גדעון בן צבי, ולנס: "האיזון בין החברות הרב-לאומיות לחברות המקומיות הופר". דב מורן, גרוב: "במקום לקנות מספקים, החברות הגדולות מפתחות שבבים בעצמן"; רימון אגאיבי, סמסונג: בינה מלאכותית יכולה לעזור בדברים מובנים, ולא לפיתוח רכיבים חדשים."; תמרה בקשט, VISIC: קיים מחסור חמור בעובדים".
הפאנל המרכזי של פסגת הבכירים ב כנס ChipEx2024 התקיים בת"א ב-8 במאי, ואירח ארבעה מהמובילים בתעשיית השבבים העולמית. המשתתפים בפנל היו ד"ר רימון אגאיבי, סגן נשיא חטיבת השבבים של סמסונג לאזור אירופה דב מורן, שותף מנהל ב-Grove Ventures; גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור; וד"ר תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC .הנחה את הפאנל שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG ויו"ר משותף של כנס ChipEx2024. כל אחד מהמשתתפים הציג את נקודת המבט הייחודית שלו על האתגרים וההזדמנויות בתעשיית השבבים.
גרדמן: תעשיית השבבים נמצאת במצב של שינוי מתמיד. מהם לדעתכם שלושת האתגרים החשובים ביותר בתעשייה שלנו?
מורן: "תעשיית השבבים תמיד הייתה דינמית ומאתגרת. עם המעבר לייצור בגיאומטריות קטנות יותר, עלות המסכות מגיעה למיליוני דולרים ולעומת זאת אם נשארים בגיאומטריות פחות מתקדמות, השבב צורך יותר חשמל והוא יותר ומוגבל. זה משחק מאתגר לחברות סטארט-אפ בתחום ה-CPU.. בנוסף, חברות גדולות שהיו קונות שבבים שיצרניות השבבים המרכזיות מפתחות כיום את השבבים שלהן בעצמן, מה שמצמצם את השוק לחברות סטרטאפ ובולע את המשאבים האנושיים הנדרשים."
ד"ר אגאיבי: "אנו ממשיכים לחוות גלים טכנולוגיים המניעים את התעשייה, כמו בסוף שנות ה-90 עם התפתחות רשת האינטרנט העולמית, ולאחר מכן בסוף שנות ה-2000 עם מהפכת המובייל, ובסוף שנות ה-20 עם ה-IoT, שלא ממש המריא, וכעת עם טירוף ה-AI. כל אלו גורמים לחוסר איזון בין ההיצע לביקוש, ומקשיםעל עסקים להעריך את המצב בצורה נכונה.
לכך יש השלכות על תחזיות ההשקעות הגדולות של יצרניות הטכנולוגיה המרכזיות. יש לזכור שהסיבה לכך ש-IDMs חדלו לפעול היא שזה הפך להיות יקר מדי עבורן להמשיך לרדוף אחרי הכרטיסים הגדולים הללו כדי לאפשר את המפעלים הללו.
לבסוף, אני חושב שהאתגר החשוב ביותר הוא התחרות הגיאו-פוליטית הלא בריאה בין המערב למזרח. אנו רואים זאת עם הרמה הגבוהה של השקעת יתר בבניית מפעלים חדשים בסין. היו לנו מקרים בהם לקוחות אומרים לנו שהמחירים מהמפעלים הסיניים טובים מדי מכדי לא להתייחס אליהם, אך המציאות היא שהשקעת יתר בתעשייה מסוימת היא הדרך הבטוחה היחידה להרוג את מאגר הרווחים ולוודא שהכדאיות לטווח ארוך של עסקים אלו מוטלת בספק. אפשר לקבל את המחירים המוזלים בשנה או שנתיים הראשונות, אך מה קורה בשנה השלישית או הרביעית? התנהגות זו יכולה רק לגרום לזעזועים נוספים בשרשרת האספקה כאשר העסקים בסין מבינים שהמחירים שלהם אינם ברי קיימא לטווח הארוך.
ד"ר בקשט: האתגר הראשון הוא עלות הלוקליזציה: "תהליך הלוקליזציה מחייב השקעות כספיות משמעותיות. חזרה ממיקוד גלובלי לריבוי מקומיות יוצרת נטל על החברות והמשתמשים." אתגר נוסף הוא המחסור בכוח אדם מיומן: "קיים מחסור חמור בעובדים מיומנים המסוגלים לתכנן ולבנות פתרונות חדשניים. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים כלליים המניעים את המשאבים והמפעלים."
האתגר השלישי נמצא בפערי דרישות ויכולות: "דרישות השוק משתנות ומתפתחות בקצב מהיר, במיוחד בתחום התחבורה והבינה המלאכותית. המפעלים המסורתיים מתקשים להדביק את הקצב ולספק את הדרישות המתקדמות הללו."
בן צבי: "בישראל, האיזון בין החברות הרב-לאומיות לחברות המקומיות הופר. בעבר, היה יחס מאוזן יותר שחילק את העוגה בצורה שווה בין החברות הגדולות ליזמים המקומיים. כיום, כרטיס הכניסה לתחום כל כך יקר, שהיזמים נשארים בחברות רוכשות או פשוט פורשים מיזמות. תהליך זה פוגע בדינמיות ובחדשנות של התעשייה הישראלית."
בן צבי ציין גם את הפערים המגדריים בתעשייה: פער מגדרי בהנדסה "קיים פער משמעותי בין הנשים במדעי המחשב לבין הנשים בהנדסת חשמל. אנו צריכים להבין את הסיבות לכך ולפעול לצמצום הפערים הללו. אחד הפתרונות האפשריים הוא ניצול נכון של הטכנולוגיות הדיגיטליות והשגת איזון בין חיים אישיים ומקצועיים כדי לעודד יותר נשים להצטרף לתחום."
בן צבי התייחס גם לנושא מלחמת הסחר ואמר:"בכל הנוגע למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, לישראל יש תפקיד ברור ואחראי. אנו לא במוקד של הקונפליקט, אך אנו חייבים לנקוט באמצעים אחראיים כדי לשמור על יציבות התעשייה. חשוב להקשיב למגבלות ולנהוג בזהירות על מנת למנוע זעזועים כלכליים נוספים."
אגאיבי הצביע גם על האתגרים בגיוס כוח אדם מיומן באירופה: "באירופה, יש מחסור ברור בכוח אדם מנוסה. מספר הסטודנטים המסיימים לימודים בתחומי STEM אינו מספק, והגלים הלאומיים הגוברים באירופה אינם תורמים למשיכה של כוח עבודה מיומן מבחוץ."
בקשט הדגישה את הצורך במומחים, במיוחד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות כמו GaN (Gallium Nitride): "טכנולוגיית ה-GaN דורשת מומחים לפתרון בעיות מורכבות. AI יכול לסייע במידה מסוימת אם יודעים לשאול את השאלות הנכונות, אך חייבים להיות שם אנשי מקצוע שיכולים לנסח את השאלות ולהבין את התהליכים לעומק. בשלב זה, חלק משמעותי מהתהליכים דורש ידע אנושי."
מה תפקיד הבינה המלאכותית בתעשיית השבבים והאם היא יכולה לסייע בתכנון וייצור שבבים?
ד"ר אגאיבי: "התפיסה הרווחת היא שבינה מלאכותית יכולה לסייע מאוד בתחומים מסוימים בתעשייה, במיוחד בתהליכים חוזרים ונשנים כמו back end design של רכיבים דיגיטליים. עם זאת, כשאנו מדברים על בעיות לא מובנות ולא מוגדרות היטב, כמו במעגלי mixed signal והפחתת פרזיטיות בהם, התועלת של AI מוגבלת."
ד"ר בקשט: "AI יכולה להוביל להוזלת מחירי השבבים באמצעות תכנון ניסויים יעיל יותר, גילוי מוקדם של פגמים ותחזוקה מונעת. כל אלו יכולים לחסוך בהוצאות ולשפר את האיכות. אבל הלקוחות צריכים להבין שלהשגת חיסכון יש צורך בהתאמות מסוימות, ולא תמיד ניתן לצפות לחסכונות מידיים."
בקשט מדגישה שגם כאשר הבינה המלאכותית מציעה פתרונות אופטימליים, היא זקוקה להתממשק עם ידע אנושי כדי להשיג תוצאות אפקטיביות: "המשימה העיקרית שלנו בטכנולוגיות מתקדמות היא לקדם את המומחיות האנושית בשילוב עם כלים דיגיטליים מתקדמים. הדרך היא לעבוד בשיתוף פעולה כדי להגיע לפתרונות אופטימליים."
