רפי נווה, חבר בקבוצת המהנדסים הראשונה שהתקבלה לעבודה באינטל ישראל ציין מלאת 50 שנה להקמת אינטל ישראל, ונזכר איך היה ביום הראשון בעבודה. נווה דיבר במסגרת מפגש הסיליקון קלאב שהתקיים ב-1 ביולי בבית IBM בפתח תקווה
בשבוע שעבר, 1 ביולי 2024 מלאו בדיוק 50 שנה לפעילות אינטל בישראל. במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים באותו היום בבית IBM בפתח תקווה בארגון חברת ASG, חשף רפי נווה, אחד המהנדס הראשון של אינטל ישראל, את סיפורה המרתק של תעשיית השבבים הישראלית. נווה, שהיה המהנדס הראשון שהגיע למשרדי אינטל בחיפה ב-1 ביולי 1974, סיפק תובנות ייחודיות על התפתחותה של תעשיית השבבים שהפכה לאחד מעמודי התווך של ההיי-טק הישראלי.
סיפורה של אינטל ישראל מתחיל בשנת 1968, שנה בה נוסדה אינטל בארצות הברית. באותה שנה, בעקבות מלחמת ששת הימים, הטיל שארל דה גול אמברגו על ישראל, מה שמנע אספקת חלקי חילוף למטוסי מיראז'. אירוע זה הוביל את פרופסור יצחק קדרון מהטכניון ליזום פרויקט לפיתוח טכנולוגיית מוליכים למחצה בישראל, ובעקבותיו נוסד תחום לימודים חדש בטכניון.
בקיץ 1973 פרסמה אינטל מודעות דרושים בישראל, אך הראיונות נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים והתקיימו בתחילת 1974. נווה, שהתקבל לעבודה ב-1 ביולי 1974, היה חלק מצוות ראשוני של ארבעה מהנדסים בלבד שהחלו את פעילות אינטל ישראל.
"ביום הראשון של יולי 1974, צעדתי בהתרגשות לעבר משרדי אינטל בחיפה שהיו אז בחוף שמן בין מפעלי תעשיה ומוסכים. כשהגעתי למשרד, לא היה שם אף אחד. מסתבר שבאתי בשמונה בבוקר, אבל רק בעשר הגיע טום אינס, ראש הקבוצה, ותהה איך לא ידעתי שמתחילים רק ב-12."
כיום, תעשיית השבבים מהווה חלק משמעותי מההיי-טק הישראלי , עם יצוא שנתי של כ-8 מיליארד דולר ונוכחות של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות מובילות. סיפורו של נווה מדגיש את התפקיד המכריע שמילאה אינטל בהנחת היסודות לתעשייה זו ואת ההשפעה ארוכת הטווח שהייתה לה על הכלכלה והטכנולוגיה הישראלית.
ההרצאה של נווה מספקת תזכורת חשובה לחשיבות החזון והנחישות בבניית תעשיות חדשניות, ומדגישה את תפקידה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית בתחום השבבים. עם המשך התפתחותה של תעשיית השבבים העולמית, נראה כי ישראל תמשיך למלא תפקיד מרכזי בחדשנות ובפיתוח בתחום זה.
מעולה
רפי, ההית בין חלוצי ההיטק הישראלי
מנהל נהדר לקבוצות פיתוח