ג'וני סרוג'י, הישראלי המשמש כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה בחברת אפל ומוביל את צוותי הפיתוח של Apple Silicon, זכה לאחרונה בפרס החדשנות היוקרתי לשנת 2025 מטעם הארגון הבינלאומי IMEC, כהוקרה על תרומתו המשמעותית לתעשיית השבבים העולמית.

"סרוג'י לא רק הגדיר מחדש את מוצרי אפל, אלא גם השפיע רבות על האקוסיסטם הרחב יותר של תעשיית השבבים, וקידם טכנולוגיות שבבים חדשניות שהביאו חוויות משתמש, תכונות מתקדמות ובינה מלאכותית לרמות חדשות," אמרו ב-IMEC בעת הכרזת הפרס.

הפרס מציין גם את הישגיהם הרבים של צוותי הפיתוח של אפל בתחומים כגון סיליקון, סוללות, מצלמות, בקרי אחסון, חיישנים, מסכים ורכיבים נוספים החיוניים למוצרי אפל.

הארגון IMEC נחשב למוביל עולמי במחקר בתחום הננו-אלקטרוניקה וטכנולוגיות מתקדמות, לרבות סמיקונדקטורים חדשניים, תקשורת פוסט-5G וטכנולוגיות חישה מתקדמות. הפרס נחשב יוקרתי במיוחד בשל מעמדו של IMEC כארגון מחקר מוביל, שזכה בעבר בפרסים רבים ובעל השפעה משמעותית בתחום האלקטרוניקה והטכנולוגיה.

"עם השילוב ההולך וגובר של בינה מלאכותית בכל היבטי הטכנולוגיה המודרנית, הצורך בחומרה בעלת ביצועים גבוהים וחסכונית באנרגיה הוא חסר תקדים," אמר לוק ואן דן-הובה, מנכ"ל IMEC. "החזון של ג'וני בשימוש בטכנולוגיות שבבים מתקדמות להנעת הארכיטקטורות החדשות של השבבים הוא המפתח למהפכה באלקטרוניקה הצרכנית ובמחשוב הקצה."

סרוג'י הגיב לזכייתו: "זהו כבוד גדול לקבל את פרס החדשנות היוקרתי של IMEC, ואני משתף אותו בצניעות עם עמיתיי באפל. מטרתנו היא תמיד ליצור טכנולוגיות ייחודיות שיאפשרו את המוצרים הטובים בעולם, ואנחנו ממשיכים להתמקד בביצועים גבוהים לצד יעילות אנרגטית. אני מצפה להמשיך ולפתור בעיות מורכבות וליצור הזדמנויות חדשות בשיתוף פעולה מתמשך עם IMEC ושותפים נוספים בתעשייה."

הפוסט ג'וני סרוג'י זכה בפרס חדשנות יוקרתי על תרומתו לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה של דרום קוריאה, אן דוק-גאון, הודיע ב-23 במרץ כי ארצות הברית צפויה להכריז על מכסים חדשים על מכוניות, שבבים ומוצרים נוספים ב-2 באפריל. "הצד האמריקני לא מסר הצהרה מפורשת, אך אני מעריך כי יוכרזו מספר מכסים, כולל מכסים הדדיים", אמר.

אן דיבר עם עיתונאים בנמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון עם חזרתו מביקור בארצות הברית ואמר: "אנו נערכים לתרחישים שונים", ורמז לכך שהממשלה מתכוננת למגבלות סחר אפשריות.

במהלך ביקורו בוושינגטון בין 20 ל-21 במרץ, נפגש השר עם מזכיר האנרגיה האמריקני, כריס רייט, ועם מזכיר המסחר, הווארד לוטניק. אן הדגיש: "הסברתי את המאמצים שעושה ממשלת דרום קוריאה להתמודדות עם חסמי סחר לא-מכסיים, וניכר שהושגה התקדמות משמעותית בתיקון אי-ההבנות שהיו בעבר."

בהתייחס לשאלה אם דרום קוריאה עשויה להיות פטורה מהמכסים ההדדיים, ציין אן כי "בשלב זה קשה לצפות, אך נמשיך במשא ומתן עם ארה"ב כדי למזער את ההשפעות השליליות על התעשיות שלנו."

השר הדגיש כי בפגישתו עם מזכיר האנרגיה רייט הושגה הסכמה על טיפול מהיר בסוגיית הגדרת "מדינות רגישות": "דרום קוריאה וארה"ב משתפות פעולה באופן נרחב בתעשיית האנרגיה ובתחום הטכנולוגיה המדעית, והסכמנו שהגדרת 'מדינה רגישה' היא מכשול שצריך לפתור בהקדם. לשם כך, התחלנו מיד בדיונים ברמת העבודה במטרה להגיע לפתרון חלק ומהיר."

באשר לפרויקט הגז הטבעי הנוזלי (LNG) באלסקה, אן ציין כי "גם לממשלת ארה"ב יש עניין רב בפרויקט ה-LNG באלסקה. מושל אלסקה צפוי לבקר בדרום קוריאה מחרתיים, ואנחנו מתכוונים לדון במצב הנוכחי באלסקה ולבחון תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה בין המדינות."

הפוסט שר התעשייה הדרום-קוריאני: "מכסים על רכבים ושבבים צפויים להיות מוכרזים ב-2 באפריל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפתרון של QuamCore נשען על הפלטפורמה הקוונטית המתקדמת והמוכחת ביותר המבוססת על קיוביטים מוליכי-על. באמצעות חדשנות רדיקלית בטכנולוגיית מוליכי-העל, החברה פיתחה מערכת המסוגלת לתמוך במיליון קיוביטים בתוך קריוסטט יחיד, ובכך מתמודדת בהצלחה עם אתגרי המדרגיות המורכבים ביותר, תוך ניצול היתרונות של הטכנולוגיה הבוגרת והאמינה ביותר בתעשייה.

ערכת שבבים מתקדמת שמפתחת החברה מבוססת על מוליכי-על ומגבירה את צפיפות הקיוביטים הודות לשיטות קישור חדשניות הפועלות בטמפרטורות מיליקלווין. תכנון השבבים משלב יכולות מובנות לתיקון שגיאות, המאפשרות חישובים סובלניים לתקלות. בנוסף, יעילות הכבלים של המערכת מפחיתה את דרישות הכבילה ביותר מפי 1,000, ובכך מקטינה את המורכבות ומבטיחה פיזור הספק נמוך במיוחד, המאפשר ללמעלה ממיליון קיוביטים לפעול בקריוסטט יחיד.

 Quamcore שמה לעצמה מטרה להפוך מחשוב קוונטי בקנה מידה גדול לפתרון כלכלי ובר קיימא באמצעות פריצות דרך מדעיות..

החברה גייסה כעת הון ראשוני בסך 9 מיליון דולר ממספר משקיעי הון סיכון כולל ויולה ונצ'רס  , Surround Ventures  Axess Ventures, Qbeat Ventures , Earth & Beyond, Rhodium ורשות החדשנות הישראלית.

QuamCore נוסדה על ידי אלון כהן מנכ"ל, פרופ' סרג' רוזנבלום המשמש כמדען ראשי CSO, ופרופ' שי הכהן-ג'ורג'י המשמש כ- CTO . כמו כן יש לחברה יועץ הבכיר בשם פרופ' אייבי  פרידמן, המשמש כמרצה בכיר באונב' רוצ'סטר בארה"ב (השתתף בעבר כמרצה אורח בכנס (ChipEx. לצד המייסדים מועסקים בחברה אנשי צוות מומחים ומובילים בתחומם.

