מערכת השבבים של אפל זוכה ליציבות חשובה: אחרי ימים של שמועות על עזיבה קרובה, ג׳וני סרוג׳י, סמנכ״ל בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל ואחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית השבבים העולמית, שלח מזכר פנימי לעובדיו ובהבהרה חד־משמעית: הוא אוהב את עבודתו באפל, ואינו מתכנן לעזוב בזמן הקרוב.

מגל שמועות – להצהרת נאמנות

בסוף השבוע דיווח בלומברג כי סרוג׳י אמר למנכ״ל טים קוק שהוא "שוקל ברצינות לעזוב" את אפל ולעבור לחברה אחרת – דיווח שהצית גל ספקולציות והגביר את תחושת חוסר היציבות סביב הנהלת החברה, שכבר חוותה לאחרונה רצף פרישות של בכירים: מנהל התפעול ג׳ף ויליאמס, ראש תחום ה־AI ג׳ון ג׳יאננדרה, ראשת התחום המשפטי קתרין אדמס, ואחראית הסביבה והמדיניות ליסה ג׳קסון, לצד המעצב הוותיק אלן דַיי שעבר למטה.

על רקע הדיווחים הללו, סרוג׳י שלח ב־8 בדצמבר מזכר לעובדי חטיבת החומרה, שבו כתב כי הוא מודע לשמועות, וכי הוא חש שחובה לדבר ישירות עם הצוות: "אני גאה בטכנולוגיות המדהימות שאנחנו בונים – במסכים, במצלמות, בחיישנים, בשבבים, בסוללות ובמגוון רחב של טכנולוגיות בכל מוצרי אפל… אני אוהב את הצוות שלי, אני אוהב את העבודה שלי באפל, ואין לי כל כוונה לעזוב בזמן הקרוב". (MacRumors)

המסר הזה מדגיש את הפער בין השלב הראשון – שבו דיווחים שונים תיארו אותו כמי ששוקל ברצינות יציאה – לבין העמדה הרשמית כעת: גם אם דילמה אישית אכן התקיימה, בשורה התחתונה סרוג׳י מסמן למטה ולשוק ההון שהוא נשאר.

קוק נלחם על האיש שמאחורי מהפכת השבבים

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, טים קוק ניהל בחודשים האחרונים קמפיין שימור אגרסיבי כדי להשאיר את סרוג׳י באפל – כולל חבילת תגמול נדיבה והבטחה לתוספת אחריות תפקידית בהמשך. (The Straits Times) זאת על רקע "משבר הנהלה" רחב יותר, שבו אנליסטים החלו לשאול שאלות על רציפות הניהול והיערכות ליום שאחרי קוק.

הסיבה ללחץ סביב סרוג׳י ברורה: מאז שהצטרף לאפל ב־2008 והוביל את פיתוח ה־A4 – המערכת־על־שבב הראשונה שפותחה בתוך הבית – הוא עומד במרכז אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של החברה: המעבר לשבבי Apple Silicon, ובראשם משפחת ה־M למחשבי מק. המעבר הזה הרחיק את אפל מתלות באינטל, שיפר משמעותית ביצועים ויעילות אנרגטית, והפך לאחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה בעשור האחרון.

סרוג׳י, שנולד וגדל בחיפה ולמד מדעי המחשב בטכניון, נחשב לאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם ההיי־טק הגלובלי. תחת אחריותו נמצאים לא רק השבבים אלא גם טכנולוגיות ליבה נוספות – סוללות, חיישנים, מצלמות, בקרים ואמצעי אחסון – המוטמעים בכל קו המוצרים של אפל.

מסר של יציבות – אבל השאלות על אפל נשארות

הבהרתו של סרוג׳י מגיעה בשבוע שבו השיח סביב אפל נע בין התלהבות מהישגי העבר לבין דאגה מהעתיד: החברה אומנם מובילה בתחום השבבים, אך נתפסת כמי שמגיבה באיטיות יחסית למהפכת הבינה המלאכותית, ובמקביל מתמודדת עם גל פרישות חריג של בכירים.

עבור אפל, העובדה שהאיש שמאחורי Apple Silicon מצהיר בפומבי שהוא נשאר "לעת עתה" היא נקודת אור ברורה – סוג של עוגן טכנולוגי וניהולי בתוך ים סוער. עבור ישראל, זה עוד סימון לכך שאחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר בתעשיית השבבים העולמית ממשיך להיות קשור הדוקות למהנדס שצמח בחיפה והפך לאחת הדמויות המרכזיות בקופרטינו.

אמפמ

כותרת:

כותרת משנה:

תגים:
ג׳וני סרוג׳י, אפל, Apple Silicon, שבבים, מעבדי M, טים קוק, הנהלת אפל, תעשיית השבבים, אקוסיסטם אפל, היי־טק ישראלי

ביטוי מפתח:
ג׳וני סרוג׳י לא עוזב את אפל

נרדפים (מופרדים בפסיקים):
ראש השבבים של אפל, סמנכ״ל טכנולוגיות חומרה באפל, מהפכת Apple Silicon, מעבדי M של אפל, משבר הנהלה באפל, גל פרישות באפל, שימור בכירים באפל, מהנדס ישראלי באפל

SLUG:
johny-srouji-stays-at-apple-no-plans-to-leave

• The Verge
• timesofindia.indiatimes.com
• The Verge

הפוסט ג׳וני סרוג׳י מרגיע את השמועות: ראש השבבים של אפל מצהיר – ״לא מתכנן לעזוב בזמן הקרוב״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית למחקר ((ERC הכריזה על זכייתו של ד"ר יקיר ויזל, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, במענק היוקרתי ERC Consolidator Grant לשנת 2025. מענקי Consolidator ERC נועדו לתמוך בחוקרים מצטיינים המפתחים רעיונות חלוציים ופורצי דרך בשלבי הגיבוש של צוות המחקר ותוכנית העבודה. היקף כל מענק כ-2 מיליון יורו.

ד"ר ויזל השלים בטכניון תואר ראשון משולב (מתמטיקה ומדעי המחשב) ודוקטורט בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. לאחר מכן יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. הוא עבד שנים רבות בחברות מובילות ובהן אנבידיה, אמזון ואינטל. מחקריו קושרים בין תאוריה ליישום ולכן רלוונטיים לתעשיות טכנולוגיות שונות.

