אירוע ההכרזה של אפל היום סיפק הצצה נוספת לאסטרטגיה שהופכת את החברה בהדרגה מלקוחה גדולה של תעשיית השבבים לחברה השולטת בעצמה בחלק הולך וגדל מהסיליקון שבמוצריה. במרכז ההכרזה נמצאים שלושה שבבים מתכנון אפל: A20 Pro, מודם C2 ושבב התקשורת האלחוטית N1. (Apple)

A20 Pro: אפל נכנסת לעידן 2 הננומטר

החידוש המרכזי הוא A20 Pro, המעבד של iPhone 18 Pro ו־iPhone 18 Pro Max. אפל מציינת כי הוא מיוצר בתהליך 2 ננומטר – המעבר הראשון של מעבדי האייפון לצומת ייצור זה. (Apple)

המעבד כולל CPU בעל שש ליבות ו־GPU חדש בעל שבע ליבות. לדברי אפל, רוחב הפס לזיכרון גדל ב־50% לעומת A19 Pro, וביצועי ה־GPU יכולים להיות גבוהים בעד 40%. (Apple)

אבל השינוי המעניין ביותר מבחינת מגמת השבבים הוא דווקא בתחום הבינה המלאכותית. A20 Pro כולל שני Neural Engines בני 16 ליבות כל אחד – 32 ליבות בסך הכול, ואפל טוענת להכפלת כוח עיבוד ה־AI בהשוואה ל־A19 Pro. גם ליבות המעבד כוללות Neural Accelerators. המטרה ברורה: להעביר יותר מעומסי Apple Intelligence ומודלי AI לעיבוד מקומי במכשיר. (Apple)

שינוי גם באריזת השבב ובקירור

אפל לא הסתפקה בהקטנת הטרנזיסטורים. ב־A20 Pro היא אימצה שיטת אריזה שלדבריה שואבת השראה ממשפחת מעבדי M למחשבי Mac.

השבב והזיכרון ממוקמים זה לצד זה במקום שהזיכרון יהיה במסלול התרמי של המעבד. הדבר מאפשר להצמיד את השבב ישירות לתא אידוי חדש. יחד עם מערכת קירור ששטח הפנים שלה גדול פי שלושה מזו של iPhone 17 Pro, אפל טוענת לשיפור של עד 40% בביצועים המתמשכים. (Apple)

זו נקודה חשובה: ככל שמעבדי סמארטפונים הופכים למאיצי AI חזקים יותר, הספק ופיזור חום הופכים לחלק בלתי נפרד מתכנון הסיליקון והאריזה, ולא רק לבעיה של יצרנית הטלפון.

C2: עוד צעד בהתרחקות מקוואלקום

ההכרזה המשמעותית השנייה היא C2, הדור הבא של המודם הסלולרי שאפל מתכננת בעצמה.

לפי אפל, C2 מספק מהירויות העלאה גבוהות משמעותית מ־C1X תוך צריכת אנרגיה נמוכה ב־15%, ובארה"ב הוא מוסיף תמיכה ב־mmWave. החברה אומרת כי היא משתמשת גם בבינה מלאכותית כדי לשפר את איכות ואמינות החיבור הסלולרי. (Apple)

החשיבות האסטרטגית גדולה יותר מהשיפור המספרי. אפל השקיעה במשך שנים בפיתוח מודם עצמאי כדי לצמצם את תלותה בקוואלקום. כעת כבר מדובר בדור מתקדם יותר של משפחת מודמים שאפל משלבת לצד המעבד הראשי שלה.

N1: גם הקישוריות המקומית עוברת לאפל

השבב השלישי הוא N1, המטפל בתקשורת האלחוטית לטווח קצר ותומך ב־Wi-Fi 7, Bluetooth 6 ו־Thread. (Apple)

השילוב של N1 ו־C2 לצד A20 Pro משמעותי משום שאפל שולטת כעת בתכנון של שלושה רכיבים מרכזיים במכשיר: המעבד ומאיצי ה־AI, התקשורת הסלולרית והקישוריות האלחוטית המקומית.

במילים אחרות, אפל אינה מסתפקת עוד בתכנון ה־Application Processor שלה. היא בונה בהדרגה מערכת סיליקון שלמה מתוצרת עצמית.

גם האייפון המתקפל נשען על הסיליקון של אפל

באירוע הוצג גם iPhone Duo, האייפון המתקפל הראשון של החברה. גם הוא נשען על משפחת A20 ועל מודם C2, כך שהכניסה של אפל לקטגוריית המתקפלים נעשית כאשר חלק גדול יותר מן האלקטרוניקה המרכזית כבר נמצא בשליטתה. רויטרס דיווחה כי המעבר ל־C2 מסמן צעד נוסף בהפחתת התלות בשבבים של קוואלקום. (Reuters)

המשמעות לתעשיית השבבים

מבחינת תעשיית המוליכים למחצה, שלוש ההכרזות מספרות למעשה סיפור אחד. אפל התחילה לפני שנים בתכנון מעבדי A, הרחיבה זאת למעבדי M למחשבים, וכעת היא מכניסה תחת קורת גג אחת גם מודמים, קישוריות אלחוטית ומאיצי AI.

המעבר ל־2 ננומטר מגדיל במקביל את חשיבותה של אפל כלקוחה של תהליכי הייצור המתקדמים ביותר. אבל ככל שאפל מרחיבה את היקף התכנון העצמי, חלקם של ספקי שבבים חיצוניים בתוך מכשיריה מצטמצם.

