דוח “דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023–2024” של RISE Israel (אוגוסט 2025) מצייר תמונה חדה: לאחר עשור של צמיחה מהירה, מספר המשרות בהייטק נתקע מאז סוף 2022. בין 2014 ל־2020 מספר המשרות גדל בקצב ממוצע של כ־3.3% לשנה, קפץ ב־2021–2022 בקצב חסר תקדים של כ־10%, ואז נעצר — מצב שמייצר לחץ בשוק עם יותר מועמדים לכל משרה פנויה. במקביל, הקיפאון איננו ייחודי לישראל; תבניות דומות נרשמו בארה״ב ובבריטניה, אך בישראל ההשלכות חריפות יותר משום שחלק ההייטק בתעסוקה גבוה מהעולם.

התמונה המפורטת לפי משפחות תפקידים מגלה שהפגיעה איננה סימטרית. הירידה החדה ביותר נרשמה בתפקידי העסקים — שיווק, מכירות ושירות — עם נסיגה מצטברת של 6.6% בשנים 2023–2024. אחריה תפקידי המנהלה והתפעול (כספים, כוח אדם, ייעוץ משפטי וכד’) עם ירידה של כ־4.1%. התפקידים הטכנולוגיים שמרו בקירוב על היקף התעסוקה שלהם. בתוך ליבת הטכנולוגיה קיימת שונות: QA ו־IT ירדו בכ־8% בשנתיים, לעומת עליות צנועות בתפקידי אלגוריתמים (+6%), הנדסת חומרה (+2%) ומדע נתונים (+1%). המגמה ברורה — תפקידים שקרובים יותר ל־R&D מחזיקים מעמד ואף גדלים מעט, בעוד שככל שמתרחקים מליבת המו״פ — הפגיעה עמוקה יותר.

גם בעסקים ובתפעול רואים את קווי המתאר של ההאטה: מכירות ושיווק נסוגו בכ־7% בשנתיים; פיתוח עסקי ירד בכ־2%. בתוך התפעול, משאבי אנוש צנחו בכ־8%, בעוד משפטים וכספים נותרו בקיפאון. המחברים מציינים שהקיצוץ ב־HR עשוי לשקף ציפייה של חברות להמשך גיוסים מצומצמים בטווח הקרוב.

מבט לפי השכלה מוסיף נדבך: בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה במספר המועסקים ללא תואר אקדמי (-5.4%), לצד עלייה קלה בקרב בעלי תואר ראשון (+0.9%). במקביל חלה ירידה במספר בעלי התארים המתקדמים בכלל ההייטק — תוצר של קיצוץ בתפקידי מעטפת שבהם שיעור בעלי תארים מתקדמים גבוה יחסית. מנגד, במסלולי הליבה הטכנולוגיים (מדמ״ח, הנדסת מחשבים/אלקטרוניקה ודומיהם) נרשמה עלייה של כ־10% במספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים בשנתיים, ואף עלייה של כ־13% בקרב בעלי תארים מתקדמים שעובדים בתפקידים טכנולוגיים. זהו איתות מובהק להעמקת ההשקעות ביכולות מתקדמות — לרבות AI.

בוגרי מדעי המחשב ניצבים בחזית הסדק בין היצע לביקוש. מספר הבוגרים באוניברסיטאות כמעט הוכפל בארבע שנים — מ־1,621 ב־2020 ל־3,124 ב־2024. שיעור ההשמה של בוגרי תואר ראשון במדמ״ח בחברות הייטק ירד בכ־10 נקודות אחוז בשנתיים, עם הבדלים קטנים בין המוסדות. במקביל, שיעור ההרשמה של בוגרי מדמ״ח ללינקדאין זינק מ־46% ל־70% — אינדיקציה לעלייה במאמץ חיפוש עבודה. חשוב לא פחות: אין ראיות לכך שהכניסה להייטק הוגבלה רק למצטיינים מהמוסדות הבכירים; הגדלת המכסות לא פגעה באיכות הבוגרים לפי דרישות התעשייה. לצד זאת, המחברים מדגישים שהפער בין הציפיות לצמיחה לבין המציאות, יחד עם הגידול בהיצע, יוצר קושי משמעותי לבוגרים בטווח הקצר.

היבט מגדרי: לראשונה זה עשור, שיעור הנשים בתעסוקת ההייטק ירד קלות ב־2024 (כ־0.15 נקודת אחוז). שיעור הנשים בקרב העוזבים עמד על כ־40%, לעומת 38% בקרב המצטרפים, ובסך הכול נשים היוו 35.7% מהעובדים בסוף 2024. במקביל, ביזמות נמשך קיפאון סביב כ־20% חברות עם לפחות יזמת אחת, ונתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2025 מרמזים על ירידה חדה לכ־15% — הסתייגות: הנתונים חלקיים. גם בגיוסי הון ניכר פער לרעת סטארטאפים בהובלת נשים, בין היתר משום שנוכחותן גבוהה יותר בסקטורים שנפגעו בשנים האחרונות, כמו בריאות ומדעי החיים.

ברמת הסקטורים, הליבה ההיסטורית של ההייטק הישראלי מראה עמידות יחסית. סקטור הסייבר צמח בכ־8.9% בשנתיים, בעוד Enterprise Applications גדל ב־2.9%, מדיה דיגיטלית ובידור ב־1.7%, והמוליכים למחצה ירדו ב־0.7% בלבד. לעומת זאת, בסקטורים קטנים יותר התמונה תנודתית: קלינטק עלה ב־2023 ולאחר מכן ירד ב־2024 (-3.5%); אגריטק שמר על גודלו ואז ירד (-5.2% ב־2024); גם מדעי החיים (-3.9%) ותקשורת (-2.5%) ירדו ב־2024. המסקנה: השוק התכנס חזרה לגרעין החוזקות — תוכנה וסייבר — בזמן שחלקים פריפריאליים יותר נחלשו.

ומה לגבי מבנה הבעלות? ההאטה הייתה דומה בחברות מקומיות ובמרכזי מו״פ רב־לאומיים. בניגוד לשתי טענות נפוצות — שמרכזים רב־לאומיים יציבים בהרבה, או לחלופין ש״יברחו״ מהר יותר במצבי משבר — הנתונים עד כה אינם מצביעים על קיצוץ חריג במשרות במרכזי מו״פ עקב המלחמה בעזה או המשבר הפוליטי ביחס לחברות המקומיות.

כיווני מדיניות: המחברים מזהירים שהמעבר מעודף ביקוש כרוני לשוק תנודתי יותר הוא תרחיש שיש לקחת ברצינות. הם קוראים לעדכון מדיניות ההון האנושי: יעדים כמותיים בסגנון ועדת פרלמוטר, שנוסחו בשנות השיא, כבר אינם רלוונטיים; עם זאת, הדגשת לימודי STEM נותרת קריטית, וראוי לבחון מחדש את האפקטיביות של הכשרות חוץ־אקדמיות — בעיקר עבור אוכלוסיות עם בסיס אנגלית ומתמטיקה חלש.

השורה התחתונה: ההייטק הישראלי לא מתכווץ דרמטית, אבל הוא מתייצב בקיפאון דו־שנתי ומתכנס חזרה לליבת ה־R&D וה־AI. תפקידי המעטפת מתכווצים, הבוגרים החדשים נתקלים בסף כניסה גבוה יותר, והתקדמות שילוב הנשים נבלמת ואף נסוגה. הסיפור כאן הוא של סלקטיביות: פחות כמות, יותר עומק — וללא התאמות במדיניות ובהכשרות, עלולה להיפגע היכולת להתרומם מחדש כשהמחזור ישתנה.

הפוסט קיפאון של שנתיים בתעסוקת ההייטק: מעטפת מתכווצת, הליבה הטכנולוגית מחזיקה — ו־AI מושך קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את הצד של אינטל ייצג דניאל ליפוביץ, מהנדס בכיר באינטל ישראל, ולצידו הציגה ד"ר ענבר דג, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת הסטארטאפ פונוניקס ( Phononics ). ד"ר דג תיארה בהרצאתה כיצד פונוניקס משלבת יהלומים סינתטיים רב-גבישיים בתוך מארזי שבבים, במטרה לשפר באופן דרמטי את פיזור החום שלהם. הניסויים המשותפים של אינטל ופונוניקס הדגימו ירידה מרשימה של 10-20 מעלות צלזיוס בטמפרטורת הצומת ושיפור של עד 10% בביצועי השבבים.

מעבר לחדשנות הטכנולוגית שהוצגה, ההרצאה הייתה גם הזדמנות מצוינת להתוודע לד"ר ענבר דג ולקריירה המרשימה שלה. ענבר היא דמות מעוררת השראה וללא ספק מהווה מודל לחיקוי עבור נשים השואפות להשתלב בתעשיית השבבים ולהגיע לדרגי הניהול בתעשיה.

ד"ר ענבר דג מרצה בכנס ChipEx2025 צילום: ערן לם

ענבר נולדה וגדלה בנצרת עילית (הידועה כיום בשם נוף הגליל). ילדה מוכשרת שלמדה בכיתה מדעית וסיימה תיכון במגמה ריאלית. ההכוונה למקצועות ריאלים הגיעה ככל הנראה מהבית בו גדלה לאבא אגרונום, בעל דוקטורט בתחום החקלאות ובשבילה היה זה אך טבעי שתמשיך ללמד באוניברסיטה ותרכוש תארים. אך את ההכוונה לתחום הטכנולוגי היא חייבת דווקא למורה לפיזיקה בתיכון שהקפיד להדגיש בפני תלמידיו (גם הבנים וגם הבנות) כי העתיד טמון בתחום הטכנולוגיה והמוסד הטוב ביותר ללימודי מקצועות טכנולוגים הוא הטכניון.

ואכן עם סיום שירותה הצבאי נרשמה ללימודים בטכניון. דווקא כאן הפתיעה את עצמה כשבחרה ללמד כימיה ולא ללכת בעקבות המורה לפיזיקה הזכור לטוב. הסיבה נעוצה בביקור שלה במפעלי ים המלח בהם ביקרה בתקופת התיכון והוקסמה מהמורכבות של הפקת הכימיקלים במקום. לפני שנרשמה לטכניון עוד התלבטה בין פיזיקה לכימיה אך בסוף בחרה ללמד במסלול ישיר לדוקטורט בכימיה.

לאחר סיום לימודיה הצטרפה לחברת טאואר סמיקונדקטור שם החלה לעבוד כמהנדסת תהליך. כבר אחרי שלוש שנים מונתה למנהלת המו"פ של התחום הדיאלקטרי ולאחר שנתיים נוספות כבר עברה לנהל את תחום התפוקה והאינטגרציה. לאחר 10 שנים בטאואר עברה לחברת SCD שם מילאה תפקיד דומה. התחנה הבאה בקריירה של ענבר היתה דווקא בחברה שלא שייכת לתחום השבבים. חברת PCT המפתחת ומיישמת פתרונות ייחודיים להגנה מפני קורוזיה ובלאי שם שימשה כ- CTO במשך 7 שנים. נסיונה הרב בתחום הכימיה זימן לה את ההזדמנות להצטרף לחברת ההזנק Evigence Sensors אשר פיתחה חיישני טריות חזותיים המנטרים את חיי המדף של מוצרים מתכלים.

לפני כ 4.5 שנים הצטרפה לחברת Phononics בתפקיד סגנית נשיא למחקר ופיתוח. כיום היא מתגוררת בעיר נשר ביחד עם בעלה (אותו הכירה בטכניון) ושלושת בנותיהן. הנסיון הרב של ענבר דווקא בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית ההייטק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט ראוי להערכה אך יחד עם זאת הוא די יוצא דופן.

ביקשנו מענבר לשתף אותנו בהצלחתה להתקדם לתפקידי ניהול כבר בשלב מוקדם בקריירה שלה

במהלך הקריירה שלי ובמיוחד בראשית דרכי בטאואר, היו לי מנהלות נשים. (הראשונה זמירה לביא שטרנפלד ואחר כך איילת מרגלית). זה גרם לי להבין שנשים יכולות להיות גם אמהות וגם מנהלות בתעשיה. שתי הנשים  שניהלו אותי היו גם דוגמא ומופת והיוו השראה גדולה עבורי.

האם אשה שהופכת להיות מנהלת בשלב צעיר יחסית כשיש ילדים קטנים בבית פוגמת בחיי המשפחה שלה?

נולדו לי שלוש בנות, שתיים מהן בעת שעבדתי בטאואר והשלישית כשכבר הייתי ב-SCD. אין ספק שהעבודה התובענית דורשת ממך להיות מסודרת ולחיות עפ"י לו"ז מדויק אבל זו בהחלט משימה אפשרית ואף פעם לא הרגשתי כי היא פוגמת בחיי המשפחה שלי.

אז מדוע אנחנו לא רואים יותר נשים בתעשיה שלנו?

לדעתי יש הרבה נשים ברמת המהנדסים ובשלב הזה יש שויון בהתייחסות לנשים כמו לגברים. יש גם תחומים כמו בהנדסת תהליכים בהם יש כמות דומה של נשים וגברים כמו למשל בחברות כגון רפאל, אלתא גל-אל ואחרות, אבל בהיררכיה הניהולית יש עדיין מעט מאד נשים והסיבות לכך מורכבות. חלקן נובעות ממציאות היסטורית של סביבה גברית לחלוטין ומתהליכים של קידום שויון מגדרי שעדיין לא הושלמו. סיבה נוספת היא אורח החיים המודרני שבו גם אם נפתחו אפשריות שוות לנשים, עדיין חלקן הן הדומיננטיות בתפקוד בבית וסדרי העדיפיות המשפחתים מתנגשים ביכולת שלהן להתקדם לתפקידי ניהול תובעניים. אני יודעת שאין למצב הזה פתרון קסם אך לדעתי במקביל למנגנוני תיקון ארגוניים, עלינו הנשים להיות יותר אקטיביות בחתירה לשויון בכל המגזרים ובכל רמות הניהול.

סקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות בשיתוף ענבל אורפז הציג תמונה די עגומה בנושא נשים בתעשיית ההייטק. רק כשליש מכלל המועסקים בהייטק הן נשים ובתפקידי ניהול נשים מייצגות רק כ-17% מכח האדם. מספרים אלו נותרו ללא שינוי מהותי בעשור האחרון.  מה צריך לדעתך לעשות כדי לשפר את המצב הזה?

אני בטוחה שנשים יכולות ללמוד את כל תחומי ההנדסה והמדעים כולל נושאים הנחשבים יותר גבריים כמו חשמל, מכונות או מחשבים. הבעיה היא שהסביבה לא מעודדת אותן ללמד את המקצועות הללו והתוצאה היא מעט נשים בתעשיה ועוד פחות בתפקידי ניהול.

מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הזה?

קודם כל חשוב להבהיר לנשים כי ניתן לשלב בין תפקיד תובעני בהייטק לבין חיי משפחה. כיום בני הזוג מהמין הגברי מוכנים להתחלק בנטל המטלות בבית וגם להגיע מוקדם יותר הביתה מדי פעם.

בנוסף, חשוב להגיע לנערות כבר בגילאי חטיבת ביניים או תיכון ולתת להם הרצאה על יתרונות העבודה בהייטק. אני עושה זאת מדי פעם בבתי ספר תיכונים ולאחרונה אף הוזמנתי להרצות בנושא באורט. אני משתדלת להסביר לבנות את מהות העבודה וגם מדגישה שבנוסף לכל יתרונות העבודה בהייטק היא רווחית, מאפשרת עצמאות כלכלית, ואין סתירה בינה לבין פיתוח חיים אישיים ומשפחתיים.

הפוסט ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הצורך הגובר בכוח אדם בתעשיית השבבים בארצות הברית, שיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים נותר נמוך באופן מדאיג. על פי דו"ח שפורסם באפריל 2025, ב-51% מהחברות פחות מ-20% מהמשרות הטכנולוגיות מאוישות על ידי נשים. במקביל, נרשמה ירידה במספר החברות שמתחייבות פומבית לשוויון הזדמנויות – נסיגה שמדאיגה את מומחי התחום.

בריאיון ל-IEEE Spectrum, אנדריאה מוחמד, מנכ"לית שותפה של חברת QuantumBloom, מזהירה כי מדובר בכשל מערכתי עמוק. החברה עוסקת בליווי נשים בראשית דרכן בקריירות STEM, ומזהירה מהשלכות "דליפת צינור הכישרונות" – תהליך שבו נשים עוזבות את התחום כבר בצעדים הראשונים בקריירה.

לדבריה, "התעשייה מדברת על מה היא צריכה ממערכת החינוך, אבל כמעט לא שומעים את קול הדור הבא. אנחנו לא מצליחים למשוך את הכישרונות החדשים, במיוחד נשים, פשוט כי אנחנו לא מקשיבים למה שהן צריכות."

מוחמד מצביעה על פרדוקס מטריד: דווקא כאשר יש צורך קריטי להרחיב את כוח האדם המקומי – בשל מגמות של השבת ייצור השבבים לארה"ב ולחצים גיאופוליטיים – ההשקעה בתוכניות לשילוב נשים בתעשייה מצטמצמת. "זה לא עניין של גיוון לשם גיוון. מדובר בפיתוח ההון האנושי – אם נשים בורחות מהתעשייה, צריך להבין למה ולטפל בזה."

לדבריה, הסיבות המרכזיות לעזיבה כוללות תרבות ארגונית מיושנת, היעדר תמיכה בשלבים הראשונים בקריירה, ומחסור ביוזמות כמו תכניות חניכה, מסלולי רוטציה והכשרה מנהיגותית. "בחברות אחרות – במיוחד מחוץ להנדסה – משקיעים בעובדים הצעירים. בתעשיית השבבים, זה כמעט לא קיים."

מוחמד מציינת שדו"ח של Global Semiconductor Alliance ואקסנצ'ר מעיד על נסיגה בהתחייבויות החברות לנושאי גיוון – מגמה שהיא מכנה "קנרית במכרה פחם". לדבריה, "השאלה איננה אם יוזמות כמו QuantumBloom מסכנות את החברה – אלא מה הסיכון האמיתי: שפשוט לא יהיו לכם עובדים לפאבים (fabs)."

כדי להפוך למגנט לכישרונות מכלל הקהילות, ובפרט נשים, היא קוראת לשינוי עמוק בתרבות הארגונית ולבניית מקומות עבודה מכלילים באמת – לא כסיסמה, אלא כיעד עסקי אסטרטגי.

הפוסט תעשיית השבבים לא יכולה להרשות לעצמה לנטוש את הנשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנסיון והנחישות שרכשה במשחקי הכדורסל שימשו אותה גם בהמשך הדרך. כשרצתה להתקבל ללימודי הנדסה בטכניון גילתה כי למרות שיש לה בגרות 5 יחידות במתימטיקה, כימיה וביולוגיה היא אינה יכולה ללמד בטכניון ללא ידיעת פיזיקה וכך עצרה הכל, נעזרה במורה פרטי והשלימה את הלימודים החסרים כדי להמשיך במסלול שהיתוותה לעצמה.

חן בוקעי קמינר, היא אשה מרשימה, כבר בתחילת הראיון היה ברור שהיא הגיעה לפגישתינו עם שורת מסרים ולא תשקוט עד שתעביר את כולם בחדות, בבהירות ומעל הכל בשיא החביבות. יש בה שילוב מנצח של התמקדות במטרה, יחסי אנוש מצוינים, ו..נחישות, כבר אמרנו.

כיום היא מחלקת זמנה בין שלושה אתגרים מרכזיים. הראשון, עבודתה כמנהלת פרויקטים בכירה. בתפקידה זה היא אחראית לנצח על פתרונות האוטומציה לבדיקת השבבים של אינטל תוך עבודה  בשיתוף פעולה עם לקוחות החברה. כמו כן היא מנהלת התוכנית של פתרונות ה Data Science החדשנים של אינטל המשלבים את היתרונות של לימוד מכונה בפתרונות האוטומציה של אינטל. האתגר השני בחייה הוא לדאוג למשפחתה הכוללת את בעלה וארבעת בניה. ולצד כל זה היא מוצאת זמן להוביל את פעילות קהילת הנשים באינטל.

בואי נחזור להתחלה? ספרי איפה נולדת וגדלת?

נולדתי בנתניה לאבא מהנדס מכונות שעבד בתעשיה האוירית על פרויקט הלביא ולאמא גננת. אני בת שלישית אחרי אח ואחות ובבית תמיד היתה מודעות בחשיבות החינוך וגם דחיפה קדימה ללמוד, להתקדם ולהצליח. ההצטרפות שלי לספורט לא שגרתי לבנות כמו כדורסל היתה מאד משמעותית בחיי. זה עזר לי להתמודד עם כשלונות ונתן לי המון מוטיבציה להשתדל יותר כדי להגיע למטרות שלי. כיום אני מעודדת הורים אחרים לשלוח את הילדים שלהם לספורט תחרותי כי אני מאמינה שזה יעזור לילדים שלהם כפי שזה עזר לי.

זה נשמע מאד מבטיח אבל בפועל נשים רבות נרתעות מהמסלול שעברת?

נכון, אבל חשוב להבין שגם לי היה לא קל. כשהתחלתי ללמד בטכניון היה לי קשה מאד. הגעתי לטכניון בהכרה שאני בחורה חכמה ופתאם מצאתי את עצמי לא כל כך חכמה ואפילו נכשלת. גם סטודנטיות אחרות נכשלו אבל לי היתה תמיכה חזקה מהבית. זה עזר לי להתגבר על הקשיים ואפילו להפוך למצטיינת. לא מזמן קראתי ספר בשם Grit שכתבה פסיכולוגית  בשם אנג’לה דאקוורת. היא מדברת על כך שהתמדה ונחישות חשובים יותר מכשרון וזהו סוד הענין.

אז האם את חושבת שנשים פחות נחושות מגברים?

לדעתי הרבה שנים היתה הסללה של נשים לכיוון מקצועות רכים ופחות ראליים וכיום זה כבר שונה. לפני כחודש הוזמנתי לתת הרצאה בחטיבת הביניים של בי"ס בשמת במסגרת פעילות עמותת "שוות". התרגשתי מאד לגלות שיש שם בנות ששואפות להצליח לא פחות מהבנים ובנים שמאמינים שנשים הן כח חזק ושווה.

טרם דיברנו על עבודתך באינטל. אשמח אם תוכלי לספר מה את עושה כיום במסגרת תפקידך?

אני מנהלת צוות בארצות הברית ובישראל שמתמחה בפתרונות מבוססי אלגוריתמים של machine learning. כלומר אנחנו משתמשים ב- machine learning לטובת שיפור תהליכים בתוך הארגון. אני קוראת לזה "AI inside" כלומר אנחנו משתמשים בפתרונות אוטומטיים לתוך המעבדות של אינטל. וחוץ מזה אני מובילה את קהילת הנשים המכונה  WIN (Women in Intel) באינטל ישראל.

אז בענין קהילת הנשים מה עוד יכול לדעתך לסייע ליותר נשים להגיע להייטק?

אחד הדברים שמאד עוזר הוא אם יש לך מודל לחיקוי. כשיש לך מישהי שאת רוצה להידמות לה אז הסיכוי שתצליחי הוא הרבה יותר גדול. פעם יצא לי לשמע את יעל ארד (הספורטאית הישראלית ראשונה שהשיגה מדליה אולימפית וכיום יו"ר הוועד האולימפי בישראל) ומצאתי בה מודל מצוין לחיקוי.

ועדיין מדוע אנחנו לא רואים מספיק נשים בהייטק?

אני חושבת שבאופן מסורתי יש פה את העניין של הסללה. נשים פחות בוחרות ללמוד הנדסת חשמל, כי זה נתפס, בצורה לא מודעת, כמקצוע פחות "נשי". אגב, אנחנו כן רואים שינוי במגמות כמו מדעי המחשב, אבל בהנדסת חשמל עדיין לא מספיק. אני חושבת שמה שצריך לעשות, וזה חלק מהפעילות שאנחנו עושים באינטל, זה שהשינוי צריך לבוא כבר מבתי הספר ומהאקדמיה. האקדמיה צריכה לתת תמריצים ומלגות לנשים שרוצות ללמוד הנדסת חשמל. וכבר בבתי הספר צריך לספר לבנות על החשיבות והדברים המדהימים שקורים היום בהנדסת חשמל. כמו שאתה יודע תחום השבבים זה העתיד שלנו. אם נסתכל היום על טסלה למשל ועל כמות השבבים בכל רכב, היא אדירה. העתיד נמצא שם.

הזכרת את פעילות קהילת הנשים באינטל שאת עומדת בראשה. ספרי לי במה בדיוק מדובר?

כאמור זו פעילות שמטרתה לסייע לעידוד נשים להצטרף להייטק אבל אנחנו פועלות לא פחות גם בתוך הארגון כדי לתמוך בנשים שכבר עובדות באינטל.

כעובדת בתפקיד ניהולי זה מאפשר לי לראות את תת הייצוג הנשי בעמדות המפתח ובעמדות ההשפעה. אני נמצאת שם, וברוב הפגישות אני האישה היחידה בחדר. מצד שני, אני מבינה מה זה מסלול פיתוח קריירה באינטל ואני יכולה לקחת איתי נשים ולהגיד להן "בואו, אני יודעת מה צריך לעשות". אני גם יכולה להגיע למנהלים בארגון ולהביא למודעות שלהם את בעיית ייצוג הנשים בחברה.

 כמו כן אנחנו תומכים בנשים עצמן בכמה צורות. ראשית, כל עובדת שמרגישה צורך במנטורית אנחנו דואגות להצמיד לה מנטורית. כמו כן אנחנו מקיימות קורסים מקצועים שמטרתן לקדם ולחזק את הקשרים החברתיים של נשים. יש לנו פעילות הנקראת Lunch Club   במסגרתה נשים מקיימות מעגלי שיח כדי ליצור רשת תמיכה פנים ארגונית. פעילות יחודית נוספת שלנו נקראת "מיני" ובה אנחנו דואגות לשמר את הקשר בין עובדת שיצאה לחופשת לידה לבין חברותיה לעבודה כדי לעדכן את העובדת על הנעשה בהיעדרה ולתת לה תחושה נעימה יותר שתבטיח גם חזרה חלקה לעבודה בסיום חופשתה.

לאחרונה גם השקנו תוכנית חדשה הנקראת Winerit והיא מיועדת לבנות בחטיבת הביניים והתיכון. במסגרת התוכנית אנחנו מקיימות ארבע פגישות בשנה בהן אנחנו עובדות על שיפור המסוגלות של בנות. התחלנו את התוכנית בקרית גת וזה היה אמור להמשיך לערים אחרות בהן אינטל פעילה כולל ירושלים, פתח תקווה וחיפה אך בעקבות המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר עצרנו את זה לעת עתה.

מרשים! נראה שאת פועלת רבות לסייע לנשים בתוך אינטל

חשוב לי לומר שזהו מאמץ משותף. אמנם אני מובילה את זה בישראל אבל בכל אתר של אינטל יש לנו מישהי שמרכזת את התמיכה בקהילת הנשים. חשוב לנו גם להביא לידיעת מנהלי אינטל בכל דרגי הניהול את חשיבות יצוג הנשים בחברה.

ולאן את שואפת?

אינטל הציבה לעצמה יעד שנקרא RISE, לפיו עד 2030 אנחנו רוצים להכפיל את כמות הנשים ובני המיעוטים בתפקידי מפתח והנהלה, ולהגדיל את הייצוג של נשים במשרות טכנולוגיות ל-40%. אז יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל יש תכנית ויש יעדים ברורים, ואנחנו כבר רואים שזה משפיע. אני בונה על כך שהתלמידות שאנחנו פוגשים היום בתיכונים – הן יהיו אלה שיהוו 40% מהמובילות שלנו בעתיד.

הפוסט הנוסחה להצלחה: נחישות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כבר בתחילת המפגש עם ספיר אשכנזי היה ברור כי ספיר היא מסוג האנשים שיודעים מה הם רוצים וגם יודעים כיצד להגיע לשם. חרף גילה הצעיר, לא פחדה לבחור את הבחירות שלה גם כאשר היו שונות מהמקובל בסביבתה ונראה שהיא ממש שלמה עם הבחירות הללו. כך עשתה כשבחרה ללמד הנדסת חשמל, מקצוע שרק בנות מעטות בוחרות בו באוניברסיטה, וכך נהגה כשבחרה לעסוק בספורט מאתגר כמו הרמת משקולות. 

היא גדלה בישוב הקהילתי עומר שליד באר שבע לזוג הורים שחינוך היה בראש מעיניהם. אב המשפחה, מהנדס מכונות בהשכלתו, הבהיר לכל ילדיו (ארבע בנות ובן) כי חשוב לא רק להשקיע בלימודים אלא רצוי במיוחד להשקיע במקצועות הריאלים כדי שיוכלו להמשיך ללימודים גבוהים בתחום הנדסי וגם לעסוק בתחום. ספיר הבינה שזה מה שמצפים ממנה הוריה ולשמחתה גילתה כי המקצועות הריאלים באים לה בטוב. 

אחרי הצבא כשהתלבטה מה ללמד באוניברסיטה רצתה להתמחות במשהו שעוזר לשמור על הסביבה כמו אנרגיה מתחדשת אך בסוף בחרה בלימודי הנדסת חשמל עם התמחות בזרם חזק ותכן שבבים (VLSI). לאחר שהשלימה את לימודי התואר בהנדסת חשמל באונב' בן גוריון מצאה דרך לשלב בין לימודיה לבין רצונה לעסוק בתחום האנרגיה המתחדשת כשהצטרפה  לחברת סולאראדג' אך שם עסקה בתכנון מעגלים מודפסים ואחרי זמן קצר הבינה שתחום ה- VLSI יותר מתאים לה. לפני כשנה הצטרפה לסניף הישראלי של חברת סינאפטיקס ((Synaptics לאחר שזו רכשה את חברת DSPG הישראלית שם היא עובדת כמהנדסת פיתוח לתחום האנלוג.

הקריירה המקצועית של ספיר היא די אופינית למהנדסים גברים אך כשמדובר בנשים אין לצערינו רבות כמוה בתעשייתינו. ניסינו להבין מדוע זה כך וחזרנו עם ספיר לימי לימודיה באוניברסיטה.

האם כשלמדת באוניברסיטה היה מספר שווה פחות או יותר של סטודנטים וסטודנטיות שבחרו ללמד הנדסת חשמל?

האמת היא שהיו רק 10% נשים כלומר כ-30 בנות מתוך מחזור של כ- 300 סטודנטים ולצערי חלק מהן פרשו או עברו ללמד הנדסה בתחומים אחרים.

את יודעת להסביר מדוע כל כך מעט נשים בוחרות בתחום?

זה תחום תובעני וקשה ואת חלק מהבנות זה מפחיד.  בדרך כלל זה מקצוע שמתחבר לגברים ולא לנשים וכך גם רואה זאת הסביבה. כשסיפרתי לאנשים שאני לומדת הנדסת חשמל שאלו אותי. מה פתאם? מה תעשי עם זה?

לדעתי יש בציבור דעה קדומה כאילו זה פחות מתאים לנשים. אפילו הדוד שלי כשסיפרתי לו שאני לומדת הנדסת חשמל אמר לי: "מה יש  לך לעשות בחשמל? את רוצה להיות חשמלאית?"

ספיר גרה כיום בבאר שבע מאורסת לבחור באר שבעי המנהל מכללה באיזור ומבלה לא מעט מזמנה בנסיעות ברכבת בין ביתה בדרום לבין משרדי סינאפטיקס שבהרצליה. בזמן לימודיה עסקה בהרמת משקולות ואף השתתפה בתחריות ארציות כחלק מנבחרת אונב' בן גוריון. כיום היא מסתפקת בביקורים תכופים בחדר הכושר ובשאר זמנה הפנוי היא מנגנת  בגיטרה ומציירת.

אז מה את עושה כיום בסינאפטיקס?

"אני מהנדסת בצוות האנלוג של החברה העוסק בפיתוח שבב מתקדם למצלמות מאובטחות המשולבות במחשבים ניידים".

ציינת שרק 10% מהסטודנטים באוניברסיטה בחרו ללמד הנדסת חשמל. האם זה כך גם בתחום ה- VLSI?

למען האמת כאן אני חייבת לציין לטובה את פרופ' מור פרץ, ראש מסלול VLSI בבן גוריון ואת סם בן יעקב, האחראי ללימודי תחום האנלוג. מור וסם יצרו הילה חיובית סביב נושא ה- VLSI והפכו את התחום לאחד המבוקשים באוניברסיטה. כתוצאה מכך היו כ-60-70 סטודנטים במחזור שלי וגם מבחינת החלוקה בין גברים לנשים זה היה בערך 50-50 . הרבה בנות אהבו את המסלול וחלקן אפילו המשיכו לתואר שני.

מה לדעתך צריך לעשות כדי שיותר בנות יבחרו ללמד את המקצוע?

אני מאמינה שכבר בתיכון צריך לדחוף נשים למקצועות ריאלים וזה מתחיל מההורים. מנסיוני כאשר נתתי שעורים פרטיים לילדים בתיכון, שמתי לב שההורים דוחפים את הבנים למקצועות הריאלים ומצפים שילמדו 5 יחידות ולעומת זאת מהבנות מספיק להם שילמדו 3 יחידות.   אבא שלי לא ויתר לנו ולכן הגעתי לאן שהגעתי. כך צריכים לעשות גם הורים אחרים.

ומה בנוגע למורים?

גם המורים צריכים לסייע. כשהייתי בתיכון (מגמה ריאלית בתיכון מקיף עומר) שמתי לב שהבנים הם אלו ששאלו את רוב השאלות בכיתה והבנות התביישו לשאול. לשמחתי, המורים שלנו במקצועות הריאלים ובמחשבים עודדו נשים ואפילו נתנו יותר תשומת לב לנשים כדי לסייע להן להצליח.

ומה את עושה ברמה האישית לטובת הענין?

אני משתדלת לשוחח עם נשים אחרות בכל הזדמנות שיש לי לעודד אותן ולדחוף אותן ללמד את תחום ה- VLSI. גם לאחיניות שלי אני אומרת: "תעשו בגרות ריאלית כדי שתוכלו להכנס  לתחום ואל תסיימו סתם את הבגרות". 

הפוסט כשספרתי לאנשים שאני לומדת הנדסת חשמל שאלו אותי: מה פתאם? מה תעשי עם זה?  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה המשותף לשלומית וייס, אוולין לנדמן, קארין אייבשיץ' ורחלי גנות? כולן נשים העובדות בתעשית השבבים הישראלית. על פניו אין שום דבר מיוחד במעשיהן אך בפועל מספר הנשים בתעשיית ההייטק נמוך למדי ובתעשית השבבים הוא אפילו שולי.

סקר חדש, שחובר לפני מספר חודשים על ידי רשות החדשנות וענבל אורפז, יוזמת " בלוג  אישה בהייטק" חושף כי רק אחת מכל ארבעה עובדים טכנולוגים בהייטק  (28%  ליתר דיוק) היא אשה ומספר הנשים בתפקידי הניהול נמוך עוד יותר. גם כאשר אנחנו לוקחים בחשבון את כל הנשים המנהלות מגלים כי רוב הנשים בתפקידי ניהול עוסקות בתחום משאבי אנוש (HR) ורק 6.9% ממלאות תפקידי ניהול פרויקטים. אחוז הנשים בתפקיד מנכ"ל  או נשיאה נמוך עוד יותר ומסתכם ב- 6.2% לעומת 93.8% לגברים.

נרקיס גאולי, היא דוגמא מצוינת למהנדסת בתעשיה המשלבת בין עבודה לגידול משפחה ואפילו מוצאת זמן לכמה תחביבים. ביקשנו להבין כיצד היא מצליחה להגשים את מה שנשים רבות מחליטות לוותר.

היא נולדה במושב עין העמק לזוג הורים שעסקו בחינוך. בת בכורה למשפחה מסורתית ובה שלוש בנות. בילדותה התחנכה באולפנת הבנות "צביה" בעפולה. כבר בתחילת לימודיה נמשכה למקצועות הריאלים כמו פיסיקה ומתימטיקה אך לא נחשפה למחשבים או תכנות. בגיל 18 החליטה להתגייס לצבא בו שרתה כרכזת כח אדם וכשסיימה את שירותה היה ברור לה כי תלך ללמד בטכניון. במסגרת היום הפתוח בטכניון שמעה על לימודי הנדסת חשמל והחליטה לבחור בתחום מבלי לדעת יותר מדי מה זה אומר.

 הטכניון היה עבורה תקופה קסומה. למרות לחץ לימודים ושעורים מסביב לשעון, הרגישה נרקיס כי היא פורחת! הלימודים היו מעניינים, החברים ובמיוחד החברות שסביבה היו ממש לרוחה ובשנה השניה ללימודיה אף הכירה שם את רואי, בעלה לעתיד.

התחושה כי היא נמצאת במקום הנכון עבורה נמשכה גם כאשר לקראת סיום התואר הצטרפה לחברת צורן החיפאית, שם התברגה בקבוצת האנלוג וחשה כי הסביבה מעניינת ומאתגרת והאנשים כייפים. בצורן עבדה 6 שנים שבמהלכם גם נולדו שניים מילדיה. הלידות והטיפול בילדים לא העיבו על שביעות רצונה. מה שקצת קלקל את מצב רוחה היה השינוי שעברה צורן עם רכישתה בשנת 2011 ע"י חברת CSR הבריטית . זה מה שגרם לה להתראיין לחברות אחרות ולאחר התלבטות בין מלאנוקס לאינטל בחרה להצטרף לחברת מלאנוקס. במלאנוקס (שבינתיים נרכשה ע"י חברת אנבידיה) התמחתה בתחום ה- Circuit  וה- Power וכיום היא מנהלת צוות של שישה אנשים המופקד על תחומים אלה במוצרי אנבידיה. השנים חלפו ועוד שני ילדים הצטרפו למשפחה וביחד עם רואי בעלה הצליחה להמשיך להתפתח בקריירה לצד דאגה למשפחתה.

ביקשנו מנרקיס לשמע כיצד היא מצליחה לאזן בין עבודה למשפחה?

לגדל ארבעה ילדים זה בהחלט מאתגר ולשמחתי בעלי (שגם הוא מהנדס באנבידיה) עוזר. גם במקום העבודה מתחשבים בי ומאפשרים לי לעבוד שעות עבודה גמישות וכך אנחנו מתחלקים. בחצי מימי השבוע אני יוצאת מוקדם ובחצי השני בעלי דואג לסיים מוקדם ולחזור לטפל בילדים. גם העובדה שאני יכולה להשלים שעות עבודה בבית עוזרת לנתב בין העבודה לדאגה לבית ולמשפחה.

ומה את עושה בשעות הפנאי?

כיום כשהילדים גדלו (הקטנה ביותר היא בת 4.5) אני מצליחה לשלב לא מעט ספורט. אני רצה כ-5 ק"מ שלוש פעמים בשבוע ובנוסף גם משתתפת בשעורי פילאטיס פעמיים בשבוע.

תחביבים יש?

כמי שאחראית על ניהול הכספים במשפחה, גיליתי שאני מאד מתענינת בהשקעות ובשוק ההון. נראה לי שאקח איזה קורס כדי להבין יותר בכלכלה ובמסחר במניות.

חוץ מזה, אני מאד אוהבת לבשל ולאפות ולכן מוצאת עצמי מבלה הרבה שעות במטבח. בכלל, קולינריה היא נושא חשוב במשפחה אז אנחנו משתדלים לבקר גם במסעדות טובות ובתכנון שלי לעשות קורסי בישול כדי להעמיק ידיעותי בתחום. מי יודע אולי אפילו אפתח איזה מקום של אוכל בפנסיה?

מדוע לדעתך אין מספיק נשים בהייטק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט?

זה מאד לא מוצדק. נשים יכולות להיות מעולות בתעשיה שלנו, לא פחות מגברים ואולי אפילו יותר. אני חושבת שלנשים כישורים רבים כולל יכולת להיות מנהלות מעולות בזכות רגישות ואינטואיציות מצוינות. כאשה אני מרגישה שקל לי יותר להבין את העובדים שלי, להזדהות עם מצוקות או בעיות שיש להם ולספק להם פתרונות.  נשים יכולות להיות גם חדשניות, ויצירתיות כך שהן יכולות לתרום למקום עבודתן בכל מובן.

כמו כן, בעידן של היום, צריך לעודד שויון בחופשות לידה כי פעמים רבות חופשות הלידה של הנשים עלולות לגרום להן לעצירה בקריירה כמו החלטה של המנהלים לבחור במנהל גברי על פני אשה. אני לא נתתי לזה לקרות. לשמחתי אנבידיה יזמה אפשרות לגברים לצאת לחופשת הלידה במקום נשותיהן. לדעתי זה צעד ענק וכמובן שעוזר לתחושת השיויון בין נשים לגברים.

לפי מה שאת מתארת אפשר לחשוב שהכל נפלא וטוב אבל בכל זאת נשים רבות בוחרות שלא להצטרף להייטק. מה גורם להן להחליט כך?

אני חושבת שיש נשים שמתחילות במסלול הלימודי הנכון אבל כשהן מגלות שהן במיעוט זה גורם להן לפרוש. אחרות חשות שהסביבה מצפה מהן לדאוג בעיקר למשפחה ולבית ולכן בוחרות במודע במקצועות "סלחנים" יותר בשעות העבודה ובכך מאפשרים להן להתפנות יותר לגידול משפחה.

והן צודקות?

אני חושבת שאפשר בהחלט לשלב בין קריירה בהייטק ומשפחה. ראשית, אפשר לדאוג לחלוקת הנטל בין שני בני הזוג, כשיש שתי משכורות הייטק בבית אפשר גם להיעזר במטפלת ולא לוותר על החלום. אמנם מדובר בחיים אינטנסיבים הדורשים ממך להיות יעילה, להתמודד עם לחצים ולפעול בקור רוח אבל זה בהחלט אפשרי.

סיפרת לי שחשבת פעם על לימודי רפואה. בהסתכלות אחורה האם את מרוצה שבחרת בתחום השבבים?

כל תחום שיש בו אתגר מחשבתי הוא טוב. מבחינתי אני מרגישה שהתחום בו אני נמצאת הוא מפתח, מלמד ומרחיב את אופקיי אז זה מענין לי וטוב לי איתו. קצרה היריעה מלתאר את כל מה שאפשר לעשות בתחום הנדסת חשמל. זהו תחום עצום ויש לי מזל שאני נמצאת בו.

הפוסט נשים יכולות להיות מעולות בתעשיה שלנו, לא פחות מגברים ואולי אפילו יותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ספרי קצת על הרקע שלך 

"שמי טובה טטיאנה חנימוב, נשואה לליאור זטלאוי ואמא לרון השובב בן השנה. עליתי ארצה מברית המועצות, הצטיינות היא משהו שההורים שלי תמיד דחפו אותי אליו. הם תמיד אמרו לי: לא משנה מה תעשי תהי הכי טובה שאת יכולה. בתיכון הלכתי למגמת פיזיקה -מכטרוניקה, עשיתי 5 יחידות בכל מקצוע אפשרי כחלק מהאמונה שאני צריכה להיות הגירסא הכי טובה של עצמי.

איך החלטת ללמד לתואר באלקטרוניקה ולא פנית למסלול אחר כמו רוב הנשים?

במסגרת לימודי פיזיקה, התחרתי בתחרויות ארציות ועולמיות וזכיתי בפרסים, הבנתי שאני מאוד אוהבת פיזיקה, אוהבת לחקור, ואוהבת אתגרים. משם הדרך לאוניברסיטת תל אביב לתואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה היתה קצרה."

"העבודה הראשונה שלי בתחום היתה בתור סטודנטית בחברת "בלובירד אירו סיסטם", עבדתי שם בצוות החומרה על מערכת חישה אווירית לניהול אירוע אש מרחוק. לאחר שנתים בחברה, עברתי לסטארטאפ בנתניה בשם "סנטפיד" שעסק בהוספת פיצ'ר ארכיטקטוני לשיפור ביצועי המעבד. ואחרי עוד שנתיים מצאתי את עצמי באינטל בצוות ה-Backend , בקבוצת Full chip timing, במחלקת c2dg. לעבודה באינטל התקבלתי לאחר שעשיתי את מלגת אינטל לנשים מצטיינות, הבנתי שמדובר בארגון גדול שיכול להיות בית ספר נהדר עבורי, ראיתי הזדמנות וניצלתי אותה. במשך רוב התקופה הסטודנטיאלית שלי עבדתי במשרת סטודנט (החל מתחילת שנה שניה בתואר, מאוד מוקדם), וזה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי. אני יודעת שזה מאוד קשה לשלב בין לימודים ועבודה, ועוד חיים איישים אבל אני מאוד ממליצה לסטודנטים ללכת על האתגר הזה."

ומה את עושה כיום באינטל?

"התפקיד שלי באינטל מאוד מעניין – אני מהנדסת באקנד בקבוצת Full chip timing במחלקת C^2DG. לפני שפרויקט יוצא החוצה למפעל (עושה טייפ אין) הוא צריך לעמוד בדרישות טיימינג. כחלק מהתפקיד שלי אני אחראית על סגירת טיימינג במסלולים שונים של המעבד. העבודה מאוד מעניינת אני עובדת עם המון צוותים וקבוצות, מדובר בתפקיד איטגרציה ולכן החלק של יחסי האנוש מאוד חשוב. אני זוכה כל יום כמעט להכיר עוד אנשים ולעבוד עם מיטב המוחות. ממש בתחילת הקורונה ילדתי את הבן הבכור שלי רון, והחלטתי אחרי החל"ת להיות מושאלת זמנית לצוות אחר. זה עוד משהו שהוא מדהים באינטל, מאוד רוצים לפתח את העובד ולתת לו תמונה רחבה לכן מאוד מקובל להיות "מושאל" לצוות אחר לתקופת זמן, להתמקצע בתחום ואח"כ לחזור לצוות המקורי שלך , או חלק בוחרים להישאר בצוות המושאל. אני רואה בהשאלה הזאת הזדמנות מדהימה להתמקצע יותר, בחרתי להיות מושאלת לקבוצת דיזיין, קבוצה שעבדתי איתה המון לכן זה לא מרגיש כמו עבודה חדשה, אבל זה בהחלט שינוי מרענן ואני לומדת המון."

המוטו שלי –"תכוונו לשמיים מקסימום תפלו בין הכוכבים", כששואפים גבוה מגיעים גבוה, בטוח יותר גבוה ממה שהיינו מגיעים אם היינו שואפים נמוך".

ב-2012 זכית במקום הראשון בתחרות בפיזיקה. ספרי לנו במה המדובר?

"במהלך כל התיכון שלי השתתפתי בתחרויות ארציות ועולמיות. בהתחלה הלכתי לקורס רטוריקה ומשא ומתן מטעם חברת רוטרי כדי ללמוד איך לעמוד מול קהל ואיך לדבר. היתה תחרות רטוריקה ובה זכיתי בתואר הנואמת הצעירה. אח"כ, השתתפתי בתחרויות ארציות בינהם מדענים ומפתחים צעירים בישראל- ואפילו קיבלתי אות הצטיינות משמעון פרס ז"ל הנשיא דאז. משם המשכתי לתחרויות כמו תחרות הרובוטיקה בטכנודע, תחרות החדשנות באורט בראודה, תחרות הכספות במכון ויצמן ועוד. בכולם קטפתי את אחד משלושת המקומות הראשונים, לפעמים לבד ולפעמים כחלק מקבוצה. נהנתי מאוד מהתחרויות, מהמתח, מהחששות מכל האדרנלין. החלטתי שאני שולחת את העבודה גם לתחרות העולמית " צעד ראשון לקראת פרס נובל בפיזיקה". זוהי תחרות עולמית בפולין לתלמידי תיכון.

"לאחר ששלחתי את העבודה שלי לתחרות העולמית, די שכחתי מזה. מדובר בשנת 2012, ולא היה לי סמארפון עדיין, בטח לא מייל בפלאפון, הייתי מתחברת מדי פעם לאינטרנט לקרוא מיילים ויום אחד כשנכנסתי אני רואה הודעה מטעם הוועדה שמזמינה אותי לנסוע לפולין להציג את העבודה שלי, וכתוב בענק מקום ראשון. אני חושבת שקראתי את המייל מעל 5 פעמים לראות שאני באמת מבינה על מה מדובר ולא עובדים עלי. כמובן שהתרגשתי מאוד, זאת היתה הפעם הראשונה שישראל זוכה במקום הראשון בתחרות, ופעם ראשונה שאישה עומדת בראש הזכייה. כבוד עצום."

ראיתי שפרסמת פוסט מאד אוהד לרוקטלייק? מה כל כך מיוחד בו?

"ואוו, מאיפה להתחיל. קודם כל זה פרויקט שהצוות שלי (צוות הבאקנד) לקח חלק משמעותי בו. מבחינה אישית הרגשתי שהפרויקט תרם לי רבות לידע המקצועי שלי, בעיקר בגלל האתגרים שעמדתי בפניהם, עבודת הצוות המדהימה שהיתה, וכמובן האתגר הטכנולוגי שעמדנו בו בגבורה. מבחינת הפרויקט עצמו, הוא מגיע עם המון פיצ'רים חדשים ומגניבים , ונותן נוק-אווט רציני למתחרים.

"נתחיל מהמתחרים: מעבד ה-Core i9-11900K מצליח להציג שיפור ביצועים גם מול מעבד ה-Ryzen 9 5900X של AMD, המגיע עם 12 ליבות ו-24 נימים, 4 ליבות יותר מה-Core i9 כאשר לפי הבדיקות של אינטל הוא מציג שיפור ביצועי גיימינג של עד 11% ושיפור ביצועי פרודוקטיביות של עד 35%. כל זאת, בנוסף ליכולות האוברקלוקינג המשופרת של המעבדים החדשים, המציעים המהרה מתקדמות חדשות לזיכרון בנוסף לאפשרויות ההמהרה הקיימות של החברה מהדורות הקודמים. יתר על כן, ביצועים מוגברים עם ארכיטקטורת ליבת מעבד חדשה, ארכיטקטורת גרפיקה חדשה של Xe תצוגה משופרת ואחסון משופר! פשוט חווית משתמשת אחרת. בנוסף, בדור ה-Rocket Lake נוכל לראות עד שמונה ליבות עיבוד פיזיות ו-16 ליבות עיבוד לוגיות, עם שיפור משמעותי יותר מהדורות הקודמים הן ביכולות העיבוד הכלליות ובעיקר ביכולות העיבוד הגראפיות (קריטי אם אתם גיימרים או יוטיוברים)."

"השיפור בגרפיקה נובע משבב גרפי חדש, והשיפור הינו ב-50% לעומת הדור הקודם. כמובן שיש לזכור כי קיימת תמיכה בתקן PCIe 4.0 וכן גם תמיכה ב-VNNI – סט פקודות ייעודי המאיץ יישומי בינה מלאכותית (AI). ברוקטלייק אינטל משפרת פעם נוספת את בקר הזיכרונות שלה שכעת יתמוך בתדר של 3200Mhz, לעומת 2933Mhz בדור העשירי (Comet Lake). אם לא ציינתי עד כה המעבד מגיע למהירות הגבוהה ביותר בשוק – 5.3 גיגה הרץ. אני יכולה להמשיך ולדבר על המעבד הזה ללא הפסקה אבל אפשר לסכם שפשוט מדובר במעבד טיל."

נראה שאת ממש מתרגשת מהמעבד החדש? מדוע?

"כל מה שמניתי בשאלה הקודמת, כל ההישגים, כל המספרים המרשימים והבאנצמרקים הכל זאת עבודת צוות מדהימה של צוות הפיתוח בישראל. בכל יום עמדנו בפני אתגר טכנולוגי חדש, שיתופי הפעולה היו קריטיים להצלחת הפרויקט . אני מאוד גאה שעל אף אתגרי התקופה ומגבלות הקורונה הקשות שאילצו מאות מאיתנו לעבוד מהבית, הצלחנו בתוך שנתיים בלבד מרגע פיתוחו להשיק מעבד החדש שהופך להיות מוביל בשוק הגיימינג. הצוותים בארץ עבדו על ליבת המעבד, ה-Core וה-SoC (הארכיטקטורה), ופיתחו מעבד מעולה שלוקח את ההובלה מול מעבד הדגל של AMD ברוב המדדים שנבדקו. גאווה בצבעי כחול לבן, שהיתה לי הזכות לקחת בה חלק."

מדוע אין מספיק נשים בהייטק? מה צריך לעשות שיהיו יותר?

"הכל מתחיל ונגמר בחינוך. קיימת סטיגמה שמדעים הוא מקצוע לגברים. פחות דוחפים בנות למדעים, בחירת מגמות נשיות יותר כמו פסיכולוגיה תקשרות ופחות פיזיקה, מחשבים. התופעה ממשיכה בבחירת תפקיד בצבא, והתמיינות לתפקידים יותר נשיים (ראו את אחוז הנשים בוגרות 8200….), וכמובן באוניברסיטה רואים את הפער הגדול- רק 20% מהנשים בוחרות במקצועות ההנדסה. כמובן, סביבה לא תומכת קריירה, בעל שלא שותף מספיק בגידול הילד ועוד."

"הרבה בני זוג חושבים שהם "עוזרים" לאישה בגידול הילד, כאשר הם שוכחים שהילד הוא גם שלהם. ביביסיטרית יכולה לעזור לי בגידול הילד, בעלי לא עוזר לי איתו אלא מגדל אותו יחד איתי. כשרואים את בעלי לוקח את רון לטיול מתפלאים, אומרים לו שאפו שהוא מפרגן לי, במקום לקחת את זה כמובן מאליו. למה כשאני מסתובבת עם רון איש לא פורס לי שטיח אדום ? אני שמחה שבעלי מבין את זה, ורואה את עצמו כשותף מלא בגידול של רון . אני שמחה לראות גם שהמצב באינטל יחסית לתעשיה נהדר כ-30% אחוז מהעובדים באינטל הן נשים, יש מעגלי תמיכה נשיים לקידום והעצמה נשית בשם WIN, יש תוכנית לנשים בהריון , ליווי על ידי אמהות מנוסות את האמהות הצעירות ועוד ועוד."

"מה צריך לעשות לשנות את המצב? קודם כל לדחוף בנות למקצועות ריאלים מגיל יסודי. ללמד תכנות, לחשוף לפיזיקה, למדעי המחשב ולטכנולוגיה בכלל, אם הבנות יחשפו בגיל צעיר כמו שאני נחשפתי הבחירה במקצוע הנדסי כבר תתרחש מאליה, כמוכן שירות ביחידה צבאית ולבסוף עבודה בהייטק. אני אישית גם ממליצה לנשים "לעשות להן רב", מנטור או מנטורית, דמות שהם סומכים על הדעה שלהם, דמות שנוח לשוחח איתה על אתגרי החיים ולהיוועץ בה. אני אישית מוקפת בדמויות כאלה ומרגישה מאוד נוח לדבר איתם ולקבל עצה".

"ולכל מי שכבר הגיעה להייטק, להתנדב עם בנות בתיכון, אם את מנהלת בכירה להיות מנטורית למהנדסת מתחילה, אם את מהנדסת מתחילה להיות מנטורית לסטודנטיות , אנחנו כנשים חייבות לעזור אחת לשנייה בכל דרגה. ולנשים אני אומרת- תשאפו תמיד להיות הגירסא הכי טוב שלכן.

ולאן פנייך בעתיד? האם את מתכוונת להגיע לפסגת הניהול באינטל?

"אני מאוד דוגלת בשיטת ה-18 חודשים, לעשות לך תוכנית (בכל תחום אגב) ל-18 חודשים, זה מאוד עוזר לי להתפקס על המטרות שלי לטווח קצר. כרגע התוכניות שלי כוללות התמקצעות ברמה הגבוהה ביותר בטכנולוגיה וברזי המקצוע. לאחר 4 שנים בקבוצת ה-FCT וכחלק מההתפתחות המקצועית שאינטל מאפשרת לעובדיה ואפילו יוזמת ודוחפת, השאילו אותי לקבוצת SD למשך שנה וחצי. מה יהיה השלב הבא? אני לא יודעת. אבל אני בטוחה שיהיו לי את כל הכלים והתמיכה בעבודה ומבחוץ לעמוד באתגר הבא. אני לגמרי לא שוללת להגיע לניהול, אני מודעת לחוזקות שלי ויודעת שאני טובה בלעבוד עם אנשים, ולדעתי זאת תכונה חשובה בניהול. כרגע אני מרגישה מעולה במקום שאני נמצאת בו, אבל לא שוללת אף פעם אתגרים והזדמנויות חדשות ובטוחה שבזמן הנכון אגיע גם לשם."

ועם היכולות המרשימות של טובה בתוספת הדרייב הפנימי הבלתי נדלה שלה, לא נתפלא אם יום אחד היא גם תזכה בפרסים יוקרתיים.

הפוסט מהנדסת השבבים ששואפת לפרס נובל הופיע לראשונה ב-Chiportal.