במסגרת פסגת ה-AI השנתית השנייה של סיסקו, שרטט מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, את תמונת המצב הנוכחית של ענקית השבבים, תוך חשיפת פרטים חדשים על התקדמות עסקי הייצור (Foundry), הכניסה לשוק המעבדים הגרפיים והתחרות הגוברת מול סין.

בשיחה עם ג'יטו פאטל, הדגיש טאן כי אינטל נמצאת בעיצומו של תהליך לייצוב ושיקום יכולות הייצור, לצד הרחבת סל המוצרים לתחום הבינה המלאכותית.

התקדמות בייצור: "עסק של עבודה קשה ואמון"
טאן חשף כי עם כניסתו לתפקיד, תפוקת הייצור (Yield) בתהליך ה-18A הייתה נמוכה, אך לאחר שילוב כוחות עם חברות ציוד ובדיקה חיצוניות, החברה רושמת כעת שיפור עקבי של 7% עד 8% בתפוקה מדי חודש.

לגבי הדור הבא, טכנולוגיית ה-A14 (הנחשבת למתקדמת ביותר במפת הדרכים), ציין טאן כי החברה מכוונת ל"ייצור בסיכון" (Risk Production) בשנת 2028 ולייצור המוני מלא (Volume Production) בשנת 2029. "הקמנו תהליכים שיבטיחו ללקוחות לא רק תפוקה טובה, אלא גם את כל הקניין הרוחני (IP) הנדרש, כולל למכשירים ניידים", אמר, והוסיף כי לקוחות חיצוניים כבר מגלים עניין ומקבלים ערכות תכנון (PDK 0.5) לעבודה על שבבי ניסיון.

כניסה אסטרטגית לשוק ה-GPU

באחת ההצהרות המשמעותיות בשיחה, אישר טאן כי אינטל נכנסת באופן מלא לתחום המעבדים הגרפיים (GPU) כדי להתחרות על עומסי העבודה של העתיד. "גייסתי לאחרונה ארכיטקט GPU ראשי", חשף טאן. "אנו מבינים שכדי לספק מענה מלא, אי אפשר להסתמך רק על מעבדי CPU. הגישה שלנו גמישה – אנו לא נעולים רק על ארכיטקטורת x86, אלא מחבקים גם את RISC-V, מתוך הבנה שהתוכנה היא זו שמגדירה את החומרה". בנוסף, ציין טאן כי אינטל "מהמרת חזק" על שימוש במצעי זכוכית (Glass Substrates)  כמבודד, ובוחנת שימוש בחומרים מתקדמים נוספים כמו יהלומים מלאכותיים וגליום-ניטריד.

ליפ בו טאן התייחס לשינוי התרבותי והעסקי העצום שהחברה עוברת בימים אלה:

"ניהול של שני עסקים במקביל – מוצרים וייצור – הוא אתגר עצום", הסביר טאן. "בצד של המוצר עוסקים בחדשנות ובמפות דרכים, אבל הצד השני הוא עסק של שירות נטו. התרבות הארגונית שלנו חייבת להשתנות. אני אומר לצוות שלי: 'חברים, זה עסק של עבודה שחורה, סיזיפית (Grinding)'. זה לא מספיק שיש לך טכנולוגיה טובה ואנשים פשוט יבואו".

לדברי טאן, המפתח להצלחה טמון בבניית אמון מול הלקוחות: "צריך לטחון את העבודה עד שמוכיחים את התפוקה (Yield) , כדי שהלקוחות יוכלו לסמוך עליך, כי כל ההכנסות והרווחים שלהם תלויים בזה. אנו צריכים להרוויח את האמון הזה ביושר. לכן אני מבקש מלקוחות: 'תנו לי 5%, 10% או 20% מהמוצר הכי גדול וחשוב שלכם – תנו לי להרוויח את האמון שלכם".

טאן אישר כי כבר יש מעורבות עמוקה של כמה לקוחות בתהליך ייצור A14 "אנחנו מחכים לשרת אותם. אני מקווה שבמחצית השנייה של השנה אני כבר אראה התחייבויות לנפח ייצור (Volume commitment) מהלקוחות, איזה מוצרים הם רוצים, ואוכל לספק להם".

אתגרי השוק: מחסור בזיכרון ותחרות מסין טאן הציג גישה ריאליסטית ושקופה לגבי האתגרים בתעשייה:

מחסור בזיכרון: להערכת טאן, המבוססת על שיחות עם יצרניות הזיכרון הגדולות, המחסור העולמי בשבבי זיכרון עבור יישומי AI צפוי להימשך עד שנת 2028. "ה-AI שואב את כל קיבולת הזיכרון הקיימת", הסביר.

התחרות מול סין: בהתייחסו למודל DeepSeek ולהתעצמות הטכנולוגית בסין, הזהיר טאן משאננות. הוא ציין כי גילה שחברת Huawei מעסיקה כ-100 ארכיטקטי מעבדים (CPU Architects) מהשורה הראשונה, שמצליחים לייצר חלופות טכנולוגיות למרות הסנקציות ומגבלות הציוד. "DeepSeek הייתה קריאת השכמה", אמר טאן, והדגיש את הצורך של ארה"ב להאיץ תהליכי מחקר ורגולציה בתחום האנרגיה והתשתיות כדי לא לאבד את ההובלה.

דבריו אלו של טאן מצטרפים לדיווח החברה מאתמול על שיתוף פעולה עתידי עם חברת SAIMEMORY של סופטבנק לפיתוח זיכרון חדש בשם ZAM. בכך החברה הופכת רשמית גם ליצרנית שבבי זיכרון.

ההסכם שכאמור נולד מתוך צורך מעשי של סופטבנק, הענקית היפנית שמקימה כיום רשת של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית (AI) ברחבי יפן. כאשר הבעיה הגדולה של מרכזים אלו היא צריכת החשמל האדירה שלהם.

הזיכרון החדש, שאינטל וסופטבנק יפתחו יחד, נועד לפתור בדיוק את הנקודה הזו, לספק רכיב מהיר מאוד, אבל כזה שצורך הרבה פחות אנרגיה מהרכיבים הקיימים היום. הפיתוח ייעשה על בסיס ידע אמריקאי וטכנולוגיות ייצור של אינטל, כשהמטרה היא להגיע לייצור המוני בשנת 2029.

הפוסט מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן: "נכנסים רשמית לתחום ה-GPU; שיפור עקבי של 8% בתפוקת הייצור (Yield) מדי חודש" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי הפרטים שפורסמו, אסטרה צפויה לקלוט בעיקר חלק מעובדי פליופס, בדגש על מחלקת החומרה. ההערכה היא שכ־30–40 מתוך כ־100 עובדי החברה לא ייקלטו לאחר השלמת העסקה, וחלק ניכר ממחלקת התוכנה לא יועסק בהמשך

חברת Astera Labs האמריקאית הציבורית קרובה להשלמת רכישת סטארט־אפ השבבים הישראלי Pliops בעסקה המוערכת בכ־70 מיליון דולר. לפי הדיווח, מדובר בשווי נמוך משמעותית מהיקף ההשקעות שגייסה פליופס מאז הקמתה ומהשווי שנקבע לה בסבב הגיוס האחרון ב־2022. כך מדווח אתר דה מרקר.

עסקה “ממוקדת כוח אדם” וקיצוץ צפוי בכוח האדם

לפי הפרטים שפורסמו, אסטרה צפויה לקלוט בעיקר חלק מעובדי פליופס, בדגש על מחלקת החומרה. ההערכה היא שכ־30–40 מתוך כ־100 עובדי החברה לא ייקלטו לאחר השלמת העסקה, וחלק ניכר ממחלקת התוכנה לא יועסק בהמשך. עוד צוין כי צוות קטן אמור לבחון היתכנות לשילוב הטכנולוגיה של פליופס באסטרה, אך לא ברור אם הדבר אכן יתממש.

לפי הדיווח, בתחילת המגעים דובר על טווח של 150–200 מיליון דולר, אך בסופו של דבר התגבשה עסקה בהיקף של כ־70 מיליון דולר. פליופס גייסה מאז 2017 כ־215 מיליון דולר, וב־2022 הוערכה בכ־650–700 מיליון דולר. המשמעות היא “אקזיט מקוצץ” ביחס לציפיות ולתמחור בעבר.

שינויי הנהלה ומרכז פיתוח בישראל

לאחר השלמת הרכישה, מנכ״ל פליופס עידו בוקשפן צפוי לעבוד תחת גיא אזרד, שמונה למנהל מרכז הפיתוח של אסטרה בישראל. לפי הדיווח, אזרד כיהן בעבר כמנכ״ל מארוול ישראל ובתפקידו האחרון היה סמנכ״ל ההנדסה לתכנון תשתיות שבבים בגוגל קלאוד ישראל, ועזב לאחרונה את גוגל כדי להצטרף לאסטרה.

ברקע, פליופס פיתחה מעבד שמיועד להאיץ ולייעל משימות אחסון נתונים בדאטה־סנטרים, וגייסה לאורך השנים משקיעים בולטים מהתעשייה. החברה גם ניהלה בעבר מגעים למיזוג עם החברה הצרפתית Kalray, אך המהלך נפל לאחר ירידה חדה בשווי קלאריי והתרסקות המו״מ.

אסטרה לאבס פועלת בתחום שבבי ותוכנות הקישוריות המהירה בדאטה־סנטרים, תחום שנהנה מביקוש גובר על רקע הגאות בבינה מלאכותית. לפי הדיווח, החברה הונפקה ב־2024 ונסחרת כיום לפי שווי של כ־27.5 מיליארד דולר.

מפליופס לא נמסרה תגובה.

הפוסט סטארט־אפ השבבים פליופס נמכר לאסטרה לאבס בהפסד; גיא אזרד מונה למנכ"ל אסטרה לאב בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בדיונים בדאבוס (20-01-2026), שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הציג את התלות הגלובלית בייצור שבבים מתקדמים בטייוואן כסיכון המאקרו־כלכלי החריף ביותר. לדבריו, ריכוז הייצור באי הופך אותו ל“נקודת כשל יחידה”, והתרחיש של שיבוש משמעותי בייצור – בשל חסימה או פגיעה בתשתיות – עלול להביא למה שתיאר כ“אפוקליפסה כלכלית”.

המסר של בסנט מתחבר לשיח ותיק בוושינגטון ובתעשייה: גם אם מפעלים חדשים נבנים במקומות נוספים, היכולת לייצר שבבים בקדמת הטכנולוגיה עדיין מרוכזת מאוד – ולכן כל זעזוע גיאופוליטי סביב טייוואן נתפס כתרחיש סיכון מערכתי.

מינרלים קריטיים: צוואר הבקבוק שמעבר לשבבים

באותו הקשר, בסנט דיבר על הקמת “ברית מינרלים קריטיים” שנועדה לצמצם תלות בשרשראות אספקה שבהן לסין יש יתרון גדול (כרייה, עיבוד וזיקוק). במקביל לדאבוס, משרד האוצר האמריקני דיווח רשמית על דיאלוג רב־צדדי בנושא שרשראות אספקה והשקעות במינרלים קריטיים בהשתתפות מדינות G7 ועוד שותפות (ביניהן אוסטרליה, הודו, מקסיקו וקוריאה הדרומית).

(\החיבור בין “שבבים” ל“מינרלים” חשוב: גם אם יכולת הייצור (fabs) מתרחבת מחוץ לטייוואן, היא נשענת על חומרים ורכיבים שמגיעים ממספר מצומצם של מדינות ומתקנים. לכן, בראיית מדיניות, ביטחון שרשרת האספקה אינו מסתכם במפעלים – אלא כולל גם חומרי גלם, ציוד ותהליכי עיבוד.

גרינלנד, מכסים והפוליטיקה של משאבים

במקביל לשיח על מינרלים, דווח כי ממשל טראמפ משתמש גם באיום מכסים מול דנמרק ומדינות אירופיות נוספות בהקשר של גרינלנד. לפי דיווחים, טראמפ איים בהטלת מכסים עד שיושג “הסכם” סביב רכישת גרינלנד – צעד שמוסבר בין היתר גם במונחי גיאופוליטיקה של משאבים.
ברקע, צרפת אישרה השתתפות במבצע צבאי־תמרוני בגרינלנד (Operation Arctic Endurance) – נתון שממחיש עד כמה האזור הפך רגיש בזירת המעצמות.

שבבי אנבידיה H200 לסין: בין תחרות למסוכנות ביטחונית

בצד השני של אותה תמונת־על, הוויכוח על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין התחמם. לפי רויטרס (19-12-2025), ממשל טראמפ פתח בדיקה בין־משרדית שעשויה להוביל לאישורי יצוא ראשונים לסין של Nvidia H200 (השבב השני בעוצמתו של אנבידיה, לפני דור Blackwell), לאחר שטראמפ אמר שיאפשר מכירות תוך גביית עמלה של 25% ותוך הגבלות.

על רקע זה, מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, אמר בדאבוס (21-01-2026) שהמהלך “משוגע” והשווה אותו ל“מכירת נשק גרעיני לצפון קוריאה” – בטענה להשלכות ביטחוניות עמוקות אם שבבים כאלה יאיצו יכולות AI בסין.

מנגד, מנכ״ל Google DeepMind דמיס הסאביס ניסה להרגיע וטען שחברות AI בסין מפגרות בכחצי שנה אחרי החזית המובילה במערב, וכינה חלק מהבהלה סביב מודלים סיניים תגובת־יתר.

העימות הזה כבר מחלחל גם לזירה הפוליטית: בארה״ב קודמה בוועדת בית הנבחרים הצעת חוק שמבקשת להרחיב את סמכות הקונגרס לפקח על יצוא שבבי AI מתקדמים – סימן לכך שהמאבק על איזון בין “יתרון טכנולוגי”, “עסקים” ו“ביטחון לאומי” הופך למחלוקת מוסדית ולא רק למדיניות ממשל.

הפוסט דאבוס 2026: מה באמת קרה בחדרי הדיונים של מנהיגי המעצמות בנושא שבבים, AI וסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של BestBrokers, המבוסס על מדדי MSCI ACWI, מציב את מגזר השבבים וציוד השבבים כאחד המנצחים הבולטים של 2025: תשואה גולמית שנתית של 50.65%, שמדרגת את המגזר במקום הרביעי בין הענפים שנבחנו. מי שעקפו את השבבים היו בעיקר מגזרים “קשיחים” הקשורים למתכות יקרות – ובראשם כריית כסף וכריית זהב – בעוד שמגזר ה-IT הרחב הסתפק בתשואה נמוכה בהרבה. (B2B News Network)

הניתוח של BestBrokers בוחן ביצועים והשוואות גודל בין ענפים על בסיס מדדי MSCI ACWI (49 מדינות, שווקים מפותחים ומתעוררים), ומשלב נתוני שווי שוק לחברות בודדות ממקור חיצוני (CompaniesMarketCap) שנדגמו לתאריך 29.12.2025, לצד הסבר על שימוש בשווי שוק “חופשי למסחר” (free-float) במדדי MSCI.

איפה השבבים מול ענפים אחרים ב-2025

לפי העיבוד שצוטט מהדוח, כריית כסף הובילה את 2025 עם 207.42%, כריית זהב עם 175.69%, ואחריהן הגיעו גם ענפים נוספים שמושפעים ממחזור הסחורות. בתוך “אשכול” הענפים הטכנולוגיים-תשתיתיים, השבבים בלטו עם 50.65% – הרבה מעל מגזר ה-IT, שדורג עשירי בלבד עם 23.93%. כלומר, תשואת השבבים הייתה יותר מכפולה מזו של ה-IT הרחב באותה שנה.

בדוח ובניתוח הנלווה מוסבר שהפער הזה משקף תזה של “תשתית פיזית”: שוק ההון תימחר ב-2025 את יכולת החישוב ואת קיבולת הייצור כמשאבים מוגבלים, על רקע האצה בביקוש ל-AI, השקעות בדאטה-סנטרים, ומאמצי “החזרה הביתה” (onshoring) של שרשראות אספקה.

תמונת עומק: גודל ממוצע ו-5 שנים לאחור

לצד התשואה, הדוח מנסה לענות גם על “כמה גדולות החברות בכל ענף בממוצע”. לפי הנתונים שצוטטו, מגזר ה-IT מוביל בגודל ממוצע של חברה במדדים (כ-80.66 מיליארד דולר בממוצע), אחריו שירותי תקשורת (כ-64.82 מיליארד), ומגזר השבבים במקום השלישי עם כ-43.19 מיליארד דולר בממוצע על פני 249 חברות במדד הענפי שנבדק.

במבט של חמש שנים, השבבים מדורגים גבוה גם כן: 23.08% תשואה גולמית – מתחת לכריית זהב (23.45%) ומעל שורת ענפים כמו יצרני אנרגיה וכריית כסף.

10 החברות הגדולות בתעשיית השבבים

הדוח מדגיש גם ריכוזיות: אותם שמות חוזרים במספר מדדים/סלי-השקעה (בפרט אנבידיה, ברודקום, ASML ו-TSMC), מה שממחיש עד כמה “החומרה” וה“תוכנה” נעשו שזורות זו בזו.

לצורך תמונת “מי הגדולות”, הנה עשיריית השבבים הגדולה לפי שווי שוק על בסיס CompaniesMarketCap (הדירוג מתעדכן תדיר; BestBrokers מציינים שהשתמשו באותו מקור עבור דגימה לתאריך 29.12.2025):

מה זה אומר ל-2026, לפי הדוח

המסר המרכזי של BestBrokers הוא מעבר מ”ראלי רוחבי” לביצועים סלקטיביים יותר: חברות שיושבות עמוק בתוך תשתיות ה-AI, ייצור מתקדם וציוד קריטי – עשויות ליהנות מיתרון יחסי, בעוד חשיפה לשווקים מחזוריים, אי-ודאות סביב סין ועלויות הון עולות עשויות להגביר פערים בתוך הענף עצמו. (בנק בורסות)

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט דוח BestBrokers: תעשיית השבבים דורגה רביעית בתשואות 2025 – והרבה מעל מגזר ה-IT הרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבית הלבן פרסם הכרזה במסגרת סעיף 232 (National Security) שמטילה מכס ערך-מוסף (ad valorem) של 25% על “מוצרים מכוסים” בקטגוריה של שבבי מחשוב מתקדמים ומוצרי-נגזרת. לפי נוסח ההכרזה, מדובר במהלך דו-שלבי: בשלב הראשון המכס נכנס לתוקף (במקור נקבע ל-15 בינואר 2026), ובשלב השני ייקבע עדכון מדיניות עד 1 ביולי 2026, לרבות אפשרות להרחבת צעדים אם מו״מ עם מדינות וחברות לא יניב תוצאות.

בדף “Fact Sheet” של הבית הלבן צוין כי המכס חל על “שבבי מחשוב מתקדמים” מסוימים, עם דוגמאות מפורשות לשבבים כמו NVIDIA H200 ו-AMD MI325X, בנימוק של הגנה על הביטחון הלאומי והכלכלה האמריקנית. (The White House)

מה בדיוק נועד להשיג המכס

בהכרזה הרשמית הודגש שהמכס הוא חלק ממדיניות שמטרתה להאיץ העברת יכולות קריטיות לארה״ב, תוך שילוב חריגים ותמריצים שמיועדים לצמצם פגיעה מיידית במי שמרחיב פעילות בתוך ארה״ב (למשל הקלות/חריגים הקשורים לשימושים מסוימים ולבנייה של תשתיות מקומיות).

במקביל, עצם הסיווג תחת סעיף 232 ממקם את המהלך כצעד “תעשייתי-אסטרטגי” יותר מאשר מהלך סחר נקודתי: הוא מכוון לשנות תמריצים להשקעות, מיקומי ייצור ותכנון שרשרת אספקה — לא רק להעלות מחיר. (Equiti Default)

למה כסף (Silver) נכנס לסיפור

בניתוח שפורסם באתר Equiti נטען שההשפעה על כסף צפויה להיות בעיקר עקיפה: אם חלק גדול יותר משרשרת הערך של שבבים “זז” לארה״ב, זה עשוי לשנות דפוסי רכש, לוגיסטיקה, מלאים ועיתוי הזמנות של חומרי גלם לתעשייה — גם אם הביקוש העולמי הכולל לכסף לא משתנה בן לילה.

כאן נכנסת גם דינמיקת המלאים: בשווקים של מתכות תעשייתיות, חשש ממכסים/הגבלות יכול לגרום לחברות ולסוחרים להקדים יבוא ולהגדיל מלאים “כדי לא להיתקע”, מה שמזיז מתכת בין מוקדי אחסון בעולם ויכול להגביר תנודתיות. ברויטרס דווח בעבר על זרימות משמעותיות של כסף למחסנים בניו יורק ועל תנודות שנבעו משילוב של ארביטראז׳, עלויות מימון וחששות סחר.

בין מדיניות שבבים לשוק מתכות

הקשר בין שבבים לכסף אינו חדש: כסף משמש במגוון רכיבים אלקטרוניים ובתעשיות עתירות-טכנולוגיה. אבל כשהדיון עובר ממחסור נקודתי לשאלת “איפה ייוצרו שבבים בעוד שנתיים”, ההשפעה בשוקי חומרי הגלם נוטה להופיע דרך ציפיות ותכנון שרשרת אספקה (מלאים, חוזים, ביטוח סיכונים), ולא רק דרך צריכה בפועל. זה בדיוק סוג האפקט שעליו מצביע הניתוח של Equiti סביב המכסים החדשים על שבבים מתקדמים. (Equiti Default)

הפוסט מכס חדש על שבבי AI בארה״ב; השפעה על שוק חומרי הגלם ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה הישראלית, המוכרת זה מכבר כמעצמה עולמית של חדשנות, זכתה במחצית דצמבר החולף להצבעת אמון אדירה. ג'נסן הואנג, המנכ"ל בעל החזון של אנבידיה, הכריז על ישראל כ"בית השני" של החברה, והודיע ​​על השקעה שוברת שיאים בקמפוס ענק בן 90 דונם בקרית טבעון. הקמפוס נועד לאכלס יותר מ-10,000 עובדים ומציין אירוע טרנספורמטיבי שישפיע על כל המערכת האקולוגית הטכנולוגית הישראלית במשך עשרות שנים. עד השנים האחרונות היתה חברת אינטל המעסיק הגדול ביותר בהייטק הישראלי. כעת נראה כי אנבידיה עומדת לתפוס את מקומה של אינטל מתוך הכרה ביכולות הפיתוח של המהדנסים הישראלים.

מאז ומתמיד היתה ישראל מרכז חשוב לתכנון שבבים, כאשר כל מי שמחשב עצמו כשחקן מרכזי בשוק השבבים העולמי גם מחזיק במרכז פיתוח בישראל. מאינטל, ברוקדום וקוואלקום עד אמזון, גוגל ואפל לכולם יש כיום מרכזי פיתוח המעסיקים מאות אם לא אלפי מהנדסי שבבים בישראל. יחד עם זאת נראה כי מחויבותה של אנבידיה לישראל מעלה אותה למעמד ברמה חדשה. על ידי הגדרת ישראל כבסיס תפעולי מרכזי – שני רק למטה ארה"ב – אנבידיה מאותתת שהדרך לדור הבא של בינה מלאכותית ומחשוב עוברת ישירות דרך קריית טבעון. מהלך זה מאפשר את השילוב הייחודי של כישרון הנדסי ורוח יזמית המצויה בישראל, ומאשר את מעמדה בפסגת פיתוח השבבים העולמית.

"אפקט מלאנוקס" הוכפל

הצהרתו של מנכ"ל אנבידיה הינה תוצאה ישירה של החוויה החיובית מאד של אנבידיה לאחר רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020. שילוב יכולות עיבודי הרשת המובילות בעולם של מלאנוקס במערך מחשוב העל של בינה מלאכותית של אנבידיה היה הצלחה מסחררת, המונעת על ידי האיכות והחדשנות יוצאות הדופן של צוותי ההנדסה הישראליים. החלטתו של הואנג להכפיל את המאמץ בישראל היא עדות לכישרון שהניע את מלאנוקס וכעת מניע מרכיבים קריטיים בהצלחתה העולמית של אנבידיה. הקמפוס החדש מייצג הכפלה של הצלחה זו, ומתמקד לא רק ברשתות, אלא בספקטרום המלא של טכנולוגיות אנבידיה – כולל ארכיטקטורת GPU מהדור הבא, תכנון CPU ומערכת האקולוגית של התוכנה המניעה את מהפכת הבינה המלאכותית.

בעקבות ענקים

ההתרחבות של אנבידיה משקפת את המסלול המוצלח של ענקיות טכנולוגיה אחרות באזור, ובראשן אפל. אפל נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2012 עם רכישת Anobit, ולאחר שחוותה ממקור ראשון את כישרונות ההנדסה המקומיים, הרחיבה באופן דרמטי את נוכחותה. כיום, אפל מעסיקה יותר מ-2,500 מהנדסים בישראל, ומסתמכת עליהם עבור חלק מפיתוח השבבים החשוב ביותר שלה. המהלך של אנבידיה מרמז על מחויבות דומה, אם לא גדולה יותר, לטווח ארוך למינוף מומחיות ישראלית כעמוד תווך באסטרטגיית המחקר והפיתוח הגלובלית שלה.

תזמון מושלם בתוך שינויים בתעשייה

התוכניות השאפתניות של אנבידיה מגיעות לצומת קריטי עבור התעשייה המקומית. במשך עשרות שנים, אינטל הייתה המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הטכנולוגיה בישראל, והסתמכה במידה רבה על מהנדסים ישראלים לפיתוח המעבדים המתקדמים ביותר שלה. עם זאת, כאשר אינטל מתמודדת כיום עם אתגרים ומצמצמת את כוח העבודה שלה, ההתרחבות של אנבידיה מציעה איזון חיוני. היא מבטיחה שלמאגר העמוק של כישרונות מוליכים למחצה מתקדמים בישראל יהיה בית חדש ודינמי, תוך מניעת "בריחת מוחות" ושמירת היתרון התחרותי של המדינה בתקופת מעבר עבור שחקנים גדולים אחרים.

תדלוק צינור הכישרונות

ההשפעה המיידית ביותר תהיה על שוק העבודה. המטרה להעסיק מעל 10,000 עובדים יוצרת ביקוש עצום לכישרונות הנדסיים מתקדמים. זה יביא לתחרות עזה על עובדים מיומנים, מה שסביר להניח שיעלה את המשכורות וההטבות ברחבי המגזר. חשוב מכך, זה ייתן תמריץ לאוניברסיטאות ולמכונים טכניים להרחיב את מסלולי המוליכים למחצה ובינה מלאכותית שלהם, ויבטיח זרימה קבועה של כישרונות חדשים כדי לענות על ביקוש חסר תקדים זה. זה מבטיח למעשה נתיב קריירה לדור הבא של מהנדסים ישראלים.

מגנט למערכת האקולוגית

המגה-קמפוס של אנבידיה יפעל ככוח כבידה. מתקן בקנה מידה כזה מושך אליו קבוצת תעשיות תומכות – סטארט-אפים המפתחים תוכנות בינה מלאכותית משלימות, ספקים המספקים כלי עיצוב מיוחדים ושותפים המעוניינים להשתלב עם הפלטפורמות של אנבידיה. זה מטפח מערכת אקולוגית צפופה שבה חדשנות מתרחשת לא רק במעבדה, אלא גם בבתי הקפה ובחדרי הישיבות המקיפים את הקמפוס. אנו יכולים לצפות לעלייה במספר הסטארטאפים המקומיים שמטרתם להיות חלק משרשרת האספקה ​​של אנבידיה או למנף את הקרבה החדשה שלה למיזמים שיתופי פעולה.

חוסן בתקופות סוערות

אולי ההיבט הנוגע ללב ביותר של הכרזה זו הוא העיתוי שלה. בתקופה המאופיינת בחוסר יציבות גיאופוליטית ומלחמה, ענקית עולמית כמו אנבידיה שבוחרת להכפיל את נוכחותה בישראל שולחת מסר רב עוצמה של חוסן ואמונה ארוכת טווח. היא מרגיעה משקיעים בינלאומיים כי נקודות החוזק הבסיסיות של מגזר הטכנולוגיה הישראלי – החדשנות, הזריזות וההון האנושי שלו – נותרו בלתי מעורערות.

אפשר לסכם ולומר כי ההצהרה של ג'נסן הואנג היא רגע מכונן עבור תעשיית השבבים הישראלית. היא מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז בינלאומי לפיתוח שבבים מתקדמים. בשנות ה- 70 של המאה הקודמת היה זה דב פרומן, יהודי וישראלי ציוני שהצליח לשכנע את חברת אינטל העולמית לפתוח בישראל מרכז פיתוח שבבים. מרכז שבעקבותיו הפכה ישראל למרכז עולמי חשוב לפיתוח שבבים. ג'נסן הואנג, אינו ישראלי וגם לא יהודי אבל מעשיו בעת האחרונה ומחויבותו לישראל ישפיעו מהותית על תעשיית הטק הישראלית.  

ישראל כבר הפכה למרכז פיתוח הכרחי במהפיכת הבינה המלאכותית העולמית אך העובדה כי אנבידיה, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם מאמינה ביכולות הפתוח של מהנדסי ישראל מבטיחה כי חברות נוספות ילכו בעקבותיה ויסייעו לעתיד של צמיחה טכנולוגית וכלכלית בישראל.  

הפוסט השפעת הצהרת "הבית השני" של אנבידיה על תעשיית השבבים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביקורו האחרון של הואנג בישראל היה בשנת 2019. בשנת 2023 התכוון להגיע לביקור נוסף אך זה בוטל בעקבות מלחמת ה -7 באוקטובר. יחד עם זאת הואנג התבטא מספר פעמים בענין תמיכתו בישראל ואף העניק לעובדיו בונוס מיוחד בתקופת המלחמה.

“אכפת להם גם מהמדינה”

הואנג ניצל את הבמה כדי להדגיש את תרומת המרכז הישראלי לפעילות הגלובלית של אנבידיה, והרעיף שבחים על העובדים: “קודם כול, הצוות שלנו בישראל הוא פשוט מדהים. הם חרוצים, הם חכמים, הם מסורים, אכפת להם מהחברה, אכפת להם מהאנשים, ואכפת להם מהמדינה”. הוא הוסיף כי “ההקרבה שהם עושים זה למען זה ולמען המדינה היא פשוט מדהימה”.

בדבריו הוא גם ציין ששיעור התחלופה של עובדים בישראל נמוך במיוחד — “אחוז או שניים”, לדבריו — ושיש עובדים שנמצאים בחברה “20 ו־25 שנה”.

ישראל בלב פלטפורמת Rubin

בהקשר הטכנולוגי, כפי שציינו בידיעה קודמת, הואנג אמר כי מתוך שישה שבבים מרכזיים שנחשפו כחלק מפלטפורמת Rubin — הדור הבא של תשתיות ה-AI של אנבידיה — ארבעה פותחו בישראל: ConnectX-9, NVLink 6 Switch, Spectrum-6 / Spectrum-X (רכיבי רשת מהדור הבא, כולל שילובים עם CPO), ו-BlueField-4. “אז ארבעה מתוך שישה שבבים הגיעו מישראל… ואולי בפעם הבאה — שישה מתוך שישה”, התבדח.

למי שלא חי את עולם החומרה ביום-יום: אלו שבבים שנועדו “להחזיק” את מרכזי הנתונים של עידן הבינה המלאכותית — תקשורת מהירה בין מעבדים גרפיים, חיבורי רשת בקצבים גבוהים, ורכיבי תשתית שמורידים עומס מהשרתים. במילים אחרות, לא רק “עוד שבב”, אלא לב המערכת שמאפשר לאלפי מעבדים לעבוד יחד.

בשלב זה לא פורסם מועד לביקור. עם זאת, הדברים נאמרים על רקע התרחבות משמעותית של אנבידיה בישראל בשנים האחרונות, כולל דיווחים על תוכניות להתרחבות בכוח האדם והקמת קמפוס גדול בצפון.

הפוסט ג’נסן הואנג הודיע שיגיע לישראל בקרוב: “הצוות שלנו פשוט מדהים” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה ב-CES 2026 את Core Ultra Series 3, הדור הראשון של פנתר לייק בתהליך Intel 18A. המעבדים החדשים מיועדים בעיקר למחשבים ניידים, עם הבטחות לשיפור בביצועים, בגרפיקה ובחיי הסוללה. אינטל הודיעה כי יותר מ-200 דגמי מחשבים של יצרניות שונות יתבססו על הפלטפורמה, וכי ההזמנה המוקדמת תיפתח ב-6 בינואר והזמינות העולמית תחל ב-27 בינואר.

בתערוכה בלאס וגאס מציגה אינטל את Panther Lake גם כנקודת מבחן אסטרטגית: זהו קו מוצרי לקוח ראשון שמיוצר בייצור מתקדם על תהליך 18A, בזמן שהחברה מנסה לבלום שחיקת נתח שוק מול AMD ומתחרות נוספות, לאחר שבדור הקודם הסתמכה במידה רבה על ייצור אצל TSMC.

מה חדש בדור הזה

לפי אינטל, סדרת Core Ultra Series 3 כוללת גם “מחלקה” חדשה של דגמי X (למשל X9 ו-X7) המכוונים לקצה העליון של שוק המחשבים הניידים, עם עד 16 ליבות CPU, גרפיקה משולבת מדור Xe3 ועד 12 ליבות גרפיות בדגמים הבכירים, ומאיץ בינה מלאכותית (NPU) שמגיע עד 50 TOPS (טריליוני פעולות בשנייה).

אינטל מדגישה גם את יכולות ה-AI הכוללות של הפלטפורמה: עד 180 TOPS בסך הכול, כאשר חלק גדול מהיכולת מגיע מה-GPU המשולב. המסר כאן ברור: “מחשב AI” שיכול להריץ יותר משימות מקומית, בלי לשלוח הכול לענן – אבל בפועל זה תלוי מאוד בתוכנה, בדרייברים ובאופטימיזציה של האפליקציות.

במדדי הביצועים שמציגה אינטל יש כמה נקודות בולטות:

• עד 60% שיפור בביצועי ריבוי-ליבות לעומת Lunar Lake (בהשוואה ובתנאים שמפורטים במדד הביצועים של החברה).
• עד 77% שיפור בביצועי גיימינג (גם כאן – לפי בדיקות פנימיות ומסגרת השוואה מוגדרת).
• עד כ-27 שעות סוללה – בדוגמה שאינטל מפרטת מדובר ב-27.1 שעות של סטרימינג Netflix ב-1080p בדפדפן Edge, על “דיזיין ייחוס” של Lenovo, כך שלא מדובר בהכרח במספר שכל מחשב מסחרי ישחזר.

במילים אחרות: יש כאן קפיצה מדווחת, אבל לפני שמסיקים מסקנות צריך לראות מחשבים אמיתיים, עם קירור, סוללה ומעטפת תרמית של כל יצרנית – ובעיקר ביקורות בלתי תלויות שמריצות עומסי עבודה מגוונים ולא רק תרחיש בדיקה אחד.

לא רק לפטופים: אינטל מכוונת גם ל-Handhelds ולרובוטיקה

מעבר למחשבים ניידים “קלאסיים”, אינטל אומרת שהפלטפורמה תשמש גם בסיס למערכות משחק ניידות (Handheld gaming PCs).

החברה מנסה במקביל לדחוף את Series 3 לשוקי ה-Edge והרובוטיקה, עם הטענה שאפשר לבצע על שבב אחד גם עיבוד “רגיל” וגם משימות ראייה ממוחשבת ו-AI – במקום שילוב CPU עם כרטיס גרפי נפרד. במסמך ציטוטים של שותפות אקו-סיסטם שמפרסמת אינטל מופיעות דוגמאות לבנצ’מרקים מול NVIDIA Jetson AGX Orin, כולל טענות לשיפור במהירות טקסט-לדיבור, בתפוקת מודלי שפה ובמשימות ראייה – אך אלה נתוני שותפות/חברות ולא בדיקות מעבדה ניטרליות.

אינטל מציינת כי הזמנה מוקדמת למחשבים הראשונים תיפתח ב-6-1-2026, ושהמחשבים יהיו זמינים בעולם החל מ-27-1-2026, עם הרחבת ההיצע במהלך המחצית הראשונה של השנה.

הפוסט אינטל חשפה ב-CES 2026 את הדור הראשון של פנתר לייק בתהליך Intel 18A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין תקפה בסוף דצמבר 2025 את ממשלת הולנד וטענה שהיא “אינה מגלה כל אחריות” לנוכח מה שבייג’ינג מגדירה כמשבר בשרשרת אספקת השבבים, שנוצר בעקבות צעדים הולנדיים נגד Nexperia – יצרנית שבבים הפועלת בהולנד ונמצאת בבעלות חברת Wingtech Technology הסינית. לפי דובר משרד המסחר הסיני, ההתערבות “המנהלית” של הולנד בענייני Nexperia היא שגרמה לשיבושים, וכעת – לטענת סין – הולנד אינה נוקטת צעדים ממשיים להסרת החסמים ולייצוב האספקה.

בלב המחלוקת עומד מהלך חריג שביצעה הולנד בסוף ספטמבר 2025: הממשלה השתמשה בסמכויות מיוחדות מכוח חוק לאומי ותיק (Goods Availability Act) כדי לקחת שליטה על החלטות ניהוליות בחברה, בנימוק של חשש לביטחון לאומי ולהעברת טכנולוגיה לגורמים בסין. המהלך כלל מינוי הנהלה זמנית והגבלות על צעדים שנתפסו כבעלי “רגישות ביטחונית”.

המתיחות לא נשארה ברמה הדיפלומטית. לפי דיווחים, השיבושים באספקה החלו להדאיג גם תעשיות מחוץ לאירופה: Nexperia מייצרת שבבים “פשוטים” אך נפוצים מאוד לרכב ולאלקטרוניקה, ובנקודת השיא של העימות אף עלו חששות ממחסור אצל יצרני רכב אם המחלוקת תימשך. ברקע לכך, דווח גם על צעדים סיניים שהגבילו זמנית יצוא של מוצרים מסוימים – מה שהחריף את הלחץ על שרשרת האספקה.

בחודשים שלאחר מכן נרשמו ניסיונות להרגיע את העימות: בהולנד דווח על הקפאה/השבתה של צעדי ההשתלטות כמחווה, ובמקביל דווח שסין הסירה חלק מההגבלות שהוטלו. עם זאת, המחלוקת העקרונית – האם מדובר בהגנה לגיטימית על ביטחון וטכנולוגיה או בצעד פוליטי שמערער את סחר השבבים – נשארה בעינה.

הפוסט סין מאשימה את ממשלת הולנד במשבר שרשרת אספקת השבבים סביב Nexperia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מסמך חדש של Observer Research Foundation (ORF), שפורסם ב־29-12-2025, בוחן את שרשרת האספקה העולמית של השבבים ומציע לקחים לשלב הבא של “משימת השבבים של הודו”. הטענה המרכזית: לשבבים יש שרשרת ייצור מפוצלת ומורכבת במיוחד — תכנון, ייצור פרוסות שבבים (fabs), והרכבה-בדיקה-סימון-אריזה (ATMP/OSAT) — ולכן ניסיון לבנות “עצמאות מלאה” במהירות עלול להיות יקר, איטי ומסוכן.

לפי המסמך, משבר הקורונה חשף עד כמה שרשרת האספקה שבירה: מספיק כשל נקודתי — מחסור בחומרי גלם וגזים, תקלה במפעל מרכזי, שריפה, רעידת אדמה או בצורת — כדי לגרור עיכובים בייצור מכוניות, אלקטרוניקה ותשתיות תקשורת. לכך מצטרפת היריבות הטכנולוגית בין ארה״ב לסין, שמציבה שבבים וציוד ייצור בלב מאבקי כוח, לרבות מגבלות יצוא ומדיניות “friendshoring” שמנסה להעביר פעילות למדינות ידידותיות.

המסמך מדגיש שהקושי אינו רק גיאופוליטי אלא גם כלכלי-פיזיקלי: ייצור מתקדם דורש השקעות עצומות, ידע מצטבר וציוד ייעודי שמגיע ממספר קטן של ספקים. לכן גם אם הודו מציעה תמריצים נדיבים, אין דרך “להעתיק” בן לילה יכולות של מובילות כמו טייוואן או דרום קוריאה. מכאן מגיעה הביקורת: האסטרטגיה ההודית רחבה מדי — פיזור מאמצים בין מפעלים, אריזה, חומרים, הכשרות ומו״פ — ועלולה לא לייצר מסה קריטית באף תחום.

ההמלצה המרכזית היא מעבר מגישה שאפתנית של “שרשרת מלאה” לגישה פרקטית של “חוליה חיונית”: להתמקד בתכנון שבבים וב-ATMP/OSAT, תחומים שבהם הודו יכולה להתקדם מהר יותר, לנצל יתרונות בכוח אדם ובתעשייה, ולהפוך לשותפה שקשה לעקוף בשרשרת העולמית. לצד זאת, המסמך מציע לבנות “קשרים לאחור” — תעשיות תומכות של כימיקלים, גזים וחלקי ציוד — לגבש מסמך אסטרטגיה ארוך טווח עם אבני דרך, להגביר השקעה במו״פ, ולשלב את מערכת הביטחון כעוגן ביקוש (בעיקר לשבבים בצמתים “בוגרים”). לבסוף הוא מזהיר: מיקום מפעלים חייב להתבסס על מים, חשמל, לוגיסטיקה ותשתיות — כי טעויות כאן “אוכלות” את יתרון הסבסוד.

הפוסט הודו חייבת למקד את “משימת השבבים” בתכנון ובאריזה — ולא לרדוף אחר שרשרת מלאה הופיע לראשונה ב-Chiportal.