הודו ממשיכה לדחוף קדימה את תוכניתה לבנות תעשיית שבבים עצמאית, ובמרכז המאמץ ניצבת מדינת גוג'ראט. שר האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע של הודו, אשויני ואישנאו, אמר בכנס Gujarat SemiConnect 2026 בגנדינאגר כי בשנים הקרובות שלישיית הבינה המלאכותית, השבבים וייצור האלקטרוניקה תהיה במוקד הצמיחה התעשייתית, וכי הודו חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות הזה.

ואישנאו קרא לגוג'ראט לפתח את עצמה גם כמרכז עולמי למרכזי נתונים, תוך ניצול יתרונות מקומיים כמו עודפי חשמל וזמינות של אנרגיה נקייה. לדבריו, השילוב בין תשתיות אנרגיה, אוכלוסייה מיומנת ואקוסיסטם תעשייתי מתפתח עשוי לאפשר למדינה ללכוד נתח משמעותי מהביקוש העולמי לאחסון ולעיבוד נתונים.

הכנס, שנשא את הכותרת “Gujarat: India’s Silicon Gateway”, אורגן על ידי מחלקת המדע והטכנולוגיה של ממשלת גוג'ראט, ונועד לחזק שיתופי פעולה בין יצרני שבבים וחברות טכנולוגיה בינלאומיות לבין התעשייה המקומית. באירוע השתתפו גם מושל גוג'ראט בהופנדרה פאטל וסגן המושל הארש סנגווי, ובמהלכו הוצגה גם מדיניות Science, Technology and Innovation 2026–31 החדשה של המדינה.

פאטל אמר כי מדובר ב"מהלך הנכון בזמן הנכון", והוסיף כי חנוכת מפעל מיקרון בסנאד בידי ראש הממשלה נרנדרה מודי נתנה דחיפה משמעותית ליצירת מה שהוא הגדיר כמהפכה טכנולוגית. לדבריו, הכנס אמור להמחיש שגוג'ראט מוכנה לבנות אקוסיסטם מלא לשבבים, למשוך שותפים גלובליים ולקדם את חזון Aatmanirbhar Bharat – הודו עצמאית יותר בייצור, בחדשנות ובשרשראות אספקה.

אחד המוקדים המרכזיים בתוכנית הוא Dholera Special Investment Region (SIR), שמקודם כ"עיר השבבים" של הודו וכמוקד עולמי לייצור אלקטרוניקה. האזור, הסמוך לאחמדאבאד, מיועד לארח גם את מפעל הייצור המסחרי הראשון של Tata Electronics, צעד שנחשב לסמל חשוב במעבר של הודו מדיבורים על עצמאות טכנולוגית למימוש תעשייתי בפועל.

ל-CHIPORTAL, הסיפור ההודי מעניין במיוחד משום שהוא ממחיש כיצד מדינות מנסות כיום לבנות ריבונות שבבים לא רק באמצעות פאבים, אלא דרך מהלך רחב בהרבה: קרקע ייעודית, תמריצים ממשלתיים, אנרגיה, מרכזי נתונים, כוח אדם והצמדת תחום השבבים למהפכת ה-AI. השאלה הגדולה כעת איננה אם הודו רוצה להיות שחקן משמעותי בתעשייה, אלא האם תצליח לתרגם את ההכרזות, הכנסים והמדיניות החדשה לשרשרת ערך מלאה, תחרותית ובת-קיימא.

הפוסט הודו מאיצה את מהלך השבבים: גוג'ראט מכוונת להיות שער הסיליקון של המדינה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מבצע שאגת הארי מסתמך במידה רבה על "בינה מלאכותית בקצה" – היכולת לעבד כמויות אדירות של נתוני חיישנים באופן מקומי במכשיר עצמו במקום לשלוח אותם בחזרה לענן מרכזי.

שבבי SoC מתקדמים מעבדים נתונים חזותיים בפחות ממילישנייה, ומאפשרים למערכות אוטונומיות לנווט ולזהות מטרות בדיוק ברמת האדם אך במהירויות ברמת המכונה.

צמתים חדשנים בטכנולוגיות 3 ננומטר ו-2 ננומטר מאפשרים מיחשוב בעל ביצועים אולטרה גבוהים במכשירים ניידים, ומבטיחים שציוד השטח יישאר פעיל למשך פרקי זמן ממושכים ללא צורך בהחלפות סוללות כבדות.

מבצע "שאגת הארי" כולל שימוש באלפי כלי נשק מדויקים והרס של מאות תשתיות אסטרטגיות. מערכות מונחות מדויקות מסתמכות על שבבים בעלי ביצועים גבוהים לניווט, רכישת מטרות ותיקון מסלול באמצע הטיסה. ללא שבבים מתקדמים, הדיוק הנדרש לתקיפה צפופה ומתואמת שכזו יהיה בלתי אפשרי.

כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs) משמשים עמוד תווך מרכזי במבצע, ומספקים מעקב, יכולת תקיפה ועדכון מצב מתמשך עמוק בתוך שטח איראן. רחפנים אלה תלויים במעבדים מיוחדים לטיסה אוטונומית, שימוש בחיישנים חכמים, תקשורת מוצפנת ובינה מלאכותית בתוך כלי טיס. יכולתם לפעול הרחק מגבולות ישראל ולשמור על עליונות אווירית קשורה ישירות לתחכום של ערכות השבבים שלהם.

תיאום מערכה משותפת של ארה"ב וישראל במספר תחומים דורש מערכות תקשורת מאובטחות, עמידות ובעלות רוחב פס גבוה. שבבים מתקדמים מפעילים מכשירי רדיו מוצפנים, קישורי לוויין ורשתות שדה קרב המאפשרות למפקדים לסנכרן תקיפות אוויריות, לנטר איומים ולהסתגל לתגובות טילים ורחפנים איראניות בזמן אמת.

השלכות אסטרטגיות על הביטחון הלאומי

יכולתה של ישראל לבסס עליונות אווירית תוך 24 שעות מהשקת המבצע משקפת לא רק תכנון טקטי אלא גם השקעה ארוכת טווח בטכנולוגיות הגנה מבוססות שבבים. מטוסי חמקן, טילים ארוכי טווח וחיישנים מתקדמים, כולם מסתמכים על שבבים מתקדמים המעניקים לישראל ולבנות בריתה יתרון מכריע.

יכולות הטילים והרחפנים של איראן הפכו מתוחכמות יותר, ודורשות מערכות הגנה שיכולות לזהות, לעקוב וליירט איומים תוך שניות. מערכי מכ"ם מונעי שבבים מתקדמים, ניתוח איומים משופר על ידי בינה מלאכותית ופלטפורמות יירוט אוטומטיות חיוניים לנטרול התקפות אלו ולמניעת הסלמה.

משרד הביטחון הדגיש את הצורך לחזק את הסיבולת האסטרטגית של ישראל, כולל אספקה ​​מתמשכת של תחמושת וציוד. רבות ממערכות אלו תלויות בשבבים ייעודיים שיש לאסוף, להעביר ולשלב במהירות כדי לשמור על מוכנות בחזיתות מרובות.

מבט קדימה: שבבים כשדה הקרב החדש

מבצע "שאגת הארי" מדגיש מציאות עולמית רחבה יותר: שבבים הם כיום אמצעי קריטי להגנה הלאומית כמו דלק, מטוסים או כוח אדם. המדינות השולטות בתכנון, ייצור ושרשראות אספקה ​​של שבבים יעצבו את עתיד הלוחמה. כאשר ישראל מתמודדת עם איומים מתפתחים, היתרון הטכנולוגי שלה – המושרש ביכולות שבבים מתקדמות – יישאר מרכזי להרתעה, תגובה מהירה ודומיננטיות אסטרטגית.

הפוסט שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע שאגת הארי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא טאיוואן לאי צ’ינג־דה נפגש ב־2 במרץ עם משלחת של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA), והדגיש כי טאיוואן – אחת מזירות ייצור השבבים המרכזיות בעולם – תמשיך להעמיק את שיתופי הפעולה בשרשראות האספקה הגלובליות ולפעול עם שותפים בינלאומיים לבניית רשתות אספקה “אמינות וניתנות לאמון”.

לדברי לאי, שיתוף הפעולה בין טאיוואן לארצות הברית בתחום השבבים וההיי־טק “חוצה מזמן” יחסי תעשייה בלבד, ומהווה שותפות אסטרטגית רחבה שמטרתה לחזק ביטחון כלכלי, חוסן טכנולוגי וערכים דמוקרטיים. הוא ציין כי על רקע התחרות הגוברת בתעשיית השבבים וההיערכות מחדש של שרשראות האספקה, טאיוואן תפעל לפי עקרונות של פרגמטיות, פתיחות ואמון הדדי – ותעמיק שיתופי פעולה עם ארה”ב ועם “ידידות ובעלות ברית דמוקרטיות נוספות”.

בהצהרתו התייחס הנשיא גם לרצון לבסס “שרשראות אספקה מגוונות ולא־תלויות” ולהרחיב את שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית והשבבים המתקדמים. הוא הזכיר את הדיאלוג הכלכלי השנתי בין טאיוואן לארה”ב שהתקיים בינואר ואת מסמכי ההבנות שנחתמו במסגרתו, כבסיס להעמקת שיתופי פעולה בתחומי ביטחון כלכלי וחדשנות.

לאי הציג גם יוזמות ממשלתיות לפיתוח תשתיות AI והכשרת הון אנושי בהיקף גדול עד 2040, וכן הדגיש כיוונים טכנולוגיים שבהם טאיוואן מבקשת לחזק מחקר ופיתוח – כולל פוטוניקה על גבי סיליקון, טכנולוגיה קוונטית ורובוטיקה. במקביל, לדבריו, הממשלה תסייע לחברות טאיוואניות להרחיב השקעות ומו”פ בארה”ב, יפן, אירופה ודרום־מזרח אסיה – תוך שמירה על כך שמוקדי הליבה והמו”פ יישארו בטאיוואן.

מנכ”ל ונשיא SIA, ג’ון נויפר, הודה לנשיא על התמיכה בתעשיות השבבים בטאיוואן ובארה”ב והדגיש את החשיבות של יציבות ויכולת חיזוי בסביבה הכלכלית לתעשייה. הוא בירך על התקדמות בהסכמי סחר והשקעות בין הצדדים, והביע תקווה ליישום מהיר שיחזק את המסגרת לשיתוף פעולה מתמשך. נויפר גם בירך על תמיכת טאיוואן ביוזמת Pax Silica, והדגיש את הצורך בחיזוק שרשראות אספקה עולמיות ובהרחבת השקעות בקיבולת ייצור שבבים בארה”ב.

הפוסט נשיא טאיוואן נפגש עם משלחת SIA: “נבנה שרשראות אספקה אמינות בעידן ה-AI” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בדיונים על עתידה של טאיוואן בעולם הגיאופוליטי מקובל לדבר על “מגן הסיליקון” – מושג המתאר את החשיבות האסטרטגית של תעשיית השבבים שלה, ובעיקר של חברות כמו TSMC, לשרשרת האספקה הגלובלית. אולם מאמר חדש באתר The Diplomat טוען כי ההגנה האמיתית על טאיוואן אינה רק טכנולוגית אלא גם חברתית: דמוקרטיה יציבה שהובילה לשוויון מגדרי יוצא דופן באזור אסיה–פסיפיק.

לפי המאמר, טאיוואן הצליחה לבנות מודל נדיר שבו נשים ממלאות תפקיד מרכזי בפוליטיקה, בחברה האזרחית ובכלכלה – שילוב של מסורת תרבותית מקומית עם מוסדות דמוקרטיים מודרניים.

ייצוג נשי מהגבוהים בעולם

בפרלמנט הטאיוואני מכהנות כיום נשים בכ־42% מהמושבים – שיעור מהגבוהים בעולם. לשם השוואה, שיעור הנשים בקונגרס האמריקני עומד על כ־28%, ובממוצע מדינות האיחוד האירופי על כ־33%.

גם בתחום הכלכלי טאיוואן מציגה נתונים יחסית טובים. לפי מדד הפער המגדרי העולמי של World Economic Forum, הפער בשכר בין נשים לגברים בטאיוואן עומד על כ־14% – נמוך מזה שבמדינות רבות באירופה ובאסיה, כולל גרמניה, יפן ודרום קוריאה.

אחד הסמלים הבולטים להתפתחות זו היה כהונתה של צאי אינג־וון, שכיהנה כנשיאת טאיוואן בין השנים 2016–2024. המאמר מדגיש כי בחירתה לא הייתה אירוע יוצא דופן, אלא תוצאה של תהליך ארוך שבו הנהגה נשית הפכה לנורמה בכל דרגי החברה.

כיום גם סגנית הנשיא, Hsiao Bi-khim, היא אישה, וכך גם מנהיגת מפלגת האופוזיציה המרכזית, Cheng Li-wen.

שילוב בין מסורת לדמוקרטיה

אחד הטיעונים המרכזיים במאמר הוא כי השוויון המגדרי בטאיוואן אינו תוצאה של אימוץ ערכים מערביים בלבד. החברה הטאיוואנית, כמו חלקים אחרים של התרבות הסינית, מושפעת גם ממסורות דתיות שבהן דמויות נשיות תופסות מקום מרכזי.

כך למשל, אחת הדמויות הרוחניות החשובות באי היא האלה הימית מאזו, הנערצת בפולקלור הסיני ושאליה מוקדשים מקדשים רבים. במקביל, ארגונים בודהיסטיים גדולים, כמו קרן הצדקה Tzu Chi Foundation, שנוסדה בידי הנזירה צ’נג ין, מנוהלים ברובם בידי נשים ומפעילים בתי חולים, בתי ספר ופעילות סיוע בינלאומית.

לפי הכותב, השילוב בין מסורת תרבותית פתוחה יחסית לסמכות נשית לבין מוסדות דמוקרטיים מודרניים אפשר לטאיוואן לפתח מודל חברתי יציב שבו מנהיגות נשים אינה נתפסת כחריגה.

הדמוקרטיה כבסיס לשוויון

הבסיס הפוליטי לשינוי הונח בשנות ה־90, כאשר טאיוואן עברה לדמוקרטיה מלאה. באותה תקופה קבעה מפלגת השלטון הדמוקרטית־פרוגרסיבית מכסות ייצוג לנשים במוסדות המפלגה – צעד שאומץ בהמשך גם על ידי מפלגות אחרות.

מאז הפך הייצוג הנשי לחלק מהזהות הפוליטית של טאיוואן. נשים מילאו תפקידים מרכזיים בתנועת הדמוקרטיה של סוף המאה ה־20 – כפעילות, עורכות דין ופוליטיקאיות – ולכן שוויון מגדרי נתפס כחלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה עצמה.

ההשוואה לאזור

המאמר מציין כי המודל הטאיוואני בולט במיוחד כאשר משווים אותו למדינות אחרות בעלות מורשת תרבותית דומה.

בהונג קונג, למשל, נפגעה החברה האזרחית לאחר חוק הביטחון הלאומי של 2020 שהטיל מגבלות חמורות על פעילות פוליטית. נשים פעילות ציבוריות, כולל מחוקקות, נעצרו או נאלצו לצאת לגלות.

בסינגפור, לעומת זאת, נשים משולבות היטב בשוק העבודה ובמערכת הפוליטית, אך כוחן הפוליטי מתקיים בעיקר בתוך מסגרת פוליטית הנשלטת בידי מפלגה אחת מאז 1959.

הפער הגדול ביותר ניכר ביחס למפלגה הקומוניסטית הסינית. בהנהגה הבכירה של המפלגה אין כיום נשים כלל, ובפוליטביורו המורחב – גוף בן 24 חברים – כל החברים הם גברים.

מה עומד על הכף

לפי הכותב, הדיון הבינלאומי על טאיוואן מתמקד בדרך כלל בגיאופוליטיקה, בביטחון ובתעשיית השבבים. אולם קיים גם ממד חברתי משמעותי: מודל דמוקרטי שבו נשים ממלאות תפקיד מרכזי במערכת הפוליטית והחברתית.

אם טאיוואן תאבד את ריבונותה הדמוקרטית ותסופח למערכת הפוליטית של סין, טוען המאמר, מוסדות החברה האזרחית והארגונים הפמיניסטיים עלולים להיות בין הראשונים שייפגעו. דוגמה לכך ניתן לראות בהונג קונג, שם פורקו ארגונים אזרחיים רבים לאחר הידוק השליטה של בייג’ינג.

המשמעות, לפי הכותב, היא שהמאבק על עתידה של טאיוואן אינו רק מאבק גיאופוליטי או טכנולוגי, אלא גם מאבק על קיומו של מודל חברתי ייחודי באזור אסיה – שילוב של מסורת תרבותית, דמוקרטיה ושוויון מגדרי.

הפוסט מעבר לשבבים: “המגן החברתי” של טאיוואן והמאבק על הדמוקרטיה והשוויון המגדרי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתערוכת MWC בברצלונה ניסתה אינטל לשכנע את שוק הטלקום כי שילוב בינה מלאכותית ברשתות דור חמישי אינו מחייב בהכרח מעבר לארכיטקטורה חדשה או הוספת שכבה רחבה של מאיצים ייעודיים. לפי החברה, כמה ממפעילות התקשורת הגדולות בעולם כבר מפעילות עומסי AI בתחומי ה-inference ואופטימיזציית הרשת על גבי מעבדי Xeon 6 בלבד, הן בשכבת הגישה הרדיונית והן בליבת הרשת.

המסר המרכזי של אינטל הוא כלכלי ותפעולי: אם ניתן להריץ חלק מהיישומים החדשים על גבי פלטפורמות CPU שכבר משולבות בתשתית הטלקום, אפשר לקצר זמני פריסה ולהפחית עלויות. בחברה מבקשים למצב את Xeon 6 כחלופה מעשית לעומסי עבודה שאינם מחייבים בהכרח שימוש בכרטיסים גרפיים יקרים, בעיקר כשמדובר בהסקה בזמן אמת, ניהול רשת ואופטימיזציה של ביצועים.

עם זאת, אינטל אינה טוענת שכל עומסי הבינה המלאכותית ברשתות תקשורת יוכלו לפעול ללא מאיצים. גם לפי דברי אנשיה, סוגי עומסים שונים דורשים סוגי מחשוב שונים. כלומר, הטענה שלה מצומצמת יותר: לא כל משימת AI מצדיקה גישת GPU-first, ובוודאי לא בהיקף רוחבי על כלל הרשת.

בין הדוגמאות שהציגה החברה בתערוכה נמצאת AT&T, שבשיתוף אריקסון ואינטל הדגימה, לפי נתוני החברות, שיפור של עד 20% בתפוקה בסביבת Open RAN המבוססת על Intel Xeon 6 SoC, תוך שימוש ביכולות AI מובנות. AT&T גם מסרה כי היא מתכוונת להעביר 70% מתעבורת הרשת האלחוטית שלה לפלטפורמות פתוחות עד סוף 2026. וודאפון הציגה תהליכי מודרניזציה של Open RAN באירופה, וראקוטן מובייל תיארה פריסה של מודלי AI לעומסי RAN בזמן אמת על אותה פלטפורמה.

גם בליבת הרשת אינטל מבקשת להראות שהמגמה דומה. לדבריה, ארבע מפעילות בולטות כבר בחרו ב-Xeon 6 עם ליבות E כבסיס לתשתיות ליבת 5G שלהן. SK Telecom כבר העלתה את המערכת לייצור, NTT DOCOMO אימצה את הפלטפורמה לפריסות עתידיות, Bharti Airtel משתמשת בה להרחבת הקיבולת, וראקוטן מובייל מקימה ליבת 5G חדשה מבוססת ענן על אותה ארכיטקטורה.

מבחינת אינטל, אלה דוגמאות לכך שמפעילות תקשורת מעדיפות במקרים רבים לשדרג בהדרגה את התשתית הקיימת במקום לבצע החלפה עמוקה של הארכיטקטורה. מבחינת המפעילות עצמן, השיקולים ברורים: עלות, צריכת חשמל, קלות הטמעה, זמינות ציוד ויכולת לנהל את הרשת בקנה מידה גדול.

לצד הדגש על 5G, אינטל סיפקה גם הצצה ראשונה ל-Xeon 6+, דור עתידי המבוסס על טכנולוגיית Intel 18A. החברה טוענת כי השבב החדש נועד להציע צפיפות ליבות גבוהה יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר, במטרה לשפר את עלות הבעלות הכוללת לקראת הדור הבא של רשתות התקשורת. עם זאת, בשלב זה אינטל טרם פרסמה נתוני ביצועים מלאים או לוחות זמנים מפורטים.

בשורה התחתונה, אינטל מנסה לקדם גישה שמרנית יותר לאימוץ AI ברשתות תקשורת: להתחיל במה שאפשר להריץ על תשתיות מבוססות CPU, ולשמור את המאיצים היקרים לעומסים שבאמת זקוקים להם. השאלה אם השוק יאמצה את הגישה הזו בהיקף רחב יותר תלויה לא רק בביצועים, אלא גם ביכולת של אינטל להוכיח לאורך זמן חיסכון אמיתי בעלויות מול פתרונות מבוססי GPU.

הפוסט אינטל ב-MWC: מפעילות סלולר בוחנות ומרחיבות עומסי AI ברשתות 5G על Xeon 6, בלי הסתמכות מלאה על GPU הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, שנערך ב־25–26 בפברואר 2026, לא הסתכם במחוות דיפלומטיות בלבד. מודי, שהגיע לביקורו השני בישראל מאז 2017, נשא נאום מיוחד בכנסת והפך לראש ממשלת הודו הראשון שנאם בכנסת. בתום פגישותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם הנשיא יצחק הרצוג, הודיעו שתי המדינות על העלאת היחסים מדרגת “שותפות אסטרטגית” לדרגת “שותפות אסטרטגית מיוחדת לשלום, חדשנות ושגשוג” – ניסוח שמעיד כי ירושלים וניו דלהי רואות בקשר ביניהן לא רק ערוץ מדיני או ביטחוני, אלא גם פלטפורמה ארוכת טווח לשיתוף פעולה תעשייתי, מדעי וטכנולוגי. (mea.gov.in)

המסמכים הרשמיים שפרסמה ממשלת הודו מצביעים בבירור על סדר עדיפויות חדש: לצד ביטחון, חלל, אנרגיה וסייבר, שני המנהיגים הדגישו במפורש גם טכנולוגיות קריטיות ומתפתחות, ובהן בינה מלאכותית, שבבים, מחשוב קוונטי וביוטכנולוגיה. בהודעה הרשמית על שיחות מודי־נתניהו נכתב כי שתי המדינות מבקשות להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומי ההגנה והביטחון, הסחר וההשקעות, המחקר המדעי והחדשנות; בהצהרה המשותפת אף נאמר כי הודו וישראל “מחויבות לשילוב ההתקדמות” שלהן בתחומי AI, סייבר, שבבים, קוונטום, פלטפורמות ביטחוניות וחלל. במילים אחרות, השבבים והמיקרואלקטרוניקה כבר אינם רק נושא של תעשיית הייטק אזרחית, אלא חלק מהשפה הרשמית של השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות.

גם ברמת הצעדים המעשיים נרשמה התקדמות. שתי המדינות בירכו על פתיחת משא ומתן להסכם סחר חופשי, לאחר חתימת תנאי הייחוס והסבב הראשון של המו״מ בניו דלהי. במקביל נחתמו או קודמו שורה של הסכמים חדשים, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה בבינה מלאכותית, מכתב כוונות להקמת מרכז מצוינות הודו־ישראל בסייבר בהודו, שיתוף פעולה בתחום החינוך מבוסס AI, הקמת מרכז חדשנות חקלאי משותף, ושיתוף פעולה בגיאופיזיקה. מבחינת התעשייה, הצירוף בין הסכם השקעות דו־צדדי, מו״מ על סחר חופשי והסכמים טכנולוגיים חדשים עשוי ליצור בעתיד תשתית נוחה יותר להעברת ידע, הקמת מיזמים משותפים ושרשראות אספקה יציבות יותר.

סוכנות רויטרס דיווחה כי מודי אמר במפורש שהודו וישראל יקדמו פיתוח משותף, ייצור משותף והעברת טכנולוגיה בתחום הביטחוני. עוד דווח על שיתוף פעולה בתחום ה־“horizon scanning” – זיהוי מגמות, הערכת סיכונים ותכנון טכנולוגי באמצעות מחקר משותף, בניית יכולות וכלי AI – וכן על כוונת ישראל לאפשר כניסה של 50 אלף עובדים הודים נוספים בחמש השנים הקרובות, במיוחד למגזרי הייצור. אם אכן ייושם, מדובר במהלך בעל פוטנציאל משמעותי גם מבחינת תעשיות הייצור המתקדם, כולל מפעלי מערכות, אלקטרוניקה, אינטגרציה ותמיכה לוגיסטית.

בנאומו בכנסת חיבר מודי באופן ישיר בין ביטחון, סחר וטכנולוגיה. הוא הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה במסגרת מסדרון הסחר India–Middle East–Europe Economic Corridor, או IMEC, ובמסגרת I2U2 עם ישראל, הודו, איחוד האמירויות וארצות הברית. באותו נאום אמר מודי כי הוא רואה “הרבה סינרגיות” בין שתי המדינות בתחומים כמו טכנולוגיות קוונטיות, שבבים ובינה מלאכותית. זהו ניסוח חשוב, משום שהוא מעביר את הדגש מהקשר הביטחוני הקלאסי – מל״טים, מערכות הגנה, חימוש מדויק – אל תשתית עמוקה יותר של ידע, תכנון, תוכנה, חיישנים, רכיבים ויכולות ייצור.

הממד הזה בלט גם בביקור המשותף של מודי ונתניהו בתערוכת טכנולוגיה בירושלים. לפי הודעת משרד החוץ ההודי, הוצגו שם חברות וגופים ישראליים בתחומי AI, סייבר, קוונטום, ניידות חכמה, מים, אקלים וחלל. בין הדוגמאות שצוינו רשמית: Quantum Machines ו־Classiq בתחום הקוונטום, Check Point בתחום הסייבר, AISAP בתחום ה־Health-Tech המבוסס AI, התעשייה האווירית בחלל, ומובילאיי, שהציגה טכנולוגיות חישה ושבבים להפחתת תאונות דרכים. עצם ההבלטה של מובילאיי בתוך מסגרת הביקור המדיני מדגישה כיצד רכיבי חומרה, חיישנים ושבבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הגיאו־טכנולוגי בין ירושלים לניו דלהי.

ברקע, נתניהו דיבר עוד לפני הביקור על חזון של “משושה של בריתות” במזרח התיכון ובסביבתו, ואילו במסמכים הרשמיים של הביקור עצמו הדגש הושם יותר על I2U2, על IMEC, ועל מנגנונים מוסדיים לשיתוף פעולה בתחומי ביטחון, חדשנות ומחקר. לכן, לפחות בשלב זה, נכון יותר לראות בביקור של מודי לא הכרזה על גוש גיאו־פוליטי חדש ומוגדר, אלא צעד קונקרטי לחיזוק ציר הודו־ישראל סביב ייצור, חדשנות, סייבר, בינה מלאכותית ושבבים – תחומים שבהם ישראל מביאה עומק טכנולוגי, ואילו הודו מביאה קנה מידה תעשייתי, כוח אדם ויכולת ייצור. זו כבר אינה רק ברית של קונים ומוכרים במערכות נשק, אלא ניסיון לבנות אקוסיסטם משותף של טכנולוגיות קריטיות. (ממשלת ישראל)

אמפמ:
כותרת:
כותרת משנה: הביקור המדיני של ראש ממשלת הודו הסתיים בשדרוג היחסים, בקידום מו״מ על סחר חופשי ובהעמקת השיתוף בתחומי שבבים, סייבר, קוונטום וייצור ביטחוני משותף
תגים: הודו, ישראל, נרנדרה מודי, בנימין נתניהו, שבבים, מיקרואלקטרוניקה, בינה מלאכותית, סייבר, IMEC, I2U2, תעשיית הביטחון
ביטוי מפתח: שיתוף פעולה הודו ישראל בשבבים
נרדפים: ברית טכנולוגית הודו ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני הודו ישראל, שבבים הודו ישראל, מיקרואלקטרוניקה הודו ישראל, AI הודו ישראל, ייצור ביטחוני משותף
SLUG: india-israel-defense-semiconductors-modi-visit-2026

אפשר גם להכין עכשיו גרסה קצרה יותר בסגנון צ'יפורטל, או עריכה רציפה יותר בסגנון הידען.

הפוסט מודי בירושלים: הודו וישראל מקדמות שיתוף פעולה בביטחון, שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו הצטרפה לקואליציית Pax Silica בהובלת ארצות הברית, יוזמה שמטרתה לחזק שיתופי פעולה בין “מדינות אמינות” סביב שרשראות אספקה טכנולוגיות — ממינרלים קריטיים וייצור שבבים, ועד מערכות בינה מלאכותית מתקדמות ותשתיות הפצה. ההצטרפות הוכרזה ב-20-2-2026 בניו דלהי, במהלך כנס India AI Impact Summit, בעקבות חתימה על “הצהרת Pax Silica” בין הצדדים.

למה הוקמה Pax Silica ומה הודו מביאה לשולחן

לפי ההסברים שפורסמו עם ההכרזה, Pax Silica הוקמה כדי לצמצם ריכוזיות יתר בשרשראות אספקה גלובליות, להפחית סיכונים של “כפייה כלכלית”, ולהבטיח שטכנולוגיות מתהוות ינוהלו ויפותחו במסגרת כללים של חברות פתוחות ודמוקרטיות. המיקוד אינו רק בפסי ייצור של שבבים, אלא גם בשכבות המוקדמות והמאוחרות של “אקוסיסטם הסיליקון”: חומרי גלם קריטיים, ייצור, מחשוב מתקדם, ותשתיות הפצה.

שר האלקטרוניקה וה-IT של הודו, אשוויני וישנאו, הציג את ההצטרפות כחלק מבניית יכולות מקומיות בתחום השבבים, והדגיש את ההזדמנויות שנפתחות להודו בתחום. במקביל, גורמים אמריקניים תיארו את ההצהרה כ”מפת דרכים” שמחברת בין ביטחון כלכלי לביטחון לאומי — מסגור שמחזק את התפיסה שלפיה תלות בשרשראות אספקה יכולה להפוך לכלי לחץ גיאו-כלכלי.

דיווחים נוספים ציינו כי בקואליציה משתתפות גם מדינות נוספות שהן שותפות קרובות של וושינגטון (למשל יפן, דרום קוריאה ובריטניה). ישראל נמנתה על החותמות הראשונות ביוזמה.

מי חתמו ומה השלב הבא

על החתימה בניו דלהי השתתפו בין היתר תת-מזכיר המדינה האמריקני לצמיחה כלכלית, אנרגיה וסביבה, ג׳ייקוב הלברג, ושגריר ארה״ב בהודו, סרג׳יו גור, שתיאר את הצטרפות הודו כמהלך “אסטרטגי וחיוני”. לאחר הטקס נערכה פגישה בדרג גבוה עם בכירים ממשרד האלקטרוניקה ההודי, וכן עם מנכ״ל מיקרון (Micron) סנג׳יי מהרוֹטרה ומנכ״ל Tata Electronics רנדהיר תאקור — איתות לכך שההצהרה אינה רק מסמך עקרונות, אלא ניסיון לתרגם אותה במהירות לשיתופי פעולה תעשייתיים.

הפוסט הודו מצטרפת לקואליציית Pax Silica להגנת שרשראות האספקה של שבבים ו-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש למחשוב AI באירופה שלש את עצמו במהלך 2025, ודחף ספקיות Neocloud להתרחב בקצב חסר תקדים. אך מעבר לאתגר הקיבולת, ארגונים אירופיים מתמודדים עם בעיה מבנית: האצת עומסי עבודה חייבה אותם להסתמך על ספקי ענן גלובליים שחברות האם שלהם כפופות לסמכויות שיפוט מחוץ לגבולות האיחוד. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד לפתור בדיוק את הפער הזה על ידי שילוב ה-APU של ספידאטה עם תשתית הענן האירופאית של נבול, תוך הפחתת עלויות בעבודות Apache Spark ושמירה על הנתונים תחת תחום השיפוט והסמכות של האיחוד.

ה-APU של ספידאטה תוכנן מהיסוד עבור עומסי עבודה של Big Data ואנליטיקה. בשונה מ-CPU ו-GPU, הוא מבצע פעולות Apache Spark SQL ישירות בסיליקון, שאילתות מורכבות, חיבורים ואגרגציות מתבצעות בחומרה ולא בזיכרון, וכאשר הוא פועל לצד ה-CPU וה-GPU הוא מביא לשיפורי ביצועים של עד פי 100 לעומת חלופות קיימות. מעבר לעומסי ETL, המעבד מזרז הכנת נתונים לאימון AI, שאילתות RAG ו-TAG בזמן אמת, ואספקת נתונים מובנים למודלי שפה. בפריסה אחת אצל לקוח בתחום עיבוד נתוני AI, המערכת החליפה 38 שרתים ב-3 בלבד, עם ירידת עלויות של למעלה מ-90%.

נבול תטמיע את ה-APU ברשת מרכזי הנתונים שלה באירופה, המופעלים באנרגיה מתחדשת, ותציע אותו כחלק מפלטפורמת הנתונים שלה לצד תשתיות ה-AI הקיימות.

עדי גלוון, מנכ"ל ספידאטה: "רוב השיח על AI עוסק כיום בשאלת הביצועים, והמהירות, ורבים שוכחים שבסופו של דבר מדובר גם בסוגייה כלכלית. ה-APU מפחית בצורה משמעותית את כמות השרתים ואת עלויות ההפעלה של עומסי אנליטיקה שחברות מתמודדות איתם היום, ובמקביל מאפשר להאיץ את זמן העיבוד. השילוב של ה-APU עם ענן אירופאי מאפשר לארגונים לשפר גם את ה-P&L וגם להבטיח את השליטה בנתונים תחת סמכות האיחוד האירופי ללא חשש".

ארנולד ג'ופר, מנכ"ל Nebul: "עבור החברות האירופאיות, ריבונות היא לא רק ערך, היא דרישה תפעולית. ריבונות נתונים אמיתית חורגת מעבר לציות ל-GDPR ומרכזי נתונים מבוססי EU, היא כוללת מבנה בעלות, שליטה תפעולית וסמכות שיפוט. הלקוחות שלנו רוצים לדעת מי בעל התשתית, מי מפעיל אותה ומי יכול לגשת אליה. עם ספידאטה אנחנו יכולים לספק את הביטחון הזה לצד שיפור ביצועים משמעותי."

הפוסט ספידאטה ונבול מכריזות על APU פרוס בתשתית ענן ריבונית אירופאית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“האתגר העיקרי טמון במשיכת השקעות ציבוריות ופרטיות כאחד כדי להגדיל במהירות את הקיבולת הנוספת,” אומר ג’ורג’ גרגורי, מנכ״ל סוכנות הפיתוח הכלכלי Malta Enterprise. לדבריו, מפעלי שבבים דורשים כוח אדם מיומן בהיקף גדול, חומרי גלם מאוד ספציפיים ועלויות אנרגיה נמוכות—שלושתם במחסור ברחבי אירופה.

הדברים נאמרים על רקע נתון שהנציבות האירופית מתגאה בו: שנה לפני עדכון מתוכנן של חוק השבבים האירופי, בריסל טוענת שהחוק—שאומץ ב־2023 ונכנס לתוקף ב־21-9-2023—כבר הוביל להשקעות הקשורות לשבבים בהיקף של יותר מ־80 מיליארד אירו, כמעט פי שניים מהיעד המקורי של 43 מיליארד אירו.

אלא שלצד הכותרות על “מבול השקעות”, אירופה עדיין מתקשה לשנות את התמונה הגדולה: חלקה בייצור העולמי של שבבים ממשיך לרחף סביב כ־10%, בזמן שמדינות אחרות משקיעות במקביל סכומים דומים ומתחרות על השבבים המתקדמים ביותר למרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומערכות ביטחון.

הרבה יותר מפאבים: אירופה משקיעה גם בפיילוט־ליינים, תכנון ויכולות

המסר המרכזי שעולה מהסקירה הוא שחוק השבבים דוחף השקעות “בכל רוחב המערכת האקולוגית”—לא רק בקווי ייצור המוניים. חלק משמעותי מהכסף זורם למסגרות כמו קווי ייצור פיילוט, תכנון שבבים ומרכזי יכולת (competence centres), בעוד שהגדלת הייצור בקנה מידה תעשייתי מוצגת כיעד ארוך טווח יותר. (sciencebusiness.net)

דוגמה בולטת לכיוון הזה הגיעה ממש בתחילת פברואר 2026: ב־9-2-2026 הודיע מכון המחקר הבלגי imec על NanoIC—יוזמת פיילוט־ליין בהיקף של 2.5 מיליארד אירו, שמיועדת לאפשר לחברות ולמעבדות “לנסות” שלבי תהליך מתקדמים (מעבר לרף 2 נ״מ) לפני מעבר לייצור מסחרי. ברויטרס הודגש שהמהלך משתלב בשאיפת האיחוד להכפיל את נתח השוק שלו בשבבים ל־20% עד 2030. (Reuters)

מפעלי דגל ברחבי היבשת: דרזדן, דרום צרפת, קטניה ואוסטריה

לצד ההשקעות ביכולת ובמו״פ, “מפעלי הדגל” כן מתקדמים—ובעיקר סביב שבבים לתעשייה ולרכב, ובחלק מהמקרים גם לרכיבי בינה מלאכותית.

בדרזדן שבגרמניה מתוכנן מפעל של ESMC—מיזם משותף שבו TSMC מחזיקה 70% ובוש, אינפינאון ו-NXP מחזיקות 10% כל אחת. ההשקעה הכוללת צפויה לעלות על 10 מיליארד אירו, וחלק ניכר ממנה מגובה במימון ציבורי; הפרויקט גם מבקש מעמד רשמי של “Open EU Foundry” במסגרת חוק השבבים. (sciencebusiness.net)

בצרפת מקודם פרויקט של 2.9 מיליארד אירו עם STMicroelectronics ו-GlobalFoundries לייצור שבבים מהדור הבא בדרום־מזרח המדינה; באיטליה אושרה חבילת סיוע ממשלתית של 2 מיליארד אירו למתקן SiC חדש של STMicroelectronics בקטניה; ובאוסטריה הועמדו 227 מיליון אירו למימון ציבורי להרחבת מפעל של ams OSRAM, עם אפשרות להשקעה פרטית נוספת של 567 מיליון אירו עד 2030. (sciencebusiness.net)

במקביל, גם “שרשרת הערך שמעל ומתחת לייצור” מקבלת דחיפה. TSMC מקימה מרכז תכנון שבבים אירופי במינכן, במטרה לתמוך בלקוחות אירופיים ולהאיץ חדשנות תכנונית—צעד שמחזק את ההיגיון של אירופה: לא רק למשוך ייצור, אלא גם לבנות יכולת תכנון ותיאום בין תכנון לייצור.

מלטה כמקרה בוחן: “מדינה קטנה, השפעה אסטרטגית”

הכתבה מדגישה שמדינות קטנות יכולות לתפוס נישות אסטרטגיות—במיוחד בעולם ה-backend: הרכבה, בדיקה ואריזה מתקדמת. במלטה, לדוגמה, פועל מפעל של STMicroelectronics מאז 1981, ולאחרונה הושלמה בו הרחבה גדולה שהפכה אותו—לפי הדיווח—לאחד המתקדמים באיחוד בתחום ייצור ה-backend, ומיקמה את מלטה כמרכז בעל ערך גבוה להרכבה ואריזת שבבים.

גרגורי מצביע גם על יתרונות תחרותיים “לא נוצצים” אך קריטיים למשקיעים: במלטה מחירי החשמל נמוכים בכ־18% לעומת ממוצע גוש האירו, ושכר המגזר היצרני נמוך בכ־41% מהממוצע בגוש. הוא טוען שמדינות קטנות מסוגלות לעיתים לפעול בזריזות רבה יותר, להעמיד מסגרות רגולטוריות מהר יותר, ולפתח יכולות נישה כמו אריזה מתקדמת—בדיוק במקום שבו אירופה רוצה לצמצם תלות חיצונית.

אז למה “ייתכן שיידרש יותר”?

למרות קצב ההכרזות, גם בריסל וגם השטח מבינים שהמספרים לבדם לא מבטיחים תחרותיות. היעד הרשמי של האיחוד הוא להגיע לנתח שוק של 20% עד 2030, אך בינתיים חלק הייצור נשאר סביב 10% והמרוץ העולמי רק מתלהט.

לישראל יש כאן עניין עקיף אך ברור: אירופה היא שוק יעד מרכזי לתעשיות רכב ותעשייה מתקדמת—והן בדיוק הלקוחות שההשקעות החדשות מבקשות לשרת. אם אירופה תצליח לבנות תשתית ייצור, תכנון ואריזה חזקה יותר, חברות שבבים פבלס (כולל כאלה עם פעילות בישראל) עשויות למצוא מסלולי שותפות חדשים—אבל גם תחרות חדשה על טאלנטים, תשתיות ואנרגיה.

כיתוב תמונה מוצע: קו רקיע של לה ולטה, מלטה—מדינה קטנה שמנסה לתרגם יתרונות של עלויות אנרגיה ושכר, יחד עם מומחיות ב-backend, לתפקיד אסטרטגי בשרשרת הערך האירופית של השבבים.

הפוסט חוק השבבים האירופי מזניק השקעות: יותר מ־80 מיליארד אירו כבר על השולחן, אבל הייצור עדיין תקוע סביב 10% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס דיווחה על הכנסות של 7.01 מיליארד דולר ברבעון הראשון לשנת הכספים 2026 (שהסתיים ב-25 בינואר), ירידה של כ-2% לעומת 7.17 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. למרות הירידה בהכנסות, החברה הציגה שיפור משמעותי ברווחיות ובתזרים: על בסיס GAAP, הרווח הנקי זינק ב-71% ל-2.03 מיליארד דולר, והרווח המדולל למניה עלה מ-1.45 דולר ל-2.54 דולר (+75%). התזרים החופשי (non-GAAP) הוכפל כמעט — מ-544 מיליון דולר ל-1.04 מיליארד דולר.

"אפלייד מטיריאלס הציגה תוצאות חזקות ברבעון הפיסקלי הראשון, בתמיכה בהאצה בהשקעות התעשייה במחשוב AI", אמר מנכ"ל החברה גארי דיקרסון. על בסיס non-GAAP, שיעור הרווח הגולמי עמד על 49.1%, הרווח התפעולי הגיע ל-2.11 מיליארד דולר (30.0% מההכנסות), והרווח המדולל למניה היה 2.38 דולר — ללא שינוי ביחס לשנה שעברה.

חטיבת מערכות המוליכים למחצה, הליבה העסקית של החברה, דיווחה על הכנסות של 5.14 מיליארד דולר לעומת 5.60 מיליארד ברבעון המקביל. החברה מדגישה הכנסות שיא מ-DRAM, כאשר משקל זיכרון DRAM בתמהיל החטיבה עלה ל-34% (מ-27% ברבעון המקביל), בעוד משקל Foundry/Logic ירד ל-62% (מ-69%). השינוי משקף את המעבר בביקושי התעשייה לזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM) לצורכי AI.

חטיבת השירותים הגלובליים המשיכה בצמיחה והציגה הכנסות של 1.56 מיליארד דולר לעומת 1.35 מיליארד, עם שיא בהכנסות משירותים וחלקי חילוף — תחום שנהנה מהתרחבות בסיס ההתקנות ומהביקוש לשדרוגים ותחזוקה של ציוד קיים.

ההנהלה הדגישה שהשוק מונע כיום על ידי דרישה לביצועים גבוהים יותר וחיסכון באנרגיה, בעיקר סביב לוגיקה מתקדמת, זיכרון HBM ואריזה מתקדמת — תחומים שבהם החברה רואה יתרון תחרותי בציוד תהליכי שלה. סמנכ"ל הכספים ברייס היל ציין שבשנים האחרונות החברה כמעט הכפילה את כושר ייצור המערכות, חיזקה את שרשרת האספקה והגדילה מלאים — כהיערכות לצמיחה צפויה.

לרבעון השני של שנת הכספים 2026 החברה צופה הכנסות של 7.65 מיליארד דולר (±500 מיליון) ורווח מדולל למניה של 2.64 דולר (±0.20 דולר) על בסיס non-GAAP — תחזית שמשקפת את האצת ההשקעות בציוד ייצור לתמיכה ב-AI. החברה דיווחה גם על תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 1.69 מיליארד דולר, והחזירה לבעלי המניות 702 מיליון דולר באמצעות רכישה עצמית (337 מיליון) ודיבידנד (365 מיליון).

בנוסף, החברה עדכנה על שינויי דיווח פנימיים החל מהרבעון הראשון, כולל העברת פעילות ציוד 200 מ"מ למגזר מערכות המוליכים למחצה והקצאה מלאה של עלויות תמיכה תאגידיות למגזרים, כאשר נתוני העבר הוצגו מחדש לצורך השוואה.

הפוסט אפלייד מטיריאלס: רווח נקי זינק ב-71%, תזרים חופשי הוכפל הופיע לראשונה ב-Chiportal.