מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השפעות מכניות קוונטיות ושונות:

• מינהור: בממדים זעירים כאלה, אלקטרונים יכולים "לעבור" דרך שכבות בידוד, גם כאשר אין נתיב פיזי. זה מוביל לדליפת זרם, צריכת חשמל מוגברת והתנהגות בלתי צפויה.
• שונות סטטיסטית: שינויים בייצור, אפילו ברמה האטומית, הופכים למשמעותיים ביותר. הבדלים קטנים בריכוזי חומרים ממכרים, אורכי שער או עובי תחמוצת יכולים להוביל לשינויים גדולים בביצועי הטרנזיסטור (מתח סף, זרם דליפה, מהירות), מה שמקשה על חיזוי ובקרה של התנהגות המעגל. זה משפיע על התפוקה והאמינות.
• כליאה קוונטית: התנהגות אלקטרונים נשלטת יותר ויותר על ידי השפעות קוונטיות, ומשנה את אופן פעולתם הבסיסית של התקנים.

צריכת חשמל ופיזור חום:

• הספק דליפה: כפי שצוין, אפקטים של מינהור ותופעות של ערוצים קצרים, מגדילים באופן דרמטי את ההספק הסטטי (דליפה), גם כאשר הטרנזיסטורים "כבויים". זה הופך למרכיב דומיננטי בהספק הכולל.
• הספק דינמי: בעוד שאנרגיית המיתוג לכל טרנזיסטור עשויה לרדת, הצפיפות העצומה של הטרנזיסטורים ותדרי שעון גבוהים יותר משמעותם צריכת חשמל דינמית עצומה.
• צפיפות חום: ריכוז מיליארדי טרנזיסטורים בשטח קטן מייצר חום עצום, מה שמוביל ל"נקודות חמות". זה דורש פתרונות קירור מהפכניים (למשל, קירור נוזלי, ערימה תלת-ממדית עם ערוצי קירור משובצים) כדי למנוע פגיעה בביצועים, בעיות אמינות ואפילו נזק לשבב. "וויסות תרמי" הופך לקרב מתמיד.

אתגרי ייצור וליתוגרפיה:

• מגבלות ליתוגרפיה אולטרה סגול קיצוניות (EUV): אפילו ה-EUV המתקדם ביותר (High-NA EUV) מתקשה לפתור תכונות בצורה אמינה ב-1.8 ננומטר. זה דורש שליטה מדויקת להפליא על אור, מסכות וחומרי התנגדות.
• פגמים: ככל שתכונות מצטמצמות, אפילו פגמים אטומיים בודדים יכולים להפוך את השבב ללא תפקודי. שליטה בצפיפות הפגמים הופכת קשה יותר באופן אקספוננציאלי, מה שמשפיע באופן משמעותי על תפוקת הייצור.
• עלות ייצור: כל דור חדש של ליתוגרפיה וצומת תהליך דורשים ציוד יקר מאוד (למשל, סורקי EUV בעלי רמת NA גבוהה עולים מאות מיליוני דולרים כל אחד) וחדרים נקיים מיוחדים ביותר. עלויות המחקר והפיתוח והייצור הופכות לאסטרונומיות, מה שהופך אותו לנתיב בר-קיימא עבור קומץ חברות ברחבי העולם.

אתגרי חיבור (חוטים):

• עיכוב התנגדות-קיבול (RC): ככל שחוטים הופכים דקים וארוכים יותר, ההתנגדות החשמלית שלהם עולה, והקיבול הטפילי בין חוטים סמוכים עולה. זה מוביל להתפשטות אות איטית יותר (עיכוב RC), צריכת חשמל מוגברת ומגבלות במהירויות השעון.
• הגירה אלקטרומגנטית: צפיפויות זרם גבוהות בחוטים זעירים עלולות לגרום לאטומים לנדוד לאורך זמן, מה שמוביל לנתקים או קצרים ולהפחתה משמעותית של חיי השבב.
• עימות בין-שיחות: אותות על חוט אחד יכולים לגרום לרעש על חוטים סמוכים, מה שמוביל לשגיאות.
• פתרונות: חומרים חדשים (למשל, רותניום במקום נחושת), פערי אוויר וארכיטקטורות חיבור מתקדמות נמצאים בבדיקה, אך הם מוסיפים מורכבות ועלות.

