• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    ליפ-בו טאן. צילום: אינטל

    מנכ"ל אינטל מבצע פניית פרסה: "מתקן את הטעויות שנעשו – לא נפתח שבבים רק כי אפשר" * מבטל מפעלים באירופה

    נוחיק סמל, מנכ"ל סוני סמיקונדקטור ישראל. צילום יחצ

    חברת סוני מתכננת למכור את Sony Semiconductor Israel – מפתחת למכשירים חכמים – בעסקה ששוויה מוערך בכ-300 מ' ד'

    הדגמה של פאנל אב-טיפוס המציג את תהליך ההעברה הייחודי של Q‑Pixel למיקרו‑LED (Q‑Transfer), שבו נעשה שימוש בפיקסלים בגודל 10 מיקרון בעלי צבע משתנה. הפאנל מציג תצוגה בצפיפות של מעל 500 פיקסלים לאינץ' – ללא אף פיקסל חסר, עם תפוקה של למעלה מ־99.9995%.

    Q-Pixel משיקה את Q‑Transfer: פריצת דרך בהעברת פיקסלים למיקרו‑LED

    המחשה המראה את נשיא צפון קוריאה קים-ג'ונג און במפעל שבבים. האיור אינו צילום אמיתי והוכן על ידי תוכנת הבינה המלאכותית ideogram.ai

    פיונגיאנג משקיעה בשבבים ובינה מלאכותית: גרסה מקומית לצ'אט-GPT בשלבי פיתוח

    יפן רוצה לחזור לימי הזוהר של תעשיית השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    רפידוס מכריזה על יצור 2 ננומטר ב-2027 * האם תחזיר את יפן למפת השבבים העולמית?

    גרמניה שואפת להפוך למעצמת ייצור שבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים

    Trending Tags

    • בישראל
      שיתוף פעולה בין ישראל לטאיוואן. אילוסטרציה: depositphotos.com

      מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה

      לוגו חברת נובה. צילום יחצ

      בנק השקעות אמריקאי הגדיל את ההשקעה בנובה הישראלית ביותר מ־120%

      מייסדי היילו. משמאל לימין - המנכ''ל אור דנון, מנהלת הפיתוח העסקי הדר צייטלין וה-CTO אבי באום. צלם - ערן טיירי

      היילו משיקה את מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10H: יכולות Gen AI מתקדמות ללא צורך בחיבור לענן

      הדמיה של מערכת החישה של סקנרי. קרדיט Scanary

      הסטארט-אפ Scanary חושף טכנולוגיה לבידוק ביטחוני המוני של עד 25,000 איש בשעה

      בני לנדא. צילום יחצ

      הייקון נמכרה ב־2.5 מיליון שקל: כל הטכנולוגיה והפטנטים יועברו לארה"ב

      שמואל אוסטר מקבל את אות ההוקרה מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. בתמונה נמצאים איתו גם דקאן הפקולטה, פרופ' נעם אליעז והממונה על הקשר עם התעשיה פרופ' יעל חנין. צילום באדיבות המצולם

      אות הוקרה לשמואל אוסטר, על תרומתו רבת השנים לקידום תחום הנדסת החשמל בישראל

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        ליפ-בו טאן. צילום: אינטל

        מנכ"ל אינטל מבצע פניית פרסה: "מתקן את הטעויות שנעשו – לא נפתח שבבים רק כי אפשר" * מבטל מפעלים באירופה

        נוחיק סמל, מנכ"ל סוני סמיקונדקטור ישראל. צילום יחצ

        חברת סוני מתכננת למכור את Sony Semiconductor Israel – מפתחת למכשירים חכמים – בעסקה ששוויה מוערך בכ-300 מ' ד'

        הדגמה של פאנל אב-טיפוס המציג את תהליך ההעברה הייחודי של Q‑Pixel למיקרו‑LED (Q‑Transfer), שבו נעשה שימוש בפיקסלים בגודל 10 מיקרון בעלי צבע משתנה. הפאנל מציג תצוגה בצפיפות של מעל 500 פיקסלים לאינץ' – ללא אף פיקסל חסר, עם תפוקה של למעלה מ־99.9995%.