הפוסט חברת QuamCore נחשפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-12 במרץ 2025 נחתם מסמך משותף תחת השם "Kick-Off Semicon Coalition" בו הודגש הצורך הדחוף לחיזוק מעמד אירופה בתחום השבבים – טכנולוגיה הבסיסית למגוון רחב של תעשיות קריטיות, כגון בינה מלאכותית, תעופה, ביטחון, תחבורה, תקשורת ואנרגיה.

עיקרי ההכרזה:

• גישה משולבת ואסטרטגית: במסגרת ההצהרה הודגש כי יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין ממשלות, תעשייה ומוסדות מחקר, במטרה ליצור אסטרטגיה משותפת שמטרתה הגברת קיבולת הייצור, השקעה במחקר מתקדם ופיתוח כישרונות בתחום.
• חיזוק השרשרת התעשייתית: נמסר כי יש להבטיח שכל שלבי השרשרת התעשייתית בשבבים – מהייצור ועד למסחור – יהיו נגישים וזמינים למדינות האיחוד האירופי.
• חדשנות ומסחור מהיר: בנוסף, ההצהרה קוראת לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ואמינות בתוך אירופה ולהאיץ את המסחור של תוצרים מחקריים, תוך שמירה על מעמד המובילות האירופאי.
• שותפויות אסטרטגיות: דרך קידום מדיניות מתואמות, מימון אסטרטגי ושיתופי פעולה בינלאומיים, צפוי אירופה לחזק את מעמדה כחלוצה עולמית בתחום המיקרשיפים.

במהלך החודשים הקרובים, אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד והולנד, יחד עם המשך שיתוף הפעולה עם נציבות האירופית, יעבדו על ניסוח הצהרה שתהיה פתוחה לכל מדינות האיחוד ותבסס את המחויבות האירופאית לחיזוק מעמדה בתחום זה. ראוי לציין כי פולין, שמשמשת כיום כנציגה כמפקחת במסגרת מועצת האיחוד, לקחה חלק במפגש כמשקיפה.

המסמך מציג את המיקרשיפים כ"עוגן" של הכלכלה והחברה המודרנית, ומדגיש כי רק באמצעות אחידות ושאיפה משותפת ניתן להבטיח את ריבונות הטכנולוגיה, העמידות והעצמאות האסטרטגית של אירופה בעולם הגלובלי המשתנה במהירות.

הסכם זה נחתם בתקופה קריטית עבור שוק השבבים העולמי, הצפוי לצמוח ב-9.5% השנה, בעיקר בעקבות הביקוש הגובר לשבבים המיועדים ליישומי בינה מלאכותית. שר הכלכלה ההולנדי, דירק בליארטס, הדגיש כי הולנד כבר אינה לבד בדיון מול ארצות הברית בנושא יצוא מכונות השבבים של ASML.

המחויבות האירופאית לשיפור התשתית הייצורית מתבטאת גם ביוזמות בגרמניה, שם הושקעו מיליארדי יורו בסבסוד הקמת מפעלים חדשים. הפרויקט הבולט ביותר הוא ESMC – מיזם משותף בין TSMC הטריוויאני לבין השחקנים האירופאים NXP, Infineon ובוש. במקביל, התעוררו קשיים עם הפרויקטים של אינטל, שכבו זמנית את פרויקט "המגה" במגדבורג, מה שהשפיע גם על תוכניות בגרמניה, פולין ואיטליה.

היוזמה האירופאית לשיפור התשתיות נבעה מהלקחים הקשים שנלמדו במהלך משבר הקורונה, כאשר מחסור בשבבים הוביל להפרעות חמורות בשרשרת האספקה בתעשיית הרכב. ב-2022 הושק תוכנית סבסודית בסך 43 מיליארד יורו במטרה למשוך מפעילים זרים לאירופה ולהעלות את חלקה של אירופה בייצור השבבים העולמי מ-8% ל-20%. כעת, הקואליציה מציעה לעדכן את היעדים ולהפחית את היעד שהוצב בתוכנית הקודמת.