ד"ר ויזל יקבל את המענק לטובת פיתוח StrongMC – מערכת לשיפור אמינותן של מערכות ממוחשבות מורכבות כגון מעבדים, מערכות אוויוניקה וחלל, מערכות נהיגה אוטונומיות, מכשירים רפואיים ועוד. תחום המחקר שלו, אימות פורמלי והיסק אוטומטי (Formal Verification and Automated Reasoning), עוסק בשיטות מתמטיות אוטומטיות להוכחת נכונות התנהגותן של מערכות מחשב על פי מפרט נתון. הוכחה מתמטית כזו מכסה את כל ההתנהגויות האפשריות של המערכת, ולכן מייתרת את הצורך בבדיקות. דוגמה מהעולם האמיתי: הוכחה מוקדמת שרכב אוטונומי יבלום בזמן ובאופן בטוח בעת חירום, בכל סיטואציה.

מערכת StrongMC מתעתדת להשיג שיפור משמעותי בזמן הריצה של אלגוריתמי אימות פורמלי, חרף המורכבות החישובית. לדברי ד"ר ויזל, "רוב האלגוריתמים הקיימים משתמשים במערכות הוכחה 'חלשות', הבנויות מכללי הוכחה פשוטים, כדי להוכיח שהמערכת 'מגשימה' את הנדרש במפרט. השאיפה לפשטות ברורה – ככל שככלי ההוכחה פשוטים, היישום שלהם 'קל יותר'. עם זאת, השימוש בכללי הוכחה פשוטים עלול להוביל למצבים שבהם אי אפשר להוכיח את התכונה הנדרשת בזמן סביר. אנחנו מאמינים ששימוש במערכות הוכחה חזקות, הבנויות מכללי הוכחה מורכבים, יכול להניב תוצאות טובות יותר, למרות הקושי ביישומן. האתגר שלנו הוא להצליח ליישם כללי הוכחה מורכבים ביעילות. אני מקווה שהצלחת הפרויקט תתרום לא רק לתחום מדעי המחשב אלא גם לשורה של יישומים בתחומים שונים בעולם האמיתי."

הפוסט ד"ר יקיר ויזל מהטכניון זכה במענק האירופי היוקרתי  מענק איחוד ERC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח חדש של בלומברג, ג'וני (Johny) סרוג'י, סגן נשיא לטכנולוגיות חומרה ואחד המנהלים המשפיעים ביותר באפל, הודיע למנכ"ל טים קוק כי הוא "שוקל ברצינות" לעזוב את החברה בזמן הקרוב ולעבור לחברה אחרת. בדיווח נכתב כי סרוג'י אף אמר לעמיתיו כי אם אכן יעזוב – הוא מתכוון להמשיך בקריירה במקום אחר, ולא לפרוש.(Blomberg)

הישראלי שהוביל את מהפכת השבבים של אפל

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, נחשב לאדריכל הראשי של מהפכת Apple Silicon – המעבר ההיסטורי ממעבדי אינטל למעבדים ייעודיים של אפל במחשבי מק. תחת הנהגתו עברו גם האייפון והאייפד לדורות חדשים של שבבים מותאמים אישית, והוא מוביל את חטיבת החומרה שאחראית על מעבדי ה-M לסדרת המק, לצד שבבי A במכשירי המובייל.

בשנים האחרונות הרחיבה אפל את השליטה שלה בשרשרת הערך:

• פיתוח מודם סלולר עצמאי (C1 וצאצאיו) במקום מודמים של קוואלקום.
• פיתוח שבב קישוריות עצמאי (N1) עבור Wi-Fi ובלוטות', שהחליף רכיבים של ברודקום בדגמי אייפון חדשים.(Wccftech)

המהלכים הללו אמורים לצמצם את התלות של אפל בספקים חיצוניים, לחזק את השילוב ההדוק בין חומרה לתוכנה ולהעניק לה יתרון תחרותי ארוך טווח – מה שהפך את סרוג'י לדמות מפתח אסטרטגית, ולא רק טכנית.

אפל מציעה קידום ל-CTO – אבל סרוג'י לא רוצה לעבוד תחת מנכ"ל חדש

לפי בלומברג, ההנהלה הבכירה באפל מנסה בכל כוחה לשכנע את סרוג'י להישאר. בין היתר, הוצעו לו "חבילות תגמול משמעותיות" לצד הרחבת תחומי האחריות שלו. אחת האפשרויות שעלתה היא קידום לתפקיד Chief Technology Officer – תפקיד חדש שימקם אותו למעשה כאיש מספר שתיים בחברה, מתחת לטים קוק.(Blomberg)

עם זאת, הדיווח מדגיש כי סרוג'י אינו שוקל פרישה אלא "שינוי קריירה" – מעבר לחברה אחרת. בנוסף מציינים המקורות שהוא "מעדיף שלא לעבוד תחת מנכ"ל אחר", כלומר אינו בהכרח מעוניין להישאר באפל ליום שאחרי קוק.(Blomberg)

חלק מהפרשנויות בתקשורת מצביעות על חברות כמו Meta ו-OpenAI כיעד אפשרי – על רקע הגיוס האגרסיבי של טאלנטים מאפל על ידי שתיהן – אך מדובר בשמועות בלבד, ללא אישור רשמי.(Wccftech)

גל עזיבות חסר תקדים בצמרת אפל

עזיבתו האפשרית של סרוג'י מגיעה על רקע אחד משינויי הפרסונל הגדולים בתולדות החברה. בשבועות האחרונים הודיעו על עזיבתם או פרישתם כמה מבכירי אפל:

• אלן דאיי, ראש תחום עיצוב הממשק (UI), שעובר למטה;
• ג'ון ג'יאננדרה, מנהל תחום הבינה המלאכותית;
• היועצת המשפטית הראשית קייט אדמס;
• וסגנית הנשיא למדיניות וסביבה, ליסה ג'קסון.

לדברי בלומברג, מדובר בחלק ממהלך ארגוני רחב שנועד להכין את הקרקע ליום שאחרי טים קוק, המכהן כמנכ"ל מאז 2011. ברקע נשמעות הערכות שגם מנהלת הקמעונאות דירדרה אובריין וסגן הנשיא לשיווק גרג ג'וסוויאק עשויים לפרוש בשנים הקרובות, לאחר כ-35–40 שנות עבודה בחברה.

העזיבה האפשרית של סרוג'י מצטרפת גם ליציאה מתמשכת של מהנדסי בינה מלאכותית ומפתחי ליבה בכירים למתחרות בתחום ה-AI, בהן Meta ו-OpenAI, שמציעות חבילות שכר ותנאים אטרקטיביים במיוחד.(GIGAZINE)

ומה הלאה ל-Apple Silicon – וגם לישראל?

