שלמה לוי, מנכ"ל מינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, אמר באירוע הבכירים של ChipEx2026 כי ישראל מחזיקה כיום בכ־3% משוק השבבים העולמי, אך יכולה לשאוף ל־10% באמצעות תשתיות משותפות, תוכנית לאומית ושיתוף פעולה עמוק יותר עם התעשייה
משרד הכלכלה והתעשייה מציב יעד שאפתני לתעשיית השבבים הישראלית: מעבר ממעמד של מרכז מו"פ חשוב למעמד של מוקד גלובלי רחב יותר, שיכלול תשתיות, בדיקות, פיתוח עסקי, שיתופי פעולה תעשייתיים וחיבור לשווקים בין־לאומיים. הדברים הוצגו באירוע הבכירים של ChipEx2026 על ידי שלמה לוי, מנכ"ל מינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה.
משרד הכלכלה והתעשייה מציב יעד שאפתני לתעשיית השבבים הישראלית: מעבר ממעמד של מרכז מו"פ חשוב למעמד של מוקד גלובלי רחב יותר, שיכלול תשתיות, בדיקות, פיתוח עסקי, שיתופי פעולה תעשייתיים וחיבור לשווקים בין־לאומיים. הדברים הוצגו באירוע הבכירים של ChipEx2026 על ידי נציגת/נציג מינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה. מינהלת הצמיחה היא גוף ביצוע שהוקם ליישום התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה, ומבוססת על מודל הקלאסטרים התחרותיים של פרופ' מייקל פורטר. (מנהלת הצמיחה הלאומית)
לפי הדברים שהוצגו באירוע, מינהלת הצמיחה רואה בשבבים תשתית לאומית, בדומה לחשמל, מים ואנרגיה. בעולם שבו בינה מלאכותית, רפואה מתקדמת, רכב אוטונומי, ביטחון, חקלאות חכמה ותעשייה מתקדמת תלויים כולם במוליכים למחצה, יכולת בתחום השבבים הופכת ליכולת אסטרטגית של מדינות.
הדוברת/הדובר הציג/ה נתון מרכזי: שוק השבבים העולמי צפוי להגיע לכ־1.6 טריליון דולר עד 2030, בעוד ישראל מחזיקה כיום בכ־3% ממנו בלבד. יעד שהוצג בהרצאה הוא להגיע לכ־10% מהשוק העולמי, לא באמצעות ניסיון להתחרות בכל שרשרת הייצור, אלא באמצעות התמקדות בתחומים שבהם לישראל יש יתרון יחסי: מו"פ עמוק, תוכנה, סייבר, תכנון מערכות, יזמות, קשרים עם חברות רב־לאומיות ויכולת לפתור צווארי בקבוק טכנולוגיים.
המסר המרכזי היה כי ישראל אינה צריכה לבנות בהכרח אקוסיסטם מלא של מפעלי ייצור בכל שכבה, כפי שעושות מעצמות גדולות. במקום זאת, עליה לבחור בחוכמה את נקודות ההתערבות שבהן היא יכולה לייצר ערך גבוה: תשתיות אבטיפוס, יכולות ולידציה, מתקני בדיקה, תשתיות פיתוח מתקדמות לחברות קטנות ובינוניות, וחיבור בין חברות גדולות, סטארט־אפים, ממשלה, אקדמיה ומשקיעים.
אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו הוא הקמת "חוק שבבים ישראלי" – מסגרת אסטרטגית שתאגד את הממשלה והתעשייה סביב מפת דרכים לאומית. מסגרת כזו אמורה לספק ודאות, השקעות, תכנון ארוך טווח ויכולת למשוך השקעות גלובליות נוספות לישראל. הדוברת/הדובר הזכיר/ה כי ארה"ב, קוריאה, הודו ומדינות נוספות כבר מחזיקות באסטרטגיות לאומיות לתחום השבבים, וכי ישראל אינה יכולה להישאר מחוץ למהלך הזה.
לצד הקריאה למעורבות ממשלתית, הושם דגש ברור על אחריות התעשייה. לפי הדוברת/הדובר, שינוי כזה לא יתרחש מהממשלה לבדה. הוא יקרה רק אם חברות גדולות יפתחו דלתות לשיתופי פעולה, אם תאגידים ישקיעו בפיילוטים ובתשתיות, ואם ארגוני ייצור, אינטגרציה והנדסה ישתתפו בבניית שרשרת ערך מקומית.
היעד הרחב יותר אינו רק הגדלת היצוא, אלא בניית מנוע צמיחה חדש למשק הישראלי. מנוע כזה אמור לשלב פריון גבוה, תעסוקה איכותית, חדשנות, חוסן לאומי וצמיחה אזורית. המסר שהוצג ב־ChipEx2026 היה כי לישראל יש חלון הזדמנויות להפוך מאומת מו"פ לאחת המדינות המשפיעות על עיצוב תעשיית השבבים העולמית בעשור הקרוב.
אמפמ
כותרת: משרד הכלכלה: ישראל צריכה חוק שבבים משלה כדי להפוך למרכז עולמי בתחום
כותרת משנה: מינהלת הצמיחה הציגה ב־ChipEx2026 יעד שאפתני: הגדלת חלקה של ישראל בשוק השבבים העולמי מכ־3% לכ־10% באמצעות תשתיות משותפות, תוכנית לאומית ושיתוף פעולה עם התעשייה
תגים: שבבים,
ביטוי מפתח: חוק שבבים ישראלי
נרדפים: אסטרטגיית שבבים לאומית, תעשיית מוליכים למחצה, תשתיות שבבים, קלאסטר שבבים, תכנון שבבים
israel-chip-act-growth-administration-chipex2026
