בליבה של שינוי זה עומדת ההשקעה האסטרטגית של ישראל במערכות המונעות על ידי בינה מלאכותית. על פי משרד הביטחון הישראלי, המדינה השיקה יוזמה רב שנתית לשילוב בינה מלאכותית ורובוטיקה בפעולותיה הצבאיות, במיוחד אלו המכוונות לאיומים ארוכי טווח כמו איראן. זה כולל פיתוח פלטפורמות אוטונומיות, נחילי רחפנים ומערכות נתונים בזמן אמת שיכולות לזהות, לתעדף ולתקוף מטרות עם התערבות אנושית מינימלית.

אחת הפריצות דרך המשמעותיות ביותר הייתה השימוש בבינה מלאכותית באיסוף מודיעין ובניית בנק מטרות. על ידי עיבוד כמויות עצומות של תמונות לוויין, איסוף נתוני מודיעין ונתוני קוד פתוח, מערכות ישראליות יכולות כעת לזהות אתרי טילים נסתרים, מתקנים תת-קרקעיים ומשגרים ניידים עמוק בתוך שטח איראן. תובנות אלו מוזנות לאחר מכן למתקני תחמושת מונחית ומדויקת – שרבות מהן מופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, ומותאמים לקבלת החלטות בזמן אמת בתרחישי לחימה.

שילוב הטכנולוגיות הללו איפשר לישראל לבצע תקיפות כירורגיות הממזערות נזק משני תוך מיקסום ההשפעה האסטרטגית. דיווחים מצביעים על כך שבמהלך המבצעים האחרונים, כוחות ישראליים ניטרלו בהצלחה נכסים איראניים בעלי ערך גבוה, כולל מרכזי פיקוד ומחסני נשק, בסיוע בינה מלאכותית.

קפיצה הטכנולוגיהשל ישראל אינה מקרית. זוהי תוצאה של שנים רבות של השקעה אסטרטגית מצד מערכת הביטחון הישראלית במה שהיא מכנה "תוכנית רב שנתית לעומק" – מדובר ביוזמה מתוכננת שמטרתה להפוך את צה"ל לכוח דומיננטי מבחינה דיגיטלית המסוגל לפעול הרבה מעבר לגבולותיו. בלב השינוי הזה טמונה מחויבות לבינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות שנועדו לעקוף ולהיות חכמות יותר מאשר יריביתיה של ישראל בזמן אמת.

כבר בשנת 2023 בהיותו מנכ"ל משרד הבטחון הביע אייל זמיר, כיום רמטכ"ל צה"ל, את אמונתו בישומי הבינה המלאכותית. בין השאר צוטט בכנס הרצליה באומרו: המשימה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI ולהיות בראש רשימה מצומצמת מאוד של מעצמות החברות במועדון זה" –  בינואר 2025 בעת שחנך את מינהלת הבינה המלאכותית של משרד הבטחון אמר: היכולות שיפותחו במינהלת יובילו לעליונות מבצעית ולהכרעת המערכה העתידית בתנאים טובים יותר תוך צמצום פגיעה בחיי אדם".

העליונות הזו כבר מורגשת. בתקיפות האחרונות כנגד תשתיות צבאיות איראניות – כולל מחסני טילים ומרכזי פיקוד לכאורה – דווח כי כוחות ישראליים השתמשו במערכות מיקוד בסיוע בינה מלאכותית המסוגלות לנתח תמונות לוויין, מודיעין אותות והזנות מידע מרחפנים בזמן אמת כדי לזהות ולתעדף מטרות בעלות ערך גבוה. מערכות אלו, המופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, יכולות לעבד מערכי נתונים עצומים באלפיות השנייה, מה שמאפשר את מה שאנליסטים צבאיים מכנים "דומיננטיות החלטה" – היכולת לפעול מהר יותר ובדייקנות רבה יותר מהאויב.

ההשלכות עמוקות. במבצע אחד שדווח, רחפנים ישראליים המצוידים בתוכנת ניווט וזיהוי עצמים המונעת על ידי בינה מלאכותית הצליחו לחדור למרחב האווירי האיראני, להתחמק מגילוי מכ"ם ולשלוח מטענים בדיוק רב. בניגוד לתקיפות אוויריות מסורתיות, שלעתים קרובות מסתמכות על טייסים אנושיים וקואורדינטות מתוכנתות מראש, מערכות אוטונומיות אלו מסתגלות למציאות באמצע הטיסה, ומגיבות לתנאים משתנים ולמידע חדש תוך כדי תנועה.

מעבר זה לכיוון מערכות אוטונומיות אינו מוגבל רק לאוויר. יחידות רובוטיות קרקעיות ורחפנים ימיים משולבים גם הם בערכת הכלים המבצעית של ישראל, ויוצרים רשת רב-תחומית של פלטפורמות חכמות שיכולות לפעול יחד. מערכות אלו נועדו לא רק לתקוף אלא גם ללמוד – כל משימה מזינה נתונים בחזרה למודלים של למידת מכונה המשפרים ביצועים עתידיים.

מבקרים העלו חששות אתיים לגבי התפקיד הגובר של בינה מלאכותית בלוחמה, והזהירו מפני עתיד שבו מכונות מקבלות החלטות של חיים ומוות ללא פיקוח אנושי. ישראל, מצידה, מתעקשת שכל המערכות האוטונומיות יישארו תחת פיקוד אנושי וכי פרוטוקולים מחמירים מסדירים את השימוש בהן.

כבר כעת ברור, שהיתרון הטכנולוגי של ישראל מעצב מחדש את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. איראן, אשר זה מכבר הסתמכה על כוחות שלוחיה (חיזבאללה, חמאס ודומיהם)  וטקטיקות הסתה כנגד ישראל וארה"ב, ניצבת כעת מול אויב המסוגל לנטרל איומים לפני שהם מתממשים. דבר זה אילץ את טהרן לחשוב מחדש על הדוקטרינה הצבאית שלה. כיום יש כבר דיווחים המצביעים על כך שאיראן מאיצה את יכולות הבינה המלאכותית והסייבר שלה בתגובה.

ההשלכות הגיאופוליטיות הרחבות יותר משמעותיות באותה מידה. הצלחתה של ישראל בשילוב בינה מלאכותית באסטרטגיית ההגנה שלה משכה את תשומת ליבן של בעלות ברית ויריבים כאחד. חברות נאט"ו הביעו עניין באימוץ מערכות דומות, בעוד שמדינות כמו סין ורוסיה ממהרות לפתח ארסנל משלהן המופעל על ידי בינה מלאכותית.

נראה ששדה הקרב של העתיד יעסוק פחות בכוח ברוטלי ויותר בעליונות חישובית. ככל שהסכסוך עם איראן ממשיך להתפתח, דבר אחד בטוח: כללי המלחמה נכתבים מחדש – לא על ידי גנרלים או דיפלומטים, אלא על ידי מהנדסים ומדעני נתונים. בעידן החדש הזה של לוחמה מדויקת, הנשק החזק ביותר אולי אינו טיל או רחפן, אלא הקוד שמנחה אותו.

הפוסט היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת בעזרת שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין, השולטת כמעט לחלוטין בשוק העולמי של יסודות נדירים (REEs), החלה להשתמש בכוחה כקלף אסטרטגי בעימות הגיאו-פוליטי עם המערב. ב-4 באפריל 2025, הטילה בייג'ינג מגבלות ייצוא חדשות ומערכת רישוי מחמירה על סוגים מסוימים של יסודות נדירים ומגנטים מבוססי ניאודימיום – מרכיבים קריטיים לרכב חשמלי, מערכות צבאיות, אלקטרוניקה מתקדמת ועוד.

לפי סקר השירות הגיאולוגי של ארה"ב, סין מייצרת כ־60% מהתפוקה העולמית של REEs אך מחזיקה ב־90% מיכולת הזיקוק, כולל מונופול מעשי על 100% מעיבוד יסודות נדירים כבדים (HREEs), כמו דיספרוזיום וטרביום – חיוניים למגנטים קבועים מתקדמים.

השפעה מיידית על הייצור במערב
תעשיות רבות במערב כבר מרגישות את ההשפעה. חברת Ford נאלצה לעצור את ייצור דגם Explorer במפעל בשיקגו, ו־Toyota השעתה את ייצור ההיברידים בקנטקי לשלושה ימים. באירופה, דיווחה התאחדות ספקי הרכב על השבתה במספר מפעלים – 32% מהיצרנים באיחוד האירופי דיווחו על מחסור קריטי תוך שבועיים מהטלת ההגבלות.

גם תעשיות הביטחוניות נפגעו. יסודות נדירים דרושים לייצור מטוסי F-35, צוללות גרעיניות ומערכות טילים. אנליסטים מעריכים כי עצירת האספקה עלולה להביא לעיכוב של 6–8 חודשים, ופגיעה של עד 40% בקצב הייצור של מטוסי F-35.

רישוי ייצוא ככלי ריגול כלכלי
מערכת הרישוי הסינית דורשת מידע מפורט על המשתמש הסופי והשימוש, ובכך מאפשרת לסין למפות תלות זרה ואף לאסוף מודיעין עסקי. לשם כך הוחמרה האכיפה על הברחות, והרישוי הפורמלי הפך למסלול החוקי היחיד ליצוא.

מגבלות הגירה בשרשרת האספקה
מכיוון שההגבלות חלות על מגנטים ולא על מוצרים סופיים, חברות שוקלות להעביר חלק מהייצור לסין – שם ניתן להרכיב את המגנט ברכיב סופי ולאסוף אותו ללא מגבלות.

המאבק בפיתוח אלטרנטיבות
למרות המאמצים האמריקניים והאירופיים להקים תעשייה עצמאית, התלות בסין תישאר לטווח הארוך. תהליך זיקוק ה־REE דורש ידע ומתקנים מתקדמים, וכרוך בעלויות סביבתיות וכלכליות כבדות. המפעל האמריקני MP Materials, למשל, שואף לייצר 1,000 טון מגנטים NdFeB עד סוף 2025 – לעומת 300,000 טון שמיוצרים בסין מדי שנה.

בנוסף, סין אוסרת ייצוא של ידע בתחום הפרדת REE מאז סוף 2023, ומערערת עוד יותר את יכולת ההשתחררות מהתלות בה.

מחירים מזנקים ומאבק ארוך צפוי
המהלך הסיני כבר גרם לזינוק במחירי דיספרוזיום (30% באפריל) ומחירי המגנטים NdFeB באירופה (עלייה של 22% בשבוע אחד). במקביל, מתחים גוברים בין ארה"ב לסין סביב מגבלות הדדיות, והסיכוי לפשרה נראה קלוש.

כפי שניסחה זאת נזאק ניאכטר, סגנית לשעבר במשרד המסחר האמריקני: "זהו עקב האכילס של ארה"ב והעולם – וסין ממשיכה לנצל זאת."

תגים: יסודות נדירים, סין, שרשראות אספקה, מגנטים ניאודימיים, תעשיית הרכב, תעשיית הביטחון, סחר בין ארה"ב לסין, חומרים קריטיים, REE
ביטוי מפתח: סין משתמשת ביסודות נדירים כנשק כלכלי
נרדפים: REEs, מגבלות ייצוא, מינרלים אסטרטגיים, דיספרוזיום, טרביום, מגנטים קבועים, משבר שרשרת אספקה, עימות טכנולוגי מערב-סין

הפוסט סין משתמשת באספקת היסודות הנדירים כנשק כלכלי – מפעלי רכב ותעשיות צבאיות במערב נפגעים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיות השבבים פרסם דו"ח חדש בשיתוף עם חברת הייעוץ האסטרטגי Kearney, בשיתוף עם ארגון SEMI, מציג תמונת מצב מדאיגה של תעשיית השבבים העולמית לשנת 2025: שרשרת האספקה נמצאת תחת לחץ כבד, כאשר הביקוש מזנק בעקבות פריצת הדרך של יישומי בינה מלאכותית, במקביל לשיבושים עקב מלחמות סחר, השקעות זהירות והיעדר קיבולת מספקת במתקני הייצור.

הדו"ח, שנערך על בסיס סקר של יותר מ-200 מנהלי שרשרת אספקה עולמיים וניתוח של מעל ל-5,000 רכיבים, מצביע על "מערכת אקולוגית שברירית, מקוטעת ומאויימת", במיוחד מול השתלטות צרכי ה-AI על שוק השבבים. לדברי ד"ר בהראט קאפור, שותף ב-Kearney וממובילי המחקר:

"השבבים עומדים כיום במרכז הקדמה הטכנולוגית, אך בניגוד לנפט, הם אינם סחורה גנרית – אלא תוצאה של תיאום מורכב, השקעות כבדות במחקר ופיתוח, וכוח אדם מיומן."

השפעת הבינה המלאכותית: ביקוש עצום, היצע מוגבל

הדו"ח מתאר כיצד יישומי AI מאיצים את הביקוש לשבבים מתקדמים – בעיקר בשרתים, רכב חכם, תעשייה ואלקטרוניקה – ודוחקים הצידה לקוחות מסורתיים בענפי האלקטרוניקה הצרכנית והטלקום. AI משנה את חלוקת המשאבים בתעשייה, ומשפיע על זמינות הצ'יפים גם עבור מוצרים המבוססים על טכנולוגיות ייצור "בוגרות".

לפי הדו"ח, 42% מהנשאלים מצפים למחסור בצמתים מתקדמים (advanced nodes), בעוד 65% בלבד מביעים ביטחון ביכולתם להבטיח אספקה יציבה – ירידה של 17% בהשוואה לשנה שעברה.

מלחמות סחר מקבעות חלוקה גיאוגרפית

ניתוח מעמיק של כושר הייצור לפי אזור (טאיוואן, סין, יפן, ארה"ב, אירופה, קוריאה ודרום-מזרח אסיה) מראה כיצד המכסים והרגולציה מקבעים חלוקה מבנית בין מזרח למערב. מהלכים אלה יוצרים מערכות שבבים מקבילות, ומגבירים את הסיכון לשרשרת אספקה לא עקבית ורגישה לזעזועים.

"רק השחקנים שיערכו מראש יצליחו לא רק להשיג שבבים – אלא גם לייצר לעצמם יתרון תחרותי ברור," ציין קושאל פרננדז, שותף נוסף ב-Kearney.

מסקנות עיקריות:

• AI משנה את כללי המשחק: הוא הופך לגורם המרכזי שמכתיב את ייצור והפצת השבבים.
• שיבושים מבניים: מלחמות סחר, פערים ברגולציה והשקעות מוגבלות בקיבולת מעמיקים את הסיכון למחסור.
• הביקוש לשבבים בצמתים בוגרים נותר גבוה: למרות המיקוד ב-AI, מגזרים כמו רכב וציוד תעשייתי נשענים על טכנולוגיות ייצור ותיקות.
• פחות ביטחון, יותר תחרות: לקוחות שאינם ערוכים נכון ימצאו עצמם מאחור.

הדו"ח State of Semiconductors 2025 | Braving the Storm מהווה תמרור אזהרה לתעשייה ולממשלות, וממחיש את הצורך בגיוון שרשראות האספקה, הגברת השקעות בתשתיות ייצור – והבנה שהשליטה בשוק השבבים הפכה לשאלת עוצמה גיאו-כלכלית.

תגיות:

ביטוי מפתח:

שוק השבבים הגלובלי 2025

נרדפים:

דו"ח שבבים, תעשיית הסמיקונדקטור, בינה מלאכותית, ייצור צ'יפים, מחסור בצמתים מתקדמים, שרשרת אספקה טכנולוגית, Kearney Semiconductor Report

הפוסט הבינה המלאכותית, המתחים הגיאופוליטיים והמחסור בהשקעות מכבידים על תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות הבחירות לנשיאות שהתקיימו בקוריאה הדרומית ביום שלישי, מביעים שגרירים זרים בסיאול אופטימיות באשר לחיזוק שיתופי הפעולה הדו-צדדיים עם הממשל החדש. גם שגריר ישראל בקוריאה, רפאל הרפז, בירך את העם הקוריאני על התהליך הדמוקרטי, והדגיש את עומק הקשר בין שתי המדינות.

"ישראל וקוריאה נהנות מיחסים חמים ודינמיים בתחומים כמו חדשנות וטכנולוגיה, ביטחון, תרבות ועוד," אמר הרפז. "יש לנו ידידות ארוכת שנים, המבוססת על כבוד הדדי ודמיון בין העמים, ואנו מצפים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל החדש להעמקת והרחבת הקשרים."

הקשרים בין ישראל וקוריאה הדרומית התחזקו בשנים האחרונות, במיוחד בתחומי טכנולוגיות מתקדמות, ביטחון והייטק, וזוכים לתמיכה רחבה מצד שני הממשלים. כעת, לאור חילופי השלטון הצפויים בסיאול, נפתח חלון הזדמנויות להמשך הידוק שיתופי הפעולה האסטרטגיים והכלכליים בין שתי המדינות.

הפוסט שגריר ישראל בקוריאה: "מצפים להעמקת הקשרים עם הממשל החדש" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית תמשיך להקפיד על שיתוף פעולה גלובלי בתחום החדשנות בשבבים, למרות התגברות המתיחות במסחר הבינלאומי, הכריזה סגנית נשיא הנציבות האירופית לטכנולוגיה ריבונותית, הנא וירקונן, בכנס International Technology Forum World שאירח ארגון המחקר הבלגי Imec.

“אירופה חייבת לשמור על מסורת של פתיחות ושיתוף פעולה, כאשר במקביל היא מבטיחה גישה יציבה וחסינה לשבבים שמניעים את כלכלותינו וחברותינו,” אמרה וירקונן. היא חזרה על הצורך במציאת איזון בין הגנה על שרשרת האספקה ובין המשך זרם הידע וההשקעות הגלובליות.

בחודש ינואר הטילה ארצות הברית הגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית מתקדמים, שהן חלות על יותר ממחצית מדינות האיחוד האירופי. במקביל, פתחה ממשל טראמפ בחקירה לבחינת הטלת מכסים ייעודיים על יבוא שבבים, צעד שמחזק את המגמה לפיתוח יכולות עיצוב וייצור מקומיות באירופה.

“בעידן הזה של מסחר גלובלי לא מדובר בסוף המודלים החדשניים, אלא בהזדמנות להעמיק שותפויות ולהרחיב אינטגרציה,” הדגישה וירקונן, תוך שהיא מציינת הסכמי שיתוף פעולה דיגיטליים עם יפן, דרום קוריאה, קנדה והודו.

לוק דן הובה, מנכ״ל Imec, תמך בדברי הנציבות: “התעשייה הזו הצליחה בזכות ההתמחות הבינלאומית; קשה לדמיין איזור אחד שישלוט בכל היבטי הטכנולוגיה. אירופה צריכה למנף את היתרונות שלה.” כמופת הציג את ASML ההולנדית, היחידה שמספקת מכונות ליתוגרפיה באורך גל קיצון.