בתשובה לשאלה האם כלי AI יכולים להוריד את המחסומים לכניסה לחברות צעירות, לעודד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?
השיב דב מורן כי לדעתו : בינה מלאכותית לא תסייע להוריד את החסמים לכניסה לחברות צעירות, ולא תסייע לעידוד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?
למרות שהתעשייה מתפתחת, יש מחסור משמעותי במשאבי אנוש. האם לדעתכם בעזרת AI, חברות יוכלו להיעזר בפחות מהנדסים ויותר ב-GenAI כדי לעצב את השבבים של הדור הבא?
"מורן: כמובן. AI יהיה חיוני בפיתוח, אימות ובדיקת שבבים. עדיין, המהנדסים יידרשו לרעיונות, לחדשנות ולכל מה שמחוץ לקופסה.
ד"ר אגאיבי: "אני חושב שהחוכמה המסורתית תגיד כן, אבל המציאות היא ש-AI יכול לעזור רק בבעיות ידועות וחזרתיות. כמו למשל על תחום תכנון ה- Back End בתחום הדיגיטלי, אך פחות יעזור היכן שהבעיה פחות מוגדרת. דוגמה דומה היא עכשיו עם הפחתת פרזיטים במערכות מעורבות באותות, כאשר עד כה לא הצליחו לקודד את הידע של מומחים בעלי שנים רבות של ניסיון בתחום ה-RF וה-mmW למשימה הניתנת לשכפול"
"אלך צעד נוסף ואומר שבאירופה יהיה לנו זמן מאתגר במיוחד למצוא כוח אדם מנוסה מספיק כדי להקים את כל המפעלים שנבנים כעת. אין לנו מספיק סטודנטים שמסיימים לימודי STEM, והגלים הלאומניים באירופה אינם הופכים את האזור לאטרקטיבי מספיק למועמדים בעלי ניסיון רב מחוץ לאזור."
האם AI יכול להוביל להוזלת השבבים?
ד"ר אגאיבי: "אני מאמין שכן . AI יכול להוביל להוזלת השבבים בזכות תכנון ניסויים יעיל יותר, זיהוי ותחזוקה מונעת שיחסכו כסף. עם זאת, נצטרך לתאם ציפיות כאשר לקוחות מצפים לראות חיסכון מיידי בעלות השבבים."
התעשייה גדלה בצורה משמעותית, אך כשמדובר בסטארט-אפים חדשים, המגמה הפוכה. כמעט ואין סטארט-אפים חדשים, במיוחד בישראל. מה ניתן לעשות כדי לשנות זאת?
מורן: "זה נכון בעיקר לשבבים בתחום המעבדים כי גוגל, מטא, אמזון, מיקרוסופט ואחרים אוכלים חלק משמעותי מהשוק הזה דרך התכנונים הפנימיים שלהם. עם זאת, שוק המעבדים ישתנה עם הופעתם של מעבדים שונים (על גבי CPU ו-GPU: נוירומורפי, קוונטי, ביולוגי, אולטרה-נמוך עוצמה, ועוד). יהיו גלים חדשים של מכשירים שינצלו את כוחה של AI (רכב, רפואה, רובוטים, אפילו צעצועים ומשחקים). אנחנו ב-Grove מאמינים שהשוק לשבבים יפרח. נעודד לימודי הנדסת חשמל ונקדם סטארט-אפים בתחום. החכמים ברשות החדשנות עושים זאת, אני מקווה שהממשלה לא תהיה מעורבת יותר מדי ושאף אחד לא יחליט שהכסף נדרש למשהו אחר."
כיום, מדינות רבות מתייחסות לתעשיית השבבים כתעשייה אסטרטגית. האם נראה עוד מדינות הולכות בעקבות ארה"ב, האיחוד האירופי והודו?
מורן "אסור לשכוח גם את סין, כמובן. מי נשאר? ישראל צריכה לקדם חברות שבבים, אבל לא לנסות להקים כאן מפעלים. למזלנו, יש לנו כאן את אינטל ואת Tower. אנחנו לא מצטיינים בייצור. נשאיר את זה למדינות שיותר מתאימות לכך."