מורכבות ואימות תכנון:

• מספר עצום של טרנזיסטורים: שבבים יכילו מאות מיליארדי טרנזיסטורים, אם לא טריליוני טרנזיסטורים. ניהול מורכבות שכזו דורש כלי אוטומציה של תכנון אלקטרוני (EDA) מתקדמים ביותר.
• אימות: הבטחת תפקוד תקין של תכנון עם רכיבים רבים כל כך המקיימים אינטראקציה בכל תנאי ההפעלה ומקרי הפינה היא אתגר עצום. זמני סימולציה ואימות יכולים להיות ארוכים ביותר.
• אופטימיזציה משותפת של תכנון-טכנולוגיה (DTCO): יחסי הגומלין בין בחירות תכנון למגבלות תהליך הייצור הופכים להיות הדוקים הרבה יותר. מתכנני שבבים צריכים לעבוד יד ביד עם מהנדסי תהליכים כדי לייעל את הביצועים, ההספק והשטח תוך הקפדה על אילוצי הייצור.

כדאיות כלכלית:

• האטה בקנה מידה של עלות טרנזיסטור: מבחינה היסטורית, צמתים הצטמצמו הפחיתו משמעותית את העלות לטרנזיסטור. בצמתים מתקדמים כמו 1.8 ננומטר, יתרון קנה המידה הזה הולך ופוחת או אפילו מתהפך. עלות המחקר והפיתוח והייצור כה גבוהה עד כי המחיר לשבב יכול להישאר גבוה או אפילו לעלות, מה שמקשה על הצדקתו עבור כל היישומים.
• תשואה על ההשקעה: חברות צריכות לוודא ששיפורי הביצועים והפחתת צריכת החשמל בצמתים אלה מצדיקים את ההשקעה העצומה. רק מוצרים בנפח גבוה במיוחד (למשל, סמארטפונים פרימיום, מאיצי בינה מלאכותית מתקדמים) יכולים לשאת בעלויות אלה.
• מנגנוני הזדקנות: טרנזיסטורים בצמתים אלה רגישים יותר להשפעות הזדקנות שונות (למשל, חוסר יציבות בטמפרטורת הטיה – BTI, הזרקת נושא חם – HCI), מה שמוביל לירידה בביצועים לאורך חיי השבב.

הפוסט אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש: ההתנתקות בין סין לארה״ב משנה את פני תעשיית השבבים

דוח חדש שפורסם באתר חברת המחקר הכלכלי MarketPulse מציג ניתוח מקיף של השפעות ההתנתקות (decoupling) בין ארה״ב לסין על תעשיית השבבים העולמית. הדוח, מאת צוות האנליסטים של MarketPulse, בוחן את מגמות הסחר, ההשקעות האסטרטגיות, והתמריצים הממשלתיים – תוך שילוב של נתונים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ותובנות שוק. על רקע מגבלות הסחר המחריפות, החוקרים מזהים שחקנים מרכזיים, אסטרטגיות השקעה מותאמות סיכון, ותמורות מבניות שעשויות לעצב את עתיד המגזר בשנים הקרובות.

המתיחות בין ארה״ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים: בין סיכונים גיאו-פוליטיים להזדמנויות אסטרטגיות

היריבות בין ארצות הברית לסין בתחום השבבים נכנסה לשלב חדש של התנתקות (decoupling), המשנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות. במרכז התהליך נמצאות חברות כמו TSMC הטייוואנית ויצרניות שבבים אמריקאיות, הזוכות לתמריצים משמעותיים מתוקף חוק ה־CHIPS. לצד זאת, פריצת הדרך של סין בדמות מודל הבינה המלאכותית DeepSeek-V3 ממחישה את היכולת לעקוף מגבלות חומרה באמצעות אלגוריתמים יעילים.

חוק השבבים האמריקני (CHIPS Act) מזרים כ־52 מיליארד דולר להשבת ייצור השבבים לארה״ב. טייוואן לבדה התחייבה להשקעות בהיקף של 165 מיליארד דולר עד 2030. כיום TSMC כבר מייצרת שבבי 4 ננומטר באריזונה עבור NVIDIA, ומתכננת הרחבה ל־3 ננומטר.

עם זאת, האיומים במכסים של 25–100% גם על שבבים מטייוואן, כמו גם מחסור במים ועלויות בנייה גבוהות בארה״ב, עלולים לפגוע במודל העסקי של יצרנים אלו ולגרור עיכובים בפרויקטים.

סין מציגה גישה אלטרנטיבית: מודל DeepSeek-V3, המשתמש ב־8 סיביות ו־93% דחיסת זיכרון, מאפשר הרצה יעילה על כרטיסים פחות מתקדמים של AMD, ומפחית את התלות בכרטיסי H100 של NVIDIA האסורים ליצוא. התוצאה: תשתית בינה מלאכותית זולה יותר, עם פוטנציאל להפחתת עלויות של עד 40% ולבניית בריתות טכנולוגיות עם מדינות שלא תלויות בארה״ב.

השקעות מתוחכמות בעידן מפוצל

הזדמנויות ההשקעה נעות בין שחקנים עם טכנולוגיה בשלות (מעל 28 ננומטר) – כמו Texas Instruments ו־Tower Semiconductor, דרך מרכזי אריזה אזוריים במזרח אסיה, ועד קרנות סל רחבות כמו SMH. מנגד, חברות כמו ASML עלולות לספוג ירידת ערך על רקע עודף ציוד לתחום ה-AI המתקדם.

הפרדיגמה החדשה שמציבה DeepSeek מלמדת כי היעילות האלגוריתמית חשובה כיום לא פחות מעוצמת החומרה – מגמה שמטיבה עם AMD וספקיות אלטרנטיביות כמו SambaNova, ופוגעת ביתרון היחסי של NVIDIA.

המשקיעים במגזר השבבים אינם יכולים עוד להסתמך רק על חוק מור. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב פיזור גיאוגרפי, יציבות תזרימית ויכולת חדשנות טכנולוגית בתנאי אי ודאות גוברת. שילוב חכם של חברות אמריקאיות, טייוואניות ואלטרנטיבות מבוססות תוכנה עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בשוק משתנה תדיר.

הפוסט ההתנתקות בין ארה"ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כדי לשמר את ההובלה האמריקנית בתעשיית השבבים בעידן שאחרי חוק מור, משרד המסחר האמריקני מקדם ארבע תוכניות מחקר ופיתוח גדולות במסגרת חוק CHIPS, במטרה לתמוך בחדשנות מסחרית, בתעשיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים, אנרגיה וביטחון לאומי – ולהתחרות בעלייה המטאורית של סין בתחום. כך מציע דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקנית (SIA).

ארבע תוכניות הדגל החדשות:

1. המרכז הלאומי לטכנולוגיות מוליכים למחצה (NSTC)
   תקציב: 6.355 מיליארד דולר
   המרכז מיועד להעביר מחקרים מוקדמים לטכנולוגיות מסחריות רלוונטיות ולפתח חדשנות "במעלה ובמורד השרשרת" – מעיצוב ותכנון, דרך חומרים ועד ארכיטקטורת שבבים. המתקנים יכללו קווים לפיילוט ופרוטוטייפ, מתקן EUV, ומרכז לתכנון ושיתופי פעולה.
2. התוכנית הלאומית לייצור מתקדם של אריזות שבבים (NAPMP)
   תקציב: 3 מיליארד דולר
   תוכנית זו תתמקד באריזות מתקדמות לשבבים עבור יישומים מתקדמים בבינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ומערכות ייעודיות. מוקמת תשתית כוללת של פס ייצור ניסיוני (pilot line), שמנוהלת על ידי Natcast.
3. מכון SMART USA למחקר מתקדם ו"תאומים דיגיטליים"
   תקציב: 285 מיליון דולר
   המכון יפתח טכנולוגיות סימולציה מבוססות תאומים דיגיטליים (Digital Twins) שיאפשרו לאתר תקלות ולבצע אופטימיזציה בתהליכי ייצור, תוך הפחתת עלויות הפיתוח בכ-40% וזמני פיתוח ב-35%. יפותחו גם תקנים תעשייתיים, שווקים דיגיטליים, ותוכניות הכשרה ייעודיות.
4. תוכנית המטרולוגיה של NIST
   תקציב: 252 מיליון דולר
   תוכנית זו תתמקד במדידות קריטיות לאימות תהליכים ואבחון תקלות, ותכלול גם פיתוח של ספריות נתונים, תוכנה ומשאבים דיגיטליים נוספים.

שינוי פרדיגמה בתעשייה – מעבר מעבר לחוק מור

במשך עשורים, קידמה התעשייה את חוק מור – הכפלה של מספר הטרנזיסטורים על גבי שבב אחת לשנתיים. אך כיום, צרכים חדשים כגון חיסכון באנרגיה, רוחב פס גבוה, עמידות בטמפרטורות קיצון ועיבוד מקבילי, מחייבים חדשנות בכל שכבות התכנון – תוכנה, אלגוריתמים, ארכיטקטורה, חומרים ואריזה.

ארבע התוכניות שואפות לצמצם את הפער בין מעבדות מחקר לבין פסי ייצור ("lab-to-fab"), ולאפשר שיתוף פעולה גם בין מתחרים – במרחב פרה-תחרותי – כדי להתמודד עם אתגרים מערכיים של ממש.

מסקנה

בעידן שבו סין משקיעה סכומי עתק במחקר ופיתוח שבבים כדי לעקוף את ארה"ב, מאמצים פדרליים אלה נועדו לבנות תשתית רחבת היקף שתמנף את המחקר, ההכשרה והייצור המקומי. המפתח ליתרון טכנולוגי הוא שיתוף פעולה בין ממשל, תעשייה ואקדמיה – והאמריקנים עושים צעד אסטרטגי נרחב כדי להבטיח את עליונותם בעשורים הקרובים.

הפוסט SIA: ארה"ב משקיעה יותר מ-10 מיליארד דולר במחקר שבבים – מפת דרכים חדשה מבטיחה שמירה על ההובלה הגלובלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בליבה של שינוי זה עומדת ההשקעה האסטרטגית של ישראל במערכות המונעות על ידי בינה מלאכותית. על פי משרד הביטחון הישראלי, המדינה השיקה יוזמה רב שנתית לשילוב בינה מלאכותית ורובוטיקה בפעולותיה הצבאיות, במיוחד אלו המכוונות לאיומים ארוכי טווח כמו איראן. זה כולל פיתוח פלטפורמות אוטונומיות, נחילי רחפנים ומערכות נתונים בזמן אמת שיכולות לזהות, לתעדף ולתקוף מטרות עם התערבות אנושית מינימלית.

אחת הפריצות דרך המשמעותיות ביותר הייתה השימוש בבינה מלאכותית באיסוף מודיעין ובניית בנק מטרות. על ידי עיבוד כמויות עצומות של תמונות לוויין, איסוף נתוני מודיעין ונתוני קוד פתוח, מערכות ישראליות יכולות כעת לזהות אתרי טילים נסתרים, מתקנים תת-קרקעיים ומשגרים ניידים עמוק בתוך שטח איראן. תובנות אלו מוזנות לאחר מכן למתקני תחמושת מונחית ומדויקת – שרבות מהן מופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, ומותאמים לקבלת החלטות בזמן אמת בתרחישי לחימה.

שילוב הטכנולוגיות הללו איפשר לישראל לבצע תקיפות כירורגיות הממזערות נזק משני תוך מיקסום ההשפעה האסטרטגית. דיווחים מצביעים על כך שבמהלך המבצעים האחרונים, כוחות ישראליים ניטרלו בהצלחה נכסים איראניים בעלי ערך גבוה, כולל מרכזי פיקוד ומחסני נשק, בסיוע בינה מלאכותית.

קפיצה הטכנולוגיהשל ישראל אינה מקרית. זוהי תוצאה של שנים רבות של השקעה אסטרטגית מצד מערכת הביטחון הישראלית במה שהיא מכנה "תוכנית רב שנתית לעומק" – מדובר ביוזמה מתוכננת שמטרתה להפוך את צה"ל לכוח דומיננטי מבחינה דיגיטלית המסוגל לפעול הרבה מעבר לגבולותיו. בלב השינוי הזה טמונה מחויבות לבינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות שנועדו לעקוף ולהיות חכמות יותר מאשר יריביתיה של ישראל בזמן אמת.

כבר בשנת 2023 בהיותו מנכ"ל משרד הבטחון הביע אייל זמיר, כיום רמטכ"ל צה"ל, את אמונתו בישומי הבינה המלאכותית. בין השאר צוטט בכנס הרצליה באומרו: המשימה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI ולהיות בראש רשימה מצומצמת מאוד של מעצמות החברות במועדון זה" –  בינואר 2025 בעת שחנך את מינהלת הבינה המלאכותית של משרד הבטחון אמר: היכולות שיפותחו במינהלת יובילו לעליונות מבצעית ולהכרעת המערכה העתידית בתנאים טובים יותר תוך צמצום פגיעה בחיי אדם".

העליונות הזו כבר מורגשת. בתקיפות האחרונות כנגד תשתיות צבאיות איראניות – כולל מחסני טילים ומרכזי פיקוד לכאורה – דווח כי כוחות ישראליים השתמשו במערכות מיקוד בסיוע בינה מלאכותית המסוגלות לנתח תמונות לוויין, מודיעין אותות והזנות מידע מרחפנים בזמן אמת כדי לזהות ולתעדף מטרות בעלות ערך גבוה. מערכות אלו, המופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, יכולות לעבד מערכי נתונים עצומים באלפיות השנייה, מה שמאפשר את מה שאנליסטים צבאיים מכנים "דומיננטיות החלטה" – היכולת לפעול מהר יותר ובדייקנות רבה יותר מהאויב.

ההשלכות עמוקות. במבצע אחד שדווח, רחפנים ישראליים המצוידים בתוכנת ניווט וזיהוי עצמים המונעת על ידי בינה מלאכותית הצליחו לחדור למרחב האווירי האיראני, להתחמק מגילוי מכ"ם ולשלוח מטענים בדיוק רב. בניגוד לתקיפות אוויריות מסורתיות, שלעתים קרובות מסתמכות על טייסים אנושיים וקואורדינטות מתוכנתות מראש, מערכות אוטונומיות אלו מסתגלות למציאות באמצע הטיסה, ומגיבות לתנאים משתנים ולמידע חדש תוך כדי תנועה.

מעבר זה לכיוון מערכות אוטונומיות אינו מוגבל רק לאוויר. יחידות רובוטיות קרקעיות ורחפנים ימיים משולבים גם הם בערכת הכלים המבצעית של ישראל, ויוצרים רשת רב-תחומית של פלטפורמות חכמות שיכולות לפעול יחד. מערכות אלו נועדו לא רק לתקוף אלא גם ללמוד – כל משימה מזינה נתונים בחזרה למודלים של למידת מכונה המשפרים ביצועים עתידיים.

מבקרים העלו חששות אתיים לגבי התפקיד הגובר של בינה מלאכותית בלוחמה, והזהירו מפני עתיד שבו מכונות מקבלות החלטות של חיים ומוות ללא פיקוח אנושי. ישראל, מצידה, מתעקשת שכל המערכות האוטונומיות יישארו תחת פיקוד אנושי וכי פרוטוקולים מחמירים מסדירים את השימוש בהן.

כבר כעת ברור, שהיתרון הטכנולוגי של ישראל מעצב מחדש את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. איראן, אשר זה מכבר הסתמכה על כוחות שלוחיה (חיזבאללה, חמאס ודומיהם)  וטקטיקות הסתה כנגד ישראל וארה"ב, ניצבת כעת מול אויב המסוגל לנטרל איומים לפני שהם מתממשים. דבר זה אילץ את טהרן לחשוב מחדש על הדוקטרינה הצבאית שלה. כיום יש כבר דיווחים המצביעים על כך שאיראן מאיצה את יכולות הבינה המלאכותית והסייבר שלה בתגובה.

ההשלכות הגיאופוליטיות הרחבות יותר משמעותיות באותה מידה. הצלחתה של ישראל בשילוב בינה מלאכותית באסטרטגיית ההגנה שלה משכה את תשומת ליבן של בעלות ברית ויריבים כאחד. חברות נאט"ו הביעו עניין באימוץ מערכות דומות, בעוד שמדינות כמו סין ורוסיה ממהרות לפתח ארסנל משלהן המופעל על ידי בינה מלאכותית.

נראה ששדה הקרב של העתיד יעסוק פחות בכוח ברוטלי ויותר בעליונות חישובית. ככל שהסכסוך עם איראן ממשיך להתפתח, דבר אחד בטוח: כללי המלחמה נכתבים מחדש – לא על ידי גנרלים או דיפלומטים, אלא על ידי מהנדסים ומדעני נתונים. בעידן החדש הזה של לוחמה מדויקת, הנשק החזק ביותר אולי אינו טיל או רחפן, אלא הקוד שמנחה אותו.

הפוסט היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת בעזרת שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין, השולטת כמעט לחלוטין בשוק העולמי של יסודות נדירים (REEs), החלה להשתמש בכוחה כקלף אסטרטגי בעימות הגיאו-פוליטי עם המערב. ב-4 באפריל 2025, הטילה בייג'ינג מגבלות ייצוא חדשות ומערכת רישוי מחמירה על סוגים מסוימים של יסודות נדירים ומגנטים מבוססי ניאודימיום – מרכיבים קריטיים לרכב חשמלי, מערכות צבאיות, אלקטרוניקה מתקדמת ועוד.

לפי סקר השירות הגיאולוגי של ארה"ב, סין מייצרת כ־60% מהתפוקה העולמית של REEs אך מחזיקה ב־90% מיכולת הזיקוק, כולל מונופול מעשי על 100% מעיבוד יסודות נדירים כבדים (HREEs), כמו דיספרוזיום וטרביום – חיוניים למגנטים קבועים מתקדמים.

השפעה מיידית על הייצור במערב
תעשיות רבות במערב כבר מרגישות את ההשפעה. חברת Ford נאלצה לעצור את ייצור דגם Explorer במפעל בשיקגו, ו־Toyota השעתה את ייצור ההיברידים בקנטקי לשלושה ימים. באירופה, דיווחה התאחדות ספקי הרכב על השבתה במספר מפעלים – 32% מהיצרנים באיחוד האירופי דיווחו על מחסור קריטי תוך שבועיים מהטלת ההגבלות.

גם תעשיות הביטחוניות נפגעו. יסודות נדירים דרושים לייצור מטוסי F-35, צוללות גרעיניות ומערכות טילים. אנליסטים מעריכים כי עצירת האספקה עלולה להביא לעיכוב של 6–8 חודשים, ופגיעה של עד 40% בקצב הייצור של מטוסי F-35.

רישוי ייצוא ככלי ריגול כלכלי
מערכת הרישוי הסינית דורשת מידע מפורט על המשתמש הסופי והשימוש, ובכך מאפשרת לסין למפות תלות זרה ואף לאסוף מודיעין עסקי. לשם כך הוחמרה האכיפה על הברחות, והרישוי הפורמלי הפך למסלול החוקי היחיד ליצוא.

מגבלות הגירה בשרשרת האספקה
מכיוון שההגבלות חלות על מגנטים ולא על מוצרים סופיים, חברות שוקלות להעביר חלק מהייצור לסין – שם ניתן להרכיב את המגנט ברכיב סופי ולאסוף אותו ללא מגבלות.

המאבק בפיתוח אלטרנטיבות
למרות המאמצים האמריקניים והאירופיים להקים תעשייה עצמאית, התלות בסין תישאר לטווח הארוך. תהליך זיקוק ה־REE דורש ידע ומתקנים מתקדמים, וכרוך בעלויות סביבתיות וכלכליות כבדות. המפעל האמריקני MP Materials, למשל, שואף לייצר 1,000 טון מגנטים NdFeB עד סוף 2025 – לעומת 300,000 טון שמיוצרים בסין מדי שנה.

בנוסף, סין אוסרת ייצוא של ידע בתחום הפרדת REE מאז סוף 2023, ומערערת עוד יותר את יכולת ההשתחררות מהתלות בה.

מחירים מזנקים ומאבק ארוך צפוי
המהלך הסיני כבר גרם לזינוק במחירי דיספרוזיום (30% באפריל) ומחירי המגנטים NdFeB באירופה (עלייה של 22% בשבוע אחד). במקביל, מתחים גוברים בין ארה"ב לסין סביב מגבלות הדדיות, והסיכוי לפשרה נראה קלוש.

כפי שניסחה זאת נזאק ניאכטר, סגנית לשעבר במשרד המסחר האמריקני: "זהו עקב האכילס של ארה"ב והעולם – וסין ממשיכה לנצל זאת."

תגים: יסודות נדירים, סין, שרשראות אספקה, מגנטים ניאודימיים, תעשיית הרכב, תעשיית הביטחון, סחר בין ארה"ב לסין, חומרים קריטיים, REE
ביטוי מפתח: סין משתמשת ביסודות נדירים כנשק כלכלי
נרדפים: REEs, מגבלות ייצוא, מינרלים אסטרטגיים, דיספרוזיום, טרביום, מגנטים קבועים, משבר שרשרת אספקה, עימות טכנולוגי מערב-סין

הפוסט סין משתמשת באספקת היסודות הנדירים כנשק כלכלי – מפעלי רכב ותעשיות צבאיות במערב נפגעים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיות השבבים פרסם דו"ח חדש בשיתוף עם חברת הייעוץ האסטרטגי Kearney, בשיתוף עם ארגון SEMI, מציג תמונת מצב מדאיגה של תעשיית השבבים העולמית לשנת 2025: שרשרת האספקה נמצאת תחת לחץ כבד, כאשר הביקוש מזנק בעקבות פריצת הדרך של יישומי בינה מלאכותית, במקביל לשיבושים עקב מלחמות סחר, השקעות זהירות והיעדר קיבולת מספקת במתקני הייצור.

הדו"ח, שנערך על בסיס סקר של יותר מ-200 מנהלי שרשרת אספקה עולמיים וניתוח של מעל ל-5,000 רכיבים, מצביע על "מערכת אקולוגית שברירית, מקוטעת ומאויימת", במיוחד מול השתלטות צרכי ה-AI על שוק השבבים. לדברי ד"ר בהראט קאפור, שותף ב-Kearney וממובילי המחקר:

"השבבים עומדים כיום במרכז הקדמה הטכנולוגית, אך בניגוד לנפט, הם אינם סחורה גנרית – אלא תוצאה של תיאום מורכב, השקעות כבדות במחקר ופיתוח, וכוח אדם מיומן."

השפעת הבינה המלאכותית: ביקוש עצום, היצע מוגבל

הדו"ח מתאר כיצד יישומי AI מאיצים את הביקוש לשבבים מתקדמים – בעיקר בשרתים, רכב חכם, תעשייה ואלקטרוניקה – ודוחקים הצידה לקוחות מסורתיים בענפי האלקטרוניקה הצרכנית והטלקום. AI משנה את חלוקת המשאבים בתעשייה, ומשפיע על זמינות הצ'יפים גם עבור מוצרים המבוססים על טכנולוגיות ייצור "בוגרות".

לפי הדו"ח, 42% מהנשאלים מצפים למחסור בצמתים מתקדמים (advanced nodes), בעוד 65% בלבד מביעים ביטחון ביכולתם להבטיח אספקה יציבה – ירידה של 17% בהשוואה לשנה שעברה.

מלחמות סחר מקבעות חלוקה גיאוגרפית

ניתוח מעמיק של כושר הייצור לפי אזור (טאיוואן, סין, יפן, ארה"ב, אירופה, קוריאה ודרום-מזרח אסיה) מראה כיצד המכסים והרגולציה מקבעים חלוקה מבנית בין מזרח למערב. מהלכים אלה יוצרים מערכות שבבים מקבילות, ומגבירים את הסיכון לשרשרת אספקה לא עקבית ורגישה לזעזועים.

"רק השחקנים שיערכו מראש יצליחו לא רק להשיג שבבים – אלא גם לייצר לעצמם יתרון תחרותי ברור," ציין קושאל פרננדז, שותף נוסף ב-Kearney.

מסקנות עיקריות:

• AI משנה את כללי המשחק: הוא הופך לגורם המרכזי שמכתיב את ייצור והפצת השבבים.
• שיבושים מבניים: מלחמות סחר, פערים ברגולציה והשקעות מוגבלות בקיבולת מעמיקים את הסיכון למחסור.
• הביקוש לשבבים בצמתים בוגרים נותר גבוה: למרות המיקוד ב-AI, מגזרים כמו רכב וציוד תעשייתי נשענים על טכנולוגיות ייצור ותיקות.
• פחות ביטחון, יותר תחרות: לקוחות שאינם ערוכים נכון ימצאו עצמם מאחור.

הדו"ח State of Semiconductors 2025 | Braving the Storm מהווה תמרור אזהרה לתעשייה ולממשלות, וממחיש את הצורך בגיוון שרשראות האספקה, הגברת השקעות בתשתיות ייצור – והבנה שהשליטה בשוק השבבים הפכה לשאלת עוצמה גיאו-כלכלית.

תגיות:

ביטוי מפתח:

שוק השבבים הגלובלי 2025

נרדפים:

דו"ח שבבים, תעשיית הסמיקונדקטור, בינה מלאכותית, ייצור צ'יפים, מחסור בצמתים מתקדמים, שרשרת אספקה טכנולוגית, Kearney Semiconductor Report

הפוסט הבינה המלאכותית, המתחים הגיאופוליטיים והמחסור בהשקעות מכבידים על תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות הבחירות לנשיאות שהתקיימו בקוריאה הדרומית ביום שלישי, מביעים שגרירים זרים בסיאול אופטימיות באשר לחיזוק שיתופי הפעולה הדו-צדדיים עם הממשל החדש. גם שגריר ישראל בקוריאה, רפאל הרפז, בירך את העם הקוריאני על התהליך הדמוקרטי, והדגיש את עומק הקשר בין שתי המדינות.

"ישראל וקוריאה נהנות מיחסים חמים ודינמיים בתחומים כמו חדשנות וטכנולוגיה, ביטחון, תרבות ועוד," אמר הרפז. "יש לנו ידידות ארוכת שנים, המבוססת על כבוד הדדי ודמיון בין העמים, ואנו מצפים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל החדש להעמקת והרחבת הקשרים."

הקשרים בין ישראל וקוריאה הדרומית התחזקו בשנים האחרונות, במיוחד בתחומי טכנולוגיות מתקדמות, ביטחון והייטק, וזוכים לתמיכה רחבה מצד שני הממשלים. כעת, לאור חילופי השלטון הצפויים בסיאול, נפתח חלון הזדמנויות להמשך הידוק שיתופי הפעולה האסטרטגיים והכלכליים בין שתי המדינות.

הפוסט שגריר ישראל בקוריאה: "מצפים להעמקת הקשרים עם הממשל החדש" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.