליבה בכל שרשרת החישוב של מודלים גדולים: גם באימון וגם בהרצה (inference) נדרשים נפחי זיכרון גדולים וקצב העברת נתונים גבוה במיוחד. ככל שחברות ענן וטכנולוגיה ממשיכות להשקיע מיליארדים ברכישת מאיצים ובבניית מרכזי נתונים ייעודיים ל-AI, הלחץ עובר מהמעבדים אל רכיבים משלימים – ובראשם זיכרונות DRAM מתקדמים וזיכרון ברוחב-פס גבוה (HBM), שנחשבים קריטיים למערכות שמאיצות אימון מודלים גדולים.
הנתונים שהובאו בדיווח ממחישים את עוצמת הסנטימנט: SK הייניקס וסמסונג – שתי יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם – עלו מתחילת השנה ב-11.5% וב-15.9% בהתאמה, ומיקרון עלתה ב-16.3%. מאחורי העליות עומד שילוב של ביקוש גבוה עם היצע מוגבל, במיוחד במקטעים המתקדמים, מה שמאפשר ליצרניות לתמחר מחדש את המוצרים כלפי מעלה. בענף מצביעים בעיקר על DRAM שמיועד למרכזי נתונים, שזינק במחיר ב-2025, ועל ההערכה שהמגמה עוד לא אמרה את המילה האחרונה.
לפי Counterpoint Research, מחירי הזיכרון צפויים לעלות בכ-40% נוספים עד סוף הרבעון השני של 2026 – תחזית שמחזקת את התזה של “מחסור מתמשך” בשוק שבו הביקוש ל-AI עדיין מתרחב. גורמים בשוק מציינים כי העליות אינן רק “קפיצה נקודתית”, אלא תוצר של שינוי מבני: מערכות AI דורשות יותר זיכרון, זיכרון מהיר יותר, ולעיתים גם ארכיטקטורות זיכרון חדשות שממקסמות רוחב-פס ומפחיתות צווארי בקבוק.
הציפייה לעליות מחירים מחליקה ישירות לדוחות הכספיים – וגם כאן, האופטימיות גבוהה. בדיווח צוין כי המשקיעים ממתינים לדוחות הרבעון הרביעי הקרוב, כאשר לפי הערכות LSEG סמסונג צפויה לדווח על קפיצה של כ-140% ברווח התפעולי ברבעון, ומיקרון צפויה להציג זינוק של יותר מ-400% ברווח למניה בהשוואה שנתית ברבעון דצמבר. הנתונים הללו תורמים לתחושה שהחברות נמצאות בעמדה טובה לנצל את הסביבה: כשהביקוש חזק וההיצע אינו מספיק גמיש, כוח התמחור עובר ליצרנים.
מה שמעניין לא פחות הוא האופן שבו הראלי “מתפשט” מעבר לזיכרון אל שאר שרשרת הערך. אינטל עלתה מתחילת השנה ב-7.6%, ו-TSMC – יצרנית השבבים הגדולה בעולם – עלתה בכ-10%. העליות הללו נתפסות כהימור על כך שבום ה-AI של 2025 ימשיך גם ב-2026, ושיצרניות שמספקות מגוון רכיבים ושירותי ייצור ייהנו מהמשך השקעות ההון במרכזי נתונים.
במקביל, גם ASML – החברה ההולנדית שמייצרת את מערכות הליתוגרפיה הקריטיות לייצור שבבים מתקדמים – נהנית מהסנטימנט ומשקפת את ההבנה שבסופו של דבר, כדי לענות על הביקוש לזיכרון מתקדם צריך להרחיב קיבולת ולשדרג קווי ייצור, מה שמגדיל את הביקוש לציוד ייצור. מניית ASML עלתה ב-15.2% מתחילת השנה, ובדיווח צוין כי בנק ההשקעות Bernstein העלה את מחיר היעד שלו למניה מ-800 אירו ל-1,300 אירו – יעד שמרמז על פוטנציאל עלייה של כ-24% ביחס למחיר המסחר באותו יום. ב-Bernstein העריכו כי ASML צפויה ליהנות מגל הרחבת קיבולות ב-2026 ו-2027, והצביעו על “סופר-מחזור DRAM” כאחד המנועים המרכזיים שמאחוריו.
הקו שמחבר את כל הנקודות הוא תשתיות ה-AI: החברות שמקימות “מפעלי AI” זקוקות למאיצים, אבל גם למערכי זיכרון שיכולים להזין אותם בנתונים במהירות עצומה. כאשר שוק הזיכרון – ובפרט HBM – מתהדק, השפעתו מורגשת לא רק אצל יצרניות הזיכרון עצמן אלא גם אצל יצרניות ייצור שבבים, ספקיות ציוד, וחברות נוספות במעלה ובמורד שרשרת האספקה.
במבט קדימה, שאלת המפתח תהיה האם היצרניות יצליחו להגדיל היצע מספיק מהר כדי להרגיע את המחירים, או שהביקוש ל-AI ימשיך “לברוח קדימה” ולשמור את השוק במצב של מחסור יחסי. לפי התמונה שמצטיירת בתחילת 2026, המשקיעים מהמרים על האפשרות השנייה – לפחות בטווח הקצר – ומתרגמים אותה לראלי רוחבי שמתחיל בזיכרון ומחלחל לכל המגזר.
