לוסיד כבר לא
שנת 2003 היתה שנה לא קלה. תעשיית ההייטק העולמית ולא פחות הישראלית עדיין סבלו מהתפוצצות בועת האינטרנט בשנת 2000 אך כל זה לא הרתיע שני יזמים מוכשרים בשם אופיר רמז ופרופ' ראובן בקלש להקים סטארטאפ חדש שיפתח שבבים להאצת ביצועיהם של ישומים גרפיים במחשבים. אופיר הביא עימו נסיון בהקמת סטארטאפ קודם בשם המקורי ""Enbaya וידע בתחום דחיסת מידע ואילו פרופ' בלקש , חתום על למעלה מ-100 פטנטים בתחום עיבוד מקבילי, עיבודים גרפים ותלת מימדים והיה מעורב בהקמת שלוש חברות סטארטאפ בתחומים אלה בישראל ובארה"ב.
לוסיד כבר לא
שנת 2003 היתה שנה לא קלה. תעשיית ההייטק העולמית ולא פחות הישראלית עדיין סבלו מהתפוצצות בועת האינטרנט בשנת 2000 אך כל זה לא הרתיע שני יזמים מוכשרים בשם אופיר רמז ופרופ' ראובן בקלש להקים סטארטאפ חדש שיפתח שבבים להאצת ביצועיהם של ישומים גרפיים במחשבים. אופיר הביא עימו נסיון בהקמת סטארטאפ קודם בשם המקורי ""Enbaya וידע בתחום דחיסת מידע ואילו פרופ' בלקש , חתום על למעלה מ-100 פטנטים בתחום עיבוד מקבילי, עיבודים גרפים ותלת מימדים והיה מעורב בהקמת שלוש חברות סטארטאפ בתחומים אלה בישראל ובארה"ב.
למרות נסיונם הטכנולוגי העשיר, הבינו היזמים כי עליהם לחזק את שדרת הניהול שלהם וכבר בשנת 2005 גייסו לשורותיהם את ג'ורג' הבר, יזם רב פעלים ומומחה בתחום עיבודים גרפים ותלת מימדים ואת משה שטיינר אשר שימש בתפקידי ניהול בכירים באינטל, Zapex , מרוול ואופלס. ג'ורג' מונה ליו"ר מועצת המנהלים ומשה הפך למנכ"ל החברה.
שבבי ההידרה שפיתחה החברה היו מיועדים ליצרני לוחות אם ויצרני תוספי לוחות למחשבים אישיים ולפלטפורמות ניידות, אך הם מצאו עצמם מתחרים בענקים כגון אינטל, NVIDIA ו-AMD. למרות זאת האמין הצוות של החברה ועימו משקיעיה כי לוסיד תצליח ליצור לעצמה שוק גדול ולקוחות נאמנים בזכות הטכנולוגיה המתקדמת והביצועים המרשימים של שבביה. ואכן בשנת 2008 הצליחה החברה לחתום על הסכם משמעותי עם חברת MSI אחד מיצרני לוחות האם הגדולים בעולם. במקביל גייסה החברה כספים מקרנות ההון סיכון הישראליות ג'נסיס וגיזה, מאינטל והזרוע הקנדית של קרן ההון סיכון האמריקנית Rho Capital Partners .
אך המכירות הגדולות בוששו לבא ובסוף 2010 נקלעה החברה למשבר שנראה כי תתקשה להתאושש ממנו. החברה לא עמדה ביעדיה העסקיים ובישיבת הדירקטוריון הוחלט כי החברה תפסיק לפתח שבבים ותתמקד בפיתוח תוכנה המנצלת את הידע הרב שנצבר בחברה בתחום העיבוד הגרפי.
כתוצאה מהמשבר נאלצה החברה לפטר כמחצית מעובדיה (כ-20 מתוך 50) אך המשיכה לפעול בתחומי התוכנה. כמה חודשים לאחר מכן חתמה לוסיד על עיסקה מהותית עם חברת אינטל במסגרתה התחייבה אינטל לשלם ללוסיד עבור רשיונות לשימוש בתוכנת וירצ'ו (virtu) שפיתחה לוסיד ואשר שולבו בכרטיסי אם מבוססי מעבד הסנדי ברידג' החדש של אינטל. תוכנת הוירצ'ו של לוסיד איפשרה למשתמשים בעלי כרטיס גרפי ייעודי (של NVIDIA או ATI) ליהנות ממעבד בעל צריכת אנרגיה נמוכה מדור 2 של אינטל ביחד עם ביצועי הכרטיסים מהדור השלישי.
על פניו נראה כי החברה עלתה על דרך המלך. היא חתמה על מספר חוזים, עם אינטל, אסוס ופוג'יטסו ואף פיתחה את מוצר התוכנה XLR8 שנועד לשיפור ביצועים גרפיים בטאבלטים וסמרטפונים .למרות ששולי הרווח במכירת רשיונות שימוש במוצרי החברה הם גבוהים יחסית נראה היה שסך ההכנסות ממכירת הרשיונות לא הגיעה להיקפים משמעותים ולא עמדה בציפיות המשקיעים וכך למרות מוצריה המתקדמים ושורת השינויים המבניים לא הצליחה לוסיד לעבור לפסים של רווחיות ונקלעה לקשיים פיננסים.
אמש פירסם העיתון דה מרקר ידיעה בה נאמר כי בית המשפט מינה ללוסיד מפרק זמני. הבקשה למינוי מפרק הוגשה מטעמם של עובדי החברה שהתלוננו כי שכרם לא שולם. כך הגיעה לוסיד לסוף דרכה לאחר 10 שנים מהיווסדה ולאחר שגייסה כ-40 מליון דולר ממשקיעיה.