[תרגום מאת ד"ר משה נחמני]

בזמן שכמות התקני האלקטרוניקה שבעולמנו הולכת וגואה, מציאת שיטות יעילות למיחזור פסולת אלקטרונית הופכת לבעיה משמעותית יותר ויותר. כמעט חמישים טון של פסולת אלקטרונית מיוצרת מדי שנה, כאשר רק עשרים אחוזים ממנה עוברים מיחזור. מרבית משמונים אחוזים הנותרים מגיעים למטמנות, שם פסולת זו עלולה להפוך לבעיה סביבתית. כיום, מיחזור של פסולת אלקטרונית כרוכה בשימוש במגרסות מכאניות ובתמיסות כימיות רעילות, שתי שיטות יקרות המצריכות גם כוח אדם מיומן, ואשר עלולות לגרום לבעיות משמעותיות מבחינת בריאות האדם והסביבה אם הן אינן מתבצעות כראוי. בעקבות מצב זה, חוקרים מאוניברסיטה ביפן מנסים לנצל את השיטה של פריקה חשמלית מתפרצת על מנת לפתח שיטת מיחזור יעילה ונקייה יותר. הספק מתפרץ (Pulsed power) הוכח כשיטה מוצלחת בעיבודם של מגוון חומרי פסולת, החל ממלט ועד מים מזוהמים.

תמונה של פריקת פלזמה בשנייה הראשונה המראה את השפעת הפריקה על שכבת המתכת (צבע כחול) ועל שכבת הפלסטיק (צבע כתום) [באדיבות Prof. Hamid Hosano].
תמונה של פריקת פלזמה בשנייה הראשונה המראה את השפעת הפריקה על שכבת המתכת (צבע כחול) ועל שכבת הפלסטיק (צבע כתום) [באדיבות Prof. Hamid Hosano].
על מנת לבחון את יכולתה של שיטה זו לשמש במיחזור של פסולת אלקטרונית, החוקרים בדקו את יעילותה בהפרדת רכיבים הנמצאים באחד מסוגי הפסולת האלקטרונית הנפוצים ביותר – תקליטורים. במחקר קודם שלהם, החוקרים הראו כי הפרדה מלאה של המתכת מהפלסטיק מתרחשת תוך שימוש בשלושים פעימות באנרגיה של 35 ג'אול לפעימה (במסגרת התעריף הנוכחי של החשמל בטוקיו, הספק זה של אנרגיה מסתכם בסכום של 0.4 ין עבור המיחזור של 100 תקליטורים).
על מנת לבחון את המנגנון של הפרדת החומרים באמצעות שיטה זו, החוקרים ביצעו אנליזות נוספות במסגרת תצפיות בפריקת הפלזמה באמצעות מצלמה מהירה במיוחד, תוך קבלת תמונות שתסייענה במדידת התנועה של המקטעים השונים. תמונות של השלב הראשוני של הפריקה החשמלית הראו שתי פליטות אור מובחנות: אור כחול-לבן (מתכת) ואור כתום (פלסטיק). פליטות אלו מצביעות על עירור אלקטרוני של אלומיניום ושל שכבת הפלסטיק המגן העליונה, בהתאמה. לאחר פיזור הפלזמה, נראו פיסות של מתכת ושל פלסטיק שנפלטו החוצה מתוך דגימת התקליטור.

תמונות התקבלו במהלך התהליך וחשפו כי גלי ההדף ההרסניים ביותר התפתחו סביב שתי האלקטרודות. הגלים יצרו לחץ של למעלה מ-3.5 MPa בסמוך לקצות האלקטרודות ומיד פחתו ללחץ הנמוך מ-0.8 MPa. "פסולת של רכיבי אלקטרוניקה מהווה את אחת מבעיות המיחזור החשובות ביותר שבפניהן אנו ניצבים ביום, זאת בשל טבעה המקיף והכולל של פסולת זו," מסביר החוקר הראשי. "המחקר שלנו מדגים את החשיבות של גלי הדף עבור קילוף והפרדה בתהליכי מיחזור של פסולת אלקטרונית. אנו מאמינים שנתוני המחקר שלנו יהיו חשובים בפיתוח של מיזמי מיחזור עתידיים". ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Waste Management .

המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הכטקסט המרכזי כשכככל הככתבה הטקסט המרכזי
של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבההטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקכסטכ המכרכזי של הכתבה הט
קסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבכה הטקסט המכרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הככתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי ש
ל הכתבה הטקסט המרכזי

של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקס
ט המרכזי של הכתבההטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט
המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה ה
טקסט המרכזי של הכתבה
הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת
בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבההטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת
בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה

הפוסט מיחזור יעיל ונקי של פסולת אלקטרונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רובוט חדש, שמפותח בימים אלה באוניברסיטת NTU בנוטינגהאם, בריטניה, ישפר בעתיד הקרוב את הדיוק בקידוח בחוליות במהלך ניתוחי גב ויסייע בתיקון עיוותים בעמוד השדרה. הרובוט שזכה לשם Scoliobot מצוייד בשתי זרועות רובוטיות מדגם UR5 של Universal Robots ובמהלך הניתוח עושה הצוות שימוש גם במשקפיים חכמים. המפתחים מעריכים כי לא ירחק היום והמערכת תוכל לבצע ובדיוק רב בהרבה מזה של היום, מגוון ניתוחי עמוד שדרה מורכבים.

בשלב הראשון של התהליך הרפואי, עמוד השדרה של החולה נסרק כדי לאתר את מקור הבעיה ולהבין את המיקום המדוייק של העיוות שזקוק לטיפול. על פי הנתונים, המנתח מנחה את ה- Scoliobot לתנוחה המתאימה ונועל אותו במקומו – בנקודה בה צריך להתבצע הניתוח. אחת משתי הזרועות הרובוטיות, שלוקחות חלק בתהליך נצמדת לעמוד השדרה ונעה יחד עם התנועות הטבעיות של החולה, כשהיא משדרת מידע על אופי התנועה למחשב. הזרוע השנייה, נצמדת למסלול ובצורה אוטומטית מבצעת בדיוק רב את הקידוח הנדרש בחוליה המטופלת. על פי נתוני הצוות המפתח, מדובר בדיוק של 0.1 מילימטר. בסיום הקדיחה, יכול המנתח להכניס לקדחים את הברגים המתאימים ליישור החלק הפגוע.

כיום קיימות בשוק מספר מערכות נעזרות רובוט לביצוע ניתוחי עמוד שדרה, כולל זו של החברה הישראלית מזור רובוטיקס, שנרכשה לא מכבר על ידי מדטרוניק. בטכנולוגיה של מזור, חלק מהשליטה על הקדיחה נמצא עדיין בידי המנתח. לדברי פרופ׳ פיליפ ברידון, מצוות המחקר של NTU, הרובוט המנתח נמצא כיום בשלבי מחקר וניסוי כשאת הניסויים עורכים על מודלים של עמוד שדרה שהודפסו בתלת מימד. ״המודלים בתלת מימד הם העתק מושלם של עמודי השדרה האנושי והם נסרקו בחולים עם בעיות אמיתיות״, הוא אומר. ״האתגר שלנו כיום הוא לבטל לחלוטין את השיהוי בין שתי הזרועות ולהבטיח שהן במיקום אופטימלי לביצוע ניתוחי אמת״.