גם אם סרוג'י יבחר לעזוב, רוב המומחים מעריכים שמערך הפיתוח של Apple Silicon בנוי היום על צוותים גדולים ומנוסים, כך שהפגיעה בטווח הקצר תהיה מוגבלת. מחזורי הפיתוח של שבבים נמדדים בשנים, ותכניות הדורות הקרובים כבר נמצאות בעומק הדרך.(The Verge)

עם זאת, מבחינת סימבולית ואסטרטגית, מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הצלחת השבבים של אפל – ובעיקר עם מהפכת המעבר למק מותאמי-סיליקון. עבור קהילת ההיי-טק הישראלית, סרוג'י משמש גם כסיפור הצלחה מקומי: מהנדס ישראלי שהפך לאחד האנשים החזקים בחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ומלווה גם את מרכזי הפיתוח של אפל בהרצליה ובחיפה.

עזיבתו, אם תתממש, תעלה שאלות לגבי מיצוב אפל כיעד עליון לטאלנטים בתחום השבבים וה-AI, דווקא בעידן שבו התחרות על מהנדסים מעולים – בישראל ובעולם – חריפה מאי פעם.

הפוסט דיווח: ג'וני סרוג'י שוקל לעזוב את אפל – הישראלי שמאחורי מהפכת Apple Silicon הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפני שלוש שנים בלבד נראתה קאמבריקון טכנולוג'יס (Cambricon Technologies) כמו עוד קורבן של מלחמת השבבים בין סין לארצות הברית: סנקציות אמריקניות, רישום ל־Entity List, גישה מוגבלת לטכנולוגיות ייצור מתקדמות והפסדים מתמשכים. היום התמונה הפוכה לגמרי – קאמבריקון הפכה לאחד הסמלים הבולטים ליכולת של סין לבנות אקו־סיסטם בינה מלאכותית מקומי שממשיך לצמוח למרות, ואולי בגלל, הלחץ מוושינגטון.

בדוחות למחצית הראשונה של 2025 דיווחה קאמבריקון על רווח נקי של 1.03 מיליארד יואן, לעומת הפסד של 533 מיליון יואן בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות זינקו פי 44 ל־2.9 מיליארד יואן, והחברה מציגה רווחיות רציפה מאז הרבעון האחרון של 2024, עם רווח למניה (EPS) של 2.48 יואן. הנתונים האלה מוכיחים שהביקוש הסיני למאיצי AI מקומיים לא רק ממלא את החלל שהותירו המגבלות על אנבידיה (NVIDIA) – הוא הופך אותו למנוע צמיחה.

קאמבריקון מתחרה ישירות גם בחברת וואווי (Huawei) בשוק המאיצים לפיתוח ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית. העובדה שהצליחה להגיע לרווחיות דווקא כשהגישה לציוד אמריקני מצטמצמת, נתפסת בסין כהוכחה לכך שהתוכנית הלאומית לעצמאות טכנולוגית מתחילה לשאת פירות.

מניה בטירוף ושווי שמתקרב למותג האלכוהול הלאומי

ההתפוצצות הפיננסית של קאמבריקון תורגמה תוך זמן קצר לאופוריה בשוק ההון הסיני. בסוף אוגוסט 2025 נסחרה מניית החברה סביב 1,384.93 יואן – זינוק של 11.6% ביום מסחר אחד – קרוב מאוד למחיר המניה של קווייצ'ואו מוטאי (Kweichow Moutai), יצרנית משקה האלכוהול הנחשבת במשך שנים למניה היקרה ביותר בסין.

מאחורי המחיר הזה מסתתרת הערכת שווי כמעט דמיונית: מכפיל רווח של כ־4,463, לעומת מכפיל של כ־20 בלבד במוטאי. אחרי עלייה של 383% בשנת 2024, מניית קאמבריקון יותר מהכפילה את עצמה מאז יולי, ובסך הכול רשמה תשואה מרשימה של כ־562% מאז ספטמבר. המשקיעים מוכנים לשלם פרמיה עצומה כדי לקבל "כרטיס כניסה" לעתיד ה־AI הסיני – אבל גם נוטלים על עצמם סיכון לא מבוטל אם הצמיחה תאט או שלקוחות גדולים יעברו למתחרים.

אפקט DeepSeek והחזרה לצ'יפים ביתיים

מאחורי הזינוק החד עומד בין השאר "אפקט דיפסיק". חברת הסטארט־אפ הסינית DeepSeek הדהימה את עמק הסיליקון כאשר הציגה מודלי בינה מלאכותית עם יחס עלות־תועלת קיצוני – רווחיות תיאורטית של 545% ביחס לעלות החישוב. דיפסיק עשתה זאת בין היתר על ידי אופטימיזציה של המודלים לדור החדש של שבבים מקומיים, במקום להישען על מאיצי הענן המתקדמים של אנבידיה, שנחסמו או צומצמו על ידי הסנקציות.

כאשר התברר שלדיפסיק יש חומרה "ידידותית" מתוצרת סינית – וקאמבריקון היא אחת משמונה הספקיות שאושרו על ידי האקדמיה הסינית למידע ותקשורת (CAICT) כחומרה תואמת – נהרו המשקיעים לכל מי שיכול לספק ל־DeepSeek ולדומותיה כוח חישוב ביתי.

קאמבריקון בונה את עתידה סביב המאיץ Siyuan 690, שמוצג בפועַל כמתחרה סיני ל־H100 של אנבידיה. הנתונים הטכניים המלאים אמנם לא פורסמו, אבל בשוק ההון מסתכלים פחות על כל ליבה בודדת ויותר על השילוב בין ביצועים, מחיר, ותאימות לאקו־סיסטם של מודלי AI סיניים. בעידן שבו הגרסאות המיוצאות לסין של שבבי אנבידיה נחתכות שוב ושוב ביכולתן – היתרון של צ'יפים מקומיים "מותאמים לגיאופוליטיקה" הופך מסתם אלטרנטיבה לנכס אסטרטגי.

הימור של חמישה מיליארד יואן ומגבלות הפיזיקה

קאמבריקון לא מסתפקת בהנאה מהרוח הגבית. היא הודיעה על גיוס הון של חמישה מיליארד יואן כדי להאיץ את פיתוח השבבים לדגמי שפה גדולים (LLM): כ־2.9 מיליארד יואן יופנו לפיתוח מאיצי LLM, 1.6 מיליארד יואן לפלטפורמות תוכנה והיתרה להון חוזר ותפעול. זהו הימור מובהק על כך שהענן הסיני – ובעיקר ענקיות כמו טנסנט (Tencent) – ימשיכו להגדיל את השקעותיהם בתשתיות AI מקומיות.

אבל מאחורי הסיפור האופטימי מסתתרות גם חולשות: חלק גדול מהייצור של קאמבריקון מתבסס על מפעלים סיניים כמו SMIC ו־Hua Hong, שנמצאים בפיגור של כמה דורות טכנולוגיים מול TSMC הטייוואנית. למשימות AI מתקדמות, שבהן כל שיפור בצריכת החשמל ובצפיפות הטרנזיסטורים מתרגם לחיסכון עצום בעלויות, הפער הזה עלול להיות משמעותי.

בנוסף, החברה נשענת על מספר מצומצם של לקוחות ענק. עזיבה של אחד או שניים מהם יכולה לפגוע במהירות בהכנסות – תרחיש בעייתי במיוחד כאשר שווי השוק נשען על ציפיות כמעט מושלמות לביצוע.

לקראת "יקומים מקבילים" בעולם השבבים

הסיפור של קאמבריקון הוא הרבה מעבר לחדשות עסקיות על חברת שבבים אחת. הוא מצביע על שינוי עמוק במבנה תעשיית השבבים העולמית. שנים ארוכות התבסס הענף על חלוקת עבודה גלובלית: תכנון בארצות הברית, ייצור בטייוואן, הרכבה בסין. היום הולך ונוצר מודל חדש של "יקומים מקבילים": אקו־סיסטם AI אמריקני ואירופי מצד אחד, ואקו־סיסטם סיני מצד שני, עם שבבים, תוכנה ומודלים שמכוילים לסביבות נפרדות.

קאמבריקון מוכיחה שסין מסוגלת לבנות אלופי־AI מקומיים גם תחת סנקציות כבדות. אבל השאלה הגדולה חורגת מעליה: האם פיצול כזה של מערכת השבבים העולמית מייצר יותר חדשנות – או דווקא מאט אותה, כשהמשאבים מתבזבזים על כפילות ועל "ריבוי עולמות" טכנולוגיים?

נכון לעכשיו, לפי מחירי המניה, המשקיעים בסין מאמינים שהמהלך משתלם – לפחות בטווח הבינוני. על התשובה לטווח הארוך, ועל השאלה אם קאמבריקון היא סיפור צמיחה יציב או תוצר מובהק של בועת AI וגיאופוליטיקה, השוק והטכנולוגיה עוד יתוכחו שנים רבות.

הפוסט קאמבריקון: יצרנית השבבים הסינית שמדאיגה את אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס 2025 TSMC Europe Open Innovation Platform Ecosystem Forum, שהתקיים בשבוע שעבר באמסטרדם, הציגו מהנדסי AWS Annapurna Labs וחברת אנסיס (Ansys) שיטה חדשה לקיצור דרמטי של זמני ניתוח ה-IR-drop במערכות-על שבב מורכבות – במיוחד במאיצי AI מבוססי אריזה דו-ממדית וחצי (2.5DIC) עם זיכרון HBM.

הלמוט בלדליך, מומחה מחברת אנסיס (Ansys), הציג בכנס SMC 2025 Europe Open Innovation Platform Ecosystem Forum שהתקיים בשבוע שעבר באמסטרדם כיצד ניתן לקצר בצורה דרמטית את זמני ניתוח ה-IR-drop וה-EMIR בצ’יפ Trainium של AWS, באמצעות מודלים מצומצמים (ROM) וזרימת עבודה היררכית.

המאיץ שעל פריסתו דוּוח בכנס הוא שבב ייעודי לאימון מודלי GenAI, המיוצר בתהליך מתקדם ויושב על גבי אינטרפוזר אורגני עם חבילת HBM בהיקף עשרות גיגה־בייט. מדובר ב-SoC ענק, הכולל מיליארדי תאי לוגיקה ורשת אספקת מתח צפופה במיוחד. לפי הדוברים, ניתוח IR-drop שטוח ברמת פול-צ’יפ לתכנון כזה דורש בדרך-כלל אלפי ליבות CPU, מאות טרה־בייט זיכרון ושבעה ימי ריצה לכל הרצה – פרקטיקה שמגבילה מאוד את מספר התרחישים (corners, עומסים, מצבי עבודה) שאפשר לבדוק בזמן הפיתוח.

המעבר ל-2.5D ול-3DIC מוסיף שכבה נוספת של מורכבות: אי-אפשר עוד להסתפק בניתוח השבב בלבד. יש תלות חזקה בין ה-die, האינטרפוזר והחבילה, כך שכל שינוי ברשת ההספק או בהוספת קבלי ייצוב במארז משפיע ישירות על ה-IR-drop על גבי השבב. הצורך, כפי שתואר, הוא בפתרון שמאפשר ניתוח מקבילי של die + אינטרפוזר + חבילה, בלי לשרוף שבוע לכל ריצה.

הפתרון שהוצג מבוסס על זרימת ניתוח היררכית עם מודלים מצומצמים – Reduced Order Models (ROM). בשלב הראשון מפיקים לכל בלוק היררכי בשבב מודל מופשט שמייצג את התנהגות רשת ההספק שלו על שכבת חיבור משותפת (roll-up layer). המודלים הללו, שאפשר להכין בכמה וריאנטים עבור תרחישים שונים, מחליפים את הגיאומטריה המלאה של שכבות המתכת הנמוכות באותו בלוק. ברמת הטופ-לבל מחברים רק את מודלי ה-ROM, בעוד שהאינטרפוזר והחבילה נשארים במודל מפורט.

במקרה המבחן שתואר – מאיץ ה-AI על גבי אינטרפוזר אורגני – נעשה שימוש ב-ROM עבור כל בלוקי ה-die (100% ROM), בעוד שהאינטרפוזר והחבילה נותחו במלואם. התוצאה: מספר ה"נודים" בסימולציה ירד ב-98.9% לעומת ניתוח פול-צ’יפ שטוח, זמן הריצה התקצר ב-86% (מכשבעה ימים לכיום אחד), וסך הזיכרון הפיזי שנדרש ירד ב-89%. הקטנה כזו של משאבי החומרה מאפשרת להריץ הרבה יותר וריאציות של העיצוב – זוויות PVT שונות, דפוסי עומס, תצורות רשת הספק – במסגרת אותו תקציב זמן ומחשוב.

כמובן, השאלה הקריטית היא מידת הדיוק. לפי התוצאות שהוצגו, ההבדלים ב-IR-drop בין הריצה ההיררכית לבין הריצה השטוחה המלאה נמצאו בטווח של מיליוולטים בודדים – הן על גבי השבב בלבד והן עבור המבנה המלא של die + אינטרפוזר + חבילה. במקרים רבים המודל המצומצם אף נטה להיות מעט פסימי, מה שמגדיל את מרווח הביטחון בתכנון ולא מסתיר בעיות.

לסיכום ציינו AWS ואנסיס כי השיטה ההיררכית מאפשרת לקבל זמן תגובה מהיר יותר, כיסוי רחב יותר ותשתית מחשוב זולה יותר – שלושה פרמטרים קריטיים בעידן שבו מאיצי AI בעלי מיליארדי טרנזיסטורים ואריזות 2.5D/3D הופכים לסטנדרט. לדבריהם, הזרימה החדשה כבר משולבת בפרויקטים נוספים, וצפויה להפוך לכלי מרכזי בדרישות ה-sign-off של מערכות-על שבב בדורות התהליך הבאים.

הפוסט אנפורנה/AWS ואנסיס הציגו שיטה לקיצור דרמטי בפעילו מערכות על שבב מורכבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון ציין בשבוע שעבר 25 שנה להמצאת ההחסן הנייד – דיסק-און-קי – באירוע מיוחד עם בוגר הטכניון דב מורן, ממציא הדיסק-און-קי. הפטנט על הדיסק און קי הוכר בתאריך 14.11.2000, ומיד לאחריו נחשף לציבור. שיווק המוצר לקהל הרחב החל ב-15.12. נפח האחסון במקור היה 8 מגה בייט במוצר הבסיסי ועד 32 מגה עבור מוצר הפרמיום. כיום הנפח המקסימלי לדיסק און קי באותו גודל הוא 4 טרה (פי מיליון יותר אחסון!). 

דב מורן, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, הוא יזם סדרתי, דוקטור לשם כבוד מהטכניון ומאנשי ההייטק הישראלים המשפיעים ביותר בעולם. ב-2015 הוא זכה בפרס ריינולד ג’ונסון למערכות איחסון מטעם IEEE – האגודה הבינלאומית של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. את פרס אדוארד ריין שקיבל בשנת 2012 – 20 אלף יורו – תרם מורן לטכניון.

מורן יסד את M-Systems בשנת 1989 כדי לפתח מערכות איחסון המבוססות על יתרונותיו של זיכרון הפלאש (Rewritable flash memory). התקן ה-USB הראשון, הדיסק-און-קי, הושק על ידי החברה בשנת 2000 ותפס עד מהרה את מקומו של כונן התקליטורים באיחסון ובהעברה של מידע. בשנת 2006 נרכשה M-Systems על ידי סאנדיסק תמורת 1.6 מיליארד דולר.

בשיחה עם פרופ' שחר קוטינסקי, חוקר בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, סיפר מורן על לימודיו בטכניון, על החברות שהקים ועל יזמות כדרך חיים. רבים מהסטודנטים בקהל עוד לא נולדו כאשר הדיסק-און-קי יצא לשוק.

מורן סיפר על הקמת החברה הראשונה שלו, M-Systems, בסוף שנות השמונים. "באותה תקופה הוקמו בישראל מעט מאוד חברות בשנה. בימים עשיתי עבודות אאוטסורסינג, קבלנות משנה, כדי להתפרנס, ובלילה עבדתי על פיתוחים משלי. במילים אחרות, לא היה לי זמן לישון. במסגרת העבודה טסתי לארצות הברית, שם למדתי על אחסון נתונים במערכות צבאיות והבנתי שהפתרון בתחום האחסון הוא זיכרון סטטי, בלי חלקים נעים – זיכרון פלאש.

"הרעיון הספציפי לדיסק-און-קי קשור גם הוא למשהו שקרה לי בארצות הברית – הייתי אמור להעביר מצגת והסוללה של המחשב שלי עמדה להיגמר. מישהו הציע לי את המחשב שלו, אבל לא היה לי איך להעביר אליו את המצגת. באותו רגע החלטתי שלעולם לא אלך יותר למצגת בלי גיבוי בכיס. זאת הייתה המוטיבציה לפיתוח הדיסק-און-אי. 

"אם דב מורן הנוכחי, איש ההון סיכון, היה פוגש את דב מורן הצעיר, הוא לא היה משקיע בו. בשלב ההוא עשיתי הרבה טעויות, אבל אני לא מצטער עליהן – הכישלון הוא חלק מתהליך הלימוד, וחשוב תמיד לזכור שכל כישלון הוא שיעור.

בתשובה לשאלתו של פרופ' קוטינסקי על עידן ה-AI השיב מורן כי "זאת באמת מהפכה מטורפת. אני תופס את התפתחות הטכנולוגיה כתהליך מחזורי שבנוי על השפעה הדדית בין תשתיות ליישומים. לפני כחמישים שנה המציאו את המחשב האישי – ואז פיתחו המון יישומים למחשב האישי. בעקבות זאת התעורר צורך בחיבור בין מחשבים – והומצאה תשתית האתרנט שהובילה לפיתוח יישומים חדשים נוספים. כשעלתה דרישה לחיבורים בין ארגונים ובין ארצות הומצא האינטרנט. אבל התקשורת המקומית הצריכה תשתית חזקה ורחבה, וכך נולד הענן. כך גם מהפכת ה-AI – היא תצריך פיתוח של תשתיות חדשות ותוביל לפיתוחים חדשים. מה שמעניין אותי במיוחד הוא החיבור בין AI ל-Health Tech, כי תחום הרפואה מפגר אחר הטכנולוגיה, והפער הזה מונע התקדמויות משמעותיות ברפואה."

בתשובה לשאלה על המסר שלו לסטודנטים השיב מורן: "בסופו של דבר הצלחנו בזמנו כי היינו מומחים בתחום הפלאש. קראנו המון בנושא וידענו מה אחרים עושים, כך שמה שנשאר לעשות הוא לחבר את הנקודות. וזה המסר שלי לכם, הסטודנטים: תשקיעו בלמידה, תעמיקו, תרכשו ידע עמוק. תמשיכו לתארים גבוהים ואל תתפזרו. אם תרצו להיות יזמים זה בסדר, אבל אולי מוטב קודם לעבוד בחברה גדולה כדי להבין איך דברים עובדים – אחרת תצטרכו ללמוד את זה בסטארטאפ שתקימו, ושם יש ללמידה הזאת מחיר כבד. חשוב גם לזכור שיזמות מחייבת עבודה קשה, לקיחות סיכונים וחוסר איזון בין חיי משפחה ועבודה, וזה לא מתאים לכולם. בסופו של דבר, יזמות היא שריטה – ואני שרוט מאוד."

במהלך ביקורו בטכניון סייר מורן בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, וערך פגישות עם פרופ' יובל גרעיני המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, עם פרופ' ליהי צלניק-מנור סגנית הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, עם פרופ' עדית קידר דיקנית הפקולטה ועם חוקרים ויזמים מובילים בטכניון.

הפוסט 25 שנה להמצאה ששינתה את עולם האחסון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכל החל לפני כשנתיים כאשר שני מהנדסים מומחים בתחומם חברו יחד כדי לפתח דור חדש של מאיצי בינה מלאכותית שמטרתם להגיע לביצועים מצוינים תוך יעילות אנרגטית הטובה פי 100 ויותר מהפתרונות הקיימים כיום ובמחיר שיכול להגיע לעד פי 50-100 פחות מהעליות המוכרות כיום. שני היזמים ד"ר קונסטנטין זבזדין, יליד מוסקווה החי כיום באיטליה ונחשב מומחה עולמי בתחום הספינטרוניקה, וד"ר דימיטרי לשינר, מומחה אלגוריתמי AI וטכנולוגיות ניורומורפיות שעבד בעבר בגוגל, ויהו וחי כיום בבוסטון, חברו לד"ר ניר קרסיקוב, איש עסקים בעל נסיון עסקי של מעל 25 שנה בחברות הייטק.  

המספרים שמציגים יזמי ספינאדג' נשמעים טובים מדי כדי להיות אמיתים אבל מה שבטוח הוא שהם מתכננים לספק בדיוק מה שנחוץ כיום כדי להביא את הבינה המלאכותית לקצה  (Edge) כלומר לבצע חישובים והיסקים מבוססי בינה מלאכותית כבר במכשור האלקטרוני עצמו ולא במרכזי הנתונים.  

כיום עובד רק צוות קטן של מהנדסים על פיתוח השבב המהפכני עובדה המאלצת את החברה להתקדם לאט יחסית. מה שחסר לספינאדג' יותר מכל הוא גיוס משמעותי שיאפשר לה להאיץ את קצב הפיתוח ולגרום למוצר שלה להגיע לשוק בתוך שנתיים-שלוש במקום חמש שנים.

כדי להבין את החידוש שמביאה ספינאדג', יש להכיר את "צוואר הבקבוק" בחישוב המסורתי. כיום המחשבים המוכרים עובדים בארכיטקטורת פון נוימן. בארכיטקטורה זו, המידע (הנתונים) עובר הלוך ושוב בין יחידת העיבוד (המעבד) ליחידת האחסון (הזיכרון). כל העברה של מידע דיגיטלי (אפס ואחד) צורכת אנרגיה ומייצרת חום, וזהו החסם העיקרי המונע ממערכות AI לפעול במהירות וביעילות במכשירים קטנים. בעיות אלו מחריפות בסביבת הקצה, שם ההחלטות חייבות להתקבל בזמן אמת – למשל, ברחפנים, או ברכבים חשמלים בהם הסוללה היא משאב יקר ומוגבל.

הפתרון של ספינאדג' משלב שני עולמות:

• ספינטרוניקה  (Spintronics)

במקום להשתמש במטען החשמלי של האלקטרונים (כמו במעבדים רגילים), ספינטרוניקה משתמשת בתכונה הקוונטית של האלקטרון, המכונה "ספין.(Spin) " טכנולוגיה זו, המבוססת על זיכרון, MRAM (Magneto resistive Random-Access Memory)  מאפשרת אחסון ועיבוד נתונים באמצעות מצבים מגנטיים. יתרונה הגדול הוא היכולת לבצע פעולות במהירות ובצריכת חשמל נמוכה דרמטית.

• חישוב בתוך זיכרון אנלוגי  (Computing-in-Memory – CiM)

זוהי ליבת הטכנולוגיה של ספינאדג'  כלומר במקום להמיר נתונים אנלוגיים (כמו אותות מחיישנים, קול או תמונה) לדיגיטליים, המאיץ של ספינאדג' מבצע את החישובים של רשתות הבינה המלאכותית בתוך תאי הזיכרון עצמם, תוך שימוש ישיר באותות אנלוגיים.

• מהפכת ה : CiM טכניקה זו מבטלת את הצורך להעביר כמויות עצומות של נתונים בין המעבד לזיכרון (הבעיה האנרגטית של פון נוימן).
• עיבוד אנלוגי טבעי: המעבד של ספינאדג' מעבד את הנתונים האנלוגיים בצורה ישירה, וחוסך את שלבי ההמרה האינטנסיביים באנרגיה.

התוצאה היא מעבד המסוגל להשיג שיפור של פי 10 במהירות העיבוד (TOPS) ושיפור של פי 50 ומעלה ביעילות אנרגטית (TOPS/W), בהשוואה למעבדי ה- AI המתקדמים ביותר הקיימים כיום.

היכולת להקטין דרסטית את צריכת האנרגיה תוך שמירה על מהירות עיבוד גבוהה פותחת שער לשווקים שלא היו נגישים עד כה ל AI עוצמתי:

• רכב אוטונומי: חישובים מהירים במיוחד של ניתוח סביבה, ללא צורך בהעברת הנתונים לענן.
• רחפנים ומערכות לבישות: יכולת עיבוד AI מלאה עם סוללה קטנה יותר וחיי סוללה ארוכים יותר.
• תעשייה 4.0: חיישנים חכמים המקבלים החלטות בזמן אמת על פס הייצור.

ספינאדג' ממוצבת בחזית החדשנות העולמית. החברה רשמה כבר מספר פטנטים על הטכנולוגיה היחודית שלה והיא עסוקה כעת בפיתוח המוצר שלה תוך שימוש בפלטפורמת התאומים הדיגיטליים של סימנס EDA המאפשרת לחברות מוליכים למחצה ואלקטרוניקה לתכנן, לדמות, לאמת ולמטב מעגלים משולבים (IC), מעגלים מודפסים (PCB) ומערכות אלקטרוניות באמצעות מודל וירטואלי המדמה התנהגות בעולם האמיתי. כמו כן היא שותפה מרכזית בפרויקטMultiSpin AI  הממומן על ידי Horizon Europe שמטרתו לקדם את פתרונות ה AI מבוססי הספינטרוניקה

בעידן בו בינה מלאכותית הופכת לקריטית גם בכל מכשיר אלקטרוני, פתרונות העיבוד המסורתיים מגיעים לקצה גבול היכולת וספינאדג' היא זו שתאפשר לשלב אותה בכל התקן נייד כולל רכבים אוטונומיים, רחפנים, מצלמות אבטחה ומכונות תעשייתיות. במקומות אלו, זמן התגובה הוא קריטי וצריכת האנרגיה היא גורם חיוני לשימוש מתמשך.

הפוסט חשיפה: הכירו את ספינאדג' – החברה שתאפשר חישובי AI בקצה (Edge) הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני אישר לראשונה יצוא רחב־היקף של שבבי בינה מלאכותית מן הדור המתקדם ביותר לאיחוד האמירויות ולערב הסעודית – צעד שמחזק מאוד את מעמד המפרץ כשחקן מרכזי במרוץ העולמי ל-AI. לפי ההודעה הרשמית, ארה״ב מתירה יצוא שבבים בהיקף עיבודי השווה לעד 35 אלף מעבדי Blackwell GB300 של אנבידיה לשתי חברות: G42 מאבו דאבי וחברת ה-AI הסעודית Humain.

מדובר בשבבים המתקדמים ביותר של אנבידיה לדור הנוכחי, המיועדים לאימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית ולמרכזי נתונים ענקיים. על פי הערכות שפורסמו בכלי תקשורת כלכליים, עסקה מלאה בהיקף זה עשויה להגיע לכמיליארד דולר, אם כי היקף הרכש בפועל עוד עשוי להשתנות.

האישור איננו “צ׳ק פתוח”: משרד המסחר מדגיש כי הרישיונות כפופים לדרישות מחמירות של אבטחת מידע, בקרה פיזית ודיווח שוטף, כדי לוודא שהשבבים לא יועברו לגורמי צד שלישי ולא יזלגו לתעשיית הטכנולוגיה הסינית – סוגיה שהעסיקה את וושינגטון בשנים האחרונות סביב G42 וקשריה לשוק הסיני.

G42, חברת בינה מלאכותית ותשתיות ענן שבסיסה באבו דאבי, נתמכת בידי מוסדות ההשקעה של האמירויות ומפעילה מערך רחב של פרויקטי AI בתחומי בריאות, ממשל, פיננסים ותעשייה. בשנה האחרונה היא ניסתה להפיג את החששות בוושינגטון באמצעות צמצום חשיפה לסין וחתימה על שורה של הסכמי פיקוח עם חברות אמריקניות. כעת מגדירה החברה את האישור האמריקני כ״נקודת מפנה״ במעבר משלב התכנון לשלב הפריסה של “מסדרון ה-AI” בין ארה״ב לאמירויות.

Humain, שהוקמה השנה תחת קרן ההשקעות הציבורית (PIF) של ערב הסעודית, היא אחד הדגלים של חזון Vision 2030 בתחום הבינה המלאכותית. החברה בונה רשת מרכזי נתונים וסופר־מחשוב בהיקפים של מאות מגה־ואט, מפתחת מודלים רב־לשוניים עם דגש על ערבית, וכבר שיתפה פעולה עם חברות אמריקניות כמו אנבידיה, AMD ו-Qualcomm. לדברי דיווחים קודמים, Humain מתכננת לרכוש מאות אלפי שבבי AI בשנים הקרובות ולהקים יחד עם xAI של אילון מאסק ומובילי שבבים נוספים אשכולות עיבוד ענקיים בסעודיה.

בממשל האמריקני מציגים את המהלך כחלק מאסטרטגיה כפולה: מצד אחד, שמירה על מובילות טכנולוגית אמריקנית והרחבת שוק היעד לשבבי AI; מצד שני, קשירת מדינות המפרץ הקריטיות לאקוסיסטם מבוקר של תשתיות AI אמריקניות על מנת לבלום חדירה סינית. באיחוד האמירויות ובסעודיה רואים באישור הזה צעד נוסף בהפיכתן למוקדי־על של חישובי AI – שיכולים למשוך אליהם חברות ענן, סטארטאפים ומוסדות מחקר מכל האזור, כולל ישראל.

אם הרישיונות ימוצו במלואם, G42 ו-Humain יקבלו גישה לכוח עיבוד שמציב אותן ברמה של מרכזי מחשוב־על מובילים באירופה ובאסיה. בטווח הארוך, צפויה לכך השפעה על חלוקת משאבי החישוב בעולם – ועל השאלה היכן יפותחו ויאומנו הדורות הבאים של מודלי הבינה המלאכותית.

הפוסט ארה״ב אישרה מכירת שבבי AI מתקדמים לאמירויות ולסעודיה בהיקף של 35 אלף מעבדי Blackwell הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר כשלוש שנים בתפקיד סמנכ"ל ההנדסה לתכנון תשתיות שבבים בגוגל קלאוד ישראל, גיא אזרד עושה צעד נוסף בקריירה ועוזב את החברה. אזרד הצטרף לגוגל ב-2022, לאחר שסיים כהונה ארוכה כמנכ"ל מארוול ישראל וכאחד המובילים הגלובליים בתחום שבבי התקשורת המהירה.

בגוגל קלאוד היה אזרד חלק מרכזי בהתרחבות פעילות השבבים המקומית, שאחראית בין השאר לפיתוח ולתכנון של מאיצי הבינה המלאכותית TPU ותשתיות חומרה נוספות שמריצות את מודלי השפה והשירותים הענניים של גוגל. פעילות זו משתלבת במאמץ הרחב של גוגל לפתח שבבים ייעודיים – גם בצד ה-AI (TPU) וגם בצד ה-CPU (מעבדי Axion) – במטרה לצמצם תלות בספקיות חיצוניות ולחדד את היתרון התחרותי מול ענקיות ענן אחרות.(Chiportal)

הרקע של אזרד בתעשיית השבבים הישראלית והגלובלית משתרע על יותר משני עשורים. לפני גוגל הוא ניהל פיתוח שבבי תקשורת מהירה באריקסון, ובהמשך הצטרף למארוול ישראל – שם התקדם עד לתפקיד מנכ"ל הפעילות הישראלית וסגן נשיא במארוול העולמית, עם אחריות על מאות מהנדסים בפתח־תקווה וביקנעם.

עזיבתו של אזרד את גוגל מגיעה בתקופה של תחרות עזה על מאיצי בינה מלאכותית ותשתיות ענן, שבה גוגל מנסה לאזן בין השקעה בשבבים מתוצרתה לבין עבודה עם ספקיות חיצוניות כמו אנבידיה. בשלב זה טרם פורסם מי יחליף אותו בתפקיד, ומה יהיה היעד הבא שלו בתעשייה.

הפוסט לאחר שלוש שנים: גיא אזרד עוזב את חטיבת השבבים של גוגל קלאוד ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

העימות סביב יצרנית השבבים נקספריה, שמרכז פעילותה בהולנד והיא בבעלות חברת וינגטק הסינית, הפך בתוך שבועות מאירוע משפטי "טכני" לכאורה למשבר שמטלטל את תעשיית הרכב האירופית ומחדד את השאלה עד כמה סין מוכנה להשתמש בשליטתה בשרשראות אספקה ככלי לחץ פוליטי.

בסוף ספטמבר החליטה ממשלת הולנד להפעיל לראשונה את "חוק זמינות הסחורות" מ־1952 ולקחת שליטה בנקספריה, בטענה לליקויי ממשל תאגידי ולחשש להעברת זכויות קניין רוחני לסין. לפי שר הכלכלה ההולנדי וינסנט קארמנס, שהגן פומבית על ההחלטה, המודיעין העביר לממשלה מידע שלפיו המנכ"ל הסיני של נקספריה "מרחיק החוצה" קניין רוחני רגיש. ההחלטה הזו נתפסה בבייג'ינג כהתערבות פוליטית בוטה בפעילות עסקית לגיטימית.

מנקודת המבט הסינית, ההולנדים הם האחראים הישירים למשבר. במאמר מערכת חריף בעיתון הממשלתי China Daily נטען כי שרשרת האספקה העולמית של שבבים הייתה יציבה ובטוחה עד לצעד החד צדדי של האג. העיתון מזכיר כי נקספריה הייתה בעבר חטיבה של NXP ההולנדית ורק לאחר שנרכשה על ידי וינגטק ב־2018 חצתה את רף הכנסות המיליארד דולר בשנה. מאז, לפי דו"חות החברה, עלו מכירותיה מכ־1.43 מיליארד דולר ב־2020 לכ־2.06 מיליארד ב־2024, והיא הפכה לספקית מרכזית של רכיבים פשוטים וזולים לכאורה אך חיוניים לתעשיית הרכב באירופה ובארצות הברית.

לטענת בייג'ינג, השימוש של הולנד בחוק חירום מיושן שלא הופעל מעולם מאז נחקק הוא "שימוש לרעה" בכלי רגולטורי מתוך שיקולים פוליטיים ולחץ חיצוני. דובר משרד המסחר הסיני הביע "אכזבה קיצונית וחוסר שביעות רצון עמוק" מהתבטאויות השר ההולנדי וטען כי הן "מבלבלות בין צודק לטועה ומסלפות את העובדות".

התגובה הסינית לא איחרה להגיע. בתחילת אוקטובר הוטל בפועל אמברגו על יצוא שבבים ממתקני הייצור של נקספריה בסין, שבהם מיוצרים לפי ההערכות כשבעים אחוז מתפוקת החברה. מדובר ברכיבים פשוטים, רחוקים מהשבבים המתקדמים לעיבוד בינה מלאכותית, אך כאלה שמשולבים כמעט בכל מערכת אלקטרונית ברכב. בתוך זמן קצר הזהירה התאחדות יצרני הרכב האירופית כי מלאי השבבים יספיק לשבועות ספורים בלבד ללא חידוש האספקה. יצרניות כמו פולקסווגן, וולוו וג'גואר לנד רובר הודיעו לספקים ולעובדים על סיכון ממשי לעצירת קווי ייצור.

לנוכח הלחץ גבר גם המאמץ הדיפלומטי. בבריסל הדגיש נציב הסחר והביטחון הכלכלי של האיחוד האירופי, מארוש שפצ'וביץ', כי מתקיים דיאלוג משולש בין סין, הולנד והאיחוד במטרה "להבטיח מסגרת יציבה וצפויה ולהחזיר במלואה את זרימת השבבים". לפי דיווחים, הולנד אותתה שהיא מוכנה לרכך את צו ההלאמה בפועל אם בייג'ינג תחזור לאפשר יצוא.

על רקע זה הודיע משרד המסחר הסיני כי יאושרו חריגים ליצוא שבבים מנקספריה לשימושים אזרחיים, וכי הרכיבים הללו לא יחייבו עוד רישיון יצוא מיוחד. ההקלה הזו העניקה נשימה קצרה לתעשיית הרכב האירופית, אך נעשתה לתקופה מוגבלת של 12 חודשים בלבד וללא התחייבות לטווח ארוך. במקביל, כחלק מניסיון רחב יותר להוריד את גובה הלהבות מול וושינגטון, השעתה סין גם חלק מההגבלות על יצוא חומרי גלם אסטרטגיים לתעשיית השבבים, בהם גליום וגרמניום, והודיעה על פטור זמני מאגרות נמל לאניות הקשורות לבעלות אמריקנית.

אם בסין מציגים את ההקלה כמחווה אחראית לשמירה על יציבות שרשרת האספקה העולמית, בכתבות ניתוח במערב רואים בפרשת נקספריה קודם כול תמרור אזהרה. מומחי תעשייה וכלכלנים מצביעים על כך שדי ברכיבים זולים ובסיסיים כדי לשתק תעשייה שלמה כאשר מונעים את זרימתם. פרופ' דייוויד ביילי מאוניברסיטת בירמינגהם הגדיר את ההתערבות ההולנדית "שיחת השכמה" לענף הרכב וטען כי התגובה הסינית הייתה "מהירה ואכזרית". לדבריו, יצרני הרכב חייבים לחשוב על אתרי עיבוד חלופיים בדרום מזרח אסיה או באירופה עצמה, ולהגדיל מלאים במקום להסתמך על אספקה "בדיוק בזמן".

מנהלים בחברות כמו BMW מספרים כי אמנם הייצור עדיין נמשך כמתוכנן, אך המצב "נדיף" ויכול להשתנות מהר. הם מציינים כי המשבר הקודם בשבבים התמקד ברכיבים המורכבים יותר, ולכן רכיבי התשתית הפשוטים כמו אלה של נקספריה זכו לפחות תשומת לב, למרות שהם מפוזרים במערכות רבות ברכב.

מנקודת מבט רחבה יותר, פרשנים באירופה רואים במשבר נקספריה ביטוי נוסף לאסטרטגיה סינית המשלבת תלות כלכלית עם מנוף פוליטי. סין שולטת בחלק הארי משרשרת הערך של חומרים נדירים ומגנטים לתעשיות רכב, רוח ושמש, והאיחוד האירופי עדיין נמצא בראשית הדרך בניסיונותיו "להפחית סיכונים" מבלי להתנתק לחלוטין מהשוק הסיני. ניתוחים מהעת האחרונה מזהירים כי אם לא יואצו השקעות במקורות חלופיים ובייצור מקומי, אירופה תישאר "מחוברת לטפטפת" שמופעלת מבייג'ינג.

בייג'ינג מצדה דוחה את הטענות ל"נשק כלכלי" ומאשימה את הולנד ואת המערב בכלל ב"פוליטיזציה של עסקים" ובפגיעה בחופש הסחר. עם זאת, עצם העובדה שהקלות היצוא לשבבי נקספריה מוגבלות בזמן וממוקדות בשימושים אזרחיים, משאירה בידי סין מנוף לחץ לעתיד, הן על תעשיית הרכב והן על ניסיונות האיחוד האירופי לבנות מחדש בסיס תעשייתי ביטחוני.

בסופו של דבר פרשת נקספריה מדגימה עד כמה שבב קטן וזול לכאורה יכול להפוך לציר של מאבק גיאו־כלכלי רחב. עבור אירופה, השאלה היא אם תישאר שבויה בין החלטות מדיניות בהאג ובבייג'ינג, או שתדע להפוך את המשבר הנוכחי להשקעה אמיתית בחיזוק חוסנה התעשייתי והטכנולוגי.

הפוסט נקספריה בין סין, הולנד ואירופה: משבר שבבים שהפך לכלי לחץ גיאופוליטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.