המוקד של הטעות היתה ההחלטה של פול אוטוליני לדחות את בקשתו של סטיב ג'ובס לייצר את שבבי הסלולאר של האייפונים הראשונים, בשל ויכוח על המחיר. הדחיה הזו איפשרה למתחריה של אינטל לצבור ידע בפיתוח ובייצור המוני של שבבי סלולאר, שעברו בכמותם את שבבי המיחשוב הותיקים. וזה עוד לפני העיכוב בטכנולוגיות הייצור החדשות בשנים האחרונות
"כך החמיצה אינטל את מהפכת המובייל ואיבדה את דרכה – סיפור על שקיעתה של חברת טכנולוגיה אמריקאית גדולה."
זו כותרתו של תחקיר ענק שערך אתר בלומברג-ביזניסוויק ופורסם גם בעברית באתר דה מרקר.
על פניו נראית החברה, שהיא גם המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי חזקה. היא שולטת ב-80 אחוז משוק המחשבים – מהביתיים ועד לשרתים, אבל היא כבר לא מתחרה רק בעצמה כפי שהיה בעבר, ובמיוחד היא אינה מתחרה בתחומים שאליהם פנה שוק השבבים – בעיקר המהפכה הניידת.
כידוע, בשנים האחרונות התרחשו בחברה משברים שהביטוי שלהם היה בחילופים התכופים של המנכ"לים בריאן קרז'ניץ, בוב סוואן וכעת פט גלסינגר. כל מנכ"ל שינה את האסטרטגיה של החברה. לפני כשנה דיווחה אינטל באחד הדוחות הכספיים שלה כי היא מתעכבת בהתחלת ייצור השבבים בטכנולוגית 10 ננומטר ודחיה גדולה יותר במעבר הצפוי לאחר מכן לטכנולוגית 7 ננומטר. המתחרות שלה TSMC וסמסונג כבר מייצרות ייצור המוני בטכנולוגית 7 ננומטר, מתחילות לייצר ייצור ניסיוני בטכנולוגית 5 ננומטר ומתחילות בהכנות אפילו ל-2 ננומטר.
לתחקיר התראיינו מעל עשרים עובדים של אינטל בעבר ובהווה שתיארו את סדרת ההחלטות המוטעות שקיבלה החברה. "אינטל לא נקלעה למצב הקשה הזה בן לילה. זה קרה לאחר עשור של צעדים כושלים – כולל הכישלון שלה בכניסה לתחום השבבים לסמארטפונים – ודעיכה תרבותית שגרמה לה להתעלם מבעיות חמורות. זו היתה גם תוצאה של שינויים גלובליים שהובילו לעלייתן של ענקיות ייצור אסיאתיות כמו סמסונג ו־TSMC. שהשבבים שלהן נמצאות במכשירים המתקדמים ביותר."
גם חברות הפאבלס לא שקטו על שמריהן, וכיום כמה מהן מציעות שבבים מבוססי ARM למרכזי מידע ושרתים. אבל המיקוד הטכנולוגי הוא לא כל הסיפור. בהמשך התחקיר מספרים הכותבים את סיפורה של אינטל בתקופת אנדי גרוב, שתגמל מצוינות והביא אותה להיות החברה החדשנית ביותר בעמק הסיליקון, שקם למעשה בעקבות פתיחת מפעל אינטל הראשון שם. גרוב סיים את תפקידו ב-1998, והמשיך לייעץ עד מותו ב-2005, אבל המנכ"ל שאחריו, פול אוטוליני עשה את השגיאה הגדולה ביותר כאשר לא השכיל להיענות לבקשתו של סטיב ג'ובס לייצר את שבבי האייפון הראשונים של אפל, בגלל ויכוח על המחיר. ג'ובס פנה לסמסונג ולאחר מכן לתכנון עצמי. גם קוואלקום התחרתה באפל והפכה לחברה גדולה בזכות זאת.
"אינטל לא רק הפסידה מיליארדי דולרים בהכנסות, אלא גם אפשרה למתחרות שלה לצבור את הידע והמומחיות שמגיעים עם ייצור בקנה מידה גדול של שבבים כאלה. " נכתב בתחקיר.
ואולי אם במקומו של איש כספים כאוטוליני היה בתפקיד טכנולוג כמו גרוב, מקומה של אינטל בתעשיית השבבים היום היה אחר לגמרי.
לתחקיר המלא באתר בלומברג
ממש לא מסכים. גם אם אינטל היתה מייצרת שבבים לאייפון זה לא היה מחזיק כי הטכנולוגיה שלה פשוט לא מתאימה. האמת היא שהכביכול פספוס הציל את אינטל ממבוכה בהמשך והפסדים עצומים