תוכנית „אופק דרום” מורחבת למודל אזורי, שבמסגרתו צפויים כ־300 מתושבי קריית גת, שפיר ולכיש לעבור בשלוש השנים הקרובות הכשרה מקצועית ולהשתלב במפעלי התעשייה המתקדמת באזור. התוכנית מיועדת גם למועמדים שאין להם השכלה אקדמית או ניסיון מקצועי קודם.

בשנה הראשונה מתוכננים שישה מחזורי הכשרה לכ־80 משתתפים. שניים מהם כבר יצאו לדרך: הכשרה של 17 עובדים עבור מפעל קו רציף טכנולוגיה, העוסק בין היתר בחיווט, בהרכבות חשמליות ומכניות ובייצור ארונות חשמל; והכשרה של 18 משתתפים בחברת ואריסייט, המפתחת ומייצרת מודולים ממוחשבים וכרטיסים אלקטרוניים.

התוכנית מופעלת בידי עמותת צורים, מיסודה של קרן סטף ורטהיימר, בשיתוף י.ש. גת – החברה המנהלת את פארק התעשייה קריית גת, אינטל, עיריית קריית גת, עמותת מט״ע ו„שותפות ביחד” של הסוכנות היהודית והקהילה היהודית בשיקגו.

הכשרות לפי צורכי המפעלים

בניגוד להכשרות כלליות, שלא תמיד מסתיימות במשרה בתחום הנלמד, מסלולי „אופק דרום” אמורים להיבנות בהתאם לצורכי הגיוס שמציגים מפעלי פארק התעשייה. גופי ההכשרה ילמדו את המשתתפים את המיומנויות הנדרשות למשרות שהוגדרו מראש, והשותפים יפעלו לחיבורם למעסיקים לאחר סיום ההכשרה.

בחלק מהמקרים הקורס ייפתח עבור מפעל מסוים והמשתתפים ייקלטו לעבודה כבר בתחילת ההכשרה. כאשר ההכשרה מיועדת לכמה מעסיקים, תהליכי הקבלה וההשמה ייערכו לקראת סיום המסלול.

ההכשרות ימומנו בידי הגופים השותפים. במקרים שבהם מדובר בהכשרת עובדים שכבר מועסקים במפעלים, ישתתפו גם החברות במימון.

תחומי הלימוד ייקבעו בהתאם לביקוש בפארק וצפויים לכלול חשמל, אלקטרוניקה, חיווט והלחמה, ריתוך, עיבוד שבבי ממוחשב – CNC, חומרים מרוכבים, מיזוג וקירור ומקצועות ייצור נוספים. לצד ההכשרה הטכנית ישולבו מיומנויות עבודה, מיומנויות בין־אישיות והיכרות בסיסית עם כלי בינה מלאכותית.

מאינטל לכלל פארק התעשייה

מקורה של „אופק דרום” בתוכנית שהחלה באינטל קריית גת בשנת 2018, ביוזמת דניאל בן עטר, כיום סגן נשיא תאגידי ומנכ״ל ארגון הייצור העולמי של אינטל. במסגרת התוכנית המקורית הוכשרו כ־150 מתושבי הדרום לעבודה במפעל השבבים.

לפי מחקר שפרסם מכון RISE Israel על השפעת אינטל בישראל, ההכשרה המקורית נמשכה תשעה חודשים וכללה לימודי מתמטיקה, אנגלית ורובוטיקה לצד הכשרה לעבודה בקווי הייצור. משתתפיה קיבלו הסמכה כהנדסאי אלקטרוניקה והשתלבו כעובדים במפעל; לפי המחקר, כ־80% מהם התמידו בעבודתם.

„כישרון קיים בכל מקום, אבל לא בפני כל אדם נפתחת אותה הדלת”, אמר בן עטר. לדבריו, המודל נבנה מתוך כוונה לבחון את היכולות והמוטיבציה של המועמדים ולא להסתמך רק על קורות החיים והניסיון הקודם שלהם.

ההרחבה הנוכחית מעבירה את המודל מתוכנית המשרתת את צורכי כוח האדם של אינטל למערך משותף למספר גדול יותר של חברות בפארק. היא עשויה גם לסייע למפעלים המתמודדים עם מחסור בעובדים מקצועיים בתחומי הייצור, התחזוקה והאלקטרוניקה.

עם זאת, הצלחת התוכנית לא תימדד רק במספר הנרשמים להכשרות. הנתונים המרכזיים יהיו שיעור המסיימים, מספר העובדים שייקלטו במקצוע שלמדו, תנאי השכר ושיעור ההתמדה בעבודה לאחר שנה ויותר. בהודעה על הרחבת התוכנית לא פורסמו תקציבה הכולל, יעדי השכר או שיעורי ההשמה שאליהם מתחייבים השותפים.

התוכנית מיועדת בין היתר לעולים חדשים, לנשים, לבני החברה החרדית, למשרתי מילואים, לאנשים עם מוגבלות ולתושבים נוספים המבקשים לרכוש מקצוע ולהשתלב בתעשייה באזור מגוריהם.

הפוסט תוכנית „אופק דרום” תכשיר כ־300 מתושבי קריית גת לתעשייה המתקדמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת RP Optical Lab הישראלית בוחנת את העסקה הגדולה בתולדותיה: רכישת מלוא הבעלות בחברה אמריקנית פרטית, המתמחה בתכנון, בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרו־אופטיות המבוססות על טכנולוגיית LiDAR לשוק הביטחוני בארצות הברית.