יוזמת Chips Act, שנועדה להכפיל את נתח השוק האירופי ל-20% עד 2030, כוללת שורה של אמצעים לבניית קיבולת טכנולוגית ולחדשנות. מעל 85% מתקציב “Chips for Europe” כבר מחולק, בין השאר להקמת חמישה קווני מו“פ ו־competence centres בכל 27 המדינות.

ב־2024 דו״ח מבקר האירופי מצא כי האיחוד מתרחק מהיעד ומסביר שההגעה ל-20% בנתח שוק מחייבת מהירות רבה יותר. הנציבות תסקר מחדש את היוזמה עד ספטמבר 2026, במטרה לנסח “Chips Act 2.0” שיתמקד בתכנון שבבי AI, ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה, פוטוניקה ושבבי קוואנטום.

“התחרות קשה, אך לאירופה יש חזון, כישרון ומשאבים,” סיכמה וירקונן, וקראה לתעשייה, למרכזי מחקר ולרשויות המדינות החברות לקחת חלק פעיל בתהליך השכתוב, כדי להבטיח את עתיד תעשיית השבבים באירופה.

הפוסט אירופה מתחייבת לשיתוף פעולה גלובלי בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“בלי סיליקון, AI היה נשאר מושג תיאורטי” פרקש נאריין, מנכ״ל Real Intent בפאנל בהנחיית מנכ"ל ASG שלמה גרדמן, השתתפו דב מורן ,מנהל קרן גרוב ונצ'רס, ד"ר פרקש נאריין, מנכ"ל חברת Real Intent ואורי תדמור, נשיא KLA ישראל וסגן נשיא KLA העולמית. במסגרת הפאנל המיוחד על בינה מלאכותית (AI) בכנס ChipEx2025, נשאלו שלושת בכירי תעשיית השבבים סדרת שאלות מפתח על ההשפעות ההדדיות בין AI לסיליקון, האתגרים בהטמעת טכנולוגיות חדשות, והעתיד של הענף כולו.

מה משפיע יותר – AI המוטמע בשבבים או השבבים המאפשרים AI?

דב מורן: “אי־אפשר להפריד בין שני הגורמים הללו, שכן הם מהווים מערכת אקולוגית משולבת. מצד אחד, ללא שבבים חזקים המסוגלים לבצע חישובים בקצב גבוה, אין יישום מעשי של אלגוריתמים מתקדמים שיוגדרו כ-AI. מצד שני, אלגוריתמים חכמים שמשתמשים בלמידת מכונה ובאינטליגנציה מלאכותית משפיעים עמוקות על תכנון חומרה, אופטימיזציה של תהליכים ופיתוח חומרים וחלקיקים חדשים. לכן, כל שינוי בתכנון השבב—בין אם מדובר בארכיטקטורת מעבד או במימוש הנדסי של רכיבי זיכרון—מניע שיפורים ביכולות ה-AI. במקביל, כל פיתוח אלגוריתמי חדש דורש התאמות בתשתית הסיליקונית, כך שכל אחד מעצבי התחום חייב לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם חוקרי האלגוריתמים כדי למקסם את פוטנציאל החדשנות.”

ד"ר נאריין: “בימים אלה הסיליקון הוא ‘הדלק’ שמפעיל את מנועי ה-AI: ללא פלטפורמות חומרה המסוגלות לבצע עשרות טריליוני חישובים בשנייה, רוב אלגוריתמי הלמידה העמוקה היו נשארים בגדר ניסוי מדעי. בטווח הקצר, אין AI מעשי ללא שבבים מתקדמים, אך לטווח הארוך צפוי מצב שבו יוכלו אלגוריתמים חכמים להשפיע גם על תהליכי פיתוח וייצור השבבים עצמם—בעזרת ניתוח נתוני ייצור בזמן אמת, זיהוי דפוסים בלתי־אינטואיטיביים ואופטימיזציה דינמית של פרמטרים פיזיקליים. עם זאת, ברגע זה, אנחנו בעיצומו של מחזור שבו הסיליקון מוביל את ה-AI, אך השפעת ה-AI על עולם החומרה תתעצם ככל שנצבור יותר נתוני ייצור ונפתח כלים אנליטיים חזקים.”

אורי תדמור : “ב-KLA אנו עדים להשפעה הדדית ומתמשכת: מצד אחד, לקוחותינו מפתחים שבבים הכוללים HBM, אריזה תלת־מימדית ומבנים מורכבים שדורשים פתרונות yield ו-defectivity מתקדמים. מצד שני, אנו משלבים אלגוריתמים של למידת מכונה בכלי המטרולוגיה והבקרה שלנו כדי לייעל זיהוי פגמים ולחזות כשלי ייצור עוד בטרם קרו. התוצאה היא כי ה-AI שכבר מוטמע בתהליך הייצור מוביל לרמת דיוק ואמינות שנדרשים להמשך פיתוח שבבים מתקדמים, ואילו הצורך בשבבים עם ביצועים גבוהים ומאפייני חישוב מורכבים מדרבן אותנו לשכלל את אלגוריתמי ה-AI שלנו בכלי הניטור.”

אם הייתה לכם “כדור בדולח” ל-AI, כיצד הייתם משתמשים בו?

דב מורן: “בתור משקיע הון סיכון העוסק בטכנולוגיות עמוקות (deep tech), הכדור בדולח שלי היה משמש לחיזוי מגמות שוק חצי־מוליכים בטווח של חמש עד עשר שנים. הייתי שואל את הכדור מתי תגיע הערכת השווי של חברות דוגמת NVIDIA או TSMC לרמות קיצון, אילו טכנולוגיות יצרו מהפכות (כגון מעבר ל-2 ננומטר או שילוב neuromorphic), ואילו שווקים גאוגרפיים יובילו השקעות משמעותיות. הכוח הגדול של ה-VC הוא לראות סטארט-אפים בשלב מוקדם, ולוודא שההשקעה תממש את הפוטנציאל; הכדור בדולח היה מסייע לי לאמוד מראש אילו מיזמים יניבו תשואה גבוהה ואילו יתקעו את ענף ה-AI במבוי סתום.”

ד"ר נאריין: "אם הייתי מקבל מידע אנליטי מדויק מתחום ה-AI, הייתי מנצל אותו כדי לייעל את תהליכי ה-EDA שאנו מספקים ללקוחותינו: אילו תרחישי בדיקה יניבו פחות תקלות בשלב sign-off, באיזו תצורת RTL בשימוש חישובים מקבילים יוביל לביצועים מיטביים, ואיך להפחית את שטח הסיליקון הנדרש למעגל. בין אם מדובר בחיזוי זמן tape-out או באופטימיזציה של אוטומציה אנלוגית מבוססת למידת מכונה, היכולת להניח את הכדור לפני תחילת התהליך תעניק לנו יתרון תחרותי חד–משמעי.”

אורי תדמור: “בכדור הבדולח שלי הייתי מבקש תחזית על התפתחות תהליכי הייצור והבדיקות בעידן ה-3 ננומטר ומטה: באיזו מהירות יטמיעו foundries תהליכים חדשים, באילו תבניות אריזה אקטיביות יפחיתו defectivity בצורה דרמטית, ומה תהיה השילוב האופטימלי בין AI בענן לבין AI המוטמע בכלי הבדיקה. תשובות אלו יאיצו תכנון פיתוח כלים מותאמי AI, ימקמו את KLA בחוד החנית של טכנולוגיית ה-yield control ויספקו ללקוחותינו יכולות תובנה ובקרה לפני שיושקו הדורות הבאים של שבבים.”

אילו רעיונות פורצי דרך ראיתם אצל הסטארט-אפים וכיצד הם מתכננים לנצל AI?

דב מורן: “הרעיון שהכי תפס אותי הוא שילוב AI בפתרונות דיאגנוסטיקה רפואית: חברות שמשתמשות ברשתות עצביות לזהוי מוקדם של מחלות נדירות מתבססות על אוספי נתוני רנטגן, MRI וביוכימיה שמגיעים ממספר בתי חולים עולמיים, ומסוגלות לבצע אבחנה מדויקת בתוך שניות. במקום שמתלמיד רפואה יראה 50–100 חולים ביום, אלגוריתם טרained ב-AI רואה עשרות אלפי מקרים ומשפר את החלטות הרופאים. בנוסף, בחלק מהסטארט-אפים נבחנו פלטפורמות לזרז פיתוח תרופות על ידי חיקוי מולקולרי בינה מלאכותית, כך שתהליך אמריקה מסתיים תוך שנתיים במקום עשור, עם חסכון של מיליארדי דולרים.”

ד"ר נאריין: “בתחום התכנון עצמו, נחשפתי לחברות המפתחות מסלולי אוטומציה אנלוגית מבוססת למידת מכונה, שנותנות מהנדסים אפשרות להגדיר בפרמטרים גבוהי־רמה את מגבלות המעגל, ולקבל בעזרת AI הצעות לתכנון מבנים שמפחיתים רעש חשמלי ושיפור SNR ללא עריכת הסכמה ידנית של תאי ה-layout. הפתרונות הללו משתמשים בכמות אדירה של נתוני ניסוי, ולמידה על־ידי העברת לוחות סיליקון אמיתיים, ופותחים פתח למהפכה שתפחית באופן משמעותי את הזמן הדרוש לאפיון מעגלים אנלוגיים.”

אורי תדמור: “בחברות סטארט-אפ שהצגתי כלי ל-ML-driven defect detection בפאבים, ראינו גידול של למעלה מ-30% בזיהוי מוקדם של פגמים עוד בטרם הם גורמים לכשל. כמו כן, חברות שפיתחו AI-driven metrology adaptive sampling מצליחות להקטין את כמות ההדגימות הפיזיות על ופר על כל wafer ב-40%, תוך שמירה ואף שיפור של ה-yield. הפוטנציאל ליישם אלגוריתם חיזוי פגמים בזמן אמת בעזרת מצלמות תעשייתיות ושבבי עיבוד תמונה מוטמעים בכלי ה-inspection, מציג מהפכה פרוצדורלית ב-fab automation.”

פרקש, מהם האתגרים בהטמעת AI ב-IPs וב-design flow? האם בעתיד AI יעצב שבבים טוב יותר מהמהנדס האנושי?

“האתגר המרכזי הוא ניהול הסיכונים והאחריות: כדי לאמן מודל AI אמין דרושות כמויות עצומות של נתוני RTL והתנהגות post-layout, שהלקוחות לרוב אינם מוכנים לחשוף לספקים חיצוניים. ללא גישה ל-data sets רחבים, המודלים עלולים להציג תוצאות חריגות ולגרום לשגיאות בזיהוי בעיות timing או functional coverage, אך האחריות לכלי ולתקלות שנובעות ממנו נשארת על כתפי הספק. יתרה מזו, תהליך העדכון וה־re-training של המודל צריך להיות מתועד ובקרת איכות עליו קפדנית, כדי למנוע “drift” של הדיוק לאורך זמן. מסיבה זו פיתוח AI אמיתי בעולמות EDA מחייב תשתית שיתוף נתונים סגורה, אבטחת מידע ברמה גבוהה ומתודולוגיות אימות ו־rollback שיקחו בחשבון כישלונות אפשריים.”

“במחקר שהוזכר, העמידו בפני מודלים גנרטבייים הצעות לתכנון מעגל אנלוגי למול 5G שהיו בלתי־אינטואיטיביות ולרוב קרוּעש־המיתרי: מבנים דחוסים במיוחד עם יחסי W/L ייחודיים שנבדקו במעבדה והציגו ביצועים שעקפו תכנונים מסורתיים. עם זאת, מתוך עשרות הצעות רק חלק קטן עבד בפועל, ולעיתים כשל בצורה לא צפויה. זה מדגיש את הצורך ב”האדם שבמעגל” שיאמת, ידרג וישפר את המודל. בטווח של שנתיים–חמש, נראה AI כמשלים כוח עבודה אנושי, אך לא מחליף מהנדסים; הוא יגביר את Skew של ביצועים, יסייע באופטימיזציה מורכבת ויאפשר רעיונות חדשים, אך יידרש תהליך רגולציית ובקרה קפדן כדי לשלב תכנון “לא אינטואיטיבי” תוך שמירה על רמת אמינות וטעות נמוכה מאוד.”

אורי תדמור, כיצד AI ישפר את yield ו-defectivity בכלים שלכם? מה עוד ניתן לשפר בתהליכי ה-AI שלכם מעבר למטרולוגיה ובדיקות?

“ב-KLA אנו ממשיכים להטמיע אלגוריתמים של למידת מכונה במטרולוגיה ובבקרת תהליכים כבר למעלה מעשור. בשנים האחרונות, הוספנו מודולים מתקדמים ל-AI-driven pattern recognition, המסוגלים לזהות דפוסים עדינים של פגמים בתמונות הסורקות של wafers במהירות של מאות אלפי נקודות בדיקה לשנייה, ולא רק לדווח על קיומם אלא גם לדרג אותם לפי חומרת ההשפעה על הגרעין. התוצאה ב-fab היא הפחתה של עד 20% בכמות wafer scrapped ובשיפור של 15% ב-First Pass Yield. בנוסף, אנו משתמשים בטכניקות reinforcement learning כדי לכוונן פרמטרים במכשירים בזמן אמת, כך שהמערכת “לומדת” את האופן האופטימלי להפעלת הלייזר או המיקרוסקופ כדי לצמצם רעש ולשפר רזולוציה. היתרון בשילוב AI הוא היכולת להתעדכן כל הזמן בנתונים ריאל-טיים מהייצור ולאפשר התראות מוקדמות לצוות ה-fab לפני שהבעיה תתפתח לכשל יקר.”

“אנו מתמקדים פיתוח קווי אריזה רובוטיים אוטונומיים, שישמשו כ’מפעל של אחד’—קו ייצור גמיש המאפשר הרכבה של חבילות chiplets מותאמות אישית בלחיצת כפתור, בדומה לאוטומציה במפעלי foundry מודרניים. במקביל, הקמנו Knowledge Hub פנימי, שמאגד תיעוד, מדריכים ודאטה סטים מבוססי AI, כדי להכשיר צוותים בשטח ולהעניק להם תמיכה בזמן אמת באמצעות chatbots חכמים המובנים במכשירים. בנוסף, אנו מיישמים AI־driven Supply Chain Analytics לניהול מיטבי של מלאי חומרים קריטיים (למשל rare earth metals) ולחיזוי זמני אספקה, מה שמאפשר לנו לצמצם עומסי הזמנות ולאזן בין יעילות לעלויות.”

דב מורן, האם סטארט-אפים נפגעים מחוסר יכולת להפעיל AI ברמה של תאגידי הענק?

“להיפך: הפרדיגמה החדשה מאפשרת לסטארט-אפים קטנים לנצל פלטפורמות AI ציבוריות בענן ולהתחרות בשוק גלובלי, גם בלי תקציבי ענק. בזכות APIs לניהול מחזור חיי data pipelines, מודלים מוכנים לתפעול ו־AutoML, חברה שמורכבת ממפתח בודד או צוות מצומצם יכולה לחקור תרחישים מורכבים, לייצר אב-טיפוס במהירות ולהגיע למספרים גבוהים של inference calls ביום, בלי להשקיע במרכז נתונים פרטי. כך נוצרת “מערכת הרגעה” לטכנולוגיות עמוקות: במקום להשקיע מיליוני דולרים ב-GPU farms, סטארט-אפ יכול להתחיל עם Tier קטן בענן ולהגדיל משאבים ככל שהמודל מוכח. בנוסף, החברות הקטנות גמישות יותר באימוץ טכנולוגיות חדשות, בעוד תאגידים בכורים להגן על השקעות קיימות ומתקשים לבצע פריצות דרך מהירות.”

האם אתם אופטימיים לגבי עידן הבינה המלאכותית?

דב מורן: “בהחלט. בהשוואה למהפכות טכנולוגיות קודמות—המצאת המחשב, הרשת, הענן—AI מביא קפיצה קוונטית ביכולת עיבוד, ניתוח נתונים וקבלת החלטות אוטונומטיות. בדומה לאופן שבו חוקקו תקנות תעבורה והטמיעו טכנולוגיות בטיחות בכבישים כדי להפחית תאונות, אני צופה שממשלות ואיגודים מקצועיים יגבשו מסגרות רגולטוריות ואתיות שיבטיחו שימוש אחראי ב-AI. לאחר מכן, נוכל לראות צמצום דרמטי במקרי כשל קריטיים (כגון תאונות דרכים) ובאקלים החברתי-כלכלי. כמי שהשקיע וחי בלב תעשיית deep tech בישראל ובארה״ב, אני משוכנע שעם כלים רגולטוריים מתאימים, AI יוביל לשגשוג כלכלי, לדחיית מחלות ולפריצות דרך בתחומי אנרגיה וסביבה.”

ד"ר נאריין : “כניסיוננו בתחום ה-EDA, אני רואה ב-AI מנוע לייעול תהליכי בדיקה ואימות המבוססים על חזרות רבות, אך התלות בנתונים מדויקים ומאומתים יוצרת דילמות אחראיות. מצד אחד, זה תחום מלא הזדמנויות: פתרונות לזיהוי סביר של כשלים, אופטימיזציה אוטומטית של timing closure והמלצות תכנוניות בזמן אמת. מצד שני, קיים חשש ש-AI יאמן את עצמו על פלטפורמות של AI, דבר שייגרום ל’drift’ של איכות התוצאות ולטשטוש גבולות האחריות. כדי לשמר את האופטימיות, נחוץ פיתוח מסגרות וניהול מחמירים של חיי המודל (model lifecycle), כולל audit trails ו-mechanisms ל־rollback במקרה של תקלות בלתי צפויות.”

אורי תדמור : “בהחלט. היישומים כבר מחוללים שינויים מהותיים בכל שלב של ייצור שבבים, החל ממטרולוגיה, דרך בקרה על תהליכים ועד בניית מאגרי ידע לתפעול ואחזקה. עם כל גל אימון חדש, המודלים שלנו לומדים מדאטה ריאלי מהפאבים וממדגמי הייצור, מה שמאפשר לייעל קטן raw data ולהפיק insights שמייקרים את ערך המידע. אני מאמינה שבשנים הקרובות נראה פריצות דרך נוספות באריזה תלת־מימד, בניהול מלאי חכם ומתודולוגיות דיאגנוסטיקה מהירה יותר, שיביאו לעלייה משמעותית ב-yield, לירידה בעלות הייצור ולהגדלת קצב ההגעה לשוק.”

פרקש, אילו חששות יש לך לגבי AI בעתיד?

“אחד החששות המרכזיים הוא שבשנים הבאות AI יתאמן לא רק על תכנים אנושיים, אלא גם על תוכן שיוצר על־ידי מערכות AI אחרות, מה שעלול להוביל ל״boulevard of mirrors״ שבו המודל מאבד יכולת אבחנה בין אמת לשגיאה. בנוסף, ככל שהמודלים יהפכו מורכבים יותר, יגדל קושי להסביר את ההחלטות שלהן (explainability), מה שיכול להוביל לביטחון יתר או חוסר אמון כאשר המערכת מבצעת החלטה קריטית שאין לגביה תימוכין אנושיים. כדי להתמודד עם זאת, חשוב להמשיך בפיתוח שיטות בקרה, audit ו־ethics-by-design שיעצימו את האמון במערכות ה-AI ויבטיחו שהן נשענות על מקורות מידע אמינים, מגוונים ומבוקרים.”

הפוסט ד"ר פרקש נאריין ב- ChipEx2025: “בלי סיליקון, AI היה נשאר מושג תיאורטי” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חלקים חשובים מהמוצר ובמיוחד ביחידת העיבוד שלו פותחו בישראל. בכנס ChipEx2025  – הכנס המרכזי של תעשיית השבבים וה- AI בישראל, יחשוף רוני פרידמן, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אפל בישראל לראשונה פרטים רבים על המוצר החדשני מבית אפל. הכנס יערך ביום שלישי הקרוב  13/5 במרכז הכנסים Expo Tel Aviv. חברת אפל, ידועה כחסכנית מאד במידע בכל הקשור למוצריה. לכן הצגת המוצר המעורר ענין רב בציבור ע"י אחד מבכיריה הוא ארוע נדיר והזדמנות חד פעמית למהנדסי תעשיית השבבים בישראל ללמד מקרוב על הפיתוחים היחודיים של אפל עבור ה- Vision Pro.   

ה-Vision Pro  של אפל הושק לראשונה בתחילת 2024 .הוא מורכב ממחשב מרחבי הכולל צגי micro-OLED ברזולוציה גבוהה במיוחד, שמע מרחבי ובקרת עין/יד/קול אינטואיטיבית. ה- Vision Pro מבוסס על מערכת הפעלה יעודית בשם  VisionOS, המשלבת מציאות רבודה/מציאות מדומה (VR/AR) המייצרות חוויות שימוש מרהיבות ויעילות, עם מערכת כלכלית הולכת וגדלה של ישומים פרטיים וארגוניים. הטכנולוגיה המרכזית שלו כוללת את השבב שפותח באפל ומותאם במיוחד לביצועים גבוהים וכן מערכי חיישנים מתקדמים למעקב אחר העולם שסביבו תוך שימוש בקלט ידידותי במיוחד למשתמש.

בימים אלו מסתובבות כבר שמועות על השקתו הקרבה של ה-  Vision Pro 2. לגמרי לא ברור מתי ואיך זה יקרה אך אנלסיטים העוקבים מקרוב אחר חברת אפל ומוצריה צופים כי ההכרזה צפויה לקרות בסוף 2025 או בתחילת  2026. טווח זמן זה יאפשר לאפל לאסוף משובים מהשוק, לקדם את הטכנולוגיה הבסיסית של מוצר הדור הראשון ואף לשפר גורמים כמו מחיר ועיצוב המוצר.

להשתתפות בהרצאה של רוני פרידמן שתתקיים במסגרת כנס ChipEx2025  ניתן להירשם באמצעות הלינק הזה

הפוסט לראשונה בישראל: מנכ"ל אפל ישראל יציג את משקפי המציאות המעורבת בפתיחת כנס ChipEx2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים הישראלית מוכיחה את חוסנה ומקומה בתעשייה העולמית!  כבכל שנה הכנס הבינלאומי השנתי יתקיים בתל אביב בהשתתפות בכירים מהחברות המובילות בעולם: TSMC, סמסונג, אמזון, אנבידיה ואפל

ChipEx2025 הכנס הבינלאומי השנתי של תעשיית השבבים יתקיים השנה ב 13 במאי במרכז הירידים בתל אביב ויעסוק בבינה המלאכותית וכיצד היא משנה את כללי המשחק בתעשיית השבבים בארץ ובעולם.

בכירי התעשייה העולמית ישתתפו בכנס כמרצים מרכזיים ביניהם: ד"ר פול דה בוט, נשיא TSMC EMEA יגיע ל- ChipEx2025  כדי להסביר כיצד הפכה הבינה מלאכותית לכוח המניע מאחורי החדשנות בתחום השבבים ,רוני פרדימן, מנכ"ל אפל ישראל יספק הצצה לטכנולוגיה מאחורי ה-Apple Vision Pro המחשב המרחבי הראשון של אפל, שנועד לשלב תוכן דיגיטלי עם העולם הפיזי ואנדריאס אולופסון ,מנכ"ל ZeroASIC  יספר  כיצד Chiplets יכולים להפחית משמעותית את העלות והזמן של תכנון שבבים.

עוד ירצו בכנס דב מורן, מייסד ומנכ"ל אם סיסטמס וכיום מנהל שותף קרן Grove Ventures, מיכאל כגן, ממייסדי מלאנוקס וכיום CTO של אנבידיה וקובי מרנקו, מנכ"ל ארבה רובוטיקס.

בכנס ישתתפו גם מנכ"לים של כמה מהחברות הצעירות והמבטיחות ביותר בתחום השבבים כולל משה תנך מנכ"ל חברת Nureality, אריה כוכבי, מנכ"ל חברת 2DGeneration וקובי חנוך מנכ"ל חברת Weebit Nano.

במסגרת שיתוף פעולה ייחודי של מארגני הכנס עם IESA – איגוד חברות האלקטרוניקה והשבבים של הודו, יארח הכנס השנה משלחת של חברות שבבים הודיות במתחם מיוחד בו יוצגו מיטב החידושים של החברות ההודיות לטובת תעשיית השבבים.

נציגי החברות המרכזיות בתעשיית השבבים הודעו כי יקחו חלק בכנס למרות המתיחות הבטחונית באיזורינו. שלמה גרדמן, יזם ויו"ר משותף של כנס ChipEx2025 ציין כי: "הופתענו לטובה מהתמיכה הגלובלית שקיבלנו. זוהי הוכחה נוספת לחשיבות תעשיית השבבים הישראלית לחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם".

הכנס יתקיים בחסות רשות החדשנות ובהשתתפות ד"ר אלון סטופל, המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה ויו"ר הרשות לחדשנות.

עשרות ההרצאות שיתקיימו במסגרת הכנס יעסקו בנושאים החמים בתעשיה כולל בינה מלאכותית, מחשוב מרכזי נתונים ( Data Centers) , אבטחת נתונים בחומרה, אתגרי הפיתוח בטכלוגיות 3-5 ננומטר, RISC V וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים כגוןSilicon Photonics  , 3D PACKAGING, Chiplets ועוד.

שלמה גרדמן הוסיף ואמר : "אני מאמין כי המשך פעילותינו, למרות הקשיים, מעבירה מסר חשוב של נחישות ועמידות. כמו כן, שמירה על פעילות כלכלית מתמשכת תאפשר לנו להתאושש מהמלחמה בצורה מהירה, תסייע בשימור כוח אדם מיומן וידע מקצועי, ותאפשר להמשיך ולבנות את תעשיית ההייטק הישראלית לאחר סיום המלחמה.

השנה בנינו תוכנית אטראקטיבית במיוחד הכוללת מרצים מהחברות המובילות בתעשיה. האתגרים העומדים כיום בפני מפתחי השבבים רק הולכים וגדלים ובכוונתינו לאפשר למבקרים בכנס להיחשף לטכנולוגיות ה- AI החדישות והמתקדמות ביותר אשר יסייעו להם לפתח את דור המוצרים הבא שלהם באופן קל יותר ומהיר יותר."

ChipEx2025 יחל בכנס המקצועי והתערוכה שיערכו ב- 13 במאי, במרכז הכנסים, אקספו ת"א שבגני התערוכה. הכנס יפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים.

הכנס יסתיים במושב נעילה חגיגי אשר יתקיים ב-14 במאי, 2025 במרכז פרס לשלום וחדשנות. במהלך המושב בו ישתתפו מאות מבכירי התעשיה מהארץ והעולם יוענקו כמדי שנה אותות ה- Global Industry Leader"" לכמה אישים אשר תרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים העולמית והמקומית.

עשרות ספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה, הודו וטיוואן, יציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה המקומית.

בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום השבבים וה- AI משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

כנס ChipEx2025 מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ  בשיתוף עם  SIA – איגוד התעשיה בארה"ב ורשות החדשנות בישראל.

לצפיה בתוכנית הכנס לחץ כאן.

הפוסט למרות מצב המלחמה: כנס ChipEx2025 יתקיים בתל אביב בשבוע הבא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך אפריל האחרון הזהיר הנשיא דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על כל שרשרת האספקה האלקטרונית, כולל שבבים, במסגרת חקירות ביטחון לאומי. בצד זאת, האיחוד האירופי מוצא את עצמו מתמודד עם ביקורת קשה על “Chips Act” מ־2023, שמטרתו להכפיל את נתח השוק האירופי ל־20% עד 2030, אך מגדירה היעד כ”שאפתני במיוחד” וחווה קשיים בביצוע.

בלב הדיון עומדת ההכרה כי לאירופה יש כמה מנופי מפתח: חברת ASML ההולנדית שולטת במכונות ליתוגרפיה באורך גל קיצוני (EUV) הדרושות לייצור שבבים מתקדמים, וחברת Zeiss הגרמנית מספקת את המרכיבים האופטיים היחידים לכך. על רקע זה,European Council on Foreign Relations (המועצה האירופית ליחסי חוץ) ECFR, באמצעות קריאתה של קיארה מאלפונטי, ממליצה לגשר על הפערים באמצעות “חשיבות אסטרטגית” – מושג שאומץ ביפן וכולל שמירה על חברות חיוניות בבעלות מקומית, קידום השקעות רב־ממשלתיות ושיתוף פעולה ציבורי־פרטי.

לפי ECFR, יפן הובילה דוגמה ב־2023, כאשר גוף ממשלתי יפני רכש ומחק מהמסחר את JSR Corp, ספקית החומר החשמלי המרכזית בתעשיית השבבים, כדי להבטיח את שליטתה באספקה העולמית. אירופה, לעומת זאת, נותרה מפולגת: מתוך כ־100 מיליארד אירו שהוקצו על ידי המדינות השונות מאז 2023, רק 3.3 מיליארד הגיעו מתקציב האיחוד, מה שמפתח תחרות לא-בריאה בין בירות היבשת.

כדי להתמודד עם הפיזור הזה, יוזמת “קואליציית חצי־מוליכים” שהוקמה במרץ כוללת תשעה מדינות מובילות – אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, פולין, ספרד והולנד – במטרה לגבש מיפוי ממצה של יכולות המחקר, הייצור והבדיקה ולחזק שותפויות עם התעשייה. הארגון מציע לערוך מפגשים אזוריים שבהם נציגי המגזר הציבורי והפרטי יגדירו יחד סדרי עדיפויות ותוכניות השקעה רב־בירות.

בהסתמך על המלצותיו של מריו דראגי בדוח התחרותיות של האיחוד, ECFR ממליצה להקצות תקרת תקציבית ייעודית לתעשיית השבבים במסגרת “קרן התחרותיות” החדשה, שתאפשר תמיכה משותפת במיזמים בעלי השפעה גבוהה, תפחית את הסיכון להשקעות פרטיות ותעודד שיתופי פעולה חוצי־גבולות. הקואליציה, המכילה את שוקי התשעה הגדולים, עשויה להשפיע על משא ומתן התקציב השבע־שנתי של האיחוד ולתת דגש לקשר בין שבבים לביטחון, מה שעשוי להרחיב את התמיכה בקרב מדינות החברות.

בימים שבהם המאבק על ממשק הייצור העולמי נעשה אינטנסיבי יותר, מציינת ECFR כי אירופה צריכה לעבור ממודל הגנתי של “מניעת פגיעות” למודל יזום של “ניהול עוצמה”, ולהפוך את “חשיבותה האסטרטגית” למרכיב מרכזי במדיניות התעשייתית. כך תוכל היבשת להבטיח שהיא תישאר שחקן מרכזי בשוק השבבים, ולא תיחשף למהלכים של מדינות אחרות.

הפוסט האיחוד האירופי מכין את חוק השבבים 2.0 על יסוד “חשיבות אסטרטגית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.