חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) חשפה ב־12 באוקטובר את מרכז המחקר והפיתוח EPIC בסאניווייל, קליפורניה. החברה מתכננת השקעה מצטברת של כ־5 מיליארד דולר במרכז, שתגדל בהדרגה עם תחילת פעילותם של פרויקטים משותפים ללקוחותיה.

מרכז EPIC, ששמו המלא Equipment and Process Innovation and Commercialization, הוקם כדי לשנות את אופן הפיתוח של טכנולוגיות לייצור שבבים. במקום לבצע בנפרד מחקר בחומרים, פיתוח ציוד ובדיקות התאמה לייצור המוני, המרכז יאפשר ליצרניות שבבים ולספקיות ציוד לבצע את השלבים הללו במקביל.

המבנה משתרע על שטח של כ־55,700 מ"ר, מהם כ־16 אלף מ"ר של חדרים נקיים מתקדמים. לדברי אפלייד, זהו המתקן הגדול מסוגו בעולם למחקר משותף של ציוד ותהליכי ייצור מוליכים למחצה.

עם השותפות המייסדות נמנות TSMC, אינטל, סמסונג אלקטרוניקס, מיקרון ו־SK hynix. שותפות נוספות כוללות את ברודקום, KIOXIA, Advantest, SCREEN ו־Besi. גם אוניברסיטאות סטנפורד וברקלי, UCLA ומוסדות מחקר נוספים משתתפים בתוכנית.

הצורך בשיתוף פעולה כזה גובר ככל שמבני הטרנזיסטורים, הזיכרונות והאריזות התלת־ממדיות נעשים מורכבים יותר. בתהליכי ייצור ברמה האטומית, שינוי בחומר או בממשק שבין שכבות עשוי להשפיע על הביצועים, צריכת החשמל ותפוקת הייצור.

חשיפת המרכז מסמנת את המעבר משיתופי פעולה נקודתיים בין ספק ציוד ליצרן שבבים למודל של פיתוח משותף ורציף. עם זאת, הצלחת המודל תימדד ביכולתו לקצר בפועל את מחזורי הפיתוח ולהביא טכנולוגיות חדשות לייצור מסחרי.

הפוסט אפלייד מטיריאלס חשפה את מרכז EPIC בהשקעה מתוכננת של 5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

זיוית גוטמן היא אישה מיוחדת ומוכשרת במיוחד. אך אם תשאלו אותה, היא תצטנע מיד ואולי אף תחוש מבוכה למשמע המחמאות הללו.

העובדות, מכל מקום, מדברות בעד עצמן: כבר בכיתה ג' אובחנה כמחוננת באחוזון העליון ואת התיכון סיימה עם בגרות 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית והיסטוריה וכל זאת על אף שאת מרבית זמנה בילתה בעבודה ברפת ובקטיף בננות, ופחות בין ספסלי הלימודים.

הצניעות האופיינית לה ינוקה מבית הוריה, קיבוצניקים ברמ"ח איבריהם, שלימדו אותה מגיל צעיר שכולם שווים וכי בקיבוץ אסור להתבלט. זיוית נולדה בקיבוץ שער הגולן שבעמק הירדן, בסמוך לגבול ירדן-סוריה, כילדה הצעירה מבין חמישה אחים ואחיות בימים שבהם הילדים עוד גדלו בלינה משותפת. בילדותה חוותה לא מעט אזעקות ושהות במקלטים בשל אירועי הטרור והאיבה לאורך הגבול.

עם סיום התיכון, ולאחר שוויתרה על הזדמנויות להשתלב ביחידות עילית כמו "תלפיות" או באגף המודיעין, בחרה לצאת לשנת שירות. לאחר גיוסה לצה"ל שירתה כסמב"צית חי"ר, ויצאה לקורס קצינים. קורס שסלל את דרכה לתפקידי ליבה בקריה כראש לשכה במשרד הביטחון ובמשרד ראש אכ"א. שם גם הגיעה אבן דרך חשובה בחייה כאשר בעודה מתלבטת מה היא רוצה לעשות כשתגדל, פגשה אשה מקסימה בשם אילת שהמליצה לה ללמד הנדסת אלקטרוניקה. עוד שיחה מיקרית עם פרופ' רן גינוסר מהטכניון, עזרה לה להחליט איפה תלמד ויום אחרי שהשתחררה מהבקו"ם כבר התייצבה ללימודים בטכניון. 

ההתחלה בטכניון הייתה רצופת קשיים. לראשונה בחייה נתקלה במחסומים אקדמיים והרגישה שהחומר חומק ממנה. תחושה חדשה ולא מוכרת למי שסיימה את התיכון בהצטיינות כמעט מבלי להגיע לכיתה או לפתוח ספר.

