מכון קמפנר לחקר הבינה הטבעית והמלאכותית באוניברסיטת הרווארד והמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא, ELSC, באוניברסיטה העברית בירושלים, הודיעו על שיתוף פעולה חדש בתחום NeuroAI. זהו תחום מחקר מתפתח המחבר בין  מדעי המוח, בינה מלאכותית, מדעי הקוגניציה ולמידת מכונה.

שיתוף הפעולה נועד לחזק את הקשרים בין קהילות המחקר בשני המוסדות. הוא יכלול חילופי ידע בין חברי סגל וחוקרים צעירים, סדנאות, מפגשים אקדמיים ופעילויות משותפות נוספות. מטרת המהלך היא להניח תשתית ליוזמות מחקר עתידיות, שיבחנו כיצד מערכות ביולוגיות ומערכות מלאכותיות לומדות, מייצגות מידע, חוזות אירועים ומתאימות את התנהגותן לסביבות מורכבות.

תחום NeuroAI מבקש להבין אינטליגנציה על פני רצף רחב של מערכות, מהמוח האנושי ומוחות בעלי חיים ועד מודלים חישוביים ומערכות בינה מלאכותית. מצד אחד, חוקרים משתמשים בכלי AI מתקדמים כדי לפענח כיצד המוח לומד, מחשב ומסתגל. מצד אחר, הם שואבים השראה ממערכות ביולוגיות כדי לפתח מערכות AI יעילות, יציבות ואמינות יותר.

מכון קמפנר בהרווארד הוא מכון בין־תחומי העוסק בחקר אינטליגנציה במערכות טבעיות ומלאכותיות, ומאגד חוקרים בתחומים כמו למידת מכונה, מדעי המוח ומדעי הקוגניציה. לפי אתר המכון, משימתו המרכזית היא לקדם את חקר האינטליגנציה ולפתח פתרונות לבעיות מורכבות לטובת האנושות. (Kempner Institute)

המרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית הוא אחד המרכזים הבולטים בישראל למדעי המוח החישוביים. לפי אתר המרכז, ELSC פועל לחיבור בין מחקר קוגניטיבי, ביולוגי וחישובי, במטרה לקדם תגליות חדשות בחקר המוח. (elsc.huji.ac.il)

שיתוף הפעולה החדש נשען גם על קשרים קיימים בין החוקרים בשני המוסדות. בין הדמויות המחברות בין הקהילות נמצא פרופ' חיים סומפולינסקי, חבר סגל עמית במכון קמפנר ופרופסור אמריטוס ב־ELSC; פרופ' דפנה ויינשל מהאוניברסיטה העברית, המשמשת חוקרת אורחת במכון קמפנר; וד"ר יונתן קדמון מ־ELSC, שהיה בעבר חוקר אורח בהרווארד.

המהלך משקף מגמה רחבה יותר במדעי המוח ובבינה מלאכותית: מעבר ממחקר נפרד של מוח ומחשב אל חקר משותף של עקרונות אינטליגנציה. בתחום זה, הבנת המוח עשויה לסייע בבניית מערכות AI טובות יותר, ואילו כלי בינה מלאכותית עשויים לספק למדענים דרכים חדשות לנתח פעילות מוחית ולפענח מנגנוני למידה, זיכרון וקבלת החלטות.

בהודעה על שיתוף הפעולה נמסר כי שני המוסדות רואים בו צעד לקידום  מדע האינטליגנציה ולתרגום תובנות בסיסיות מביולוגיה ומחישוב לטכנולוגיות עתידיות. עבור האוניברסיטה העברית, החיבור להרווארד בתחום NeuroAI מחזק את מעמדה בזירה הבין־לאומית של מדעי המוח החישוביים והבינה המלאכותית.

הפוסט הרווארד והאוניברסיטה העברית ישתפו פעולה במחקר NeuroAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפיליפינים מנסים למצב את עצמם כחוליה חדשה בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, בינה מלאכותית וסייבר — והם מחפשים לשם כך שותפים בישראל. משלחת מטעם משרד המסחר והתעשייה של הפיליפינים ומועצת ההשקעות של המדינה קיימה באחרונה סדרת פגישות בישראל עם חברות טכנולוגיה, יצרני שבבים, חברות סייבר וגופי חדשנות, בניסיון לקדם שיתופי פעולה תעשייתיים ומחקריים.

בראש המשלחת עמד ד״ר ספרינו רודולפו, תת־שר המסחר וראש מועצת ההשקעות של הפיליפינים. לפי הדיווחים, רודולפו נפגש עם חברות הסייבר Dream Security ו־Binary Networks, ודן עמן בשימוש בפתרונות סייבר מבוססי AI לחיזוק עמידותן של תשתיות פיליפיניות, בעיקר בתחומי התקשורת והממשל. בתחום השבבים נערכו פגישות עם Tower Semiconductor, Next Silicon ו־Ci Semi, סביב אפשרויות לשיתופי פעולה עם יצרני שבבים בפיליפינים, שילוב בשרשראות אספקה, ושותפויות ייצור או תכנון. (SunStar Publishing Inc.)

המהלך אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב במאמץ רחב יותר של הפיליפינים למשוך השקעות בתחומים שבהם ארה״ב ובעלות בריתה מנסות לבנות חלופות לשרשראות אספקה מרוכזות מדי. באפריל הודיעו ארה״ב והפיליפינים על תוכנית להקמת אזור תעשייה בהיקף של כ־4,000 אקרים בניו קלארק סיטי, צפונית למנילה, שנועד לחזק את שרשרת האספקה בתחומי AI, שבבים, ייצור מתקדם ותשתיות נתונים. רויטרס דיווחה כי הפיליפינים הצטרפו במסגרת זו ליוזמת Pax Silica, שמטרתה לבנות רשת מדינות שותפות סביב טכנולוגיות קריטיות, ממחצבים ועד מרכזי נתונים. (

מה הפיליפינים מחפשים בישראל

עבור הפיליפינים, ישראל אינה יעד טבעי לייצור המוני של שבבים, אלא מקור לידע, תכנון, IP, סייבר, ארכיטקטורות מחשוב וחדשנות עמוקה. זו הסיבה שהפגישות בישראל התמקדו פחות בהקמת מפעלי ענק ויותר בחיבור בין חברות ישראליות לבין אזור התעשייה המתוכנן בקלארק, יצרני אלקטרוניקה מקומיים, וחברות בינלאומיות שיבחנו את הפיליפינים כבסיס ייצור או אינטגרציה.

לטאואר, למשל, יש מומחיות בתחומי ייצור שבבים אנלוגיים, RF, סיליקון פוטוניקס וחיישנים — תחומים שאינם תמיד בחזית הננומטרים, אך קריטיים לתקשורת, רכב, תעשייה, תשתיות ו־AI. נקסט סיליקון מייצגת זווית אחרת: מחשוב עתיר ביצועים וארכיטקטורות עיבוד יעילות. Ci Semi משתלבת במרחב התכנון והשירותים לתעשיית השבבים. עבור הפיליפינים, שילוב כזה יכול לסייע בבניית יכולות שאינן מתחרות ישירות ב־TSMC או סמסונג, אלא משלימות את שרשרת הערך סביב תכנון, בדיקה, אינטגרציה וייצור מתקדם.

Pax Silica: לא רק שבבים, אלא גיאופוליטיקה של טכנולוגיה

יוזמת Pax Silica היא חלק מהניסיון האמריקני לארגן מחדש את שרשראות האספקה של הטכנולוגיות הקריטיות סביב מדינות שותפות. לפי רויטרס, ארה״ב והפיליפינים צפויות לסגור “במוקדם ולא במאוחר” מסגרת ארוכת טווח לאזור הביטחון הכלכלי החדש, אך עדיין קיימות שאלות פתוחות, כולל סוגיות ריבונות, רגולציה ומעמד משפטי באזור.

במילים אחרות, הפיליפינים מנסים להפוך את מיקומם הגיאוגרפי, כוח העבודה שלהם והקשרים הביטחוניים עם ארה״ב ליתרון תעשייתי. הם אינם מבקשים רק להיות יעד להרכבה זולה, אלא להשתלב בשלבים מתקדמים יותר של שרשרת הערך: אלקטרוניקה, שבבים, AI, סייבר, מחצבים קריטיים ותשתיות נתונים.

עבור ישראל, זהו חלון הזדמנויות מעניין. חברות ישראליות רבות אינן מחזיקות מפעלי ייצור גדולים, אך הן חזקות בתכנון, אלגוריתמיקה, סייבר, תקשורת, חיישנים, פוטוניקה ותוכנה לתעשייה. אם אזור קלארק אכן יהפוך למרכז תעשייתי בינלאומי, חברות ישראליות עשויות למצוא בו שותפים לייצור, אינטגרציה, פיילוטים וגישה לשווקים באסיה.

גם “כלכלה כחולה” על השולחן

לצד סייבר ושבבים, המשלחת הפיליפינית בחנה בישראל גם שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה הכחולה — טכנולוגיות ימיות, דיג, נמלים, לוגיסטיקה ימית וחקלאות ימית. רודולפו נפגש עם המרכז הלאומי לכלכלה כחולה בישראל וביקר בחברת Bar Algae, המפתחת פתרונות מיקרו־אצות ליישומי חקלאות ימית. עבור הפיליפינים, מדינת איים עם ענפי דיג, נמלים וספנות משמעותיים, מדובר בתחום בעל חשיבות אסטרטגית לא פחות מהשבבים. (BusinessWorld Online)

המשלחת נפגשה גם עם רשות החדשנות, כדי לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה במחקר ופיתוח, קולות קוראים משותפים, וובינרים לאיתור צורכי תעשייה, ופיילוטים של חברות ישראליות בפיליפינים. לפי הדיווחים, אחד התחומים שעלו בדיונים הוא מחצבים קריטיים — תחום שהפך בשנים האחרונות לנקודת חיבור מרכזית בין תעשיית השבבים, האנרגיה והביטחון הכלכלי.

הפוטנציאל — והמגבלות

חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בפגישות ובבחינת אפשרויות, לא בהכרזה על חוזים מחייבים או על הקמת פעילות ישראלית בפיליפינים. כמו במקרים רבים של דיפלומטיה טכנולוגית, המרחק בין ביקורי משלחות לבין עסקאות בפועל עשוי להיות גדול.

עם זאת, עצם הבחירה של הפיליפינים לקיים שיחות עם חברות ישראליות בתחומי שבבים, סייבר ו־AI מלמדת על שינוי במפת ההזדמנויות של התעשייה. מדינות שאינן יכולות להתחרות ישירות בטייוואן, קוריאה או ארה״ב על ייצור השבבים המתקדם ביותר מנסות לבנות נישות אחרות: הרכבה, בדיקה, תכנון, אבטחת תשתיות, ייצור מיוחד, אינטגרציה של מערכות, ופתרונות לתעשיות מקומיות.

אם יוזמת Pax Silica תתקדם, ישראל עשויה להשתלב בה לא כמרכז ייצור המוני, אלא כספקית ידע וטכנולוגיה. עבור חברות ישראליות, הפיליפינים יכולים להפוך לשער לשווקים בדרום־מזרח אסיה; עבור הפיליפינים, ישראל יכולה לשמש מקור לטכנולוגיות שיאפשרו לה לעלות מדרגה בשרשרת הערך התעשייתית.

הפוסט הפיליפינים מחפשים בישראל שותפים לשבבים, סייבר ו־AI כחלק מ-Pax Silica הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וואווי מנסה להגדיר מחדש את הדרך שבה מודדים התקדמות בשבבים. בכנס IEEE International Symposium on Circuits and Systems, שנערך בשנגחאי, הציגה החברה את Tau Scaling Law — עיקרון תכנוני חדש שלטענתה יאפשר לפתח שבבים בעלי צפיפות טרנזיסטורים השקולה לתהליך ייצור של 1.4 ננומטר עד 2031. עם זאת, חשוב להדגיש: וואווי אינה טוענת כי פתרה את בעיית הליתוגרפיה המתקדמת או כי היא עומדת לייצר בפועל בטכנולוגיית 1.4 ננומטר מסורתית. מדובר בהבטחה לשוויון ביצועים או צפיפות ברמת המערכת, לא בהכרח בצומת ייצור חדש במובן המקובל בתעשייה.

בלב ההכרזה עומדת ההבנה שמזעור גיאומטרי של טרנזיסטורים — הבסיס ההיסטורי של חוק מור — נעשה קשה, יקר ומוגבל יותר. במקום להתמקד רק בהקטנת הטרנזיסטור, וואווי מציעה להתמקד בזמן: כמה זמן לוקח לאותות ולנתונים לנוע בתוך השבב, בין יחידות עיבוד, בזיכרון ובמערכות מרובות שבבים. זהו מוקד חשוב במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, שבו צווארי הבקבוק אינם תמיד רק במספר הטרנזיסטורים, אלא גם בתקשורת ביניהם, ברוחב הפס, בצריכת החשמל ובפיזור החום.

היישום הראשון של העיקרון נקרא LogicFolding. לפי וואווי, הארכיטקטורה החדשה נועדה “לקפל” או לדחוס נתיבי לוגיקה כך שאותות יעברו מרחקים קצרים יותר, עם פחות השהיה ופחות עומס חשמלי. החברה טוענת כי השיטה רלוונטית לא רק לשבבים בודדים, אלא גם למעגלים, מערכות, שבבי AI ואשכולות מחשוב גדולים. השבבים המסחריים הראשונים שיאמצו את הארכיטקטורה יהיו שבבי Kirin לדור הבא של סמארטפונים, הצפויים להופיע בהמשך השנה; בהמשך מתכננת וואווי לשלב את הגישה גם בשבבי Ascend למרכזי נתונים עד 2030.

לפי החברה, ב־6 השנים האחרונות כבר תוכננו ויוצרו בייצור המוני 381 שבבים שהתבססו על עקרונות Tau Scaling, בתחומים הכוללים סמארטפונים ומחשוב AI. זוהי טענה משמעותית, אך עדיין חסרים נתוני ביצועים בלתי תלויים שיאפשרו להעריך עד כמה השיפור נובע מהארכיטקטורה החדשה, ועד כמה הוא בר־השוואה לצמתים המתקדמים של TSMC וסמסונג. רויטרס ציינה כי וואווי לא סיפקה נתוני ביצועים עצמאיים במסגרת ההכרזה. (Reuters)

תגובה למגבלות האמריקניות

ההקשר הגיאופוליטי ברור. מאז 2019 נתונה וואווי למגבלות אמריקניות חמורות, שמקשות עליה גישה לציוד ייצור שבבים מתקדם, לתוכנות תכנון ולשרשראות אספקה מערביות. מגבלות אלה פגעו במיוחד ביכולתה להסתמך על יצרניות שבבים מובילות מחוץ לסין. חזרתה של וואווי לשוק הסמארטפונים עם Mate 60, שהתבסס על שבב מתוצרת SMIC בטכנולוגיה המוערכת סביב 7 ננומטר, כבר סימנה כי סין מצליחה להתקדם למרות המגבלות — אך גם הדגישה את הפער שנותר מול החזית העולמית.

כאן נכנסת Tau Scaling Law לתמונה. אם אי אפשר להדביק במהירות את TSMC או סמסונג דרך ליתוגרפיה בלבד, וואווי מנסה להראות שאפשר להשיג חלק מהשיפור דרך תכנון מערכתי: קיצור חיווט, הפחתת השהיות, אריזה מתקדמת, אופטימיזציה של תנועת נתונים ותכנון שבבים מותאם עומסים. זוהי אינה “עקיפה מלאה” של חוק מור, אלא ניסיון להזיז את מרכז הכובד מהננומטר אל הביצועים בפועל.

מול TSMC: הפער עדיין קיים

היעד של וואווי שאפתני במיוחד משום ש־TSMC כבר הציגה את תהליך A14 שלה, המקושר לדור 1.4 ננומטר, ומתכננת להכניסו לייצור ב־2028. לפי TSMC, A14 צפוי לספק עד 15% שיפור מהירות באותה צריכת חשמל, או עד 30% הפחתה בצריכת החשמל באותה מהירות, לצד שיפור של יותר מ־20% בצפיפות הלוגיקה לעומת N2. (pr.tsmc.com)

לכן, גם אם וואווי תעמוד ביעד 2031, מדובר בלוח זמנים מאוחר בכ־3 שנים מהיעד המוצהר של TSMC לייצור A14. נוסף על כך, TSMC מדברת על תהליך ייצור מסחרי בפאונדרי גלובלי, בעוד וואווי מדברת בשלב זה על צפיפות שקולה ועל שיפור ארכיטקטוני. ההבדל הזה חשוב: תעשיית השבבים כבר מזמן אינה משתמשת בשמות הננומטרים כתיאור פיזי מדויק של גודל הטרנזיסטור, אבל עדיין יש הבדל בין צומת ייצור מוכחת לבין שיטה תכנונית שמנסה להפיק יותר מאותו בסיס ייצור.

המשמעות לשוק ה־AI

הכרזת וואווי חשובה במיוחד בשוק שבבי הבינה המלאכותית. שבבי Ascend של החברה הפכו לאלטרנטיבה מקומית מרכזית לאנבידיה בסין, בעיקר משום שמגבלות הייצוא האמריקניות מצמצמות את הגישה הסינית למאיצי AI מתקדמים של אנבידיה. ככל שסין מנסה לבנות תשתית AI עצמאית, כל שיפור בביצועים, בנצילות וביכולת לחבר שבבים רבים לאשכולות גדולים הופך לנכס אסטרטגי. (Reuters)

עם זאת, גם כאן נדרשת זהירות. שיפור בארכיטקטורה אינו פותר לבדו בעיות של חום, צריכת חשמל, תשואה בייצור, זמינות זיכרון מתקדם, כלי EDA ותוכנה. גם וואווי עצמה מכירה בכך שהגישה החדשה מחייבת כלי תכנון חדשים ושפתרון בעיות החום והאינטגרציה יישאר אתגר מרכזי — במיוחד משבבי מובייל ועד מרכזי נתונים גדולים.

לא סוף חוק מור, אלא שינוי במוקד התחרות

ההכרזה של וואווי אינה קוברת את חוק מור, וגם אינה מוכיחה שסין סגרה את הפער מול TSMC. אבל היא כן מצביעה על כיוון חשוב: בעידן שבו מזעור טרנזיסטורים נעשה קשה יותר, התחרות תעבור יותר ויותר לשכבות אחרות — ארכיטקטורת שבבים, חיווט פנימי, אריזה מתקדמת, תקשורת בין שבבים, זיכרון ותוכנה.

במובן הזה, Tau Scaling Law היא לא רק הצהרה טכנולוגית, אלא גם מסר פוליטי־תעשייתי: וואווי מבקשת להראות שגם תחת סנקציות, היא יכולה להציע מסלול פיתוח עצמאי לשבבים מתקדמים. השאלה הגדולה היא האם ההבטחה הזו תתורגם למוצרים תחרותיים בשוק, או תישאר בעיקר מפת דרכים שאפתנית שנועדה להוכיח שסין עדיין במשחק.

הפוסט וואווי מציגה דרך עוקפת ננומטרים: “1.4 ננומטר שקול” עד 2031 בלי להבטיח קפיצה בליתוגרפיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג מנסה לנצל את אחד מנכסיה החזקים ביותר — שליטתה בשוק הזיכרונות — כדי לצמצם פערים מול TSMC בשוק ייצור השבבים עבור לקוחות. לפי דיווחים של DigiTimes וכלי תקשורת נוספים באסיה, יו"ר סמסונג אלקטרוניקס, לי ג'ה־יונג, ביקר ב־21 במאי במטה מדיה־טק בטייוואן ונפגש עם יו"ר החברה מינג־קאי צאי, עם המנכ"ל ריק צאי ועם בכירים נוספים.

הביקור לא לווה בהודעה רשמית של שתי החברות, ולכן יש להתייחס לפרטים בזהירות. עם זאת, עצם הדיווח עורר עניין רב בענף, משום שהוא מצביע על יעד אסטרטגי ברור של סמסונג: למשוך למדפי הייצור שלה הזמנות ממדיה־טק, אחת מחברות השבבים ללא מפעלים החשובות בעולם, שמרבית ייצור השבבים שלה נשען כיום על TSMC.

מדיה־טק מוכרת בעיקר בזכות מעבדי Dimensity לסמארטפונים, אך בשנים האחרונות היא מנסה להתרחב גם לתחומי שבבי AI, תקשורת ו־ASICs למרכזי נתונים. הרחבה זו הופכת אותה ללקוחה אטרקטיבית במיוחד עבור כל יצרנית פאונדרי. ככל שמדיה־טק תעמיק את פעילותה מעבר לשוק הסמארטפונים, כך יגדל הצורך שלה בקיבולות ייצור מתקדמות, באריזות מתקדמות ובאספקה יציבה של זיכרונות מהירים.

הזיכרון כקלף אסטרטגי

לפי הדיווחים, סמסונג אינה מציעה רק מחיר או קיבולת ייצור, אלא חבילת ערך רחבה יותר: גישה מועדפת לזיכרונות מתוצרתה, בתמורה להעברת חלק מהזמנות הייצור אל Samsung Foundry. עבור מדיה־טק, זהו שיקול שאינו שולי. מעבדי מובייל מתקדמים נארזים לעיתים בצמידות לזיכרונות LPDDR, ואילו שבבי AI למרכזי נתונים דורשים לעיתים קרובות שילוב עם HBM — זיכרון ברוחב פס גבוה, שהפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים בתשתיות בינה מלאכותית.

במילים אחרות, סמסונג מנסה להפוך את היתרון ההיסטורי שלה בזיכרונות למנוף עסקי בתחום שבו היא חלשה יותר: ייצור לוגיקה מתקדם עבור לקוחות חיצוניים. זו אינה טקטיקה חדשה לגמרי. בעבר השתמשה סמסונג במעמדה בשוק הסמארטפונים כדי לחזק קשרים עם קוואלקום. הפעם, המנוף הוא לא מכשירי גלקסי אלא רכיבי זיכרון, שמחיריהם וביקושם עלו על רקע הגידול הדרמטי בהשקעות AI.

המאבק מול TSMC

המהלך מגיע בשעה שסמסונג עדיין רחוקה מאוד מ־TSMC בשוק הפאונדרי. לפי נתוני TrendForce לרבעון הרביעי של 2025, TSMC החזיקה בכ־70.4% משוק ייצור השבבים עבור לקוחות, בעוד Samsung Foundry החזיקה בכ־7.1% בלבד. סמסונג אמנם נותרה במקום השני, אך הפער בינה לבין המובילה הטייוואנית עצום.

עבור סמסונג, זכייה בלקוח כמו מדיה־טק יכולה להיות חשובה לא רק מבחינת הכנסות, אלא גם מבחינת אמון השוק. עסקי הפאונדרי שלה סבלו בשנים האחרונות מתחרות קשה, מפערי תפוקה ותשואה מול TSMC, ומהיעדר לקוחות עוגן גדולים בקנה מידה שמספיק להצדיק השקעות ענק. החוזה עם טסלה לייצור שבבי AI6, שעליו דווח ב־2025, כבר סימן התקדמות חשובה. אם גם מדיה־טק תעביר חלק מהזמנותיה לסמסונג, זו תהיה אינדיקציה נוספת לכך שהחברה הקוריאנית מצליחה להפוך את תהליך ה־2 ננומטר שלה להצעה מסחרית רלוונטית.

למה מדיה־טק עשויה לשקול גיוון

גם למדיה־טק יש סיבות לא להישען על ספק יחיד. TSMC היא יצרנית השבבים המובילה בעולם, אך העומס על קווי הייצור המתקדמים שלה גבוה, המחירים עולים, והלקוחות הגדולים ביותר — ובראשם אנבידיה, אפל, AMD וקוואלקום — מתחרים על אותה קיבולת. בנוסף, המתיחות הגיאופוליטית סביב טאיוואן גורמת לחברות רבות לבחון מודלים של גיוון ייצור, גם אם הן אינן ממהרות לוותר על TSMC.

עם זאת, מעבר כזה אינו פשוט. תכנון שבב לתהליך ייצור מסוים דורש התאמות עמוקות, בדיקות ממושכות ואמון גבוה ביכולת הייצור של הפאונדרי. לכן, גם אם מדיה־טק תבחר בסמסונג, סביר שהמהלך יתחיל בהזמנות מוגבלות או בדורות מסוימים של מוצרים, ולא בהעברה גורפת של פעילות.

ההקשר הרחב: AI משנה את יחסי הכוחות

העיתוי אינו מקרי. באפריל הציגה גוגל את הדור השמיני של שבבי ה־TPU שלה, TPU 8t לאימון ו־TPU 8i להרצה מהירה של מודלים ויישומי AI. לפי דיווחים בענף, מדיה־טק מעורבת באספקת רכיבי ASIC עבור תשתיות AI, ובמקביל נבחנות גם אפשרויות ייצור ואריזה מתקדמת אצל ספקים נוספים, ובהם אינטל. אם הדיווחים נכונים, מדיה־טק כבר אינה רק ספקית שבבי מובייל, אלא שחקנית שמנסה לתפוס מקום בשרשרת הערך של מרכזי הנתונים.

זה בדיוק השוק שסמסונג רוצה להיכנס אליו בעוצמה. החברה היא כבר שחקנית מרכזית בזיכרונות, אך בשוק ה־AI הערך הגדול נמצא בשילוב בין לוגיקה מתקדמת, זיכרון מהיר, אריזה מתקדמת וקיבולת ייצור אמינה. סמסונג מנסה להציג את עצמה כמי שיכולה לספק יותר מחוליה אחת בשרשרת הזו.

לא מהפך — אבל איתות חשוב

אין לראות בביקור המדווח מהפך מיידי במאזן הכוחות מול TSMC. הפערים בין החברות עדיין גדולים, ולקוחות AI גדולים אינם צפויים להעביר במהירות ייצור קריטי מפאונדרי מוכחת לפלטפורמה שעדיין צריכה להוכיח יציבות בקנה מידה גדול. אבל עצם העובדה שסמסונג פועלת באופן אגרסיבי מול מדיה־טק מלמדת שהמאבק בשוק הפאונדרי נכנס לשלב חדש.

סמסונג אינה מנסה לנצח את TSMC רק באמצעות ננומטרים. היא מנסה לשנות את כללי המשחק: להציע ללקוחות לא רק ייצור שבבים, אלא שילוב של ייצור, זיכרון, אריזה ותמחור שמגלגל חלק מהסיכון אליה. אם הטקטיקה הזו תצליח, היא עשויה להחזיר את Samsung Foundry לרשימת האפשרויות הרציניות של חברות שבבים גדולות — גם אם הדרך לשם עוד ארוכה.

הפוסט סמסונג מנסה לשבור את תלות מדיה־טק ב־TSMC: הזיכרונות הופכים לקלף מיקוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן הציג השבוע תמונת מצב מקיפה על התקדמות החברה, בשיחה עם אנליסטים בכנס השנתי ה-54 של ג'יי.פי מורגן לטכנולוגיה, מדיה ותקשורת. טאן חשף נתוני ביצוע חדשים ממערך הייצור, תיאר ביקוש הולך וגובר למעבדי שרתים, ושרטט את החזון האסטרטגי של אינטל לשנים הקרובות.

פאונדרי: לקוחות חיצוניים בוחנים את 14A; ייצור מסחרי ב-2029

מנכ"ל אינטל חשף כי כבר יש לקוחות חיצוניים שבוחנים ייצור שבבים בטכנולוגיית 14A. באוקטובר הקרוב אינטל תספק להם את הגרסה הבשלה של ערכת התכנון (PDK 0.9), שתאפשר להתחיל בתכנון מוצרים מסחריים. להערכת טאן, אינטל תיכנס לייצור ראשוני (Risk Production) של 14A ב-2028 ולייצור בהיקף מלא ב-2029, לוח זמנים שלדבריו מקביל לזה של TSMC בטכנולוגיה מתחרה.

"לקוחות לא באים אליך בשביל תהליך ייצור בודד, הם מחפשים מפת דרכים לעתיד", אמר טאן, וחשף כי אינטל כבר מתכננת את הדורות הבאים: טכנולוגיות 10A ו-7A.

הוא ציין כי מעבד Panther Lake, מוצר הדגל החדש של אינטל למחשוב אישי, שצבר 200 זכיות בתכנון מאז הכרזתו ב-CES, יוצא לייצור מלא, והוסיף כי התפוקות בקו הייצור משתפרות ב-7% מדי חודש והחברה מקדימה את היעדים שקבעה.

ביקוש גואה ל-CPU: מיחס 1:8 ליחס 1:1 ואף 4:1 לטובת המעבד

טאן תיאר שינוי דרמטי בביקוש למעבדי שרתים (CPU) בעקבות המעבר לעידן ה-Agentic AI. "בעבר, בעולם האימון, היחס היה CPU אחד לכל 8 מעבדי GPU. עכשיו, לקוחות אומרים לי שהיחס קרוב יותר ל-1:1, וחלקם אפילו מדברים על יחס של 4:1, ארבעה מעבדי CPU על כל GPU אחד, עבור משימות הסקה (Inference) וסוכנים חכמים", אמר טאן.

לדבריו, הסיבה נעוצה בכך שסוכני AI דורשים יכולות תיאום, תזמור ולמידת חיזוק (Reinforcement Learning), משימות שבהן ה-CPU מספק ערך קריטי. "ה-CPU הפך למוצר בביקוש גבוה, ואני מנסה לוודא שאנחנו יכולים לעמוד בדרישות של הלקוחות", הוסיף.

AI פיזי: החזית הבאה

טאן הכריז כי "החזית הבאה הולכת להיות AI פיזי, וזה כבר מעבר לפינה", ועדכן כי גייס לאחרונה את אלכס קטוזיאן, לשעבר סגן נשיא בכיר בקוואלקום שהוביל את חטיבות המובייל, המחשוב וה-XR, כדי לבנות את פעילות ה-Physical AI של אינטל, מסיליקון ועד תוכנה, כולל פתרונות לרובוטיקה ו"עובדים דיגיטליים".

טאן ציין כי השילוב של רכיבי FPGA (דרך אלטרה, שפוצלה מאינטל) והמערכות המשובצות (Embedded), שבהן לאינטל נתח שוק חזק, מהווים בסיס להובלה בתחום ה-AI הפיזי.

"אזורים פחות צפופים": אסטרטגיית הבידול של אינטל

טאן הציג בכנס את עקרון הפעולה האסטרטגי שלו, במקום להתחרות חזיתית בכל זירה שבה אינטל פיגרה אחרי המתחרים, החברה תתמקד בזירות חדשות שבהן היא יכולה לייצר יתרון. "בחלק מהאזורים אנחנו נמצאים מאחור, ואין טעם לנסות רק להדביק את הפער, עדיף לעשות משהו חדש", אמר. "אנחנו מנסים להיכנס לאזורים פחות צפופים, מקומות שבהם נוכל לייצר בידול מבחינת ביצועים, צריכת חשמל או תוכנה".

כדוגמאות לאזורים שבהם אינטל יכולה לייצר שיבוש, טאן ציין שני תחומים: אופטיקה, "הענף כולו זז לכיוון אופטי", ואינטל בוחנת היכן היא יכולה לייצר בידול; וזיכרון, שטאן תיאר כ"צוואר בקבוק" וכ"מחסור ענק" בתעשייה, שם אינטל מתכוונת לעבוד מול יצרניות זיכרונות ולגייס כישרונות חדשים, במטרה לבצע אופטימיזציה משולבת של CPU וזיכרון. טאן הזכיר בהקשר זה כי אינטל מכרה בעבר את עסקי הזיכרונות שלה ל-SK Hynix, ועכשיו עליה לבנות מחדש את היכולת הזו.

אריזה מתקדמת: לקוחות מתחייבים למיליארדים עבור טכנולוגיית EMIB-T

בהפתעה שטאן תיאר כ"משמחת מאוד", הוא חשף כי לקוחות מביעים עניין עז בטכנולוגיית האריזה המתקדמת EMIB-T של אינטל. "שאלנו את הלקוחות אם הם מוכנים לעזור בתשלום מראש על חומרי מצע, הם קפצו על זה מיד. לא מדובר בכמה מיליונים בודדים, אלא במיליארדים בשנים הקרובות", אמר.

שותפויות אסטרטגיות: אנבידיה, גוגל ו-SambaNova

טאן הדגיש את תפיסת השותפויות ארוכות הטווח שלו. על השותפות עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג אמר: "מהיום הראשון שמחתי לפנות אליו ולשאול 'איך אני יכול לעזור לך?', והוא הסתובב ואמר: 'אתה לא עוזר לי, אני הולך לעזור לך כחבר'".

טאן גם התייחס לשיתוף הפעולה הרב-שנתי שהוכרז באפריל עם גוגל, שבמסגרתו מעבדי Intel Xeon ימשיכו להניע את תשתיות הענן של גוגל לצד פיתוח משותף של יחידות עיבוד תשתית (IPU) מותאמות, וכן לשותפות עם SambaNova בתחום פתרונות תשתית ענן בצריכת חשמל נמוכה.

הפוסט מנכ"ל אינטל: "לקוחות מתחייבים למיליארדי דולרים בטכנולוגיית האריזה המתקדמת; ייצור מסחרי 14A ב-2029" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פאנל הסיום של מושב הבכירים בכנס ChipEx2026, בהנחיית שלמה גרדמן, עסק בשאלה שמעסיקה כיום את כל תעשיית השבבים: האם עידן הבינה המלאכותית מחייב את ישראל להרחיב את פעילותה מעבר לתכנון שבבים ולחדשנות, ולהיכנס גם לעולמות ייצור מתקדמים. הדיון התפתח סביב כמה שאלות מרכזיות: מהם צווארי הבקבוק של התעשייה בחמש השנים הקרובות, האם מדיניות “Just in Time” צריכה להתחלף במדיניות “Just in Case”, האם יש הצדקה להקמת פאבים בישראל, ומה צריך להיות מקומה של ישראל בעשור הבא.

בפאנל השתתפו דב מורן, שרון לב יוגב, סמנכ"לית התפעול של KLA בישראל, טל שוורץ מסמסונג, ואושר שפירא מקבוצת עוז. כל אחד מהם הציג זווית אחרת של אותה מציאות: תעשיית השבבים נמצאת בנקודת צמיחה נדירה, אך גם בנקודת עומס. הביקוש ל־AI דוחף קדימה את החומרה, אך במקביל חושף מגבלות עמוקות בהספק, תקשורת, זיכרון, ייצור, אריזה וקירור.

השאלה הראשונה: איפה יהיה צוואר הבקבוק הבא?

גרדמן פתח בשאלה רחבה לכל חברי הפאנל: מהי הנקודה הקריטית ביותר שתשפיע על תעשיית השבבים בחמש השנים הקרובות, ומהו צוואר הבקבוק שעלול לעכב את המשך ההתקדמות.

דב מורן השיב מן הזווית ההיסטורית של מחזורי התעשייה. לדבריו, עולם הטכנולוגיה נע במחזורים בין חומרה לתוכנה: תקופה אחת מתמקדת בתשתיות חומרה, אחריה מגיעים יישומים, ולאחר מכן חוזרת שוב הדרישה לחומרה חזקה יותר. מורן הזכיר את הסיסמה המוכרת “Software is eating the world”, אך הדגיש כי תוכנה אינה יכולה להתקיים בלי חומרה שמסוגלת לתמוך בה. לכן, בעידן ה־AI, חברות כמו אנבידיה, AMD, אינטל ו־ARM חוזרות למרכז הבמה. לדבריו, השוק זקוק גם לחלופות ולמתחרים לאנבידיה, משום שלא בריא שתשתית מרכזית כל כך תתרכז בידי שחקן אחד. מורן הצביע על בעיות הספק ותקשורת כאתגרים מרכזיים להמשך הדרך.

שרון לב יוגב התמקדה בצד הייצור. לדבריה, ככל שתכנון השבבים נעשה מורכב יותר, בעיקר בעקבות התפתחות ה־AI, כך המעבר מן התכנון לייצור המוני הופך קשה יותר. היא הצביעה על HVM, כלומר ייצור בנפחים גבוהים, ועל בעיות Yield במפעלי הייצור הגדולים בעולם כצווארי בקבוק מרכזיים. כאן, לדבריה, נכנסות לתמונה חברות בקרת תהליכים כמו KLA, המסייעות ליצרניות שבבים לייצר רכיבים מורכבים יותר בתפוקה גבוהה יותר. היא הדגישה כי החברה משתמשת גם ב־AI בתוך מוצריה כדי לנתח כמויות גדולות של נתונים, לזהות מגמות ותקלות בתהליך הייצור, ולהחזיר את המידע הזה מוקדם ככל האפשר לקו הייצור.

טל שוורץ הציג את האתגר מן הזווית של סמסונג. לדבריו, התעשייה עוברת ממבנים מונוליתיים אל אינטגרציה הטרוגנית תלת־ממדית. במילים אחרות, במקום שבב אחד שמבצע הכול, נבנות כיום מערכות שמחברות לוגיקה, זיכרון ורכיבים אופטיים בערימות צפופות. שוורץ אמר כי Advanced Packaging, אריזה מתקדמת, הופכת לגורם שקובע את הטון בתעשייה. הוא סימן את ניהול החום ואת דינמיקת ההספק כצוואר הבקבוק המרכזי, והוסיף כי המדד החשוב כבר אינו רק מהירות שעון, אלא ביצועים לוואט.

אושר שפירא, שהציג את עצמו כשחקן חדש יחסית במשפחה של תעשיית השבבים, הצטרף לזיהוי מגבלות ההספק והתקשורת, אך הוסיף גם “צוואר בקבוק נסתר”: פוטוניקה וחומרים שאינם סיליקון. לדבריו, לצד פוטוניקת סיליקון, יש חשיבות גוברת לשילוב חומרים כמו Indium Phosphide כמקורות אור לתקשורת אופטית. שפירא ציין כי ייתכן שהעולם עדיין אינו מעריך מספיק את מגבלת הקיבולת בתחומים אלה. הוא הוסיף עוד נקודה: ככל שמרכז נתונים הופך למתקן יקר וחיוני יותר, מתעצם גם הצורך להגן עליו פיזית, לא רק בסייבר.

הוויכוח המרכזי: האם ישראל צריכה להקים פאבים?

השאלה הבאה של גרדמן הייתה ישירה יותר: האם המעבר מתפיסת “Just in Time” לתפיסת “Just in Case” מצדיק הקמת תשתית ייצור רחבה יותר בישראל, גם אם במדינות אחרות הייצור יעיל וזול יותר.

אושר שפירא השיב ראשון, והציג גישה פרקטית ולא טוטלית. לדבריו, ישראל לא יכולה לעשות הכול, ולכן עליה לבחור תחומים שבהם יש סיכוי ריאלי לבניית יתרון. הוא הבחין בין פאב סיליקון מתקדם, שעלות הקמתו יכולה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים, לבין פאבים מתמחים בתחומי Compound Semiconductors. לדבריו, מוליכים למחצה מורכבים עשויים לעלות עשירית ואף פחות מפאב סיליקון מתקדם, ובמקביל להפוך לצוואר בקבוק עולמי. לכן, ישראל יכולה וצריכה לפתח יכולות ייצור בתחומים כמו GaN, SiC, רכיבי RF, רכיבי הספק גבוה, לייזרים ופוטוניקה שאינה מבוססת רק על סיליקון. שפירא ציין גם את תחום האריזה המתקדמת כיעד ריאלי יותר עבור ישראל.

טל שוורץ הציג עמדה זהירה יותר. הוא אמר כי אינו בטוח שכדאי לישראל להשקיע בג'יגה־פאבים, לא בזיכרון ולא בלוגיקה מתקדמת. לדבריו, השקעות כאלה יקרות מאוד ודורשות היקף ומומחיות עצומים. עם זאת, הוא תמך בגיוון מקורות אספקה ובהקמת יכולות ייחודיות שיכולות לשפר את העמידות של ישראל מול בעיות גיאופוליטיות או מגבלות קיבולת. שוורץ הדגיש כי ישראל צריכה לבצר את מעמדה כמובילה בארכיטקטורה של שבבים. אם ישראל תוביל בהגדרת המטרות ובתכנון, אחרים ירצו לספק לה את מה שחסר לה.

שרון לב יוגב הדגישה כי ישראל כבר חזקה בתחומים מסוימים בשרשרת הערך, ובהם בקרת תהליכים, מטרולוגיה, בדיקה ואופטיקה. היא הזכירה את KLA, אפלייד מטריאלס, נובה וקמטק כדוגמאות לחברות שפועלות בישראל בתחומים קריטיים לייצור שבבים. לדבריה, יש לחזק את מה שכבר חזק, משום שגם יתרונות קיימים עלולים להיחלש אם לא משקיעים בהם. היא הדגישה כי חברות גלובליות בוחנות את ישראל מול מדינות כמו סינגפור, שבהן הממשלה מעניקה תמריצים, משקיעה במו"פ, מסייעת בתשתיות ותומכת בתעשייה באופן אקטיבי.

דב מורן היה הספקן ביותר ביחס להקמת פאב מתקדם בישראל. הוא אמר כי יש “פאב ויש פאב”: פאב לוגי מתקדם או פאב זיכרון הם מפעלים שעלותם עשרות מיליארדי דולרים ודורשים ידע תפעולי ומומחיות שאין בישראל בהיקף הנדרש. מורן הזכיר כי בעבר לכל חברת שבבים כמעט היה פאב משלה, אך התעשייה עברה להפרדה בין תכנון לבין ייצור. לדבריו, ידע בתכנון שבבים וידע בהפעלת פאב הם שני דברים שונים לחלוטין. הוא ציין כי הפאבים של אינטל בישראל היו מוצלחים מאוד, אך לדבריו הם נבנו במסגרת תהליכים גלובליים של החברה ובמודל של “copy-paste” ממפעלים קיימים. מסקנתו הייתה שישראל מצטיינת בחדשנות וביזמות, אך לא בהכרח בבניית מערך ייצור המוני מושלם וממושמע בקנה מידה עצום. לדבריו, אם שוקלים את הדברים באופן לוגי, הכף נוטה נגד הקמת פאב מתקדם גדול בישראל.

השאלה לדב מורן: במה משקיעים בעולם שבבים?

לאחר הדיון על ייצור, הפנה גרדמן לדב מורן שאלה על השקעות בסטארט־אפים בתחום השבבים. בעבר, אמר, השקעות רבות זרמו לתוכנה ול־SaaS, ואילו כיום חוזרים לדבר על חומרה, AI ושבבים. מה בודקת קרן השקעות כאשר מגיע אליה יזם בתחום הזה?

מורן השיב כי מבחינתו קיימים שלושה P: People, Product, Potential. במקום הראשון נמצאים האנשים. הוא הדגיש את חשיבות היכולות האישיות, הניסיון, החוסן והאינטליגנציה של הצוות. לאחר מכן מגיע המוצר: הוא צריך להיות חדשני באמת ולא מוצר “גם אני”. השלב השלישי הוא הפוטנציאל, ובעיקר הבנת השוק. מורן אמר כי יזמים רבים מגיעים עם רעיון טכנולוגי מצוין, אך בלי שהבינו לעומק מי הלקוח, מה הבעיה ומהו גודל השוק. הוא קרא ליזמים לדבר עם לקוחות פוטנציאליים עוד לפני שהם בונים את המוצר, ולהגיע למשקיעים עם סימנים מוקדמים לכך שהשוק באמת צריך את הפתרון.

בהמשך סיפר מורן כי קבוצת עוז משקיעה בחברות שבבים בישראל, והזכיר את Modu Chip כיוזמה שמבקשת לבנות פלטפורמה לשיתופי פעולה סביב קונספטים חדשים בתחום השבבים. הוא הדגיש כי גם כאשר יש רעיון גדול, אי אפשר לעשות הכול לבד. תעשיית השבבים דורשת שותפים, מומחיות, קשרים ויכולת ביצוע. לדבריו, יזמים צריכים לדעת לשתף פעולה, לוותר על חלק מהעוגה, ולתת לשותפים אסטרטגיים מקום אמיתי במיזם.

שרון לב יוגב: האתגר היומיומי הוא אנשים, חלפים ומיקום

גרדמן שאל את שרון לב יוגב מהם האתגרים הגדולים של מי שמנהלת פעילות תפעולית של חברת שבבים בישראל. לב יוגב השיבה כי גם ל־KLA יש שלושה P, אך שונים משל מורן: People, Parts, Place. כלומר כוח אדם, רכיבים וחלפים, ומיקום.

לדבריה, בשנים האחרונות הפך נושא המשכיות האספקה לאחד האתגרים המרכזיים. ישראל פועלת בסביבה ביטחונית מורכבת, אך חברות כמו KLA חייבות להמשיך לספק ללקוחותיהן גם בשעת חירום. היא סיפרה כי החברה המשיכה להביא מאות עובדים למפעל גם אחרי 7 באוקטובר וגם בתקופות מתוחות נוספות, אך הדגישה כי הדבר מחייב תכנון עסקי מתמשך ופרואקטיבי. בהקשר זה היא הזכירה את סגירת נתב"ג לכמה ימים כאירוע שפגע באספקות ובמוניטין, וטענה כי המדינה צריכה לוודא שתוכניות גיבוי כמו הפעלת שדה התעופה ברמון אכן פועלות בזמן אמת.

בהמשך נשאלה לב יוגב כיצד KLA משתמשת ב־AI כדי להתמודד עם בעיות Yield בעולם ה־Deep Submicron והננו־טכנולוגיה. לדבריה, התשובה היא חד־משמעית כן. מערכות החברה אוספות כמויות עצומות של נתונים מתהליכי ייצור, וה־AI מסייע להפוך את הנתונים האלה למגמות ולתובנות שניתן לפעול לפיהן. המטרה היא לזהות בעיות מוקדם ככל האפשר, לפני שפרוסות יקרות רבות נפגעות. בכך, לדבריה, KLA אינה רק משרתת את תעשיית ה־AI, אלא גם משתמשת ב־AI כדי לאפשר את ייצור השבבים שעליהם רצות מערכות AI.

טל שוורץ: זיכרון חכם ואריזה מתקדמת הופכים לליבת התחרות

גרדמן הפנה לטל שוורץ שאלה על טשטוש הגבולות בין לוגיקה לזיכרון. שוורץ הסביר כי בעבר היו זיכרון ולוגיקה שני עולמות נפרדים יחסית. בעידן ה־AI, כמות הנתונים שצריכה לנוע ביניהם גדלה מאוד, והדבר הופך לצוואר בקבוק. לדבריו, ב־HBM4 סמסונג משלבת בבסיס הזיכרון בקר שמיוצר בטכנולוגיית לוגיקה של ארבעה ננומטר, ומתפקד במידה מסוימת כ־Co-processor. הוא מכין חלק מן הנתונים ומאפשר זרימה מהירה יותר. לדבריו, HBM5 ימשיך את הכיוון הזה בעוצמה רבה יותר, והחזון הוא זיכרון חכם יותר, שמשלב ידע מעולם הלוגיקה ומעולם הזיכרון.

בהמשך נשאל שוורץ מהו האתגר הגדול ביותר כיום מבין לוגיקה, זיכרון ואריזה. לדבריו, אף שסמסונג כבר ירדה לתהליכי שני ננומטר בלוגיקה וממשיכה להתקדם, נקודת הזמן הנוכחית שייכת לאריזה מתקדמת. האריזה, שהייתה במשך שנים תחום אפור יחסית, הפכה לחלק מרכזי במוצר. כאשר בונים “מגדל” של שבבים, האינטרקונקט, הצפיפות והחום קובעים את הביצועים. אם החום אינו מתפזר היטב, הביצועים נפגעים. לכן, לדבריו, סמסונג משקיעה רבות באריזה מתקדמת ובאינטגרציה תלת־ממדית.

אושר שפירא: The Rise כמודל לייצור מתמחה בישראל

גרדמן שאל את אושר שפירא כיצד קבוצת השקעות יכולה להצדיק כלכלית השקעה בפאבים בישראל. שפירא השיב כי קבוצת עוז הפכה מקרן השקעות לקבוצת השקעות שמבקשת לפעול גם בתשתיות טכנולוגיות. לדבריו, לאחר 7 באוקטובר קיבלה הקבוצה החלטה אסטרטגית לבחון אילו תשתיות טכנולוגיות הן קריטיות למדינת ישראל. שלושת הכיוונים שסומנו הם מרכזי נתונים, שבבים ואנרגיה למרכזי נתונים.

לדבריו, לאחר כשנתיים וחצי עד שלוש של בחינה, הגיעה הקבוצה למסקנה שייצור סיליקון מתקדם אינו ריאלי בישראל, אלא אם המדינה תשנה לחלוטין את סדרי העדיפויות שלה. במקום זאת, הקבוצה בחרה להתמקד ביכולות ייצור מתמחות. שפירא הציג את פרויקט The Rise, שאמור לקום בדרום כמעין אזור תעשייה טכנולוגי עמוק. לדבריו, המיזם יחבר נדל"ן ייעודי לחדרים נקיים, שותפים תעשייתיים, הון סיכון, מוסדות פיננסיים, שותפים בין־לאומיים וביקוש עוגן מן התעשייה הביטחונית.

שפירא אמר כי הקבוצה מתמקדת בשלושה תחומים: רכיבי הספק ו־RF המבוססים על GaN ו־SiC, לייזרים ורכיבים פוטוניים מבוססי Indium Phosphide ו־Gallium Arsenide, ואריזה מתקדמת. לדבריו, המטרה אינה להקים TSMC ישראלית, אלא לבנות יכולות ייצור מתמחות בתחומים שבהם יש ביקוש ביטחוני, פוטנציאל אזרחי וצווארי בקבוק עולמיים. הוא הדגיש כי המימון ייבנה בשלבים, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות רב־לאומיות, הפחתת סיכוני ביצוע והפחתת סיכוני ביקוש, ורק לאחר מכן גיוס ההון הכבד לקאפקס ולהון חוזר.

השאלה האחרונה: האם תעשיית השבבים תמשיך לצמוח?

לקראת סיום שאל גרדמן את כל המשתתפים האם תעשיית השבבים תמשיך לצמוח בחמש עד עשר השנים הקרובות, ומה יהיה מקומה של ישראל.

אושר שפירא אמר כי זהו כנראה הזמן המרתק ביותר להיות בו בעולם השבבים. לדבריו, ככל שיותר מערכות בעולם הופכות לחכמות ומחוברות, כך גדלה כמות השבבים הנדרשת. אם מוסיפים לכך עתיד של רובוטים, מערכות לבישות ותשתיות AI, הצורך בשבבים רק ילך ויגדל. הוא הדגיש כי ישראל צריכה להישאר חזקה מאוד בתכנון ובחדשנות, אך גם לפתח יכולות ייצור בתחומים שבהם הדבר אפשרי, בעיקר מוליכים למחצה מורכבים ואריזה מתקדמת. לדבריו, הקשר בין תכנון לייצור נעשה חשוב יותר, משום שהאופטימיזציה עוברת לרמת המערכת כולה.

טל שוורץ אמר כי הוא אופטימי מאוד. לדבריו, מי שנמצא שנים בתעשייה זוכר תקופות שבהן שבבים לא היו מילת באז, אך כיום ברור שהם עמוד השדרה של מהפכת ה־AI. הוא הדגיש כי ישראל צריכה להתמקד ב־setting the goals: הגדרת המטרות, החדשנות והארכיטקטורה. שם, לדבריו, ישראל יכולה להביא את הערך הגבוה ביותר.

שרון לב יוגב הצטרפה לאופטימיות ואמרה כי בעבר נדרשה להסביר לאנשים מה הם מוליכים למחצה, ואילו כיום כבר ברור שמדובר בתשתית חיונית לחברות ולמדינות. לדבריה, כדי שהתעשייה בישראל תמשיך לצמוח, נדרשת תמיכה ממשלתית אמיתית: השקעה, תמריצים, תשתיות וסיוע מול התחרות הבין־לאומית.

דב מורן סיים בנימה אופטימית אך מפוכחת. כיזם, אמר, הוא חייב להיות אופטימי, אך הזכיר כי תעשיית השבבים היא תעשייה מחזורית מאוד, עם עליות וירידות חדות. הוא סיפר על קשריו עם סנדיסק ועל תרומתם של מרכזי פיתוח ישראליים להצלחת חברות גלובליות, והדגיש כי ישראל היא מקום חזק ליזמות מוקדמת. עם זאת, הוא חזר לרעיון המרכזי שלפיו הצלחה בתעשיית השבבים מחייבת מיקוד, שותפים ויכולת ביצוע, ולא רק רצון טוב.

בסיכום הפאנל עלתה תמונה ברורה: תעשיית השבבים צפויה להמשיך לצמוח, אך הצמיחה הבאה לא תישען רק על הקטנת טרנזיסטורים. היא תגיע משילוב של תכנון חכם, זיכרון קרוב יותר לעיבוד, אריזה מתקדמת, פוטוניקה, בקרת תהליכים, ניהול תרמי ויכולות ייצור מתמחות. עבור ישראל, האתגר הוא לא להעתיק את המודלים של טאיוואן, קוריאה או ארצות הברית, אלא לבחור את המקומות שבהם היא יכולה להיות חיונית: ארכיטקטורה, חדשנות, בקרת תהליכים, אופטיקה, מוליכים למחצה מורכבים ואריזה מתקדמת.

הפוסט פאנל הבכירים ב־ChipEx2026: ישראל צריכה לבחור היכן לייצר שבבים, ולא לנסות לשכפל את טאיוואן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר ביותר ב־Apple ואחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית השבבים העולמית, החל במהלך ארגוני רחב בפעילות החומרה של החברה. לפי דיווחי Bloomberg, שצוטטו ב־Calcalist ובאתרי טכנולוגיה נוספים, סרוג'י משנה את מבנה הניהול בחטיבה שעליה קיבל אחריות מורחבת. המהלך כולל חלוקה מחודשת של תחומי אחריות, חיזוק הקשר בין צוותי השבבים לצוותי המוצר, ושינוי בפיקוח על מרכז הפיתוח של Apple בישראל. (Investing.com)

הרקע למהלך הוא שינוי ההנהגה הגדול ב־Apple. החברה הודיעה רשמית כי טים קוק יעבור לתפקיד יו"ר פעיל של הדירקטוריון, וכי ג'ון טרנוס ייכנס לתפקיד מנכ"ל Apple ב־1 בספטמבר 2026. במקביל הודיעה Apple כי סרוג'י ימונה לתפקיד Chief Hardware Officer, ויקבל אחריות גם על הנדסת החומרה, תחום שטרנוס הוביל קודם לכן, וגם על ארגון טכנולוגיות החומרה והשבבים של החברה. (Apple)

שילוב הדוק יותר בין שבבים למוצרים

המהלך של סרוג'י אינו רק שינוי ניהולי. הוא משקף תפיסה עמוקה יותר שלפיה היתרון התחרותי של Apple נובע מהיכולת לתכנן יחד את השבב, מערכת ההפעלה, המכשיר והשירותים. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות להצלחת Apple Silicon במחשבי Mac, במכשירי iPhone ובמוצרים נוספים של החברה.

לפי הדיווחים, סרוג'י מבקש לקצר את הדרך בין הגדרת השבב לבין המוצר הסופי. לכן הוא מחזק את נקודות הממשק בין צוותי הסיליקון לבין צוותי עיצוב המוצר, האריזה, אינטגרציית המערכות, אספקת הכוח, החיישנים, המצלמות והמסכים. Investing, שציטט את Bloomberg, דיווח כי סריבאלאן סנתאנם, העומד בראש הנדסת הסיליקון, יקבל אחריות גם על צוותי הסיליקון של Apple בישראל, לצד תחומים כמו אריזת שבבים וטכנולוגיות אנלוגיות ומשולבות. (Investing.com)

המשמעות עבור פעילות Apple בישראל אינה בהכרח שינוי במספר העובדים או באתרים עצמם. בשלב זה אין דיווח רשמי על שינוי כזה. אבל מבחינה ניהולית, מרכזי הפיתוח בישראל משתלבים כעת ישירות יותר בתוך מבנה הסיליקון הגלובלי של Apple. עבור תעשיית השבבים המקומית, זהו סימן נוסף לכך שהפעילות הישראלית של Apple נתפסת כחלק ממערך אסטרטגי, ולא כשלוחה צדדית.

החומרה חוזרת למרכז הבמה

הקידום של סרוג'י מגיע בתקופה רגישה ל־Apple. החברה עדיין נהנית ממעמד חזק מאוד במכשירי פרימיום, אך מתמודדת עם ביקורת על קצב ההתקדמות שלה בתחום הבינה המלאכותית. Reuters ציין כי טרנוס יקבל לידיו חברה שנדרשת להוכיח כי היא יכולה להתחרות בעידן ה־AI, מול שחקניות כמו Nvidia ו־Google, וגם להפוך יכולות AI לחלק טבעי יותר ממוצרי הצריכה שלה. (Reuters)

בהקשר הזה, המינוי של סרוג'י משמעותי במיוחד. Apple אינה צפויה להתחרות ב־Nvidia במרכזי נתונים באותו אופן. יתרונה המסורתי נמצא במקום אחר: שילוב הדוק בין חומרה, תוכנה ושבבים בתוך מוצרי קצה. אם Apple רוצה להציג מכשירי AI משכנעים יותר, היא תזדקק לשבבים יעילים, לארכיטקטורות חדשות, לחיישנים מתקדמים ולצריכת חשמל נמוכה. כל אלה נמצאים כעת תחת אחריות רחבה יותר של סרוג'י.

לפי דיווחים נוספים, המבנה החדש מחלק את פעילות החומרה לכמה מוקדים מרכזיים, בהם הנדסת חומרה, סיליקון, טכנולוגיות מתקדמות, ארכיטקטורת פלטפורמה וניהול תוכניות. המטרה היא ליצור קבלת החלטות מהירה יותר ולצמצם חיכוכים בין קבוצות שפעלו בעבר במסלולים מקבילים. (MacRumors)

הזווית הישראלית

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, הצטרף ל־Apple ב־2008. הוא מזוהה עם המעבר של החברה לפיתוח שבבים פנימי. תחת הנהגתו פותחו דורות של שבבי Apple Silicon, שהפכו לאחד היתרונות המרכזיים של החברה מול מתחרותיה. Apple עצמה הדגישה בהודעתה הרשמית כי סרוג'י בנה אחד מצוותי הסיליקון והטכנולוגיות החזקים בתעשייה. (Apple)

לפי ההערכות, בישראל פועלת Apple בתחומי שבבים, חומרה וטכנולוגיות מערכתיות. לפי הדיווחים האחרונים, סנתאנם יפקח ממטה החברה גם על צוותי הנדסת הסיליקון בישראל. הדבר עשוי לחזק את החיבור בין העבודה המקומית לבין תכנון השבבים המרכזי של Apple.

המסר הרחב ברור יותר. Apple נכנסת לשלב שבו החומרה חוזרת להיות מוקד אסטרטגי גלוי. אחרי שנים שבהן שירותים ותוכנה תפסו חלק גדול מהשיח סביב החברה, עידן ה־AI מחייב אותה להראות שגם מכשירי הקצה שלה יכולים להשתנות. המהלך של סרוג'י מציב את תחום השבבים והחומרה בלב ההיערכות הזאת.

הפוסט ג'וני סרוג'י מארגן מחדש את חומרת Apple: מרכז הפיתוח בישראל עובר לפיקוח בכיר יותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המשבר של אנבידיה בסין הופך לאחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים של החברה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים, לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, הבהירה סמנכ"לית הכספים קולט קרס כי התחזית לרבעון הבא אינה כוללת הכנסות ממכירת שבבי מחשוב למרכזי נתונים בסין. לדבריה, אנבידיה עדיין אינה יודעת אם ומתי יינתנו אישורי היבוא הדרושים בסין, ולכן אינה כוללת את המכירות האלה בתחזית שלה. (מרקטווץ')

מדובר במסר חריג עבור חברה שממשיכה ליהנות מביקוש עצום לשבבי AI ברחבי העולם. עד לפני זמן לא רב נחשבה סין לאחד השווקים החשובים ביותר של אנבידיה. כעת, גם כאשר וושינגטון מאפשרת לכאורה מכירה של שבבים מסוימים, בייג'ינג אינה ממהרת לפתוח את הדלת.

אישור אמריקני אינו מספיק

מוקד המשבר הוא שבב H200 של אנבידיה. לפי דיווח רויטרס, ארצות הברית אישרה לכעשר חברות סיניות לרכוש את השבב, ובהן Alibaba, Tencent, ByteDance ו־JD.com. עם זאת, נכון לאמצע מאי 2026, לא נמסר אף שבב H200 אחד ללקוחות בסין.

הפער הזה ממחיש את השינוי במאזן הכוחות. בעבר, השאלה המרכזית הייתה אם ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא שבבים מתקדמים לסין. כיום מתברר שגם אם האישור האמריקני ניתן, נדרש אישור בפועל גם מצד סין. בלי האישור הזה, העסקאות נשארות על הנייר.

לפי דיווחים קודמים של רויטרס, סוכני מכס בסין קיבלו הנחיות שלפיהן שבבי H200 אינם מורשים להיכנס למדינה. בנוסף, הרשויות הסיניות זימנו חברות טכנולוגיה מקומיות והזהירו אותן מפני רכישת השבבים, אלא אם יש לכך צורך מיוחד.

בייג'ינג דוחפת לעצמאות טכנולוגית

המהלך הסיני אינו רק תגובה למגבלות היצוא האמריקניות. הוא משתלב במדיניות רחבה יותר של בייג'ינג. סין מבקשת להפחית את התלות שלה בשבבים אמריקניים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. זהו תחום שנחשב קריטי הן לכלכלה והן לביטחון הלאומי.

מבחינת אנבידיה, זו בעיה כפולה. מצד אחד, היא מוגבלת על ידי וושינגטון. מצד שני, היא נתקלת בחשדנות גוברת מצד בייג'ינג. התוצאה היא מצב שבו לקוחות סיניים עשויים לרצות את הטכנולוגיה של אנבידיה, אך הם אינם יכולים לפעול בחופשיות לרכישתה.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי הוא מאמין שהשוק הסיני ייפתח לאורך זמן לספקי שבבים אמריקניים. עם זאת, גם בדיווחים האחרונים הודגש כי משלוחי H200 לסין עדיין תלויים באישור הסיני.

האיום ארוך הטווח: לא רק הכנסות אבודות

בטווח הקצר, אנבידיה יכולה לפצות על הפגיעה בסין באמצעות ביקוש חזק ממדינות אחרות. ענקיות ענן, חברות AI וממשלות ממשיכות להשקיע בתשתיות מחשוב. לכן, המשבר הסיני אינו מאיים מיידית על הצמיחה הכוללת של החברה.

אבל בטווח הארוך האיום עמוק יותר. אם חברות סיניות ייאלצו להשתמש בחלופות מקומיות, סביבן ייבנה בהדרגה אקו־סיסטם עצמאי. הוא יכלול חומרה, תוכנה, כלי פיתוח ומודלים שמותאמים לשבבים שאינם של אנבידיה.

זהו הסיכון המרכזי מבחינת החברה. לא רק אובדן מכירות ברבעון אחד או שניים, אלא שחיקה אפשרית במעמדה כסטנדרט העולמי של תשתיות AI. אם סין תצליח להאיץ את הפיתוח המקומי, אנבידיה עלולה לגלות ששוק ענק נסגר בפניה לא בגלל מחסור בביקוש, אלא בגלל החלטה אסטרטגית של מעצמה.

המשבר הסיני של אנבידיה ממחיש עד כמה שבבי AI הפכו לנכס גיאו־פוליטי. הם כבר אינם רק מוצר טכנולוגי. הם תשתית לאומית, כלי תחרות בין מעצמות, ואחד ממוקדי המאבק המרכזיים בין ארצות הברית לסין.

הפוסט המשבר הסיני של אנבידיה: רישיונות אמריקניים יש, מכירות לסין עדיין אין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM ומשרד המסחר האמריקאי הודיעו על מכתב כוונות להקמת מפעל ייעודי ראשון מסוגו בארה״ב לייצור פרוסות שבבים קוונטיים. המפעל יוקם באמצעות חברה חדשה ונפרדת של IBM בשם Anderon, שתפעל מאולבני, ניו יורק, ותתמקד בייצור פרוסות שבבים קוונטיים בקוטר 300 מ״מ עבור ספקי חומרה קוונטית. לפי ההודעה, משרד המסחר האמריקאי מתכנן להעמיד לטובת המהלך מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים והמדע, ו־IBM תשקיע מיליארד דולר נוספים במזומן, לצד קניין רוחני, נכסים וכוח אדם מיומן. בשלב זה מדובר במכתב כוונות, והקמת החברה והמימון כפופים למשא ומתן ולחתימה על מסמכים מחייבים.

המהלך הוא חלק מתוכנית רחבה יותר של משרד המסחר, הכוללת מכתבי כוונות עם תשע חברות בהיקף כולל של 2.013 מיליארד דולר. לפי NIST, הכספים מיועדים לחיזוק האקוסיסטם הקוונטי בארה״ב, לרבות שתי חברות פאונדרי קוונטי ושבע חברות מחשוב קוונטי. לצד IBM, גם GlobalFoundries צפויה לקבל מימון מתוכנן של 375 מיליון דולר להקמת יכולת ייצור קוונטית מקומית, שתשרת ארכיטקטורות שונות של מחשוב קוונטי.

Anderon אמורה לשמש פאונדרי ייעודית לייצור פרוסות קוונטיות, תחילה עבור קיוביטים מוליכי־על ורכיבי אלקטרוניקה תומכים, ובהמשך ייתכן שגם עבור מודאליות קוונטיות נוספות. IBM מציינת כי המפעל יתבסס על תהליכי 300 מ״מ מתקדמים, לרבות חיווט מוליך־על, מוליכים אנכיים דרך סיליקון, בליטות חיבור, ערכות תכנון תהליך, בדיקות פרוסה בתהליך ואפיון ייצור. מבחינת תעשיית השבבים, זהו ניסיון להעביר חלק מרכזי מייצור החומרה הקוונטית ממעבדות מחקר ותהליכים ייעודיים בקנה מידה קטן אל תשתית ייצור הדומה יותר לעולם המיקרואלקטרוניקה המתקדמת.

ההקשר התעשייתי רחב יותר מהמהלך של IBM לבדה. משרד המסחר מציג את ההשקעות כחלק ממדיניות לבניית יכולת ייצור מקומית לטכנולוגיות קוונטיות, מתוך תפיסה שהתחום רלוונטי לביטחון לאומי, חומרים מתקדמים, פיתוח תרופות, מודלים פיננסיים ומערכות אנרגיה. התוכנית כוללת חברות הפועלות בכמה גישות למחשוב קוונטי, בהן אטומים ניטרליים, קיוביטי ספין בסיליקון, מוליכי־על, פוטוניקה ויונים לכודים.

IBM מגיעה למהלך מעמדת ניסיון משמעותית בתחום. החברה מדווחת כי פרסה יותר מ־90 מערכות קוונטיות ברחבי העולם, וכי האקוסיסטם שלה כולל יותר מ־325 חברות Fortune 500, סטארטאפים, אוניברסיטאות וגופים ממשלתיים המשתמשים במערך המחשבים הקוונטיים שלה למחקרים בכימיה, ביולוגיה, מדעי החומרים ותחומים נוספים. IBM גם מציגה מפת דרכים שלפיה בכוונתה לספק עד 2029 מחשב קוונטי בקנה מידה גדול ועמיד לתקלות ללקוחות מסחריים.

מבחינת שוק השבבים, החשיבות של Anderon אינה רק בהיקף ההשקעה, אלא ביצירת שכבת ייצור ייעודית לתעשיית מחשוב שעדיין נמצאת בשלב מעבר ממחקר לטכנולוגיה מסחרית. אם המהלך יבשיל, הוא עשוי לאפשר לספקי חומרה קוונטית להסתמך על קיבולת ייצור אמריקאית מתקדמת, במקום לבנות כל אחד תהליך ייצור ייחודי משלו. בכך הוא עשוי להפוך את שרשרת האספקה הקוונטית לדומה יותר למודל הפאונדרי המוכר בתעשיית השבבים, אך עם התאמות עמוקות לדרישות של קיוביטים, חומרים מוליכי־על, אריזות מתקדמות ובדיקות קריוגניות.

הפוסט IBM ומשרד המסחר האמריקאי מקימים מפעל ייעודי לשבבים קוונטיים בארה״ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה דיווחה הלילה על עוד רבעון שיא, שממחיש עד כמה שוק תשתיות הבינה המלאכותית ממשיך להתרחב סביב מרכזי הנתונים. ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027, שהסתיים ב־26 באפריל 2026, רשמה החברה הכנסות של 81.6 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 20% לעומת הרבעון הקודם ובזינוק של 85% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות מרכזי הנתונים הגיעו לשיא של 75.2 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת השנה שעברה.

הנתונים מציבים את אנבידיה לא עוד כחברת שבבים גרפיים, אלא כספקית התשתית המרכזית של כלכלת ה־AI. לפי הדוח, הכנסות מחשוב מרכזי הנתונים הגיעו ל־60.4 מיליארד דולר, ואילו הכנסות הרשתות במרכזי הנתונים הגיעו ל־14.8 מיליארד דולר – כמעט פי שלושה לעומת השנה שעברה. הרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב־58.3 מיליארד דולר, והרווח המדולל למניה הגיע ל־2.39 דולר. הרווח המתואם למניה עמד על 1.87 דולר.

מנכ״ל ומייסד החברה, ג׳נסן הואנג, תיאר את המגמה כ״האצה בבניית מפעלי AI״, כלומר מרכזי נתונים שתפקידם לייצר שירותי בינה מלאכותית בקנה מידה תעשייתי. לדבריו, עידן ה־Agentic AI כבר החל, והמערכות אינן רק משיבות לשאלות אלא מבצעות עבודה ממשית בארגונים. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות אמר הואנג כי “הביקוש הפך לפרבולי”, וכי בעידן החדש “קיבולת מחשוב היא הכנסות ורווחים”.

מרכזי נתונים, ענן ו־AI ריבוני

אנבידיה משנה במקביל את אופן הדיווח שלה, כדי לשקף טוב יותר את מקורות הצמיחה. החברה תחלק מעתה את פעילותה לשתי פלטפורמות שוק עיקריות: מרכזי נתונים ומחשוב קצה. בתוך מרכזי הנתונים היא תדווח על שני תתי־שווקים: Hyperscale, הכולל את ענקיות הענן וחברות האינטרנט הגדולות, ו־ACIE, הכולל ענני AI, תעשייה וארגונים. מחשוב הקצה יכלול מחשבים אישיים, קונסולות משחק, תחנות עבודה, תחנות בסיס לרשתות AI-RAN, רובוטיקה ורכב.

לפי סמנכ״לית הכספים קולט קרס, הכנסות ההייפרסקייל ברבעון הסתכמו ב־38 מיליארד דולר והיוו כמחצית מהכנסות מרכזי הנתונים. הכנסות תחום ACIE הסתכמו ב־37 מיליארד דולר וצמחו ב־31% לעומת הרבעון הקודם. החברה ציינה גם כי הכנסות ענני ה־AI יותר משלשו את עצמן לעומת השנה שעברה, וכי הכנסות AI ריבוני צמחו ביותר מ־80%.

המשמעות היא שהצמיחה של אנבידיה אינה נשענת רק על חמש או שש ענקיות ענן. החברה מנסה להראות למשקיעים כי גל הביקוש מתרחב גם לענני AI ייעודיים, מרכזי נתונים לאומיים, תשתיות ארגוניות ומערכות תעשייתיות. זהו מסר חשוב במיוחד בשלב שבו השוק בוחן אם השקעות הענק ב־AI הן מחזור זמני, או שינוי מבני ארוך טווח בתשתיות המחשוב.

בלקוול עכשיו, ורה רובין בדרך

ארכיטקטורת Blackwell ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של אנבידיה. החברה אמרה כי הביקוש למערכות GB300 ו־NVL72 חזק במיוחד בקרב בוני מודלים גדולים וענקיות ענן. קרס ציינה בשיחת הוועידה כי זהו קצב ההשקה המהיר ביותר בתולדות החברה.

הדור הבא כבר בדרך. אנבידיה הודיעה כי תחל משלוחי ייצור של פלטפורמת Vera Rubin במחצית השנייה של השנה, החל מהרבעון השלישי. לפי החברה, ורה רובין תשלב מעבד Vera ייעודי ל־Agentic AI עם מאיצי Rubin ורכיבי תקשורת מהירים. הואנג אמר בשיחה כי ורה פותחת בפני אנבידיה שוק חדש של מעבדים מרכזיים, תחום שבו החברה לא פעלה בעבר בהיקף דומה, וטען כי כל יצרני המערכות וענקיות הענן הגדולות נערכים לפריסה שלה.

זהו שינוי אסטרטגי משמעותי. אנבידיה כבר אינה מסתפקת במכירת מאיצים גרפיים. היא מציעה מערכות שלמות: GPU, CPU, תקשורת, אחסון, תוכנה, שכבות אבטחה וכלי פיתוח. בכך היא מנסה להגדיל את חלקה מכל דולר שמושקע במרכזי נתונים ל־AI, ולהקשות על מתחרים שמציעים רכיב בודד בלבד.

סין נשארת מחוץ לתחזית

נקודת האזהרה המרכזית בדוח היא סין. אנבידיה צופה הכנסות של 91 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת הכספים 2027, פלוס או מינוס 2%, אך מדגישה כי התחזית אינה כוללת הכנסות ממכירות מחשוב מרכזי נתונים לסין. החברה ציינה כי אף שהממשל האמריקני אישר רישיונות למשלוח H200 ללקוחות בסין, עדיין לא נרשמו הכנסות כאלה, ולא ברור אם הרשויות בסין יאפשרו את היבוא.

המשמעות היא שהתחזית החזקה של אנבידיה נשענת על ביקוש מחוץ לסין. מצד אחד, זה מצביע על עומק הביקוש העולמי. מצד אחר, הוא משאיר מקור אי־ודאות גיאופוליטי משמעותי, במיוחד בשוק שבו שבבי AI הפכו לנכס אסטרטגי.

חלוקת כסף לבעלי המניות – וסימן לביטחון עצמי

לצד ההשקעה האדירה בתשתיות, אנבידיה מגדילה גם את ההחזר לבעלי המניות. החברה החזירה ברבעון כ־20 מיליארד דולר באמצעות רכישה עצמית של מניות ודיבידנד. הדירקטוריון אישר תוכנית רכישה עצמית נוספת של 80 מיליארד דולר, ללא תאריך תפוגה, והדיבידנד הרבעוני יעלה מסנט אחד ל־25 סנט למניה.

המהלך מאותת שהנהלת החברה רואה את תזרים המזומנים הנוכחי כבר־קיימא לפחות בטווח הקרוב. קרס אמרה בשיחה כי החברה מתכוונת להחזיר השנה לבעלי המניות כ־50% מתזרים המזומנים החופשי, תוך המשך השקעות במחקר ופיתוח, בשרשרת האספקה ובאקוסיסטם של AI.

הרבעון של אנבידיה משקף חברה שנמצאת במרכז גל ההשקעות הגדול ביותר כיום בטכנולוגיה. השאלה המרכזית אינה אם הביקוש ל־AI קיים, אלא כמה זמן יימשך קצב ההשקעות הזה, מי יוכל לממן אותו, והאם אנבידיה תצליח לשמור על היתרון כאשר יותר חברות מנסות לפתח שבבים, מערכות ורכיבי רשת משלהן. בינתיים, המספרים מראים שהשוק ממשיך לרדוף אחרי קיבולת מחשוב – ואנבידיה עדיין עומדת במרכז המרוץ.

הפוסט אנבידיה שוברת שיא: הכנסות של 81.6 מיליארד דולר ברבעון, כמעט כולן ממרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.