על פי הדיווח שפרסמה RP Optical, החברה החלה בבדיקת נאותות ובמשא ומתן על בסיס מכתב כוונות לא מחייב. התמורה המסתמנת עומדת על כ־100 מיליון דולר במזומן, בכפוף להתאמות המבוססות בין השאר על ביצועי חברת היעד בשנים 2026 ו־2027.

השלמת העסקה מותנית בחתימה על הסכם מחייב, בתוצאות בדיקת הנאותות ובקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים בארצות הברית. בעלי המניות של חברת היעד התחייבו לתקופת בלעדיות, שבמהלכה לא ינהלו משא ומתן מקביל עם רוכשים אחרים. RP Optical הדגישה כי אין בשלב זה ודאות שהמשא ומתן יבשיל לעסקה.

עסקה הגדולה מפי שניים מההכנסות השנתיות

היקף העסקה חריג ביחס לגודלה הנוכחי של RP Optical. הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו בכ־48.1 מיליון דולר והרווח הנקי בכ־10.2 מיליון דולר. כלומר, התמורה המתוכננת גבוהה מפי שניים מהכנסותיה השנתיות של החברה.

RP Optical מסרה כי היא בוחנת כמה דרכים למימון הרכישה, ובהן הנפקת מניות וקבלת מימון חיצוני. לפיכך, אם העסקה תתקדם, צפויה החברה להידרש למהלך מימוני משמעותי, שעשוי לכלול דילול של בעלי המניות, הגדלת החוב או שילוב בין השניים.

זהותה של חברת היעד לא נחשפה, וגם נתוניה הכספיים, צבר ההזמנות שלה ורמת הרווחיות שלה לא פורסמו. בהיעדר הנתונים האלה לא ניתן עדיין להעריך את מכפיל הרכישה או לקבוע אם המחיר משקף פרמיה משמעותית.

כניסה עמוקה יותר לשוק הביטחוני האמריקני

טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שיגור פולסי לייזר ומדידת זמן החזרה שלהם מן המטרה. באמצעות המדידות ניתן לחשב מרחקים וליצור תמונה מרחבית מדויקת של הסביבה. במערכות ביטחוניות יכולה הטכנולוגיה להשלים מצלמות תרמיות, חיישנים אופטיים ומכ"ם.

חברת היעד פועלת, על פי הדיווח, גם בתחום של פלטפורמות אוויריות מסווגות. הרכישה אמורה להעניק ל־RP Optical לא רק טכנולוגיות לייזר ו־LiDAR, אלא גם פעילות ייצור מקומית, קשרים עם לקוחות אמריקניים וגישה לתוכניות ביטחוניות שבהן קיימת העדפה לספקים מקומיים.

RP Optical כבר מפעילה חברה בת אמריקנית העוסקת בשיווק ובמכירת מוצריה בארצות הברית, אולם רכישת יצרנית מקומית עשויה להרחיב משמעותית את נוכחותה התפעולית בשוק.

מיצרנית אופטיקה לספקית מערכות חישה

העסקה משתלבת באסטרטגיה של RP Optical להתרחב מייצור עדשות, מצלמות ומודולים אופטיים לאספקת מערכות חישה שלמות ורב־חיישניות. החברה מתמחה בהדמיה תרמית בתחומי SWIR,‏ MWIR ו־LWIR ומפתחת מצלמות ומערכות מולטי־ספקטרליות ליישומי תצפית, הגנת גבולות, מערכות נגד רחפנים, כלי טיס ולוויינים.

לפי מצגת משקיעים שפרסמה החברה, ברבעון הראשון של 2026 הגיעו 47% מהכנסותיה ממערכות אופטיות מורכבות, לעומת 29% מעדשות. התפלגות זו משקפת את ניסיונה לטפס במעלה שרשרת הערך ולספק חלק גדול יותר ממערכת החישה הסופית.

במקביל לעסקה האמריקנית, RP Optical מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת 70% מחברה במערב אירופה המתמחה בעדשות מדויקות ובהרכבה אופטו־מכנית. החברה גם השקיעה כ־2.9 מיליון דולר ברדלר טכנולוגיות הישראלית, המפתחת מערכות בקרת תנועה וניהול הספק, ולאחרונה רכשה את ראדומטיקס, העוסקת במכ"ם ובאלקטרוניקה משימתית.

אם המהלכים יושלמו, RP Optical תחבר תחת קבוצה אחת יכולות אופטיקה, הדמיה תרמית, LiDAR, לייזר, מכ"ם, בקרת תנועה ואלקטרוניקה. אלא שהעסקה האמריקנית גדולה בהרבה מהרכישות וההשקעות שביצעה עד כה, ולכן המבחן יהיה לא רק בהשלמת המימון, אלא גם בשילוב החברה הנרכשת ובשמירה על רווחיותה.

הפוסט כותרת:RP Optical בוחנת רכישת חברת LiDAR ביטחונית אמריקנית בכ־100 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס מעריכה כי פעילות האבחון ובקרת התהליכים שלה, Process Diagnostics and Control או PDC, שמרכזה ברחובות, תצמח ביותר מ־50% בשנת 2026 הקלנדרית. התחזית נמסרה במסגרת פרסום תוצאות הרבעון השלישי של שנת הכספים 2026, שבו רשמה החברה הכנסות שיא.

חטיבת PDC מפתחת ומייצרת בישראל מערכות מטרולוגיה ובדיקת פגמים המשמשות לאורך תהליך ייצור השבבים. המערכות משלבות בין מיקרוסקופיית אלקטרונים, אופטיקה, עיבוד תמונה, למידת מכונה ורובוטיקה, ומאפשרות ליצרניות השבבים לאתר סטיות ופגמים ולשפר את שיעור השבבים התקינים המתקבלים מכל פרוסת סיליקון.

