ד"ר רועי צזנה, אוניברסיטת תל-אביב ומחבר הספר "המדריך לעתיד": ההדפסה התלת ממדית היא המנוע הבא לחדשנות

למה הדפסה בתלת ממד יכולה להיות הטכנולוגיה הגדולה הבאה כבר בעתיד הקרוב? משום שהיא מאפשרת פיתוח וחדשנות גדולה ומגשרת מעל מרחקים פיזיים. בטווח הארוך היא תוכל לאזן את חוקי המשחק בין יבשות ומדינות ותאפשר חדשנות בכל מקום.

היוונים הקדומים חשבו שהמצאות חדשות מגיעות מהמוזות: מגורם עליון כלשהו שמחדיר את המחשבה הברוכה למוחו של הממציא. היום אנחנו יודעים שרעיונות חדשים מגיעים מהרבה רעיונות קטנים שמשתלבים ביחד בצורה שונה מבעבר. הקושי הגדול כיום הוא לבדוק את השילובים החדשים הללו ולהבין האם הם באמת נכונים ומתאימים למציאות.

קושי זה היה חריף בהרבה בעבר. לפני 25 שנים היינו נאלצים לשלם עשרות אלפי דולרים כדי ליצור אב טיפוס של מוצר חדש המשלב בתוכו מספר רעיונות קיימים, ותהליך הפיתוח והיצירה ארך חודשים רבים. "היום," אומר ד"ר צזנה, "אני הולך לחברה כמו סטרטסיס (יצרנית מדפסות תלת ממד) או אפילו מדפיס בבית ומייצר את אב-הטיפוס תוך יום אחד, וכך יודע אם הוא עונה על הציפיות שלי ממנו. גם את המוצר עצמו אפשר לייצר במדפסת תלת ממד, לפי דרישת קהל הרוכשים."

אחד היישומים הראשונים של הטכנולוגיה לטובת הציבור היא האפשרות להדפיס גפיים חסרות עבור נכים. הדפסת יד פרותטית לילדים עולה כעשרה דולרים ואפשר להחליף אותה בהתאם להתפתחות הילד. מיזם חדש מבקש להביא גפיים פרותטיות לילדים ברחבי אפריקה שנפצעו ממוקשים ומארטילריה במהלך מלחמות האזרחים הרבות ביבשת.

"אבל יש גם השלכות שליליות לטכנולוגיה." אומר ד"ר צזנה. "אני הזהרתי כבר לפני שמונה שנים שתהיה אפשרות בעתיד להדפיס אקדחים במדפסת תלת ממד. ואכן במאי 2013 העלתה קבוצת אנרכיסטים לרשת תוכנית להדפסת אקדח, שכל אדם יכול ליצור אצלו בבית מבלי לקבל רישיון. האקדח הראשון היה גרוע ולא מדויק, והתפוצץ אחרי ירייה אחת. זלזלו בו עד כדי כך שמפקד משטרת אוסטרליה הזהיר שהוא מסוכן בעיקר למשתמשים בו. אלא מה? 150 אלף איש הורידו את התרשים של האקדח. מהנדס בוויסקונסין ראה את התרשים, ושיפר את המוצר – הוא פיתח אקדח שיכול לירות שישה כדורים לפני שהתפוצץ. בתוך חודשיים וחצי עלה לרשת גם תרשים של רובה בשם גריזלי 2.0 המבוסס על אותו מנגנון, וניתן לירות בו 14 כדורים. השלב הבא כבר הועלה גם הוא לרשת: זהו אקדח מודפס מסוג תופי, שיכול לירות שישה כדורים אחד אחרי השני, מבלי צורך בטעינה מחדש."

המדפסות תומכות בטכנולוגיות המידע המתקדמות, המאפשרות לחלוק רעיונות בקלות – ואז לנסות אותם באמצעות המדפסות. אם בעבר נדרשו 3 מיליארדי דולרים ושנים אחדות כדי ליצור דגם חדש של מכונית היום מספיקים שלושה מיליון. המדפסות מאיצות את יכולת החדשנות, וכתוצאה מכך – גם את היצרנות.

מה יהיה העתיד הרחוק של המדפסות?

"הדברים שאומר לכם עשויים להישמע כמדע בדיוני," מתריע ד"ר צזנה, "אבל חשבו אחורנית לרגע. אם הייתי אומר לכם לפני עשרים וחמש שנים שב-2014 יהיה לכל אחד מכם מחשב-על בכף היד ושתוכלו להשתמש בו כדי לראות כל סרט, לקרוא כל ספר, לשמוע כל מוזיקה ושתהיו מחוברים ל-800 מיליון אנשים בהינף אצבע, הייתם חושבים שאני תימהוני. אבל זה קרה. דברים שנראים כמדע בדיוני מתממשים מדי עשור. אם המדפסות ימשיכו להשתכלל בקצב בו הן מדפיסות היום, מה נוכל לעשות איתן?

אם נשליך קדימה לעתיד הרחוק – 25 שנים נוספות – הרי שברור שכבר נוכל ליישם את רעיון הטלפורטציה המפורסם ממסע בין כוכבים. לא נשגר בני-אדם, אלא חפצים. ארז לבנה מאוניברסיטת הסינגולאריות טבע כבר את המונח 'ביטפורטציה': האפשרות לסרוק כל חפץ בצד אחד של כדור הארץ, לשגר את הקובץ במהירות האור, ולהדפיס את החפץ בצד השני של כוכב הלכת – או אפילו בכוכב לכת אחר. חברת UPS למשלוחים כבר הודיעה שתשלב 100 מדפסות במערך השילוח שלה, ובשבוע האחרון 'שוגר' כבר מפתח בוקסות לתחנת החלל הבינלאומית והודפס שם לאלתר."

"ומה בעתיד הרחוק יותר?" מנסה ד"ר צזנה להסתכל קדימה. "אם נסתכל רחוק ככל שנעז, הרי שצפוי לנו שפע ללא מגבלות פיזיות. אריק דרקסלר דיבר כבר ב-1986 על מדפסות שנוטלות אטומים, מחברות למולקולה שלמה, ומחברות את המולקולות זו לזו כך שניתן יהיה לייצר כל חפץ בלי הגבלה. בעתיד כזה, נוכל לייצר כל חפץ או תרופה בקלות, נגיע ליכולות מחזור מתקדמות, ונוכל אפילו לייצר מזון מפסולת. אבל עד לשם עוד רחוקה הדרך."

לסיכום, פנה ד"ר צזנה לחבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג שישב בשורה הראשונה, ואמר כי המדינה שתוביל את המרוץ הטכנולוגי במאה ה- 21 היא זו שתאפשר לרעיונות לצוץ בקלות במגזר הפרטי ולהיות מיושמים בקלות במגזר הפרטי. לשם כך, אמר, "עלינו לתמוך בתשתיות הרשת והדיגיטיזציה, בחדשנות פתוחה לכל, ובשילוב הציבור במדע ובטכנולוגיה."