        Q-Pixel משיקה את Q‑Transfer: פריצת דרך בהעברת פיקסלים למיקרו‑LED

        המחשה המראה את נשיא צפון קוריאה קים-ג'ונג און במפעל שבבים. האיור אינו צילום אמיתי והוכן על ידי תוכנת הבינה המלאכותית ideogram.ai

        פיונגיאנג משקיעה בשבבים ובינה מלאכותית: גרסה מקומית לצ'אט-GPT בשלבי פיתוח

        יפן רוצה לחזור לימי הזוהר של תעשיית השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

        רפידוס מכריזה על יצור 2 ננומטר ב-2027 * האם תחזיר את יפן למפת השבבים העולמית?

        גרמניה שואפת להפוך למעצמת ייצור שבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

        גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים

        Trending Tags

        • בישראל
          שיתוף פעולה בין ישראל לטאיוואן. אילוסטרציה: depositphotos.com

          מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה

          לוגו חברת נובה. צילום יחצ

          בנק השקעות אמריקאי הגדיל את ההשקעה בנובה הישראלית ביותר מ־120%

          מייסדי היילו. משמאל לימין - המנכ''ל אור דנון, מנהלת הפיתוח העסקי הדר צייטלין וה-CTO אבי באום. צלם - ערן טיירי

          היילו משיקה את מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10H: יכולות Gen AI מתקדמות ללא צורך בחיבור לענן

          הדמיה של מערכת החישה של סקנרי. קרדיט Scanary

          הסטארט-אפ Scanary חושף טכנולוגיה לבידוק ביטחוני המוני של עד 25,000 איש בשעה

          בני לנדא. צילום יחצ

          הייקון נמכרה ב־2.5 מיליון שקל: כל הטכנולוגיה והפטנטים יועברו לארה"ב

          שמואל אוסטר מקבל את אות ההוקרה מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. בתמונה נמצאים איתו גם דקאן הפקולטה, פרופ' נעם אליעז והממונה על הקשר עם התעשיה פרופ' יעל חנין. צילום באדיבות המצולם

          אות הוקרה לשמואל אוסטר, על תרומתו רבת השנים לקידום תחום הנדסת החשמל בישראל

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מדורים בינה מלאכותית (AI/ML) “אם לא תיפתר בעיית האבטחה לא נוכל להינות מההבטחה של מהפכת האינטרנט של הדברים”

          "אם לא תיפתר בעיית האבטחה לא נוכל להינות מההבטחה של מהפכת האינטרנט של הדברים"

          מאת אבי בליזובסקי
          27 אפריל 2015
          in בינה מלאכותית (AI/ML), מאמרים ומחקרים, מאמרים טכניים
          isaac-ben-israel1
          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          כך אמר פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המרכז הרב תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלווטניק באוני' ת"א. * ד"ר אביתר מתניה ראש מטה הסייבר הלאומי אמר כי הסייבר יכול להיות מנוף היצוא של ישראל

          אלוף במילואים, פרופ' יצחק בן ישראל
          "אם לא תיפתר בעיית האבטחה לא נוכל להינות מההבטחה של מהפכת האינטרנט של הדברים". כך אמר פרופ' יצחק בן ישראל ראש המרכז הרב תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל – אביב באירוע בהשתתפות שגרירים של מדינות מכל רחבי העולם במרכז הרב תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל – אביב: "בעשור האחרון התרחשו כמה אירועים מכוננים שהוכיחו שמתקפות סייבר אינן פוגעות רק במחשבים אלא בכלכלה ויכולות לשבש פעילות של מדינות שלמות, החל ממתקפות מניעת השירות באסטוניה ובגיאורגיה, דרך פרשת וירוס סטוקסנט שפגע בצנטריפוגות של אירן. היום יש שבבים ומחשבים בכל מכונה. אנו מדברים היום על אבטחת סייבר ולא אבטחת מידע, זה קונספט הרבה יותר גדול."