לדברי מנכ״ל אפלייד מטיריאלס, גארי דיקרסון, רכיבי הלוגיקה וה־DRAM המתקדמים דורשים מספר גדל והולך של שלבי בדיקה באמצעות אלומת אלקטרונים. מערכות אלה מסוגלות למדוד מבנים ברזולוציה תת־ננומטרית, לרבות מבנים תלת־ממדיים בעלי יחס גובה־רוחב גבוה. במקביל משיקה החברה מערכות בדיקה אופטיות חדשות, שנועדו להרחיב את מספר היישומים שבהם היא משתתפת.

אפלייד אינה מפרסמת בנפרד את הכנסות PDC או את תרומתה המדויקת של הפעילות בישראל, ולכן לא ניתן לתרגם את תחזית הצמיחה של יותר מ־50% לסכום כספי. עם זאת, החברה מגדירה את ישראל כמרכז הפעילות העולמי של PDC, והמערכות מפותחות ומיוצרות בקמפוס החברה ברחובות.

ברבעון השלישי הסתכמו הכנסות אפלייד מטיריאלס ב־9.12 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי לפי כללי GAAP הגיע ל־2.54 מיליארד דולר, והרווח למניה הסתכם ב־3.17 דולר. הרווח המתואם למניה הגיע לשיא של 3.50 דולר, עלייה של 41%.

חטיבת מערכות המוליכים למחצה רשמה הכנסות של 7.04 מיליארד דולר, עלייה של 27% לעומת התקופה המקבילה. מכירות המערכות לתחום ה־DRAM, הכוללות גם ציוד לייצור ולאריזת זיכרונות HBM, צמחו ב־52%. תחומי ה־DRAM, הלוגיקה המתקדמת והאריזה המתקדמת נהנים מהשקעות מוגברות בעקבות הרחבת תשתיות הבינה המלאכותית.

החברה העלתה את תחזית הצמיחה שלה גם בתחום האריזות המתקדמות, וכעת היא צופה שהכנסותיה מפעילות זו יגדלו ביותר מ־70% במהלך 2026. בין המוצרים החדשים נמצאות מערכות eBeam למדידת מבנים ולניתוח פגמים במארזי HBM, שבבים הבנויים מצ׳יפלטים וחיבורים היברידיים.

המערכות נדרשות להתמודד עם מצעים עבים, מעוותים והטרוגניים ועם מבנים תלת־ממדיים מורכבים, שקשה לבדוק באמצעות מערכות אופטיות בלבד. בדיקות ברזולוציה גבוהה מאפשרות להבחין בין פגמים העלולים לפגוע בתפוקת הייצור לבין אותות רקע שאינם מצביעים על בעיה ממשית.

אפלייד צופה ברבעון הרביעי הכנסות של כ־10.25 מיליארד דולר, בטווח של חצי מיליארד דולר לכל כיוון, ורווח מתואם של 4.02 דולר למניה. החברה מתכננת להרחיב את כושר הייצור שלה כך שתוכל להכפיל עד 2028 את תפוקת המערכות הרבעונית לעומת הרמה הנוכחית.

למרות התוצאות והתחזית החזקות, מניית אפלייד ירדה לאחר פרסום הדוח. התגובה משקפת את רמת הציפיות הגבוהה שכבר נבנתה סביב ההשקעות בציוד לייצור שבבי בינה מלאכותית, ולא בהכרח חולשה בתוצאות עצמן.

הפוסט אפלייד מטיריאלס: חטיבת PDC שמרכזה ברחובות צפויה לצמוח ביותר מ־50% ב־2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל מקימה בישראל קבוצת פיתוח חדשה שתעסוק בשבבים לבינה מלאכותית בקצה הרשת – Edge AI – וגייסה לשורותיה בכירים ומהנדסים מחברת היילו. כך דיווח TheMarker. גוגל לא פרסמה הודעה רשמית על הקמת הקבוצה או על גיוס העובדים מהיילו.

לפי הדיווח, השבבים שמפתחת הקבוצה מיועדים להרצת יישומי בינה מלאכותית במכשירים ובמערכות הפועלים בקרבת מקור הנתונים, ובהם רובוטים, מערכות אוטונומיות ומערכות המבוססות על מצלמות וחיישנים. עיבוד מקומי מאפשר לצמצם את התלות בחיבור לענן, לקצר את זמני התגובה ולהפחית את כמות הנתונים שיש להעביר ברשת.

מודעות הגיוס מאשרות את פעילות ה־Edge AI בישראל

אף שגוגל לא הכריזה על הפרויקט, מודעות גיוס שפרסמה החברה מספקות חיזוק עצמאי לחלק המרכזי בדיווח. החברה מגייסת בתל אביב ובחיפה לתפקידים המוקדשים במפורש לפיתוח שבבי Edge AI.

במודעה לתפקיד Edge-AI Verification Lead נכתב כי העובד יוביל את האימות של קניין רוחני – IP – המיועד למוצרי Edge AI של גוגל, וכן ינהל צוות מהנדסי אימות שבבים. בין הדרישות מופיע ניסיון באימות מערכות ASIC ו־SoC מורכבות, בלוגיקת AI ובלמידת מכונה ובעיבוד אותות תמונה.

מודעה נוספת, לתפקיד Design Vision Lead, Edge AI, מתארת הובלת צוות תכנון לאורך כל מחזור הפיתוח של IP ל־Edge AI – משלב הגדרת הארכיטקטורה, דרך פיתוח RTL ואימות, ועד לשילוב במערכת על שבב.

גוגל מגייסת גם מהנדסי תכנון בכירים שיובילו תתי־מערכות ASIC עבור מוצר המספק הסקה מבוזרת בזמן אמת. בתיאור התפקיד מודגשים יישומים שבהם זמן השהיה נמוך ואמינות גבוהה הם תנאים קריטיים.

מכלול המשרות מצביע על פעילות פיתוח מובנית הכוללת ארכיטקטורה, תכנון, אימות, תוכנה ותכנון פיזי – ולא רק על מחקר ראשוני או בדיקת היתכנות.

הרחבה של פעילות השבבים הקיימת של גוגל בישראל

גוגל כבר מפעילה בישראל מרכז פיתוח שבבים בראשות אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל. בשנים האחרונות התמקדה חלק מהפעילות המקומית בשבבים ובקניין רוחני עבור תשתיות מחשוב ותקשורת במרכזי נתונים.

במרץ 2025 דיווח CHIPORTAL כי גוגל מרחיבה את פעילות פיתוח השבבים בישראל ומגייסת מהנדסים לפיתוח שבבי NIC, שנועדו לשפר את התקשורת בין מעבדים ומאיצים במערכות בינה מלאכותית.

הקבוצה החדשה מרחיבה את הפעילות אל מעבר לתשתיות מרכזי הנתונים, לעבר עיבוד בינה מלאכותית המבוצע בתוך מכשירים ומערכות קצה. מודעות הגיוס מזכירות גם מוצרים המיועדים ישירות לצרכנים ומערכות אוטונומיות הפועלות בזמן אמת, אך אינן חושפות את המוצר הסופי או את מועד השקתו.

הגיוס מהיילו טרם קיבל אישור עצמאי

היילו מתמחה בדיוק בתחום שאליו נכנסת הקבוצה החדשה: מעבדים חסכוניים באנרגיה להרצת מודלים של בינה מלאכותית במצלמות, רובוטים, מערכות תעשייתיות ומכשירי קצה. לכן מהנדסיה מחזיקים בניסיון מבוקש בארכיטקטורת מאיצים, עיבוד תמונה, תכנון SoC ושילוב חומרה ותוכנה.

הדיווח מגיע זמן קצר לאחר שמיקרוצ'יפ חתמה על הסכם לרכישת היילו. השלמת העסקה צפויה עד סוף הרבעון המסתיים ב־30 בספטמבר 2026, בכפוף לאישורים הרגולטוריים ולתנאי הסגירה.

אם אכן גייסה גוגל עובדים מהיילו, הדבר ממחיש את התחרות הגוברת על המספר המצומצם של מהנדסים ישראלים בעלי ניסיון מעשי בפיתוח מאיצי AI למכשירי קצה. עם זאת, בחיפוש בפרסומים הרשמיים של גוגל ובכלי תקשורת נוספים לא נמצא בשלב זה אישור עצמאי לזהות העובדים, למספרם או לתפקידים שקיבלו.

הפוסט דיווח: גוגל מקימה בישראל קבוצת שבבי Edge AI וגייסה בכירים ומהנדסים מהיילו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM ו־OpenAI הכריזו על שותפות אסטרטגית שבמסגרתה ישולבו המודלים והמוצרים של OpenAI בפרויקטים שמבצעת IBM Consulting עבור ארגונים גדולים.

במסגרת ההסכם תשלב IBM כלים ובהם GPT‑5.6,‏ Codex ו־ChatGPT Work בפלטפורמת IBM Consulting Advantage. המטרה היא להעביר יישומי בינה מלאכותית משלב הניסוי לשימוש בתהליכים תפעוליים, לרבות כספים, רכש, שירות לקוחות ומשאבי אנוש.

השותפות מיועדת במיוחד לארגונים הפועלים בסביבות מורכבות או מפוקחות, ובהם בנקים וחברות ביטוח, גופים ממשלתיים, חברות תקשורת ורשתות קמעונאיות. בארגונים אלה שילוב מודל AI אינו מסתכם בהוספת ממשק שיחה, אלא מחייב חיבור למערכות ותיקות, הרשאות גישה, נתונים פנימיים ומנגנוני אבטחה ובקרה.

IBM מקימה פעילות OpenAI ייעודית

IBM הודיעה כי תקים OpenAI Practice — פעילות ייעוץ שתתמקד בתכנון ובהטמעת פתרונות המבוססים על הטכנולוגיות של OpenAI. אלפי יועצים ומהנדסים של IBM צפויים לעבור הכשרות והסמכות מקצועיות במסגרת רשת השותפים של OpenAI.

IBM מתכננת גם להפעיל צוותי Forward Deployed Engineering, שיעבדו ישירות עם לקוחות על התאמת המודלים לתהליכים הארגוניים. מודל עבודה זה נועד לקצר את המעבר מהדגמה ראשונית למערכת המחוברת לנתונים וליישומים הקיימים של הארגון.

בפועל, IBM ממצבת את עצמה כשכבת האינטגרציה בין המודלים של OpenAI לבין התשתיות הארגוניות. לחברה נוכחות ארוכת שנים במערכות מחשוב מרכזיות, בסיסי נתונים, ענן היברידי ושירותי ייעוץ — תחומים שבהם פועלות רבות מהמערכות שהלקוחות אינם יכולים להחליף במהירות.

OpenAI, מצדה, מקבלת באמצעות השותפות ערוץ נוסף לחדירה לארגונים גדולים. החיבור ל־IBM עשוי לסייע לה בהתמודדות עם דרישות של ממשל נתונים, פרטיות, המשכיות עסקית ואבטחת מידע, המעכבות לעיתים אימוץ של מערכות AI בסביבות ארגוניות.

דגש על אבטחת מידע

החברות מתכננות לשלב בין המודלים של OpenAI לבין יכולות האבטחה של IBM, לרבות פלטפורמת IBM Autonomous Security. בין היישומים האפשריים: ניתוח אירועי אבטחה, איתור חולשות, קיצור זמני תגובה והפקת המלצות לצוותי הגנת סייבר.

עם זאת, שילוב AI בתהליכי אבטחה אינו מבטל את הצורך בפיקוח אנושי. מודלים עלולים לספק מסקנות שגויות או לא עקביות, ולכן ארגונים יידרשו להגדיר מגבלות שימוש, בקרות גישה ותהליכי אימות לפני ביצוע פעולות במערכות רגישות.

IBM מסרה כי באחד הפרויקטים שנותחו באמצעות הכלים נבדקו יותר מ־1,400 נהלים תפעוליים וזוהו למעלה מאלף אפשרויות לשיפור. לפי הערכת הפרויקט, תכנון מחדש של זרימות העבודה עשוי להפחית את העלויות התפעוליות ביותר מ־25% בתוך 18 חודשים. מדובר ביעד שהוגדר עבור מקרה מסוים, ולא בתחזית החלה בהכרח על לקוחות אחרים.

השותפות משקפת את המעבר בשוק הבינה המלאכותית מתחרות המתמקדת רק בביצועי המודלים לתחרות על יכולת ההטמעה שלהם. עבור ארגונים גדולים, המבחן המרכזי אינו רק איכות התשובה שמספק המודל, אלא היכולת לחבר אותו באופן מבוקר למערכות, לנתונים ולתהליכים שעליהם נשענת הפעילות העסקית.

הפוסט IBM ו־OpenAI ישלבו את GPT‑5.6,‏ Codex ו־ChatGPT Work בפרויקטים ארגוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס מעריכה כי חטיבת Process Diagnostics and Control ‏(PDC), שמרכז פעילות משמעותי שלה פועל בישראל, תצמח ביותר מ־50% בשנת 2026. החטיבה מפתחת ומייצרת בישראל מערכות מטרולוגיה ובדיקת פרוסות, המשמשות יצרני שבבים לאיתור פגמים ולבקרת תהליכי הייצור.

התחזית נמסרה עם פרסום תוצאות הרבעון השלישי של שנת הכספים 2026. אפלייד דיווחה על הכנסות שיא של 9.12 מיליארד דולר ברבעון שהסתיים ב־26 ביולי — עלייה של 25% בהשוואה לרבעון המקביל.

הרווח הנקי לפי כללי החשבונאות המקובלים הסתכם ב־2.54 מיליארד דולר, והרווח למניה הגיע ל־3.17 דולר — עלייה של 43% בשני המדדים. בנטרול סעיפים חד־פעמיים הסתכם הרווח למניה ב־3.50 דולר. שיעור הרווח הגולמי עלה מ־48.8% ל־50.3%.

החברה ייצרה ברבעון תזרים מזומנים של 3.04 מיליארד דולר מפעילות שוטפת והחזירה לבעלי המניות 860 מיליון דולר: 440 מיליון דולר באמצעות רכישה עצמית של מניות ו־420 מיליון דולר כדיבידנדים.

המבנים החדשים מקשים על הבדיקות

הצמיחה בפעילות PDC נובעת מהקושי הגובר למדוד ולבדוק את המבנים הנוצרים בתהליכי ייצור מתקדמים. שבבי לוגיקה וזיכרונות DRAM כוללים כיום שכבות רבות, מבנים תלת־ממדיים ופתחים עמוקים וצרים, אשר אינם ניתנים תמיד לבדיקה מספקת באמצעות מערכות אופטיות רגילות.

כתוצאה מכך נדרשים יצרני השבבים להוסיף שלבי בדיקה המבוססים על אלומות אלקטרונים — eBeam — המספקות רזולוציה גבוהה יותר. מערכות אלה מאפשרות למדוד מבנים זעירים ולאתר פגמים בשלבים שבהם תיקון התהליך עדיין עשוי למנוע אובדן של פרוסה שלמה.

לדברי מנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גארי דיקרסון, מערכות המטרולוגיה והבדיקה של החברה מסייעות ללקוחות לשפר את שיעור התפוקה התקינה ואת ניצול כושר הייצור. הוא ציין כי מספר שלבי בדיקת ה־eBeam גדל הן בייצור שבבי לוגיקה מתקדמים והן בייצור זיכרונות DRAM.

במקביל מרחיבה החברה גם את סל מוצרי הבדיקה האופטיים שלה. לדברי דיקרסון, שילוב המוצרים החדשים עם מעמדה של אפלייד בשוק מערכות ה־eBeam אמור לתמוך בצמיחה של חטיבת PDC גם לאחר 2026.

הבינה המלאכותית מגדילה את ההשקעות במפעלים

אפלייד מייחסת את תוצאות השיא להתרחבות ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. הביקוש למאיצים, לזיכרונות מהירים ולמערכות אריזה מתקדמות גורר השקעות בציוד לייצור שבבים — הן במפעלי לוגיקה והן במפעלי זיכרונות.

החברה העלתה את ציפיותיה להכנסות חטיבת מערכות המוליכים למחצה בשנת 2026 ומעריכה כי הצמיחה תימשך גם ב־2027. תחומי הפעילות הבולטים מבחינתה הם זיכרונות DRAM, ייצור לוגיקה בטכנולוגיות מתקדמות ואריזה מתקדמת.

אפלייד מטיריאלס דיווחה גם כי מספר שיתופי הפעולה במסגרת מרכז המחקר EPIC הגיע ל־11. המרכז נועד לאפשר ליצרני שבבים, ספקי ציוד וחברות חומרים לפתח במשותף תהליכי ייצור חדשים לפני העברתם למפעלים מסחריים.

התחזית לחטיבת PDC מדגישה את חלקו של המרכז הישראלי בשרשרת הערך של אפלייד מטיריאלס. בעוד שהביקוש למחשוב AI מתבטא בכמויות גדולות יותר של שבבים, המורכבות הגוברת של אותם שבבים מגדילה גם את מספר הבדיקות ואת היקף ציוד בקרת התהליך הנדרש בכל מפעל.

הפוסט אפלייד מטיריאלס: חטיבת PDC הישראלית צפויה לצמוח ביותר מ־50% ב־2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנתרופיק (Anthropic), מפתחת משפחת מודלי Claude, מנהלת מגעים לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart) בעסקה שעשויה להגיע לכ־6 מיליארד דולר. בלומברג דיווחה לראשונה על המגעים, ורויטרס אישרה את דבר קיומם מפי גורם המעורה בפרטים.

הדיווח החדש מבהיר את זהותו של התאגיד שעמו מתנהלים המגעים. ב־11 באוגוסט דיווח CHIPORTAL כי דקארט נמצאת במגעים למכירה לפי שווי של 6–7 מיליארד דולר, אולם זהות הרוכשת לא הייתה ידועה. SpaceX, אמזון ונביוס הוזכרו אז כמתעניינות אפשריות, לאחר שמגעים קודמים עם אנבידיה לא הבשילו. אילון מאסק הכחיש לאחר מכן כי SpaceX מנהלת מגעים לרכישת החברה.

לפי רויטרס, המשא ומתן עם אנתרופיק עדיין נמצא בשלב מוקדם ואין ודאות שיבשיל לעסקה. אם הרכישה תושלם, עובדי דקארט צפויים להצטרף לארגון ההיסק והביצועים של אנתרופיק – החטיבה העוסקת בייעול הרצת מודלי החברה ובהפקת ביצועים גבוהים יותר מתשתיות המחשוב.

יותר מתוכנת וידאו

דקארט, שהוקמה בסוף 2023 בידי ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו, פיתחה את DOS – תשתית תוכנה המייעלת אימון והרצה של מודלי AI ומאפשרת לנצל באופן יעיל יותר מאיצים מתוצרת ספקים שונים. החברה מפתחת גם את Lucy, המאפשר יצירה ועריכה של וידאו בזמן אמת, ואת Oasis, מודל ליצירת סביבות אינטראקטיביות המשמשות בין היתר לאימון ולבדיקה של רובוטים וכלי רכב אוטונומיים.

מבחינת אנתרופיק, נראה כי מוקד העניין אינו רק מודלי הווידאו של דקארט, אלא בעיקר שכבת התשתית שלה. שיפור יעילות ההיסק עשוי לאפשר לאנתרופיק לשרת מספר גדול יותר של משתמשים באמצעות אותה כמות חומרה, לצמצם את עלויות המחשוב ולהפחית את התלות בסוג מסוים של מאיצים.

הרכישה האפשרית מגיעה זמן קצר לאחר שאנתרופיק הודיעה על הקמת צוות פנימי לתכנון שבבים מותאמים למודלי Claude. החברה מסרה כי היא ממשיכה במדיניות רב־שבבית, המבוססת על תשתיות ומעבדים של AWS, גוגל, אנבידיה ו־AMD. שילוב שכבת האופטימיזציה של דקארט עשוי להשתלב באסטרטגיה זו, אך החברות לא מסרו פרטים על תוכניות השילוב.

במאי גייסה דקארט 300 מיליון דולר בסבב בהובלת Radical Ventures ובהשתתפות אנבידיה, לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר. מאז הקמתה גייסה החברה יותר מ־450 מיליון דולר והיא מעסיקה כ־100 עובדים.

אנתרופיק סירבה להגיב לדיווח. דקארט לא מסרה תגובה מיידית. בשלב זה לא נחתם הסכם מחייב ותנאי העסקה עוד עשויים להשתנות.

הפוסט דיווח: אנתרופיק במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ־6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית ציוד השבבים Lam Research ומרכז המחקר NY Creates הכריזו על תוכנית להכשרת כ־3,500 סטודנטים באינטגרציית תהליכי ייצור שבבים במהלך חמש השנים הקרובות. ההכשרה תתבסס על מפעל וירטואלי שידמה את שלבי הייצור ויאפשר לסטודנטים לצבור ניסיון מעשי ללא גישה למפעל שבבים אמיתי.

התוכנית תופעל במכללות ובאוניברסיטאות המשתייכות לרשת פיתוח כוח האדם של NY Creates בצפון־מזרח ארצות הברית. Lam Research תעמיד לרשות המוסדות את תוכנת SEMulator3D, חומרי מעבדה ותמיכה בפיתוח תוכניות הלימודים. NY Creates תרכז את הפעלת התוכנית ואת העבודה עם מוסדות ההשכלה הגבוהה.

השותפות נועדה להתמודד עם המחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית השבבים. הקמת חדרים נקיים ורכישת ציוד ייצור הן יקרות מאוד, ולכן מוסדות אקדמיים רבים אינם יכולים לספק לסטודנטים ניסיון מעשי בתהליכים המשמשים במפעלים מתקדמים. התוצאה היא פער בין ההכשרה האקדמית לבין הידע המעשי הנדרש ממהנדסים עם כניסתם לתעשייה.

לדמות את תהליך הייצור המלא

SEMulator3D היא פלטפורמה להדמיה פיזיקלית של תהליכי ייצור מוליכים למחצה. היא מאפשרת לדמות שלבים כגון איכול, שיקוע שכבות וליתוגרפיה, ולבחון כיצד הם משפיעים זה על זה לאורך תהליך הייצור.

באמצעות התוכנה יוכלו הסטודנטים לבנות מבנים תלת־ממדיים וירטואליים של רכיבים, לשנות את פרמטרי התהליך ולבדוק כיצד כל החלטה משפיעה על התוצאה. הם יוכלו גם לנתח כשלים ולבצע אופטימיזציה של זרימת הייצור, בלי לצרוך פרוסות סיליקון, חומרים או זמן עבודה בציוד פיזי.

המערכת אינה מחליפה לחלוטין התנסות בחדר נקי, אך עשויה לאפשר לסטודנטים להגיע למפעלים עם הבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין שלבי הייצור ושל הפשרות הנדרשות בעת פיתוח תהליך חדש.

לדברי דייוויד פריד, מנהל הבינה המלאכותית של Lam Research וסגן נשיא חטיבת Semiverse Solutions, הכשרת מהנדסי הדור הבא אינה יכולה להסתפק בלימודים בכיתה. לדבריו, הסטודנטים צריכים להבין את ההחלטות המורכבות הקובעות כיצד ייוצרו שבבים מתקדמים, עוד לפני כניסתם הראשונה למפעל.

הרחבת תוכניות הלימודים

במסגרת התוכנית יפותחו קורסים באינטגרציית תהליכים המותאמים לטכנולוגיות לוגיקה מתקדמות ולזרימות הייצור הנהוגות בתעשייה. ההכשרה תכלול מבני התקנים מורכבים והתמודדות עם שינויים בתהליך שעלולים להשפיע על מספר שכבות ורכיבים במקביל.

NY Creates מפעילה את Albany NanoTech Complex במדינת ניו יורק, מרכז מחקר ופיתוח לפרוסות בקוטר 300 מילימטרים. הארגון משמש חוליה מקשרת בין מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגי והעברה לייצור, ומנהל השקעות ציבוריות ופרטיות בהיקף מצטבר של כ־25 מיליארד דולר.

התוכנית החדשה משתלבת ב־National Network for Microelectronics Education, יוזמה אמריקנית שנועדה להרחיב את מאגר העובדים עבור תעשיית המיקרואלקטרוניקה. הפעלתה בקנה מידה של אלפי סטודנטים עשויה לשמש מבחן ליכולתן של סביבות ייצור וירטואליות לצמצם את עלויות ההכשרה ולקרב את הלימודים האקדמיים לדרישות המפעלים.

הפוסט Lam Research ו־NY Creates יכשירו 3,500 סטודנטים לייצור שבבים באמצעות מפעל וירטואלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor) מהוד השרון דיווחה על הכנסות של 18.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2026, לעומת 17.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ו־16.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. התוצאה הייתה גבוהה מהתחזית שמסרה החברה, שעמדה על 17.2–17.6 מיליון דולר.

בעקבות התוצאות והשיפור שלדברי החברה חל בנראות העסקית להמשך השנה, העלתה ולנס את תחזית ההכנסות השנתית לטווח של 78–81 מיליון דולר. אמצע הטווח משקף צמיחה של כ־13% לעומת הכנסותיה ב־2025.

פעילות הקישוריות למגוון תעשיות, הכוללת בין היתר את שבבי HDBaseT להעברת וידאו ונתונים, הניבה הכנסות של 13.1 מיליון דולר והיוותה כ־70% מההכנסות. זאת לעומת 12.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ו־11 מיליון דולר ברבעון הראשון.

ההכנסות מפעילות הרכב הסתכמו ב־5 מיליון דולר, לעומת 4.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, אך ירדו מ־5.9 מיליון דולר ברבעון הקודם. החברה מסרה כי ארבע תוכניות שבהן נבחרו שבביה לתעשיית הרכב ממשיכות להתקדם לקראת ייצור סדרתי, וכי ההכנסות מהן צפויות להתחיל לגדול במהלך 2027.

ולנס מפתחת שבבי קישוריות מהירים להעברת וידאו ונתונים למרחקים ארוכים. בתחום הרכב משמשת הטכנולוגיה שלה לקישור בין מצלמות, חיישנים ויחידות מחשוב במערכות סיוע מתקדמות לנהג. המעבר מפיתוח ופרויקטי תכנון לייצור סדרתי נחשב שלב מרכזי ביכולתה של הפעילות להפוך למקור הכנסות משמעותי.

ההפסד נותר גבוה

לצד הגידול בהכנסות, ולנס עדיין רושמת הפסדים. ההפסד הנקי לפי כללי GAAP הסתכם ברבעון ב־8.1 מיליון דולר, לעומת 7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ו־8.3 מיליון דולר ברבעון הקודם.

ההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות הסתכם ב־4.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר אשתקד ושל 5.5 מיליון דולר ברבעון הראשון. התוצאה הייתה טובה מהתחזית שהציגה החברה, להפסד מתואם של 4.4–4.9 מיליון דולר.

שיעור הרווח הגולמי לפי GAAP עמד על 61.5%, ירידה לעומת 63.5% בתקופה המקבילה. בפעילות הקישוריות למגוון תעשיות נרשם שיעור רווח גולמי של 69.2%, בעוד שבתחום הרכב הוא הסתכם ב־41.5%. החברה הסבירה כי הירידה ברווחיות פעילות הרכב נבעה מהוצאות נוספות על מתקני בדיקה שנועדו לתמוך בדרישות הייצור.

בסוף יוני החזיקה ולנס מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לטווח קצר בהיקף של 83.4 מיליון דולר, לעומת 92.6 מיליון דולר בסוף 2025.

ברבעון השלישי צופה החברה הכנסות של 21.3–21.7 מיליון דולר, המשקפות האצה לעומת המחצית הראשונה. שיעור הרווח הגולמי צפוי לעמוד על 60%–62%, וההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות צפוי להצטמצם ל־2.8–3.4 מיליון דולר.

יורם סלינגר, מנכ"ל ולנס, אמר כי פעילות האודיו־וידאו ממשיכה לשמש בסיס עסקי לחברה, בעוד שתוכניות הרכב מתקדמות לקראת ייצור והפקת הכנסות ארוכות טווח.

הפוסט ולנס העלתה את תחזית ההכנסות ל־2026; תוכניות השבבים לרכב צפויות לעבור לייצור ב־2027; עדיין מפסידה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל השלימה את תמחור הנפקת המניות החדשה שלה, שבמסגרתה היא צפויה לגייס 20 מיליארד דולר — לעומת יעד ראשוני של 15 מיליארד דולר שעליו הודיעה יום קודם לכן. מדובר בהנפקת מניות נוספת של חברה ציבורית, ולא בהנפקה ראשונית.

לפי הודעת אינטל, החברה תמכור 210,526,315 מניות במחיר של 95 דולר למניה. לאחר ניכוי עמלות החתמים והוצאות ההנפקה, היא מצפה לקבל כ־19.7 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ב־12 באוגוסט, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים.

בנוסף העניקה אינטל לחתמים אופציה ל־30 יום לרכוש עד 31.6 מיליון מניות נוספות באותו מחיר. מימוש מלא של האופציה עשוי להגדיל את היקף הגיוס ברוטו בכ־3 מיליארד דולר נוספים, לכ־23 מיליארד דולר.

ניצול העלייה במניה

מחיר ההנפקה נמוך בכ־2.6% ממחיר הסגירה של מניית אינטל לפני ההכרזה. עם זאת, החברה יוצאת לגיוס לאחר שמנייתה כמעט שילשה את שוויה מתחילת 2026, על רקע התאוששות בתוצאות, ביקוש מוגבר למעבדים והציפיות להתקדמות בעסקי הייצור עבור לקוחות חיצוניים.

לפי רויטרס, העלייה במחיר המניה יצרה עבור אינטל הזדמנות לגייס הון בהיקף גדול בלי להגדיל עוד יותר את החוב. מנגד, הוספת המניות צפויה לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

נכון ל־17 ביולי היו לאינטל כ־5.04 מיליארד מניות. מכירת 210.5 מיליון המניות תגדיל את מספרן בכ־4.2%. אם החתמים יממשו גם את מלוא האופציה, התוספת תגיע לכ־4.8%.

המפעלים עדיין צורכים הון רב

אינטל מסרה כי כספי ההנפקה ישמשו לצרכים עסקיים כלליים, ובהם השקעות הוניות והון חוזר, אך לא פרסמה חלוקה מפורטת בין מפעלים, טכנולוגיות או מדינות. החברה ציינה ביקוש בתחומי מחשוב הבינה המלאכותית, שבבים ייעודיים, בינה מלאכותית פיזית, אריזה מתקדמת וייצור פרוסות עבור לקוחות חיצוניים.

ברבעון השני של 2026 רשמה אינטל הכנסות של 16.1 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות Intel Foundry, הכוללות גם עסקאות פנימיות עם חטיבות המוצרים, עלו ב־31% ל־5.8 מיליארד דולר. ואולם, פעילות הייצור עדיין הפסידה כ־2.1 מיליארד דולר ברמה התפעולית ברבעון.

אינטל הגדילה לאחרונה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה לשנת 2026 מ־18 מיליארד דולר ליותר מ־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בהרחבת חדרים נקיים, ברכישת ציוד ובטכנולוגיות אריזה ומצעי שבבים. במקביל היא מקדמת את תהליך Intel 18A ואת פיתוח Intel 14A, שאותו היא מתכננת להביא לייצור המוני ב־2028.

למהלך אין בשלב זה השלכה ישירה שהוכרזה על פעילות אינטל בישראל. החברה לא ציינה אם חלק מהכספים יוקצה לקריית גת, שם תוכנית הרחבת המפעל עדיין מוקפאת. לאחרונה בוטל מענק ממשלתי בסך 1.3 מיליארד שקל שיועד להתקדמות הפרויקט ב־2025, בעוד שמענק נוסף שתוכנן ל־2026 נותר לפי שעה בתקציב.

ההנפקה מעניקה לאינטל מרחב פיננסי רחב יותר למימון תוכנית הייצור שלה, אך גם מעלה את רף הציפיות: החברה תצטרך להראות שההשקעות החדשות מתורגמות ללקוחות חיצוניים, לשיפור ברווחיות Intel Foundry ולתשואה שתפצה על הדילול.

הפוסט אינטל מגייסת 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות למימון הרחבת הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.