נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע על תוכנית להטלת מסים משמעותיים על ייבוא שבבים, מוליכים למחצה ותרופות, במיוחד מאלה המיוצרים בטייוואן. ההכרזה נאמרה בנאום מול חברי בית הנבחרים הרפובליקנים ב-27 בינואר 2025.

לדבריו, המסים נועדו לעודד חברות טכנולוגיה להעביר את ייצור השבבים לארצות הברית ולצמצם את התלות בשבבים מטייוואן. "בעתיד הקרוב מאוד, אנו נתחיל להטיל מסים על ייצור זר של שבבים, מוליכים למחצה ותרופות כדי להחזיר את הייצור של המוצרים החיוניים הללו לארצות הברית," אמר טראמפ.

הביקורת על תוכניות הממשל הקודם

בנאומו, טראמפ מתח ביקורת על חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act) שיזם הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. לדבריו, החוק, שמטרתו לתמוך בתעשיית השבבים בארה"ב באמצעות מענקים והלוואות, היה "תוכנית מגוחכת" שהתבססה על העברת מיליארדי דולרים לחברות שבבים שכבר "שחו בכסף."

"הם לא היו צריכים כסף," אמר טראמפ. "הם היו צריכים תמריץ, והתמריץ יהיה שהם לא ירצו לשלם מס של 25%, 50%, או אפילו 100%. הם יבנו את המפעלים שלהם עם הכסף שלהם. אנחנו לא צריכים לתת להם כסף."

המציאות בשוק השבבים

למרות דבריו של טראמפ, טייוואן מייצרת כ-60% מהשבבים בעולם, ומתוכם יותר מ-90% מהשבבים המתקדמים ביותר. חברות כמו TSMC, יצרנית השבבים המובילה בטייוואן, מספקות שבבים קריטיים לתעשיות כמו בינה מלאכותית, רשתות נתונים וטלפונים חכמים.

על פי נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב (SIA), ממשלו של ביידן השקיע כ-32.5 מיליארד דולר בתמיכה בתעשיית השבבים במסגרת חוק השבבים והמדע. הכספים נועדו ל-48 פרויקטים ב-23 מדינות בארה"ב, אשר צפויים ליצור יותר מ-145,000 מקומות עבודה.

התגובות לתוכנית של טראמפ

ההכרזה של טראמפ מעוררת חששות מצד תעשיות וחברות מובילות. על אף שטראמפ מתכוון לעודד ייצור מקומי, פרויקטים להקמת מפעלי שבבים חדשים עשויים לקחת 3-4 שנים, ובמקרים מסוימים אף יותר. לדוגמה, מפעל השבבים של TSMC באריזונה נתקל בעיכובים ובעיות בכוח אדם.

כשנשאלה חברת TSMC על דבריו של טראמפ, היא השיבה כי אינה יכולה להגיב בשלב זה.

השלכות גלובליות

אם תוכנית המסים של טראמפ תיושם, היא עשויה לגרום לשינויים משמעותיים בשוק השבבים העולמי. מצד אחד, ייצור שבבים בארה"ב עשוי לצמוח; מצד שני, המסים עלולים להוביל לעלייה במחירי השבבים והמוצרים המבוססים עליהם, כמו מחשבים וטלפונים.טראמפ חזר על ביקורתו כלפי טייוואן, ואמר כי היא "גנבה את תעשיית השבבים שלנו" וכי ארה"ב אינה צריכה להגן על מדינות ללא תמורה. "הם רוצים שנגן עליהם, אבל הם לא משלמים לנו על ההגנה," אמר טראמפ, כשהוא משווה את המצב ל"תשלום דמי חסות" כפי שנהוג בעסקי הפשע המאורגן.

הפוסט טראמפ מציע מסים גבוהים על שבבים מיובאים כדי לעודד ייצור אמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ג'יסוק (Gsoc) המספקת שרותי תכנון שבבים ובדיקתם זכתה במכרז רשות החדשנות להקמת שני מרכזי פיתוח חדשים בפריפריה הישראלית. מרכז אחד ברמת הגולן בשיתוף החברה הכלכלית רמת הגולן והמרכז השני בסחנין בשיתוף מרכז החדשנות נורת'-מד.  המרכזים, שיוקמו , צפויים להרחיב משמעותית את יכולותיה של החברה ובמקביל ישמשו כמרכזי תעסוקה וידע לעובדים מהפריפריה המעונינים להשתלב בתעשיית השבבים המתקדמת.

המרכזים החדשים יתמקדו בפיתוח שבבים בטכנולוגיות מגוונות תוך שימוש בכלי פיתוח מתקדמים של חברת קיידנס, מובילה עולמית בתחום כלי התכנון האלקטרוני (EDA), אשר תספק לג'יסוק גישה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר שלה כדי לאפשר לג'יסוק לפתח פתרונות חדשניים.

הקמת המרכזים בפריפריה מהווה הזדמנות ייחודית להכשרת כוח אדם מקומי מיומן, והיא צפויה לתרום להגדלת מאגר המהנדסים בתחום. ג'יסוק תשקיע משאבים משמעותיים בהכשרת עובדיה, תוך שילוב כוחות עם מוסדות אקדמיים מקומיים.

ג'יסוק היא חברת תכנון שבבים בוטיקית העוסקת בפיתוח ASICs ומספקת פתרונות מקצה לקצה המותאמים אישית לצרכי הלקוחות. צוות המומחים של החברה משלב ניסיון עם יצירתיות כדי להציע יכולות מקצועיות החל משירותי פיתוח, אימות, FPGA ואמולציה בתחומי ASIC ועד לאספקת פלטפורמת SOC גמישה המבוססת על מעבדי RISC-V. הזכיה במכרז צפויה להגדיל את מצבת העובדים של החברה ולתרום משמעותית להרחבת פעילותה.

איתי לבנון, ראש תחום הון אנושי בחטיבת הזנק ברשות החדשנות התייחס למיזם החדש ואמר :"תחום פיתוח השבבים הוא מאבני היסוד של ההייטק הישראלי, ואנו רואים ערך אסטרטגי רב בקידום דור העתיד של מהנדסים שימשיכו לפתח ולהוביל את התעשייה. במסגרת זו, בחרנו בהצעתה של חברת ג'יסוק להקים שתי שלוחות חדשניות: האחת ברמת הגולן בשיתוף החברה הכלכלית גולן, והשנייה בסכנין בשיתוף מרכז החדשנות נורת'מד. שלוחות אלו יספקו הזדמנות ייחודית לג'וניורים מוכשרים מהאזור להשתלב בתחום המרתק והמאתגר של פיתוח צ'יפים.

חברת ג'יסוק מתמחה בפיתוח IP’s ובפלטפורמות Generic SoC לצד שירותי פיתוח מתקדמים לחברות סטארטאפ ולחברות ותיקות כאחד. עם ניסיון רב שנים בהכשרת מהנדסים ובשיתוף פעולה עם מגוון רחב של חברות, ג'יסוק מביאה עמה הבנה מעמיקה של צורכי השוק ותורמת משמעותית לעיצוב עתיד תעשיית פיתוח השבבים."

דני וונש, מנהל מרכז העסקים של קיידנס בישראל, אשר לוקחת חלק בפרויקט, ציין: "לחברת קיידנס שיתוף פעולה ארוך שנים עם חברת ג'יסוק ועם הרשות לחדשנות, שבמהלכו נחשפנו לרמה המקצועית הגבוהה ולחדשנות של חברת ג'יסוק בתחום ה-ASIC. היוזמה מעניקה לאנשי טכנולוגיה בתחילת דרכם הזדמנות ייחודית לצמוח ולרכוש מקצוע, ולהשתלב בתחום פיתוח השבבים, הנהנה מפריחה בשנים האחרונות, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות של קיידנס".

איתי נדלר, מנכ"ל ג'יסוק, הוסיף: "אני  מתרגש וגאה בחברת ג'יסוק שנבחרה להוביל את המיזם החשוב הזה, אשר מטרתו להנגיש את תחום פיתוח השבבים לדור המהנדסים הבא וליצור הזדמנויות חדשות באזורי הפריפריה. אני מודה לרשות החדשנות שבחרה בג'יסוק לצורך קידום תחום השבבים, ואף נתנה בנו אמון להקמתן של שתי שלוחות. אני מאמין כי השילוב בין ניסיון החברה, הכלים המתקדמים של קיידנס ותמיכת רשות החדשנות, יניבו הישגים משמעותיים.

המרכזים ברמת הגולן ובסכנין יציעו הכשרה ברמה הגבוהה ביותר, תוך חיבור ישיר לשוק העבודה ולמגוון רחב של פרויקטים בתעשייה. בנוסף לתרומה החיובית לתחום פיתוח השבבים בישראל, הפרויקט יאפשר לג'יסוק להגדיל את מצבת כח האדם ולאפשר את המשך התפתחותה כשחקן מוביל בחזית קידום החדשנות וההון האנושי בישראל".

הפוסט רשות החדשנות בחרה בהצעת חברת ג'יסוק לפתיחת שני מרכזים לפיתוח שבבים בגליל ובגולן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינגוניימה הוקמה בדצמבר 2021 ע"י עומר שלומוביץ, בוגר יחידות העילית 8200 ו-8100 שכבר הקים בעבר שתי חברות סטרטאפ. בתחילת 2022 צירף איליו שני אנשי פיתוח שבבים מנוסים. הראשון מיקי אסא, הצטרף לחברה כ-CTO במרץ 2022 לאחר שעבד שנים רבות בברודקום ומיד אחריו הצטרף גם דני שטרמן, איש תעשיה ותיק שהספיק לרכוש נסיון פיתוח עשיר בחברות כגון AMCC, PM Sierra וברודקום. שטרמן משמש כיום כסמנכ"ל הפיתוח של החברה.

בנובמבר 2023 הצליחה החברה (למרות מלחמת חרבות ברזל) להשלים גיוס סיד מרשים של 20 מליון דולר משורה של משקיעי הון סיכון בינלאומים בהובלת Walden Catalyst, Geometry ו-Blue Yard Capital.  היתה זו הוכחה לתמיכה החזקה שזוכות חברות הזנק ישראליות גם בתקופת מלחמה אך קשורה כמובן גם בגישה החדשנית של החברה. אינגוניימה מסייעת באבטחת מידע מוצפן בעזרה שבב המאיץ משמעותית את החישובים המורכבים הכרוכים בחישובי ZKP.

לטכנולוגיית ZKP יש פוטנציאל לחולל מהפכה במספר ישומים כולל:

o בלוקצ'יין ומטבעות קריפטו: שיפור פרטיות, מדרגיות ואבטחה במערכות בלוקצ'יין.

o העברת מידע רפואי: אפשרות להעברת מידע בין מוסדות רפואים ללא חשש לזליגת מידע רגיש ואישי

o שירותים פיננסיים: מתן אפשרות לעסקאות פיננסיות מאובטחות ופרטיות.

ניהול שרשרת אספקה: שיפור השקיפות והביטחון של שרשראות האספקה.

o פרטיות נתונים: מאפשר שיתוף וניתוח נתונים מאובטחים תוך שמירה על פרטיות המשתמש.

אינגוניימה (שמשמעותו אריה בשפת הזולו) הופכת קריפטוגרפיה עתירת מחשוב לנגישה למפתחים, וע"י כך מאפשרת ליצור בקלות יישומים רבי עוצמה בזמן אמת. מטרת תוכנית המענקים החדשה של החברה היא לעודד מפתחים להשתמש בטכנולוגיה שפיתחה החברה ולהופכה לפופולארית ושימושית יותר.

להגשת בקשה לקבלת מענק: Ingonyama Research Grants 2025

הפוסט חשיפה: חברת השבבים החדשה Ingonyama מעניקה $100,000 לחוקרים שיעשו שימוש בספריית הקריפטוגרפיה שפיתחה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין הודיעה על השקעה חסרת תקדים של 37 מיליארד אירו במטרה לחזק את עצמאותה הטכנולוגית בתחום המוליכים למחצה. היוזמה, שנחשפה בימים האחרונים, מכוונת לפיתוח מכונות ליתוגרפיה מקומיות המהוות מרכיב קריטי בייצור מוליכים למחצה מתקדמים.

תחום זה נשלט כיום על ידי חברות כמו ASML ההולנדית, המובילה בפיתוח ציוד ליתוגרפיה מתקדם. באמצעות ההשקעה הענקית, מקווה בייג'ין לצמצם את תלותה בספקים זרים ולעקוף את המגבלות שמטילות ארצות הברית ואירופה על טכנולוגיות מתקדמות.

המיזם הסיני נועד להתמודד עם הלחצים הכלכליים והטכנולוגיים המופעלים מצד המערב. דוגמה בולטת להצלחת סין בהתמודדות זו היא השקת הסמארטפון Mate 60 Pro של Huawei, המצויד בשבבים שפותחו ויוצרו בסין, למרות הסנקציות הבינלאומיות.

מומחים רואים ביוזמה הזו מהלך אסטרטגי שמטרתו להבטיח עצמאות טכנולוגית בסקטור הנחשב לקריטי עבור הפיתוח הכלכלי והביטחוני של סין.

השפעה גיאופוליטית על תעשיית השבבים

היוזמה אינה רק עניין תעשייתי, אלא חלק מתחרות גיאופוליטית רחבה יותר. השליטה בטכנולוגיית המוליכים למחצה, החיונית הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, נחשבת למפתח להשגת השפעה עולמית בתחומי החדשנות והאספקה האסטרטגית.

מנגד, אירופה ממשיכה להוביל את התחום באמצעות ASML, המפתחת מכונות EUV חדישות המסוגלות לייצר שבבים בגודל של פחות משני ננומטרים. עם זאת, סין שואפת לא רק להדביק את הפער, אלא גם להפוך את האתגרים להזדמנות שתאפשר לה לשנות את מאזן הכוחות בתעשייה זו.

השקעת הענק של סין מייצגת עידן חדש של תחרות גלובלית, שבו החדשנות משמשת ככלי אסטרטגי וכלכלי מרכזי. הצלחתה או כישלונה של סין במאמציה להשיג עצמאות טכנולוגית עשויים להשפיע באופן מהותי על הכלכלה העולמית ועל היחסים הגיאופוליטיים בעשורים הבאים.

הפוסט סין משקיעה 37 מיליארד אירו בתעשיית המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיית השבבים (SIA) פרסם הצהרה מאת הנשיא והמנכ"ל של האיגוד, ג'ון נויפר, המשבח את סדרת ההסכמים שהוכרזו במסגרת חוק השבבים והמדע על ידי מחלקת המסחר של ארצות הברית. ההסכמים יתמכו בפרויקטים הבאים:

• הקמת מפעל חדש לייצור שבבים בקליפורניה ומפעל מתקדם לאריזת שבבים ובדיקות בפנסילבניה עבור חברת Infinera.
• הרחבת מפעל הייצור של Corning בניו יורק לייצור זכוכית High Purity Fused Silica ו-EXTREME ULE Glass.
• הקמת מתקן חדש לייצור משאבות ואקום יבש מתקדמות עבור Edwards Vacuum בניו יורק.
• הרחבת מתקני GlobalFoundries בניו יורק לצורך ייצור פרוסות סיליקון משולב ומתקדם.

נשיא SIA, ג'ון נויפר אמר בתגובה: "אנו מברכים את Infinera, Corning, Edwards Vacuum ו-GlobalFoundries על ההסכמים שהוכרזו היום, הממלאים פערים קריטיים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים בארצות הברית ומחזקים את יכולות הייצור המקומיות והעמידות שלנו. פרויקטים אלו יסייעו לארצות הברית להגדיל את חלקה בייצור השבבים הגלובלי, לקדם את ההובלה הטכנולוגית האמריקנית ולשמור על הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו.

"תעשיית שבבים תחרותית בארצות הברית תאפשר לנו להתמודד עם אתגרים גלובליים, לחזק את הכלכלה שלנו, להבטיח את הביטחון הלאומי ולהוביל את מירוץ הטכנולוגיה של המאה ה-21. כשאנו מביטים לעתיד, חשוב לתמוך בתעשיית השבבים באמצעות מדיניות ממשלתית חכמה שתאפשר לנו להתקדם מהר יותר בבית ובחו"ל. אנו מברכים על ההזדמנות להמשיך לשתף פעולה עם מנהיגים ממשלתיים בשנים הקרובות להשגת מטרותינו המשותפות ולענות על אתגרי זמננו."

הפוסט איגוד תעשיית השבבים האמריקאי (SIA): החברות אדוורדס ואקום, איפנריה, קורנינג ו-GF קיבלו מענקים מחוק השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת שבבי הבינה המלאכותית הגדולה בעולם, NVIDIA לחוק פרסמה תגובות לחוק ה-“AI Diffusion” שהוציא ממשל ביידן רגע לפני חילופי השלטון ועליו דיווחנו אתמול. בבלוג שפרסם נד פינקל, סגן נשיא לקשרי מסחר באנבידיה הוא מפרט מדוע החוק יפגע לא רק בתעשיית ההייטק העולמי אלא גם בזו האמריקנית שלא תוכל לייצא כמעט לאף מדינה בעולם

"במשך עשרות שנים, ההובלה ההובלה בתחומי המחשוב והתוכנה הייתה אבן יסוד של החוזקה וההשפעה האמריקאית מסביב לעולם. הממשל הפדרלי נמנע בתבונה מלהשפיע על הפיתוח, השיווק והמכירות של מחשבים ותוכנות סטנדרטיים – שהיו גורמי מפתח בהנעת חדשנות וצמיחה כלכלית."

"ממשל טראמפ הראשון הניח את היסודות לחוזקה וההצלחה הנוכחיים של אמריקה בתחום ה-AI, וטיפח סביבה בה התעשייה בארה"ב יכולה להתחרות ולנצח על בסיס יכולות וכישרון, מבלי לפגוע בביטחון הלאומי. כתוצאה מכך, הבינה המלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מכל אפליקציית מיינסטרים חדשה, כשהיא מניעה צמיחה כלכלית, מקדמת את האינטרסים של ארה"ב ומבטיחה הובלה אמריקאית בטכנולוגיה פורצת דרך."

"כיום, חברות, סטארט-אפים ואוניברסיטאות ברחבי העולם ממנפים טכנולוגיות AI סטנדרטיות כדי לקדם את תחומי הרפואה, חקלאות, ייצור, חינוך, ועוד אינספור תעשיות ותחומים, מניעים צמיחה כלכלית ומממשים את הפוטנציאל הגלום במדינות. האימוץ של בינה מלאכותית מסביב לעולם, אשר מבוסס ובנוי על טכנולוגיה אמריקאית, מעודד צמיחה והזדמנויות עבור מגוון תעשיות, מבית ומחוץ." 

"הקידמה העולמית הזאת נמצאת כעת בסכנה. ממשל ביידן מבקש כעת להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, באמצעות חוק ה-AI Diffusion חסר התקדים והמוטעה, אשר מאיים לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית ברחבי העולם."

"בימיו האחרונים בתפקיד, מבקש ממשל ביידן לערער על הובלתה של אמריקה עם רגולציה סבוכה באורך של יותר מ-200 עמודים שנכתבו בחשאי וללא ביקורת חקיקתית נאותה. החקיקה הגורפת הזו תטיל שליטה בירוקרטית על האופן שבו שבבים, מחשבים, מערכות ואפילו תוכנה, מפותחים ומשווקים ברחבי העולם. על ידי הניסיון לתקן את תוצאות השוק ולחנוק את התחרות – נשמת אפה של החדשנות – החוק החדש של ממשל ביידן מאיים לבזבז את היתרון הטכנולוגי של אמריקה, שהושג בעמל רב. 

"בעוד החוקים הללו מגיעים במסווה של רגולציית "אנטי-סין", הם לא יעשו דבר כדי לשפר את הביטחון הלאומי של ארה"ב. החוקים החדשים ישלטו בטכנולוגיה ברחבי העולם, כולל טכנולוגיה שזמינה כבר היום במחשבי גיימינג ובמוצרי חומרה צרכניים. במקום להפחית כל איום, חוקי ביידן החדשים רק יחלישו את התחרותיות הגלובלית של אמריקה, ויפגעו בחדשנות ששמרה על ההובלה של ארה"ב. "

"אף על פי שהחוק החדש אינו בר אכיפה למשך 120 ימים, הוא פוגע באינטרסים של ארה"ב כבר עכשיו. כפי שהדגים ממשל טראמפ הראשון, אמריקה מנצחת בעזרת חדשנות, תחרות, ועל ידי שיתוף הטכנולוגיות שלנו עם העולם – לא על ידי נסיגה אל מאחורי חומה של התערבות יתר ממשלתית. אנו מצפים לחזרה למדיניות שמחזקת את ההובלה האמריקאית, מחזקת ומניעה את הכלכלה, ומשמרת את היתרון התחרותי שלנו בבינה מלאכותית ומעבר לה."

הפוסט אנבידיה מתריעה: המגבלות למכירת שבבים כמעט לכל העולם יפגעו בתעשיית ההייטק האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז על מגבלות יצוא חדשות למוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית, במהלך הימים האחרונים לכהונתו, כך דיווחה סוכנות Bloomberg ביום רביעי.

במידה והתקנות ייושמו, רק בעלי ברית של ארצות הברית לא יעמדו בפני מגבלות יבוא, בעוד שמדינות אחרות צפויות לעמוד בפני הגבלות חמורות.

על פי הדיווח, ממשל ביידן צפוי לפרסם את התקנות ביום שישי, שיגבילו עוד יותר את יצוא המוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית על ידי חברות אמריקניות כמו אנבידיה (Nvidia). זאת, כעשרה ימים בלבד לפני השבעתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לתקופת כהונתו השנייה.

באמצעות צעד זה, מתכוון ממשל ביידן למקד את פיתוח הבינה המלאכותית במדינות בעלות ברית. המכירות יוגבלו לפי מדינה וחברה, כאשר המדינות יחולקו לשלוש דרגות.

דרגות המדינות לפי התקנות החדשות
בדרגה הראשונה יהיו מספר קטן של מדינות בעלות ברית, בהן דרום קוריאה, יפן, טאיוואן, בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה, שיוכלו להמשיך לרכוש מוליכים למחצה אמריקנים ללא הגבלות.

בדרגה השנייה יוגבלו מדינות אחרות בכמות המוליכים למחצה שהן יוכלו לייבא, אך מדינות שיעמדו בדרישות הביטחון והזכויות של הממשל האמריקני יוכלו לייבא בכמויות גבוהות מהמגבלה הראשונית.

לעומת זאת, המדינות בדרגה השלישית, כמו סין, רוסיה, צפון קוריאה, איראן, ונצואלה, קובה, בלארוס, עיראק וסוריה, יעמדו בפני חסימה כמעט מוחלטת לייבוא מוליכים למחצה מתוצרת אמריקנית.

מטרת התקנות
הצעד נועד למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות מארצות הברית למדינות עוינות כמו סין ורוסיה ולמקד את פיתוח הטכנולוגיות במדינות ידידותיות.

התקנות החדשות יתבססו על מנגנון "משתמש סופי מאומת" (VEU), המאפשר לייצא פריטים מסוימים רק לחברות שאושרו מראש. מטרת המנגנון היא ליצור קבוצה של מדינות וחברות שתוכל לפתח ולהשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בסביבה בטוחה.

חששות תעשיית המוליכים למחצה
חברות מוליכים למחצה אמריקניות, כמו אנבידיה, הביעו התנגדות לצעד. אנבידיה מסרה ל-Bloomberg כי "תקנה שמגבילה את היצוא לרוב מדינות העולם תהווה שינוי משמעותי במדיניות, שלא תקטין את הסיכון לשימוש לא נכון, אך תסכן את הצמיחה הכלכלית ואת המובילות האמריקנית.”

גם איגוד תעשיית המוליכים למחצה הזהיר כי "שינוי מדיניות בהיקף כזה אינו צריך להתבצע במהלך תקופת מעבר נשיאותית ללא מעורבות משמעותית של התעשייה."

הפוסט ממשל ביידן מתכנן מגבלות יצוא חדשות על מוליכים למחצה המיועדים לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך הרצאתו הציג גולצמן (שגם הנחה את המפגש כולו)תמונת מצב עגומה בכל הקשור להקמת חברות שבבים חדשות בישראל וציין כי בשנה החולפת, רק כ- 1% מכספי הון הסיכון בישראל הושקעו בתחום הסמיקונדקטור.

נתונים אלו מפתיעים במיוחד לרעה לנוכח הפעילות העניפה הקיימת כיום בישראל בתחום פיתוח השבבים וגם לאור הצלחות הענק בתחום השבבים שידעה תעשיית ההייטק הישראלית בשני העשורים החולפים.

במהלך הרצאתו פירט גולצמן את נתוני תעשיית השבבים הישראלית וציין כי יש כיום בישראל כ-200 מרכזי פיתוח שבבים, רק  25% מהן רב לאומיות אך הן מעסיקות כ70% מהמועסקים בתחום השבבים. חברות אלה כוללות את אינטל,אנבידיה, אפל, אפלייד מטיראלס, KLA ואחרות. מתוך סך חברות הסמיקונדקטור הפעילות בישראל כ-75% מהן מתמקדות בתחום תכנון שבבים (Chip Design) . מדובר בחלק קטן אך משמעותי מהשוק העולמי. לעומת זאת תחום פיתוח המוצרים בנושא Metrology & Inspection הינו מרכיב קטן מהפעילות של תעשית הסמיקונדטור בישראל אך מהווה חלק משמעותי מהמו"פ והיצור העולמי.

מבחינת הון אנושי מייצג סקטור הסמיקונדקטור כ-40,000 עובדים המהווים כ-10% מהמועסקים בתחום ההייטק בישראל. כ- 25-30% מהם עובדים באינטל ישראל החברה הגדולה בתחום בישראל. עוד ציין גולצמן כי תחום הסמיקונדקטור מתאפיין ביכולות מו"פ גבוהות, גמישות ודינמיות ומעורבות ממשלתית נמוכה בהשוואה עולמית.

מפגש רשות החדשנות התקיים תחת הסיסמא "מרעיון לסטרטאפ" ומטרתו היתה לעודד יוזמות חדשות בתחום השבבים.

הפוסט רשות החדשנות מודה: אין כמעט חברות חדשות בתחום השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קנדה מתמקדת במשאבים קריטיים לתחום ייצור השבבים והסוללות החשמליות, כדי לפצות על הנתק של ארה"ב עם סין. סין מענישה את המערב על חרם השבבים ומאטה את קצב אספקת הכימיקלים הנדירים המשמשים את ייצורם.
הדו"ח השנתי של Canadian Critical Minerals Strategy לשנת 2024 מדגיש את ההתקדמות של קנדה בתחום המינרלים הקריטיים, תוך פירוט מדיניות ומחקר ופיתוח הנמצאים בתהליך יישום. הדו"ח מתמקד במאמצי מרכז המצוינות למינרלים קריטיים (CMCE) במשרד המשאבים הטבעיים של קנדה (NRCan), שמטרתו לזהות ולתמוך בפרויקטים אסטרטגיים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

למרות שהמאמצים בשלביהם המוקדמים, המיקוד הוא על פרויקטים שמגבירים את הייצור והעיבוד של חומרים גולמיים הנדרשים לתעשיות מתקדמות, כמו טכנולוגיות תקשורת, מערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS), מוליכים למחצה מורכבים ותשתיות דיגיטליות.

ג'ורדון הארלינג, מנכ"ל CMC Microsystems, מזהיר מפני האתגרים הכרוכים במיצוי מינרלים קריטיים בקנדה. לדבריו, רגולציות מחמירות ומשך הזמן הארוך לפתיחת מכרות – בין 10 ל-15 שנים – עשויים לעכב את המאמץ להפוך לספקית מרכזית של משאבים אלו.

"בארצות הברית, פועל מכרה Thacker Pass בנבאדה, אחד מהמאגרים הגדולים ביותר לליתיום בעולם, כבר פועל," אמר הארלינג. "לעומת זאת, בקנדה, התהליך ארוך ומורכב יותר, בעיקר מסיבות סביבתיות."

המגבלות הטכנולוגיות והסביבתיות: הארלינג הוסיף כי עיבוד ועידון ליתיום הם תהליכים מזהמים מאוד, ודורשים פיתוח טכנולוגיות חדשות להפחתת ההשפעה הסביבתית. בנוסף, מדינות כמו אוסטרליה מציעות תמיכה ממשלתית משמעותית יותר לתעשיית הכרייה הקריטית.

אתגר נוסף הוא ההתקדמות במדע החומרים. הארלינג ציין כי כימיית סוללות חדשה עשויה להפוך את הצורך בליתיום למיושן.

הארלינג הסביר שמוליכים למחצה מתקדמים דורשים מינרלים נדירים ברמת טוהר גבוהה במיוחד (99.9999%), ועיבודם דורש מפעלים יקרים מאוד. לדבריו, המתקנים המתאימים לכך ממוקמים בעיקר בסין ובארצות הברית.
הארלינג מציע שקנדה יכולה למקד את מאמציה במיצוי מתכות נדירות מפסולת של מכרות אחרים, כמו מכרות ברזל או נחושת. עם זאת, עיבוד החומרים הללו יצטרך להתבצע מחוץ לקנדה.

פרויקטים קיימים ועתידיים בקנדה

למרות האתגרים, בקנדה פועלים מספר פרויקטים לחקר מינרלים קריטיים:

• פרויקט Nechalacho: מתכנן לייצר מינימום של 5,000 טון אוקסידים של מינרלים נדירים בשנה עד 2025.
• פרויקט Crawford Nickel: מכרה ניקל עתידי בצפון אונטריו שנחשב לשני בגודלו בעולם מבחינת מאגרי ניקל.

ביקוש עולמי למגנטים נדירים:
מחקר של IDTechEx מדגיש ביקוש גבוה למגנטים נדירים המבוססים על ניאודימיום ברזל בורון, המשמשים ברכבים חשמליים. קנדה נחשבת למדינה בעלת פוטנציאל גבוה בתחום זה, אך התעשייה עדיין בשלביה הראשונים.

דרק למקה, סגן נשיא ב-Exiger, מזהיר כי המתחים הגיאופוליטיים, במיוחד בין סין למערב, יוצרים הזדמנויות לקנדה בתעשיית המינרלים הקריטיים. למקה ציין כי קנדה יושבת על כמה מינרלים חשובים כמו גרמניום, אנטימון וגליום, אך האתגרים הרגולטוריים והסביבתיים מעכבים את פיתוח התעשייה.

בעוד שקנדה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בפיתוח תעשיית המינרלים הקריטיים, הפוטנציאל שלה לתרום לתעשיית השבבים והטכנולוגיות החשמליות ברור. עם רגולציה נכונה, פיתוח טכנולוגי ותמיכה ממשלתית, היא עשויה להפוך לשחקן משמעותי בתחום זה בשנים הבאות.

תגים

הפוסט קנדה מתמקדת במינרלים קריטיים לתעשיית השבבים וסוללות הרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים נערכת לעוד שנה סוערת, כאשר שלוש חברות מובילות ממשיכות לשלוט בשוק. בעוד ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להתחרות על הבכורה בתחום הבינה המלאכותית (AI), חברות אלו נמצאות בעמדות אסטרטגיות להישגים יוצאי דופן בשנת 2025. הנה מבט על האלופים של עולם השבבים שמעצבים את העתיד.

NVIDIA: הכוח הבלתי ניתן לעצירה

NVIDIA נשארת ללא מתחרים כמובילת שוק ה-GPU, ומניעה את מהפכת ה-AI בטכנולוגיה פורצת דרך. הביקוש יוצא הדופן למוצרים החדשניים שלה ממשיך לעלות, ככל שתעשיות רבות מאמצות תשתיות מבוססות AI. למרות תחרות מצד חברות כמו AMD, NVIDIA ממשיכה להוביל במונחי ביצועים וחדשנות.

Broadcom מתבלטת בזכות פיתוח ASIC (מעגלים משולבים ייעודיים) מותאמים אישית, שמספקים פתרונות ייחודיים לצרכים ספציפיים של לקוחות. הדו"ח האחרון של החברה הציג עלייה מרשימה, עם גידול של 220% בהכנסות הקשורות ל-AI. צירוף לקוחות חדשים מהתחום ההיפר-סקיילינג מצביע על הכנסות משמעותיות בעתיד.

חברת TSMC היא חיונית לתעשיית השבבים, מייצרת את רוב השבבים המתקדמים בעולם. בצל מתחים גיאופוליטיים, TSMC מרחיבה את פעילות הייצור שלה בארה"ב ומבטיחה את מעמדה בתעשייה.

שלוש החברות – NVIDIA, Broadcom ו-TSMC – כל אחת עם יתרונות ייחודיים, מעצבות את עתיד תעשיית השבבים. הן מובילות את השוק בחדשנות, אסטרטגיות שותפות והשפעה עולמית.

להשילוב של AI, 5G, ו-IoT צפוי לחולל מהפכה בתעשיות. שבבים מבוססי AI ימלאו תפקיד מרכזי, החל ממערכות אוטומטיות ועד ערים חכמות.

הפוסט שנת ענקיות השבבים,2024 הביאה את אנבידיה, TSMC וברודקום לשיאים הופיע לראשונה ב-Chiportal.