• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות

    מטא יוצאת לקרב על המוחות: בונוסים של עד 100 מיליון דולר למדעני OpenAI. אלטמן: אף אחד לא חתם

    מנכ"לית AMD ליסה סו ומנכ"ל OPEN AI סם אלטמן בהופעה בפני וועדה של הקונגרס. צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של הקונגרס האמריקני

    שבבי ה-AI החדשים של AMD זכו לאמון פומבי של סם אלטמן

    מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין בתחום השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    SIA: ארה"ב משקיעה יותר מ-10 מיליארד דולר במחקר שבבים – מפת דרכים חדשה מבטיחה שמירה על ההובלה הגלובלית

    הדמית המפעל המתוכנן של TI ביוטה. צילום באדיבות טקסס אינסטרומנטס

    טקסס אינסטרומנטס תשקיע למעלה מ-60 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארה"ב

    נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ. המחשה: depositphotos.com

    טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים

    טכנולוגיה בקנדה. המחשה: depositphotos.com

    מועצת השבבים של קנדה פרסמה דו"ח מיוחד בנושא חיזוק ההון האנושי של קנדה לתעשיית השבבים

    Trending Tags

    • בישראל
      צוות פורסייט רובוטיקס. מימין לשמאל: ד"ר דניאל גלוזמן, פרופ׳ משה שוהם וד״ר יוסי נתן. צילום: שלומי יוסף

      פורסייט רובוטיקס מיקנעם גייסה 125 מיליון דולר לפיתוח ניתוחי עיניים רובוטיים

      עמית בן קיש, CTO, קוונטום ארט. צילום יחצ

      קוונטום ארט שואפת להוביל את תחום המחשוב הקוונטי עם מיליון קיוביטים עד 2033

      אמיר פנוש מנכ'ל סיוה. צילום באדיבות החברה

      סיוה משיקה פתרון לשליטה טבעית ומדויקת, ללא מגע, עבור ממשקי טלוויזיה חכמה, גיימינג ובתים חכמים

      חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו

      חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו

      בינה מלאכותית יוצרת. המחשה: depositphotos.com

      קרן ישראל-סינגפור מזמינה שיתופי פעולה פורצי דרך בתחום הבינה המלאכותית היוצרת

      MOIA - רכבים אוטונמיים מבוססי מכ"ם של מובילאיי. צילום: קבוצת פולקסווגן

      מובילאיי במרכז מהפכת הרובוטקסי של פולקסווגן: תניע את צי ההסעות האוטונומיות של אובר בלוס אנג'לס

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות

        מטא יוצאת לקרב על המוחות: בונוסים של עד 100 מיליון דולר למדעני OpenAI. אלטמן: אף אחד לא חתם

        מנכ"לית AMD ליסה סו ומנכ"ל OPEN AI סם אלטמן בהופעה בפני וועדה של הקונגרס. צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של הקונגרס האמריקני

        שבבי ה-AI החדשים של AMD זכו לאמון פומבי של סם אלטמן

        מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין בתחום השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

        SIA: ארה"ב משקיעה יותר מ-10 מיליארד דולר במחקר שבבים – מפת דרכים חדשה מבטיחה שמירה על ההובלה הגלובלית

        הדמית המפעל המתוכנן של TI ביוטה. צילום באדיבות טקסס אינסטרומנטס

        טקסס אינסטרומנטס תשקיע למעלה מ-60 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארה"ב

        נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ. המחשה: depositphotos.com

        טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים

        טכנולוגיה בקנדה. המחשה: depositphotos.com

        מועצת השבבים של קנדה פרסמה דו"ח מיוחד בנושא חיזוק ההון האנושי של קנדה לתעשיית השבבים

        Trending Tags

        • בישראל
          צוות פורסייט רובוטיקס. מימין לשמאל: ד"ר דניאל גלוזמן, פרופ׳ משה שוהם וד״ר יוסי נתן. צילום: שלומי יוסף

          פורסייט רובוטיקס מיקנעם גייסה 125 מיליון דולר לפיתוח ניתוחי עיניים רובוטיים

          עמית בן קיש, CTO, קוונטום ארט. צילום יחצ

          קוונטום ארט שואפת להוביל את תחום המחשוב הקוונטי עם מיליון קיוביטים עד 2033

          אמיר פנוש מנכ'ל סיוה. צילום באדיבות החברה

          סיוה משיקה פתרון לשליטה טבעית ומדויקת, ללא מגע, עבור ממשקי טלוויזיה חכמה, גיימינג ובתים חכמים

          חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו

          חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו

          בינה מלאכותית יוצרת. המחשה: depositphotos.com

          קרן ישראל-סינגפור מזמינה שיתופי פעולה פורצי דרך בתחום הבינה המלאכותית היוצרת

          MOIA - רכבים אוטונמיים מבוססי מכ"ם של מובילאיי. צילום: קבוצת פולקסווגן

          מובילאיי במרכז מהפכת הרובוטקסי של פולקסווגן: תניע את צי ההסעות האוטונומיות של אובר בלוס אנג'לס

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מאמרים ומחקרים מאמרים טכניים מדענים “סחטו” קרן אור – פוטון אחר פוטון

          מדענים "סחטו" קרן אור – פוטון אחר פוטון

          מאת אבי בליזובסקי
          07 ספטמבר 2015
          in מאמרים ומחקרים, מאמרים טכניים
          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          מדענים באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה הצליחו למדוד אפקט משונה בפיזיקת הקוונטים, לפיו חלקיקים של אור אמורים "להיסחט" – הישג שספרי הלימוד בתחום כתבו שהוא חסר סיכוי

          התרשים השמאלי מייצג פעילות אלקטרומגנטית עם אור בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית. מימין, חלק מהשדה האלקטרומגנטי הוקטן עוד יותר. המחיר הוא חוסר יכולת למדוד את קרן האור. אפקט זה מכונה "סחיטה" (כמו שסוחטים מיץ מתפוז) בשל הצורה האליפטית שהוא יוצר. איור: Mete Atature, אוניברסיטת קיימברידג'.

          צוות מדענים הצליח למדוד כיצד פוטונים – חלקיקי האור "נסחטים" בניסוי שבספרי הלימוד נכתב כי בלתי אפשרי למדוד את התוצאה בניסוי.

          סחיטה היא תופעה מוזרה בפיזיקת הקוונטים בה משתמשים בצורה מסוימת של אור הסובלת מפחות "רעשי רקע" ויכול להיות לה שימוש פוטנציאלי בטכנולוגיות המתוכננות לאתר אותות חלשים – כדוגמת גלי הכבידה.

           

          הגישה הסטנדרטית לסחיטת אור היא לירות קרן לייזר חזקה על חומר, בדרך כלל גביש לא לינארי, והמפגש ביניהם מייצר את האפקט המבוקש. במשך למעלה מ-30 שנה עלו תיאוריות לפיה קיימת טכניקה אפשרית נוספת. שיטה זו מערבת עירור אטום בודד באמצעות כמות קטנה מאוד של אור. התיאוריה גורסת כי האור שיתפזר מהפגיעה באטום הזה אמור להתעוות בשיטה המכונה סחיטה בתהודה פלורוסנטית (squeezing of resonance fluorescence, ויקיפדיה –  הפקת אור מאטום או מולקולה באמצעות הפצצת חלקיקים, שבה תדר האור הנפלט זהה לתדר האור הנספג באטום או במולקולה).

           

          אף על פי שהתיאוריה נוסחה עוד בשנת 1981, הניסוי שנועד לצפייה בתופעה היה קשה לביצוע עד כדי כך שלפחות באחד מספרי הלימוד החשובים של הפיזיקה מסיק המחבר בצער "נראה חסר סיכוי למדוד את התופעה גם אם קיומה הוכח עד כה".

          במאמר שפורסם בכתב העת נייצ'ר דיווחו הפיזיקאים כי הצליחו להדגים סחיטה של חלקיקי אור בודדים – פוטונים. הם השתמשו בניסוי באטום שהופק באופן מלאכותי – נקודה קוונטית מחומר מוליך למחצה (Semiconductor Quantum Dot). הודות לתכונות האופטיות המשופרות של מערכת זו, והטכניקה שבה השתמשו לבצע את המשימות, הם הצליחו לצפות באור כאשר הוא התפזר ולהוכיח כי הוא ניסחט.

           

          פרופסור מטה אטאטור (Mete Atature) מקולג' סנט ג'ון באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה שהוביל את המחקר אמר: "זהו אחד המקרים שבהם שאלה בסיסית שהתיאוריה העלתה ואשר אחרי שנים של ניסויים, אנשים התחילו לפקפק ביכולת לצפות בה – נענית על אף הכול ."

           

          "הצלחנו בכך בזכות העובדה שכיום ישנם ברשותנו אטומים מלאכותיים בעלי תכונות אופטיות העולות על אלו של האטומים הטבעיים. משמעות הדבר היא שיכולנו להגיע לתנאים הנחוצים לצפייה בתכונה בסיסית זו של הפוטונים ולהוכיח כי התופעה המוזרה של הסחיטה אכן קיימת ברמת הפוטון הבודד. זו תופעה מוזרה מאוד המנוגדת לחושינו ולציפיות שלנו על אודות תפקידם של הפוטונים."

          הסבר מדוע מתרחשת התופעה דורש ידע מורכב בפיזיקת הקוונטים. בעקרון, זו תוצאה של עקרון אי הוודאות של הייזנברג. לפי עקרון זה, בכל סיטואציה לחלקיק יש שתי תכונות, אך רק אחת מהן ניתנת למדידה בעוד השנייה נמצאת באי ודאות.

          בעולם הפיזיקה הקלאסית, הכללים הללו אינם חלים. אם עצם נמצא בתנועה אנו יכולים למדוד הן את מיקומו והן את התנע שלו וכך לדעת לאן הוא נע וכמה זמן ייקח לו להגיע לשם. זוג תכונות אלה – מיקום ותנע קשורים. בעולם המוזר של פיזיקת הקוונטים המצב שונה. הייזנברג קבע כי רק חלק אחד של זוג התכונות ניתן למדידה והאחר חייב להישאר באי וודאות.

          בניסוי בקיימברידג' השתמשו החוקרים בכלל זה לטובתם כאשר יצרו חלופה בין מה שאפשר למדוד ומה לא. באמצעות פיזור אור הלייזר החיוור מהנקודה הקוונטית, הרעש של השדה האלקטרומגנטי פחת לרמה נמוכה ומדויקת, מתחת לקו הבסיס של התנודות הקוונטיות. ההשתקה הזו של רעש הרקע האלקטרומגנטי נעשתה על חשבון הפיכת חלקים אחרים של השדה האלקטרומגנטי לניתנים פחות למדידה, ומשמעות הדבר שנהיה בלתי אפשרי ליצור רמת רעש נמוכה מאפס בלי להפר את עקרון אי הוודאות של הייזנברג ומכאן גם את חוקי פיזיקת הקוונטים.

          רישום אי הוודאויות של התנודות בשדה האלקטרומגנטי על גרף יוצר צורה שבה אי הוודאות בצד אחד פוחתת בעוד בשאר המקומות היא מורחבת. הדבר יוצר צורה דחוסה למראה, ומכאן המונח "לסחוט אור".

          אטאטור הוסיף כי הנקודה העיקרית במחקר הייתה פשוט לנסות למדוד את התכונה הזו של פוטון בודד, משום שהיא לא נראתה עד כה. "זה בדיוק כמו שרצינו לראות איך פלוטו נראה מקרוב". לאף אחד מהדברים אין יישומים מידיים, אך אנו יודעים יותר מאשר ידענו קודם. אנו עושים זאת משום שאנו סקרנים ואנו רוצים לגלות דברים חדשים. זו מהות המדע."

          למאמר המדעי

          להודעה של החוקרים

          {loadposition content-related}
          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          נשים בהייטק. אילוסטרציה: depositphotos.com
          נשים בהייטק

          תעשיית השבבים לא יכולה להרשות לעצמה לנטוש את הנשים

          מבחנות המכילות את קופולימרי הסיליקון החדשים, מופרדים לפי אורך השרשראות, מארוך לקצר, מספקות עדות חזותית לפער האנרגיה המשתנה בסיליקון המוליך למחצה החדש. הארה באור UV יוצרת קשת של מבחנות כשהשרשראות הארוכות זזות לכיוון הקצה האדום של הספקטרום הא
          מאמרים טכניים

          מדענים הפכו מבודד למוליך למחצה

          בינה מלאכותית (AI/ML)

          בהלת השבבים: המרוץ הגלובלי אחר שבבי AI מצית את שוק הסיליקון

          תעשיה במלחמה

          היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת בעזרת שבבים ובינה מלאכותית

          הפוסט הבא
          google_gcp

          הענן של גוגל מבוסס על חומרה שפותחה על ידי גוגל עצמה

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו
          • מובילאיי במרכז מהפכת הרובוטקסי של פולקסווגן: תניע את…
          • טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות…
          • גל פיטורי ההיי-טק הגלובלי של 2025 פוגע גם במשק הישראלי
          • קרן ישראל-סינגפור מזמינה שיתופי פעולה פורצי דרך…

          מאמרים פופולאריים

          • Neoclouds: הסטארט-אפים הזריזים המגדירים מחדש את…
          • היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת…
          • היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית…
          • הינן שחולם: לייצר ינות ישראלים ברמת סופר פרימיום
          • להוביל עם הלב: הכוח של ניהול ממוקד באדם בעידן הבינה…

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס