כיצד חושבים היזמים?
בכנס iNNOVEX2013 שהתקיים ביום ג' שעבר והתמקד בחדשנות טכנולוגית הוקדש אחד המושבים למפגש מעניין ויחיד במינו בין סטודנטים ליזמים סדרתים. ארבעה סטודנטים, שניים מהטכניון ושניים מאוניברסיטאת ת"א מלווים בשתי מנהלות בכירות מהאקדמיה ד"ר איריס גינזבורג, מנהלת מסלול יזמות וחדשנות לתואר שני באוניברסיטאת תל אביב וד"ר אביטל רגב סימן טוב, מנהלת תוכנית ה-MBA בטכניון, קיבלו הזדמנות מעניינת לפגוש שני יזמים סדרתים ולשאול אותם כל מה שעולה על דעתם. שני היזמים הוותיקים היו יואל גת, שותף מייסד ומנכ"ל של חברות גילת לווינים ורייסאט וכיום מנכ"ל של חברת השבבים סאטיקספיי ((Satixfy. ושלמה גדות, שותף מייסד ומנכ"ל מודם ארט ופרסלו וכיום מנכ"ל חברת השבבים אינואיטיב (Inuitive).
כיצד חושבים היזמים?
בכנס iNNOVEX2013 שהתקיים ביום ג' שעבר והתמקד בחדשנות טכנולוגית הוקדש אחד המושבים למפגש מעניין ויחיד במינו בין סטודנטים ליזמים סדרתים. ארבעה סטודנטים, שניים מהטכניון ושניים מאוניברסיטאת ת"א מלווים בשתי מנהלות בכירות מהאקדמיה ד"ר איריס גינזבורג, מנהלת מסלול יזמות וחדשנות לתואר שני באוניברסיטאת תל אביב וד"ר אביטל רגב סימן טוב, מנהלת תוכנית ה-MBA בטכניון, קיבלו הזדמנות מעניינת לפגוש שני יזמים סדרתים ולשאול אותם כל מה שעולה על דעתם. שני היזמים הוותיקים היו יואל גת, שותף מייסד ומנכ"ל של חברות גילת לווינים ורייסאט וכיום מנכ"ל של חברת השבבים סאטיקספיי ((Satixfy. ושלמה גדות, שותף מייסד ומנכ"ל מודם ארט ופרסלו וכיום מנכ"ל חברת השבבים אינואיטיב (Inuitive). המושב סיפק הזדמנות מרתקת לשמוע מה מעסיק את הסטודנטים הצעירים ומה חושבים היזמים הוותיקים על הקמת חברות חדשניות ועל הסיבות המרכזיות להצלחה. להלן הדו-שיח המעניין שהתקיים בין הצדדים.
ידוע שישראל מצליחה בהקמת חברות אבל תהליך שימור החברות פחות מוצלח. מהו התמהיל הנכון מבחינת חברות קטנות וגדולות שיניב את מירב ומיטב ההשקעות למדינה ולחברה?
יואל: חלק גדול מהערך שנוצר לטובת המדינה הוא הקמת חברות גדולות שמחזיקות ומשאירות כאן את הידע. לדעתי זה חשוב, אבל זה קשה בתרבות של ימינו כי כל הדיאלוג הוא על האקזיט. נכון, אנחנו פחות טובים בזה, אבל דעתי למרות שאני במיעוט בפורומים רבים היא שהכיוון צריך להיות חברות שנשארות עצמאיות ולא נמכרות.
שלמה: אני חושב שצריך להתחיל עם חברות קטנות כי יש צורך בהרבה ניסיון וזמן כדי להקים ולנהל חברה גדולה. זה אפילו לא בהבנה שלך כסטרטאפיסט לנהל חברה גדולה. הרבה מכוח העבודה הטוב של השוק הישראלי בא מיחידות המודיעין למיניהן, ושם חיים הרבה על אלתורים, וכך גם נראית התעשייה 80% עושים טוב, 20% לא, ויש לנו בעיה בהתחברות לארגונים גדולים.
האם נכון לשוק כזה קטן שחברות ילחמו האחת בשניה או שעדיף לאחד כוחות?
שלמה: כן, צריך למצוא את הדרך לחבר חברות כדי להיות גדולות יותר, אבל בהתחלה תחרות גורמת להתמקדות ולהצלחה. ללא תחרות קשה זה לא היה קורה ולכן תחרות היא גם דבר בונה.
יואל: זה פשוט ככה. יום אחד יש תחום חדש שמתחיל להיות מעניין ונדרשת בו חדשנות ולכן באופן ברור תהיה יותר מחברה ישראלית אחת שתתמודד בו. המכפיל הוא המכפיל של התחום.כך זה צריך להיות וזה בסדר גמור. הבעיה היא דווקא כשיש שתי חברות גדלות שלא מתחברות ומתחילות לפגוע אחת בשנייה.
האם כדאי למדינה לממן באופן משמעותי יותר השקעות בסטרטאפים אפילו על חשבון מימון פרויקטים בחברות גדולות?
שלמה: אני לא מאמין בכספים מהמדינה, אלא בכספים שיגיעו מגופים שהמדינה תתמוך בהן כדי שישקיעו כמו המוסדות הפיננסים. שהמדינה תעזור למוסדות שמוכנים לתת כסף. אני חושב שתמיכה ישירה של המדינה "מזהמת" את חברות הסטרטאפ ופוגעת בהן.
יואל: זו שאלה מורכבת. האם המדינה צריכה לתת יותר לזה או לזה? אולי כשאהיה "היאיר לפיד הבא" אדע את התשובה. תמיכות המדען הראשי הן כלי מופלא כי הוא מציע תהליך ענייני יחסית המדרג את הפרויקטים שבהם המדינה תומכת ולפי הדירוג יש ועדה שמחליטה לתת למי יותר או פחות. אני חושב שהם עושים עבודת קודש. בין גדולות לקטנות זו שאלה אחרת לגמרי, אבל זה מעבר לידיעותיי להחליט למי מגיע ולמי לא.
שותפים מייסדים האם זו חובה או שניתן להקים חברה לבד?
יואל: את גילת הקמנו חבורה של יוצאי מודיעין והסתובבנו חצי שנה כדי להחליט על מה אנחנו רוצים לעבוד, ובסוף עבדנו על משהו אחר. בעולם ההוא, סיכויי ההצלחה בלי קבוצה היו מאוד נמוכים. ההצלחה שלנו הייתה בזכות הקבוצה המייסדת, וגם העובדה שיוצאי אותה יחידה היו רוב העובדים הראשונים. לאחר מכן הלכתי להקים את החברה הבאה, ואני אומר תמיד שעדיף עם שותפים כי הנאמנות של יזם לחברה שלו היא כמו של קרבה לבן משפחה ישיר אם לא יותר. לכן אם אתה יכול לקחת בן אדם ומעריך אותו ורוצה לרתום אותו למאמץ, זה טוב. אבל אחרי זמן רב בשוק, כבר יכולתי להקים כמעט לבדי או עם שותפים שאינם באותו קנה מידה. אבל ככלל: השאלה מצוינת, ועדיף ככל הניתן להביא קבוצה גדלה של אנשים אם היא יכולה לעבוד ביחד ולהישאר חברים.
שלמה: אני כשיטה לוקח שותפים ולא משנה אם יש לי יותר ניסיון או פחות, ושותפים אמיתיים כי כל חברה יש לה קשיים בדרך, והבעיה היא להחזיק את החברה כשיש קשיים בדרך. אז אתה רוצה את כולם צמודים אליך, אתה לא יכול להישאר לבד עם הבעיות. זה לא עובד ולא הולך אחרת לטעמי. הכי טוב זה לתת חלקים טובים ונכבדים לשותפים. גם כך, קשה לאדם אחד לעכל ולעבד את כל מה שקשור למוצר ולהצלחת החברה.
אתם כיזמים סדרתיים אם הייתם צריכים לדרג כסף, צוות או מוביל, כיצד הייתם מדרגים חשיבותם?
יואל : הכל מאוד חשוב, בלי כל אחד משלושת המרכיבים אין סיכוי להצליח, וגם עם שלושתם קשה. עם השנים השתנה דבר אחד. כשהתחלנו לא היה כסף במדינה הזו, וכיום יש הרבה כסף וזה אולי יותר קל למי שיודע לספר את הסיפור שלו נכון.
שלמה: קבוצה זה הכי חשוב, כשהקבוצה צריכה את ה"מסי" שלה. היא צריכה את מי שייקח אותה לרמה הבאה שלה כדי להוביל בתחרות. כסף אתה בסופו של דבר משיג אם יש לך סיפור טוב ורואים שיש מאחוריך אנשים טובים. בניית הקבוצה שעובדת איתך היא הדבר הכי חשוב.
איך אתם מסתכלים על היזמים הצעירים של ימינו בעולם של יישומים למובייל?
יואל: בקנאה עצומה. למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה? כי אנחנו לא מספיק צעירים. זה ככה וזהו.
שלמה: כדי לעשות יישומים צריך לעשות את מה שצריכים באמריקה. לא יקומו בישראל גוגלים רבים כי אין כאן מספיק הבנה של התרבות האמריקאית.