הפוסט סינרגיה אירופית: תשע מדינות מאחדות כוחות בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאן מצטרף לאינטל בתקופה מאתגרת, כאשר החברה מתמודדת עם תחרות גוברת מצד חברות כמו TSMC ו אנבידיה. עם מינויו, הביע טאן את הערכתו לחברה והצהיר על כוונתו לשפר את ביצועיה וליצור ערך לבעלי המניות. פרנק ירי, יו"ר מועצת המנהלים הזמני, ציין כי טאן הוא מנהיג מנוסה ובעל חזון, וכי הוא האדם הנכון להוביל את אינטל בתהליך השינוי שלה.

ההודעה על המינוי מגיעה על רקע דיווחים לפיהם קונסורציום של חברות שבבים בראשות TSMC, אנבידיה וברודקום, מנהל מגעים לרכישת עסקי הייצור של אינטל.

טאן אינו זר לאינטל, הוא כיהן כחבר מועצת המנהלים שלה מאז שנת 2022, אך עזב בשנת 2024 בשל חילוקי דעות עם גלסינגר בנוגע לתוכנית האסטרטגית של החברה.

"אני גאה להצטרף לאינטל כמנכ"ל", אמר טאן בהצהרה. "יש לי הערכה רבה לחברה האיקונית הזו, ואני מאמין שיש הזדמנויות משמעותיות לשפר את העסק ולשרת את לקוחותינו בצורה טובה יותר". טאן תופס את הפיקוד על אינטל בתקופה קריטית, לאחר שהחברה איבדה את הובלתה בתחום ייצור השבבים ל TSMC ופיגרה אחרי Nvidia בתחום הבינה המלאכותית.

הפוסט אינטל ממנה את ליפ-בו טאן למנכ"ל חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת סין נחשבת לצרכנית מהגדולות בעולם של מעבדים וטכנולוגיות מחשוב, ועל כן מהלכיה בתחום עשויים להשפיע באופן משמעותי על השוק העולמי. לאחרונה דווח כי קבוצת גופים ממשלתיים בסין, ביניהם מנהלת המרחב הקיברנטי (CAC), המשרד לתעשייה וטכנולוגיית מידע, המשרד למדע וטכנולוגיה ורשות הקניין הרוחני הלאומית, גיבשו טיוטת מדיניות חדשה שתעודד שימוש נרחב במעבדי RISC-V. טיוטה זו, שצפויה להתפרסם כבר בזמן הקרוב, מסמנת מפנה רשמי ראשון במדיניות הסינית בכל הנוגע לקידום טכנולוגיות מעבדים בקוד פתוח.

RISC-V, בניגוד לארכיטקטורות קנייניות כ-Arm ו-x86, הוא מערך פקודות בקוד פתוח (Open Source Instruction Set Architecture). משמעות הדבר היא שאין צורך בתשלום דמי רישוי בעבור השימוש בו, והוא אינו נשלט בלעדית בידי חברות מערביות כדוגמת אינטל, AMD או Arm Holdings. בסין רואים בארכיטקטורה זו הזדמנות אסטרטגית לבסס עצמאות טכנולוגית, בייחוד על רקע המתיחות הגוברת עם ארצות הברית. סין מקווה שבעזרת גישה זו תוכל להקטין את התלות שלה בטכנולוגיות זרות ולפתח מעבדים מקומיים שיספקו ביצועים משופרים במחיר נגיש יותר.

ואכן, חברות סיניות גדולות כבר משקיעות ב-RISC-V. בין הבולטות בהן ניתן לציין את XuanTie של עליבאבא ואת Nuclei System Technology, המפתחות מעבדים מסחריים על בסיס ארכיטקטורת RISC-V. כמו כן, חברות כמו Tenstorrent (מחוץ לסין) כבר עוסקות בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית המבוססים על RISC-V, ומשמשות דוגמה לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה זו גם בעולמות ה-AI עתירי הביצועים. בעוד שבשלב ראשון המעבדים האלה לא יצליחו להתחרות בהישגי ביצועים של ענקיות כמו Nvidia, הם עשויים להיות זולים משמעותית ולשאת תווית "מיוצר בסין" – יתרון חשוב שהממשלה הסינית שואפת לקדם.

עם זאת, אחד האתגרים המשמעותיים ביישום מעבדי RISC-V בקנה מידה רחב הוא הצורך בהקמת אקו-סיסטם עשיר של תוכנה ויישומים. מעבדי Arm ו-x86 נהנים מתמיכה ארוכת שנים במגוון עצום של מערכות הפעלה ותוכנות, ומימוש יכולות מקבילות בארכיטקטורה חדשה דורש מאמץ פיתוחי רב. במיוחד בעולם ה-AI, שבו מערכות כמו CUDA של Nvidia הוקמו והשקיעו מאמץ ממושך כדי לייצר סט תשתיות וכלים עשיר – יהיה צורך בפיתוח ממוקד של ספריות ותוכנות כדי שעיבוד RISC-V יהפוך לאטרקטיבי באותה מידה.

בעקבות הדיווחים הראשונים על המדיניות הממשלתית החדשה, כמה חברות שבבים סיניות רשמו עליות חדות בערכי המניות שלהן. VeriSilicon, ASR Microelectronics, Shanghai Anlogic Infotech ו-3Peak דיווחו על זינוקים של 8.6% עד 15.4% במסחר, כש-VeriSilicon אף הגיעה לתקרת העלייה היומית של 10%. במקביל, בארצות הברית יש המחזיקים בעמדה שלפיה הרחבת הפעילות סביב RISC-V תעניק לסין יתרון ותספק לה עצמאות טכנולוגית, ולכן מתגברים קולות הקוראים לממשל האמריקאי להטיל מגבלות חדשות.

בשורה התחתונה, המדיניות החדשה בסין המקדמת את RISC-V מסמלת מהלך שיכול להמריץ חדשנות ולחזק את המסלול לעצמאות טכנולוגית סינית, אך גם להעצים את המתח בין סין לארצות הברית. ככל שהמהלך יתפתח, השפעותיו יורגשו הן בהיבט התחרות בשוק המעבדים והן בשוק הבינה המלאכותית הגלובלי.

הפוסט סין עוזבת את טכנולוגית X86 ועוברת לטכנולוגית מעבדי RISC-V הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בנאומו האחרון בפני הקונגרס ביום שנלישי, קרא הנשיא דונלד טראמפ לבטל את חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act) משנת 2022, שהקצה 52.7 מיליארד דולר לסובסידיות לתעשיית המוליכים למחצה. טראמפ הציע להפנות את הכספים הנותרים להפחתת החוב הלאומי.

החוק, שנחתם על ידי הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, נועד להגביר את ייצור השבבים בארה"ב ולהפחית את התלות ביצרנים זרים. עם זאת, טראמפ טען כי הסובסידיות אינן נחוצות וכי איום במכסים יכול להשיג את אותה מטרה ללא הוצאות ממשלתיות.

ביקורתו של טראמפ על החוק עוררה דיון בקרב מחוקקים ואנשי תעשייה, במיוחד לאור השקעות משמעותיות שכבר הוכרזו, כמו התחייבותה של מיקרון להשקיע 100 מיליארד דולר וליצור 50,000 מקומות עבודה במרכז מדינת ניו יורק.

ההצעה לבטל את החוק מעלה שאלות לגבי עתיד התמיכה הפדרלית בתעשיית המוליכים למחצה וההשפעה האפשרית על הכלכלה והחדשנות הטכנולוגית בארה"ב.

הפוסט טראמפ קורא לביטול חוק השבבים והמדע ולהפניית הכספים להפחתת החוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת תערוכת MWC 2025, אינטל הכריזה על השקת משפחת המעבדים החדשה Xeon 6, המיועדת לשיפור ביצועי הבינה המלאכותית, מרכזי הנתונים והתקשורת. המעבדים החדשים מציגים ביצועים משופרים, צריכת חשמל מופחתת והתאמה לעומסי עבודה מגוונים.

מעבדי Xeon 6 מציעים שיפור של עד 50% בביצועי AI בהשוואה ל-AMD EPYC, תוך שימוש בשליש פחות ליבות. הם כוללים האצת AI מובנית בכל ליבה, המאפשרת למרכזי נתונים להריץ יישומי AI ביעילות גבוהה יותר. אינטל מציינת כי למעלה מ-500 מערכות כבר מבוססות על Xeon 6, בהן פתרונות של חברות כמו AT&T, Cisco, Dell, Samsung, Ericsson, Microsoft, Nvidia ואחרות.

אינטל הציגה גרסאות ייעודיות של Xeon 6 לתעשיית התקשורת, עם שיפורים משמעותיים ברשתות גישה וירטואליות (vRAN) ובטכנולוגיות 5G. המעבדים החדשים מאפשרים הגדלת קיבולת הרשת פי 2.4, תוך חיסכון של 70% בצריכת החשמל בהשוואה לדורות קודמים.

חידושים נוספים כוללים מאיץ מדיה (Intel Media Transcode Accelerator) המאפשר האצה פי 14 של עיבוד וידאו, וטכנולוגיות אבטחה מתקדמות לשיפור ההגנה על נתונים ברשתות מתקדמות.

ההשקה כוללת דגמים שונים, המיועדים למגוון שימושים:

• Xeon 6700P/6500P (Granite Rapids SP) – מיועדים למרכזי נתונים וליישומי AI, עם שיפור ביצועים של 40% בהשוואה לדור הקודם.
• Xeon 6 SoC (Granite Rapids D) – פתרון יעיל לרשתות vRAN ולשימושי Edge, עם חיסכון בחשמל.
• Xeon 6900E (Sierra Forest AP) – מעבד בעל 144 ליבות, המתאים לענן ולספקי שירותי ענן גדולים.
• Xeon 6900P (Granite Rapids AP) – מיועד לעומסי עבודה כבדים, עם 128 ליבות P-Cores.
• Xeon 6300P (Raptor Lake E Refresh) – פתרון משודרג לשרתים קטנים ולספקי שירותי ענן.

לדברי קרין אייבשיץ-סגל, המנכ"לית הזמנית של קבוצת דאטה סנטר ובינה מלאכותית באינטל, "מעבדי Xeon 6 מהווים קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחשוב, ומספקים עוצמה, גמישות ויעילות משופרות".

טכנולוגיית TDX Connect: אבטחה מתקדמת ל-AI בענן

אינטל הציגה גם את TDX Connect, טכנולוגיית אבטחה מבוססת Trusted Execution Environment, המספקת הצפנה מקצה לקצה בתהליכי עיבוד נתוני AI בענן. הפיתוח הישראלי מאפשר תקשורת מאובטחת בין המעבד למאיצי AI, תוך שמירה על פרטיות נתונים רגישים בתחומים כמו בריאות ופיננסים.

מרכז הפיתוח של אינטל בישראל הציג שני פתרונות Ethernet חדשים – Intel Ethernet E830 ו-E610 – המאפשרים חיסכון של 50% בצריכת החשמל ושיפור בתעבורת נתונים. ה-E830 מציע קצבי העברת נתונים של עד 200 גיגה-ביט לשנייה, בעוד שה-E610 מיועד לשימוש חסכוני באנרגיה במרכזי נתונים.

שיתופי פעולה עם מיקרוסופט ואנבידיה

מיקרוסופט הכריזה כי תשלב את TDX Connect בדור הבא של Azure Confidential VMs, כדי לספק סביבה מאובטחת ליישומי AI. בנוסף, אינטל משתפת פעולה עם אנבידיה להבטחת תמיכה בפרוטוקול המאובטח של TDX Connect בכרטיסי המסך שלה.

חברות טכנולוגיה מובילות, בהן Samsung, NTT Docomo, Nokia, Ericsson, Dell ו-SK Telecom, כבר החלו להשתמש במעבדי Xeon 6700E, המספקים שיפור של פי 3.2 במהירות ופי 3.8 ביעילות האנרגיה בהשוואה לדורות קודמים.

הפוסט אינטל חושפת את מעבדי Xeon 6: שדרוג משמעותי לעידן ה-AI וה-5G הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי פרופסור אהרון פרידברג, מומחה לפוליטיקה וליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פרינסטון, לא יהיה קל לארצות הברית להטמיע במהירות מכסים גבוהים על שבבים מיובאים. פרידברג טען כי העלות של מדיניות כזו תהיה גבוהה מדי ותגרום לעלייה בעלויות ובפגיעה בתחרותיות של תעשיות אמריקאיות נוספות. פרידברג התארח לאחרונה בטאיוואן, אחת המדינות שעשויה לסבול מהגדלת המכסים

בתגובה לשאלות שהעלו כלי תקשורת מטייוואן, ציין פרידברג כי למרות שהנשיא דונלד טראמפ מעוניין להשתמש במכס ככלי לחץ כדי לעודד חברות לייצר בארה״ב, לא צפוי שהאיומים יתממשו במהירות. "בהתחשב בעובדה שלוקח שנים רבות להגדיל את יכולת הייצור של שבבים בארה״ב, הטלת מכסים גבוהים תעלה את העלויות ותפגע בתחרותיות של תעשיות אמריקאיות אחרות," הוא אמר.

האיומים על ידי טראמפ מכוונים להניע הן חברות מקומיות והן חברות זרות להגדיל את ההשקעות בארה״ב. בין היתר, חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Co (TSMC), המובילה העולמית בתחום הייצור בהתקשרות, משקיעה US$65 מיליארד באריזונה לצורך הקמת שלוש מפעלי ייצור מתקדמים.

עם זאת, אתגרי ייצור המתקנים בארה״ב נשארים משמעותיים. אתרים אמריקאיים מתמודדים עם בעיות כגון זמן בנייה ארוך, עלויות גבוהות וכשלים בגיוס עובדים מיומנים – אתגרים שאינם מתגלים במידה כזו באסיה. טכנולוגיות ומבנים רגולטוריים מורכבים עלולים לעכב את הפרויקטים ולהקשות על מעבר חלק לייצור פנים ארצי.

בנוסף, היועץ לביטחון הלאומי לשעבר ג'ון בולטון, הדגיש כי הטלת מכסים על שבבים מטייוואן לא תסלק את התלות האמיתית של ארה״ב בשבבים המיוצרים בטייוואן. "בעוד הנשיא טראמפ שוקל להכריז בקרוב על הטלת מכס בשיעור של 25% על שבבים, רכבים ותרופות – ואף צפוי שהשיעור יעלה עם הזמן – ברור כי המעבר להגדלת יכולת הייצור הפנימית של שבבים בארה״ב ידרוש זמן והשקעות משמעותיות.

הסיכוי להטמעת המדיניות במהירות נמוך, וזאת בשל האתגרים הכלכליים והתעשייתיים, מה שמעלה שאלות בנוגע ליעילות האסטרטגיה הנוכחית.

הפוסט הטלת מכסים על שבבים עשויה להיות יקרה מדי עבור ארה״ב – כך טוען אנליסט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AMD עשויה לחסום את מכירת אינטל בעקבות הסכם רישוי צולב נרחב. בחברות הטכנולוגיה המובילות, מתגלים לעיתים אירועים שיש להם השלכות רחבות היקף על שוק השבבים העולמי. אחת הדוגמאות לכך היא הסכם הרישוי הצולב הנרחב בין AMD לאינטל, אשר עשוי למנוע מימוש עסקת מכירה משמעותית של אינטל. ההסכם, שנחתם במספר מסגרות והעדכון האחרון התרחש בשנת 2009, מאפשר לשתי החברות להשתמש בפטנטים של זו בזו, תוך מניעת תביעות משפטיות בגין הפרת זכויות קניין רוחני.

ההסכם מקיף את כלל תחומי הפעילות הטכנולוגית של החברות – ממעבדי x86 ועד לשיפורים טכנולוגיים שונים הכוללים הרחבות כמו SSE ו-AVX, וכן תחומים נוספים כגון מעבדי גרפיקה (GPU), מעבדי נתונים (DPU) ו-FPGA. במסגרת ההסכם, AMD רשאית לייצר מעבדים מבוססי x86 הכוללים את ההרחבות של אינטל, בעוד שאינטל יכולה לשלב בפתרונותיה את החידושים הטכנולוגיים של AMD. עם זאת, ההסכם מונע מכל אחת מהחברות לפתח מעבדים המותאמים למערכות של השנייה, כגון סוקטים או לוחות אם, וזאת בהתאם לתנאים מחמירים שנקבעו לגבי סיום ההסכם.

על פי התנאים הקיימים, במידה ואחת החברות תעבור מיזוג, תיפול תחת רכישה או תשתף פעולה בצורה שתשנה את מבנה הבעלות, ההסכם יסתיים באופן מיידי. במקרה כזה, יהיה על החברות להידרש לשולחן המשא ומתן לקביעת הסדרי רישוי חדשים, מה שעשוי לגרום לשינויים מהותיים באסטרטגיות הפיתוח והייצור שלהן. אנליסטים בתחום מציינים כי סיום ההסכם במצב כזה עלול להיות הרסני לשתי החברות, שכן הן תלויות רבות בזכויות השימוש בטכנולוגיות קריטיות המוגנות תחת ההסכם.

בנוסף, חלק מהמשקיעים והמשקיפים בוחנים את האפשרות לכך ש-AMD תבקש לשלב כוחות עם שחקנים נוספים בשוק, כגון Broadcom. בעבר, Broadcom הייתה ידועה בעיקר בתחום הפתרונות לרשתות תקשורת וטכנולוגיות אלחוטיות, אך כיום היא מהווה שחקנית מרכזית גם בשווקים של אחסון, סייבר ותוכנה לתשתיות, והחברה מתפתחת גם כיצרנית של מעבדים מותאמים אישית למערכות בינה מלאכותית. רכישת יכולות ייצור מעבדים כלליים על ידי Broadcom עשויה להוות איום תחרותי ממשי עבור AMD, מאחר שהיא תוסיף למתחרה אפשרויות חדשות בשוק בו AMD פעילה באופן אינטנסיבי.

על אף שהסכם הרישוי הצולב עשוי להיראות כארגון מסורתי ואינו מושפע מהסכמי 1976 שהקימו את ארכיטקטורת ה-x86, ההסכם הנוכחי מקיף מגוון רחב של טכנולוגיות והרחבות אשר אינן ניתנות לפיתוח חלופי ברמת התחרות העולמית. לכן, כל שינוי במצב ההסכם – כמו במצב בו תתבצע עסקת מכירה גדולה של אינטל – עלול לשנות את מאזן הכוחות בשוק השבבים ולהוביל לשינויים אסטרטגיים עמוקים.

בכך, בעוד שבמבט ראשון עשוי להיראות כי הסכמי רישוי צולב הם מרכיב נייטרלי במסחר בין חברות, הם למעשה מהווים גורם מרכזי המשפיע על החלטות אסטרטגיות, פיתוח טכנולוגי ומבנה השוק הכולל. אם יתממשו התנאים לסיום ההסכם, יהיה על החברות לשקול מחדש את מערך ההסכמים והשותפויות הטכנולוגיות שלהן, ובכך ייתכן שנצפה בשינוי מהותי במבנה התעשייה העולמית של השבבים.

הפוסט AMD עשויה לחסום את מכירת אינטל בעקבות הסכם רישוי צולב נרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.