במפגש עם משקיעים חשפה החברה שקפים שתיארו את הקשיים שלה בפיתוח תהליך 14 ננומטר ואשר גרמו לשיעור גבוה מהצפוי של פגמים בשבבים.בעקבות ההודאה, ירד שוויה הבורסאי של אינטל ב-7 מיליארד דולרים
ננו צינורות פחמן. מתוך ויקיפדיה |
אינטל הודתה כי דבקותה בחוק מור עומדת בפני מחסום, אבל מרגיעה את המשקיעים כי בו בזמן גם המתחרים נאבקים באותם מחסומים. אינטל הזהירה את המשקיעים כי המשך הדבקות בחוק מור הולך ונעשה קשה יותר, והיא מודה כי הדבר כבר נלקח בחשבון כאשר תכננה את מפת הדרכים לכמה מהדורות האחרונים של מוצריה.
חוק מור , על שם מייסד אינטל גורדון מור, מבוסס על תצפית לפיה מספר הטרנזיסטורים במעגלים המשולבים המורכבים הגון מעבדים מכפיל את עצמו בערך כל שנה וחצי, דבר שהוביל לעלייה יחסית בביצועים. למרות שהחוק נוסח כהתבוננות אמפירית היסטורית, הוא הפך לחוק אמיתי לתעשיית המוליכים למחצה , המבקשת לענות או אף לעלות על הציפיות שלו ובאופן כללי, הצליחה לעשות זאת.
עם זאת, יש בעיות באופק. הכפלת מספר הטרנזיסטורים במעגל משולב דורשת הפחתה בחצי של גודל הטרנזיסטורים – אחרת המעבדים היו היום בגודל בית. ליתוגרפיה -האמצעי שבעזרתו מעצבים את המעבד גרמה לכיווץ גדל והולך של צומת התהליך כאשר שבבי הדור הבא של אינטל (וגם של מתחרותיה כגון TSMC) הוא כבר בגודל של 14 ננומטר.
ככל שגודלם של הטרניזטורים עצמם קטן כך גם הגודל של כל דבר אחר. יש גבול תחתון לכמה פעמים גודל הצומת התהליך יכולה להתכווץ : סיליקון , החומר בדרך כלל משמש למוליכים למחצה מודרניים , סובל מדליפה בגדלים קטנים מספיק – רכיבים כלומר מתחילים להפריע לשכנים שלהם , הופכים את מה שצריך להיות טיפול מסודר בנתונים לג'יבריש . גם מכונות הליתוגרפיה עצמם מתקשות היות והן זקוקות לאורכי גל הולך וקטנים של אור כדי לחרוט את ההדפסים שלהם על גבי המצע.
באופן מסורתי, אינטל התעמתה עם האתגרים הללו ראש בראש ותוך כדי כך המשיכה בדבקותה בחוק מור. במפגש עם משקיעים חשפה החברה שקפים שתיארו את הקשיים שלה בפיתוח תהליך 14 ננומטר ואשר גרמו לשיעור גבוה מהצפוי של פגמים בשבבים. בעבר הודיעה אינטל על עיכוב בתהליך הייצור Broadwell בטכנולוגית 14 ננומטר, אך זו הפעם הראשונה שהם מדברים על הנושא בגילוי לב נדיר.
"זו הפעם הראשונה מזה דורות טכנולוגיים רבים שבהם אנט נתקלים בצרות כאלה" אמר ויליאם הול, שדיבר בפני כנס המשקיעים שערך הוול סטריט ג'ורנל. "זו פשוט מכה קשה אך זה הולך להיות לא פחות קשה לכולם." הוסיף הולט, כשניסה להרגיע את המשקיעים בכך שהבעיות אינן בלעדיות לאינטל. זה לא עזר, בעקבות ההודאה של אינטל בקשיים, נחתך שוויה בבורסה ב-7 מיליארד דולרים.
ואכן, לפחות מבחינת המשקיעים יש סיבה לירידת מחיר המניה. סוף לחוק מור יכול לגרום לצרות עבור החברה. באופן מסורתי ההכפלה בביצועים היא ששמרה על כך שלקוחותיה יבצעו שידרוג שנה אחרי שנה – ובאופן פסיכולוגי כל תהליך ייצור חדש הגיע עם ירידה מקבילה בעלויות הייצור הבסיסיות שסייעו לקזז את עלויות המחקר והפיתוח הדרושים על מנת להגיע לצומת נתון. עם זאת הוסיף הולט: "אינני מתכוון לנבא את סופו של חוק מור, שכן מי שעשה זאת עד היום כשל."
הקשיים שנתקלות בהן יצרניות השבבים לעמידה בחוק מור הובילו לכמה פתרונות אפשריים בעשור האחרון: משבבי תחמוצת סיליקון ורשתות ננו חוטים ועד לטרנזיסטורים העושיים מננו שפופרות פחמן ומיחשוב אופטי טהור . מעט מאוד מהטכנולוגיות הללו כבר מוכנות לייצור המוני.
{loadposition content-related} |