• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    TSMC, איור באמצעות FLUX-1

    TSMC רשמה זינוק ברווחים: ביקוש ל-HPC ולסמארטפונים דחף את הצמיחה ברבעון השני

    סין שולטת בשרשרת האספקה בתחום השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    סין מתנגדת להסרת אינטל, סמסונג ו־SK hynix מרשימת ה־Validated End-User של ארה"ב

    ראש ממשלת יפן שינגרו איסיבה וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בביקור במפעל טוקיו אלקטרון. צילום מתוך דף הפייסבוק הרשמי של ממשלת יפן.

    ראשי ממשלות יפן והודו ביקרו במפעל שבבים ביפן: התחייבות לחיזוק שרשראות האספקה

    שבבי בינה מלאכותית מביאים לדמוקרטיזציה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות Ideogram.ai

    הכנסות תעשיית השבבים יזנקו לטריליון דולר עד 2030 – בזכות מהפכת ה־AI

    אנבידיה שוברת שיאים: 46.7 מיליארד דולר ברבעון, בלקוול הופך למנוע צמיחה עולמי

    מחשב קוונטי מדגם IBM50Qsystem

    יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי

    Trending Tags

    • בישראל
      לוגו גילת צילום יחצ

      גילת זכתה בחוזה בשווי של יותר מ-7 מיליון דולר לאספקת מסופי SATCOM ניידים

      הלוגו של חברת נובה. צילום יחצ

      נובה מגייסת 500 מיליון דולר בהנפקת אג"ח להמרה עד 2030

      הסטודנטית לתואר שני, מניה מלהוטרה, מובילת מחקר אוריגמי פוטוני. צילום: אוניברסיטת תל אביב

      חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו "אוריגמי פוטוני"

      יחסי ישראל - סין. אילוסטרציה: depositphotos.com

      יחסי ישראל–סין במדרון עדין: לחץ אמריקני על טכנולוגיה מציב את ירושלים במבוכה

      אמנון שעשוע – ברשימת אנשי השנה של טיים בתחום הבינה המלאכותית

      אמנון שעשוע – ברשימת אנשי השנה של טיים בתחום הבינה המלאכותית

      הדמיה של הלוויין NAOS. איור: EHB Italia

      מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS בשיתוף פעולה עם OHB-Italia

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        TSMC, איור באמצעות FLUX-1

        TSMC רשמה זינוק ברווחים: ביקוש ל-HPC ולסמארטפונים דחף את הצמיחה ברבעון השני

        סין שולטת בשרשרת האספקה בתחום השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

        סין מתנגדת להסרת אינטל, סמסונג ו־SK hynix מרשימת ה־Validated End-User של ארה"ב

        ראש ממשלת יפן שינגרו איסיבה וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בביקור במפעל טוקיו אלקטרון. צילום מתוך דף הפייסבוק הרשמי של ממשלת יפן.

        ראשי ממשלות יפן והודו ביקרו במפעל שבבים ביפן: התחייבות לחיזוק שרשראות האספקה

        שבבי בינה מלאכותית מביאים לדמוקרטיזציה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות Ideogram.ai

        הכנסות תעשיית השבבים יזנקו לטריליון דולר עד 2030 – בזכות מהפכת ה־AI

        אנבידיה שוברת שיאים: 46.7 מיליארד דולר ברבעון, בלקוול הופך למנוע צמיחה עולמי

        מחשב קוונטי מדגם IBM50Qsystem

        יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי

        Trending Tags

        • בישראל
          לוגו גילת צילום יחצ

          גילת זכתה בחוזה בשווי של יותר מ-7 מיליון דולר לאספקת מסופי SATCOM ניידים

          הלוגו של חברת נובה. צילום יחצ

          נובה מגייסת 500 מיליון דולר בהנפקת אג"ח להמרה עד 2030

          הסטודנטית לתואר שני, מניה מלהוטרה, מובילת מחקר אוריגמי פוטוני. צילום: אוניברסיטת תל אביב

          חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו "אוריגמי פוטוני"

          יחסי ישראל - סין. אילוסטרציה: depositphotos.com

          יחסי ישראל–סין במדרון עדין: לחץ אמריקני על טכנולוגיה מציב את ירושלים במבוכה

          אמנון שעשוע – ברשימת אנשי השנה של טיים בתחום הבינה המלאכותית

          אמנון שעשוע – ברשימת אנשי השנה של טיים בתחום הבינה המלאכותית

          הדמיה של הלוויין NAOS. איור: EHB Italia

          מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS בשיתוף פעולה עם OHB-Italia

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מאמרים ומחקרים מאמרים טכניים שיטה חסכונית ליצירת אלומות דמויות-לייזר

          שיטה חסכונית ליצירת אלומות דמויות-לייזר

          מאת ד"ר משה נחמני
          23 יוני 2014
          in מאמרים ומחקרים, מאמרים טכניים
          preview1
          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          החוקרים הצליחו ליצור את מה שהם סבורים כי הוא לייזר הפולריטון הראשון אי-פעם הפועל על זרם חשמלי, בניגוד ללייזרים הפועלים על אור, וכזה המסוגל לפעול בטמפרטורת החדר ולא רק בטמפרטורות נמוכות מתחת לאפס

          העיצוב החדש כולל הצבת המראות על פני שני צדדיו של הגאליום ניטריד ומיקום האלקטרודות מעל ומתחת לגאליום ניטריד.

          העיצוב החדש כולל הצבת המראות על פני שני צדדיו של הגאליום ניטריד ומיקום האלקטרודות מעל ומתחת לגאליום ניטריד.

          בעזרת חלקיקים בלתי-יציבים המכונים פולריטונים (polaritons) המתווכים בין עולם האור לעולם החומר, חוקרים הצליחו להדגים שיטה חדשה, מעשית ויעילה יותר ליצירת אלומה קוהרנטית דמוית-לייזר.

          החוקרים הצליחו ליצור את מה שהם סבורים כי הוא לייזר הפולריטון הראשון אי-פעם הפועל על זרם חשמלי, בניגוד ללייזרים הפועלים על אור, וכזה המסוגל לפעול בטמפרטורת החדר ולא רק בטמפרטורות נמוכות מתחת לאפס. תכונות אלו הופכות את ההתקן למכשיר המעשי ביותר כיום מבין קומץ לייזרים מבוססי-פולריטון שפותחו עד כה. גילוי זה מסמל אבן דרך שלא נראתה מעודה מאז המצאת הסוג הנפוץ ביותר של לייזר – דיודת המוליך-למחצה – בתחילת שנות השישים, אומרים החוקרים. אף על פי שהלייזרים הראשונים פותחו עוד בשנות החמישים, הטכנולוגיה לא עשתה גלים עד לפיתוחה של גרסת המוליך-למחצה שפעלה על בסיס חשמל ולא על בסיס אור.
          גילוי זה עשוי לקדם את המאמצים להחדרת רכיבי לייזרים לתוך מעגלי מחשבים במקום חיבורים מתכתיים, מה שיביא ליצירתם של רכיבי אלקטרוניקה זעירים ועוצמתיים יותר. החוקרים לא פיתחו את ההתקן תוך התמקדות ביישום מוגדר. הם העירו כי כאשר הוכנסו לראשונה לשימוש הלייזרים הרגילים אף אחד לא האמין כמה נפוצים ורב-תכליתיים הם יהיו בעתיד לבוא. כיום הם משמשים בתחום תקשורת הסיבים האופטיים המאפשרים את קיומם של האינטרנט ושל הטלוויזיה בכבלים. לייזרים משמשים גם בנגני DVD, עבור ניתוחי עיניים, גלאים לרובוטים וטכנולוגיות בתחומי הביטחון.

          חלקיק הפולריטון (ויקיפדיה) מהווה בחלקו אור ובחלקו חומר. לייזרים המבוססים על פולריטון מנצלים את החלקיקים הללו לשם פליטת אור. החוקרים חוזים כי הם יהיו יעילים יותר מבחינה אנרגטית מאשר לייזרים רגילים. אב הטיפוס החדש נדרש לכמות חשמל הקטנה פי 1000 מאשר לייזר מקביל המורכב מאותם החומרים אך הפועל בשיטה הרגילה.

          "הגילוי שלנו ממש מדהים," אמר Pallab Bhattacharya, פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשבים מאוניברסיטת מישיגן. "במהלך 50 השנים האחרונות הסתמכנו על לייזרים בלבד לשם הייצור של קרינה קוהרנטית וכעת יש ברשותנו מכשיר אחר המבוסס על רעיון חדש לחלוטין."

          המערכת החדשה אינה ממש לייזר. המונח לייזר היה בראשיתו ראשי תיבות עבורLight Amplification by Stimulated Emission (הגברת אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה). לייזרים המבוססים על פולריטון אינם מאלצים פליטה של קרינה, אלא הם מאלצים פיזור של פולריטונים.

          בלייזר רגיל, אור, או באופן תכוף יותר זרם חשמלי, נשאבים לתוך חומר המיועד להגביר את האות. לפני תחילת השאיבה, מרבית האלקטרונים בחומר הייעודי נמצאים ברמה האנרגטית הנמוכה ביותר, מה שמכונה מצב היסוד. ברגע שאור או זרם חשמלי פוגעים באלקטרונים אלו, האלקטרונים סופגים את האנרגיה הנוספת ועולים לרמה אנרגטית גבוהה יותר. בנקודה מסוימת, מספר האלקטרונים עתירי-האנרגיה גבוה ממספר האלקטרונים במצב היסוד, וההתקן משיג את מה שמכונה "היפוך אוכלוסין". בנקודה זו, כל כמות של זרם חשמלי או אור המוכנסים לחומר מביאה לתוצאה הפוכה – האלקטרונים חוזרים למצב היסוד תוך פליטת קרינה בתהליך.
          לייזרים המבוססים על פולריטון אינם מתבססים על היפוכי אוכלוסין כאלו, כך שהם אינם נדרשים לכמות אנרגיה התחלתית גבוהה לערור האלקטרונים ולהחזרתם למצב היסוד לאחר מכן. "הזרם ההתחלתי יכול להיות נמוך במיוחד, תכונה מושכת ביותר לפיתוחים עתידיים," אומר החוקר הראשי. החוקרים שילבו את החומר המתאים – המוליך-למחצה השקוף גאליום ניטריד – יחד עם עיצוב מיוחד על מנת לשמר את התנאים המבוקרים המעודדים את הפולריטונים להיווצר ולפלוט אור.

          כיצד זה עובד? פולריטון הוא שילוב של פוטון (חלקיק אור) יחד עם אקסיטון (זוג של אלקטרון-חור). האלקטרון טעון שלילית והחור הוא למעשה העדרו של האלקטרון, אולם הוא מתנהג כאילו הוא היה טעון חיובית. אקסיטונים יתמזגו עם חלקיקי אור רק כאשר מתקיימים התנאים המדויקים לכך. כמות מרובה מדי של אור או זרם חשמלי תביא להתפרקותם של האקסיטונים מהר מדי. אולם, כמות מספקת בדיוק של אור או זרם חשמלי תיצור פולריטונים שיתנודדו במערכת עד אשר היא מגיעה לשיווי-משקל ברמת האנרגיה הנמוכה ביותר במה שהחוקר הראשי מתאר בתור מאגר קוהרנטיות. שם, הפולריטונים דועכים ובמהלך התהליך משחררים אלומה של אור חד-צבעי. האלומה שקיבלו החוקרים הייתה קרינת על-סגול ובעלת אנרגיה נמוכה מאוד – פחות ממיליונית הוואט. לשם השוואה, הלייזר המשמש בנגני CD הוא בשיעור של אלפית הוואט.

          העיצוב שבו השתמשו החוקרים סייע בידם לקבל את האלומה בעזרת זרם חשמלי במקום בעזרת אור. הכנסת הזרם החשמלי לתוך המערכת חייבה הצבת אלקטרודות בין גאליום הניטריד לבין מספר שכבות של מראות ההופכות את האות החשמלי לשמיש. גישות של חוקרים אחרים ממקמות את האלקטרודות מחוץ למראות. העיצוב החדש כולל הצבת המראות על פני שני צדדיו של הגאליום ניטריד ומיקום האלקטרודות מעל ומתחת לגאליום ניטריד.
          הידיעה על המחקר

          {loadposition content-related}
          ד"ר משה נחמני

          ד"ר משה נחמני

          נוספים מאמרים

          מלחמת הסחר בין ארה
          ‫שבבים‬

          מי ששולט בשבבים – שולט בעולם: המלחמה הקרה על הסיליקון

          אדם שמוס. צילום: גילי יעקב
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית

          כיתוב תמונה: חוקרים מ-TUM, מפרינסטון ומוצרי Google Quantum AI השתמשו במחשב קוונטי כדי לדמות את האינטראקציות המורכבות שמתוארות בתיאוריות כיול – המסגרות המתמטיות מאחורי הכוחות היסודיים של הטבע. המחשב הקוונטי של גוגל. קרדיט: יחצ
          מיחשוב קוונטי

          מהם חוקי היקום? המחשב הקוונטי של גוגל מגלה

          פולסי לייזר מחוללים שינויים אלקטרוניים בסולם קופראט, ויוצרים מצבים קוונטיים ממושכים שנמשכים בערך פי אלף מהרגיל. קרדיט: בראד בקסלי / Part to Whole
          מיחשוב קוונטי

          הקפאת זמן קוונטית: לייזרים מקבעים מצבים קוונטיים פי אלף יותר זמן

          הפוסט הבא
          TATA

          TATA תפתח בקרוב מרכז innovation בישראל על מנת לקדם שיתופי פעולה של התאגיד עם חברות סטארט אפ ישראליות"

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • הכנסות תעשיית השבבים יזנקו לטריליון דולר עד 2030 –…
          • יחסי ישראל–סין במדרון עדין: לחץ אמריקני על טכנולוגיה…
          • חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו "אוריגמי פוטוני"
          • מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על…
          • יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי

          מאמרים פופולאריים

          • מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל…
          • היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת…
          • ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים
          • אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר
          • מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה?

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס