אותות הוקרה יוענקו ל- 423 החברות והחוקרים הישראלים שזכו במענקי "הורייזן 2020" בשנת 2018
| מאת מירי צימקינד – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, קישור |
טקס הענקת אותות ההוקרה של משלחת האיחוד האירופי בישראל ושל ISERD, המנהלת הישראלית למו"פ האירופי, מרשות החדשנות, יתקיים היום 4.6.2019 במרכז פרס למחקר וחדשנות. ההצלחה של התעשייה והאקדמיה הישראלית בתכניות השת"פ במחקר וחדשנות עם אירופה תצוין בערב זה בו יוענקו אותות הוקרה לחוקרים ולחברות הישראליות שזכו במענקי "הורייזן 2020", בשנת 2018.
משלחת האיחוד האירופי בישראל, מנהלת ISERD, וצוות ההיגוי שלה הכולל את המועצה להשכלה גבוהה, משרד המדע ורשות החדשנות שבמשרד הכלכלה מציינים את הערכתם לזוכים באירוע ההוקרה, שיערך בסימן שתוף הפעולה החשוב עם אירופה, שת"פ התורם משמעותית לביסוסה של ישראל כמדינה מובילה ובעלת מוניטין בינ"ל בתחומי המחקר, הפיתוח והחדשנות התעשייתיים והאקדמיים.
במסגרת התכנית, בשנת 2018, זכו במענקים 146 חברות, 188 חוקרים מהאקדמיה ו-42 פרויקטים בהם משתתפים מכוני מחקר, עיריות, מוזיאונים וגורמים נוספים בסכום כולל של 180 מיליון אירו.
מתחילת התכנית ב- 2014 ועד ל- 2018 זכו כ- 1062 פרויקטים ישראלים שונים בהיקף כולל של כ- 742 מיליארד אירו.
בשנת 2018, 87 חוקרים מצטיינים זכו במענקים היוקרתיים של ה- European Research Council למחקר פורץ דרך; ישראל מצטיינת בתכנית זו. בנוסף זכו בשנת 2018, 40 פרויקטים של ניידות חוקרים, בתכנית שמאפשרת למוסדות מחקר לקבל דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים מכל העולם, וכ- 82 חוקרים זכו במענקים במסגרת פרויקטים מחקריים ויישומים הדורשים שתוף פעולה בין אקדמיה ותעשייה בכל אירופה להשגת יעדים חברתיים וכלכליים.
בשנת 146 חברות ישראליות זכו במענקים בשנת 2018, מתוכן 93 חברות ישראליות שנגשו במסלול SME INSTRUMENT בו חברות קיבלו מענקים של 35 מיליון אירו בשנת 2018, מהן 76 שקיבלו מענק התחלתי של 50,000 אירו כל אחת ו- 17 שקיבלו מענק של כ-2 מיליון אירו כל אחת. 51 חברות ישראליות קיבלו 72 מענקים במסגרת תכניות מאגדים.
בנוסף גדלה ההקצאה שניתנת לישראל במסגרת הכלים הפיננסים השונים שמוצעים תחת תכנית הורייזן 2020 בצורת מתן ערבויות מגובות על ידי קרן ההשקעות האירופית (EIF) להלוואות לחברות חדשניות בצמיחה. כיום הקצאות אלה ניתנות בישראל לבנק לאומי ולקרן פנינסולה.
חשוב לציין כי במסלול המאגדים, המחייבים שותפות בין מספר רב של חוקרים וחברות ממדינות שונות באירופה, 14 מסך הפרויקטים הזוכים הינם בקואורדינציה ישראלית, בהם גוף ישראלי מוביל את הפרויקט כולו.
תכנית הורייזן 2020 הינה תכנית המחקר והחדשנות האירופית הגדולה בעולם, בהיקף של כ- 80 מיליארד אירו ל- 7 שנים. ישראל שותפה בתכנית כמדינה נלוות מאז 1996 ובהתאם לכך כל יישות משפטית ישראלית זכאית להתחרות על מענקי מחקר וחדשנות בתכנית זו. המימון הישראלי להשתתפות בתכנית ניתן על ידי המועצה להשכלה גבוהה, רשות החדשנות, משרד המדע, משרד הבריאות, המשרד לבטחון פנים וכן משרד האנרגיה.
שותפות זו חיזקה לאורך השנים את המצויינות האקדמית והתעשייתית הישראלית, הובילה להשקעות בתשתיות מחקר ואפשרה מחקר ארוך טווח וחדשני. התכנית אפשרה לחברות ישראליות גישה לשותפים אירופיים לצורך התמודדות עם אתגרים סביבתיים וחברתיים וקידמה שתוף פעולה עם חוקרים ותעשייה בחזית המחקר האירופי. תכנית המסגרת האירופית מאפשרת גם לישראל להשתלב ברשת רחבה מאוד של תשתיות מחקר אירופיות, וכן לקחת חלק פרויקטי דגל של התכנית כגון תכנית הדגל המתהווה בתחום טכנולוגיות הקוונטום, הגרפן וחקר המח.
דוגמאות לפרויקטים ולמחקרים שקיבלו מימון –
פרופ' קרינה יניב ממכון וייצמן קיבלה שני מענקי ERC . את המענק האחרון קיבלה לפרויקט LymphMap.
במשך שנים רבות, כלי הלימפה נתפסו כצינורות נוזל אינרטיים (אדישים) אשר המבנה הפתוח שלהם מאפשר זרימה פסיבית של אנטיגנים, חלבונים ותאים ברקמות היקפיות לאברי הלימפה. עם זאת, התגליות האחרונות המדגישות פונקציות חדשניות ומוצא הטרוגני של אנדותל הלימפה, קוראים להערכה מחדש של הפרדיגמה של כלי הדם הלימפתיים.
המטרה הכוללת של פרויקט LymphMap היא לחשוף את רמות הרגולציה המרובות המתאמות את היווצרות ופונקציונליות של כלי הלימפה בבריאות ובמחלות.
פרויקט CloudCT הוא פרויקט ERC שנעשה בשיתוף פעולה בין- אוניברסיטאי. שותפים בו פרופ' יואב שכמן מהטכניון ופרופ' אילן קורן ממכון ויצמן, בשיתוף פרופ' קלאוס שילינג מגרמניה. פרויקט CloudCT ייעל ויאמת גישת חישה חדשנית לתיאור מדויק של הפיסיקה של עננים ואת רגישותם לשינויים סביבתיים, וזאת בשל חשיבותם של העננים באקלים והשפעתם על שליטה על שטפי אנרגיה וויסות חלוקת מים מתוקים.
דר' נמרוד מרום מאוניברסיטת חיפה – קיבל מענק ERC בפרויקט DEADSEA_ECO לבחינת השאלה האם שינויים שנוצרו על ידי האדם, יכולים להשפיע על המשאבים הטבעיים החשובים לקיום אנושי, כגון מרעה ועץ. שהו מחקר היסטורי של ההשפעה האנושית על סביבות מדבריות חשוב לתכנון ניהול משאבים על פני גבול המדבור המתרחב במהירות על פני כדור הארץ, כאשר הידרדרות האקלים מביאה יותר אנשים במגע עם מערכות אקולוגיות של אדמה צחיחה ורגישה.
חברת וקטוריוס הישראלית זכתה במסלול המימון האירופי SME Instrument פייז-2 בתחילת 2018, לביצוע ניסויים קליניים ולהמשיך ולפתח את מוצרה ה- V-LAP , המבוסס שתל אלחוטי מיניאטורי שממוקם בתוך הלב, מנטר את תפקוד הלב ומשדר את הנתונים באמצעות יחידה חיצונית למרכז איסוף נתונים של קופת החולים או בית החולים בו מטופל החולה. בכך מתאפשרת לראשונה הענקת טיפול אופטימלי לחולה, על-פי מצבו המדויק, מידי יום.
חברת אופטימה: חברת Optima Design Automation מנצרת זכתה במענק של כמעט 2.5 מיליון יורו להמשך פיתוח וסקייל-אפ של המוצר החדשני שלה: פלטפורמת תוכנה, המיועדת ליצרני צ'יפים, כדי לוודא בטיחות פונקציונאלית (Functional Safety) לצ'יפים בשימוש ברכבים אוטונומיים.
מכון וולקני וחברת Fluence – פרויקט DSWAP (Decision support-based approach for sustainable water reuse application in agricultural production) בהובלת מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בשיתוף חברת Fluence הישראלית, שממטרתו מציאת פתרונות הוליסטיים להשקייה במי קולחין המבטיחים בטיחות בריאותית וסביבתית תוך מינימום השקעה אנרגטית. הפרויקט כולל קבוצות מחקר מישראל, גרמניה, קפריסין, ספרד, צרפת, איטליה ופורטוגל.
חברת Triox Nano מירושלים זכתה במענק של כ-2 מיליון יורו כדי להמשיך ולפתח את מוצרה SMARTRIOX: זוהי דרך חדשה למתן תרופה (drug delivery platform), המשלבת טכניקות של חומרים ו-DNA, כדי לתת טיפול לנשים החולות בסרטן השד; על ידי הזרמה של החומר הפעיל בכימותרפיה, לאזור הנגוע בלבד. בהמשך, פלטפורמה זו תוכל להיות מיושמת למחלות נוספות.
פרויקט PlaMOS אותו מובילות חברת מלנוקס ומעבדות IBM חיפה עוסק בפיתוח פלטפורמה אינטגרטיבית שתאפשר הגדלה של פי שמונה במהירות המשדרים/מקלטים האופטיים בהם עושים שימוש במרכזי נתונים גדולים (Datacenters). plaCMOS מסתמך על שילוב בקנה מידה קטן על waferשל מאפננים פלסמוניים פוטו-אלקטריים מבוססי חשמל פרוליטי, גלאי אור מבוססי סיליקון גרמניום ואלקטרוניקת BICMOS משולבת במנוע אופטי זעיר וסופר מהיר, המסוגל להעביר ולקבל נתונים במהירות המהירה ביותר בעולם של 200 Gbit לשניה לערוץ אופטי.
דר' עמי אפלבום, המדען הראשי במשרד הכלכלה, יו"ר רשות החדשנות ויו"ר ועדת ההיגוי של איסרד ציין כי:
תכנית המסגרת האירופית הינה תכנית יוקרתית המאפשרת לתעשייה ולאקדמיה בישראל להתחרות בבמת המצוינות והחדשנות העולמית. שיעור ההצלחה בה עומד על כ- 14% בלבד, לפיכך זכיה בתכנית מהווה תו איכות ומצוינות לחוקרים ולחברות שהשיגו את המענק. תכנית המסגרת האירופית מאפשרת הגשה פרטנית והגשה משולבת עם שותפים אירופים, ובכך פותחת למשתתפים בה דלת לשת"פ מחקרי ועסקי עם ישויות אירופיות, מעבר למימון המשמעותי שהם מקבלים.
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר מל"ג ות"ת : הורייזן 2020, כמו גם תכניות המסגרת הקודמות של הקהילה האירופית, היא תכנית בעלת חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה עבור מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הישגי החוקרים הישראלים בתכנית, ובעיקר בתכניות ה-ERC היוקרתיות, הם מקור לגאווה לאומית ומציבים את המחקר הישראלי בחזית המדע העולמי בכלל והאירופאי בפרט.
בנוסף לתכניות ה-ERC, בהן, כאמור, לישראל מעמד מוביל, אנו רואים חשיבות גם בהשתלבות החוקרים הישראלים בתכניות נוספות של תכנית המסגרת האירופית בכלל, ובהשתתפות בתכניות המאגדים שבהורייזן 2020 בפרט. בתכניות אלה אנו רואים יתרונות רבים כמו גם פוטנציאל השתלבות גבוה של החוקרים הישראלים. ברצוני לברך את הזוכים ולאחל לכולנו שנשכיל למצות מתכניות אלה את המיטב עבור המדינה והאקדמיה הישראלית. ישר כח!
שגריר האיחוד האירופי לישראל, עמנואל ג'ופרה ציין כי "כבכל שנה אנו מציינים את שיתוף הפעולה במחקר וחדשנות בין האיחוד האירופי לישראל על ידי מתן פרסי הוקרה לזוכים בתוכניות השונות של הוריזון – 2020, תכנית המסגרת האירופית. אירוע ההוקרה שאנו מארחים השנה ללא שימוש בפלסטיק, הוא סמל לנושא חיוני שמוביל האיחוד האירופי בזירה הגלובלית. מדיניות המקדמת את נושא הקיימות ואיכות הסביבה על פני כדור הארץ למען הדורות הבאים חייבת להיות מגובה בפתרונות טכנולוגיים, מחקר וחדשנות, תחום בו לשיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי תפקיד מפתח."
נילי שלו, מנהלת איסרד הוסיפה כי "תכנית המסגרת האירופית מספקת לחוקרים ולחברות יתרונות רבים מלבד מענקי מימון נדיבים. היא משדרגת את איכות המחקר, מאפשרת גיוס כח אדם איכותי, השקעה בציוד מתקדם, ועבודה בסטנדרטים בינלאומיים. המענק מאפשר לחברות קיצור זמן לשוק ואינטראקציה מרובה עם לקוחות פוטנציאלים. התכנית מציבה את המשתתפים בה בחזית המחקר העולמי בנושאים בעלי חשיבות סביבתית וחברתית. יש בתכנית כר נרחב של הזדמנויות ויתרונות ואנחנו קוראים לכל המתעניינים לפנות למנהלת ISERD שתשמש להם שער כניסה לתכנית".
