• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    רובוט של יונדאי המבוסס על הטכנולוגיה של ARM. צילום יחצ מתוך רשת X

    בריטניה מחפשת את ARM הבאה: לא מפעלי ענק, אלא תכנון שבבים, חומרים מתקדמים ואריזה חכמה

    מלחמה באירן.אילוסטרציה: depositphotos.com

    המלחמה באיראן עלולה לפגוע בתעשיית השבבים העולמית

    מבנה מולקולת גליום ניטריד. מתוך ויקיפדיה

    Rohm תרכוש רישיון מטכנולוגיית הייצור של TSMC לשבבי GaN

    מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מציג את מעבדי בלאקוואל סופר צ'יפ. צילום יחצ

    ג'נסן הואנג: אנבידיה צפויה לעצור השקעות נוספות ב־OpenAI וב־Anthropic

    ליתוגרפיה בייצור שבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    סין מתכננת לבנות “ASML סינית” כדי לצמצם את הפער בתעשיית השבבים אך נתקלת בקשיים

    פסל ענק בגו'אראט. אילוסטרציה: depositphotos.com

    הודו מאיצה את מהלך השבבים: גוג'ראט מכוונת להיות שער הסיליקון של המדינה

  • בישראל
    מלחמה באירן.אילוסטרציה: depositphotos.com

    ההייטק במלחמה: הייצור נמשך, אבל המילואים, הטיסות והעבודה מרחוק מאטים את הקצב

    שבבי קצה. צילום יחצ אינטל

    אינטל מורידה את הבינה המלאכותית היוצרת לרובוטים ולציוד רפואי * שיתוף פעולה עם חברת Nanox הישראלית

    כיכר אנרלאב בטהראן, השבוע. צילום מתוך ויקישיתוף. By Tasnim News Agency, CC BY 4.0

    העימות במזרח התיכון מעלה חשש לשיבושים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים

    שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע  שאגת הארי

    שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע שאגת הארי

    שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

    מצב החירום בישראל משבש משלוחי טאואר; הזמנות שבבים עוברות לטאיוואן ומייקרות את מחירי הייצור

    חברת קווליטאו מנצלת את המומנטום לגיוס 225 מליון שקל

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    רובוט של יונדאי המבוסס על הטכנולוגיה של ARM. צילום יחצ מתוך רשת X

    בריטניה מחפשת את ARM הבאה: לא מפעלי ענק, אלא תכנון שבבים, חומרים מתקדמים ואריזה חכמה

    מלחמה באירן.אילוסטרציה: depositphotos.com

    המלחמה באיראן עלולה לפגוע בתעשיית השבבים העולמית

    מבנה מולקולת גליום ניטריד. מתוך ויקיפדיה

    Rohm תרכוש רישיון מטכנולוגיית הייצור של TSMC לשבבי GaN

    מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מציג את מעבדי בלאקוואל סופר צ'יפ. צילום יחצ

    ג'נסן הואנג: אנבידיה צפויה לעצור השקעות נוספות ב־OpenAI וב־Anthropic

    ליתוגרפיה בייצור שבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    סין מתכננת לבנות “ASML סינית” כדי לצמצם את הפער בתעשיית השבבים אך נתקלת בקשיים

    פסל ענק בגו'אראט. אילוסטרציה: depositphotos.com

    הודו מאיצה את מהלך השבבים: גוג'ראט מכוונת להיות שער הסיליקון של המדינה

  • בישראל
    מלחמה באירן.אילוסטרציה: depositphotos.com

    ההייטק במלחמה: הייצור נמשך, אבל המילואים, הטיסות והעבודה מרחוק מאטים את הקצב

    שבבי קצה. צילום יחצ אינטל

    אינטל מורידה את הבינה המלאכותית היוצרת לרובוטים ולציוד רפואי * שיתוף פעולה עם חברת Nanox הישראלית

    כיכר אנרלאב בטהראן, השבוע. צילום מתוך ויקישיתוף. By Tasnim News Agency, CC BY 4.0

    העימות במזרח התיכון מעלה חשש לשיבושים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים

    שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע  שאגת הארי

    שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע שאגת הארי

    שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

    מצב החירום בישראל משבש משלוחי טאואר; הזמנות שבבים עוברות לטאיוואן ומייקרות את מחירי הייצור

    חברת קווליטאו מנצלת את המומנטום לגיוס 225 מליון שקל

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מאמרים ומחקרים מחקרי שוק סוג חדש של סוללה יעילה

סוג חדש של סוללה יעילה

מאת ד"ר משה נחמני
04 פברואר 2014
in מאמרים ומחקרים, מחקרי שוק
flow-battery_650-500x333
Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

חוקרים מהארווארד מדווחים על סוללת זרימה נטולת מתכת המבוססת על האלקטרוכימיה של מולקולות אורגניות קטנות, זולות ונפוצות בטבע הקרויות קווינונים (Quinone), הדומות לאותן המולקולות המאחסנות אנרגיה בצמחים ובבע"ח

אב-טיפוס של סוללת זרימה במעבדתו של החוקר עזיז בביה"ס להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד (תמונה באדיבות Eliza Grinnell, SEAS Communications)

צוות של חוקרים ומהנדסים מאוניברסיטת הרווארד הדגים סוג חדש של סוללה שתוכל לשנות מן היסוד את האופן שבו מאוחסן חשמל ברשת החשמל, תוצאה שתוכל להפוך את הייצור של חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, כגון הרוח או השמש, לזול ואמין יותר ויותר.

מאמר חדש מדווח על סוללת זרימה נטולת מתכת המבוססת על האלקטרוכימיה של מולקולות אורגניות קטנות, זולות ונפוצות בטבע הקרויות קווינונים (Quinone), הדומות לאותן המולקולות המאחסנות אנרגיה בצמחים ובבע"ח.

חוסר התיאום בין הזמינות הארעית של רוח או קרני שמש לבין השתנות הביקושים של חשמל הוא המכשלה הגדולה ביותר לאספקת נתח נכבד מהחשמל הנצרך ע"י האדם ממקורות מתחדשים. אמצעים חסכוניים לאחסונן של כמויות נכבדות של אנרגיית חשמל יוכלו לפתור את הבעיה הזו.

הסוללה החדשה נהגתה, נבנתה ונבדקה במעבדתו של פרופסור Tracy Sykes מהמחלקה לחומרים ולטכנולוגיות אנרגיה באוניברסיטת הרווארד. הפרופסור לכימיה ולביולוגיה כימיתAlán Aspuru-Guzik עשה שימוש בשיטות הניפוי המולקולארי המתוחכמות שלו על מנת לחשב את התכונות של יותר מעשרת אלפי מולקולות מסוג קווינון בחיפוש אחר המועמדים המתאימים ביותר לסוללה זו.

סוללות זרימה מאחסנות בתוכן אנרגיה בצורת נוזלים כימיים הנמצאים במכלים חיצוניים – בדומה לתאי דלק – במקום בתוך מיכל הסוללה עצמו. שני הרכיבים העיקריים – ההתקן האחראי להמרת האנרגיה האלקטרוכימית והמכלים המאחסנים את הכימיקלים, ניתנים להפרדה. אולם, כמות האנרגיה שניתן לאחסן מוגבלת ע"י גודל המיכלים בלבד. העיצוב החדש של צוות החוקרים מאפשר אחסון של כמות אנרגיה גדולה יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר בסוללות שכיחות.

בניגוד לכך, בסוללות מסוג אלקטרודת מוצק, הנמצאות באופן שכיח במצברי מכוניות ובהתקנים ניידים, שני הרכיבים השונים (התקן ההמרה ומיכל הכימיקלים) ארוזים יחדיו בתוך יחידה אחת ואינם ניתנים להפרדה. כתוצאה מכך, הם מסוגלים לאחסן אנרגיה ארעית בלבד המגיעה ממקורות מתחדשים.

"המחקרים שלנו מראים כי נדרשת כמות אחסון אנרגיה של בין יום ליומיים על מנת להזרים את האנרגיה שמקורה בשמש או ברוח דרך רשת החשמל הקיימת", מסביר החוקר. על מנת לאחסן 50 שעות אנרגיה מתוך טורבינת רוח בקיבולת של מגה-וואט אחד (50 מגה-וואט שעות), לדוגמה, ניתן להשתמש בפתרון של קניית סוללות רגילות בקיבולת של 50 מגה-וואט שעות, אולם הם יחייבו רכישה של 50 מגה-וואט קיבולת. תשלום על 50 מגה-וואט קיבולת כאשר אנו נזקקים לכמות של 1 מגה-וואט בלבד אינה פתרון כלכלי במיוחד."

בשל סיבה זו, מספר הולך וגדל של מהנדסים מתחילים למקד את תשומת הלב המחקרית שלה בטכנולוגיות של סוללת זרימה. אולם, עד היום, סוללות זרימה היו מבוססות על כימיקלים שהיו יקרים או מורכבים לאחסון, מה שהגדיל את עלויות אחסון האנרגיה. הרכיבים הפעילים בתוך האלקטרוליטים במרבית מסוללות הזרימה היו עד היום מתכות. ברוב הטכנולוגיות המתקדמות המסחריות בתחום סוללות הזרימה הנמצאות היום בפיתוח נעשה שימוש במתכת ואנדיום, אולם מחירה הגבוה יחסית מקשה על ייצור סוללות זולות. סוללות זרימה אחרות כוללות בתוכן אלקטרוליטים מתכתיים יקרים כגון המתכת פלטינה המשמשת בתאי דלק. סוללת הזרימה החדשה המפותחת ע"י צוות המחקר בהרווארד כבר כיום פועלת באותה רמת היעילות כשל סוללות זרימה המבוססות על המתכת ואנדיום, זאת בעזרת כימיקלים הרבה פחות יקרים, וללא כל שימוש באלקטרוליטים המכילים מתכות יקרות.

"בתחום אחסון האנרגיה משתמשים כולם ביוני מתכת בתצורות שונות, אולם קיים מספר מוגבל מסוגם שאתה יכול להכניס לתמיסה המשמשת לאחסון אנרגיה, ואף אחד מהם לא יכול לאחסן באופן חסכוני כמויות אדירות של אנרגיה מתחדשת," מסביר החוקר הראשי. "בעזרת השימוש במולקולות אורגניות, אנו מציגים אוסף חדש לחלוטין של אפשרויות. חלקן יהיה גרוע וחלקן האחר מוצלח מאוד. הקווינונים שמצאנו הם הראשונים שנראים ממש מוצלחים לשימוש זה". "מיזם זה מדגים את כוחו של שיתוף הפעולה בין כימייה קוונטית מתוחכמת לבין כימיה ניסויית במעבדה," הוא מוסיף ואומר. "תוך תקופת זמן קצרה ביותר הצוות שלנו הצליח להגיע למולקולה הנכונה. ניפוי ממוחשב, יחד עם ניסויים במעבדה, יכולים להוביל לגילויים של חומרים חדשים עבור יישומים רבים."

מולקולות קווינון מצויות בשפע בנפט גולמי וכן בצמחים ירוקים. המולקולה בה השתמש צוות המחקר בסוללת הזרימה הראשונה אי-פעם המבוססת על קווינון, היא כמעט זהה לזו הנמצאת בצמח הריבס. מולקולות אלו מתמוססות במים, מה שמונע את היותן דליקות.

על מנת לגבות טורבינה מסחרית יהיה צורך במיכל אחסון גדול, כזה שניתן למקמו במרתף תת-קרקעי, מסביר אחד מהחוקרים. במידה ויש לך שדה שלם של טורבינות או חווה סולארית גדולה, תוכל לדמיין מספר מכלי אחסון גדולים מאוד.

אותה הטכנולוגיה תוכל להיות ישימה גם ברמת הצרכן, מסביר החוקר. "דמיין לעצמך מיכל בגודל של תנור נפט הנמצא במרתף שלך. מיכל כזה יוכל לאגור את כמות האנרגיה שמקורה ביום שלם של אור שמש תוך ניצול פאנלים סולאריים הנמצאים על גג הבית, ולספק די אנרגיה לצריכה ביתית במהלך שעות הערב והלילה כולו, וזאת מבלי לשרוף כל דלק."

בשלבים הבאים, החוקרים מתכננים לבחון עוד ולשפר עוד יותר את המערכת הראשונית ולקדם אותה לרמה מסחרית. "עד עכשיו לא חזינו בכל שחיקה שהיא לאחר יותר ממאה מחזורים, אולם יישומים מסחריים מחייבים ניצול של אלפי מחזורים," מסביר החוקר הראשי. בנוסף, הם אופטימיים במיוחד בנוגע למציאת מולקולות יעילות עוד יותר.

החוקרים צופים כי בתום שלוש שנות המחקר הראשוני הם יוכלו להציג גרסאות הדגמה של סוללת זרימה אורגנית הנמצאת בתוך יחידה שגודלה כגודל גרור של סוס. מערכת אחסון ניידת כזו תוכל להתחבר לפאנלים סולאריים הנמצאים על גביי הגגות של בנינים מסחריים ולספק באופן ישיר את תצרוכת האנרגיה של הבניין או לאגור את האנרגיה שבה לא נעשה שימוש לתקופות ביקוש במועד מאוחר יותר.

"באופן עקרוני, כאשר המערכת תוכח כיעילה וחסכונית, ניתן יהיה לחבר אותה לכל אחד מעמודי החשמל המוליכים חשמל במסגרת רשת החשמל הקיימת," מסביר החוקר הראשי. "בנוסף, המערכת שימושית לאחסון אנרגיה בזמנים שבהם מחיר החשמל גבוה ולמכור אותה בחזרה במחיר הגבוה יותר. יתרה מכך, יחידות אלו ייתרו את הצורך בהקמתן של תחנות כוח הפועלות על גז או פחם המזהמים את הסביבה. מערכת מעין זו תוכל להיות גם שימושית במיוחד באותם אזורים בהן רשת החשמל מוגבלת או לא קיימת כלל.

"לסיכומו של דבר, בעיית האחסון הזמני של אנרגיה מתוך מקורות מתחדשים היא החסם הגדול ביותר לקבלת רוב האנרגיה שלנו מהשמש ומהרוח," מציין החוקר הראשי. "סוללת זרימה בטוחה וזולה תוכל ליטול תקפיד חשוב במעבר של האנושות משימוש בדלקי מאובנים לשימוש בדלקים ממקורות מתחדשים. אני שמח שיש לנו סיכוי טוב לכך."

הידיעה על המחקר

{loadposition content-related}
ד"ר משה נחמני

ד"ר משה נחמני

נוספים מאמרים

אורביטל דייסון לקליטת אלקטרון, שחושב באמצעות חומרה קוונטית. קרדיט: IBM ואוניברסיטת מנצ'סטר.
מיחשוב קוונטי

IBM וחוקרים מאירופה יצרו מולקולה חדשה, והמחשוב הקוונטי סייע לפענח את המבנה האלקטרוני שלה

מקדש לונגשאן בטאייפה. שוויון מגדרי
‫שבבים‬

מעבר לשבבים: “המגן החברתי” של טאיוואן והמאבק על הדמוקרטיה והשוויון המגדרי

בינה מלאכותית (AI/ML)

המהפכה המוארת: מדוע שבבים פוטוניים הם המפתח לעתיד ה-AI ומקומה של ישראל במהפכה

פרויקטים משותפים לארה
בטחון, תעופה וחלל

מכון הדסון: השותפות בין ארה"ב לישראל מושתתת על ברית בתנאי תחרות אסטרטגית

Next Post
general3

מכירות תעשיית המוליכים למחצה הגיעו לשיא בשנת 2013: 305.6 מיליארד דולר

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר
  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • חברת קווליטאו מנצלת את המומנטום לגיוס 225 מליון שקל
  • מצב החירום בישראל משבש משלוחי טאואר; הזמנות שבבים…
  • העימות במזרח התיכון מעלה חשש לשיבושים בשרשרת האספקה…
  • שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע שאגת הארי
  • הודו מאיצה את מהלך השבבים: גוג'ראט מכוונת להיות שער…

מאמרים פופולאריים

  • המהפכה המוארת: מדוע שבבים פוטוניים הם המפתח לעתיד…
  • מכון הדסון: השותפות בין ארה"ב לישראל מושתתת על…
  • מחשב קוונטי בלי בדיקות ביניים הורסות
  • מעבר לשבבים: “המגן החברתי” של טאיוואן והמאבק על…
  • מפעל שממריא לחלל: Space Forge רוצה לגדל שם את…

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2026 יערך ב-12-13 במאי, 2026. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2026 will be held on May 12-13, 2026. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס