סופה העצוב של התקווה הגדולה לאימפריית התקשורת האלחוטית כחול לבן
לפני 20 שנה, בתחילת שנות ה-90 לא היו בישראל הרבה חברות סטארטאפ. גם לא היה כסף רב שאיפשר להן לצמוח אך שתי קבוצות יזמים הצליחו בכל זאת לגייס את המשאבים הדרושים ולצאת לדרך. הראשונה נרשמה כחברה בספטמבר 1992 תחת השם בריזקום. כמה חודשים מאוחר יותר בשנת 1993 התאגדה החברה השניה, חברת פלואר.
סופה העצוב של התקווה הגדולה לאימפריית התקשורת האלחוטית כחול לבן
לפני 20 שנה, בתחילת שנות ה-90 לא היו בישראל הרבה חברות סטארטאפ. גם לא היה כסף רב שאיפשר להן לצמוח אך שתי קבוצות יזמים הצליחו בכל זאת לגייס את המשאבים הדרושים ולצאת לדרך. הראשונה נרשמה כחברה בספטמבר 1992 תחת השם בריזקום. כמה חודשים מאוחר יותר בשנת 1993 התאגדה החברה השניה, חברת פלואר.
שתי החברות עסקו בתקשורת אלחוטית ונחשבו באותם ימים לסיפורי הצלחה. בריזקום הנפיקה מניותיה לציבור בנסדא"ק במרץ 2000 (שיא הבועה) ופלואר הצטרפה לנסדא"ק באוגוסט 2000. תקופת הבועה והצפי לביקוש גובר והולך לתקשורת אלחוטית דחפו את החברות להצלחה אך לאחר כמה חודשי התפכחות התברר כי הציפיות היו מופרזות למדי וכדי למזער הפסדים התאחדו שתי החברות לחברה משותפת תחת השם החדש : אלווריון. מאז ביצעה אלווריון עוד מספר רכישות כולל חברת innowave של ECI (2003) וחברת interWAVE האמריקאית (2004). החברה שהיתה מחלוצות טכנולוגיית ה- WiMax חתמה בקיץ 2003 על הסכם אסטראטגי עם אינטל לפיתוח משותף של מערכת תקשורת רחבת סרט מבוססת על טכנולוגית ה- WiMax והשבב שפיתחה אינטל לפרוטוקול תקשורת זה. באותם ימים נראה היה כי אלווריון מצאה לא רק שוק מבטיח אלא גם שותפה ענקית אשר תסייע לה להפוך לאימפריית התקשורת האלחוטית אך בפועל זה לא קרה. במהלך השנים זכתה אלווריון בפרויקטים גדולים בתחום ה- WiMax במיוחד באיזורים מרוחקים באוסטרליה, אפריקה ואסיה. החברה ניסתה מזלה גם בטכנולוגיות אלחוטיות מסוג GSM ו WiFi אך לא הצליחה ליצור לעצמה מעמד מרכזי בשווקים אלו והמשיכה כמעט באופן מתמיד לחפש פלחי שוק בהן תוכל לשלוט.
עברו בדיוק 10 שנים מאז. ואמש נראה כי החברה הגיעה לסוף דרכה. בסוף השבוע החולף הגיש בנק ההשקעות האמריקאי בקשה לפירוק החברה בעקבות אי יכולתה לפרוע את חובותיה לבנק ואתמול הצטרפו גם 40 עובדים לבקשה למנות לחברה מפרק בעקבות חובות של כ-7 מליון שקלים לעובדים. יחד עמם הגישה בקשת פירוק גם חברת ר.ה אלקטרוניקה מנצרת עילית אשר הרכיבה את מוצרי החברה ולה חייבת אלווריון כ-3 מליון דולר. דירקטוריון החברה שהתכנס הודיע למשקיעים כי אין בכוונתו לעצור את תהליך כינוס הנכסים ולמעשה אישר כי הוא "מרים ידיים" בכל הקשור לתשלום חובות החברה לבנקים, ספקים ועובדים המסתכמים בכ-11 מליון דולר.
העובדים טוענים כי בשנים האחרונות, נקלעה החברה לקשיים עקב ירידה חדה במכירות . הפסדי החברה גרמו לפיטורי מאות עובדים ומכירת פטנטים וקווי מוצרים בניסיון לשפר את מאזניה. אך כל זה לא הועיל וסך ההפסדים המצטברים של החברה (לטענת העובדים) נכון לסוף 2012 הגיע לכ-390 מיליון דולר. יחד עם זאת נותרו בקופתה בסוף הרבעון הראשון 2013 כ-3.5 מיליון דולר בלבד סכום שאינו מאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה ולהמשיך לפעול כיאות.
בית המשפט מינה את רו"ח יואב כפיר ככונס הנכסים של אלווריון. רו"ח כפיר ינסה למצא רוכש אשר יקח על עצמו את התחייביות החברה ויאפשר לנושיה לקבל לפחות חלק מכספם ואולי, אולי אף יצליח להציל את החברה מכליה.
