במסגרת ועידת Digital Partnership Council השלישית שהתקיימה בטוקיו, הודיעו היום האיחוד האירופי ויפן על העמקת שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח שבבים. ההסכם החדש כולל הקמת מנגנוני החלפת מידע ואמצעי התרעה מוקדמת להגברת עמידות שרשרת האספקה הגלובלית של רכיבי אלקטרוניקה.

עוד נמסר כי ההסכם יתייחס גם לתחומי מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית, פלטפורמות מקוונות, ניהול נתונים, סייבר ותשתיות תקשורת תת-ימיות. ביום שלישי, ה־13 במאי, צפוי להיחתם מכתב כוונות פורמלי לקידום שיתופי פעולה במחשוב קוונטי, ובכלל זה פתרונות לאתגרי הקיימות האנרגטית.

המהלך מגיע על רקע מתגבר של לחצים גיאופוליטיים ואיומי תחרות בינלאומית שמאיימים על צמיחתה הטכנולוגית של אירופה ויפן. בשלהי שנות ה־80 פיקדו חברות יפניות על ששת המקומות הראשונים מבין עשר יצרניות השבבים המובילות בעולם, אולם מאז הן נאלצו לוותר על מקומן לטובת טאיוואן, דרום קוריאה, ארצות הברית ואירופה.

בעשור האחרון נשמעו סימני התעוררות בתעשייה היפנית: פתיחת מפעל TSMC ליד קמטומוטו בשנה שעברה מהווה אינדיקציה חשובה לחידוש הפעילות המקומית. המפעל אמור לייצר אלפי וופרים בחודש ושבבים לוגיים מתקדמים – טכנולוגיה שהייתה חסרה בשוק היפני, כך לפי ARC Group, בנק השקעות וייעוץ ניהולי גלובלי.

בנוסף לכך, מתוכננות השנה ארבע פתיחות של מפעלים חדשים ביפן, ובהן מתקנים של Japan Advanced Semiconductor Manufacturing ושל חברת Rapidus. מהלכים אלה נועדו להחזיר את יפן אל מפת הייצור המתקדם ולהבטיח גיוון גיאוגרפי נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

הפוסט האיחוד האירופי ויפן מרחיבים שיתוף פעולה במחקר שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תוכנית סיוע כלכלית בהיקף של 65 מיליארד דולר (10 טריליון ין) לחיזוק תעשיות השבבים והבינה המלאכותית נחשפה על ידי ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה. התוכנית, שתספק סיוע בשווי של 10 טריליון ין (כ-65 מיליארד דולר) עד לשנת הכספים 2030, נועדה לחזק את השליטה בשרשראות אספקת השבבים בעקבות מתחים מסחריים בין ארצות הברית לסין ומשברים עולמיים נוספים.

פרטי התוכנית

ממשלת יפן צפויה להגיש את התוכנית, הכוללת חוקים לתמיכה בייצור המוני של שבבים מדור הבא, בדיון הקרוב בפרלמנט. התוכנית מתמקדת במפעל השבבים Rapidus ובספקי שבבים לבינה מלאכותית נוספים. על פי טיוטת התוכנית שנמסרה לרויטרס, הממשלה צופה כי השפעת התוכנית תסתכם בכ-160 טריליון ין (כ-1.04 טריליון דולר) על הכלכלה היפנית.

שיתוף פעולה בינלאומי

חברת Rapidus, המנוהלת על ידי ותיקים בתעשייה, שואפת להתחיל בייצור המוני של שבבים מתקדמים החל משנת 2027 באי הצפוני הוקאידו, בשיתוף פעולה עם IBM ועם מכון המחקר הבלגי Imec.

מימון התוכנית

אישיבה הדגיש כי הממשלה לא תנפיק אג"ח לכיסוי גרעון כדי לממן את תוכנית הסיוע לתעשיית השבבים, אך לא מסר פרטים על דרכי המימון האחרות. בשנה שעברה הודיעה ממשלת יפן כי תקצה 2 טריליון ין (כ-13 מיליארד דולר) לתמיכה בתעשיית השבבים, והפעם מדובר בחלק מתוכנית כלכלית מקיפה אשר תובא לאישור הקבינט ב-22 בנובמבר. התוכנית קוראת להשקעה כוללת של 50 טריליון ין (כ-325 מיליארד דולר) מהמגזר הציבורי והפרטי בשוק השבבים בעשור הקרוב.

הפוסט יפן חושפת תוכנית בהיקף של 65 מיליארד דולר לתמיכה בתעשיית השבבים המקומית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יפן מנסה להחזיר לעצמה את מעמדה כמעצמת שבבים עולמית. לפי דיווחים חדשים, חברות האלקטרוניקה המובילות במדינה מתכננות להשקיע סכום עתק של כ-30 מיליארד דולר בשדרוג יכולות הייצור שלהן עד 2029.

ענקיות כמו סוני, רנסאס, מיצובישי אלקטריק, רפידוס ואחרות מכוונות להגדיל משמעותית את ייצור רכיבי הכוח, החיישנים והשבבים הלוגיים – טכנולוגיות מפתח בתחומי הבינה המלאכותית, הרכב החשמלי והפחתת פליטות הפחמן.

מגמה זו משקפת שינוי משמעותי בתעשייה היפנית. בעוד שבשנות ה-80 יפן שלטה בכמחצית משוק השבבים העולמי, בעשורים האחרונים היא איבדה את מעמדה לטובת מתחרות מדרום קוריאה וטייוואן. כעת, בתמיכת הממשלה המקצה מיליארדי דולרים בסובסידיות, החברות היפניות מנסות לסגור את הפער.

קבוצת סוני משקיעה כ-1.6 טריליון ין (10 מיליארד דולר) משנת הכספים 2021 עד 2026, עם תוכניות להגדיל את ייצור חיישני התמונה. הביקוש הקשור למצלמות סמארטפונים ולמוצרים אחרים חזק, והיישומים צפויים להתרחב לנהיגה אוטונומית ולניטור במפעלים וחנויות.

טושיבה ו-Rohm משקיעות כ-380 מיליארד ין (2.4 מיליארד דולר) בייצור רכיבי כוח מבוססי סיליקון במפעלים ביפן. מיצובישי אלקטריק מתכננת להגדיל את יכולת הייצור של רכיבי כוח מבוססי סיליקון קרביד פי חמישה עד שנת הכספים 2026, עם השקעה של כ-100 מיליארד ין (620 מיליון דולר) במתקן חדש בקוממוטו.

הממשלה היפנית מקצה 3.9 טריליון ין (24 מיליארד דולר) לסובסידיות בין השנים 2021-2023, מתוך זה 3 טריליון ין (19 מיליארד דולר) יוקצו לחברות שבבים גדולות ביפן ובחו"ל. עד כה, נתח השוק של יצרני השבבים ביפן עמד על 8.68% בשנת 2023, עלייה של 0.03 נקודות אחוז מ-2022, לפי חברת המחקר הבריטית Omdia.

הפוסט תעשיית השבבים היפנית מתעוררת לחיים עם השקעות ענק של 30 מיליארד ד' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הצעדים המתאימים המוצעים על ידי הצד היפני ישפיעו באופן חמור על חילופי הסחר הרגילים בין חברות סיניות ויפניות, יפגעו באחרות ולא יועילו לעצמו, כמו גם יפגעו ביציבות שרשראות האספקה העולמיות", נאמר בהודעה.

ממשלת יפן הודיעה על תוכניות להרחיב את מגבלות הייצוא על טכנולוגיות הקשורות למוליכים למחצה ומחשוב קוונטי.

על פי דיווח של בלומברג, הטכנולוגיות שהושפעו כוללות סריקת מיקרוסקופ אלקטרונים וטרנזיסטורים מסביב לשער הGAA, שחברות כולל סמסונג אלקטרוניקס משתמשות בהם כדי לשפר את תכנון המוליכים למחצה.

הדו"ח הוסיף כי ממשלת יפן תתחיל גם לדרוש רישיונות למשלוח מחשבים קוונטיים ומעגלי CMOS קריוגניים, המשמשים לבקרת אותות הקלט והפלט של קיוביטים במחשבים קוונטיים.

שותפות הסחר המועדפות של יפן, כולל דרום קוריאה, סינגפור וטייוואן, לא תהיינה פטורות מהכללים החדשים, שצפויים להיכנס לתוקף ביולי לאחר תקופה של התייעצות ציבורית.

בתחילת 2023 דווח כי יפן, לצד הולנד, הסכימה לעמוד במספר מגבלות שהובילה ארה"ב הנוגעות לייצוא טכנולוגיית ייצור שבבים עתירת טכנולוגיה לסין.

סין מודאגת מכוונתה של יפן להטיל פיקוח יצוא על סוגים מסוימים של מוצרי מוליכים למחצה, מה שעלול לפגוע ביציבות בשרשראות האספקה העולמיות, כך מוסר משרד המסחר של הרפובליקה העממית של סין.

"הצעדים המתאימים המוצעים על ידי הצד היפני ישפיעו באופן חמור על חילופי הסחר הרגילים בין חברות סיניות ויפניות, יפגעו באחרות ולא יועילו לעצמו, כמו גם יפגעו ביציבות שרשראות האספקה העולמיות", נאמר בהודעה.

סין גם קראה ליפן להמשיך מהמצב הכללי ביחסי הכלכלה והסחר הבילטרליים ולשמור במשותף על יציבות שרשראות הייצור העולמיות. "סין תנקוט את הצעדים הדרושים כדי להגן בנחישות על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של חברות סיניות", נמסר ממשרד המסחר של הרפובליקה העממית של סין.

המשרד גם הפנה את תשומת הלב לכך שבתחום ייצור המוליכים למחצה, לאחר כמה עשורים של התפתחות ברמה העולמית, נוצר מודל המשלב אלמנטים של השוק ובחירת החברה. עם זאת, במשך זמן מה, מדינות בודדות, באמתלה של הבטחת הביטחון הלאומי, ניצלו לעתים קרובות לרעה את אמצעי בקרת הייצוא, חרגו מעקרונות הסחר החופשי, מה שהשפיע קשות על יציבות הייצור העולמי ושרשראות האספקה, אמר המשרד.

הפוסט יפן מרחיבה את מגבלות הייצוא על טכנולוגיית מוליכים למחצה ומחשוב קוונטי * סין מודאגת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Japan Advanced Semiconductor Manufacturing, (JASM), חברה בת של TSMC, הממוקמת במחוז קוממוטו שביפן, תקים מתקן ייצור נוסף בעקבות השקעה של חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), Sony Semiconductor Solutions Corporation, דנסו וטויוטה מוטור. ההשקעה נועדה לבניית מתקן ייצור שני, שתחילת פעילותו מתוכננת לסוף שנת הלוח 2027. טויוטה תרכוש גם חלק מיעוט במיזם. המהלך מהווה חלק מהשקעה כוללת העולה על 20 מיליארד דולר ב-JASM, עם תמיכה ניכרת מממשלת יפן, כפי שמסרה TSMC.

JASM מתכננת להתחיל בבניית המתקן השני בסוף שנת 2024, בתגובה לביקוש הולך וגובר מצד לקוחות. הרחבה זו נועדה לשפר את יכולת הייצור, להוזיל את מבנה העלויות ולייעל את יעילות שרשרת האספקה. לאחר השלמת המפעל, שני המתקנים צפויים לאפשר לאתר קוממוטו של JASM לייצר למעלה מ-100,000 פרוסות סיליקון בקוטר של 12 אינץ' לחודש. פרוסות אלו יתמכו ביישומים שונים, כולל רכב, תעשייה, צרכנות ומחשוב ביצועים גבוהים, בטכנולוגיות תהליך של 40, 22/28, 12/16 ו-6/7 ננומטר. תוכנית הקיבולת נשארת גמישה ותלויה בביקוש הלקוחות, לפי ההודעה של JASM. כמו כן, הרחבה זו צפויה ליצור למעלה מ-3,400 משרות מקצועיות בטכנולוגיה גבוהה באופן ישיר.

לאחר ההשקעה, TSMC תשמור על מרבית המניות ב-JASM, עם בעלות של כ-86.5%. סוני, דנסו וטויוטה יהחזיקו במניות בהתאמה של כ-6%, 5.5%, ו-2%. השלמת העסקה תלויה בתנאים המקובלים בסגירה.

הפוסט סוני, טויוטה, דנסו ושותפים נוספים משקיעים במפעל שבבים שני של TSMC ביפן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק השבבים עמד על כ-618 מיליארד דולר ב-2022, וצפוי להגיע לטריליון דולר עד 2030, לפי דוח של ארנסט אנד יאנג מאפריל 2023. יפן רוצה נתח מהעוגה התופחת הזו.

בשנת 2023, השקיעה יפן מאמץ גדול בתעשיית המחשבים המיקרואלקטרוניים – רכיבים קריטיים במוצרים אלקטרוניים שאנו משתמשים בהם מדי יום. היא תמכה בהקמת מפעלים חדשים והציעה תמיכה רחבה. ממשלות ברחבי העולם מנהיגות יוזמות להבטחת גישה לשבבים, עם מטרה לפתח יכולות משלהן ולהבטיח את שרשרות האספקה מפני מתחים גיאופוליטיים.

במרכז המאמץ היפני נמצאת החברה הממשלתית Rapidus, השואפת ליצור "עמק הוקאידו" שיתחרה בעמק הסיליקון המפורסם יותר בקליפורניה, ומושכת גורמים גדולים כמו ASML. בנוסף, גורמים מהתעשייה כמו TSMC, סמסונג וקבוצת מיצובישי כימיקלים משקיעים בתעשיית השבבים ביפן.

יפן מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בניסיונה לחזור להיות שחקן מרכזי בתחום, כולל צורך בהשקעה רצופה ובכוח אדם מיומן. בשנות ה-80 וה-90, יפן הייתה אחד השחקנים הגדולים בעולם בתחום השבבים, אך מתיחויות סחר עם ארה"ב והסכם השבבים בין ארה"ב-יפן ב-1986 השפיעו על ירידתה מהבמה העולמית.

המאמץ היפני כולל הקמת מרכז טכנולוגיה לשבבים ותמיכה ממשלתית בהשקעות בתחום. אך יפן צריכה לפתח את יכולתה בעצמה בתחומים אלה ולהתמודד עם המציאות הפיזית, כולל בעיות קיימות כמו מגבלות מים וחוסר בכוח אדם.

יפן מתמודדת גם עם תחרות בינלאומית גוברת בתחום השבבים, עם מדינות כמו סינגפור, וייטנאם ואחרות שמשקיעות בתעשייה.

הפוסט יפן רוצה לעשות קמבק בתחום השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Powerchip Semiconductor Manufacturing Corporation הטייוואנית וקבוצת SBI היפנית הודיעו ביום שלישי כי בחרו באתר בצפון יפן להקמת מפעל לייצור שבבים בעלות של 800 מיליארד ין יפני (כ-5.3 מיליארד דולר).

השלב הראשון של הפרויקט במחוז מיאגי שמצפון לטוקיו, ידרוש השקעה של 420 מיליארד ין. PSMC ו-SBI יממנו מחצית מעלות בית החרושת, והיתרה תגיע ממשקיעים זרים ומקומיים, הלוואות בנקאיות וסבסוד ממשלתי.

יפן מנסה לחזק את תעשיית המוליכים למחצה המקומית ואת ייצור השבבים, ומפעל ענק זה מדגיש את המאמץ של הממשלה בתחום זה.

זאת בזמן שארה"ב ממשיכה להטיל מגבלות ייצוא על שבבים וציוד מפתח לסין, תוך ניסיון להגדיל את הייצור המקומי של רכיבים אלה הנמצאים בכל דבר – מסמארטפונים ועד מכוניות.

ככל שהביקוש למוליכים למחצה גדל והטכנולוגיה נתפסת כאסטרטגית יותר, מדינות נוספות כמו יפן מנסות לשפר את יכולותיהן בתחום.

מפעל PSMC ו-SBI יייצר שבבים בקטגוריות 28 ננומטר, 40 ננומטר ו-55 ננומטר. אלה אינם השבבים המתקדמים ביותר הנמצאים בסמארטפונים, אבל הם קריטיים ליישומי רכב. יפן היא ביתן של חברות הרכב הגדולות בעולם כמו טויוטה והונדה.

החברות לא פרסמו פרטים על לוח הזמנים לבנייה ותחילת הפעלת המפעל, אבל ציינו שהמידע יתפרסם כשיהיה קונקרטי יותר.

יפן מציעה סבסוד לחברות המקימות מתקני ייצור במדינה.

במאי הודיעה חברת הזיכרון האמריקאית מיקרון כי היא תשקיע עד 500 מיליארד ין ביפן בשנים הקרובות, כולל בייצור.

במקביל, יפן מנסה להתמקד בתחומים בשרשרת אספקת המוליכים למחצה שבהם הייתה לה עבר חזק. ביוני, קרן הממומנת על ידי הממשלה היפנית הציעה רכישה של 903.9 מיליארד ין של ענקית חומרי הגלם למוליכים למחצה JSR.

הפוסט פאואר צ'יפ הטאיואנית תבנה מפעל ב-5.3 מיליארד דולר ביפן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה ביפן הגדיל את הסבסוד למפעל הייצור של מיקרון בהירושימה מ-320 מיליון דולר ל-1.29 מיליארד דולר (500 מיליארד ין), על פי דיווח בניקאי. ההגדלה מבטיחה שהחברה תבנה את המפעל בזמן. עבור הממשלה היפנית, המענק הוא חלק מתוכנית רחבה יותר הכוללת 13.38 מיליארד דולר מושקעים בחברות שבבים שונות, שמטרתם לשפר את כוחה של יפן בתעשיית המוליכים למחצה.

מיקרון קיבלה בתחילה 320 מיליון דולר במימון עבור המפעל בהירושימה לפני כשנה. סך ההשקעות המתוכננות של מיקרון במתקן הייצור החדש היו אמורות להיות כ-500 מיליארד ין (3.618 מיליארד דולר). למרות ש-320 מיליון דולר הם סכום ניכר, ייתכן שזה לא מספיק נוכח הפחתת ההוצאות ההוניות של מיקרון בהשוואה לרמות ב-2022. כתוצאה מכך, נראה שמיקרון והממשלה היפנית הגיעו להסכמה להגדיל את הסבסוד.

מיקרון מתכננת להתחיל בייצור נפח גבוה של שבבי זיכרון מתקדמים בטכנולוגיית EUV ב-2026, לכן החברה זקוקה לכסף בהקדם. החזון של המשרד אינו מוגבל למיקרון בלבד. תקציב כולל של 2 טריליון ין (13.385 מיליארד דולר) מוקדש לסבסוד השקעות במוליכים למחצה. TSMC תקבל עד 476 מיליארד ין (3.1857 מיליארד דולר) עבור פעילותה בקוממוטו. בנוסף, מאמץ משותף של קיוקסיה וווסטרן דיג'יטל במחוז מיי יזכה לסבסוד של 92.9 מיליארד ין (621.72 מיליון דולר).

יפן שואפת לעקוף סיכונים פוטנציאליים הקשורים להפרעות בשרשרת אספקה בינלאומית על ידי חיזוק יכולות מקומיות, ובכך להבטיח אספקת רכיבים טכנולוגיים קריטיים פנימית חלקה ויציבה.

הפוסט מיקרון תקבל סיבסוד נוסף במיליארד דולר להקמת המפעל בהירושימה יפן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יפן הייתה פעם מעצמת שבבים, אך בשנים האחרונות היא איבדה את מעמדה לטובת שחקנים חדשים כמו סין ותאילנד. כעת, יפן מנסה לחזור לפסגה באמצעות השקעה ממשלתית ופרטית רחבה.

הממשל היפני הודיע על תוכנית השקעה של 50 מיליארד דולר בתעשיית השבבים עד שנת 2030. התוכנית כוללת הקמת מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 20 ננומטר, וכן תמיכה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות.

התעשייה הפרטית גם פועלת לחיזוק תעשיית השבבים היפנית. חברות יפניות כמו טושיבה, ראסן וסמסונג השקיעו מיליארדי דולרים במפעלים חדשים ובמחקר ופיתוח.

השקעות אלו כבר מתחילות להניב פירות. חברת טושיבה הודיעה לאחרונה על פתיחתו של מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 20 ננומטר. המפעל צפוי להתחיל לייצר שבבים בשנה הבאה.

חברות יפניות אחרות גם הודיעו על תוכניות להרחיב את פעילותן בתחום השבבים. חברת ראסן הודיעה על כוונתה להשקיע 10 מיליארד דולר במפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 30 ננומטר. חברת סמסונג הודיעה על כוונתה להקים מפעל חדש לייצור שבבים ביפן.

השקעות אלו הן חלק מהמאמץ של יפן להפוך למרכז עולמי לייצור שבבים. יפן מקווה להחזיר לעצמה את מעמדה כשחקנית מובילה בתעשייה זו, אשר חיונית לכלכלה העולמית.

גורמים לירידה של יפן בתעשיית השבבים

ישנם מספר גורמים לירידה של יפן בתעשיית השבבים. אחד הגורמים הוא תחרות מצד מדינות אחרות, במיוחד סין ותאילנד. מדינות אלו השקיעו רבות בתעשיית השבבים, והן מציעות תנאים אטרקטיביים יותר לחברות שבבים.

גורם נוסף לירידה של יפן הוא עלויות האנרגיה הגבוהות במדינה. עלויות האנרגיה מהוות חלק משמעותי מהעלות של ייצור שבבים, ויפן סובלת מעלויות אנרגיה גבוהות יותר ממדינות אחרות.

גורם נוסף הוא ההזדקנות של כוח העבודה היפני. תעשיית השבבים דורשת כוח עבודה מיומן, ויפן מתקשה לגייס כוח עבודה מיומן מספיק.

השקעות יפן בתעשיית השבבים

השקעות הממשלה והתעשייה הפרטית ביפן צפויות לעזור למדינה לחזור לפסגה בתעשיית השבבים. המפעלים החדשים וטכנולוגיות הייצור המתקדמות יאפשרו ליפן לייצר שבבים מתקדמים יותר.

עם זאת, ייקח ליפן זמן להדביק את הפערים מול מדינות אחרות. יפן תצטרך להמשיך להשקיע בתעשייה זו כדי להישאר רלוונטית.

הפוסט יפן תשקיע 50 מיליארד דולר במיזמי שבבים עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.