חברות השבבים חוזרות לאופנה ועם האופנה אנחנו שבים ומגלים את חשיבות מגזר השבבים להייטק הישראלי. בסקר שערך לאחרונה העיתון גלובס נבחרה חברת השבבים מג'סטיק לאבס במקום הראשון ברשימת הסטרטאפים המבטיחים לשנת 2026. מדובר בבחירה מרשימה שנעשתה ע"י 103  קרנות השקעה מקומיות וזרות שהתבקשו ע"י גלובס לבחור את עשרת הסטארטאפים המבטיחים, רגע לפני הפריצה הגדולה שלהם. ברוב קולות נבחרה מג'סטיק לאבס (Majestic Labs) שהוקמה בשנת 2023 .

מדובר בחברה דו- לאומית חציה בישראל וחציה בעמק הסיליקון שהוקמה ע"י שלושה יזמים. ד"ר עופר שחם, (לשעבר בכיר בגוגל ובמטא) המשמש כמנכ"ל ושני שותפיו האמריקאים מטסומי ריינדרס ושאה ראבי.

השותפות בין השלושה נפרשת כבר על פני כ-  14 שנים. היא החלה בשנת 2011, כאשר שאה הקים את קבוצת הסיליקון של גוגל ושכר את שירותיה של "חברת Chip Genesis – חברת ספין-אאוט מאוניברסיטת סטנפורד שהוקמה על ידי עופר. Chip Genesis התמחתה בפיתוח שבבים דיגיטליים בעלי יעילות אנרגטית משופרת ועלויות תכנון מופחתות. באוגוסט 2013 נרכשה החברה על ידי גוגל, וזהו הרגע שבו החל שיתוף הפעולה ההדוק בין עופר ושאה. מטסומי, שעבדה בגוגל עוד קודם לכן, הצטרפה לצוות, וביחד פיתחו השלושה שבבים מתקדמים לרכבים האוטונומיים, לשרתי ה AI ולטלפונים הסלולריים של גוגל.

עבודתם המשותפת של השלישיה היה כה מוצלחת ופוריה עד שב 2018 כשמרק צוקרברג החליט לפתח משקפי מציאות מדומה הוא גייס את שלושתם במטרה לפתח את מערך הסיליקון של המשקפיים המתקדמים. הפרויקט, המכונה Orion נמצא עדיין בשלבי פיתוח בעוד שכיום קיימים בשוק משקפי Smart Glass  , מדובר בפתרון חלקי בלבד שאינו מעניק חוויית מציאות רבודה מלאה (Full Augmented Reality).

בשנת 2023 עזב עופר את מטא כדי להקים סטארטאפ חדשני. שיחת הטלפון הראשונה שלו הייתה לשני שותפיו הוותיקים, שהסכימו מיד להצטרף אליו למסע. יחד, הם ישבו להגדיר כיצד יוכלו להביא בשורה שונה וייחודית לכל מה שקיים בגזרת הבינה המלאכותית. מהר מאוד הם הגיעו למסקנה כי מבחינה עסקית ברצונם לפתח פלטפורמת מחשוב חדישה ופורצת דרך, ובהיבט הטכנולוגי זיהו כי צוואר הבקבוק המרכזי של פתרונות הAI- טמון דווקא במערכות הזיכרון. בעוד שיחידות העיבוד צמחו לאורך השנים בקצב אקספוננציאלי (בהתאם לחוק מור), יחידות הזיכרון נותרו מאחור. כך הפך הזיכרון לצוואר הבקבוק הראשי בעידן הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) שממשיך לצמוח בקצב מסחרר מאז פרץ לחיינו בשנת 2022.

אז כיצד מתמודד הפתרון שלכם עם הבעיה?

כיום GPUs מגיעים לניצולת של 5%-2% בלבד בגלל שהם מחכים למידע שיגיע מיחידות הזכרון. אנשי תוכנה בחברות הבינה המלאכותית  מנסים לפתור את הבעיה אך ללא הצלחה גדולה. מה שהצלחנו לעשות במג'סטיק הוא לחבר פי 1000 יותר זכרון לכל מעבד ועדיין לשמור על רוחב פס שגדול יותר מכל HBM High Bandwidth Memory)). אנחנו משתמשים ביחידות זכרון קיימות (כמו אלו של מיקרון, SK או סמסונג) ולחבר כמות גדולה של יחידות זכרון שיעבדו יחד ויראו שיפור ביצועים משמעותי לעומת כל מה שקיים כולל הפתרונות של אנבידיה.

ומה צריך לעשות כדי ליהנות מהפתרונות שלכם?

אנחנו מוכרים שרתים שמסוגלים להריץ מודלים בצורה יעילה פי חמישים מבחינת עלות לכל טוקן. כיום לשימוש בכל שרת AI יש מחיר ומה שאנחנו מציעים הוא שרת שכל מי שישתמש בו יקבל פי 50 יותר טוקנים או יותר משתמשים.  

ומה מבחינת צריכת חשמל?

כיום המגבלה המרכזית של מרכזי עיבוד נתונים היא צריכת החשמל שלהם. לדוגמא מרכז הצורך 100 מגה ואט יכול לשרת כמות משתמשים מוגבלת. אנחנו יודעים לשפר את אותו מרכז כך שעם אותה כמות חשמל ישרת בין פי 10 לפי 50 יותר משתמשים.

אז מי הלקוחות הפוטנציאלים שלכם?

יש לנו שלושה סוגים של לקוחות:

1.חברות ה- AI הידועות  – כולל אמזון, גוגל, אורקל, Open AI, אנטרופיק ודומיהן

2. חברות ספקי ענן  החדשות (Newclouds) – חברות כגון Nebius ,Together AI, CoreWeave . חברות מתמחות המספקות את כוח המחשוב הדרוש לעומסי העבודה התובעניים ביותר של בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC).

3. חברות ענק ממגזרי שוק שונים – בנקים, חברות השקעה, חברות ביטוח וגופים פיננסים אחרים

ובאיזה שלב נמצא המוצר שלכם?

אנחנו עדיין בשלב הייצור וצפויים לספק את המערכות הראשונות בשנת 2027. כמה מהלקוחות שלנו כבר עושים ניסויים עם המערכת שפיתחנו כדי לבדוק ביצועים וזה נראה מבטיח.

האם יש לכם כבר הזמנות?

כן, יש לנו הזמנות מכמה חברות גדולות בסדרי גודל של מאות מליוני דולר.

האם אתה בטוח שהמערכת שלכם תעבוד כמו בסימולציות?

יש לי בטחון גבוה מאד במערכות הללו ואני מאמין שהן יעבדו כמו בסימולציות.

מה עם תחרות?

יש הרבה חברות שעוסקות בפיתוח תשתיות ל- AI אבל בסופו של דבר הן כולן me too של אנבידיה.

מה לדעתך הסיבה שבחרו בכם לחברה המבטיחה ביותר ברשימת גלובס?

רק אנחנו פותרים את הבעיה ועושים את זה בקצבים יותר מהירים מכל אחד שאני מכיר. אנחנו מספקים פתרון בתחום החם ביותר בעולם ה-AI. ישראל יחסית חדשה בעולם ה- ,AIנכנסנו לזה קצת בפיגור ופה אנחנו מביאים הבטחה לצמצום פערים בתחום שהוא הכי גדול והכי מבטיח בעולם ה- AI!  

כמו כן, הצוות שהקמנו בישראל הוא צוות חזק. אני קורא לו צוות מנצח. הצלחנו לבנות צוות שהוא כמו סיירת בעולם ה- AI ומפתחים כאן משהו מרענן בתחום הסטרטאפים. פתאם קמה פה חברת שבבים חדשה שמכוונת להשפיע על השוק כמו מלאנוקס או מובילאיי.

ואם כבר אנחנו מדברים על חברות שבבים האם לדעתך יש מקום לעודד הקמת חברות נוספות בתחום השבבים בישראל?

זה אכן תחום שדורש השקעות גדולות בתחילת הדרך. אבל אני בהחלט חושב שיש מקום ליצור עוד חברות וכדי לעשות זאת צריך לשמור על האקו סיסטם של חברות, של מהנדסים, של אקדמיה שמכשירה מהנדסים לתחום ושל משקיעים בתחום. יחד עם זאת אני  מאמין שהמדינה צריכה לתמוך בתחום השבבים ולהקל על יזמים שרוצים להקים חברות בתחום השבבים כולל מתן סיוע בעזרת כספי הרשות לחדשנות.

כיום יש בישראל נציגות מרשימה לחברות השבבים הגדולות ויש סמביוזה גדולה בין החברות הגדולות לסטראפים כי היכולת האנושית קיימת כאן. אבל זה עדיין אתגר גדול להקים כיום חברת סטרטאפ בתחום השבבים.

אם זה כל כך קשה מדוע שאנשים יקימו חברות סטרטאפ?

עבדתי בגוגל ובמטא וכמובן התגמול הכספי היה מצוין אבל כדי לעשות שינוי אמיתי ולהביא טכנולוגיה חדשה שתהפוך לפתרון מוביל בכל העולם אתה צריך להקים חברה משלך. זה משהו שאתה קם איתו בבוקר ובוער לך בעצמות וזו דרך אגב תכונה די יחודית לישראל. במקרה שלי למרות שהייתי בכיר בכמה מחברות הטק הגדולות והחשובות ביותר עדיין הייתי "בורג" במערכת. כעת חזרתי לעשות בעצמי דברים מהותיים.

לדעתי אנחנו נמצאים כעת בעיתוי שמאד קורא להקים סטרטאפים. מה שקורה היום בעולם הקומפיוט זו מהפיכה שלא קרתה הרבה שנים. דרישות המחשוב הקיימות כיום דורשות פתרונות יצירתיים ולמזלי מג'סטיק לאבס נמצאת במרכז הסערה. עם הידע והיכולות שלנו אנחנו יכולים לחסוך משאבי מחשוב משמעותים. אנחנו מכוונים את פיתוחינו אל המגדלור של עולם ה -AI והוא מאד ברור וחזק.

הפוסט ברוב מוחץ של 103 קרנות: הסטארטאפ הדו-לאומי שמשגע את עולם השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כאשר פרץ הסכסוך בין איראן לארה"ב לישראל בשנת 2025 והסלים ב- 2026, העולם ראה חילופי טילים, נחילי רחפנים, מתקפות סייבר והתגייסות מהירה ברחבי המזרח התיכון. אך מאחורי שדה הקרב הנראה לעין, חזית נוספת החלה להתגבש – חזית שנבנתה לא מפלדה וחומרי נפץ, אלא מסיליקון, אלגוריתמים ומיקרואלקטרוניקה מתקדמת.

תעשיית השבבים, שכבר הייתה תחת לחץ מהביקוש העולמי, מצאה את עצמה לפתע במרכזו של טרנספורמציה גיאופוליטית. משרדי הגנה, סוכנויות מודיעין וקבלני צבא העבירו בדחיפות את המיקוד שלהם לשבבים בעלי ביצועים גבוהים, בינה מלאכותית בשדה הקרב, מעבדי תקשורת מאובטחים ומערכות מחשוב מחוספסות. מה שהיה בעבר מגמה הדרגתית לעבר סיליקון מוכוון הגנה הפך לציר אסטרטגי בקנה מידה.

כפי שניסח זאת פיט הגסת' , שר ההגנה האמריקאי במהלך פורום טכנולוגיות הגנה לשנת 2026: "שדה הקרב השתנה לנצח. המלחמה הבאה לא תסתיים בנצחון מי שיש לו יותר חיילים – אלא על ידי מי שיש לו שבבים טובים יותר." דבריו לכדו את מהותו של עידן חדש: לוחמה מודרנית היא לוחמה חישובית.

הסכסוך שחיווט מחדש את סדרי העדיפויות של הסיליקון

הסכסוך בין השנים 2025 ל-2026 חשף אמת שהובנה זה מכבר על ידי מתכנני ביטחון: כל מערכת נשק מודרנית , מרחפנים ועד יירוטי טילים, תלויה בשבבים מתקדמים. ולא סתם שבבים, אלא שבבים קשיחים לקרינה, מואצים על ידי בינה מלאכותית, מאובטחים ואמינים במיוחד המסוגלים לפעול בתנאים קיצוניים.

עם התגברות הלחימה, סוכנויות רכש בוושינגטון, ירושלים ובירות בעלות הברית פרסמו בקשות דחופות ל:

 • מאיצי בינה מלאכותית לזיהוי איומים בזמן אמת

 • זיכרון ברוחב פס גבוה לניתוח שדה קרב

 • שבבי תקשורת מאובטחים לרשתות מוצפנות

 • מעבדים מחוספסים לרחפנים אוטונומיים

 • מיקרו-בקרים לתחמושת מונחת מדויקת

הנשיא דונלד ג'יי טראמפ הדגיש את השינוי הזה במהלך תדרוך ביטחון לאומי בשנת 2026:  "אנו משקיעים בשבבים המתקדמים ביותר שנבנו אי פעם. אמריקה תוביל בטכנולוגיית ביטחון – לא רק היום, אלא במשך עשרות שנים." המסר היה ברור: חדשנות בסיליקון הפכה לעדיפות ביטחון לאומית.

בינה מלאכותית: המוח בשדה הקרב החדש

אולי השינוי הדרמטי ביותר היה הביקוש הנפיץ לסיליקון בינה מלאכותית ברמה צבאית.  במהלך הסכסוך, מערכות התקפיות והגנתיות כאחד הסתמכו על קבלת החלטות בזמן אמת: זיהוי איומים נכנסים, תיאום נחילי רחפנים, ניתוח תמונות לוויין וגילוי חדירות סייבר. מעבדים מסורתיים לא יכלו לעמוד בקצב.

דבר זה הוביל לפיתוח קטגוריה חדשה של שבבים: מאיצי בינה מלאכותית ברמת שדה קרב, שנועדו:

 • להריץ מודלים של הסקה עם השהייה נמוכה במיוחד

•  לפעול בסביבות חום גבוה ורעידות גבוהות

 • לעמוד בהפרעות אלקטרומגנטיות

• לתמוך בקבלת החלטות מאובטחת במכשיר ללא גישה לענן

מומחי הגנה ישראלים, שעבדו על מערכות אוטונומיות במשך שנים, ראו בסכסוך נקודת מפנה. טכנולוג צבאי בכיר ישראלי ציין: "בינה מלאכותית אינה עוד כלי תמיכה. זוהי מערכת העצבים של שדה הקרב המודרני."

המערכת הכלכלית הביטחונית של ישראל האיצה את הפיתוח של יירוטי בינה מלאכותית, שבבי ניווט רחפנים ומעבדי סיווג איומים בזמן אמת. המלחמה לא רק הגבירה את הביקוש לבינה מלאכותית – היא הגדירה מחדש את תפקידה בקרב.

שבבים ואריזות מתקדמות יוצאים למלחמה

הסכסוך גם דחף ארכיטקטורות מבוססות שבבים ואריזות מתקדמות למיינסטרים הביטחוני. מערכות צבאיות דורשות יותר ויותר:

 • אינטגרציה הטרוגנית (לוגיקה + RF + זיכרון + חיישנים)

•  התאמה אישית מהירה לצרכים ספציפיים למשימה

•  אמינות גבוהה יותר בתנאים קיצוניים

 • צריכת חשמל נמוכה יותר עבור פלטפורמות אוטונומיות

שבבים מאפשרים לקבלני ביטחון לשלב ולהתאים רכיבים. לדוגמה, צימוד מודול RF מוגן קרינה עם מאיץ בינה מלאכותית מאובטח ובקר בעל צריכת חשמל נמוכה – הכל בתוך חבילה אחת.

מנהל מחקר ופיתוח ביטחוני ישראלי הסביר את השינוי: "שבבים מאפשרים לנו לבנות חומרה ספציפית למשימה תוך חודשים במקום שנים. מהירות זו חיונית כעת."

תקן UCIe שפותח במקור עבור מיחשוב מסחרי, החל להופיע במסמכי רכש ביטחוני. סוכנויות צבאיות דרשו חיבורי שבבים מאובטחים, אריזות חסינות חבלה ומנועי הצפנה על החבילה. המלחמה לא רק הגדילה את הביקוש לשבבים; היא שינתה את הארכיטקטורה של הסיליקון הצבאי עצמו.

לוחמת סייבר ועליית הסיליקון המאובטח

הסכסוך ראה פעולות סייבר נרחבות המכוונות לתשתיות קריטיות, רשתות הגנה ומערכות לווייניות. הדבר עורר עלייה בביקוש לשבביםהמתמקדים באבטחה, כולל מודולי שורש אמון בחומרה,  שבבי נגד חבלה,  מעבדי מובלעת מאובטחים ומאיצי קריפטוגרפיים עמידים קוונטית.

סוכנויות הביטחון הבינו שאבטחה מבוססת תוכנה כבר אינה מספיקה. הגנה ברמת החומרה הפכה לחובה. חברות שבביםהגיבו על ידי שילוב  ערוצי זיכרון מוצפנים,  רצפי אתחול מאובטחים,  מערכות פיזיות פונקציות בלתי ניתנות לשיבוט (PUFs), זיהוי אנומליות בשבבים המופעל על ידי בינה מלאכותית.

כפי שציין שר ההגנה הגסת': "אם השבבים שלך אינם מאובטחים, הנשק שלך אינו מאובטח."

המלחמה האיצה מעבר שהתפתח באיטיות: האבטחה עברה מתוכנה לסיליקון.

פגיעויות בשרשרת האספקה ​​נחשפו

הסכסוך חשף גם עד כמה שברירית באמת שרשרת האספקה ​​של מוליכים למחצה. תקיפות טילים איראניות על נתיבי שיט אזוריים, מתקפות סייבר על מערכות לוגיסטיקה ומתחים מוגברים ברחבי המזרח התיכון שיבשו את זרימת חומרי הגלם, הכימיקלים המיוחדים והרכיבים הקריטיים. אפילו חברות רחוקות מהסכסוך חשו את גלי ההלם. זה הוביל לגיוון חירום של שרשראות האספקה, לעלייה בייצור המקומי בארה"ב ובישראל, להשקעה מואצת במפעלים מאובטחים, מכווני ביטחון, ולאגירת חומרים קריטיים כמו פוטורזיסטים ומתכות נדירות.

הנשיא טראמפ הדגיש את הדחיפות: "לעולם לא נסמוך שוב על מדינות עוינות לטכנולוגיה קריטית. אמריקה תבנה, תאבטח ותגן על שרשרת האספקה ​​של שבביםמשלה."

ממשלות החלו להתייחס לשרשראות אספקה ​​של שבביםכנכסי ביטחון לאומי, ולא כתשתית מסחרית.

ההגנה הופכת ללקוח עיקרי

עד סוף 2026, רכש ביטחוני ייצג נתח גדול משמעותית מביקוש השבביםמאשר לפני הסכסוך. חברות שבעבר ראו בביטחון שוק נישה ראו בו כעת עמוד תווך אסטרטגי.

המלחמה יצרה חוזי ביטחון ארוכי טווח, שותפויות מו"פ רב שנתיות, תוכניות חדשנות במימון ממשלתי   ומסלולי הסמכה מואצים לשבבים צבאיים.

אסטרטג ביטחון ישראלי סיכם את השינוי: "הדור הבא של כוח צבאי יימדד בטרה-פלופים, לא בספירת חיילים."

טרנספורמציה קבועה

הסכסוך בין איראן לארה"ב לישראל בשנים 2025-2026 לא רק הגדיל את הביקוש לשבבים צבאיים. הוא חיווט מחדש באופן מהותי את סדרי העדיפויות של תעשיית המוליכים למחצה.

התעשייה עוסקת כעת ב תכנון שבבים לכלי נשק אוטונומיים, בניית מאיצי בינה מלאכותית להסקת מסקנות בשדה הקרב, פיתוח סיליקון מאובטח להגנה בסייבר, יצירת מעבדים מוקשחים לסביבות קיצוניות, שילוב שבבים לחומרה ספציפית למשימה והתייחסות לשרשראות אספקה ​​כנכסים אסטרטגיים.

בקיצור, המלחמה דחפה את תעשיית השבבים לעידן חדש – עידן שבו חדשנות ביטחונית היא בלתי נפרדת מחדשנות סיליקון.

כפי שאמר פיט הגסת':"עתיד הלוחמה נבנה בפאבים לא במפעלים." ותעשיית השבבים בין אם מרצונה ובין אם לאו, נמצאת כעת בחזית.

הפוסט לא רק טילים ורחפנים: חזית הסיליקון מכריעה את גורל המזרח התיכון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

זה לקח אמנם קרוב לשנתיים עד שהצלחנו למצא מועד שמתאים ליוליה ולי ולפני כמה שבועות כשעליתי לרמת הגולן ניצלתי את הנסיעה לבקר במושב כנף כדי לפגוש את יוליה ביקב שלה. יוליה חיכתה לי ליד אחד השולחנות בחצר הארוחים של היקב ושם גם שמעתי את סיפורו של היקב. הכל החל ב- 2008 כאשר עופר תורג'מן, ממקימי הישוב כנף ברמת הגולן, חקלאי בנשמתו ובוגר מכללת בית ברל בתחום החקלאות, החליט לייצר יינות למשפחה וחברים. למרות שהיה מדובר ביצור לצריכה עצמית הוא לקח את הנושא ברצינות  ולמד יננות במכללת תל חי. את היין ייצר מכרמים בבעלותו בתל פארס.

לאחר מספר שנים הצטרפו לעשייה גם בני הזוג יבגני פפרני ויוליה שוורץ אשר נטעו כרם נוסף וכיום הם מייצרים ביקב סקוריה כ 10,000 בקבוקים בשנה.

כרמי היקב נטועים למרגלות תל פארס, תל געשי מהבולטים בגולן המתנשא לגובה 900 מ' ואילו כרמי היקב נטועים בערוץ רדוד, עשיר בקרקעת סחף עמוקה, בגובה 740 מ'.​ כרמי היקב כוללים את הזנים הלבנים מוסקט, רוסאן, גוורצטרמינר ושנין בלאן וכן את הזנים האדומים קריניאן, קברנה סובניון, סירה, מרלו, ופטיט ורדו

יוליה שהיתה בעברה מורה למדעים (כמיה ופיזיקה) וחלקאות למדה אף היא יננות במכללת תל חי ומשמשת כיום כיננית הראשית של היקב. בשיחתי עימה שמחתי לגלות כי היא משלבת בעשייתה את כל הידע שרכשה בעברה. מצד אחד הבנה טובה של האדמה ותנאי הגידול בכרמי היקב ומצד שני הידע והנסיון שלה בתחום הכימיה עוזר לה להגיע לתוצאות הרצויות בעשיית היין.

מה שמאפיין את יוליה היא סקרנות ולמידה בלתי פוסקים. הרצון ללמוד היטב את הטרואר של תל פארס ביחד עם הידע המדעי שלה הביא אותה לחפש דרכים חדשות לעשיית היין ומציאת הזנים שמתאימים ביותר לטרואר של היקב. החלטנו לעבור לטעימת הינות:

כנף 2025

היין בעל הצבע צהבהב בהיר מאד היה עשיר בריחות טרופים כולל בננה ואננס ולצידם פרחי סיגליות. בפה קיבלתי יין בעל מרקם פריך ונקי: ללא סוכר שיצפה את הפה, היין מרגיש רזה, בעל גוף קל עד בינוני וחד להפליא. בעל טעמים של קליפות הדרים מיובשות, שורש ג'ינג'ר ופלינטיות. היין העשוי משני זנים מתוקים בדרך כלל היה יבש לחלוטין וסיפק חוויה מיוחדת עם איזון עדין בין מתיקות לחמיצות. יוליה הודתה שהיה זה ניסוי מיוחד שעשתה במטרה לייצר יין יבש משני זנים שבדרך כלל משמשים ליצור ינות מתוקים אך מכיוון שהיא סולדת מינות מתוקים התאמצה לייצר יין יבש ולא מתוק. מכיוון שהיה מדובר בניסוי הם יצרו רק 1,000 בקבוקים מהיין הזה. לדעתי התוצאה היתה מוצלחת ומפתיעה מאד לטובה. זה גם אחד מינות שבחרתי כדי לרכוש ולקחת איתי הביתה.

בשן 2024

לצבע הצהבהב בהיר של היין נוסף כאן גם גוון ירקרק. באף קיבלתי זר של פרחים לבנים ביחד עם אשכולית לבנה. הפה היה עשיר בטעמי אשכולית, תפוח ירוק וליים עם מינרליות טובה. יין מורכב ומעניין בעל חמיצות בולטת השומרת על רעננותו, נעימה אך לא מוגזמת.  עשוי מ 80% סובניון בלאן ן 20% סמיון. הסובניון תסס בנירוסטה ואילו הסמיון יושן במשך 6 חודשים בחבית.

שנין בלאן 2025

שנין בלאן זני. צבעו צהבהב בהיר. באף קיבלתי ארומות של בננה, פיטנגו ועוד ריחות של פירות טרופים כמו אננס ומלון. הפה היה מאוזן, טעם של תפוחים ירוקים עם איזון טוב בין חמיצות למתיקות. ציינתי קודם כי יוליה מביאה את נסיונה המדעי לעשיית היין שלה וכך עשתה גם עם היין הזה כאר החליטה לבצע את  התסיסה בשלושה חלקים שונים. חלק מהענבים הותססו במיכלי נירוסטה, חלק בחבית צרפתית ישנה וחלק נוסף בחבית חדשה. כל זאת כדי להוסיף מורכבות ליין. לדעתי שתיתי את היין מוקדם מדי כי הרגשתי שמדובר ביין מורכב וסגור שעדיין לא הגיע לשיאו.

כששאלתי את יוליה לאן היא שואפת להגיע? ענתה שהיא רוצה לייצר יין ישראלי כלומר לעבוד עם זנים ים תיכונים ולהגיע לתוצאה בעלת אופי מקומי. יוליה גם מאמינה בפילוסופיה של העולם הישן לפיו "הכי טוב לצרוך את היין במקום בו מייצרים אותו". עם האימרה המעניינת הזו עברנו לטעום את היין הבא:

רוזה 2025

צבעו ורדרד בהיר מאד. מיד כשקרבתי את הכוס לאפי עלו ממנה ריחות ורדים לצד פרחים לבנים וגם פטל ומעט בננה עדינה.  בפה היין היה עדין בעל גוף קל, מינרליות טובה וטעמי פטל ותות.  עשוי מ90% ענבי סירה ו 10% ענבי ברברה.

רוג'ום אל הירי 2023

צבעו אדום ארגמן, האף מתמלא בארומות של פטל, פירות יער ודובדבנים . הדובדבנים גם המשיכו בפה, עם יין בעל חמיצות גבוהה וגוף בינוני. לאחר התסיסה היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. ריבוי המינרלים בקרקע הבזלתית מקנים לו או אופיו הייחודי. בלנד בורלודזי המורכב מ 70% קברנה סובניון וה 30% הנותרים מתחלקים לפי החלטת היננית בין מרלו ופטיט ורדו.

שמו המיוחד של היין לקוח מאתר רוג'ום אל הירי אחד המונומנטים הארכיאולוגיים המסתוריים ביותר ברמת הגולן שמהווה  מרכז למחקרים רבים מזה למעלה מ-50 שנה.

כששאלתי את יוליה האם היא חושבת שיין כזה יתיישן ויהיה טוב יותר לשתיה בעוד 5-10 שנים היא הפתיעה אותי בתשובתה כשאמרה: "אני אדם של כאן ועכשיו. לא מעניין אותי שישתו את היין שלי בעוד 10 שנים".

סירה 2023

למרות שזן הסירה מתאפיין בצבע אדום סגול כהה צבע הסירה של סקוריה בהיר למדי אבל כשהאף נושק לכוס מתגלים כמה ריחות אופינים לינות הסירה כולל פלפל ירוק, תבלינים וגם ארומות של נענע. הפה אף הוא מתובל ופולפל מעט עשיר בטעמי דובדבנים ומינרליות שכנראה מגיעה מהקרקע הבזלתית של רמת הגולן. מדובר ביין מכרם יחסית צעיר (בן 7 שנים) ונראה שישתבח עם הזמן.

פטיט וורדו 2024

לקראת סיום הטעימה הציעה יוליה שנטעם את הפטיט ורדו הזני והחדש של היקב. מדובר ביין העשוי מגפנים צעירות שהצטרפו לכרמי היקב רק בשנת 2019. צבעו של היין אדום כהה. באף קיבלתי ארומות של אוכמניות, ופטל שחור. הפה הזכיר טעמי אוכמניות אדומות בשלות. ליין חמיצות נעימה לצד מורכבות ועושר טעמים אך עדיין ניכר כי מדובר ביין מגפנים צעירות. זן הפטיט ורדו הוא בהחלט זן שמפתיע לטובה בישראל ואני מאמין כי בעתיד נראה מהדורות מוצלחות עוד יותר מהזן גם ביקב סקוריה.

לסיכום אומר כי כרמי יקב סקוריה נטועים בטרואר ייחודי השונה מרוב אזורי הגידול המוכרים בישראל. תנאי האקלים הקיצוניים כוללים חורף קר במיוחד, עם ימים שבהם אדמת הכרמים מתכסה לחלוטין במעטה שלג לבן, לצד קיץ חם ויבש. תנאים אלו מאפשרים עונת הבשלה ארוכה המובילה לבציר מאוחר יחסית. סלעי הבזלת והסקוריה, שמקורם בהתפרצויות געשיות עתיקות, יוצרים קרקע עשירה במינרלים המעניקה ליינות ארומות וטעמים ייחודיים. יוליה, שניחנה בגישה מחקרית ומדעית, צפויה להמשיך ולשכלל את איכות היינות המופקים מהגפנים הגדלות בטרואר המרתק שלה ואני מחכה לטעום שוב את הינות שתפיק בעוד כמה שנים.  

הפוסט האלכימיה של הטרואר: סיפורה של המורה למדעים שמפצחת את סוד היין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטורניר הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל, מארח השנה 48 קבוצות וכדי להבטיח כי המשחקים יסתיימו בצורה הוגנת נעזרו המארגנים במערכת כלכלית וחכמה של נתונים. במונדיאל 2026 השלים הכדורגל את המעבר שלו לאינטרנט של הדברים  (IoT). בלב השינוי נמצא שילוב מורכב בין מיקרואלקטרוניקה, טלמטריה אלחוטית מהירה במיוחד, תשתית מחשוב קצה וראייה ממוחשבת רב-ספקטרלית.

טורניר 2026 מסתמך במידה רבה על חומרה מתוחכמת כדי להבטיח דיוק שיפוטי גבוה וחווייה עשירה בנתונים עבור האוהדים. הנה כמה מהשינויים המרכזים של מונדיאל 2026.

1. החוכמה שבתוך המסגרת: הכדור המחובר. הפיתוח הטכנולוגי הבולט ביותר שהוצג במהלך מונדיאל 2026 הוא כדור המשחק הרשמי של אדידס, ששמו "טריונדה" (שפירושו "שלושה גלים" בספרדית). במקום סתם כדור עור חלול, הכדור מתנהג כמו פלטפורמת טלמטריה ברמת תעופה וחלל שעפה באוויר.

יחידת המדידה האינרציאלית (IMU) התלויה במרכז הטריונדה היא יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) מותאמת אישית. ארכיטקטורת שבב מיוחדת זו, שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת, KINEXON  חלוצה בתחום טכנולוגיית הספורט הגרמנית, משלבת מד תאוצה תלת-ממדי וג'ירוסקופ תלת-ממדי. בעוד ששעון חכם צרכני עוקב אחר צעדים ורושם תנועה עשרות פעמים בשנייה, מערכת ה IMU של גביע העולם פועלת בקצב דגימה גבוה במיוחד של 500 הרץ. היא לוכדת 500 חבילות נתונים שונות בכל שנייה, ומשדרת זרם רציף של משתני מהירות, סיבוב ותאוצה מבנית תלת-ממדיים ישירות לרשתות הקצה של האצטדיון.

ההישג ההנדסי: מערכת מתלה הליבה. פריצת הדרך האמיתית אינה רק הסיליקון, אלא האריזה. כאשר חלוץ מקצועי בועט כדורגל, כוח ה- G המיידי המופעל על הכדור יכול בקלות לעלות על Gs 100. כדי למנוע ממצע הסיליקון להישבר או להיקרע מהאנטנה שלו,  KINEXON עיצבה מערכת מתלה פנימית בהתאמה אישית. רשת של כבלים אלסטיים וקלים מעגנים את קפסולת החיישן לליבה הפיזית המדויקת של פנימית הכדור. זה מבטיח שלא משנה כמה חזק נפגע הכדור, מרכז הכובד יישאר סימטרי לחלוטין. שחקנים אינם חשים הבדל בחלוקת המשקל, במקדם הגרר או באווירודינמיקה בהשוואה לכדור מסורתי, אך הם בועטים במכשיר קצה מתקדם ביותר.

2. ביטול שולי טעויות האנוש: העוצמה האמיתית של נתוני החיישן שבתוך הכדור מתגלה כאשר נתוני החיישן משולבים עם מטריצת המעקב האופטית של האצטדיון כדי להפעיל את טכנולוגיית הנבדל החצי אוטומטית (SAOT). דיוק ב"נקודת הבעיטה" הפגיעות הגדולה ביותר בשיפוט ה- VAR מעולם לא הייתה הקווים המצוירים על המסך; זו הייתה בחירת פריים לשידור הווידאו. בקצב סטנדרטי של 50 פריימים לשנייה, שחקן הרץ במהירות שיא יכול לנוע עד 20 סנטימטרים בין שני פריימים רצופים – לעתים קרובות הפער המדויק בין נבדל לנבדל. על ידי התאמת 16 מצלמות המעקב הייעודיות המותקנות בארכיטקטורת האצטדיון לנתוני חיישן הכדור של 500 הרץ, המערכת מזהה במדויק את המגע המדויק במילישנייה. יחידת הממשק האינפראמטרית (IMU) של הכדור רושמת עלייה חדה בתאוצה הנראית על גבי מסכי VAR כ"גרפיקת פעימות לב" ברורה ומסמנת את "נקודת הבעיטה" המוחלטת.

וידאו מסורתי (50 פריימים לשנייה): סריקת רשת גוף תלת-ממדית בו זמנית, מערכי המצלמות של האצטדיון לוכדים נתונים 50 פעמים בשנייה, ועוקבים באופן דינמי אחר 29 נקודות נתונים בודדות על גופו של כל שחקן. זה כולל את הכיוון המרחבי המדויק של גפיים, כתפיים וקצות נעליים. מודלים של בינה מלאכותית מותאמים אישית הפועלים על שרת בעל תפוקה גבוהה

מעבדים עוצמתיים משלבים את נתוני רשת המעקב עם הטלמטריה של הכדור. אם מתרחשת סטייה מנבדל בחותמת הזמן המדויקת של נקודת הבעיטה, התראה אוטומטית מופעלת בתא ה-VAR תוך שניות, מה שמגדיל את דיוק קבלת ההחלטות לרמה כמעט מושלמת של 99.99%.

3. פתרון נגיעות פנטום ומדדי כדור  – מעבר לחישובי נבדל, ארכיטקטורת החיישנים של הטריונדה מספקת בהירות חיונית לגבי אירועים שמצלמות וידאו מתקשות לפתור. הפרדת מגע מיקרו (ספייק "פעימות הלב"): בחלל הצפוף של רחבת עונשין, ההבחנה האם מסירה שפשפה את ידו של מגן או נזרקה משערו של תוקף יכולה לשנות את כל מהלך המשחק. נתוני המגע של 500 הרץ של ה-IMU רושמים את תדר הרטט הייחודי של פגיעות חומרים שונות. כדור הפוגע בשיער רך יוצר פרופיל טלמטריה שונה לחלוטין מכדור הפוגע בנעל מוצקה.

לוחות המובילים של מהירות ומרחק: הנתונים המיידיים מאפשרים לפיפ"א להציג ניתוחי מעקב מיידיים ומדויקים בשידורי טלוויזיה חיים. אוהדים יכולים לצפות במהירות הבזק של הכדור – כמו הבעיטה המהירה כברק של אידריסה גואיי עבור סנגל – או לעקוב אחר הישגים ארוכי טווח כמו הבעיטה של ​​קווין פינה למרחק של 31.228 מטר עבור כף ורדה.

4. הפעלת הסיליקון: טעינה אלחוטית באמצעות אינדוקציה היוותה אתגר תכנוני מרכזי בתכנון הכדור. מכיוון שלא ניתן לחבר כדורגל לשקע בקיר כדי לטעון אותו מצאו המתכננים פתרון ע"י תכנון מארז החיישן הפנימי המשתמש בסלילי אינדוקציה אלחוטיים משולבים. הכדורים מאוחסנים בעריסות טעינה חכמות שעוצבו בהתאמה אישית לפני שריקת הפתיחה, ואורזים מספיק אנרגיה כדי להפעיל את משדר הטלמטריה הפנימי למשך עד שש שעות רצופות. זה מספק מרווח חשמל רב גם אם משחק נוקאאוט אינטנסיבי נמשך להארכה מאוחרת ולדו-קרב פנדלים פתאומי.

משדרים בעלי צריכת חשמל נמוכה במיוחד : הנתונים חייבים לנוע ממרכז המגרש הנע במהירות לתחנות בסיס בקורות האצטדיון ללא השהיה או אובדן חבילות נתונים. המהירות הדרושה מושגת באמצעות משדרים אלחוטיים מיוחדים בעלי פס רחב במיוחד (UWB) בשילוב עם שבבי קצה של Nordic Semiconductor שתוכננו לצריכת חשמל נמוכה במיוחד. רכיבים אלה משתמשים בפס תדרים יעיל ביותר שנשאר נקי מאותות סלולריים של הצרכנים, ומבטיחים ש-80,000 משתמשי סמארטפונים במושבי האצטדיון לא יגרמו להפרעות לשידור החיוני של השיפוט.

מונדיאל 2026 מוכיח כי הגענו לאבן דרך חשובה בה שבבי סיליקון הפכו חיוניים למשחק הכדורגל בדיוק כמו הדשא על המגרש. על ידי המרת תנועה פיזית ללוגיקה דיגיטלית מיידית, רשתות חיישנים בסיסיות אלו מבטיחות מינימום טעויות אנוש בזכות מקסימום נתונים מדויקים וכך ניתן להכריע משחקים אך ורק על ידי מיומנות מקצועית של טובי שחקני הכדורגל בעולם.

הפוסט מונדיאל 2026 – האינטרנט של הבעיטות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במשך עשרות שנים, תעשיית השבבים הזינה בשקט את המהפכה הדיגיטלית. מהנדסים בחדרים נקיים ובמעבדות התכנון בנו את השבבים שהפכו את סמארטפונים לחכמים יותר, מכוניות לבטוחות יותר ומרכזי נתונים לחזקים יותר. אך כיום, כאשר העולם נכנס לעידן המוגדר על ידי בינה מלאכותית וביקוש למשאבי מחשוב חסרי תקדים, התעשייה מתמודדת עם משבר שאף סכום של השקעה הונית לא יכול לפתור: מחסור עולמי בכישרונות מיומנים בתחום השבבים.

מחסור זה אינו חוסר איזון זמני. זהו אתגר מבני ורב-שכבתי המאיים להאט את המומנטום של התעשייה החשובה ביותר בעולם. ובניגוד לשיבושים בשרשרת האספקה ​​או למיתון מחזורי, כישרונות לא ניתנים לייצר, לשלוח או לאגור. יש לטפח אותם – והעולם מפגר בצורה מסוכנת.

סערה מושלמת של ביקושים

תעשיית השבבים מתרחבת בקצב היסטרי. ממשלות משקיעות מיליארדים במפעלים חדשים. חברות מתחרות על בניית מאיצי בינה מלאכותית, זיכרון ברוחב פס גבוה, קווי אריזה מתקדמים ומערכות ליתוגרפיה מהדור הבא. התיאבון העולמי למחשוב הפך לבלתי נדלה.

אך כל מפעל חדש דורש אלפי מהנדסים, טכנאים ומפעילים. כל ארכיטקטורת שבבים חדשה דורשת מומחים בתכנון, אימות, מדעי החומרים ותוכנה. וכל קפיצה במורכבות הייצור – מליתוגרפיה של EUV ועד מערכות מבוססות שבבים – דורשת מומחיות עמוקה יותר מהדור שקדם לו.

על פי ניתוחי תעשייה, העולם יזדקק ליותר ממיליון עובדי שבבים נוספים עד 2030. ארצות הברית לבדה חייבת להוסיף 100,000 עובדים חדשים מדי שנה כדי לעמוד ביעדי ACT CHIPS. אירופה ניצבת בפני פער דומה. טייוואן ודרום קוריאה נאבקות לשמור על צינורות הכישרונות שלהן. אפילו סין, עם הבסיס ההנדסי העצום שלה, מדווחת על מחסור בתפקידי ייצור מתקדמים.

התעשייה מתרחבת מהר יותר ממה שכוח העבודה יכול לגדול – והפער מתרחב מדי שנה.

אחד האתגרים הדחופים ביותר הוא דמוגרפי. חלק משמעותי מכוח העבודה של השבבים מזדקן. בארה"ב, כמעט שליש מעובדי השבבים הם מעל גיל 55, ורבים יפרשו בעשור הקרוב. אלה לא רק עובדים – הם שומרי ידע סמוי שנבנה במשך עשרות שנים של ניסיון מעשי.

כאשר מהנדס ליתוגרפיה ותיק פורש לגמלאות, הוא לוקח איתו אלפי שעות של אינטואיציה: כיצד כלי מתנהג תחת לחץ, כיצד תהליך משתנה לאורך זמן, כיצד לפתור בעיות של קריסת תפוקה בשעה 3 לפנות בוקר. ידע זה לא ניתן להחלפה בקלות על ידי ספרי לימוד או מודולי הדרכה. התעשייה מתמודדת עם משבר של העברת ידע, ומנהלי משאבי אנוש יודעים זאת.

אוניברסיטאות לא עומדות בקצב

במקביל, צינור הבוגרים החדשים מצטמצם. ההרשמה לתוכניות הנדסת חשמל יורדת מזה שנים. סטודנטים נמשכים לתוכנה, בינה מלאכותית, פינטק ואבטחת סייבר – תחומים הנתפסים כזוהרים, גמישים או משתלמים יותר.

בארה"ב, אוניברסיטאות העניקו פחות מ-14,000 תארים ראשונים בהנדסת חשמל בשנים האחרונות – הרבה מתחת למה שהתעשייה צריכה. אירופה מתמודדת עם מגמות דומות. אפילו במדינות עם תרבות הנדסית חזקה, כמו גרמניה ויפן, תוכניות ספציפיות למחצה מתקשות למשוך סטודנטים. התוצאה היא פער הולך וגדל בין ביקוש התעשייה לתפוקה האקדמית.

פער הכישורים: מטרה נעה

גם כאשר חברות מוצאות מועמדים, הכישורים שהן צריכות משתנים מהר יותר מאשר מה שהאוניברסיטאות מסוגלות להסתגל. עליית הבינה המלאכותית, אינטגרציה הטרוגנית, שבבים ואריזות מתקדמות יצרה ביקוש למערכי כישורים היברידיים שכמעט ולא היו קיימים לפני עשור.

מהנדס השבבים של ימינו חייב להבין בפיזיקת התקנים, במדעי החומרים, בתוכנות משובצות, בהנדסת אמינות ועוד ועוד.זה כבר לא תחום יחיד – זוהי קבוצת תחומים מחוברים.

צוותי משאבי אנוש לא רק מגייסים מהנדסים; הם מגייסים פותרי בעיות רב-תחומיים המסוגלים לנווט במורכבות בכל רמה של הערימה.

תחרות מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות

גם תעשיית השבבים מאבדת כישרונות לענקיות תוכנה וחברות בינה מלאכותית. בוגרים מבריקים שפעם היו מצטרפים באופן טבעי לאינטל או ל-TSMC, רואים כעת הזדמנויות אטרקטיביות יותר בגוגל, אנבידיה, , OpenAI או טסלה. חברות אלו מציעות:

• משכורות גבוהות יותר
• סביבות עבודה גמישות
• התקדמות קריירה מהירה יותר
• השפעה נראית לעין יותר

בינתיים, תפקידי ייצור שבבים דורשים לעתים קרובות עבודה במשמרות, פרוטוקולים מחמירים של חדרים נקיים ומעבר לאתרי מפעלים מרוחקים. התחרות עזה – ותעשיית השבבים מפסידה.

התרחבות עולמית ללא כישרון גלובלי

ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות בתחום השבבים. ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן, הודו וסין כולן בונות מפעלים חדשים. אבל כסף לא יכול להמציא מהנדסים יש מאין.

מפעל אינו בניין; זוהי מערכת אקולוגית חיה של מומחיות. ללא האנשים הנכונים, מפעל לא יכול להגיע למלוא הקיבולת – או אפילו לפעול בביטחה.

חברת היעוץ מקינזי מזהירה כי מפעלים חדשים רבים מסתכנים בעיכובים בהקמת בנינים או בניצול נמוך של מתקנים עקב מחסור בכוח אדם. באזורים מסוימים, חברות כבר מתחרות על אותו מאגר מוגבל של טכנאים, מה שמגדיל את השכר והתחלופה.

צוואר הבקבוק של המנהיגות

מעבר למהנדסים, התעשייה מתמודדת עם מחסור במנהיגים. ניהול מפעל דורש מנהלים שמבינים את התפעול, שרשראות האספקה, הבטיחות, התשואה ודינמיקת כוח האדם. מנהיגים אלה נדירים – והתעשייה מתרחבת מהר יותר ממה שצנרת המנהיגות יכולה לגדול.

עד שנת 2030, התעשייה תזדקק לעשרות אלפי מנהיגים חדשים בדרג הביניים ובכירים. בלעדיהם, תוכניות ההתרחבות יתקעו.

הצד האנושי של פריחת הסיליקון

מאחורי המספרים מסתתר סיפור אנושי. עבודת שבבים היא תובענית. מהנדסים מתמודדים עם לחץ עז, שעות ארוכות והחלטות בעלות סיכון גבוה. עליית הבינה המלאכותית האיצה את לוחות הזמנים והגדילה את הציפיות.

חלק מהחברות מדווחות על שחיקה ותחלופה גוברים. אחרות מתקשות לשמר מהנדסים צעירים שחשים מוצפים ממורכבות התחום. התעשייה חייבת לא רק לגייס כישרונות – היא חייבת גם לתמוך בהם.

מרוץ נגד הזמן

מחסור בכישרונות שבבים אינו איום רחוק. הוא קורה עכשיו, והשלכותיו כבר נראות לעין: השקות מוצרים מתעכבות, זמני אספקה ​​מורחבים ומחזורי חדשנות איטיים יותר.

עתידו הדיגיטלי של העולם תלוי בפתרון המשבר הזה. משמעות הדבר היא חשיבה מחדש על חינוך, השקעה בהכשרה, שיפור סביבות עבודה והפיכת קריירות בתחום השבבים לאטרקטיביות יותר לדור הבא.

לתעשייה יש את ההון, את השאפתנות ואת הדחיפות. מה שהיא צריכה עכשיו זה אנשים – והמרוץ למציאתם כבר נמצא בשיאו.

הפוסט תעשיית השבבים דוהרת לטריליון דולר – אך בעיה בלתי נמנעת עלולה לעצור את ההצלחה הכבירה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היא גדלה בירושלים ובצעירותה לא נמשכה לתחום המדעים המדויקים. גם לא היה שם הורה או מורה שניסו לכוון אותה לתחום. באוניברסיטה העברית בחרה ללמד בלשנות ועבדה שנים לא מעטות באקדמיה ללשון עברית. אך ככל הנראה הידע שרכשה בתחום התקשורת הבינאישית עזר לה, להבין אנשים, להיקלט בתעשיית השבבים וגם להשתלב בתפקידים בכירים ללא רקע טכני כלשהו. כיום לאחר למעלה מ-30 שנות עבודה בתעשיית השבבים יש לה רק דברים טובים להגיד על הדרך, החברות והאנשים אותם פגשה במהלך הקריירה הארוכה והמגוונת שלה.

אז איך הגעת לתחום השבבים?

הכל קרה במקרה. בשנת 1993 עברתי עם בעלי וילדיי לחיפה בעקבות הזדמנות עסקית חדשה של בעלי, ומצאתי את עצמי בצומת דרכים מקצועי. אף על פי שיכולתי להשתלב בתחום הבלשנות באקדמיה, קיבלתי החלטה לפנות לתעשייה. עמדו בפניי שלוש הצעות עבודה שונות: בטמבור, בשטראוס ובצורן. כאם לילדים צעירים, העדפתי לעבוד קרוב לבית. התגוררנו אז בשכונת רמת אשכול, סמוך למרכז תעשיות מדע (מת"מ) שבו פעל גם מעון לילדים. מכיוון שחברת "צורן" הייתה ממוקמת במת"מ החלטתי להשתלב בחברה, שמיקומה היה הכי קרוב והכי אידיאלי עבורי.

התחלתי את דרכי בצורן כמנהלת משאבי אנוש תחת ניהולו של מוטי מבל, שניהל את הסניף הישראלי. זמן קצר לאחר מכן מוטי עזב, ואז פגשתי את ד"ר לוי גרצברג, יזם ומנכ"ל צורן שחי בארה"ב. עם הגעתו לישראל, הוא מינה אותי לכהן גם כ Site Manager של הפעילות בארץ. בשנת 1995 הונפקה צורן בארה"ב. מבחינתי צורן היתה ציון דרך חשוב בקריירה שלי והעניקה לי כלים וניסיון עצום.

בשנת 2000 עזבתי את החברה והצטרפתי כסמנכ"לית תפעול לחברת  Emblaze Semiconductor . שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2003, הקמתי יחד עם אלון עירוני את חברת. Siano Mobile Silicon אלון כיהן כמנכ"ל ואני שימשתי כסמנכ"לית התפעול והכספים (CFO/COO) של החברה. הגענו לשיא ייצור מרשים של 3 מיליון שבבים בחודש, אשר שימשו לקליטת שידורים טלוויזיוניים טרסטריאליים ואיפשרו למליוני אנשים בכל העולם לצפות בטלוויזיה ישירות מהמכשיר הנייד. עם זאת, כאשר הסמארטפונים החלו לספק את פתרון הצפייה בטלויזיה באופן מובנה, הטכנולוגיה של סיאנו הפכה למיותרת, והחברה נסגרה.

חמוטל עוד הספיקה לעזור לשותפה אלון עירוני להקים את חברת טרניקה העוסקת ביצירת טיפולים יעילים לסובלים ממיגרנות כרוניות לפני שגיא קורן מייסד Xsight Labs צילצל אליה והזמין אותה להיות ה- COO של חברתו החדשה, תפקיד אותו היא ממלאת בהצלחה עד היום.

את דוגמא מצוינת לאשה שהשתלבה נפלא בתעשיית השבבים. מה לדעתך צריך לעשות כדי שיותר נשים יצטרפו לתעשייתינו.

אני חושבת שצריך לעודד נשים כבר מגיל צעיר לכיוון חינוך טכנולוגי. אני פחות מאמינה באפליה מתקנת ויותר בחינוך מגיל צעיר. לדעתי כבר בכיתה ו' צריך למצא דרכים לקרב נשים לתעשיה. אפשר וצריך לעשות יותר ואני גם מוכנה להתנדב ולתרום לענין הזה.

ומדוע אנחנו לא רואים (כמעט בכלל) נשים בתפקידי ניהול?

יש אכן מעט מאד נשים מנהלות בהייטק בכלל ובתחום הסמיקונדקטור בפרט. זהו תחום קשה ויש בסמיקונדקטור הרבה שובינזם. אני לא סבלתי מזה אף פעם אבל זה קיים.

לדעתי יש גם בעיה בצד הנשי. סמיקונדקטור נתפס אצל נשים רבות כתחום גברי והן לא מכוונות לתחום. יש יותר נשים בתחום התוכנה או הסייבר והיום גם נהיה מודרני לנשים להיות Product Manager אבל בגדול אין מודעות ואיך חינוך של נשים לתחום השבבים ואנחנו בתעשיית השבבים סובלים מכך. גם אני באופן אישי סובלת מכך שאין לי מספיק מהנדסות.

האם ניסית לעזור לנשים שהגיעו לעבודה אצלך להשתלב בתעשיה?

כמובן, אני משתדלת להתחשב בנשים, להיות יותר סובלנית בחופשות לידה ארוכות ולתמוך בהן ככל יכולתי. למען האמת, הנשים שמגיעות אלינו טובות יותר מהגברים. יש לי נשים בתכנון חומרה, בתוכנה, ב DFT  וב- Verification  והן מצוינות. כיום 15-20% מהמהנדסים שלנו הן נשים אבל זה כואב לי שאין יותר.

האם אפשר לשנות את המצב? כלומר לדאוג שיותר נשים ילמדו אלקטרוניקה ו VLSI באקדמיה?

אני בהחלט מאמינה שזה אפשרי. זה אמנם קשה יותר לנשים לעבוד במקצוע הזה כי בדרך כלל הדאגה וגידול הילדים נופלת בעיקר על הנשים אבל זה אפשרי. אמרתי שהנשים יותר טובות מהגברים כי כדי לנהל בית ולהצליח במקביל בעבודה הן צריכות להיות ממושמעות ומסודרות. רק כך אפשר להצליח בכל משימות היום יום. אני מאמינה שאפשר גם לעשות שינוי חשיבתי בקרב צעירי הדור הבא כמו שכבר היום יש יותר נשים מגברים שנרשמים ללימודי הרפואה, כך אפשר לעשות גם בתחום השבבים!

הפוסט בלי מורים למדעים ובלי הורים מהנדסים: האישה שפילסה בעצמה את הדרך לצמרת תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הבריאות ורשות החדשנות משיקים תוכנית ניסוי רגולטורית לבחינת מערכות בינה מלאכותית רפואיות בעלות רמת עצמאות גבוהה. במחזור הראשון ישתתפו שלוש חברות ישראליות – פלסאנמור, קורדיו מדיקל וסימהוק – שיפעילו פיילוטים בבתי החולים בילינסון, איכילוב והדסה.

התוכנית, המוגדרת “ארגז חול רגולטורי”, נועדה לבחון טכנולוגיות שקשה לשלב במסלולי האישור הקיימים. במקום להמתין לגיבוש מלא של תקנות חדשות, החברות והמרכזים הרפואיים יבחנו את המערכות בסביבה מבוקרת ובליווי הרגולטור. לצד הביצועים הקליניים ייבחנו גם אחריות מקצועית, ניהול סיכונים, מידת הפיקוח האנושי והדרך שבה יש לחלק את האחריות בין המערכת האוטומטית לבין הרופא או איש הצוות הרפואי.

זהו ארגז החול הראשון בישראל המתמקד במערכות AI רפואיות אוטונומיות, אך לא הראשון מסוגו בעולם. רשות התרופות והמכשור הרפואי הבריטית, MHRA, מפעילה מאז 2024 את תוכנית AI Airlock, שבה נבחנים מכשירים רפואיים מבוססי בינה מלאכותית והפערים שבין יכולותיהם לבין כללי הרגולציה הקיימים.

פלסאנמור: מפענוח בידי רופא להחלטה אוטונומית

פלסאנמור תפעיל במרכז הרפואי רבין–בילינסון פיילוט למערכת המנתחת בדיקות אולטרסאונד שמבצעות נשים בהיריון בביתן. היעד הוא לבחון אם ניתן לאפשר למערכת לקבל החלטות קליניות בנוגע לבדיקות שגרתיות, בלי שכל בדיקה תועבר בהכרח לפענוח פרטני של רופא.

המערכת הקיימת של פלסאנמור מבוססת על מתמר אולטרסאונד המתחבר לטלפון חכם ומאפשר לאישה לבצע סריקה ביתית בהנחיית יישומון. במתכונת הנוכחית התמונות מועברות לצוות רפואי לצורך בדיקה ופענוח. בנובמבר 2025 קיבלה המערכת אישור De Novo של מינהל המזון והתרופות האמריקני, FDA, לשימוש ביתי תחת פיקוח מקצועי מרחוק. (PULSENMORE | Home Ultrasound)

הפיילוט החדש מבקש להתקדם מעבר למודל שבו הבינה המלאכותית מסייעת באיסוף התמונות בלבד. המערכת אמורה לנתח את הבדיקה, לזהות אם התקבל מידע מספק ולהחליט אם הממצאים תואמים בדיקה שגרתית או מחייבים העברה לבדיקת רופא.

המעבר הזה מעלה שאלות רגולטוריות שונות מאלה של מערכת ניטור רגילה: מהי רמת הדיוק הנדרשת ממערכת המסננת בדיקות באופן עצמאי, כיצד מטפלים במקרים שאינם חד־משמעיים, ומי נושא באחריות אם המערכת אינה מזהה ממצא חריג.

קורדיו: הקול כאמצעי לזיהוי הידרדרות לבבית

קורדיו מדיקל תפעיל פיילוט במרפאה לאי־ספיקת לב במרכז הרפואי איכילוב. המערכת תשלב ניתוח הקלטות קול עם שאלונים רפואיים, נתוני טלפון חכם, שעון חכם ומידע מן התיק הרפואי.

המטרה היא לזהות הידרדרות במצבו של חולה אי־ספיקת לב עוד לפני הופעת תסמינים חמורים, ובהמשך להמליץ על התאמת טיפול תרופתי בהתאם לפרוטוקול שהגדיר הרופא המטפל. הפיילוט יבחן אפוא לא רק מערכת שמתריעה בפני הצוות, אלא מערכת שעשויה להשתלב באופן פעיל בניהול הטיפול הביתי.

הטכנולוגיה של קורדיו מבוססת על ההנחה שהצטברות נוזלים בריאות משנה באופן עדין את מאפייני הקול. במחקר שכלל 416 חולי אי־ספיקת לב בישראל, מערכת HearO של החברה ניתחה הקלטות יומיות בכמה שפות. בקבוצת האימות היא זיהתה 10 מתוך 14 מקרי ההידרדרות, כשלושה שבועות בממוצע לפני אשפוז או צורך בטיפול תוך־ורידי. החוקרים ציינו גם כשלוש התרעות בלתי מוסברות למטופל בשנה ואת מספר האירועים הקטן כמגבלה של המחקר. (American Heart Association)

הפיילוט באיכילוב מרחיב את המודל מעבר לניתוח קול בלבד. שילוב נתונים ממקורות שונים עשוי לשפר את הדיוק, אך גם להגדיל את המורכבות הרגולטורית: יש לקבוע כיצד המערכת שוקלת מידע סותר, באילו תנאים היא רשאית להציע שינוי תרופתי ומתי נדרשת התערבות של איש צוות.

סימהוק: לאפשר גם לצוותים שאינם מומחי אולטרסאונד לבצע מדידה

סימהוק תפעיל פיילוט במרכזים הרפואיים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים. המערכת מדריכה את המשתמש בזמן אמת כיצד להזיז את מתמר האולטרסאונד ולאסוף את התמונות הנדרשות להערכת משקל העובר.

הפיילוט יבחן אם ניתן להרחיב את ביצוע הבדיקה לאנשי צוות רפואי שאינם מומחים באולטרסאונד, תוך שמירה על דיוק, איכות ובטיחות. בשונה מהמערכת הביתית של פלסאנמור, כאן הדגש הוא על סיוע למפעיל מקצועי לרכוש תמונות מתאימות ולבצע הערכה שבדרך כלל דורשת מיומנות וניסיון של מומחה.

הערכת משקל עובר מבוססת בדרך כלל על מדידת איברים ואזורים שונים בתמונת האולטרסאונד והזנת המדידות לנוסחאות סטטיסטיות. מערכת המספקת הנחיה בזמן אמת יכולה לצמצם חלק מן התלות בניסיון המפעיל, אך הרגולטור יצטרך לקבוע אילו אנשי צוות רשאים להשתמש בה, מהי ההכשרה הדרושה ומה קורה כאשר איכות התמונות אינה מספקת.

מעבר מתמיכה בהחלטה לקבלת החלטה

רוב מערכות הבינה המלאכותית שנכנסו עד כה לשימוש רפואי מוגדרות מערכות תומכות החלטה. הן מסמנות ממצא חשוד, מדרגות סיכון או מציעות אפשרות טיפולית, אך האחריות להחלטה נשארת במפורש בידי רופא.

שלושת הפיילוטים עוסקים במדרגה הבאה: מערכת שמסננת בדיקת אולטרסאונד ללא פענוח שגרתי של רופא, מערכת שעשויה להמליץ על שינוי טיפולי לפי פרוטוקול, ומערכת המרחיבה את קבוצת אנשי המקצוע המסוגלים לבצע בדיקה.

מעבר כזה מחייב יותר מהוכחת דיוק ממוצע. הרגולטור יצטרך לבחון את התנהגות המערכות במקרים חריגים, את איכות הנתונים שעליהם אומנו האלגוריתמים, את מידת ההטיה בין קבוצות מטופלים ואת יכולת הצוות להבין מדוע התקבלה החלטה מסוימת.

שאלות נוספות נוגעות לעדכוני תוכנה. בניגוד למכשיר רפואי קבוע, אלגוריתם עשוי להשתנות בעקבות עדכון, נתונים חדשים או התאמה לאוכלוסייה אחרת. לכן יש צורך לקבוע מתי שינוי בתוכנה מחייב בדיקה רגולטורית חדשה וכיצד מנטרים את ביצועי המערכת לאחר הטמעתה.

הרגולציה כחלק מפיתוח המוצר

החברות שייבחרו בארגז החול יקבלו ליווי של משרד הבריאות ומימון במסגרת קרן הפיילוטים של רשות החדשנות. המטרה אינה להעניק להן פטור מדרישות בטיחות, אלא לבנות יחד איתן את סוג הראיות והבדיקות שיידרשו בדרך לאישור מסחרי.

מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מסר כי תפקידה של רגולציה מודרנית אינו מסתכם בהצבת מגבלות, אלא גם ביצירת דרך בטוחה להגעת חדשנות למטופלים. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, ציין כי הניסיון שייצבר בפיילוטים עשוי לסייע לחברות גם בהתמודדות עם רגולטורים בשווקים בינלאומיים.

מבחינת חברות ה־HealthTech, חשיבות התוכנית עשויה להיות רחבה משלושת הפיילוטים הראשונים. כללים שיגובשו בעקבותיהם יוכלו להגדיר אילו מערכות רפואיות רשאיות לפעול באופן אוטונומי, איזו רמת פיקוח אנושי נדרשת ואילו נתונים קליניים יש להציג לפני כניסה לשימוש שגרתי.

הפוסט ישראל תבחן מערכות AI רפואיות אוטונומיות בשלושה בתי חולים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK hynix השלימה ביום שישי, 10 ביולי 2026, הנפקת תעודות פיקדון אמריקניות – ADR – בהיקף של כ־26.5 מיליארד דולר והחלה להיסחר בנאסד״ק. ניירות הערך תומחרו ב־149 דולר ליחידה, נפתחו במחיר של 170 דולר וסיימו את יום המסחר הראשון במחיר של 168.01 דולר – עלייה של 12.8% לעומת מחיר ההנפקה.

החברה הנפיקה 177.9 מיליון תעודות ADR. כל עשר תעודות מייצגות מניה רגילה אחת של SK hynix הנסחרת בבורסה של קוריאה הדרומית. ההנפקה הפכה לעסקת גיוס המניות הגדולה ביותר שביצעה חברה זרה בשוק האמריקני, ועקפה את הנפקת עליבאבא מ־2014.

עם זאת, אין מדובר בהנפקה ראשונה במובן המקובל. SK hynix היא חברה ציבורית ותיקה ואחת החברות הגדולות במדד קוספי בסיאול. המהלך הוא רישום נוסף בארצות הברית, המלווה בהנפקת מניות חדשות, ונועד לאפשר למשקיעים אמריקנים לרכוש חשיפה ישירה לחברה באמצעות ניירות ערך הנסחרים בדולרים בנאסד״ק.

הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד. לפי רויטרס, ההזמנות היו גדולות פי שבעה ממספר תעודות ה־ADR שהוצעו למשקיעים. מחיר ההנפקה היה גבוה בכ־2.7% ממחירה הממוצע של מניית החברה בסיאול בשלושת ימי המסחר שקדמו לתמחור.

הכסף מיועד למפעלים ולציוד EUV

SK hynix מתכננת להשתמש בכספי ההנפקה להקמת מפעלי שבבים חדשים בקוריאה הדרומית ולרכישת ציוד ייצור מתקדם. בין השאר הזכירה החברה מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני – EUV – מתוצרת ASML, הדרושות לייצור הדורות המתקדמים של שבבי הזיכרון.

החברה מרחיבה גם את פעילותה בארצות הברית ומתכננת להקים באינדיאנה את אתר הייצור הראשון שלה במדינה. ארצות הברית הייתה השוק הגדול ביותר של SK hynix בשנת 2025, והיוותה 68.8% מהכנסותיה. הכנסות החברה באותה שנה הסתכמו בכמעט 65 מיליארד דולר, והרווח הגיע לכ־28 מיליארד דולר.

ההשקעות נועדו להתמודד עם הצמיחה המהירה בביקוש לזיכרון רוחב פס גבוה – HBM – המשולב לצד מעבדים גרפיים ומאיצי בינה מלאכותית. זיכרונות אלה מאפשרים להעביר כמויות גדולות של מידע במהירות בין המעבד לבין מערכי הזיכרון, והפכו לרכיב מרכזי במערכות האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית.

הנהנית המרכזית משוק ה־HBM

SK hynix נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של זיכרונות HBM ולאחת הספקיות המרכזיות של אנבידיה ו־AMD. מעמדה בתחום הפך אותה לאחת הנהנות הבולטות מן ההשקעות האדירות בחוות שרתים ובתשתיות בינה מלאכותית.

העובדה שהחברה נסחרה עד כה בעיקר בסיאול הקשתה על חלק מהמשקיעים המוסדיים והפרטיים בארצות הברית לרכוש את מניותיה ישירות. רישום ה־ADR בנאסד״ק מרחיב את בסיס המשקיעים שלה, משפר את נזילות המניה ועשוי לצמצם את פער התמחור בינה לבין יצרניות שבבים אמריקניות.

לפי נתוני LSEG שצוטטו ברויטרס, ערב ההנפקה נסחרה SK hynix לפי מכפיל רווח עתידי של כ־5.8, לעומת מכפיל של כ־7 למתחרה האמריקנית מיקרון. המשקיעים המקווים לצמצום הפער מעריכים כי נגישות ישירה לשוק האמריקני עשויה להביא לתמחור גבוה יותר של החברה.

גם סימן להתלהבות – וגם מבחן לשוק

קבלת הפנים החיובית אינה מבטלת את הסיכונים. מניית SK hynix בסיאול ירדה בכ־25% מהשיא שאליו הגיעה כשבועיים לפני הרישום בארצות הברית, לאחר תקופה שבה עלתה במאות אחוזים. העליות החדות בענף יצרו חששות שהתמחור כבר משקף ציפיות גבוהות מאוד להמשך השקעות הבינה המלאכותית.

שוק הזיכרונות ידוע גם במחזוריות החריפה שלו. הרחבת כושר הייצור בתקופות של מחסור עשויה ליצור עודפי היצע בהמשך, אם קצב ההשקעות בחוות שרתים ייחלש או אם הביקוש ל־HBM יצמח לאט מהצפוי.

עם זאת, השלמת גיוס של 26.5 מיליארד דולר והעלייה ביום המסחר הראשון מעידות כי המשקיעים עדיין מעניקים ערך גבוה לחברות המספקות את התשתית הפיזית של מהפכת הבינה המלאכותית. עבור SK hynix, הרישום בנאסד״ק אינו רק מהלך פיננסי: הוא מחזק את מעמדה כחברת שבבים גלובלית ומספק לה הון הדרוש להמשך המרוץ מול סמסונג ומיקרון על הדורות הבאים של זיכרונות HBM.

הפוסט SK hynix גייסה 26.5 מיליארד דולר בנאסד״ק; המניות זינקו בכ־13% ביום המסחר הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל פתחה חזית משפטית נגד OpenAI, שעד לא מכבר נחשבה לשותפה מרכזית שלה בתחום הבינה המלאכותית. בתביעה שהוגשה ב־10 ביולי 2026 לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה טוענת אפל כי OpenAI ושני עובדים לשעבר שלה השתמשו בסודות מסחריים כדי להאיץ את כניסתה של מפתחת ChatGPT לשוק מוצרי החומרה.

התביעה, שמספרה Apple Inc. v. Liu, 5:26-cv-07078, הוגשה נגד OpenAI Foundation, הזרוע המסחרית OpenAI Group PBC, חברת החומרה io Products ושני עובדים לשעבר באפל: טאנג יו טאן וצ’אנג ליו. מדובר בשלב פתיחת ההליך בלבד, והטענות המפורטות בתביעה טרם נבחנו או הוכחו בבית המשפט.

לפי כתב התביעה, OpenAI ניהלה מאמץ שיטתי לגיוס עובדי אפל ולהשגת מידע על מוצרים שטרם הוכרזו, תהליכי פיתוח, ספקים ושיטות ייצור. אפל טוענת כי יותר מ־400 מעובדיה לשעבר מועסקים כיום ב־OpenAI, אך עצם המעבר של עובדים בין החברות אינו בלתי חוקי. במוקד התביעה עומדת הטענה כי עובדים מסוימים לא הסתפקו בשימוש בניסיון ובמיומנויות שרכשו, אלא נטלו עמם מסמכים ומידע מוגנים.

בכירים לשעבר במערך החומרה של אפל

טאנג יו טאן עבד באפל במשך כ־24 שנים והיה סגן נשיא לעיצוב מוצרים, ובין היתר היה מעורב בפיתוח האייפון וה־Apple Watch. לאחר שעזב את אפל הצטרף למיזם io, שהוקם עם מעצב אפל לשעבר ג’וני אייב, ובהמשך מונה למנהל החומרה הראשי של OpenAI.

אפל טוענת כי עוד לפני עזיבתו שלח טאן לעצמו מידע על ספקים וסיכומים פנימיים של תעשיית החומרה. החברה מייחסת לו גם הנחיות לכאורה למועמדים לעבודה שהגיעו מאפל להביא לראיונות ב־OpenAI רכיבים פיזיים ששימשו בעבודתם, במסגרת מפגשי “הצג וספר”.

הנתבע השני, צ’אנג ליו, עבד כמהנדס חשמל בכיר באפל במשך שמונה שנים. לפי התביעה, ליו לא החזיר מחשב נייד של החברה לאחר עזיבתו, ניצל פרצת אימות כדי להמשיך להתחבר לרשת הפנימית והוריד עשרות קבצים חסויים הקשורים לפיתוח חומרה. אפל טוענת גם כי נעזר במחשב של עובדת אחרת כדי לקבל גישה למסמכים נוספים.

אלה הן טענות אפל בלבד בשלב זה. ליו וטאן טרם מסרו תגובה פומבית מפורטת לטענות שהועלו נגדם.

טענות גם נגד השימוש בספקים

התביעה אינה מוגבלת להעברת מידע בידי עובדים. אפל טוענת כי אנשי OpenAI פנו גם לחברות בשרשרת האספקה שלה וביקשו מהן מידע או הדגמות של תהליכי ייצור חסויים.

במקרה אחד, לפי אפל, ספק התבקש להדגים עבור OpenAI שיטה ייחודית לגימור מתכת, לאחר שנאמר לו לכאורה כי אפל אישרה את הדבר. אפל טוענת כי האישור לא ניתן וכי מדובר היה בטכניקה סודית שפותחה עבור מוצריה.

החברה מסרה כי פנתה ל־OpenAI כבר בפברואר 2026 והביעה חשש שמידע חסוי שלה מגיע לפעילות החומרה של החברה, אך לטענתה לא קיבלה מענה. כעת היא מבקשת מבית המשפט להוציא צו שימנע מן הנתבעים להחזיק במידע או להשתמש בו, וכן לפסוק לה פיצויים כספיים.

OpenAI מסרה בתגובה כי היא עדיין בוחנת את התביעה. “אין לנו עניין בסודות המסחריים של חברות אחרות”, אמר דובר החברה. “אנו נשארים ממוקדים בבניית טכנולוגיה חדשנית שמעצימה אנשים בכל מקום”.

משותפות בבינה מלאכותית לתחרות בחומרה

התביעה משקפת שינוי חד במערכת היחסים בין החברות. בשנת 2024 שילבה אפל את ChatGPT באייפון, באייפד ובמחשבי מק כחלק ממערך Apple Intelligence. משתמשים יכלו להעביר ל־ChatGPT שאלות שסירי לא הצליחה להשיב עליהן ולגשת לשירותי OpenAI מתוך מערכת ההפעלה.

מאז התרחבה OpenAI אל מעבר לתוכנה. בשנת 2025 היא רכשה את io Products, חברת המוצר וההנדסה שהקים ג’וני אייב עם טאן ושותפים נוספים, בעסקה שהוערכה בכ־6.5 מיליארד דולר. מטרת המהלך היא לפתח ממשק חומרה חדש לשימוש בבינה מלאכותית, שאינו מבוסס בהכרח על המסך, היישומים ומערכת ההפעלה המקובלים בסמארטפונים.

אפל רואה במיזם איום אפשרי על האייפון ועל שליטתה בנקודת המפגש שבין המשתמש לשירותים דיגיטליים. מכשיר AI עצמאי שיופעל בעיקר בקול, במצלמות ובחיישנים עשוי לאפשר ל־OpenAI לפתח קשר ישיר עם המשתמשים, מבלי להיות תלויה במכשירי אפל או בחנויות היישומים שלה.

OpenAI טרם חשפה את צורתו המדויקת של המכשיר שמפותח עם אייב. סמנכ”לית הכספים של החברה, שרה פרייר, אמרה באפריל כי חומרה צרכנית צפויה להגיע לקראת סוף 2026, אך לא מסרה פרטים טכניים.

מקלדת הקיצורים אינה המכשיר של ג’וני אייב

בנפרד ממיזם החומרה הצרכני, OpenAI מתכננת לחשוף ב־15 ביולי את Codex Micro – לוח מקשים קטן ומתוכנת שפותח בשיתוף יצרנית האביזרים Work Louder. המכשיר נועד לספק קיצורי דרך פיזיים למשתמשי Codex, כלי התכנות של OpenAI.

אף שהוא עשוי להיות מוצר החומרה הראשון הנושא את המותג OpenAI, מדובר באביזר למפתחים הדומה ללוח מקשי מאקרו, ולא במוצר הצרכני החדש שמפתחים אייב וצוות io. לכן אין לראות בהשקתו חשיפה של המכשיר שעומד במרכז מאבק החומרה בין אפל ל־OpenAI.

גם הנפקת OpenAI עדיין אינה ודאית. החברה אישרה ביוני כי הגישה לרשות ניירות הערך האמריקנית טיוטת תשקיף S-1 חסויה, צעד המאפשר לה להתכונן להנפקה. עם זאת, OpenAI הדגישה כי טרם החליטה על מועד וכי ייתכן שתישאר חברה פרטית עוד זמן מה.

המבחן המשפטי: ניסיון מקצועי או מידע גנוב

קליפורניה מאפשרת לעובדים לעבור בחופשיות יחסית בין חברות מתחרות, וחברות אינן יכולות למנוע מעובדים להשתמש בידע הכללי ובניסיון המקצועי שרכשו. לכן העובדה שמאות עובדים לשעבר של אפל עברו ל־OpenAI אינה מספיקה כשלעצמה להוכחת גניבת סודות מסחריים.

המקרה יהיה חמור יותר מבחינת OpenAI אם אפל תצליח להראות שהועתקו מסמכים, חלקים פיזיים או מידע טכני מוגן, וכי החברה השתמשה בהם בפועל. מומחים משפטיים מציינים כי ההליך עשוי גם להבהיר כיצד דיני הסודות המסחריים יחולו על התחרות המתפתחת בשוק חומרת הבינה המלאכותית.

התביעה מסמנת כי המאבק בין ענקיות הטכנולוגיה כבר אינו מתנהל רק סביב מודלים ושירותי תוכנה. הוא עובר כעת אל המכשיר הפיזי שיחליף, ישלים או יתחרה בסמארטפון — ואל הידע התעשייתי הדרוש כדי לייצר אותו.

הפוסט אפל תובעת את OpenAI: טוענת לגניבת סודות מסחריים לצורך פיתוח חומרת AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Blue Origin, חברת החלל שהקים ג'ף בזוס, מנהלת לפי דיווחים מגעים לגיוס פרטי של 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד דולר לפני ההשקעה. מדובר בגיוס החיצוני הראשון בתולדות החברה, ולא בהנפקה לציבור או ברישום מניות בבורסה.

לפי Reuters, חברת ההשקעות Coatue Management צפויה להוביל את הסבב עם השקעה של כ־4 מיליארד דולר, ואילו בזוס צפוי להזרים שני מיליארד דולר נוספים. Blue Origin לא אישרה את פרטי העסקה, והיא עדיין עשויה להשתנות או שלא להגיע להשלמה.

במשך יותר מ־25 שנה מומנה Blue Origin בעיקר מכספו האישי של בזוס. המעבר למשקיעים מוסדיים משקף את הגידול החד בצורכי ההון של החברה, המפתחת במקביל משגרים, מנועים, נחתות ירח, חלליות ורשתות לוויינים.

הפרויקט המרכזי הוא משגר ניו גלן, המיועד לשיגורי לוויינים מסחריים, משימות של נאס"א ושיגורים ביטחוניים. השלב הראשון של המשגר תוכנן לשימוש חוזר בלפחות 25 טיסות, והוא מסוגל לשאת עד 45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ. שבעה מנועי BE-4 מניעים את השלב הראשון, ואילו השלב העליון משתמש בשני מנועי BE-3U.

במאי 2026 נפגע פרויקט ניו גלן כאשר משגר התפוצץ במהלך ניסוי הצתה סטטי במתחם השיגור בקייפ קנוורל. החברה החלה בשיקום האתר, שבו השקיעה יותר ממיליארד דולר, ומקווה לחדש את השיגורים עוד השנה.

הגיוס נועד גם לתמוך בפעילות הירח של Blue Origin. החברה מפתחת את נחתת בלו מון עבור תוכנית ארטמיס של נאס"א, וכן גרסת מטען לא־מאוישת. במאי קיבלה החברה חוזה נוסף בהיקף של 188 מיליון דולר להעברת כלי רכב ומטענים לקוטב הדרומי של הירח.

תחום חדש נוסף הוא תשתיות מחשוב בחלל. לפי דיווחים והגשות רגולטוריות, Project Sunrise של Blue Origin עשוי לכלול עד 51,600 לוויינים שישמשו כמרכזי נתונים במסלול. אם התוכנית תתממש, היא תדרוש כמויות גדולות של מעבדים, מאיצי AI, זיכרונות, רכיבי תקשורת אופטית, מערכות אספקת חשמל ופתרונות קירור מותאמים לחלל.

מבחינת תעשיית האלקטרוניקה והשבבים, הגיוס עשוי ליצור בעתיד שוק נוסף למחשוב מוקשח, תקשורת בין־לוויינית, רכיבי הספק וחומרה העמידה בקרינה. עם זאת, תוכניות למרכזי נתונים בחלל עדיין ניצבות בפני מגבלות קשות של שיגור, פיזור חום, תחזוקה ואורך חיי הרכיבים.

המהלך מגיע לאחר הנפקת SpaceX, שהגבירה את התיאבון של המשקיעים לחברות חלל. ואולם Blue Origin עדיין מפגרת משמעותית אחרי SpaceX בקצב השיגורים ובהכנסות. הצלחת הגיוס תספק לה משאבים, אך המבחן המרכזי יהיה יכולתה להפוך את ניו גלן למערכת שיגור סדירה ואת פרויקטי הירח והלוויינים לעסקים פעילים.

הפוסט בלו אוריג'ין מבקשת לגייס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.