שנת שיא באקזיטים והתאוששות בגיוסי סטארטאפים לצד קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובשיעור התעסוקה בענף וירידה בגיוסי קרנות הון הסיכון
במצורף לדו"ח השנתי מתפרסמים לראשונה ממצאי דו"ח Israeli Deep Tech 2025 של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית. הדו"ח כולל ניתוח מקיף וחסר תקדים של תעשיית הדיפטק בישראל: הדו"ח חושף כי בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ 28 מיליארד דולר, מה שהופך את ישראל להאב המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום הדיפטק מחוץ לארצות הברית. עוד עולה מהדו"ח כי השווי המצטבר של חברות הדיפטק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי חמש עשרה מאשר לפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מליון דולר). לפי הדו"ח התחומים הבולטים בדיפטק הם ,AI מכשור רפואי, שבבים, סייבר ו AgriFood כשחברות דיפטק ישראליות משכו כ- 20% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק בסייבר וכ 10% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק במכשור רפואי וב.AgriFood
עיקרי הדו"ח בנקודות
- תוצר ההייטק: כ 317 מיליארד שקל ב 2024 (17% מהתוצר הישראלי) – כמעט ללא שינוי שנתיים ברציפות.
- תעסוקה: 403 אלף מועסקים במחצית הראשונה של 2025 (11.5% מהמשק), עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש. מאז 2021 חלקם של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בסטגנציה, ובמחצית הראשונה של 2025 נרשמה גם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024.
- קצב גידול התעסוקה: ירד לפחות מ-2% בממוצע לשנה מאז 2023 – לעומת מעל 5% ברוב העשור הקודם.
- יצוא ההייטק: 78 מיליארד דולר ב2024 (עלייה של 5.6% לעומת 2023).
מבנה היצוא מתחלק כך: 72% שירותי תוכנה, 28% תעשיית הייטק – סך הייצוא של תעשיית ההייטק נמצא בסטגנציה כבר כעשור.
חשוב להדגיש כי 6.6% מיצוא ההייטק מישראל חשוף ל"מכסי טראמפ" ולכן החשיפה יחסית נמוכה.
- השקעות בחברות: גיוסי ההון של סטארטאפים ישראליים חזרו לרמות 2019-2020. ישראל ההאב החמישי בעולם ב2024 עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
כאשר תחומי השקעה נותרו דומים – 3 מכל 5 דולרים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.
- אקזיטים: זוהי השנה שניה ברציפות של עלייה בסכום עסקאות האקזיטים בהייטק הישראלי, כש 2025 צפויה להוות שנת שיא של כל הזמנים .
- קרנות הון סיכון: קיימת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022, וירידה בגודל הקרן הממוצעת בשנים 2023-2025 לעומת 2017-2022. הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון בישראל חדה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.
- יזמות חדשה: ב 2024 קמו כ 500 סטארטאפים בלבד לעומת יותר מאלף לפני עשור.
- בתחום הדיפטק:
בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר גייסו מאז 2019 כ- 28.6 מיליארד דולר – 35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק
ההשקעות בחברות דיפטק ישראליות הגיעו מכ-300-400 קרנות הון סיכון שונות בכל שנה, כרבע מהן ישראליות.
בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.
בשנת 2024 סיימו תואר מתקדם במקצועות הדיפטק כ-6,000 בוגרים, שהם כשליש מכלל בוגרי התארים המתקדמים. מתוכם כ-5,000 בוגרי תואר שני ו-1,000 בוגרי תואר שלישי (דוקטורט). כשליש מהבוגרים הם במקצועות הרפואה וביולוגיה, וכ-20% במדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.
פרוט הממצאים:
תוצר ותעסוקה
תוצר ההייטק הישראלי ב 2024 הסתכם בכ 317 מיליארד שקל, שהם 17% מהתוצר המקומי. נתון זה כמעט ולא השתנה משנת 2023 (315 מיליארד שקל) ומצביע על קיפאון מתמשך זה שנתיים. בעוד שבעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו.
התעסוקה בהייטק מדגימה מגמה דומה: במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ 403 אלף עובדים, 11.5% מכלל המועסקים במשק. המספר מגלם עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש, אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב 6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מעבר לכך, מאז 2023 ירד קצב הגידול במספר המועסקים לפחות מ-2% בשנה – לעומת קצב שנשמר מעל 5% ברוב העשור הקודם. המשמעות היא שההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.
יצוא
לעומת זאת, חלקו של ההייטק ביצוא ממשיך לגדול. ב 2024 הסתכם יצוא ההייטק ב 78 מיליארד דולר – עלייה של 5.6% לעומת 2023. במחצית הראשונה של 2025 הגיע חלקו של ההייטק ל 57% מכלל היצוא הישראלי – הנתון הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.
מבנה היצוא מצביע על מגמה ברורה: 72% משירותי תוכנה לעומת 28% מתעשייה עתירת ידע. המשמעות היא שישראל נשענת יותר ויותר על יצוא שירותי תוכנה, בעוד תעשיית ההייטק, הכוללת גם את התעשיה הבטחונית, נמצאת בסטגנציה יחסית. הדו"ח מציג לראשונה אומדן לפגיעות היצוא: רק 6.6% מיצוא ההייטק חשוף ל"מכסי טראמפ", נתון שממחיש את רגישות המשק הנמוכה יחסית לשינויים במדיניות סחר גלובלית.
השקעות בסטארטאפים
בצד החיובי, ההשקעות בסטארטאפים ישראליים מראות התאוששות: ב2024 חזרו הגיוסים לרמות של 2019-2020. ישראל שמרה על מעמדה כהאב החמישי בגודלו בעולם לגיוסי הון, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
עם זאת, ניכרת ריכוזיות גבוהה בתחומי ההשקעה: 3 מכל 5 שקלים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית. המשמעות היא פחות פיזור בין תחומי טכנולוגיה חדשים – סימן לירידה במגוון החדשנות.
קרנות הון סיכון
מגמה מדאיגה נמשכת גם בקרנות ההון סיכון: בשנים 2023-2025 חלה ירידה דרמטית בגודל הקרן הממוצעת בישראל לעומת השנים 2017-2022. בעוד שבתקופות שיא עמד גודל הקרן הממוצעת על כ-90 מיליון דולר, בשנים האחרונות ירד הממוצע ל 60-65 מיליון דולר בלבד. הירידה בישראל בגיוסי הקרנות חדה אף יותר מאשר בארה"ב ובאירופה – שם נרשמו ירידות אך לא בהיקף הזה.
אקזיטים
במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי בה Google רכשה את Wiz הישראלית בסכום של כ 32 מיליארד דולר. לאור זאת, ועם אישורה הסופי, 2025 צפויה להיות שנת שיא בהייטק הישראלי מבחינת סכום עסקאות מיזוגים ורכישות.
ב 2024 בוצעו למעלה מ 100 עסקאות מיזוג ורכישה ראשונות של חברות הייטק ישראליות פרטיות בסכום של כ 12 מיליארדי דולרים. נתונים אלה מייצגים עלייה במספר העסקאות לעומת 2023 , בה נרשמו 85 עסקאות בסכום של כ 5.6 מיליארדי דולרים.
הסכום בו נרכשו חברות טכנולוגיה ישראליות פרטיות ב 2024 הוא הגבוה ביותר שנרשם בעשור עד לאותה שנה – והיה דומה לזה שנרשם ב 2021. עם זאת, מספר העסקאות בשנים האחרונות, מאז 2023 , נמוך מהממוצע הרב שנתי שנרשם בשנים 2015-2022 ועמד על כ 140 עסקאות בשנה.
יזמות חדשה
נתוני היזמות החדשה מצביעים על מגמה רב שנתית של ירידה. ב 2024 קמו בישראל כ 500 סטארטאפים בלבד, לעומת 622 ב 2023 ולמעלה מאלף חברות לפני עשור. כלומר, בתוך עשור ירד מספר החברות החדשות ביותר ממחצית.
בנוסף, רוב הסטארטאפים החדשים מוקמים בתחומים שכבר מאופיינים בריכוזיות גבוהה – תוכנה ארגונית, פינטק, מסחר מקוון וסייבר שכבר מהווים את עיקר הפעילות בסטארטאפים הישראלים – ולא בתחומים חדשניים אחרים.
דיפטק
בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק. מתוכן, כ-1,000 חברות נמצאות בשלבי גיוס ראשונים וגייסו עד 15 מיליון דולר. כמו כן, חלק מחברות הדיפטק נמצאות בשלבים מתקדמים יותר: 120 חברות גייסו כבר יותר מ-100 מיליון דולר, 59 הגיעו למכירות של 25-100 מליון דולר, ו 39 הגיעו לסטטוס יוניקורן או למכירות של מעל 100 מיליון דולר
מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ישראליות 28.6 מיליארד דולר, שהם כ 35% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי. פילוח ההשקעות מלמד:
- 15.3% מההשקעות הופנו לחברות דיפטק בתחום מכשור רפואי
- 11.9% לחברות דיפטק בתחום תשתיות בינה מלאכותית
- 10.5% לחברות דיפטק בתחום הפארמה והביוטק
- 9.8% לחברות דיפטק בתחום השבבים
לסיכום, הנתונים מציגים תעשייה שמצד אחד נמצאת בקיפאון בתוצר ובתעסוקה, ומצד שני מציגה התאוששות והובלה עולמית בהשקעות ושוברת שיאים ביצוא. לצד האתגרים (ירידה בהקמת חברות חדשות ובקרנות הון סיכון, צמצום בגיוון התחומים, ירידה בקרנות הפעילות בדיפטק), ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך בכלכלה הישראלית – עם יצוא שמגיע ל57% מכלל היצוא, שנת שיא באקזיטים, והובלה עולמית בהשקעות באופן כללי, וספציפית ביחס לתוצר.
השנה, מצורף לדו"ח השנתי השנה גם דו"ח הדיפטק שביצעה חברת dealroom ולהלן עיקריו:
ממצאים מרכזיים
חוזקות בולטות: ישראל מתאפיינת בעוצמה מיוחדת ב־AI ובמכשור רפואי. שני התחומים הללו הובילו גם בהיקף גיוסי ההון וגם ביצירת ערך לחברות
חלוקה עולמית: בתחום הסייבר ישראל מובילה עם נתח של יותר מ 20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום שמופנות לחברות ישראליות. בתחומי המכשור הרפואי וה־AgriFood ישראל מחזיקה בכ 9-10% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום.
יוניקורנים: בישראל פועלים 39 יוניקורנים וקנטאורים (סטרטאפים עם הכנסות של מעל 100 מליון דולר) בתחומי הדיפטק השונים – 6 בתחום השבבים ועוד 5 בתחום תשתיות הAI
השקעות ומימון
מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ו Life Sciences ישראליות מעל 28 מיליארד דולר, יותר מכל מרכז אחר בעולם המערבי מחוץ לארה"ב.
ישראל מדורגת חמישית בעולם בהיקף השקעות הון סיכון בחברות דיפטק בכלל, ובהשקעות לנפש בפרט עם 2.9 אלף דולר לנפש.
בשנת 2025 נרשמה עלייה מחודשת בהשקעות בחברות דיפטק, עם יותר מ 2.5 מיליארד דולר שכבר גויסו עד אוגוסט, מה שמסמן נקודת מפנה וחזרה להיקפי ההשקעות טרום 2021.
מגמות סקטוריאליות
תשתיות AI: הסקטור שיצר את הערך הגדול ביותר לחברות. עם זאת, למרות גודלו, ישראל מחזיקה בפחות מ 2% מההשקעות העולמיות בתחום זה.
שבבים: יצרו תוצאות כלכליות גדולות במיוחד בעשור האחרון, אך כיום מציגים מיעוט יחסי של סטארטאפים חדשים
מכשור רפואי: ישראל מושכת כ-10% מכלל ההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום, וישנו ריבוי של חברות חדשות
AgriFood: ישראל בולטת ביצירת חברות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, החקלאות המדויקת והביוטק למזון, ומושכת כ-9% מסך ההשקעות בחברות דיפטק בתחום
Quantum: תחום קטן יחסית (10+ חברות) אך עם מימון משמעותי והכרה בינלאומית. שנת 2025 היא שנת שיא בתחום הקוונטום בישראל, עם השקעות מדווחות של מעל 300 מליון דולר רק השנה.
שווי וערך מוסף
שווי חברות הדיפטק הפרטיות בתחום עומד על 119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. אם כוללים גם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע ל 177 מיליארד דולר – רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון.
השקעות זרות
דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 מציג את החוסן והעמידות של ההייטק הישראלי מול אתגרים מתמשכים: תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על 17% מהתוצר, חלקם היחסי של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בקיפאון, עם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ, וכן נרשמה ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ובמספר הסטארטאפים החדשים. לצד זאת, נמשכת ההתאוששות בגיוסי סטרטאפים ישראליים, כשהרבעון השני של שנת 2025 הוא הגבוה מאז 2022, וכן 2025 צפויה להיות שנת שיא של אקזיטים בהייטק הישראלי.
מרבית ההון מגיע ממשקיעים זרים. חלק ההשקעות המקומי יורד מ 35% בשלבים מוקדמים לכ 15% בלבד בשלבים מתקדמים
בהשוואה לעולם, תפקיד ההון הזר בישראל גדול יותר כמעט מכל מרכז השקעות אחר
אקזיטים
קצב האקזיטים וההנפקות ירד משמעותית מאז 2021 (אז התקיים ה־IPO של SentinelOne בהיקף 8.9 מיליארד דולר). בעשור האחרון נרשמו מספר אקזיטים גדולים ב AI, סייבר, שבבים ומכשור רפואי. בין הגדולים ב 2024-2025: Run AI (אשר נמכרה ל־Nvidia ב 700 מיליון דולר), V-Wave (נמכרה לג’ונסון אנד ג’ונסון ב 600 מיליון דולר), Noname Security (נמכרה לאקמאי ב־450 מיליון דולר).
תגובות
גילה גמליאל – שרת החדשנות ,המדע והטכנולוגיה : "גם בשנים מאתגרות, בהן ישראל מנהלת מלחמה בשבע חזיתות ומתמודדת עם אנטישמיות עולמית, החדשנות הישראלית מוכיחה את כוחה וממשיכה לפרוץ גבולות. העובדה שצמחנו במספר האקזיטים, מובילים את תחום הדיפטק וממשיכים לייצר רעיונות פורצי דרך היא הוכחה לעוצמה היצירתית והאנושית שלנו. החובה שלנו היא להמשיך ולהשקיע בהון האנושי, להעצים מחקר ופיתוח ולחזק שיתופי פעולה בינלאומיים, כדי שישראל לא רק תשמור על יתרונה, אלא גם תעמוד בחזית החדשנות והצמיחה העולמית בעשור הבא".
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לישראל יש יכולות מתקדמות והצעת ערך בתחומים טכנולוגיים בחזית הידע העולמית כגון: שבבים, קוונטים ומכשור רפואי. בסדרת מהלכים 'מחוץ לקופסה', ולאור שינויי התפיסות העולמיות בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו להניע תהליכי עומק פנימיים תוך שיתוף פעולה בינ"ל עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות. אנו מחויבים להמשיך ולהבטיח כי ישראל תשכיל למנף את נקודות החוזק שלה ותפעל לחזק את כלל 'השרירים' של תעשיות ההיי-טק המצויים בה: בדיפטק, בבינה מלאכותית ובחדשנות מדעית, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ־1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד".