במהלך המחקר נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשנית נוספת: מציאות רבודה. באמצעות משקפיים חכמים וטכנולוגיית מציאות רבודה, מקבלים המנתחים פידבק ויזואלי, שמדגים לאיזה עומק בדיוק מבוצע הקידוח בעצם. ״יש לנו עוד הרבה עבודה לפנינו״, אומר פרופ׳ ברידון, שמעריך כי תוך פחות מחמש שנים תכנס המערכת לשימוש בתנאי שטח. ״לטכנולוגיות החדישות בהן אנו משתמשים יש פוטנציאל רב לצמצום הסיכונים לחולים, שכן הדיוק של המהלך הניתוחי יהיה גבוה יותר ומושלם יותר, נתון שכיום לא ניתן להשיגו באמצעות היד האנושית. המהלך שלנו הוא דוגמה מצויינת לכיצד שימוש בקובוטים (רובוטים שיתופיים) יכול ליעל ולשפר את הדרך בה יתבצעו בעתיד הלא רחוק ניתוחים מהסוג הזה״.

הפוסט רובוט בעל ׳ידיים׳ ומשקפי מציאות רבודה ישפרו את את הדיוק בניתוחי עמוד שדרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שיתוף פעולה בינתחומי פורץ דרך באוניברסיטת תל אביב, בין חוקרים בבית הספר לפיסיקה בהובלת ד"ר חיים סוכובסקי ובבית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק בהובלת פרופ' ליאור וולף, איפשר פיתוח של שיטה חדשנית, מדויקת ומהירה במיוחד לזיהוי תכונות אופטיות של מבנים ננומטריים. לדברי החוקרים יש לטכנולוגיה החדשה פוטנציאל יישומי עצום ומגוון ביותר – החל מנשאי תרופות לגידולים סרטניים, דרך תאי שמש וניטור סביבתי, ועד לאיתור יעיל ומהיר של שבבים פגומים בתעשיית האלקטרוניקה.

עוד השתתפו במחקר: ד"ר מיכאל מרג’ן, אחיה נגלר ואורי אריאלי מבית הספר לפיסיקה ואיציק מלכיאל מבית הספר למדעי המחשב. המאמר התפרסם בספטמבר 2018 בכתב העת Light: Science & Applicationsמקבוצת Nature.

"ננו-פוטוניקה עוסקת באינטראקציה של אור עם מבנים זעירים ברמה הננומטרית, כאשר החלקיק עצמו עשוי להיות קטן מאורך הגל של האור," מסביר ד"ר סוכובסקי. "לחלקיקים אלה, שאנו מהנדסים במעבדה, יש במקרים רבים תכונות אופטיות חדשות, שונות מתכונותיהם של אותם חומרים כפי שאנו מכירים אותם בטבע. חומרים מהונדסים כאלה מכונים מטא-חומרים. לדוגמה, חלקיקי זהב או כסף יכולים לקבל צבע אחר, כמו אדום או כחול. מסתבר שעובדה זו נוצלה כבר לפני מאות שנים על ידי אמנים שיצרו את חלונות הוויטראז' הצבעוניים בכנסיות ברחבי אירופה: הם נהגו לערבב אבקת כסף בזכוכית מומסת, וכך השיגו את הצבעים המרהיבים. מובן שהם לא הבינו אז את ההיבט המדעי של הפעולה, אשר פוענח רק לפני כ-20 שנה."

החוקרים במעבדה לננו-פוטוניקה של ד"ר סוכובסקי מהנדסים מבנים ננומטריים כדי להשיג תכונות רצויות שהוגדרו מראש. אחת התופעות המסקרנות שניתן ליצור בדרך זו היא 'גלימת היעלמות', שמעלימה לגמרי את המבנה… עם זאת, כפי שמסביר ד"ר מרג’ן, "מלאכת ההינדוס הייתה עד היום מלאכה 'סיזיפית' של ניסוי וטעייה ידניים, שאורכת שבועיים במקרה הטוב. חיפשנו דרכים לזרז את התהליך כדי שהטכנולוגיה תהיה ידידותית וזמינה יותר, הן למטרות מחקר והן ליישומים בתחומים מגוונים." מפגש פורה בין הפיסיקאים לבין אנשי מדעי המחשב המתמחים בלמידה עמוקה הוביל לפריצת הדרך המיוחלת.

"למידה עמוקה (Deep Learning) היא תחום של למידת מכונה (Machine Learning), שנמצא היום בהתפתחות מואצת," מסביר פרופ' וולף. "מדובר ברשתות נוירונים מלאכותיות בעלות מספר רב של שכבות אשר מסוגלות ללמוד בצורה יעילה מכמות גדולה מאוד של נתונים, ולהכליל לדוגמאות חדשות ששונות בצורה מהותית מהדוגמאות שנראו בזמן האימון. התחום של אינטיליגנציה מלאכותית נהנה

זיהוי תמונה
מפריחה מחודשת בשנים האחרונות בזכות התפתחות הלמידה העמוקה ותחומים כגון זיהוי תמונה, זיהוי דיבור, תרגום אוטומטי, וכד' מפותחים היום הרבה יותר מאשר היו רק לפני מספר שנים. סטודנט הכיר ביני לבין ד"ר סוכובסקי, וכמעט מייד יצאנו לבדוק את ההשערה שבאמצעות למידה עמוקה נוכל לתכנן ביעילות ננו-חלקיקים ולצפות את תכונותיהם האופטיות הייחודיות."

כדי ללמד את הרשת לבצע את הזיהוי המבוקש הזינו החוקרים לתוכה נתונים על 15,000 מבנים גיאומטריים זעירים מוכרים ותכונותיהם האופטיות. הרשת למדה לשייך בין המבנה הגיאומטרי לתכונות, והתוצאות מבטיחות ביותר: במקום עבודה ידנית ממושכת מתקבלת מהמחשב תשובה מדויקת בתוך מאית השנייה! יתרה מכך, השיטה החדשה פועלת היטב בשני הכיוונים: אם מציגים למחשב רשימת תכונות אופטיות הוא מתאר מיד את המבנה הזעיר שיספק את התכונות הללו; ואם, לחלופין, מציגים לו מבנה קיים, הוא מפענח מיד את תכונותיו.

"חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר סוכובסקי. "חוקרי סרטן, לדוגמה, יוכלו לתכנן באמצעותה נשאי תרופות זעירים שיזהו במדויק תאים סרטניים בגוף, על פי תכונותיהם האופטיות הייחודיות; בתעשיית האלקטרוניקה ניתן יהיה לאתר פגמים בשבבים אלקטרוניים – על ידי העברת קרן אור דרך השבבים וזיהוי תכונותיו האופטיות של שבב תקין מול חריגות; בתחום האנרגיה נוכל לתכנן תאי שמש ולשפר משמעותית את קליטת האנרגיה הסולרית; וחיישנים מבוססי ננו-חלקיקים מהונדסים, שיותאמו במדויק למולקולות שונות, יוכלו לבצע ניטור סביבתי של גזים רעילים ומולקולות מים באטמוספירה, לגלות מולקולות ביולוגיות, ועוד. ואנחנו מאמינים שזוהי רק ההתחלה…"

הפוסט שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס לקוחות אינטימי שערכה Accenture, חברת הייעוץ הגדולה בעולם, בגלריית דובנוב בתל אביב, בנושא טרנדים טכנולוגים ודיגיטליים, השתתפו כ- 100 מנהלים בכירים בתחומי ה- IT, דיגיטל, פיתוח, אסטרטגיה וחדשנות. אלה הגיעו מן המגזר הבנקאי, ביטוח, אשראי, הייטק, קמעונאי ועוד. פתח את היום אופיר גולמבק, מנהל מגזר הבנקאות ב- Accenture ישראל וסיפר כי בעיניו מה שמייחד את המחקרים של Accenture השנה זו הפרספקטיבה הרחבה, הנובעת מעבודה במגוון רחב של תעשיות, עם החברות המובילות בעולם. "הפרסומים האלה לא נולדו בחדר סגור אלא כתוצאה מדיאלוג פורה עם אלפי הלקוחות שלנו" אמר.

בנג'מין חדד, מנהל מחקר טכנולוגי ב- Accenture, נתן סקירה של הטרנדים הטכנולוגים החמים. "בעידן אותו אנו מכנים Citizen AI אנשים יתנהגו בצורה אחראית יותר וישימו גבולות לבינה המלאכותית. אנשים יחתרו לשיתוף פעולה עם ה- AI, כפי שהוכח במחקר שנערך בהווארד, כאשר שילוב בין בינה מלאכותית לגורם אנושי הוביל לשיפור ניכר באחוז הטעות באבחון של סרטן, בהשוואה לכל גורם בנפרד: המכונה ובן אנוש."

"טכנולוגית VR, המשנה את הדרך בה אנו חושבים ומעבדים מידע, תאפשר לנו, להיכנס לאיקאה, להרכיב משקפי VR ולראות כיצד הספה המופיעה בתצוגה משתלבת עם הסלון שלנו בבית. בוולמארט יתנו את משקפי ה- VR דווקא לעובדים, בשעה שיתכננו את יום העבודה שלהם, במיוחד לקראת ימי קניות עמוסים במיוחד, כמו בלק פריידי."

"חווית האונליין והאופליין הופכות למקשה אחת" המשיך אותו אלסנדרו גטי, מוביל תכנון עסקי ב- Accenture. "ראו למשל את Amazon Go, חנויות אליהן נכנס הלקוח, בוחר מוצרים ויוצא, מבלי לעבור בקופה, ובאמצעות חיוב אוטומטי של הארנק הדיגיטלי. או לחילופין, רשת בתי הקפה TAO, של עליבאבא, בלתי מאוישים, ומצוידים בטכנולוגית זיהוי פנים וארנק דיגיטלי."
עוד סיפר גטי כי הלקוחות מעדיפים היום לשוחח עם אלקסה על פני שיחה ישירה עם המותג. "20% מהאנשים המחזיקים באלקסה בקשו ממנה להוסיף מוצר לרשימת הקניות שלהם באמזון, ו- 20% בקשו ממנה לבצע קניה עבורם."

לואיס וילה, מנהל אסטרטגיה ב- Accenture סיפר כי בסין, רופא שיניים רובוטי ביצע בהצלחה השתלה כירורגית ראשונה אצל פציינט, תוך שימוש בשיניים שהודפסו במדפסת תלת-מימד.
עוד סיפר וילה על פרויקט ID2020, עליו שוקדת Accenture עם מיקרוסופט וחברות נוספות, במטרה לפתח שיטה גלובלית ליצירת מספר זהות, תוך שימוש בטכנולוגית בלוקצ'יין. "יש היום בעולם 1.1 מיליארד אנשים מחוסרי זהות, כמו פליטים למשל, אשר מערכת כזאת יכולה להעניק להם זהות חוקית וקבועה."

לסיכום אמר וילה כי ארגונים צריכים לגבש אג'נדה אתית ולחשוף אותה לעולם באופן פרואקטיבי, זאת במטרה להשיב את אמון הציבור שנמצא במגמת ירידה. "כך לדוגמא" סיפר "חברת טסלה תרמה פאנלים סולרים נטענים כדי לסייע לפועלים שעבדו יום ולילה בחידוש התשתיות בפורטו ריקו, לאחר סופת ההוריקן 'מריה'. ואילו איקאה התחייבה להעסיק פליטים במרכזי הייצור שלה בירדן, זאת כחלק מתוכנית כלל עולמית לספק עבודה ל- 200,000 אנשים מרי גורל."
המפגש המפרה נחתם בבראנץ' איכותי ולמשתתפים נותר עוד מספיק זמן לחזור למשרד ואל שולחן העבודה, בתקווה, עם כמה רעיונות חדשים בראש.

הפוסט בנג'מין חדד, אקסנצ'ר: אנו הולכים לקראת עתיד של שיתוף פעולה בין אדם ומכונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסטרטאפ הגרמני, BVB Innovate, מפתח סוללה ניידת לטעינת רכבים חשמליים. את הסוללה, המועמסת על נגרר, ניתן למקם בקלות בנקודות אסטרטגיות לאורך כבישים ובאתרים חיוניים, והיא אף מאפשרת לבצע טעינה תוך כדי נסיעה. לצורך תכנון המוצר , בחר BVB בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס, ובפתרון הייעודי לתעשייה Mobility Accelerator בענן. הפתרון של דאסו סיסטמס מאפשר לחברה לשתף פעולה בענן עם מעצבים ויצרנים חיצוניים, לרכז את כל הנתונים והידע במקום אחד לצורך שימוש חוזר, ולבצע אנליזה ובחינה וירטואלית של התכנון החדשני.

החזון של ד"ר מנפרד באומרטנר, מייסד BVB, שחשב על רעיון הסוללה הניידת לפני 10 שנים, הוא שכולם יחוו את ההנאה של נהיגה במכונית חשמלית, ללא חשש להישאר עם בטרייה ריקה באמצע כביש מהיר ללא תחנת טעינה.
"ב- BVB אנו אוהבים ניידות חופשית", הוא אומר. "הסוללה הניידת שלנו, ה- Mobat, מועמסת על נגרר ויכולה להיות ממוקמת בכל מקום בו אתה מחנה, או להתחבר למכונית כדי לטעון את הסוללה בזמן שאתה נוהג כדי להאריך את טווח הנסיעה", מסביר באומגרטנר. "מכוניות חשמליות מסוימות יכולות לנסוע 200 עד 300 קילומטרים אבל הן יקרות, ודורשות תחנות לסופר-טעינה כדי לטעון את הסוללות שלהן. עם Mobat, אתה יכול לטעון את המכונית בכל מקום ב- 15 דקות עד שעה, תלוי ביצרן, וללא צורך בתשתית טעינה יקרה".

האתגר העסקי המרכזי של הסטרטאפ הקטן היה לפתח תפיסה חדשה לחלוטין של ניידות אלקטרונית. ב- BVB מאמינים כי עם מוצר אופנתי, עמיד ומאובטח, הם יכולים להגיע ליעד הזה. לצורך תכנון המוצר BVB בחרה בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס והפתרון הייעודי לתעשייה Mobility Accelerator בענן.
שיקול מרכזי בבחירת 3DEXPERIENCE בענן היה ש"טכנולוגיות התכנון והעיצוב של דאסו סיסטמס משמשות רבים מהשותפים שלנו בתעשיית הרכב, דבר שמקל עלינו להחליף מידע ולשתף איתם פעולה", אמר באומגרטנר. "רצינו להבטיח כי גורמים שונים העובדים על פרויקט זה יוכלו לעבוד בצורה חלקה והענן הוא אידיאלי לשם כך. יותר מכך, אנו לא צריכים לדאוג לגבי הקמת תשתית IT ייעודית שתגזול זמן ותהיה יקרה לניהול".

כך לדוגמא, החברה חברה למעצב איטלקי בבית הספר לעיצוב במילאנו, אשר פיתוח עבורה את העיצוב המעוגל הייחודי של ה- Mobat.

"בעוד טעינה מהירה היא דרישה ברורה, גם עיצוב נאה הוא מרכיב חשוב", אומר באומגרטנר. "הסוללה הניידת, אשר תשווק החל מ- 2018, זמינה למעשה להזמנה מוקדמת באתר החברה, והמשוב שאנו מקבלים מלקוחות הוא חיובי מאוד. הם אוהבים את האסתטיקה ואת הרעיון".

שיתוף הפעולה בענן מייעל את העבודה גם מול היצרנים: "אנו כרגע מחליפים קבצי STEP עם היצרן, אבל רואים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE כהזדמנות לייעל את חילופי הנתונים על בסיס גישה מבוססת תפקיד לענן שלנו. אם הם יכולים לגשת לסביבה שלנו, הם יכולים להשתתף בתהליך התכנון ולתקשר עמנו לגבי מגבלות ייצור, כך שהמעצבים שלנו יקחו בחשבון את המגבלות כבר מההתחלה. התוצאה תהיה תהליך זורם יותר וייצור מוצלח בפעם הראשונה", אומר באומגרטנר.

"בטיחות, גם היא נמצאת במוקד", אמר באומגרטנר. "מכיוון שיש לך חפץ עם מתח גבוה שנגרר על ידי מכונית ב- 120 קמ"ש, הוא נתון רעידות, תנאי מזג אוויר קיצוניים וחשיפה לתאונות. בעוד אנו משתמשים בסוללת ליתיום סטנדרטית, כמו זו המשמשת את טסלה או BMW i3, אנו מתכננים אותה בדרך חדשה לחלוטין, כך שהיא מספקת טעינה מהירה ויכולה לעמוד בטמפרטורות קיצוניות מערב הסעודית ועד נורווגיה. המוצר שלנו הוא קומפקטי מאוד, וכל מילימטר בו מנוצל".

החומרה של Mobat חייבת לעמוד בתקינה ולהיבחן באופן יסודי לפני שהיא יוצאת לשוק. "באמצעות הפעלת פלטפורמה המשלבת את כל הנתונים שלנו, מתאפשר לנו להציג למפקחים את השלבים השונים של תהליכי התכנון ואת העמידה שלנו בתקנות בטיחות".

באמצעות מאפייני הסימולציה והאנליזה של פלטפורמת 3DEXPERIENCE, BVB תוכל לבחון באופן וירטואלי את התכנון שלה, ולבצע אופטימיזציה מתמשכת. אחד מהתחומים שהחברה בוחנת כיום הוא לבחון ניהול תרמי ותהליכי קירור, כדי ללמוד האם הסוללה מתקררת מספיק בזמן הטעינה".

BVB משתמשת באפליקציית CATIA כדי לתכנן את הסוללה מקצה לקצה: "יצרנו מודולים שונים של הסוללה באופן נפרד וחיברנו אותם ביחד כמו מערכת לגו, בהתאם למאפייני הסוללה, כגון עוצמת הסוללה, מהירות הטעינה או האם ה- Mobat דורש טעינה בזמן נהיגה".

הפוסט סוללה ניידת לטעינת רכבים חשמליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היעדר מים נקיים באזורים רבים ברחבי העולם היא בעיה מתמשכת בבריאות הציבור. יום אחד יוכלו רובוטים זעירים לעזור לטפל בבעיה זו על ידי ניקוי מים מזוהמים מחיידקים הגורמים למחלות. מדענים ממכון מקס פלנק למערכות נבונות בגרמניה (Max-Planck Institute for Intelligent Systems) מדווחים על התפתחות חדשה לקראת יעד זה בכתב העת ACS Applied Materials & Interfaces.

החיידקים הפתוגנים פיתחו עמידות בפני חומרי חיטוי וגם אנטיביוטיקה הנמצאים בשימוש על ידי בני אדם. שתיית מים מזוהמים בחיידקים פתוגנים עלולה לגרום למחלות קשות, אשר באזורים בעלי שירותים רפואיים דלילים עלולה לסכן חיים ללא טיפול נאות. מים יכולים להיות מחטאים עם כלור או אמצעי חיטוי אחרים, אבל יש כמה חיידקים ומיקרואורגניזמים עמידים במיוחד שקשה להסיר. טיפול במים בשילוב של חומרי חיטוי יכול לעזור אבל הם נשארים במים, ותוצרי הלוואי שלהם יכולים להזיק לבריאות בני האדם.

כדי לענות על האתגר של טיהור מים מזוהמים עם חיידקי E.coli, צוות המחקר יצר מה שהם מכנים "חיידקים רובוטיים (microbots) מסוג יאנוס," כדי לאסוף ולהרוג חיידקי E. coli כאשר הם שוחים במים המזוהמים.

"יאנוס" הוא אל מן המיתולוגיה הרומית המזוהה עם הזמן, ההתחלות והסיומים. יאנוס תמיד מתואר כבעל שני פרצופים. הגדרה מקורית זו של היותו "דו-פרצופי", מתארת במדויק את החיידק הרובוטי. פני השטח שלו עגולים והוא מחולק לשני חלקים, כאשר כל מחצית עשויה מחלקים שונים כדי לאפשר לרובוט לבצע את התפקידים השונים שלו.

הצוות עיצב חלקיקים כדוריים "דו-פרצופים" לביצוע המשימה. צד אחד של הרובוטים עשוי ממגנזיום אשר במגע עם מים הוא יוצר בועות שיאפשרו להניע את החיידק הרובוטי. צדו האחר של הרובוט עשוי לסירוגין משכבות ברזל וזהב שמעליהן חלקיקי כסף. החיידקים נדבקים לזהב ומחוסלים על ידי הכסף. בדיקות מעבדה הראו כי חלקיקים יכולים שנעו במים במשך 15 עד 20 דקות לכדו יותר מ -80 אחוזים מחיידקי E. coli שהוחדרו למים בריכוז גבוה. לאחר מכן, בזכות התכונות המגנטיות של הברזל הרובוטים החיידקים מוצאים מהמים בלי להשאיר מאחוריהם כל פסולת מזיקה.

הפוסט חיידקים רובוטים שחיינים יכולים לחסל חיידקים מסוכננים אמיתיים במי השתיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי הערכה שמרנית ניתן יהיה להציל את חייהם של 585,000 בני אדם בעשר שנים, הודות לנהיגה אוטונומית. הצמצום בעלויות הנובעות מתאונות דרכים צפוי להסתכם ביותר מ-234 מיליארד דולר. כך עולה בין היתר מממצאי מחקר שביצעה חברת Strategy Analytics בהזמנת אינטל.

המחקר החדש צופה כי כלי רכב ללא נהג צפויים לפנות יותר מ-250 מיליון שעות מדי שנה שהוקדשו בעבר לנסיעה לעבודה בערים העמוסות בעולם. הזמן והידיים הפנויות יתורגמו לפעילויות מגוונות ויניעו ענפים כלכליים חדשים.

השימוש העסקי בשירותי ניוד, על פי Strategy Analytics, צפוי להניב הכנסות של 3 טריליון דולר, שהם 43% מסך כלכלת הנוסעים. השימוש הצרכני באותם שירותים יהווה 55% מהשוק, כ-3.7 טריליון דולרים. הכנסות של 200 מיליארד דולר צפויות לנבוע מהשימוש הצרכני הגדל ביישומים ושירותים חדשניים, שיפותחו במקביל להתפתחות והשתרשות השימוש בכלי רכב ללא נהג.

"הטכנולוגיה האוטונומית תניע שינוי במגוון תעשיות ותיצור נוף חדש שניצניו הראשונים יופיעו במגזר המסחר בין עסקים (B2B)", הסביר הארווי כהן, שותף לכתיבת המחקר ונשיא Strategy Analytics. "הופעתם של כלי רכב ללא נהג תתחיל בשווקים המפותחים ותמציא מחדש את ענפי שיגור החבילות והתחבורה למרחקים ארוכים. היא תקל על המחסור בנהגים ברחבי העולם ובשלבים הראשונים תהיה אחראית לשני שליש מההכנסות החזויות". חברת המחקר ממשיכה ומציינת שמסחור של כלי רכב אוטונומיים יצבור תאוצה עד 2040 וצפוי להניב חלק גדל והולך מהערך החזוי תוך שהוא מבשר את השקתם של שירותים מותאמים אישית ומידיים.

חוץ ממהפך תחבורתי, המחקר חוזה מהפכה של ממש בכל הקשור לדפוסי צריכת הבידור, הנופש, הטיפוח והתיירות שלנו. באינטל צופים כי המכוניות יהפכו ל"תאי חוויות ניידים". יהיו סלוני יופי על גלגלים, כלי רכב עם שולחנות עם מסכי מגע שיאפשרו שיתוף פעולה מרחוק, ייערכו סעודות משותפות תוך כדי נסיעה, מכירה מרחוק, יוקמו קליניקות רפואיות ניידות ותאי טיפולים ואפילו מלונות ניידים, המורכבים מ"להקות של מכוניות אוטונומיות" (Platooning).

מפיקי מדיה ותכנים יפתחו פורמטי תוכן חדשים שיתאימו לזמני נסיעה קצרים וארוכים. הפרסום מבוסס המיקום יהפוך לרלוונטי מתמיד ככל שמפרסמים ומשרדי פרסום יידרשו לנצל אפשרויות חדשות במרחב הפרסום ותכניו. מעסיקים, מבני משרדים, מגדלי מגורים, קמפוסים אוניברסיטאיים ומרכזי דיור יציעו שירותי ניוד כערך מוסף, בניסיון לייחד את עצמם מהמתחרים או כחלק מחבילות תגמול.

"באופן שניתן להשוואה למרוץ החלל של שנות ה-60 במאה ה-20, ההכרזה של היום היא קריאת השכמה לעולם לתת את דעתו על האתגר", אמר גרג לינדזי, אורבניסט ועתידן ניידות. "עתיד הניידות, ההתקדמות הכלכלית והיווצרותן של הזדמנויות צמיחה חדשות כגון כלכלת הנוסעים מחייבים דיאלוג מתמשך. אני נרגש לשתף פעולה עם אינטל בהפצת הדיון הזה ובבחינת פתרונות מנקות המבט של התעשיות המגוונות שיעצבו את עתידנו – החל מיצרני רכב ומשקיעים וכלה בקובעי מדיניות וחברות הזנק".

"חברות צריכות להתחיל לתכנן כבר עכשיו את על האסטרטגיה שלהן לעידן המכוניות האוטונומיות", אמר מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ'. "עד לפני פחות מעשר שנים, איש לא דיבר על הפוטנציאל של האפליקציות הניידות או של כלכלת השיתוף משום שאיש לא חזה מה עומד להתרחש. זו הסיבה שאנו מתחילים כבר עכשיו לדבר על כלכלת הנוסעים החדשה, במטרה להפנות את תשומת לבם של בני אדם להזדמנויות החדשות שייווצרו כאשר מכוניות יהפכו להתקני הנתונים הניידים החזקים ביותר שבהם נשתמש מהרגע שאנשים יהפכו מנהגים לנוסעים".

קישור למחקר המלא.

הפוסט מחקר: הרכב האוטונומי יציל חייהם של יותר מחצי מיליארד בני אדם בעשור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה העתידה לשפר משמעותית את נצילותם של תאים פוטו-וולטאיים. המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, נערך במעבדת האקסיטוניקס (Excitonics Lab) בראשותו של פרופ'-משנה כרמל רוטשילד בפקולטה להנדסת מכונות. הוא התקיים בתמיכת תכנית האנרגיה ע"ש גרנד (GTEP) ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) בטכניון וכחלק מפרויקטERC מטעם האיחוד האירופי של המעבדה בנושא כלים תרמו-דינמיים חדשים לתאי שמש. את המחקר הוביל הדוקטורנט אסף מנור.

השמש היא מקור רב עוצמה של אנרגיה מתחדשת. למעשה היא מקור האנרגיה היחיד כיום שיכול לספק את תצרוכת האנרגיה של המין האנושי, ולכן אין פלא שהשימוש באנרגיית שמש הולך ומתרחב – הן בשיטות תרמיות (Solar-Thermal), הממירות את אנרגיית השמש לחשמל דרך המרה ראשונית לחום, הן בתאים פוטו-וולטאיים (Photovoltaics)הממירים אותה ישירות לחשמל. עם זאת, מגבלות טכנולוגיות שונות מגבילות את יעילותם של התאים הפוטו-וולטאיים.

לדברי מנור, "התאים הפוטו-וולטאיים יודעים לנצל בצורה אופטימלית תחום צר מאוד מתוך ספקטרום-האור הרחב שמספקת השמש; קרינה שאינה בתחום הצר הזה מחממת את התאים ואינה מנוצלת לחשמל. אנרגיה אבודה זו מגבילה את היעילות המקסימלית של תאי שמש לכ-30%."

השיטה שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על תהליך ביניים המתווך בין אור השמש לתא הפוטו-וולטאי ולמעשה ממיר את קרינת השמש לאור בספקטרום "אידיאלי" המאיר את תא השמש ומאפשר נצילות המרה גבוהה יותר. ההשראה לעבודה זו הגיעה מקירור אופטי, שבו האור שנבלע חוזר ונפלט באנרגיה גבוה יותר ומקרר את החומר. "כאן פיתחנו התקן שעושה דבר דומה עם אור השמש", אומר הדוקטורנט אסף מנור. "קרני השמש, בדרכן לתאים הפוטו-וולטאים, פוגעות בחומר ייעודי שפיתחנו לצורך זה, אשר מתחמם מקרינת שמש הנמצאת בתחום הספקטרלי הלא מנוצל. הקרינה בתחום הספקטרלי היעיל נבלעת, חוזרת ונפלטת ומקררת את חומר הביניים. הקרינה שנפלטת נקצרת על ידי תא השמש ומומרת לחשמל. בצורה זו מומר לחשמל גם 'החום האבוד', והתוצאה: זינוק בנצילות המקסימלית של ההתקן מ-30%, הערך המקובל בהתקנים פוטו-וולטאיים, ל-50%."
מנור מציין כי החומר הייחודי מתחמם על ידי קרינת השמש לטמפרטורה של כ-700 מעלות בלבד, פחות ממחצית מהטמפרטורות האופייניות להתקנים קיימים מסוג זה.

פרופ'-משנה כרמל רוטשילד הוא ראש המעבדה לאקסיטונים וראש המגמה להנדסה אופטית בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מגמה המשלבת אופטיקה פיזיקלית ותכן אופטו-מכני.
אסף מנור מסיים בימים אלה את התואר השלישי, שבמסגרתו זכה במלגת אדמס הניתנת לדוקטורנטים מצטיינים. מנור, שהשלים תואר ראשון בטכניון (חשמל ופיזיקה) ותואר שני במרכז לחקר אנרגיית השמש בשדה בוקר, ייצא בקרוב לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן.

הפוסט במחקר שנערך בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הושג שיפור דרמטי ביעילותם של תאים פוטו-וולטאיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כתב העת Nano Letters מדווח על תפנית דרמטית בתחום של הפקת דלק מימן: נצילות של 100% בתהליך ההפקה. פריצת הדרך התרחשה במעבדתה של פרופ'-משנה לילך עמירב מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, ותמציתה: קפיצה משמעותית מ-60% ל-100% – בייצור דלק מימן על ידי פירוק מים באמצעות אנרגיית שמש.

דלק מימן נחשב למקור אנרגיה מבטיח בעיקר משום שהוא מופק ממים, הזמינים תמיד, ולכן אינו כרוך בבעיות פוליטיות וכלכליות המאפיינות את שוק האנרגיה המסורתי; ומפני שבניגוד לדלקים מחצביים (בנזין וכיו"ב), השימוש בו אינו מזהם. זו הסיבה שארה"ב לבדה משקיעה מיליארדי דולרים בתוכניות כגון Hydrogen Fuel Initiative, המעודדות פיתוח טכנולוגיות לייצור מימן. יתר על כן, תהליכים פוטוקטליטיים אלה, שבהם מפורקים מים למימן ולחמצן, רלוונטיים גם לתחומים אחרים ובהם המרת אנרגיה וטיהור מי שפכים.

עם זאת, אילוצים רבים מקשים על פיתוחם של תהליכי פוטוקטליזה יעילים המקיימים את התנאים הבסיסיים הבאים: קליטה מיטבית של קרינת השמש על ידי החומר הקטליטי; פירוק יעיל של המים לחמצן ולמימן ללא מפגש ביניהם (העשוי להוביל לפיצוץ), ויציבות של המערכת כך שלא תאבד את יעילותה במהלך הזמן.

פרופסור משנה לילך עמירב. צילום: דוברות הטכניון

כעת, כאמור, מדווח כתב העת Nano Letters על פריצת דרך שהושגה במעבדתה של פרופ'-משנה לילך עמירב, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך וחברה במכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי ובתוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון. בשעה שרוב המאמץ המחקרי בעולם נעשה בנתיב האמפירי – ניסוי וטעייה בחומרים שונים ובדיקת יעילותם – במעבדתה של פרופ'-משנה עמירב מפותחים חומרים קטליטיים על סמך איפיון מדויק של החומר ברמת החלקיק הבודד. כך פותחו במהלך השנים חומרים מלאכותיים מתקדמים המתאימים למשימה הפוטוקטליטית באופן אופטימלי. המערכת החדשה המוצגת במאמר הנוכחי מוכיחה שהמאמץ השתלם; מערכת זו, שבמרכזה פוטוקטליסט ננומטרי הפועל בסביבה בסיסית מאוד, שובר את כל המוסכמות הקודמות באשר לניצולת מקסימלית ומפיק 360,000 מוֹל מימן לשעה לכל מוֹל של קטליסט.

המערכת בנויה משני מוליכים למחצה, הערוכים כחלקיק ננומטרי זעיר (נקודה קוונטית) מחומר אחד, שתול באופן לא סימטרי בתוך החומר השני שצורתו מוט ננומטרי, ובקצה המוט חלקיק פלטינה. לנקודה הקוונטית יכולת למשוך ולאגור מטענים חיובים. כאשר המערכת מושרית במים ונחשפת לאור שמש, הננו-מוט קולט פוטונים (אור) ומשחרר מטענים. האלקטרונים (מטען שלילי) מצטברים בחלקיק הפלטינה, בעוד שמטענים החיוביים נצברים בנקודה הקוונטית. ההפרדה הפיסית בין המטענים הללו היא המפתח להצלחת המערכת. האלקטרונים אחראים לחיזור, הראקציה שמייצרת מימן מהמים. כשמולקולת מים נשברת משתחרר יון מימן טעון חיובית. כאשר שני יונים כאלה מגיבים עם שני אלקטרונים, על גבי הפלטינה, הם חוברים יחד ליצירת מולקולת מימן. את יעילות התוצאה, כאמור, היא נצילות של 100% בתהליך זה, כלומר כל שני פוטונים יצרו מולקולת מימן, ללא אובדנים, יעד שנחשב עד כה בלתי אפשרי למימוש.

{loadposition content-related}

הפוסט לשבור את המים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס CES הוצגו הרבה מוצרים חכמים מעולם IoT. זה מזכיר לי כתבה שפורסמה לא מזמן על מנכ"ל סיסקו לשעבר ג'ון צ'ימברס שפותחת בסקירה של התחומים החמים להשקעה: תוכנה ב- 2011, מובייל ב- 2013, וציטוט של ג'ון צ'ימברס שאומר שהתחום החם החדש הוא IoT (Internet of Things).

האקדח מהמערכה הראשונה

רובנו כנראה שמנו לב לרעש שנוצר סביב מחשוב לביש ומוצרים רפואיים אבל מתחת לפני השטח יש צמיחה אדירה בתחום אחר של IoT שנקרא Industrial IoT. הסיבה ברורה: מצד אחד קל להבין מוצרים לבישים ואיך איסוף מידע מחיישנים על הגוף יכול להיות שימושי ומעניין. מצד שני יש ערך גדול מאד לאיסוף מידע מציוד תעשייתי. למשל נניח שיכולנו לדעת מראש על תקלות ברכב, מן הסתם היינו יכולים לתקן את הרכב בזמן שנוח לנו ולהצטרך לגרור את הרכב במקום להגיע לפגישה. עכשיו תארו לעצמכם שאפשר לתקן את המזגן של המשרד במהלך הלילה כי אנחנו יודעים שהוא יתקלקל בימים הקרובים, הרבה יותר טוב מלעבוד בלי מזגן ולהזמין טכנאי בדחיפות. היכולת לאתר תקלות מראש שווה הרבה מאד כסף במיוחד למפעלים עם פס ייצור או ציוד מכני כבד.

איך עושה יוניקורן

יוניקורן הוא כינוי לסטרטאפ שמוערך במעל למיליארד דולר. יש היום עשרות יוניקורנים שמסתובבים בעולם. השווי של יוניקורן נקבע על בסיס ניחוש השווי של החברה בזמן האקזיט, ניחוש שווי שעושים מן הסתם לפני שמישהו בכלל מדבר על אקזיט.

הרבה מהיוניקורנים שיש היום נמצאים בעולם המובייל ולפעמים גם מאפשרים גישה דרך אתר. פיתוח אתר אינטרנט הוא דבר פשוט וזול יחסית. גם פיתוח אפליקציה למובייל היא לא דבר יקר במיוחד. ניקח בתור דוגמא את WhatsApp. אפשר בעבודה של מספר חודשים בודדים לפתח אפליקציה שעושה את כל מה שתוכנת WhatsApp יודעת לעשות היום. זה אומר שלא צריך השקעה גדולה כדי לפתח תוכנה כזאת ויותר מכך המשמעות היא שהשווי של החברה לא מגיע מערך התוכנה שלה. להגנת הסטרטאפים בתחום צריך לומר שלוקח הרבה יותר זמן לפתח את הגרסה הראשונה של התוכנה כי לוקח זמן להבין בדיוק מה המשתמש רוצה לקבל. מצד שני גם תוכנה שמספקת שירות מצוין ויכולה לחסוך למשתמש הרבה זמן וכסף, מחולקת בחינם הרי השווי של החברה לא קשור באמת לכמה כסף היא חוסכת או מייצרת ללקוח.

המערכה השניה

יש שני סוגים של מערכות מובייל שההבדל בניהן הוא בעיקר עסקי לא טכנולוגי. לפני שנבדיל בין שני סוגי הסטרטאפים אני דווקא רוצה להתחיל עם אפליקצית מובייל שנשתמש בה בתור ייחוס. חשוב לומר שאפליקצית מובייל לא קשורה לטכנולוגיה או לפלטפורמה ומבחינתי אפליקציה על iOS היא כמו אפליקציה על אנדרואיד, היא כמו אפליקציה ל- PC, היא כמו אתר אינטרנט, היא כמו אפליקציה לפייסבוק, וכמו אפליקציה ל- Xbox וכו' וכו'.

האפליקציה שמצאתי כוללת מגוון יכולות טכנולוגיות. כמו למשל הזמנת תורים, שליחת הודעות, שיחות טלפון, צפיה בוידאו בשידור חי, צפיה בהודעות מתעדכנות ועוד ועוד. מבחינה טכנולוגית מדובר ביכולת עשירה מאד. האפליקציה קיימת כנראה רק מספר חודשים ויש לה מעל 500 הורדות בחנות של גוגל ודירוג 4.6 על פי 20 משתמשים. על פניו נשמע כמו סטרטאפ מצליח. השקעה בשיווק ולוקליזציה והאפליקציה תגיע למאות אלפי משתמשים. יש רק עניין אחד קטן. לא מדובר בסטרטאפ אלא באפליקציה של עמותת תאיר נרי של הרב ניר בן ארצי (קישור). על הנייר מדובר באפליקציה עם כל הפרמטרים להצלחה ועדיין אף אחד לא מצפה מעמותת תאיר נרי להפוך ליוניקורן. הסיבה היא שטכנולוגיה חכמה במובייל לא באמת שווה מאות מיליונים.

איפה הכסף

מודלים עסקיים בדרך כלל לא עובדים ב- Push אלא ב- Pull. מודל Push מתאר מצב שבו חברה מחליטה מה היא רוצה למכור ואז דואגת שהלקוח ירצה לשלם עבור הפתרון. מדובר במודל יקר והביטוי המוכר שמתאר אותו הוא "חינוך שוק". מודל Pull הוא מודל שבו מתחילים מהלקוח הסופי ומתקדמים אחורה בשרשרת עד לחברה. למשל הלקוח רוצה לקנות שוקולד כתום, מי שימכור את השוקולד היא המכולת שרוצה שלא ימס בחום, ומי שמוכר למכולת הוא המשווק שרוצה להוביל ארגזים עד משקל של שני קילו. עכשיו יש לנו אפיון של מוצר.

הזכרנו שני סוגים של מערכות מובייל. המערכת הראשונה היא חברת שירותים. למשל אם עד היום היינו מתקשרים לתחנת מוניות והיינו מקבלים שירות טלפוני שמקצה לנו מונית אז היום נקבל את השירות באמצעי טכנולוגי. היתרון הוא היכולת לספק את השירות לכמות גדולה בהרבה של אנשים. פעם היו אנשים שמכינים בדים ואז הגיעו מכונות שהחליפו אותם, היום מגיעות אפליקציות שמחליפות אנשים בשירות ללקוח. בשביל שמודל כזה יצליח צריך לקוחות משלמים. אם יש הרבה מאד לקוחות משלמים אז יש פוטנציאל ליוניקורן. חברה שמרוויחה 500 מיליון דולר בשנה היא ללא ספק יוניקורן.

במקרה שלמעלה מסלול הכסף מתחיל בלקוחות שמשלמים או בספקים שמשלמים. מצד שני יש חברות שמספקות את השירות בחינם לחלוטין לכל מי שמתקין את האפליקציה והן עדין לא עמותת תאיר נרי.

אשליה

הרבה פעמים שמענו שמשתמשים שווים כסף והרבה משתמשים שווים הרבה כסף. למשחק סוליטייר שמגיע עם כל PC יש מאות מיליוני משתמשים ואף אחד לא חושב שמדובר ביוניקורן. זאת פשוט אשליה. משתמשים לא שווים כסף. בשביל להבין את המציאות צריך לעקוב אחרי שביל הכסף.

מציאות

אם נסתכל על רוב רכישות היוניקורנים למשל על ידי גוגל ופייסבוק נמצא שהכסף מגיע מפרסום. פלטפורמת פרסום כמו פייסבוק זקוקה לשני דברים עיקריים: להביא משתמשים ולהבין משתמשים. מסלול הכסף הוא כזה שמפרסם משלם לפייסבוק עבור פרסום לעסק שלו בתקווה שכך יוכל למכור ולהרוויח. פייסבוק צריכה לחשוף את המשתמשים לפרסומת של הלקוח שלה. יש מספר מאד קטן של פרסומות שאפשר להציג בפני משתמש באופן אפקטיבי. חשיפה של משתמש לפרסומת לא רלוונטית משמעותה בזבוז של שטח הפרסום. היכולת לבצע חיזוי איזו פרסומת מתאימה לכל משתמש שווה הרבה מאד כסף. בשביל החיזוי צריך הרבה מאד מידע על כל משתמש ויכולת לבצע אנליטיקה ולנתח את המידע הזה.

מבחינת פייסבוק משחק שמביא מיליוני משתמשים שנחשפים לפרסומות נמצא על נתיב הכסף. באותו האופן אפליקציה שמסוגלת לבצע איסוף של הרבה מידע על משתמשים נמצאת על נתיב הכסף. הטכנולוגיה האמיתית שמאחורי כל זה היא האנליטיקה.

כל חברה אחרת, זאת אומרת כל חברה שלא מרוויחה מיליונים מלקוחות משלמים וגם לא עוזרת באופן דרמטי לפלטפורמת פרסום, היא על המודל של האפליקציה של תאיר נרי. שירות נחמד ללקוח, או כלי שימושי, או גימיק משעשע וכד'. דווקא מתוך אלה לאפליקציה של תאיר נרי יש מקום מיוחד כיוון שהיא מספקת תוכן ייחודי ולכן הרבה מהשווי של האפליקציה בכלל נגזר משווי התוכן שמסופק ללקוח. עדיין לא טכנולוגיה…

יוניקורנים והברירה הטבעית

מוצר כמו WhatsApp שדרכו עובר המון מידע הוא ללא ספק חיוני להבנה של משתמשים. בנתיב הכסף, עבור חברות שהמודל העסקי שלהן מבוסס פלטפורמה של פרסום אפשר לומר שהלקוח המיידי של החברה הוא פלטפורמת הפרסום. זאת אומרת שמשחק שמביא הרבה משתמשים לפייסבוק שימושי רק עבור פייסבוק ובעצם מרגע שנוצר יכול להמכר רק לפייסבוק. רוב היוניקורנים רוצים להיות יותר גמישים ולא להיות תלויים בלקוח אחד ולכן הם לא פתרונות שמביאים לקוחות אלא שמבינים לקוחות ופה הבעיה הגדולה. יש ערך גדול למידע שזורם דרך הצינורות של פייסבוק כמו הודעות ולייקים. יש ערך מוסף להודעות שזורמות דרך WhatApp. השאלה שנשאלת עכשיו היא: בהינתן העובדה שלפייסבוק יש את כל המידע הזה, כמה ערך נוסף יכול לייצר מוצר נוסף? כמה עוד מידע חדש אפשר לקבל על כל משתמש.

הבעיה האמיתית היא שיש הרבה מאד יוניקורנים אבל מעט מאד פלטפורמות של פרסום. נכון שכל יוניקורן נמצא בתחום משל עצמו, למשל אחד בהודעות מיידיות ומספק שירותי טלפוניה והאחר בשירותי וידאו שתומך גם בהודעות. לפי נתיב הכסף אפילו שכולם נמצאים בענפים שונים לחלוטין כולם מתחרים על אותם הלקוחות: מתוך עשרות היוניקורנים שמבינים לקוחות יש חפיפה מאד גדולה בין המשתמשים והמידע שיש עליהם. בהנתן מעט פלטפורמות פרסום, היוניקורן החזק ישרוד.

המערכה השלישית

האקדח מהמערכה הראשונה חוזר ובגדול. בין השורות הזכרנו שכל מי שחי מסביב לפרסומות, משתמשים, נתונים, ואפיונים מסתמך על אנליטיקה. אנליטיקה היא היכולת לנתח הרבה מאד נתונים ולהסיק מהם מסקנות אופרטיביות. כמו למשל ההחלטה איזו פרסומת להתאים ללקוח. דוגמה נוספת היא ההחלטה שמקבל פיירוול האם לאפשר למחשב להתחבר לרשת או לא. עכשיו נחזור חזרה לתחילת הכתבה ולאזכור של IoT.

פתרונות בתחום Industrial IoT מתבססים על איסוף של הרבה מאד מידע מהרבה מאד סנסורים. המידע כולו נאסף על הענן ומנותח כדי למצוא דפוסים חוזרים. התוצר של האנליטיקה הוא ההחלטה האם ליזום תיקון או החלפה של ציוד או לא. המסקנה האופרטיבית לתחזוקה של ציוד היא חשובה מאד. תחזוקה עולה הרבה כסף אבל תקלה עולה הרבה יותר. אם אפשר לתחזק את הציוד באופן יזום מדובר בחסכון של הרבה מאד כסף.

תחום האנליטיקה נמצא עדיין בחיתולים ויש חוסר אמיתי באנשי מקצוע. המסר העיקרי שלקחתי איתי מביקור בכנס השנתי של אינטל בסן פרנסיסקו הוא של מנכ"ל אינטל העולמית שאומר על הבמה שהחוסר הגדול ביותר בעולם IoT היום הוא באנשי אנליטיקה.

בכתבה שהזכרתי בהתחלה מנכ"ל סיסקו לשעבר ג'ון צ'ימברס מדבר על 200,000 מיליארד מכשירי IoT בשנת 2020. כמות ההשקעות בתחום היא מדהימה בכל קנה מידה. מפתיע גם קנה המידה של ההתגייסות של חברות ענק לתחום, חברות כמו GE, IBM, סיסקו, אינטל, סמסונג, גוגל, ועוד. לא צריך להפתיע בכלל אם תחום IoT ישאב לתוכו אנשי אנליטיקה רבים ואת הטובים שבהם. המשמעות המיידית היא שחברות בתחום הפרסום שמסתמכות על אנליטיקה יאבדו מומנטום ותופעת הלוואי של התהליך היא ירידה משמעותית בשווי של חברות אפליקציה שהלקוח המיידי שלהן הן פלטפורמות הפרסום.

סיכום

השווי הגבוה של הרבה חברות טכנולוגיה הוא בניתוח המידע. חברות שנשענות על אנליטיקה כוללות למשל חברות סייבר, פלטפורמות פרסום והחברות שמספקות להן משתמשים ופילוח, ובקרוב בעקבות העליה של IoT כל חברה שמייצרת כל מכשיר. תחום IoT עוסק במכירה של מכשירים ומוצרים פיזיים, בתחומים כמו בניין, מכשור רפואי, ציוד מכני כבד, מנועים, מטוסים, מכוניות ועוד. כמות הכסף שקיימת בתחומי IoT גבוהה בכמה מונים מכמות הכסף שיש בפרסום. לכן אני לא אופתע אם עולם IoT ישאב לתוכו את מרבית אנשי האנליטיקה ואיתם את רוב השווי של חברות ההיי טק.

בהתחשב במגמות שווי חברות שפורסמו לאחרונה אני שואל את עצמי האם יכול להיות שהתהליך כבר החל ולא שמנו לב.

הפוסט כל היוניקורנים בורחים הופיע לראשונה ב-Chiportal.