בסמסטר השני המצוקה כבר הייתה גדולה עד כדי כך ששקלה ברצינות לפרוש. אולם שיחה אחת עם יועצת הסטודנטים שינתה את התמונה. היועצת הבהירה לה שבטכניון, מוכשרת ככל שתהיי, אי אפשר להצליח בלי ללמוד ברצינות, לתרגל ולפתור את שיעורי בית. התובנה הזו חוללה את השינוי ובעקבותיה לא רק שסיימה את התואר הראשון בהצטיינות יתרה, אלא המשיכה הישר לתואר שני במיקרואלקטרוניקה.

כבר בעת שלמדה לתואר השני החלה לעבוד באינטל. היא הצטרפה לצוות התכנון הפיזי (Physical design ) תחום בו היא עוסקת עד היום. אחרי תשע שנים באינטל עברה לחברת ליבה Leaba)) אחרי שזו כבר נרכשה ע"י סיסקו. כעבור ארבע שנים עברה לחברת מרוול שם עבדה כמהנדסת פיזיקל דיזיין בכירה. אחרי חמש שנים במרוול החליטה לקחת "פסק זמן" וכעת היא בוחנת כמה הצעות להמשך דרכה. במקביל לעבודתה באינטל ותוך כדי ניהול בית וגידול ילדים החלה זיוית לשחות. למעשה היא חזרה לתחביב השחיה שלה אותו זנחה בגיל 16.  

ספרי לנו על תחביב השחיה שלך

שחיתי מגיל שמונה בבריכה של קבוץ שער הגולן והתאמנתי במסגרת הפועל עמק הירדן. אבל למען האמת למרות שזה לא היה יותר מתחביב יצר התחרותיות שלי גרם לי גם להשתתף בהרבה תחריות שחיה והגעתי למקום שלישי בארץ בשחיית 200 מטר פרפר. בגיל 16 הפסקתי עם השחיה אבל לפני 15 שנה חזרתי לשחות.

מה גרם לך לחזור?

"הבן שלי היה בן שנתיים ורציתי להוריד משקל ולהרגיש יותר טוב עם עצמי. בהתחלה זה היה רק לשם הספורט והכושר האישי אבל די מהר גיליתי שהנתונים שלי הם לא רחוקים משיאי המאסטרס לגילי (בישראל)".כאן המקום להבהיר כי המאסטרס הוא עולם שלם של שחייה תחרותית למבוגרים. זה לא “עוד ליגה”, זו קהילה בינלאומית ענקית של שחיינים בני 25  עד גיל 100 שמתחרים לפי קבוצות גיל ומחזיקים שיאים רשמיים בדיוק כמו בשחייה האולימפית.

"נרשמתי לתחרות מאסטרס של ישראל וחזרתי עם 4 מדליות זהב  ב- 100 מטר ו- 200 מטר חתירה, 100 מטר פרפר ו – 50 מטר פרפר". ההצלחה סיפקה לה דרייב נוסף וזיוית התחרותית החליטה שלא מספיק לה לקבל מדליות היא רוצה לשבור שיאים. וכך בשנה שלאחר מכן כבר שברה את שיאי ישראל לגילה. ב-2015 קיבלה אומץ ונסעה לקזן ברוסיה כדי להשתתף באליפות העולם של המאסטרס וחזרה משם עם ארבע מדליות כסף ואחת ארד.  ב-2017 השתתפה שוב וזכתה בלא פחות מ- 10 מדליות זהב. כשהצטרפה לסיסקו הבינה שלא תוכל להתמיד עם עומס העבודה לצד השחיה ופרשה זמנית מהתחריות. היא חזרה להתחרות ב2022 והחליטה להעלות את הרף של עצמה כאשר נסעה לאליפות הפתוחה של ארה"ב. הפעם חזרה לישראל עם 5 מדליות כולל מדלית זהב במקצה 200 מטר פרפר. השנה שוב השתתפה באליפות הפתוחה של ארה"ב וחזרה עם 6 מדליות: 3 כסף ו-3 ארד.

ואם חשבתם שכל זה בא לה בקלות – טעיתם. שגרת האימונים התובענית בשחייה אילצה אותה למתוח את גבולות היממה: מדי בוקר התייצבה בבריכה ב-4:30 לפנות בוקר, וב-8:30 כבר ישבה מרוכזת מול המחשב במשרדה, מוכנה ליום עבודה מלא.

זה נשמע לי לו"ז מאד קשה! מאיפה מגיע הדרייב שלך?

"אני מאד תחרותית. אני גם חושבת שיש הרבה דמיון בין העבודה בהייטק לבין שחיה. בשניהם צריך לעבוד קשה ובשניהם חייבים להתעקש ולהתמיד כי לא תמיד רואים תוצאות מהר. צריך להתמודד עם כשלונות ולהשתפר כל הזמן".

את באמת אשה מיוחדת אבל לא לכל אחת זה מתאים. האם זו הסיבה שאין הרבה נשים בתעשיית השבבים?

"אני חושבת שאין הרבה נשים מסיבות אחרות. ראשית, רוב הבנות בגילאי בית הספר לא חשופות למקצועות כמו הנדסת חשמל. צריך להתחיל לחשוף אותן ולדבר איתן על כך כבר בבית הספר היסודי כי אחר כך זה מאוחר מדי. צריך להסביר להן במה מדובר, עד כמה זה מעניין וגם להרגיע אותן שלא יפחדו מהעומס או מהתחרות עם הבנים, כי אין מה לעשות, הבנים יותר תחרותיים מהבנות.

הבנות גם לא יודעות לקדם עצמן כמו גברים. אמר לי פעם מנהל (גבר). "אשה לא תפאר עצמה בקורות החיים כמו גבר" ונוכחתי בכך בעצמי כשעברתי על קורות חיים של בנות כשראיינתי עובדים לצוות שלי".

מה את חושבת שניתן לעשות כדי להגדיל את כמות הנשים בתעשיה?

"כפי שציינתי, צריך להביא לידיעת הבנות את המקצוע כבר מגיל בית ספר יסודי. חוץ מזה הבנות לא צריכות לוותר על הצטרפותן למקצוע גם אם הן נתקלות בקשיים בדרך. ראש אגף מחוננים במטכ"ל סיפר לי פעם ש: 95% מהערעורים על קבלה לתוכנית מחוננים הם של בנים. כשמדובר בבנות יש ויתור גם מצד הבנות וגם מצד ההורים שלהן.

אני גם מוכנה ללכת אישית לבתי ספר ולחטיבות הביניים, להיכנס לשעורי פיזיקה ומתימטיקה, לעודד את הבנות, להסביר להן מה זה הנדסת חשמל, ולהבהיר להן שזה לא מקצוע לגברים בלבד". 

ומה עכשיו?

"להמשיך, להשתפר ולכבוש את היעד הבא. תמיד אפשר להיות עוד יותר טובים", היא אומרת, ומחזיקה במוטו שהיא מנחילה גם לשני ילדיה "קל זה משעמם – קשה זה מעניין ומאתגר".

בימים אלה נמצאת זיוית בפסק זמן שלקחה לעצמה. היא אומנם לא הפסיקה לשחות, אך לאחר למעלה מחמש שנים אינטנסיביות במיוחד בחברת מרוול הרגישה שהגיעה השעה לשאוף ואויר ולמלא מצברים רגע לפני שהיא ממשיכה הלאה במלוא העוצמה.

"מעניין אותי להצטרף לסטרטאפ" היא משתפת. "אתגרים חדשים מרגשים אותי, ואני מאמינה שאמשיך להתמקד בתחום ה-Physical Design . זה המקום שבו הניסיון, התשוקה והיכולות שלי באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר".

הפוסט חותרת משיא לשיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ספידטה פיתחה מעבד מסוג APU   (Analytics Processing Unit) המהווה קטגוריה חדשה לחלוטין בעולם המעבדים.קטיגוריה זו מיועדת להאיץ באופן ייעודי וממוקד בסיסי נתונים במטרה לאפשר עיבוד נתונים בקצבים מהירים בסדרי גודל מכל פתרון קיים בשוק.

צוות מייסדים מנצח וגב פיננסי מרשים

 ספידטה הוקמה בשנת 2019 על ידי סוללת מובילים מתעשיית הסיליקון והאקדמיה:

• ד"ר יהונתן פרידמן  – ממייסדי פרוביג'נט, כיהן בעבר כמנכ"ל וכיום משמש כסמנכ"ל אסטרטגיה.
• דן חרש  – יו"ר החברה, מנהל מוערך וממייסדי פרוביג'נט.
• רפי שלום  – סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי (CTO) ממייסדי חברתSiliquent 
• איתי אינצה –  ארכיטקט תוכנה ראשי, בוגר תוכנית תלפיות וממייסדי Cogito Systems
• פרופ' יואב עציון –  לשעבר ראש מרכז המחקר להנדסת מחשבים בטכניון ומחוקרי ארכיטקטורת המחשבים הבולטים בעולם.
• ד"ר דני וויצחוב –  סמנכ"ל מחקר ופיתוח (R&D)

טכנולוגיית הליבה של החברה נולדה מתוך מחקר אקדמי מתקדם בתחומי ארכיטקטורת מחשבים, מערכות מקביליות, האצת גרפים ותכנון משולב חומרה-תוכנה (HW/SW Co-Design),  בשילוב מומחיות תעשייתית מצטברת של עשרות שנות ניסיון.

עד כה גייסה החברה 155  מיליון דולר מקרנות הון סיכון ומשקיעים אסטרטגיים מן השורה הראשונה, ובהם הקרנות: Viola, Pitango First, 83North, Walden Catalyst, KDT, לצד משקיעים פרטיים מובילים דוגמת אייל ולדמן וליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) – משקיע ההון סיכון הוותיק ומנכ"ל אינטל.

עדי גלוון הצטרף כמנכ"ל ספידטה במרץ 2025, כשהוא מביא עימו ניסיון עשיר של כ-20 שנה בהאצת בסיסי נתונים ועיבוד מידע. בעברו כיהן בתפקידי מפתח בחברות מובילות כמו XIV, IBM ו- . Infinidatאת חברת Speedb אותה הקים וניהל, מכר ב-2024 לענקית התוכנה Redis .

גלוון הצטרף לספידטה מתוך תובנה עמוקה כי כדי להאיץ את בסיסי הנתונים של המחר, תוכנה לבדה כבר אינה מספקת , יש צורך בחדשנות עמוקה ברמת הסיליקון. כעת הוא מוביל את המסחור של הרכיב המתקדם בעולם להאצת נתונים מתוצרת חברתו.

מה כל כך ייחודי בצ'יפ שפיתחתם?

"לספידטה יש כיום הזדמנות חסרת תקדים לפתוח את צוואר הבקבוק של מחשוב הארגונים (Enterprise) ולרתום את הבינה המלאכותית ביעילות חסרת תקדים. בכנס GTC 2026,  הציג, ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, שקף מרכזי ובו קבע כי : 'Structured data is the ground truth of enterprise computing' –  כלומר, הנתונים המובנים הם האמת הבסיסית של המחשוב הארגוני."

אם זה כה קריטי, מדוע אנבידיה לא מפתחת פתרון כזה בעצמה?

"לאנבידיה יש טכנולוגיות מעולות, אך GPUs מותאמים בעיקר למטריצות ולמתמטיקה של אימון מודלים, והם פחות יעילים בעולם האנליטיקה ובניהול בסיסי נתונים.

הארכיטקטורה של ספידטה יעילה פי 1,000 יותר מארכיטקטורות GPU או CPU קלאסיות בטיפול בנתונים מובנים .(Structured Data) במחזור שעון אחד (Cycle) אנחנו מצליחים לבצע פעולות שדורשות אלפי מחזורים במודל פון-ניומן (Von Neumann) המסורתי.

המידע היקר ביותר של ארגוני ענק נמצא בתוך המערכות הפנימיות שלהם. כדי להריץ מודלים בצורה יעילה, השבב שלנו מספק ביצועים פורצי דרך גם במהירות, גם בחיסכון דרמטי בעלויות וגם ביעילות אנרגטית. ה-AI  עזר למשל לגוגל להגדיל פי 27 את היעילות האנרגטית בשאילתות, מכיוון שהם לומדים לנהל בסיסי נתונים בצורה חכמה יותר. הצ'יפ של ספידטה עושה את זה הרבה יותר מהר, בהרבה פחות אנרגיה ובעלות נמוכה בהרבה."

אם כך, האם גוגל וענקיות הטכנולוגיה כבר עובדות איתכם?

"כולם מדברים איתנו היום. ענקיות כמו אינטל, אנבידיה, AMD ואחרות מריצות איתנו פיילוטים ומקבלות תוצאות מדהימות."

איך זה שאף חברה בעולם לא הצליחה להגיע לביצועים שלכם?

"עיבוד נתונים (Data Processing) ישירות ברמת הצ'יפ הוא אתגר הנדסי קשה מאוד לביצוע. אנבידיה מנסה לעשות זאת על גבי GPUs בהצלחה חלקית, וחברות אחרות מנסות להשתמש בFPGA-  אבל אנחנו החברה היחידה בעולם שמממשת זאת ברמת  ASIC  יעודי.

השילוב ההדוק שפיתחנו בין עיבוד נתונים בחומרה לבין מעטפת תוכנה ייעודית מביא לתוצאות שאף פתרון תוכנתי לא יוכל להגיע אליהן לעולם. ה- AI הופך להיות קומודיטי אבל היתרון התחרותי האמיתי הוא בסיליקון" הוא מסכם.

הפוסט ספידטה: החברה שתפתור לענקיות ה-AI את הבעיה הכואבת ביותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית דקארט (Decart), בעסקה שעשויה להגיע לשווי של כ־7 מיליארד דולר. כך דיווח הוול סטריט ג׳ורנל, בהסתמך על אנשים המעורים במגעים. מדובר בשיחות לרכישה, וטרם פורסמה הודעה רשמית על חתימת הסכם.

דקארט, שמרכזה בסן פרנסיסקו, הוקמה ב־2023 בידי שלושה מהנדסים ישראלים: האחים דין ואוריאן לייטרסדורף ומשה שלו. החברה גייסה יותר מ־400 מיליון דולר ממשקיעים, ובהם סקויה, בנצ׳מרק ו־Radical Ventures. לפי הדיווח, שוויה במאי האחרון היה קרוב ל־4 מיליארד דולר.

החיבור לתעשיית השבבים: תוכנה שמאפשרת לנצל את החומרה

לצד מודלים ליצירת וידאו וסביבות אינטראקטיביות, דקארט מפתחת תשתית תוכנה לאימון מודלים ולהפעלתם. החברה מציגה את מערכת Decart Optimization Stack, או DOS, כשכבה שנועדה לשפר ביצועים וניצולת חומרה ולהפחית עלויות. לפי אתר החברה, המערכת פועלת על חומרה של אנבידיה, מאיצי Trainium של AWS ומאיצי TPU של גוגל.

הקשר בין דקארט לאמזון כבר קיים ברמה הטכנולוגית. באתר AWS מופיעה דקארט בין המשתמשות בשבבי Trainium. בעדות המיוחסת למנכ״ל דין לייטרסדורף נמסר כי בדיקות ראשוניות במודלי הווידאו של החברה הציגו קצב עיבוד פריימים גבוה עד פי ארבעה ויעילות עלות טובה פי שניים לעומת מעבדים גרפיים מובילים. אלה נתונים שמפרסמות החברות, ללא פירוט מלא של תנאי ההשוואה בעמוד.

מבחינה אסטרטגית, רכישה עשויה לסייע לאמזון לחזק את התוכנה שסביב מאיצי ה־AI שלה ולהקל על העברת עומסי עבודה בין פלטפורמות חומרה. זו משמעות אפשרית של העסקה: בשוק מאיצי הבינה המלאכותית, היכולת להתאים תוכנה לשבב ולנצל אותו ביעילות משפיעה על כדאיות השימוש בו.

גם מודלים לווידאו ולסימולציה

דקארט מפתחת גם את Lucy, לשינוי וידאו בזמן אמת, ואת Oasis, ליצירת סביבות אינטראקטיביות. לפי החברה, סביבות אלה מיועדות בין היתר לרובוטיקה, לרכב אוטונומי, לייצור ולרחפנים. מוצרים אלה נשענים על תשתית התוכנה שלה וממחישים את השילוב בין פיתוח מודלים לבין התאמתם לחומרה.

הפוסט דיווח: אמזון במגעים לרכישת דקארט בכ־7 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת הפניקס הגדילה בתוך פחות מחודשיים וחצי בכ־3 מיליארד שקל את חשיפתה לשתי חברות ציוד השבבים הישראליות נובה וקמטק. לפי נתונים שהוגשו לבורסה בסוף ספטמבר, החשיפה הכוללת של הקבוצה למגזר השבבים הישראלי, לרבות החזקותיה בטאואר סמיקונדקטור, נאמדה בכ־7 מיליארד שקל.

אחד המהלכים הבולטים היה הגדלת ההחזקה בנובה מרחובות, המתמחה במערכות מדידה ובקרת תהליכים לייצור שבבים. לפי דיווח שהגישה הקבוצה לרשות ניירות הערך האמריקנית בספטמבר, גופים מקבוצת הפניקס החזיקו יחד בכ־2.75 מיליון מניות נובה, המהוות כ־8.64% ממניות החברה.

שווי ההחזקה בנובה נאמד בעת הדיווח בכ־3.3 מיליארד שקל, מתוכם כ־2.1 מיליארד שקל באמצעות קופות גמל ופנסיה.

במקביל הגדילה הפניקס את השקעתה בקמטק, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה אוטומטיות לתעשיית השבבים. לפי הנתונים שפורסמו, באוגוסט החזיקו קופות הגמל של הקבוצה בכ־1.47 מיליון מניות קמטק, בשווי של כ־653 מיליון שקל. בצירוף החזקות נוספות הגיעה החשיפה לקמטק לכמיליארד שקל.

מדוע דווקא חברות ציוד השבבים?

נובה וקמטק אינן מייצרות שבבים בעצמן, אלא מספקות ציוד המאפשר ליצרניות השבבים לשפר את הדיוק, את בקרת האיכות ואת תפוקת הייצור.

נובה מתמחה במטרולוגיה – מדידות מדויקות של ממדים, שכבות וחומרים בתהליכי הייצור. קמטק מתמקדת במערכות בדיקה ומדידה, ובכלל זה לתהליכי אריזה מתקדמת של שבבים.

הצמיחה בביקוש למאיצי בינה מלאכותית, לזיכרונות מתקדמים ולמארזים המשלבים כמה שבבים מגדילה את מורכבות תהליכי הייצור. ככל שמספר השכבות והרכיבים גדל, כך גוברת החשיבות של מערכות מדידה ובקרה המאפשרות לזהות סטיות ופגמים ולשפר את שיעור השבבים התקינים.

הגדלת החשיפה של הפניקס לשתי החברות מצביעה על הערכה שלפיה ספקיות ציוד הייצור עשויות ליהנות מהרחבת ההשקעות בתעשייה, ולא רק יצרניות המעבדים עצמן.

לצד ההזדמנות – גם סיכון לחוסכים

ההשקעות מבוצעות בחלקן באמצעות גופים המנהלים כספי חיסכון ופנסיה. לפיכך, להגדלת החשיפה לענף השבבים יש גם משמעות מבחינת פיזור הסיכונים של תיקי ההשקעות.

חברות ציוד השבבים תלויות במחזורי ההשקעה של יצרניות המוליכים למחצה. האטה בהקמת מפעלים, דחיית הזמנות או ירידה בביקוש לציוד חדש עשויות להשפיע על הכנסותיהן ועל מחירי מניותיהן.

עם זאת, עצם ההחלטה של אחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל להרחיב את חשיפתו לחברות ישראליות בתחום מעידה על מרכזיותו הגוברת של ציוד הייצור והבדיקה בשרשרת הערך של תעשיית השבבים העולמית.

הפוסט הפניקס הגדילה בכ־3 מיליארד שקל את חשיפתה לנובה ולקמטק בתוך חודשיים וחצי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים מחברת ASML ההולנדית ומחטיבת האופטיקה של Carl Zeiss הגרמנית פרסמו מחקר המתאר את הדור האפשרי הבא של מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני (EUV). המערכת המוצעת, המכונה Hyper-NA, נועדה לאפשר המשך מזעור של רכיבים אלקטרוניים מעבר ליכולות של מערכות High-NA המתקדמות כיום.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Journal of Micro/Nanopatterning, Materials, and Metrology, מתאר מערכת בעלת מפתח נומרי (Numerical Aperture) של 0.75 לפחות, לעומת 0.55 במערכות High-NA הקיימות.

המפתח הנומרי מתאר את יכולתה של המערכת האופטית לקלוט ולמקד אור. הגדלתו מאפשרת עקרונית לשפר את כושר ההפרדה ולהדפיס תבניות קטנות וצפופות יותר על פרוסות הסיליקון.

לפי המחקר, מערכת Hyper-NA עשויה להגיע לכושר הפרדה אופטי המתקרב לחמישה ננומטרים, לעומת כשמונה ננומטרים בדור High-NA. אין לבלבל נתון זה עם השמות המסחריים של תהליכי הייצור, כגון 5 או 2 ננומטר.

אחד היתרונות המרכזיים בגישה המוצעת הוא האפשרות לעשות שימוש חוזר בחלק משמעותי מהתשתית הקיימת של מערכות EUV. החוקרים מעריכים כי ניתן יהיה להמשיך להשתמש במקור האור הקיים, לצד התאמות למערכת האופטית ולתהליכי הליתוגרפיה.

עם זאת, הגדלת המפתח הנומרי מציבה אתגרים בתחום בקרת המיקוד, עומק השדה, המסכות האופטיות והדיוק הנדרש לאורך תהליך הייצור. אתגרים אלה יצטרכו להיפתר לפני שניתן יהיה לשלב את הטכנולוגיה במפעלי שבבים מסחריים.

לפי דיווח רויטרס, מערכת מהדור החדש עשויה להיות מוכנה בעוד כעשר שנים. ASML כבר החלה בעבודת פיתוח, אך עדיין לא התחייבה לייצר את המערכת באופן מסחרי.

הפיתוח משקף את מאמציהן של יצרניות ציוד השבבים להמשיך ולהרחיב את יכולות הליתוגרפיה, גם כאשר יצרניות השבבים פונות במקביל לארכיטקטורות תלת־ממדיות ולשיטות אריזה מתקדמות כדי לשפר ביצועים ויעילות אנרגטית.

הפוסט ASML ו־Zeiss מציגות את Hyper-NA: הדור הבא של מערכות הליתוגרפיה לייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

PCB טכנולוגיות הודיעה ב־8 באוקטובר כי חתמה על הסכם לרכישת מלוא מניות Gorilla Circuits האמריקנית, לפי שווי פעילות של 120 מיליון דולר, בכפוף להתאמות מקובלות בתמורה. העסקה צפויה להתבצע באמצעות חברה בת בבעלות מלאה ולמימון ישמשו מסגרות אשראי משני בנקים ישראליים.

Gorilla Circuits פועלת בסן חוזה שבעמק הסיליקון ומתמחה בייצור מעגלים מודפסים ובהרכבת כרטיסים אלקטרוניים. החברה מעסיקה יותר מ־320 עובדים ומשרתת יותר מ־700 לקוחות פעילים. פעילותה כוללת ייצור מגוון בסדרות קטנות, מוצרים בשלבי פיתוח ואספקה בלוחות זמנים קצרים.

בסיס ייצור מקומי וגישה ללקוחות בתחום השבבים

לקוחות בתחומי הטכנולוגיה והשבבים היו אחראים לכ־35% ממכירות Gorilla במחצית הראשונה של 2026, ולקוחות מתחומי התעופה והביטחון לכ־40%. בסיס הייצור האמריקני צפוי לאפשר ל־PCB טכנולוגיות להתמודד גם על חוזים המחייבים ייצור מקומי בארה״ב.

PCB מתכננת להציע ללקוחות Gorilla גם את יכולותיה במצעים מתקדמים, במיקרואלקטרוניקה ובאריזת מעגלים משולבים, לרבות פתרונות iNPACK. לדברי מנכ״ל החברה, עובד שפירא, השילוב נועד לחבר בין הטכנולוגיות ויכולות הייצור שפותחו בישראל לבין פעילות הייצור וקשרי הלקוחות בארה״ב.

צמיחה בהכנסות — והעסקה עדיין כפופה לאישור

הכנסות Gorilla עלו מ־69.4 מיליון דולר ב־2024 ל־91.9 מיליון דולר ב־2025. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו ההכנסות ב־54.9 מיליון דולר. ה־EBITDA המתואם הגיע ל־13.6 מיליון דולר ב־2025 ול־8.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026.

השלמת הרכישה כפופה לתנאים מתלים, ובהם אישור הוועדה האמריקנית להשקעות זרות, CFIUS, וצפויה בתוך שמונה חודשים. לפי PCB טכנולוגיות, מתקני Gorilla ערוכים לתמוך בצמיחה בטווח הקרוב, ולכן אין צורך בהשקעות הוניות מהותיות מייד לאחר השלמת העסקה.

הפוסט PCB טכנולוגיות חתמה על הסכם לרכישת Gorilla Circuits לפי שווי פעילות של 120 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Positron AI האמריקאית, המפתחת מערכות מחשוב ייעודיות להרצת מודלים של בינה מלאכותית, מרחיבה את פעילותה לישראל ומתכננת לפתוח משרד בתל אביב. המהלך מצטרף להתרחבותה המהירה של החברה, המנסה להציע חלופה למאיצי הבינה המלאכותית של אנבידיה, בעיקר בתחום הרצת המודלים.

לפי דיווח באתר ICE, החברה גייסה לשורותיה את עמית פרידמן, לשעבר בכיר במובילאיי, לתפקיד דירקטור הנדסה. באתר הרשמי של Positron מצוין כי היא כבר מעסיקה עובדים בישראל וכי משרד בתל אביב צפוי להיפתח בקרוב. החברה טרם פרסמה מידע מפורט על היקף כוח האדם המתוכנן בישראל.

בספטמבר 2026 השלימה Positron סבב גיוס של 875 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר לאחר הכסף. מדובר בזינוק משמעותי לעומת שווי של מעט יותר ממיליארד דולר שנקבע בגיוס קודם בפברואר השנה.

הגיוס האחרון, שנערך בשני שלבים, הובל בידי קרנות ומשקיעים ובהם NEA, Atreides Management, Valor Equity Partners, Andra Capital, SemiAnalysis Capital וג'ים קלארק, ממייסדי Silicon Graphics ו־Netscape. בין המשתתפים בגיוס נמצאות גם זרועות השקעה של סיסקו וקרן העושר של קטאר.

התמקדות באינפרנס במקום באימון מודלים

בניגוד לחלק מיצרניות מאיצי הבינה המלאכותית, המפתחות מעבדים בעלי יכולת חישוב גבוהה במיוחד לאימון מודלים גדולים, Positron מתמקדת בעיקר באינפרנס (Inference) – שלב השימוש במודל שכבר אומן.

שלב זה כולל הפעלת צ'אטבוטים, יצירת תשובות לשאלות, הרצת סוכני בינה מלאכותית ויישומים ארגוניים. ככל שהשימוש במודלים מתרחב, גדלה החשיבות של עלות הרצתם, צריכת החשמל שלהם וזמינות הזיכרון למעבדים.

אחד המאפיינים המרכזיים של הארכיטקטורה של Positron הוא הדגש על קיבולת זיכרון גדולה ועל יעילות כלכלית. במקום להסתמך באופן בלעדי על זיכרון HBM, המשמש רבים ממאיצי הבינה המלאכותית המתקדמים, החברה מתכננת להשתמש בזיכרון LPDDR5X, המאפשר להציע קיבולת גדולה באמצעות רכיבים נפוצים יחסית.

מעבד הדור הבא של החברה, Asimov, נמצא בפיתוח ומיועד להגיע לייצור במהלך המחצית השנייה של 2027. על פי תוכניות החברה, מערכות Titan ישלבו מספר מעבדי Asimov לצורך הרצת מודלים גדולים במיוחד.

Positron כבר החלה לפרוס יותר מ־50 ארונות שרתים של מערכת Atlas מהדור הראשון בתשתית הענן של אורקל (Oracle Cloud Infrastructure). עם לקוחותיה נמנות גם חברות מתחומי השירותים הפיננסיים ותשתיות הענן.

ישראל כמרכז פיתוח בתחום שבבי ה־AI

כניסתה של Positron לישראל מתרחשת בתקופה שבה יצרניות שבבים וחברות תשתית בינה מלאכותית מתחרות על מהנדסים בעלי ניסיון בפיתוח מעבדים, בתכנון מערכות חומרה ובהעברת נתונים במהירות גבוהה.

פתיחת הפעילות בישראל עשויה להעניק לחברה גישה לכוח אדם מנוסה בתחום השבבים והמערכות המשובצות. עם זאת, טרם פורסמו פרטים על גודל מרכז הפיתוח, היקף ההשקעה המקומית או תחומי האחריות ההנדסיים שיועברו אליו.

הפוסט מתחרה נוספת לאנבידיה מגיעה לישראל: Positron AI מקימה פעילות פיתוח בתל אביב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Astera Labs, המפתחת פתרונות קישוריות מהירה למרכזי נתונים ולתשתיות בינה מלאכותית, הודיעה על מינויו של אלעד נאור לתפקיד סגן נשיא להנדסה (VP Engineering) בישראל. נאור מצטרף לחברה לאחר יותר מעשור בתפקידי פיתוח וניהול בתחום שבבי התקשורת ורשתות עתירות ביצועים.

בתפקידו האחרון ב־Cisco Silicon One הוביל נאור את פיתוח השבבים של החברה מחוץ לארצות הברית וניהל ארגון של כ־200 מהנדסים בישראל, בסין, בהודו, בסרביה ובארצות הברית. במסגרת תפקידו היה אחראי לתוכניות פיתוח מורכבות, החל מהגדרת הארכיטקטורה והאימות ההנדסי, דרך שלבי ה־Tape-out ובדיקות השבבים לאחר הייצור ועד להעברת המוצרים לייצור המוני.

נאור החל את דרכו המקצועית ב־Dune Networks, שנרכשה בידי Broadcom, ובהמשך הצטרף ל־Leaba Semiconductor. ב־Leaba הוביל את פיתוח מעבד הרשת (NPU) של החברה מן היסוד. לאחר רכישת Leaba בידי Cisco המשיך להוביל את פיתוח מעבדי הרשת בקווי המוצרים של Cisco Silicon One, ובהמשך הרחיב את אחריותו לניהול פעילות פיתוח השבבים הגלובלית.

בתפקידו החדש יוביל נאור את פעילות ההנדסה של Astera Labs בישראל וידווח לגיא אזרד, סגן נשיא בכיר להנדסה בחברה.

Astera Labs מתמחה בפתרונות קישוריות שנועדו לאפשר העברת נתונים במהירות גבוהה בין מעבדים, רכיבי זיכרון ומערכות תקשורת במרכזי נתונים. עם התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית, תחום הקישוריות נעשה רכיב מרכזי בביצועיהן של מערכות מחשוב עתירות מעבדים ומאיצים.

המינוי משתלב בהרחבת פעילות ההנדסה של החברה בישראל ומביא אליה ניסיון בפיתוח שבבים מורכבים ובניהול צוותי פיתוח רב־לאומיים.

הפוסט אלעד נאור, מבכירי Cisco Silicon One, מונה לסמנכ"ל ההנדסה של Astera Labs בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק ניסה לשים קץ לאי-הוודאות סביב מבנה פרויקט Terafab והבהיר כי החברות שבשליטתו הן שיבנו ויפעילו את מפעל השבבים המתוכנן בטקסס. לדבריו, TSMC אינה צפויה לקבל לידיה את ניהול המפעל, אף שהאפשרות שהחברה הטייוואנית תשכור חלק מהמתחם עדיין נבחנת.

ההבהרה באה לאחר שמאסק אישר כי מתקיימות שיחות עם TSMC בנוגע לשיתוף פעולה אפשרי. השיחות עוררו שאלות לגבי מעמדה של אינטל בפרויקט, שנבחרה קודם לכן כשותפה טכנולוגית.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הבהיר מצדו כי אינטל תמשיך לעבוד עם Terafab. אינטל אמורה לתרום לפרויקט באמצעות טכנולוגיית הייצור המתקדמת שלה, והמשך מעורבותה חשוב במיוחד למאמצי החברה להפוך את Intel Foundry לספקית ייצור משמעותית גם עבור לקוחות חיצוניים.

Terafab הוא פרויקט שמקדמות Tesla ו-SpaceX במטרה להקים בארה"ב יכולת ייצור שבבים שתשרת את צורכי הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והמערכות האוטונומיות של קבוצת החברות של מאסק.

ההתפתחות מדגישה את התחרות ההולכת וגוברת על קיבולת ייצור מתקדמת בארצות הברית. מצד אחד אינטל מנסה להרחיב את פעילות ה-Foundry שלה ולבסס לקוחות חיצוניים; מצד שני TSMC ממשיכה להגדיל את נוכחות הייצור שלה בארה"ב. Terafab עשוי להפוך ללקוח משמעותי – ואף לשחקן ייצור עצמאי – בתוך המערכת הזו.

בשלב זה עדיין לא פורסם הסכם מחייב עם TSMC, ומאסק הדגיש כי גם במקרה של שיתוף פעולה, החברה הטייוואנית לא תהיה המפעילה של Terafab.

הפוסט מאסק: TSMC לא תנהל את Terafab; אינטל תישאר שותפה בפרויקט הופיע לראשונה ב-Chiportal.