רכישת מפעל הרכב החשמלי של פוקסקון בלורדסטאון, אוהיו, על ידי SoftBank היא יותר מעסקת נדל"ן – זוהי הצהרת כוונות. המתקן עובר ייעוד מחדש למרכז לייצור שרתים למרכזי נתונים של בינה מלאכותית, ומשמש כנקודת שיגור לפרויקט סטארגייט השאפתני של SoftBank, יוזמה של 500 מיליארד דולר שמטרתה לבנות תשתית בינה מלאכותית מהדור הבא ברחבי ארצות הברית.

מהלך זה מסמן את הצעד הגדול הראשון של SoftBank לייצור פיזי, דבר שמייסד החברה מסאיושי סן, נמנע ממנו בעבר. אבל עם הביקוש הגואה לחומרת בינה מלאכותית, המפעל באוהיו מציע דריסת רגל אסטרטגית בנוף התעשייתי של ארה"ב.

השבוע הדהימה SoftBank את עולם הטכנולוגיה על ידי השקעה של 2 מיליארד דולר באינטל, רכישת 2% ממניותיה והפיכתה לבעלת המניות החמישית בגודלה של ענקית השבבים. התזמון קריטי: אינטל עוברת תפנית תחת המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן, במטרה להחזיר לעצמה את הדומיננטיות שלה בתחום המוליכים למחצה ושירותי יצור מתקדמים.

השקעה זו אינה רק פיננסית – היא סמלית. אינטל, שנחשבה זה מכבר כעמוד תווך של ייצור השבבים האמריקאי, היא כעת חלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר של SoftBank לעגן ייצור בינה מלאכותית ושבבים בארה"ב, בהתאם למגמות גיאופוליטיות ולשאיפות הטכנולוגיה הלאומיות.

מסע ההשקעות של SoftBank בתחום השבבים החל בשנת 2016 עם רכישת Arm Holdings, חברת תכנון השבבים הבריטית, תמורת 32 מיליארד דולר. החברה שהארכיטקטורה שלה מפעילה מיליארדי סמארטפונים ומכשירי IoT. מוערכת כיום בכמעט 150 מיליארד דולר, והתכנונים שלה הם מרכזיים למהפכת הבינה המלאכותית והמחשוב הנייד.

בניגוד לאינטל, Arm אינה מייצרת שבבים, היא רק מתכננת אותם. זה הופך את ההשקעה של SoftBank באינטל לאסטרטגית עוד יותר: התכנונים של Arm יוכלו להיות מיוצרים במפעלים של אינטל, וכך תיווצר מערכת אקולוגית משולבת המשתרעת על פני תכנון שבבים, ייצור שבבים ויצור מכלולים המבוססים על שבבים מתקדמים למערוכת בינה מלאכותית.

כל מהלכים הנ"ל הם חלק מחזון רחב יותר. SoftBank לא רק רודפת אחר רווחים , היא מחפשת להשפיע על עתיד חומרת הבינה המלאכותית. על ידי שילוב יכולות התכנון של Arm, יכולות הייצור של אינטל ופוטנציאל התשתית של המתקן באוהיו, SoftBank בונה שרשרת אספקה שיכולה להתחרות ב-Nvidia, TSMC וסמסונג.

האסטרטגיה של מסאיושי סאן ברורה: לשלוט במוח (Arm), בשרירים (Intel) ובמפעל ליצור תשתית לבינה מלאכותית (Foxconn Ohio). אם תצליח, SoftBank תוכל להפוך לעמוד התווך של ייצור שבבי בינה מלאכותית במערב.

לסיכום ניתן לומר כי SoftBank, שנודעה בעבר בהשקעות עתירות סיכון וראוותניות בתחום התוכנה והסטארטאפים, מעצבת כעת מחדש את זהותה סביב תשתית מוליכים למחצה ובינה מלאכותית. עם המהלכים האחרונים שלה, היא כבר לא רק משקיעה בטכנולוגיה היא הופכת למאפשרת טכנולוגיה, ומניחה את היסודות לדור הבא של מכונות חכמות.

כעת נותר לראות האם ההימור של מסאיושי סאן  ישתלם לה. אבל דבר אחד בטוח: SoftBank כבר לא רק צופה במרוץ השבבים היא שותפה פעילה בו.

הפוסט השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע ביקורת חריפה מצד ממשל טראמפ סביב קשריו בעבר עם חברות שפעלו בסין, מנכ"ל אינטל מפרסם מכתב נרחב לעובדי החברה ומבהיר: "אני מחויב לארצות הברית ולביטחונה הכלכלי והלאומי"

ליפ בו-טאן, מנכ"ל אינטל מאז מרץ 2025, פנה אמש (7 באוגוסט) ישירות לעובדי החברה על רקע סערה ציבורית שהתעוררה סביב תפקידיו הקודמים בחברות Walden International ו־Cadence Design Systems. המכתב, שפורסם באתר החברה, כולל מסר ברור: "הובלתי את כל מה שעשיתי באחריות, ביושרה, ובסטנדרטים הגבוהים ביותר. וכך אני גם מוביל את אינטל כיום."

לדבריו של טאן, התקופה הנוכחית בתולדות אינטל היא קריטית – והוא רואה בה שליחות אישית. "ארצות הברית היא הבית שלי כבר יותר מ־40 שנה. אני אוהב את המדינה הזו ומודה לה על ההזדמנויות שהעניקה לי. אני גם אוהב את החברה הזו. להוביל את אינטל ברגע כזה אינו רק תפקיד – זו זכות. התעשייה הזו נתנה לי כל כך הרבה, והחברה שלנו מילאה תפקיד מרכזי לאורך השנים. זהו כבוד חיי לעבוד איתכם כדי להשיב את עוצמתה של אינטל וליצור את החדשנות של העתיד."

טאן התייחס למידע שפורסם בימים האחרונים לפיו הנשיא טראמפ דורש ממנו להתפטר בשל מעורבותו בחברות סיניות כמשקיע לפני כניסתו לתפקיד המנכ"ל ואמר כי "יש הרבה דיסאינפורמציה שמתפרסמת בנוגע לתפקידים שמילאתי בעבר. אני רוצה להיות ברור לחלוטין – לאורך 40 השנים שלי בתעשייה, בניתי קשרים ברחבי העולם ובתוך המערכת המגוונת של תחום השבבים – ותמיד פעלתי לפי הסטנדרטים החוקיים והאתיים הגבוהים ביותר."

הוא הדגיש כי אינטל משתפת פעולה באופן מלא עם הממשל על מנת להבהיר את העובדות, והביע תמיכה בפעולות הממשל הנוכחי, בראשות הנשיא טראמפ, לקידום הביטחון הלאומי והכלכלה. "אני משתף באופן מלא את מחויבותו של הנשיא לקידום הביטחון הלאומי והכלכלי של ארה"ב, ואני מעריך את הנהגתו. אני גאה להוביל חברה שממלאת תפקיד מרכזי כל כך בהשגת מטרות אלה."

עוד ציין טאן כי מועצת המנהלים של אינטל תומכת בו באופן מלא: "הדירקטוריון תומך לחלוטין בעבודה שאנו עושים כדי לשנות את החברה שלנו, לחדש עבור לקוחותינו, ולבצע בדיוק ובמשמעת – ואנחנו מתקדמים. מרגש במיוחד לראות את תחילת הייצור בהיקפים גדולים, בטכנולוגיית הייצור המתקדמת ביותר בארה"ב, בהמשך השנה."

לסיום כתב טאן לעובדים: "המטרה שלנו ברורה, וההזדמנות אדירה. אני גאה להיות במסע הזה יחד אתכם. תודה על כל מה שאתם עושים כדי לחזק את החברה שלנו לעתיד."

הפוסט ליפ בו-טאן שובר שתיקה: "להוביל את אינטל הוא כבוד חיי – תמיד פעלתי לפי הסטנדרטים החוקיים והאתיים הגבוהים ביותר" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה"ב מטיל פצצה פוליטית נגד בכיר בתעשיית ההייטק, על רקע קשרים לכאורה עם סין • מניית אינטל צונחת בעקבות הפרסום • החברה לא הגיבה רשמית

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף בחריפות את מנכ"ל אינטל, ליפ בו-טאן, וקרא לו להתפטר באופן מיידי. בפוסט שפרסם היום (חמישי) ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב טראמפ: "מנכ"ל אינטל נמצא בניגוד עניינים חמור וחייב להתפטר. אין פתרון אחר לבעיה הזו".

ההודעה גרמה לטלטלה בשוק: מניית אינטל איבדה יותר מ־3% מערכה במסחר המוקדם בוול סטריט, כאשר מיד לאחר פרסום הפוסט נרשמה אף ירידה חדה יותר של 5%.

טאן מונה למנכ"ל אינטל רק במרץ האחרון, לאחר פרישתו של פט גלסינגר בשל שורת כישלונות אסטרטגיים. טאן, יליד מלזיה, נחשב לדמות בולטת בעולם ההייטק. בעבר ניהל במשך 12 שנה את חברת Cadence Design Systems, המפתחת כלים לתכנון שבבים, ואף כיהן כדירקטור באינטל ועמד בראש קרנות הון־סיכון.

בשבוע האחרון התעוררה סערה סביב קשריו של טאן עם חברות טכנולוגיה בסין, בין היתר בעקבות מכתב חריף ששלח הסנאטור הרפובליקני טום קוטון ליו"ר אינטל, פרנק יארי. קוטון הביע "דאגה עמוקה לשלמותה וביטחונה של אינטל" ודרש לבדוק האם טאן הצהיר כראוי על השקעותיו בחברות בעלות קשרים עם הצבא והמפלגה הקומוניסטית הסינית.

על פי תחקירים, בין השנים 2012 ל־2024 השקיע טאן – בעצמו או באמצעות קרנות השקעה שייסד – כ־200 מיליון דולר בחברות טכנולוגיה סיניות, חלקן בעלות זיקה לשלטון הסיני. העובדה הזו העלתה חשדות כבדים לניגוד עניינים, במיוחד לנוכח תפקידו כיום כראש אחת מחברות השבבים המרכזיות בארצות הברית.

נכון לעכשיו, אינטל לא פרסמה תגובה רשמית לדברים. עם זאת, הלחצים הגוברים מצד הממשל והמחוקקים, ובראשם הנשיא טראמפ, מציבים את מועצת המנהלים של החברה בעמדה בעייתית. כעת נשאלת השאלה – האם תעמוד הנהלת אינטל מאחורי המנכ"ל החדש, או שתיאלץ להחליפו כדי להחזיר את האמון הציבורי והפוליטי.

מלבד ההשלכות הפנימיות על החברה, הפוסט של טראמפ צפוי להחריף את המתח הקיים בין הממשל האמריקני לענקיות הטכנולוגיה, במיוחד בכל הקשור לקשרים המסחריים שלהן עם סין. אלו מתמודדות עם מגבלות ייצוא מחמירות ודרישות להתרחק מהשוק הסיני, שהוא אמנם רווחי – אך מעורר דאגה גיאו-פוליטית גוברת.

הפוסט טראמפ נגד מנכ"ל אינטל: "ליפ בו-טאן נמצא בניגוד עניינים חמור – עליו להתפטר מיידית" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי יוטלו מכסים של 100 אחוז על שבבי מחשב שמיובאים מחוץ לארצות הברית, וזאת כחלק ממאמץ רחב לעודד ייצור מקומי של רכיבים חיוניים. חברות שיתחייבו לייצור בתחומי ארצות הברית יקבלו פטור מהמכסים.

בהכרזה שנמסרה באירוע בבית הלבן בהשתתפות מנכ"ל אפל, טים קוק, הוצג גם מהלך משמעותי מצד החברה: השקעה מתוכננת של 600 מיליארד דולר בכלכלה האמריקנית במהלך כהונתו של טראמפ. סכום זה כולל תשלומי שכר, רכישות מספקים מקומיים והרחבת שיתופי פעולה עם חברות כמו Corning, שאמורה לספק בעתיד את כל זכוכיות האייפון וה־Apple Watch ממפעלי החברה בקנטקי.

לפי טראמפ, אפל תוחרג מהמכסים החדשים בזכות מחויבותה להרחבת פעילות הייצור בארה"ב. עם זאת, הממשל טרם הבהיר מהם הקריטריונים המדויקים לקבלת פטור – האם מדובר רק בהקמת מפעלים חדשים, מהו היקף ההשקעה המינימלי הנדרש או מה לוחות הזמנים הנדרשים למימוש ההבטחות. עמימות זו מאפשרת לנשיא להפעיל לחץ ישיר על חברות נוספות בענף.

המדיניות החדשה מהווה חלק מאסטרטגיה שמקדם הממשל מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, לפיה חברות זרות ואמריקניות כאחד יידרשו להעביר פעילות ייצור לארה"ב, במיוחד בתחומי שבבים, תעשיית הרכב והתרופות.

מהלך זה מגיע על רקע תלות גוברת של החברות האמריקניות בשבבים מתוצרת אסיה. לפי הדו"חות האחרונים של אפל, כמעט כל מוצרי החברה מיוצרים לפחות בחלקם בסין, הודו, טאיוואן, יפן ודרום קוריאה.

בין החברות שכבר הצהירו על השקעות נרחבות בארצות הברית בתגובה ללחצים המדיניים – או בציפייה להטבות עתידיות – נמנות Nvidia, OpenAI, אמזון, וענקיות פרמצבטיקה כמו Roche ו־Eli Lilly.

למרות הרטוריקה של הממשל, חלק מההשקעות שצוינו נולדו עוד לפני ניצחונו של טראמפ בבחירות 2024, וחלקן טרם מומשו בפועל. דוגמה לכך היא פרויקט Stargate בהובלת OpenAI וחברות נוספות, שעד כה כלל רק הקמת מתקן אחד בטקסס.

המכסים החדשים, אם ייכנסו לתוקף מלא, צפויים להעלות את מחירי המכשירים האלקטרוניים והמכוניות, בשל הגלגול הצפוי של עלויות הייבוא אל הצרכנים. למרות זאת, בממשל מאמינים כי המדיניות תספק לחברות "מרווח נשימה" כדי להעביר בהדרגה את קווי הייצור לארה"ב.

ככל שהמדיניות תעמיק, ייתכן שנראה גל נוסף של חברות המתחייבות להרחיב ייצור בארה"ב – לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה תעשייתית, אלא כהגנה מפני סנקציות כלכליות שעלולות לפגוע קשות ברווחיותן.

הפוסט טראמפ מכריז על מכסים חדשים: חברות שלא ייצרו שבבים בארה"ב יחויבו ב־100% מכס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ חדש המפתח מעבדי GPU שאינם מיועדים לגרפיקה יוצא ממצב החשאיות. ראג'ה קודורי, ארכיטקט GPU אגדי מ-ATI Technologies, AMD, Apple ו-Intel, אמר ביום שלישי החולף כי ייסד סטארט-אפ GPU חדש בשם Oxmiq Labs . החברה החדשה מתמקדת בפיתוח קניין רוחני של GPU כולל חומרה ותוכנה. למעשה, תוכנה עשויה להיות החלק המרכזי בעסקי Oxmiq מכיוון שהיא נועדה להיות תואמת לחומרה של צד שלישי.

GPU מבוסס RISC-V עבור בינה מלאכותית

Oxmiq מפתחת פלטפורמה המשלבת קניין רוחני של חומרת GPU עם חבילת תוכנות מלאה המכוונת לבינה מלאכותית, גרפיקה ועומסי עבודה מרובי-מודלים שבהם עיבוד מקבילי חיוני.  בצד החומרה, Oxmiq מציעה ליבת IP של GPU המבוססת על ארכיטקטורת מערך הפקודות RISC-V (ISA) הנקראת OxCore, המשלבת מנועי מחשוב סקלריים, וקטוריים וטנזורים בארכיטקטורה מודולרית אחת ויכולה לתמוך ביכולות מחשוב של זיכרון קרוב (near-memory) ובזיכרון (in-memory).

Oxmiq מציעה גם את OxQuilt, בונה מערכת על שבב (SoC) המאפשרת ללקוחות ליצור שבבים משלהם המשלבים מודולים של גשר אשכולות מחשוב (CCB, שכנראה משלב OxCores), גשר אשכולות זיכרון (MCB) וגשר אשכולות חיבור (ICB) המבוססים על דרישות עומס עבודה ספציפיות בצורה מהירה וחסכונית. לדוגמה, מאיץ בינה מלאכותית להסקה עבור יישומי קצה יכול לארוז CCB ו-ICB אחד או שניים, SoC להסקה דורש יותר CCB, MCB ו-ICB, בעוד ש-SoC בקנה מידה גדול לאימון בינה מלאכותית יכול לארוז עשרות שבבים. Oxmiq לא חושפת האם OxQuilt שלה מאפשרת בניית מערכת מרובת שבבים (SiP) בלבד, או שהיא מיועדת גם להרכבת מעבדים מונוליטיים.

תוכנה היא המפתח

חבילת התוכנה של Oxmiq היא אולי המוצר החשוב ביותר שיש לחברה להציע. חבילת התוכנה נועדה לפשט את המורכבות של חומרה הטרוגנית ולאפשר פריסה של עומסי עבודה בעיבודי בינה מלאכותית וגרפיקה על פני מגוון פלטפורמות חומרה, לא רק אלו המשתמשות בקניין הרוחני של החברה. ליבת חבילת התוכנה היא OXCapsule, שכבת זמן ריצה ותזמון מאוחדת המנהלת את חלוקת עומסי העבודה, איזון משאבים והפשטת חומרה. השכבה עוטפת יישומים בסביבות עצמאיות, אותן מכנה החברה "מכולות הטרוגניות". מכולות אלו נועדו לפעול באופן עצמאי מהחומרה הבסיסית, ומאפשרות למפתחים למקד למעבדים, למעבדי גרפיקה ולמאיצי בינה מלאכותית מבלי לשנות את בסיס הקוד שלהם או להתמודד עם תצורה ברמה נמוכה.

רכיב בולט במחסנית זו הוא OXPython, שכבת תאימות המתרגמת עומסי עבודה המתמקדים ב-CUDA לזמן הריצה של Oxmiq ומאפשרת ליישומי CUDA מבוססי Python לפעול ללא שינוי על חומרה שאינה של Nvidia ללא קומפילציה מחדש. OXPython יושק תחילה לא על ה-IP של Oxmiq, אלא על מאיצי הבינה המלאכותית Wormhole ו-Blackhole של Tenstorrent. למעשה, מחסנית התוכנה של Oxmiq תוכננה ביסודה להיות עצמאית מחומרת Oxmiq, וזהו חלק מרכזי באסטרטגיה שלה.

"אנו נרגשים לשתף פעולה עם Oxmiq ועם חבילת התוכנה OXPython שלהם", אמר ג'ים קלר, מנכ"ל Tenstorrent. "היכולת של OXPython להביא עומסי עבודה של Python עבור CUDA לפלטפורמות בינה מלאכותית כמו Wormhole ו-Blackhole היא מצוינת לניידות מפתחים ולהרחבת המערכת הכלכלית. זה מתחבר היטב למטרה שלנו לאפשר למפתחים לפתח ולהחזיק בכל סטק (stack) הבינה המלאכותית שלהם."

ומה לגבי גרפיקה?

ראג'ה קודורי, שפיתח מעבדי גרפיקה ב-S3 Graphics, ATI Technologies, AMD, Apple ו-Intel, ידוע בעיקר כמפתח GPU. למעשה, הוא אף מציב את Oxmiq כסטארט-אפ GPU הראשון בעמק הסיליקון מזה עשרות שנים. "ייתכן שאנחנו סטארט-אפ ה- GPU החדש  בעמק הסיליקון מזה 25+ שנים", כתב קודורי בפוסט ב-X. "מעבדים גרפיים אינם קלים לפיתוח".

חשוב לציין כי Oxmiq  אינה בונה מעבד גרפי חדש כמו AMD Radeon או Nvidia GeForce. למעשה, היא לא מפתחת את כל בלוקי ה-IP הדרושים לבניית מעבד גרפי, בניגוד ל-Arm או Imagination Technology: היא לא תומכת בתכונות גרפיקה צרכניות מלאות ישירות מהקופסה (כגון יחידות טקסטורה, קצה אחורי של רינדור, צינור תצוגה, חומרת מעקב קרניים, יציאות DisplayPort או HDMI), ולכן בעלי רישיונות של Oxmiq חייבים ליישם אותם בסיליקון בעצמם, אם הם מתכננים לבנות מעבד גרפי.

אסטרטגיית נכסים נמוכה

Oxmiq גייסה סכום של 20 מיליון דולר במימון ראשוני ממשקיעים טכנולוגיים גדולים, כולל מחברת  MediaTek וכבר רשמה את הכנסות התוכנה הראשונות שלה. על ידי התמקדות ברישוי IP במקום ייצור שבבים יקר או אפילו יישום סיליקון בפועל, החברה שומרת על יעילות הון גבוהה מבלי להסתמך על כלי EDA יקרים או ביצוע טייפאאוט בעצמה.

"ל-Oxmiq יש חזון נועז מרשים וצוות ברמה עולמית", אמר לורנס לו, סגן נשיא בכיר ב-MediaTek. "החידושים של החברה בתחום ה-IP והתוכנה של המעבד גרפי יניעו עידן חדש של גמישות מחשוב במכשירים שונים, החל ממובייל ועד לרכב ועד לבינה מלאכותית בקצה."

הפוסט ארכיטקט ה- GPU האגדי חושף את הסטרטאפ החדש שלו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר הדיווח של ויאטנם על הסכם הפוטר את תעשיות השבבים והתרופות ממכס, נחתם הסכם סחר חדש שנחתם בין מעצמת שבבים גדולה בהרבה – דרום קוריאה וארצות הברית מבטיח כי תעשיות השבבים והתרופות הקוריאניות לא ייפגעו לעומת מדינות אחרות בכל הנוגע להטלת מכסים עתידיים. כך הודיעו בכירים משתי המדינות ביום חמישי האחרון.

בהסכם נקבע כי המכס ההדדי, שעמד על 25 אחוז, יופחת ל־15 אחוז בלבד, ויחול גם על רכבים — אחד ממוצרי הייצוא המרכזיים של קוריאה. לדברי קים יונג-בום, ראש מטה המדיניות של הנשיאות הקוריאנית, הוסכם כי קוריאה תזכה ליחס של "המדינה המועדפת ביותר" בכל הקשור למכסים ספציפיים על שבבים ותרופות, מה שיבטיח תנאים שווים לאלו של שותפות סחר מרכזיות אחרות.

אחד ההיבטים הבולטים של ההסכם הוא הרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום בניית האוניות. קוריאה תשקיע 150 מיליארד דולר בפרויקט שיכלול את כלל שרשרת הערך של תעשיית הספנות – מהבנייה ועד לרכיבים והציוד הנלווה. בנוסף, הוסכם על הקמת קרן השקעות נוספת בגובה 200 מיליארד דולר, שתתמקד בתחומים שבהם קוריאה מובילה – בהם שבבים, אנרגיה גרעינית, סוללות וביוטכנולוגיה.

לדברי קים, חברות קוריאניות צפויות לקחת חלק משמעותי כיועצות או כשותפות אסטרטגיות בפרויקטים, במיוחד לאור התחייבות ממשלת ארה"ב לרכוש את התוצרים מהפרויקטים הממומנים.

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, אישר את פרטי ההסכם ברשת X (לשעבר טוויטר), וציין כי קוריאה לא תטופל לרעה ביחס למדינות אחרות בכל הנוגע לשבבים ותרופות. עם זאת, המכסים הקיימים על פלדה, אלומיניום ונחושת – בשיעור של 50 אחוז – יישארו בעינם.

לוטניק הדגיש כי במסגרת ההסכם, התחייבה קוריאה לרכוש גז טבעי נוזלי (LNG) ומוצרי אנרגיה נוספים מארה"ב בהיקף של 100 מיליארד דולר במהלך שלוש וחצי השנים הקרובות. לדבריו, 90 אחוז מהרווחים שינבעו מההשקעות צפויים להגיע לציבור האמריקני.

ההסכם מהווה נדבך נוסף בחיזוק יחסי הסחר בין המדינות, כאשר קוריאה מבקשת לשמר את היתרונות היחסיים של תעשיות הייצוא המרכזיות שלה — ובראשן השבבים — בתקופה של שינוי מדיניות הסחר האמריקנית.

הפוסט דרום קוריאה וארה"ב סיכמו על תנאי מיסוי שווים בתחום השבבים והפרמצבטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הודיעה כי תחתום על הסדר טיעון עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית, במסגרתו תשלם מעל 140 מיליון דולר. הסכום כולל קנס פלילי, חילוט נכסים וקנס אזרחי ממשרד המסחר האמריקני. ההסדר נחתם לאחר חקירה שנמשכה מעל ארבע שנים.

על פי כתב האישום, קיידנס מכרה בין השנים 2015 ל־2020 את כלי התכנון האלקטרוניים שלה דרך חברת קש (CSCC), שהייתה למעשה כיסוי לאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיית הגנה של סין (NUDT). אוניברסיטה זו מופיעה ברשימת הישות המוגבלת של משרד המסחר האמריקני מאז 2015 בשל חלקה בפיתוח מחשבי־על לסימולציות צבאיות, כולל דימוי של פיצוצים גרעיניים.

עוד עולה מהמסמכים כי עובדים בסניף של קיידנס בסין היו מודעים לכך ש־CSCC היא למעשה שם נוסף ל־NUDT. בנוסף, החברה סיפקה את אותם כלים גם לחברת Phytium, שנחשבת לקרובה ל־NUDT, ללא רישיון מתאים.

קיידנס הודתה בקנוניה להפרת תקנות הפיקוח על הייצוא. במסגרת ההסכם תעמוד החברה בפיקוח של שלוש שנים, שבמהלכן תיאלץ לעמוד בתנאי ההסדר ולא לעבור עבירות נוספות.

חרף הגילויים, מניית קיידנס זינקה ב־6.5% לאחר פרסום ההסכם ודוחותיה הרבעוניים. החברה ציינה כי היא "מרוצה מהסדר שהושג עם משרד המשפטים ומשרד המסחר".

קיידנס, שמשרדיה הראשיים בסן חוזה, קליפורניה, מספקת כלי תכנון ליצרניות שבבים מובילות, כולל אנבידיה, קוואלקום ואינטל. מנכ"ל אינטל הנוכחי, ליפ בו טאן, שימש כמנכ"ל קיידנס בתקופה שבה בוצעו המכירות – מ־2008 ועד דצמבר 2021 – ולאחר מכן כיהן כיו"ר עד מאי 2023.

בשנת 2024, 12% מהכנסות קיידנס הגיעו משוק סין – ירידה מ־17% בשנה שלפניה – על רקע הגבלות רגולטוריות והחרפה ביחסים בין וושינגטון לבייג'ינג. החקירה נפתחה לאחר שקיידנס קיבלה צווי זימון ממשרד המסחר (ב־2021) וממשרד המשפטים (ב־2023) בנוגע למכירות ללקוחות בסין.

הפרשה נחשבת לאות לכך שהממשל האמריקני ממשיך באכיפת מגבלות הייצוא לטכנולוגיה אסטרטגית מול סין, גם במקביל לניסיונות חידוש הדיאלוג הכלכלי בין המדינות.

הפוסט קיידנס תודה באשמה ותשלם 140 מיליון דולר בגין מכירת טכנולוגיית שבבים לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.