הפוסט אפל עולה ל־2 ננומטר ומרחיבה את עצמאותה בשבבים: A20 Pro, מודם C2 ושבב N1 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארגון תעשיית המוליכים למחצה SEMI משרטט תמונה של מחזור השקעות חריג בעוצמתו בענף. לפי תחזית אמצע השנה של הארגון, מכירות ציוד ייצור השבבים בעולם צפויות להגיע ב־2026 לכ־165.9 מיליארד דולר, עלייה של 23.2% לעומת 2025, ולהמשיך לצמוח עד לשיא של כ־229.5 מיליארד דולר ב־2028.

הגורם המרכזי הוא מרוץ הבינה המלאכותית. מפעילי ענן ויצרני מערכות AI דורשים יותר מאיצים, זיכרונות מהירים ורוחב פס גבוה, והדרישה הזו מחלחלת לכל שרשרת הייצור — מפאבים מתקדמים ועד בדיקה, הרכבה ואריזה.

בציוד הקדמי למפעלי פרוסות (WFE) צופה SEMI עלייה של 23.1% ב־2026, לכ־143.9 מיליארד דולר. ב־2027 צפוי השוק לצמוח בעוד 21.8%, וב־2028 בעוד 14.1%, כך שהיקפו יחצה את רף 200 מיליארד הדולר. ההשקעות המרכזיות מופנות ללוגיקה מתקדמת ולזיכרונות DRAM המיועדים ל־HBM.

בפלח הפאונדרי והלוגיקה צפויות מכירות ציוד של כ־78 מיליארד דולר ב־2026. SEMI מעריכה כי ב־2028 יגיע הפלח לכ־104.7 מיליארד דולר, עם המעבר לייצור המוני בתהליכי 2 ננומטר המבוססים על טרנזיסטורי Gate-All-Around.

גם שוק הזיכרונות נמצא בתנופה. ציוד לייצור DRAM צפוי לצמוח השנה ב־39% לכ־38.8 מיליארד דולר ולהגיע ל־56.9 מיליארד דולר ב־2028. ציוד NAND צפוי לעלות ב־30.7% ב־2026 לכ־13.9 מיליארד דולר, ולהגיע ל־20.8 מיליארד דולר ב־2028.

הבום אינו מוגבל לחזית הייצור. מכירות ציוד הבדיקה צפויות להגיע השנה לכ־15.3 מיליארד דולר, עלייה של 31%, ואילו ציוד הרכבה ואריזה צפוי להגיע לכ־6.7 מיליארד דולר. המעבר לאריזה מתקדמת והטרוגנית, והצורך לבדוק רכיבי AI ו־HBM מורכבים יותר, צפויים להמשיך לתמוך בשני השווקים.

מבחינה גיאוגרפית, סין, טאיוואן וקוריאה צפויות להישאר שלושת יעדי ההוצאה הגדולים ביותר לציוד. בטאיוואן ההשקעות נשענות על הרחבת קיבולת בתהליכים מתקדמים עבור AI ו־HPC, ובקוריאה על הרחבת ייצור זיכרונות מתקדמים ובהם HBM.

התחזית מדגישה כי מחזור ההשקעות הנוכחי שונה מהתאוששות מחזורית רגילה: הבינה המלאכותית משנה בו־זמנית את הדרישות ללוגיקה, זיכרון, אריזה, בדיקה וקישוריות, ולכן מגדילה את עוצמת ההשקעה לאורך חלק גדול משרשרת הערך של המוליכים למחצה.

הפוסט SEMI מעלה את התחזית: שוק ציוד ייצור השבבים צפוי לשבור שיאים עד 2028 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה בכנס Hot Chips 2026 פרטים חדשים על ארכיטקטורת Diamond Rapids, הדור הבא של מעבדי Xeon לשרתים. לפי החברה, המעבד יכלול עד 256 ליבות וייבנה סביב עד ארבע יחידות חישוב מודולריות מסוג Compute Building Block – CBB. את יחידת החישוב המרכזית פיתחו בהובלת צוותי הארכיטקטורה וה־SoC של אינטל בישראל.

כל יחידת CBB מרכזת עד 64 ליבות, זיכרון מטמון ורכיבים המאפשרים לליבות לפעול כאשכול חישוב. עד ארבע יחידות כאלה מתחברות למרכזי מערכת המטפלים בזיכרון ובקישוריות לרכיבים אחרים בשרת.

הפיתוח מסמן הרחבה של אחריות מרכזי הפיתוח בישראל. בעבר התמקדה התרומה הישראלית למעבדי Xeon בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים, ואילו ב־Diamond Rapids הובילו הצוותים המקומיים תכנון של יחידת חישוב שלמה.

יחידת ה־CBB מבוססת על מבנה תלת־ממדי שבו שבבי הליבות מונחים מעל שבב בסיס ומחוברים אליו באמצעות Foveros Direct 3D. החיבורים הקצרים והצפופים נועדו להאיץ את מעבר המידע בין הליבות לזיכרון המטמון המשותף, אך מחייבים תכנון משולב של אספקת החשמל, פיזור החום, מיקום הרכיבים והקישוריות בין שכבות הסיליקון.

“ב־Diamond Rapids קיבלנו אחריות רחבה יותר”, אמר ערן שיפר, הארכיטקט הראשי של יחידת ה־CBB. “לקחנו את היכולות שפיתחנו בישראל בתחומי הביצועים והיעילות האנרגטית, הרחבנו אותן לעבודה עם מספר גדול משמעותית של ליבות ובנינו סביבן יחידת חישוב שלמה עבור הדור הבא של Xeon”.

Diamond Rapids ייוצר בתהליך Intel 18A-P, גרסה המיועדת לביצועים גבוהים של תהליך Intel 18A. אינטל מסרה כי המעבד יכלול זיכרון מטמון בנפח של עד 1.28 גיגה־בייט, 16 ערוצי זיכרון בקצב של עד 12,800 מגה־העברות בשנייה, 128 נתיבי PCIe 6.0 ותמיכה ב־CXL 3.0.

המעבד יתמוך גם ב־Intel APX, שנועדה לאפשר לתוכנה לבצע פעולות בפחות פקודות, ובגרסה משופרת של Intel AMX להאצת חישובי בינה מלאכותית.

צוותי אינטל בישראל השתתפו גם בפיתוח הרחבות ל־Intel TDX, המבודדת ומצפינה מכונות וירטואליות בזמן עיבוד המידע. ב־Diamond Rapids ניתן יהיה להחיל את ההגנה גם על זיכרון נוסף המחובר לשרת באמצעות CXL.

אינטל טרם השיקה את Diamond Rapids מסחרית ולא מסרה בהודעה הנוכחית מועד זמינות מדויק.

בכנס הציגה החברה גם את מאיץ ההסקה Crescent Island ואת Wildcat Lake – מעבדי Core Series 3 למחשבים ניידים ולמערכות קצה. Crescent Island יכלול עד 480 גיגה־בייט של LPDDR5X ויפעל בהספק של 350 ואט, ואילו Wildcat Lake הוא המעבד הראשון של אינטל שבו משמש UCIe לחיבור רכיבי סיליקון בתוך המארז.

הפוסט הפיתוח הישראלי של אינטל מגיע ללב השרת: Diamond Rapids יכלול עד 256 ליבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הצמיחה המהירה בפעילות התקשורת של אנבידיה, המבוססת במידה רבה על מלאנוקס הישראלית, הפכה לגורם משמעותי בנתוני הצמיחה והיצוא של המשק. הפעילות כה גדולה, עד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם חישוב המנטרל יצוא המיוצר בחו"ל ואינו חוצה בפועל את גבולות ישראל.

אנבידיה רכשה את מלאנוקס בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר, אך הותירה את פעילותה ביוקנעם כיחידה חשבונאית נפרדת. כתוצאה מכך, חלק מההכנסות ממערכות תקשורת ומשבבים שמפותחים בישראל אך מיוצרים במפעלי TSMC בטייוואן מיוחס לפעילות הישראלית של החברה.

ברבעון השני של 2026 צמח התוצר הישראלי ב־15.4% בחישוב שנתי, שהם 3.6% לעומת הרבעון הקודם. בניכוי מה שהלמ"ס מגדירה כ"יצוא שלא עבר את גבולות המדינה", עמד קצב הצמיחה השנתי על 14.4%.

הפער בולט עוד יותר בהשוואה שנתית. לפי ניתוח שפורסם בגלובס, התוצר ברבעון השני היה גבוה ב־7.2% לעומת הרבעון המקביל, אולם בניכוי הפעילות המיוצרת מחוץ לישראל הסתכמה הצמיחה ב־5.5%.

הקטגוריה החשבונאית אינה כוללת רק את אנבידיה. היא כוללת גם פעילות של חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, המפתחות בישראל מערכות וציוד אך חלק מהייצור והמכירות שלהן מתבצעים בחו"ל. ואולם, אנבידיה היא כיום הרכיב הגדול ביותר בה.

מ־3 מיליארד לכמעט 15 מיליארד דולר ברבעון

לפי הנתונים שפורסמו, עד סוף 2024 הסתכמו הכנסות פעילות מלאנוקס בכ־3 מיליארד דולר ברבעון בממוצע. בשנת 2025 הן עלו מכ־5 מיליארד דולר ברבעון הראשון לכ־11 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. ברבעון הראשון של 2026 התקרבו ההכנסות המיוחסות לפעילות לכ־15 מיליארד דולר.

חלקה של פעילות התקשורת בהכנסות אנבידיה עלה בהתאם: מכ־11% בתחילת 2025 לכ־18% כיום. הזינוק נובע מהעובדה שמרכזי נתונים המיועדים ל־AI אינם מסתמכים רק על מעבדים גרפיים. הם זקוקים גם לרשת מהירה המסנכרנת אלפי ורבבות מעבדים, שרתים ומערכות אחסון.

טכנולוגיות InfiniBand, ‏Spectrum-X Ethernet ו־NVLink של אנבידיה משמשות להעברת מידע בין המאיצים ובין השרתים. ככל שמודלי הבינה המלאכותית גדלים, הקישוריות הופכת לצוואר בקבוק מרכזי – ולכן חלקה של פעילות מלאנוקס במערכות אנבידיה גדל.

בדוח האחרון שלה מסרה אנבידיה כי הכנסות תחום מרכזי הנתונים הסתכמו ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027 ב־75.2 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה. החברה ייחסה את הצמיחה, בין היתר, לביקוש לפתרונות InfiniBand, ‏Spectrum-X ו־NVLink.

צמיחה חשבונאית – אך גם פעילות ממשית בישראל

לא כל ההכנסה המיוחסת לישראל משקפת ייצור מקומי. המוצרים מיוצרים בעיקר בטייוואן ונשלחים ישירות ללקוחות בעולם. לכן כלכלנים מזהירים כי ההשפעה על התוצר אינה זהה להקמת מפעל המעסיק עובדי ייצור ורוכש חומרי גלם ושירותים מקומיים.

עם זאת, הפעילות אינה חשבונאית בלבד. אנבידיה מעסיקה בישראל כ־6,000 עובדים בתחומי פיתוח שבבים, תקשורת, תוכנה ומערכות AI. החברה ממשיכה להרחיב את מרכזי הפיתוח שלה, בעיקר בצפון הארץ, ומשלמת בישראל מסים על ההכנסות המיוחסות לפעילות המקומית.

הנתונים גם ממחישים סיכון: חלק גדול יחסית מהצמיחה מיוחס לחברה אחת ולביקוש העולמי הנוכחי לתשתיות AI. שינוי בארכיטקטורת המעבדים, ירידה בהשקעות מרכזי הנתונים או כניסת מתחרים לפתרונות הקישוריות עלולים לצמצם את תרומתה.

המקרה של אינטל מספק תזכורת לכך. במשך שנים היתה אינטל אחת התורמות המרכזיות ליצוא הישראלי, אך בשנים האחרונות צמצמה עובדים ועצרה את הרחבת המפעל בקריית גת. לכן, לצד ההישג של פעילות אנבידיה–מלאנוקס, הנתונים מדגישים את הצורך לשמור על תעשיית שבבים ישראלית מגוונת ולא להסתמך על מרכז פעילות יחיד.

הפוסט הפעילות הישראלית של אנבידיה הפכה למנוע משמעותי בנתוני הצמיחה במשק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מניות השבבים הובילו ביום שלישי, 18 באוגוסט 2026, גל ירידות חד בוול סטריט. מדד המוליכים למחצה של בורסת פילדלפיה, SOX, ירד במהלך המסחר בכ־5.4%, בקצב שאיים למחוק יותר מ־680 מיליארד דולר משווי השוק המצרפי של החברות הנכללות בו.

הירידות הקיפו את כל 30 מניות המדד. מניית סנדיסק נפלה בכ־10%, מיקרון איבדה כ־7.4%, AMD ירדה בכ־5.4% ואנבידיה איבדה יותר מ־2%. החולשה הייתה חריפה במיוחד בחברות הקשורות לזיכרונות, לתקשורת מהירה ולתשתיות מרכזי הנתונים: קרדו ירדה בכ־13%, קוהרנט בכ־12% ופברינט ביותר מ־20%.

לפי רויטרס, חברות השבבים והאחסון היו בין הנפגעות העיקריות בגל המכירות, וקרן הסל Roundhill Memory, העוקבת אחר חברות הזיכרונות, איבדה קרוב ל־8%.

למה מניות השבבים ירדו?

הירידות לא נבעו מהודעה שלילית אחת של יצרנית שבבים או מירידה מוכחת בהזמנות. מדובר בשילוב של כמה גורמים שפגעו במיוחד במניות הטכנולוגיה שנסחרות לפי תחזיות צמיחה גבוהות.

הגורם הראשון היה הזינוק בתשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית. תשואת האג"ח ל־30 שנה הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, והתשואה לעשר שנים נותרה סמוך לשיא שלא נראה מאז ינואר 2025. כאשר התשואות עולות, הערך הנוכחי של רווחים הצפויים להתקבל בעתיד יורד — ולכן מניות צמיחה, ובהן חברות השבבים, נוטות להיפגע יותר.

עליית התשואות מייקרת גם את גיוסי החוב הנדרשים להקמת מרכזי נתונים. בשנים האחרונות הפכו השקעות של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות AI למנוע המרכזי של הביקוש למאיצים, לזיכרונות HBM, לרכיבי תקשורת אופטיים ולשבבי אחסון. התייקרות המימון מעוררת חשש שהקמת חלק מהמתקנים תידחה או תתבצע בקצב איטי מהמתוכנן.

הגורם השני היה העלייה במחירי הנפט, על רקע התפוגגות התקוות להסדרה בין ארצות הברית לאיראן והחשש מהמשך המתיחות במזרח התיכון. מחירי נפט גבוהים יותר עלולים להגביר מחדש את האינפלציה ולצמצם את יכולתו של הבנק המרכזי האמריקני להוריד את הריבית. בשוק אף גברו ההערכות כי ייתכן שהריבית תועלה פעם נוספת בהמשך השנה.

הגורם השלישי הוא מימוש רווחים לאחר עלייה חריגה במניות השבבים. למרות התנודתיות שנרשמה בחודשים האחרונים, מדדי השבבים עדיין עלו בכ־70% מתחילת 2026. מניות הקשורות לזיכרונות, אחסון ותקשורת למרכזי נתונים רשמו חלק מהעליות החדות ביותר, ולכן הפכו פגיעות במיוחד כאשר המשקיעים החלו להקטין סיכונים.

גם גורמים נקודתיים החריפו את הירידות. פברינט דיווחה על לחץ זמני הצפוי בשולי הרווח, והתגובה החריפה למנייתה גלשה לחברות נוספות המספקות רכיבים אופטיים ופתרונות תקשורת למרכזי נתונים. אנליסטים ציינו גם כי מחזורי המסחר הנמוכים יחסית בחודש אוגוסט ופעילות של מערכות מסחר אוטומטיות עשויים היו להעצים את התנודה.

בשלב זה אין עדות לקריסה בביקוש לשבבים או לביטול נרחב של הזמנות. הירידות משקפות בעיקר שינוי בתמחור הסיכונים: המשקיעים בוחנים מחדש כמה זמן יימשך גל ההשקעות ב-AI, מה תהיה עלות המימון שלו והאם קצב הגידול ברווחים יצדיק את השווי הגבוה שאליו הגיעו החברות.

המבחן הגדול הבא לענף יהיה דוח אנבידיה, הצפוי להתפרסם ב־26 באוגוסט. עוד קודם לכן יפורסם פרוטוקול ישיבת הבנק המרכזי האמריקני, שעשוי לספק רמזים לגבי כיוון הריבית.

מקורות: רויטרס, Charles Schwab, Investor’s Business Daily

הפוסט מימוש רווחים במניות השבבים: מדד SOX צנח אמש ב־5.4% וכ־680 מיליארד דולר עמדו להימחק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Ceva) הישראלית וחברת השבבים הסינית Actions Technology הכריזו על סדרת שבבי שמע אלחוטיים חדשה, ATS296X, המבוססת על פלטפורמת Ceva-Waves Bluetooth High Data Throughput – או HDT. לדברי החברות, מדובר באחד היישומים המסחריים הראשונים של הטכנולוגיה, המיועדת להשתלב בגרסה עתידית של תקן Bluetooth.

HDT נועדה להעלות את קצב העברת הנתונים המרבי מכ־2 מגה־ביט לשנייה כיום לכ־7.5 מגה־ביט לשנייה. הגדלת רוחב הפס עשויה לאפשר העברת שמע רב־ערוצי ללא אובדן איכות, הפחתת השיהוי באוזניות גיימינג, העברת קבצים מהירה יותר וקיצור משך עדכוני התוכנה האלחוטיים.

אחד השימושים שמבקשות החברות לקדם הוא מערכת שמע ביתית רב־ערוצית, הכוללת מקרן קול, רמקולים לווייניים וסאב־וופר אלחוטי. קצב הנתונים הגבוה אמור לאפשר העברת כמה ערוצי שמע במקביל, במקום המגבלה המעשית של מערכות Bluetooth סטריאופוניות.

עם זאת, Bluetooth HDT עדיין אינו תקן מסחרי סופי. לפי מפת הדרכים של Bluetooth SIG, הגוף האחראי על התקן, הטכנולוגיה נמצאת בפיתוח ולכן ייתכנו שינויים במפרט לפני אישורו. גם סדרת ATS296X נמצאת בשלב בדיקות התאימות, ולא נמסר מועד לתחילת ייצור המוני או שמות של יצרניות מוצרים שישתמשו בה. Bluetooth SIG

הפלטפורמה של סיוה כוללת בקר Bluetooth, מודם, רכיב RF ומחסנית פרוטוקולי תוכנה. החברה מסרה כי השתתפה בארבעה אירועי בדיקות תאימות בין ספקים, שנועדו לבדוק אם המימוש שלה מסוגל לפעול מול שבבים ומערכות של חברות אחרות.

Actions Technology היא חברת Fabless סינית המפתחת מערכות על־שבב למוצרי שמע, התקנים לבישים ומכשירי AIoT. סדרת ATS296X כוללת תכנון RF כפול, שנועד לתמוך בפעולה מקבילה בכמה מצבים ובתרחישי שימוש שונים.

שיתוף הפעולה בין החברות אינו חדש. Actions משתמשת במעבדי אותות ובטכנולוגיות קישוריות וחישה של סיוה זה מספר שנים, ולדברי החברות סיפקה עד כה יותר מ־100 מיליון שבבי שמע ו־AIoT הכוללים קניין רוחני של סיוה. נתון זה פורסם לראשונה כבר בינואר 2024, ולכן אינו מתייחס להזמנות או להכנסות חדשות מהסדרה שהוכרזה כעת. Actions Technology

טל שלו, סגן נשיא ומנהל חטיבת Wireless IoT בסיוה, אמר כי סדרת השבבים מעידה על המעבר של HDT משלב התקינה למוצרים מסחריים. בשלב זה, עם זאת, הצלחת המהלך תהיה תלויה באישור התקן, בהשלמת בדיקות התאימות ובאימוץ הטכנולוגיה בידי יצרניות מוצרי השמע.

הפוסט סיוה ו־Actions Technology מציגות שבבי שמע ראשונים לקראת Bluetooth 7.0 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טקסס אינסטרומנטס דיווחה על התאוששות רחבה בביקוש לשבבים אנלוגיים ולמעבדים משובצים, לאחר תקופה ממושכת של חולשה בשוק התעשייתי. הכנסות החברה ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־5.46 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל ושל 13% לעומת הרבעון הקודם.

הרווח הנקי הסתכם ב־1.98 מיליארד דולר, לעומת 1.30 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, והרווח למניה עלה מ־1.41 דולר ל־2.14 דולר. הרווח התפעולי גדל ב־48% והגיע ל־2.31 מיליארד דולר.

החברה מסרה כי הצמיחה נרשמה במספר שווקים במקביל, ובראשם ציוד תעשייתי, מרכזי נתונים וכלי רכב. מנכ״ל החברה, חביב אילן, אמר כי התוצאות משקפות את חוזקו של מגוון המוצרים של החברה ואת היתרון הכלכלי של ייצור שבבים על גבי פרוסות בקוטר 300 מ״מ.

שבבים אנלוגיים בלב תשתיות הבינה המלאכותית

טקסס אינסטרומנטס אינה מייצרת את מאיצי הבינה המלאכותית המרכזיים המתחרים במוצרי אנבידיה או AMD. עם זאת, השבבים האנלוגיים שלה משמשים כמעט בכל מערכת אלקטרונית לניהול הספק, המרת מתחים, מדידת אותות, בקרת מנועים ויצירת ממשק בין העולם הפיזי לבין המעבדים הדיגיטליים.

הרחבת מרכזי הנתונים מגדילה את הביקוש למערכות אספקת חשמל, ממירי מתח, בקרי הספק, רכיבי חישה ופתרונות בקרה תרמית. ככל שצריכת החשמל של מאיצי AI ושל שרתים גדלה, כך נדרשים יותר שבבים אנלוגיים כדי להעביר את החשמל ביעילות מן הרשת ועד למעבד.

הכנסות חטיבת השבבים האנלוגיים של טקסס אינסטרומנטס צמחו ב־26% לעומת התקופה המקבילה. חטיבת המעבדים המשובצים רשמה אף היא צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר.

הנתונים מעידים כי תנופת ההשקעות בבינה מלאכותית אינה מיטיבה רק עם יצרניות המעבדים המתקדמים והזיכרונות רחבי־הפס. גם יצרניות רכיבי ההספק, החישה והבקרה נהנות מהקמת מרכזי נתונים ומהגדלת תכולת האלקטרוניקה בכל מערכת.

התאוששות בשוק התעשייתי והרכב

השוק התעשייתי היה בשנים האחרונות אחד ממוקדי החולשה של תעשיית השבבים. לקוחות צברו מלאים בתקופת המחסור ולאחר מכן צמצמו הזמנות במשך מספר רבעונים. התוצאות החדשות מצביעות על כך שמלאי הלקוחות מתקרב לרמות רגילות והביקוש מתחיל להתאושש.

במערכות תעשייתיות משמשים מוצרי החברה בבקרת מפעלים, רובוטיקה, מנועים חשמליים, ציוד מדידה, מערכות אנרגיה ותשתיות תקשורת. תחום הרכב צורך אף הוא מספר גדל והולך של שבבים אנלוגיים ומשובצים בשל המעבר להנעה חשמלית, מערכות בטיחות, חיישנים ומערכות מידע ובידור.

החברה תיארה את הצמיחה כרחבה ולא כתוצאה מהזמנה חריגה של לקוח יחיד. עם זאת, טקסס אינסטרומנטס אינה מפרסמת נתוני הכנסות מלאים לפי לקוחות או לפי תתי־שווקים, ולכן קשה לקבוע מה היה חלקו המדויק של כל יישום בצמיחה.

תחזית גבוהה לרבעון השלישי

טקסס אינסטרומנטס צופה הכנסות של 5.65–6.15 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2026. הרווח למניה צפוי להסתכם ב־2.23–2.57 דולר.

נקודת האמצע של התחזית משקפת המשך צמיחה לעומת הרבעון השני ומחזקת את ההערכה כי ההתאוששות אינה מוגבלת לרבעון בודד. התחזית גם גבוהה מהערכות השוק שפורסמו לפני הדוח.

החברה ממשיכה במקביל להשקיע בקיבולת ייצור. במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמו הוצאות ההון שלה ב־3.3 מיליארד דולר, וההשקעה במחקר ופיתוח ובהוצאות מכירה וניהול הסתכמה ב־3.9 מיליארד דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־8.7 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי ל־6.5 מיליארד דולר.

היתרון של פרוסות 300 מ״מ

רוב השבבים האנלוגיים יוצרו בעבר על גבי פרוסות בקוטר 200 מ״מ. טקסס אינסטרומנטס השקיעה בשנים האחרונות במפעלי 300 מ״מ, המאפשרים לייצר מספר גדול יותר של שבבים מכל פרוסה ולהפחית את העלות ליחידה.

המעבר לפרוסות גדולות אינו דורש בהכרח את תהליכי הייצור הזעירים ביותר. שבבים אנלוגיים רבים מיוצרים בטכנולוגיות ותיקות יחסית, שבהן חשובות עלות, אמינות, מתחי עבודה גבוהים ויכולת לשלב רכיבים אנלוגיים שונים.

החברה רואה בשליטה במפעלי הייצור יתרון מול מתחרות המסתמכות במידה רבה יותר על קבלני ייצור חיצוניים. עם זאת, הקמת המפעלים מחייבת השקעות הון גדולות עוד לפני שהביקוש מובטח, ולכן האטה מחזורית עלולה להותיר את החברה עם קיבולת שאינה מנוצלת במלואה.

התוצאות לרבעון השני והתחזית לרבעון השלישי מצביעות בשלב זה על שיפור בניצול הקיבולת. אם ההתאוששות בתעשייה וברכב תימשך לצד ההשקעות במרכזי נתונים, טקסס אינסטרומנטס עשויה ליהנות הן מעלייה במכירות והן מהפחתת עלויות הייצור ליחידה.

הפוסט הביקוש לשבבים אנלוגיים מתאושש: הכנסות טקסס אינסטרומנטס זינקו ב־23% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המכירות העולמיות של ציוד לייצור שבבים צפויות להגיע לשיא של 165.9 מיליארד דולר בשנת 2026, עלייה של 23.2% לעומת השנה שעברה. לפי התחזית החצי־שנתית של ארגון SEMI, הצמיחה תימשך לפחות עד 2028, אז עשוי השוק להגיע ל־229.5 מיליארד דולר.

התחזית משקפת את היקף ההשקעות שמבצעות יצרניות השבבים כדי להרחיב את הייצור עבור מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית. ההשקעות מתמקדות בתהליכי ייצור מתקדמים, בזיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, HBM, בציוד בדיקה ובטכנולוגיות מארזים מתקדמות.

״הבינה המלאכותית מאיצה את הביקוש לשבבים חזקים ויעילים יותר, ומובילה להגדלת ההשקעות בכל שוק ציוד הייצור״, אמר אג'יט מנוצ'ה, נשיא ומנכ״ל SEMI. לדבריו, היצרניות משקיעות בקווי לוגיקה מתקדמים, בזיכרונות, בבדיקות ובמארזים הנדרשים לדור החדש של מערכות המחשוב.

המגזר הגדול ביותר הוא ציוד למפעלי פרוסות סיליקון, הכולל מערכות לעיבוד פרוסות, ייצור מסכות ותשתיות למפעלי שבבים. מכירותיו צפויות לגדול השנה ב־23.1% ולהגיע ל־143.9 מיליארד דולר, לעומת 116.9 מיליארד דולר בשנת 2025.

SEMI מעריך כי שוק זה יצמח ב־21.8% נוספים ב־2027 וב־14.1% ב־2028, אז יחצה לראשונה את רף 200 מיליארד הדולר. העלייה נובעת מהרחבת קיבולת הייצור עבור מאיצי בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים, מעבדים למכשירים ניידים וזיכרונות מתקדמים.

הצמיחה החדה ביותר צפויה בציוד לייצור זיכרונות DRAM. המכירות בתחום צפויות לעלות השנה ב־39% ולהגיע ל־38.8 מיליארד דולר, בעיקר בשל המעבר לדורות חדשים של DRAM והרחבת הייצור של HBM. עד 2028 צפוי שוק הציוד ל־DRAM להגיע ל־56.9 מיליארד דולר.

גם ההשקעות ב־NAND צפויות להתאושש. מכירות הציוד למפעלי NAND צפויות לגדול השנה ב־30.7% ולהגיע ל־13.9 מיליארד דולר, ולהמשיך לעלות עד 20.8 מיליארד דולר ב־2028. התעשייה משקיעה בהוספת שכבות לזיכרונות 3D NAND ובמבנים המאפשרים צפיפות אחסון גבוהה יותר.

בתחום הלוגיקה ומפעלי ה־Foundry צפויה עלייה של 18.9% ל־78 מיליארד דולר השנה. ההשקעות מופנות בין היתר להכנת קווי ייצור המוניים בטכנולוגיית 2 ננומטר ובטרנזיסטורי Gate-All-Around.

הביקוש לבינה מלאכותית משפיע גם על הקצה האחורי של תהליך הייצור. מכירות ציוד הבדיקה צפויות לעלות ב־31% ל־15.3 מיליארד דולר, ואילו מכירות ציוד ההרכבה והמארזים צפויות לגדול ב־9.6% ל־6.7 מיליארד דולר.

הגידול בתחום הבדיקות והמארזים נובע מהמורכבות של רכיבים המשלבים כמה שבבים במארז אחד, ומן הצורך לבדוק את תקינותם של שבבי AI וזיכרונות HBM לפני שילובם במערכות יקרות. מגמה זו רלוונטית גם לחברות ציוד ישראליות הפועלות בתחומי המטרולוגיה, בקרת התהליך ובדיקת המארזים.

סין, טאיוואן ודרום קוריאה צפויות להישאר שלושת השווקים הגדולים ביותר לציוד ייצור עד 2028. סין תמשיך להוביל, אם כי קצב הגידול בה צפוי להתמתן לאחר כמה שנים של השקעות גבוהות. בטאיוואן מונעת הצמיחה מהקמת קווים מתקדמים, ואילו בדרום קוריאה עומדים במרכז זיכרונות DRAM ו־HBM.

הפוסט SEMI: שוק ציוד ייצור השבבים יזנק השנה ל־166 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטורניר הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל, מארח השנה 48 קבוצות וכדי להבטיח כי המשחקים יסתיימו בצורה הוגנת נעזרו המארגנים במערכת כלכלית וחכמה של נתונים. במונדיאל 2026 השלים הכדורגל את המעבר שלו לאינטרנט של הדברים  (IoT). בלב השינוי נמצא שילוב מורכב בין מיקרואלקטרוניקה, טלמטריה אלחוטית מהירה במיוחד, תשתית מחשוב קצה וראייה ממוחשבת רב-ספקטרלית.

טורניר 2026 מסתמך במידה רבה על חומרה מתוחכמת כדי להבטיח דיוק שיפוטי גבוה וחווייה עשירה בנתונים עבור האוהדים. הנה כמה מהשינויים המרכזים של מונדיאל 2026.

1. החוכמה שבתוך המסגרת: הכדור המחובר. הפיתוח הטכנולוגי הבולט ביותר שהוצג במהלך מונדיאל 2026 הוא כדור המשחק הרשמי של אדידס, ששמו "טריונדה" (שפירושו "שלושה גלים" בספרדית). במקום סתם כדור עור חלול, הכדור מתנהג כמו פלטפורמת טלמטריה ברמת תעופה וחלל שעפה באוויר.

יחידת המדידה האינרציאלית (IMU) התלויה במרכז הטריונדה היא יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) מותאמת אישית. ארכיטקטורת שבב מיוחדת זו, שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת, KINEXON  חלוצה בתחום טכנולוגיית הספורט הגרמנית, משלבת מד תאוצה תלת-ממדי וג'ירוסקופ תלת-ממדי. בעוד ששעון חכם צרכני עוקב אחר צעדים ורושם תנועה עשרות פעמים בשנייה, מערכת ה IMU של גביע העולם פועלת בקצב דגימה גבוה במיוחד של 500 הרץ. היא לוכדת 500 חבילות נתונים שונות בכל שנייה, ומשדרת זרם רציף של משתני מהירות, סיבוב ותאוצה מבנית תלת-ממדיים ישירות לרשתות הקצה של האצטדיון.

ההישג ההנדסי: מערכת מתלה הליבה. פריצת הדרך האמיתית אינה רק הסיליקון, אלא האריזה. כאשר חלוץ מקצועי בועט כדורגל, כוח ה- G המיידי המופעל על הכדור יכול בקלות לעלות על Gs 100. כדי למנוע ממצע הסיליקון להישבר או להיקרע מהאנטנה שלו,  KINEXON עיצבה מערכת מתלה פנימית בהתאמה אישית. רשת של כבלים אלסטיים וקלים מעגנים את קפסולת החיישן לליבה הפיזית המדויקת של פנימית הכדור. זה מבטיח שלא משנה כמה חזק נפגע הכדור, מרכז הכובד יישאר סימטרי לחלוטין. שחקנים אינם חשים הבדל בחלוקת המשקל, במקדם הגרר או באווירודינמיקה בהשוואה לכדור מסורתי, אך הם בועטים במכשיר קצה מתקדם ביותר.

2. ביטול שולי טעויות האנוש: העוצמה האמיתית של נתוני החיישן שבתוך הכדור מתגלה כאשר נתוני החיישן משולבים עם מטריצת המעקב האופטית של האצטדיון כדי להפעיל את טכנולוגיית הנבדל החצי אוטומטית (SAOT). דיוק ב"נקודת הבעיטה" הפגיעות הגדולה ביותר בשיפוט ה- VAR מעולם לא הייתה הקווים המצוירים על המסך; זו הייתה בחירת פריים לשידור הווידאו. בקצב סטנדרטי של 50 פריימים לשנייה, שחקן הרץ במהירות שיא יכול לנוע עד 20 סנטימטרים בין שני פריימים רצופים – לעתים קרובות הפער המדויק בין נבדל לנבדל. על ידי התאמת 16 מצלמות המעקב הייעודיות המותקנות בארכיטקטורת האצטדיון לנתוני חיישן הכדור של 500 הרץ, המערכת מזהה במדויק את המגע המדויק במילישנייה. יחידת הממשק האינפראמטרית (IMU) של הכדור רושמת עלייה חדה בתאוצה הנראית על גבי מסכי VAR כ"גרפיקת פעימות לב" ברורה ומסמנת את "נקודת הבעיטה" המוחלטת.

וידאו מסורתי (50 פריימים לשנייה): סריקת רשת גוף תלת-ממדית בו זמנית, מערכי המצלמות של האצטדיון לוכדים נתונים 50 פעמים בשנייה, ועוקבים באופן דינמי אחר 29 נקודות נתונים בודדות על גופו של כל שחקן. זה כולל את הכיוון המרחבי המדויק של גפיים, כתפיים וקצות נעליים. מודלים של בינה מלאכותית מותאמים אישית הפועלים על שרת בעל תפוקה גבוהה

מעבדים עוצמתיים משלבים את נתוני רשת המעקב עם הטלמטריה של הכדור. אם מתרחשת סטייה מנבדל בחותמת הזמן המדויקת של נקודת הבעיטה, התראה אוטומטית מופעלת בתא ה-VAR תוך שניות, מה שמגדיל את דיוק קבלת ההחלטות לרמה כמעט מושלמת של 99.99%.

3. פתרון נגיעות פנטום ומדדי כדור  – מעבר לחישובי נבדל, ארכיטקטורת החיישנים של הטריונדה מספקת בהירות חיונית לגבי אירועים שמצלמות וידאו מתקשות לפתור. הפרדת מגע מיקרו (ספייק "פעימות הלב"): בחלל הצפוף של רחבת עונשין, ההבחנה האם מסירה שפשפה את ידו של מגן או נזרקה משערו של תוקף יכולה לשנות את כל מהלך המשחק. נתוני המגע של 500 הרץ של ה-IMU רושמים את תדר הרטט הייחודי של פגיעות חומרים שונות. כדור הפוגע בשיער רך יוצר פרופיל טלמטריה שונה לחלוטין מכדור הפוגע בנעל מוצקה.

לוחות המובילים של מהירות ומרחק: הנתונים המיידיים מאפשרים לפיפ"א להציג ניתוחי מעקב מיידיים ומדויקים בשידורי טלוויזיה חיים. אוהדים יכולים לצפות במהירות הבזק של הכדור – כמו הבעיטה המהירה כברק של אידריסה גואיי עבור סנגל – או לעקוב אחר הישגים ארוכי טווח כמו הבעיטה של ​​קווין פינה למרחק של 31.228 מטר עבור כף ורדה.

4. הפעלת הסיליקון: טעינה אלחוטית באמצעות אינדוקציה היוותה אתגר תכנוני מרכזי בתכנון הכדור. מכיוון שלא ניתן לחבר כדורגל לשקע בקיר כדי לטעון אותו מצאו המתכננים פתרון ע"י תכנון מארז החיישן הפנימי המשתמש בסלילי אינדוקציה אלחוטיים משולבים. הכדורים מאוחסנים בעריסות טעינה חכמות שעוצבו בהתאמה אישית לפני שריקת הפתיחה, ואורזים מספיק אנרגיה כדי להפעיל את משדר הטלמטריה הפנימי למשך עד שש שעות רצופות. זה מספק מרווח חשמל רב גם אם משחק נוקאאוט אינטנסיבי נמשך להארכה מאוחרת ולדו-קרב פנדלים פתאומי.

משדרים בעלי צריכת חשמל נמוכה במיוחד : הנתונים חייבים לנוע ממרכז המגרש הנע במהירות לתחנות בסיס בקורות האצטדיון ללא השהיה או אובדן חבילות נתונים. המהירות הדרושה מושגת באמצעות משדרים אלחוטיים מיוחדים בעלי פס רחב במיוחד (UWB) בשילוב עם שבבי קצה של Nordic Semiconductor שתוכננו לצריכת חשמל נמוכה במיוחד. רכיבים אלה משתמשים בפס תדרים יעיל ביותר שנשאר נקי מאותות סלולריים של הצרכנים, ומבטיחים ש-80,000 משתמשי סמארטפונים במושבי האצטדיון לא יגרמו להפרעות לשידור החיוני של השיפוט.

מונדיאל 2026 מוכיח כי הגענו לאבן דרך חשובה בה שבבי סיליקון הפכו חיוניים למשחק הכדורגל בדיוק כמו הדשא על המגרש. על ידי המרת תנועה פיזית ללוגיקה דיגיטלית מיידית, רשתות חיישנים בסיסיות אלו מבטיחות מינימום טעויות אנוש בזכות מקסימום נתונים מדויקים וכך ניתן להכריע משחקים אך ורק על ידי מיומנות מקצועית של טובי שחקני הכדורגל בעולם.

הפוסט מונדיאל 2026 – האינטרנט של הבעיטות הופיע לראשונה ב-Chiportal.