          בהמשך תיאר פרופ' בן ישראל את התפתחות המחשבים – משפופרות הואקום ועד מחשבים קוונטיים. היום יש מחשבים רבים במכונית המתקשרים זה עם זה, מצד אחד הם מגבירים את היעילות ומקלים על חיינו. מצד שני אם מישהו רוצה להתערב ולנצל את זה לגרום נזק, תהיה לנו בעיה.
          "הכל הולך להיות חכם – ערים חכמות, רשת חכמה. כשאנחנו מתכוונים שמשהו חכם אנו מתכוונים שבכל מכשיר יהיה שבב מחשב. טכנולוגית האינטרנט של הדברים תאפשר לקשר את כל ההתקנים ברשת זה עם זה בלי אדם בלופ."
          "אם לא נצליח לאבטח את התשתית הזו, יוכלו האקרים לסגור את אספקת החשמל אמצעות אות שתשודר ממכונת הכביסה שלהם. אם לא נדע לאבטח, לא יהיו לנו האינטרנט של הדברים וערים חכמות. ברגע שמישהו ינצל את היכולות הללו נאלץ להפסיק את פיתוחם. ולכן אבטחת הסייבר מונעת לא רק בעיות אבטחה אלא מהווה מרכיב חשוב בהתקדמות הטכנולוגית."
          "עבור ישראל זו גם הזדמנות. ישראל מעורבת בסייבר כבר 25-30 שנה ופיתחה תשתית חזקה. ויש לנו יתרון שיכול לשמש כדי להפוך את ישראל לאחד המרכזים הגדולים של טכנולוגית סייבר בעולם. על כל דולר שהממשלה משקיעה במו"פ – התעשייה משקיעה 5 דולרים. 10 מיליארד דולר בכל שנה מגיעים מבחוץ לפעילויות מחקר ופיתוח בישראל. אנחנו רוצים לשדרג את הסביבה האקולוגית של הסייבר כמו שעשינו בהייטק."
          "הממשלה החליטה להוסיף למטה הסייבר גם רשות אבטחה לאומית – שתיהן ינוהלו על ידי מתניה. הרשות החדשה תקים CERT – מרכז חרום לטיפול במתקפות סייבר על חברות שיסייע למגזר האזרחי במקרה של מתקפה וגם יעסוק ברגולציה."
          עוד הוסיף פרופ' בן ישראל: "לצערנו כמו שאי אפשר להעלים לחלוטין את הפשע, אי אפשר יהיה להעלים לחלוטין את המתקפה על הסייבר, אך ניתן להביא אותה לרמה סבירה שאפשר יהיה לחיות איתה."
          פרופ' בן ישראל הסביר לשגרירים זרים בארץ מדוע הו חלט להקים מרכז שמלבד אנשי טכנולוגיה יהיו בו גם חוקרים ממדעי החברה – כדוגמת משפטים, מינהל עסקים ועוד

          הסייבר – מרכיב חשוב ביצוא הישראלי

          הסייבר יכול להוות מרכיב חשוב ביצוא של מדינת ישראל. כבר היום עומד יצוא השירותים בתחום הסייבר מישראל על 3 מיליארד דולר המהווים 5% מהשוק העולמי – ישראל שנייה בכך רק לארה"ב.

          כך אמר ד"ר אביתר מתניה ראש מטה הסייבר הלאומי באירוע בהשתתפות שגרירים של מדינות מכל רחבי העולם במרכז הרב תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל – אביב. האירוע נועד להכיר לשגרירים את עוצמתה של ישראל בתחום הסייבר לקראת שבוע הסייבר הלאומי שיתקיים ביוני, והם הוזמנו להביא אורחים ממדינותיהם לאירועי שבוע הסייבר שיערו ך המרכז ביוני.
          "בשלוש השנים האחרונוות אני מעורב בייסוד מטה הסייבר הלאומי ובכל פעילויותיו. תפקיד המטה הוא לבנות יכולת ישראלית בתחום הסייבר, לעבוד עם גופים אחרים כדי לעצב את האסטרטגיה הלאומית שלנו, ולרכז את מאמצי המו"פ במטרה לבנות אסטרטגיות ומדיניות כדי להיות מוגנים טוב יותר.
          אנחנו מאמינים שאחד מהדברים החשובי ם שצריך לעשות בתחום הסייבר הוא שיתוף פעולה בתחום הסייבר, לישראל יש תפקיד מסויים בחלוקת אסטרטגית מידע והיא יכולה לשמש חממה לסייבר לכל העולם.
          בהמשך תיאר מתניה כיצד הקישור של כל הרשתות ובהן המערכות התעשיתיות היאתופעה טובה שתקל על חיינו ותאפשר להגיע למקומות נידחים ולספק רפואה וחינוך טובים יותר ואולם הקישוריות הזו טומנת בתוכה גם איומים מצד פושעים, ארגוני טרור ואחרים שרוצים לנצל זאת כדי לגנוב כסף, לבצע פעולת טרור (דוגמה, השבתת אספקת חשמל בעיר שלמה) או לעשות נזקים אחרים. "רואים שהאיומים מתגברים ונהיים יותר מתוחכמים . אם לא נוכל להוריד את האיום לא נוכל לקדם את התעשיות להשתמש בסייבר לדברים טובים."
          מרכיבי הצלחה הם טכנולוגיה שתאפשר להשוות את מאזן הכוחות שהיום נוטה לצד התוקפים, בניית המערכות והמבנים האסטרטגים שיוכלו להגן טוב יותר על מערכות המיחשוב, כי טכנולוגיה לבד לא מספיקה. המרכיב השלישי הוא שיתוף פעולה בינלאומי, כפי שהדבר נעשה במלחמה בטרור."
          "ראש הממשלה החליט להשקיע בסייבר לא רק מצידה של הממשלה אלא גם באקדמיה ובתעשיה. הקצינו תקציב של 75 מיליון דולר כדי להקים 5 מרכזי מחקר לכל אחד יש התמחות בהיבט מסויים של הסייבר. בתל אביב זהו מרכז בין תחומי המשלב דיסצפלינות של מדעי המחשב, מדעים מדויקים ומדי החברה."
          אנחנו מובילים בעולם בסייבר, והדבר חשוב לא רק כדי להגן על ישראל. מכיוון שהאיום הוא בינלאומי. אנו מציעים לשתף פעולה עם כל מדינה ועם ארגון בינלאומיים וכמובן עם התעשיה., חברות מזמינים אתכם להיות חלק מזה אם לא נתכונן עם אסטרגיות ותשתיות – זה יהיה איום גדול לתרבות שלנו.
          "סייבר זה לא רק טכנולוגיה"
          עידו מועד, מתאם ביטחון סייבר, משרד החוץ הוסיף: "הסייבר משנה את חיינו בצורות רבות. משרד החוץ מבין שצריך לעשות משהו להגברת התיאום הבינלאומי. שאלתי את עמיתי המתאמים מה צריך לעשות כדי להגן ואנו מקדם זאת באמצעות גופים של האו"ם ושל ה-OECD וגם ביוזמות דו צדדיות בין ישראל למדינות אחרות.
          אנו צריכים לזהות את ההיבטים שניתן לעבוד אותם בשיתוף פעולה. לצורך כך הוא ביקש מהשגרירים לארגן משלחות ולהזמין את המומחים מכל העולם להשתתף בשבוע הסייבר שבמסגרתו יהיה ניתן לקשר בין כל השחקנים – בעסקים, בממשלות ובאקדמיה.
          "במרכז הרב-תחומי באוניברסיטת תל אביב פועלים 50 חברי סגל. אם לכל אחד מהם יש 4-5 דוקטורנטים ובתר דוקטורנטים, אנו מגיעים ללמעלה מ-200 חוקרים. 70% מהם עוסקים בהיבט הטכנולוגי והשאר בתחומים יותר "רכים" כגון משפטים, מינהל עסקים מדעי החברה, מדע המדינה, פסיכולוגיה ועוד. למעשה ניתן ללמוד בכל פקולטה באוניברסיטה ולצאת עם התמחות באבטחת סייבר. הפתרון הוא טכנולוגי, הבאיה לא. היא כוללת נושאים כמו פסיכולוגיה, התנהגות אנושית , משפט וכו'. גם כדי לבחור את הפתרון הטכנולוגי הנכון צריך לקחת בחשבון את כל ההיבטים הללו. מכיוון שזו אוניברסיטה כללית ויש לנו את האנשים הללו. זה נותן לנו יתרון ואנחנו בונים את כל המרכז סביב הרעיון לעודד כמה שניתן מחקרים רב תחומיים." מסכם פרופ' בן ישראל.

          בהמשך תיאר פרופ' ליאור וולף, חבר סגל המרכז את פרוייקט הראיה המלאכותית שמאפשר אוטנטיקציה, אלגוריתם של "למידה עמוקה" כדי לאפשר זיהוי של תוכן התמונה ותיאורה בטקסט, במטרה להקל על חיפוש התמונות (Automatic Image Annotation). " למידה עמוקה היא תחום בתבונה המלאכותית, שם חדש למה שכונה 'רשתות נוירונים'. ואולם הרשתות שאנחנו משתמשים בהם כיום הרבה יותר עמוקות מאשר היה ניתן להשיג עד כה."

          "החברות הגדולות, דוגמת גוגל, פייסבוק, מיקרוספט ויאהו משקיעות סכומי עתק בתחום ושוכרות את המומחים הטובים ביותר, בעבר עבדנו עם קבוצת הבינה המלאכותית של פייסבוק על מערכת לזיהוי פנים DEEP FACE. יש לנו גם פרויקטים בתחומי כמו זיהוי קול, זיהוי תמונות, ניתוח טקסט ורובוטיקה."
          "אוטנטיקציה (אימות זהות המשתמש) היא מרכיב חשוב באבטחת סייבר אך תשמש גם ליישומים אזרחיים. יש מיליארדי ישויות ייחודיות בעולם. פייסבוק לדוגמה מבקשת מהגולשים לתייג את התמונות כדי שניתן יהיה למצוא אותן בחיפוש עתידי. במערכת שפיתחנו הקלט הוא התמונה, הפלט – טקסט. אפשר לחלק את הפרוייקט לשלושה שלבים: בשלב הראשון יש לנו תמונה ואוסף של משפטים מוכנים ואני רוצה לבחור את המשפט הנכון. בשלב השני הוא חיפוש התמונות לפי הטקסט שהוצמד אליהן בתוספת המשפט שנבחר. בשלב השלישי המחשב מנסח משפטים בעצמו המתארים את התמונה. עם הזמן המחשב מחבר משפטים מקוריים – 94% מהמשפטים המתארים את התמונות בניסוי היו מקוריים לעומת 20% בפיתוח מקביל של גוגל."
          פרופ' וולף הזמין את הנוכחים להכנס לאתר, להעלות תמונה ולתת לו לזהות.

          {loadposition content-related}
          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          ליפ-בו טאן. צילום: אינטל
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          מנכ"ל אינטל מבצע פניית פרסה: "מתקן את הטעויות שנעשו – לא נפתח שבבים רק כי אפשר" * מבטל מפעלים באירופה

          המחשה המראה את נשיא צפון קוריאה קים-ג'ונג און במפעל שבבים. האיור אינו צילום אמיתי והוכן על ידי תוכנת הבינה המלאכותית ideogram.ai
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          פיונגיאנג משקיעה בשבבים ובינה מלאכותית: גרסה מקומית לצ'אט-GPT בשלבי פיתוח

          מייסדי היילו. משמאל לימין - המנכ''ל אור דנון, מנהלת הפיתוח העסקי הדר צייטלין וה-CTO אבי באום. צלם - ערן טיירי
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          היילו משיקה את מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10H: יכולות Gen AI מתקדמות ללא צורך בחיבור לענן

          מנכ
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          מנכ"ל אנבידיה מבקש רישיון לחדש את מכירת שבבי H20 לסין ומודיע על GPU חדש שתואם לרגולציות

          הפוסט הבא
          Eyal_Waldman_chipex2010

          רוני אשורי ושי כהן, שותפים להקמת מלאנוקס פורשים מהחברה

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • הייקון נמכרה ב־2.5 מיליון שקל: כל הטכנולוגיה…
          • אות הוקרה לשמואל אוסטר, על תרומתו רבת השנים לקידום…
          • רפידוס מכריזה על יצור 2 ננומטר ב-2027 * האם תחזיר את…
          • היילו משיקה את מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10H:…
          • גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית…

          מאמרים פופולאריים

          • היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת…
          • ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים
          • מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל…
          • אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר
          • מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה?

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס