חברת ארבה רובוטיקס הישראלית (נאסד״ק ות״א: ARBE) ושותפתה הסינית Hirain Technologies הודיעו כי אחת מקבוצות הרכב הגדולות בעולם בחרה ברדאר ההדמיה של Hirain, המבוסס על ערכת השבבים של ארבה, לתוכנית נהיגה אוטומטית ברמה 3 בסין.

לפי ההודעה, המערכת תשולב במכוניות נוסעים של כמה מותגים הנמצאים בבעלות הקבוצה. Hirain צפויה להתחיל לספק את מערכות הרדאר בייצור סדרתי ברבעון הרביעי של 2027, לקראת תחילת ייצורם של כלי הרכב.

זהות קבוצת הרכב, שמות המותגים והדגמים, מספר מערכות הרדאר שיוזמנו וההיקף הכספי של התוכנית לא נמסרו.

Hirain תייצר את המערכת, ארבה תספק את טכנולוגיית הליבה

במסגרת התוכנית תהיה Hirain אחראית על פיתוח המערכת השלמה, הייצור, האינטגרציה ברכב, האימות ובקרת האיכות. החברה תשתמש בתשתיות הייצור שלה עבור תעשיית הרכב ותספק את הרדאר ישירות ליצרנית.

ארבה תספק את ערכת שבבי הרדאר ואת טכנולוגיית עיבוד הנתונים שעליה מבוססת המערכת. נתוני הרדאר יועברו למחשב הנהיגה האוטומטית המרכזי של הרכב, שאמור לשלב אותם עם נתונים מחיישנים נוספים ולקבל החלטות נהיגה.

ברמה 3, המערכת רשאית לבצע את פעולת הנהיגה בתנאים ובאזורים שהוגדרו מראש, והנהג יכול להסיר את ידיו מההגה ואת מבטו מהכביש. עם זאת, עליו להיות מסוגל לחזור לשליטה כאשר המערכת דורשת זאת. המעבר מנהיגה מפוקחת ברמה 2 לנהיגה מסוג Eyes-Off מעלה במידה ניכרת את הדרישות מהחיישנים, מתוכנת התפיסה ומנגנוני הגיבוי.

רדאר מתאים במיוחד לתפקיד זה משום שהוא מודד מרחק ומהירות יחסית ופועל גם בחושך ובתנאי גשם, ערפל וסנוור שבהם ביצועיהם של חיישנים אופטיים עלולים להיפגע.

יותר ממאה אלף זיהויים בכל תמונה

מערך הטכנולוגיה של ארבה כולל שבבי שידור וקליטה בתדר רדאר, מעבד ייעודי ואלגוריתמים להפיכת נתוני החישה למידע שמערכת הנהיגה יכולה להשתמש בו.

לפי החברה, המערכת מסוגלת להפיק יותר ממאה אלף זיהויים בכל תמונת רדאר ולמפות עצמים, מכשולים ושטחים פנויים לנסיעה. רמת הפירוט נועדה לאפשר הבחנה בין עצמים סמוכים, זיהוי עצמים נייחים ומעקב אחר משתמשי דרך גם בסביבות תנועה צפופות.

ערכת השבבים משמשת בסיס למערכת Phoenix של ארבה, הכוללת 2,304 ערוצים וירטואליים. עם זאת, החברות לא פרסמו את התצורה המדויקת, מספר החיישנים או מפרט הרדאר שיותקן בכלי הרכב במסגרת התוכנית החדשה.

ד״ר צ׳נגג׳יאן פאן, סמנכ״ל הטכנולוגיות של Hirain, מסר כי הבחירה נעשתה לאחר תהליך בחינה שכלל את הטכנולוגיה, הבטיחות, האיכות, יכולות הייצור והמוכנות המסחרית. לדבריו, טכנולוגיית הרדאר של ארבה הייתה מרכיב מרכזי בהבאת המערכת לשלב הייצור הסדרתי.

רם מכנס, מנכ״ל ארבה, אמר כי הבחירה עבור תוכנית ברמה 3 היא אבן דרך במסחור הטכנולוגיה. לדבריו, בנהיגה מסוג Eyes-Off אין די בזיהוי עצמים, והרדאר צריך לספק נתוני תפיסה מפורטים שעליהם הרכב יוכל להסתמך.

תוכנית שנייה עם Hirain בסין

אין מדובר בתוכנית שעליה דיווח CHIPORTAL בדצמבר 2025. באותה הכרזה נבחר רדאר קדמי של Hirain, המבוסס אף הוא על שבבי ארבה, עבור תוכנית נהיגה אוטונומית ברמה 4 של יצרנית רכב ממשלתית בסין. תחילת הייצור הסדרתי של אותה מערכת תוכננה לדצמבר 2026.

התוכנית החדשה מתייחסת לנהיגה אוטומטית ברמה 3, לכמה מותגים של קבוצת רכב גדולה ולתחילת אספקה ברבעון הרביעי של 2027. בכך היא מרחיבה את שיתוף הפעולה בין ארבה ל־Hirain מעבר לפרויקט היחיד שעליו דווח בעבר.

עבור ארבה, הבחירה מספקת מסלול מוגדר נוסף לקראת ייצור סדרתי בשוק הרכב, לאחר שנים שבהן החברה התמקדה בפיתוח, בניסויים ובהערכות של יצרניות וספקיות Tier 1. עם זאת, מאחר שתחילת האספקה מתוכננת רק לסוף 2027 ולא פורסמו כמויות מחייבות, עדיין מוקדם להעריך את תרומת התוכנית להכנסות החברה.

הפוסט ארבה ו־Hirain נבחרו לתוכנית נהיגה אוטומטית ברמה 3 של קבוצת רכב עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

CCSH, החברה האם של יצרנית זיכרונות הפלאש הסינית YMTC, הגישה בקשה להנפקה בבורסת שנחאי שבמסגרתה היא מבקשת לגייס כ־33 מיליארד יואן – כ־4.9 מיליארד דולר.

הבקשה התקבלה לבחינה בשוק STAR, זירת המסחר של שנחאי המיועדת לחברות טכנולוגיה. אם תושלם, תהיה זו ההנפקה השלישית בגודלה בתולדות השוק, אחרי הנפקות יצרנית זיכרונות ה־DRAM הסינית CXMT ויצרנית השבבים SMIC.

CCSH מתכננת להנפיק בין 1.98 ל־2.43 מיליארד מניות חדשות. הטווח משקף שווי אפשרי של כ־275–330 מיליארד יואן לאחר ההנפקה, שהם כ־41–49 מיליארד דולר. YMTC היא הפעילות המרכזית בקבוצה ואחראית ליותר מ־90% מהכנסותיה.

YMTC מפתחת ומייצרת זיכרונות NAND המשמשים בכונני SSD, טלפונים חכמים, שרתים ומערכות אחסון למרכזי נתונים. לפי נתונים שצורפו לתשקיף, הכנסות החברה הגיעו ברבעון הראשון של 2026 ל־47 מיליארד יואן – כמעט פי חמישה מהתקופה המקבילה. הרווח הנקי הסתכם ב־33.38 מיליארד יואן, יותר מכפליים מהרווח שרשמה בכל שנת 2025.

הזינוק נבע משילוב של ביקוש למערכות אחסון עבור תשתיות AI, מחסור עולמי בזיכרונות והפעלת מפעלי YMTC סמוך לתפוקה מלאה. מחיר המכירה הממוצע של מוצרי NAND ברבעון הראשון היה גבוה ב־173% מהממוצע בשנת 2025, ושיעור הרווח הגולמי עלה מ־35.3% ל־76.8%.

CCSH טוענת כי ברבעון הראשון דורגה YMTC במקום השלישי בעולם במכירות ובמשלוחי זיכרונות NAND, אחרי שהצליחה לצמצם את הפער מסמסונג, SK hynix, מיקרון, קיוקסיה וסנדיסק.

מתוך כספי ההנפקה מתכננת הקבוצה להשקיע 20.8 מיליארד יואן בשדרוג קווי הייצור ועוד 12.2 מיליארד יואן במחקר ופיתוח. במקביל היא ממשיכה להתמודד עם מגבלות יצוא אמריקניות: YMTC נמצאת ברשימת הישויות של משרד המסחר האמריקני מאז 2022, ומופיעה גם ברשימת החברות הסיניות המקושרות לצבא שמנהל הפנטגון.

הפוסט חברת האם של YMTC בדרך להנפקת ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון מתוצרת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בשם CXMT, במוצרים ובהם מכשירי אייפון ומחשבי MacBook. כך דיווח ה־Wall Street Journal, בהסתמך על מקורות המעורים בנושא.

לפי הדיווח שפורסם ברויטרס, אפל ו־CXMT קיימו שיחות ראשוניות בנוגע לאספקת רכיבים למכשירים שיימכרו בעיקר בשוק הסיני. רויטרס לא הצליחה לאמת את המידע באופן עצמאי, ואפל ו־CXMT לא הגיבו לבקשות לתגובה.

דיווחים קודמים מסרו כי אפל בוחנת את CXMT כספקית אפשרית. החידוש בדיווח הנוכחי הוא שהחברה כבר בודקת לפי הנטען את שבבי הזיכרון במספר קווי מוצרים, לרבות האייפון וה־MacBook. עם זאת, אין עדיין מידע על הזמנה מסחרית, היקף אספקה או דגם מסוים שבו ישולבו הרכיבים.

המחסור בזיכרונות מגיע למכשירים האישיים

CXMT מתמחה בעיקר בייצור שבבי DRAM, המשמשים כזיכרון העבודה במחשבים, טלפונים חכמים ושרתים. החברה הפכה בשנים האחרונות ליצרנית ה־DRAM הרביעית בגודלה בעולם, אחרי סמסונג, SK hynix ומיקרון.

הקמת מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית הגדילה את הביקוש ל־DRAM לשרתים ולזיכרונות HBM. במקביל, ההשקעה המוגבלת יחסית בקווי ייצור לזיכרונות המיועדים למוצרי צריכה יצרה מחסור ועליות מחירים, המשפיעים גם על יצרניות מחשבים וטלפונים.

CXMT, שבמשך שנים נתפסה בעיקר כספקית סינית מקומית וזולה, נהנית כעת מכוח מיקוח גדול יותר. לפי תחקיר קודם של רויטרס, החברה מחזיקה בכ־8% משוק ה־DRAM העולמי, אף שהטכנולוגיה שלה עדיין מפגרת אחרי היצרניות המובילות.

אפל אינה היצרנית הבינלאומית הראשונה שבוחנת חלופה סינית. כפי שדווח לאחרונה ב־CHIPORTAL, יצרניות המחשבים HP ואייסר כבר החלו להשתמש בזיכרונות של CXMT בחלק מהמוצרים הנמכרים מחוץ לארצות הברית, כדי להתמודד עם המחסור ברכיבים.

רגישות פוליטית בוושינגטון

התקשרות אפשרית בין אפל ל־CXMT צפויה לעורר גם שאלות פוליטיות בארצות הברית. משרד ההגנה האמריקני כלל את CXMT ברשימת חברות שלטענתו קשורות למערכת הצבאית הסינית. החברה דוחה את הטענה.

CXMT עדיין לא נכללה ברשימת הישויות של משרד המסחר האמריקני, המטילה מגבלות נרחבות יותר על מסחר וגישה לציוד ולטכנולוגיה אמריקניים. לפי דיווחים קודמים, אפל ביקשה מהממשל האמריקני הבהרות בנוגע לאפשרות לרכוש זיכרונות מהחברה הסינית.

הכוונה להשתמש ברכיבים תחילה במכשירים הנמכרים בסין עשויה לצמצם חלק מהרגישות, אך אינה מבטלת את השאלות הנוגעות להעברת מפרטים, לבדיקת רכיבים ולתלות של חברה אמריקנית בספק הנתון לבחינה רגולטורית.

CXMT מאיצה את הרחבת הייצור

ההתעניינות מצד אפל מגיעה כאשר CXMT מנסה להגדיל במהירות את כושר הייצור שלה. החברה בוחנת הקמת מפעל שני לייצור זיכרונות בפרוסות 12 אינץ' בבייג'ינג, לצד מפעלי DRAM נוספים בשנגחאי ובחפיי.

לפי דיווח קודם ב־CHIPORTAL, השלמת תוכניות ההרחבה עשויה להעלות את כושר הייצור של CXMT ליותר מ־600 אלף פרוסות בחודש.

אם אפל תחליט לאשר את שבבי CXMT לשימוש מסחרי, יהיה זה הישג משמעותי עבור תעשיית הזיכרונות הסינית. המהלך ימחיש גם כיצד הזינוק בביקוש מצד תעשיית ה־AI משנה את שרשרת האספקה: המחסור דוחף אפילו את יצרניות מוצרי הצריכה הגדולות בעולם לבחון ספקיות שעד לאחרונה נחשבו לחלופה מקומית בלבד.

הפוסט דיווח: אפל בוחנת זיכרונות של CXMT הסינית עבור אייפון ו־MacBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור העולמי בזיכרונות והחרפת המאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יוצרים שתי מגמות מנוגדות בשרשרת האספקה. מצד אחד, יצרניות מחשבים גדולות מתחילות לשלב רכיבי זיכרון סיניים כדי להבטיח את המשך הייצור. מצד אחר, ממשל טראמפ מכין מגבלות חדשות על הכנסת ציוד סיני לתשתיות מרכזי הנתונים שעליהן נשען גל הבינה המלאכותית.

לפי דיווח של Nikkei Asia שהובא ב־Tom’s Hardware, HP, אסוס ואייסר החלו להשתמש בכמויות קטנות של שבבי DRAM מתוצרת חברת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בראשי התיבות CXMT. הרכיבים משולבים בשלב זה במספר מוגבל של דגמי מחשבים ניידים שאינם מיועדים לשוק האמריקני.

הדיווח טרם אושר רשמית בידי החברות. אייסר מסרה כי אינה מפרסמת את זהות ספקיה, אך ציינה שהיא עובדת עם כמה יצרנים וספקים כדי לשפר את עמידות שרשרת האספקה ולהתאים את פעילותה לשינויים במחירי הרכיבים. החברה לא הכחישה במפורש את השימוש בזיכרונות CXMT.

המעבר משלב הבדיקה לשימוש מסחרי מוגבל

כבר בפברואר דווח כי HP, דל, אסוס ואייסר בוחנות זיכרונות מתוצרת CXMT. באותה עת העריכה HP כי תתחיל להשתמש בהם בשווקים שמחוץ לארה"ב אם המחסור יימשך והמחירים יוסיפו לעלות. דל החלה גם היא בתהליך הסמכה של רכיבי החברה הסינית, ואילו אסוס ואייסר פנו לשותפות הייצור שלהן בסין כדי לבחון אפשרויות רכש מקומיות. רויטרס הדגישה אז כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הדיווח.

הדיווח החדש מצביע על מעבר מהסמכה ובדיקות לשימוש מסחרי, אם כי בהיקף קטן. HP, אסוס ואייסר נוקטות זהירות הן בשל הסיכון הרגולטורי והן כדי שלא לפגוע ביחסיהן עם שלוש ספקיות הזיכרון הגדולות – סמסונג אלקטרוניקס, SK Hynix ומיקרון.

המהלך אינו נובע בהכרח מיתרון במחיר. גורם שצוטט בדיווח טען כי רכיבי ה־DRAM של CXMT אינם זולים יותר באופן מובהק מאלה של סמסונג. נראה אפוא שהמטרה המרכזית היא הוספת מקור אספקה רביעי בתקופה שבה השגת הרכיבים עצמם נעשתה חשובה לא פחות ממחירם.

הקמת תשתיות AI הגדילה מאוד את הביקוש לזיכרונות HBM ולזיכרונות שרתים. יצרניות הזיכרון הגדולות מפנות אליהם השקעות וכושר ייצור, בין היתר משום ששולי הרווח בתחום גבוהים יותר. כתוצאה מכך מצטמצמת זמינותם של שבבי DRAM למחשבים אישיים ולמוצרי צריכה אחרים.

CXMT מופיעה ברשימת חברות שלדעת משרד ההגנה האמריקני קשורות לצבא הסיני. ההכללה ברשימה אינה כשלעצמה איסור גורף על רכישת מוצריה, אך היא מגדילה את הסיכון שממשל ארה"ב יטיל עליה בעתיד מגבלות נוספות. מחוקקים אמריקנים כבר קראו להחמיר את ההגבלות על הכנסת שבבי זיכרון סיניים לשרשרת האספקה.

ה־FCC מכוונת למקמ"שים האופטיים

במקביל לפניית יצרניות המחשבים לזיכרונות סיניים, ממשל טראמפ מגבש איסור על יבוא דגמים חדשים של רכיבים סיניים למרכזי נתונים בארה"ב. לפי דיווח רויטרס, רשות התקשורת הפדרלית, ה־FCC, עובדת על הגבלה שתתמקד בשלב הראשון במקמ"שים אופטיים סיניים.

מקמ"שים אופטיים ממירים אותות חשמליים לאור ובחזרה ומאפשרים העברת כמויות גדולות של מידע דרך סיבים אופטיים בתוך מרכזי נתונים וביניהם. הם רכיב מרכזי באשכולות מחשוב המבוססים על אלפי מאיצי AI, שבהם קצב התקשורת בין השרתים משפיע ישירות על ביצועי המערכת.

ארבעה מקורות מסרו לרויטרס כי הממשל מעוניין לפרסם את המהלך עוד במהלך 2026, אך הדגישו כי ההצעה עדיין עשויה להשתנות או להיגנז. הבית הלבן וה־FCC לא הגיבו לדיווח.

הנימוק הרשמי למהלך הוא חשש שרכיבים של חברות סיניות יאפשרו גניבת מידע, החדרת תוכנה זדונית או שיבוש הפעילות במרכזי נתונים. בשלב זה לא פורסמו הוכחות שלפיהן מקמ"שים מסוימים שימשו בפועל לפעולות כאלה. מטרת הממשל היא למנוע מצב שבו רכיבים סיניים נעשים חלק עמוק וקשה להחלפה בתשתיות האמריקניות.

Innolight במוקד, הספקיות האמריקניות עשויות ליהנות

אחת הנפגעות המרכזיות האפשריות היא Zhongji Innolight הסינית, המחזיקה לפי Counterpoint Research בכ־27% מהשוק העולמי של מקמ"שים למרכזי נתונים. החברה צורפה ביוני לרשימת החברות שלטענת הפנטגון נתמכות בידי הצבא הסיני.

הידיעה גרמה לירידות חדות במניות יצרניות הציוד האופטי בסין. מניות Innolight ו־Eoptolink איבדו כ־10%, ואילו מניית Suzhou TFC Optical Communications ירדה בכ־6%. מנגד, לאחר פרסום הידיעה עלו מניות היצרניות האמריקניות Lumentum, Coherent ו־Applied Optoelectronics.

עם זאת, יכולתן של היצרניות האמריקניות להחליף במהירות את הספקיות הסיניות מוגבלת. לפי הערכה שצוטטה ברויטרס, Coherent ו־Lumentum מחזיקות בטכנולוגיות מתחרות אך עדיין אינן פועלות בהיקף שיאפשר להן להחליף לבדן את היצרנים הסיניים. מגבלה כזאת עלולה להעלות את עלויות הקמתם של מרכזי נתונים עבור חברות ענן דוגמת AWS.

לא סתירה, אלא שתי שרשראות אספקה

שני המהלכים אינם מתייחסים לאותו מוצר או לאותו שוק. יצרניות המחשבים משלבות זיכרונות DRAM סיניים במחשבים המיועדים מחוץ לארה"ב, ואילו ההצעה האמריקנית עוסקת בציוד תקשורת אופטי במרכזי נתונים בתוך ארה"ב.

עם זאת, יחד הם ממחישים את המתח המתרחב בין צורכי התעשייה למדיניות הממשלתית. המחסור דוחף חברות להרחיב את מספר הספקים ולהשתמש בכושר הייצור הסיני, בעוד שיקולי ביטחון לאומי דוחפים את ארה"ב להקים שרשרת אספקה נפרדת לתשתיותיה הרגישות ביותר.

התוצאה עשויה להיות פיצול גובר של שוק הרכיבים: מוצרים הכוללים שבבים סיניים עבור אסיה, אירופה ושווקים נוספים, לצד דגמים ושרשראות ייצור נפרדות המותאמות לדרישות הרגולטוריות בארה"ב. פיצול כזה משפר לעיתים את עמידות האספקה, אך גם מגדיל את עלויות הבדיקות, ההסמכה, ניהול המלאי והייצור.

הפוסט יצרניות המחשבים פונות לזיכרונות סיניים – וארה״ב נערכת לחסום ציוד סיני במרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית הזיכרונות הסינית CXMT שוקלת להקים מפעל DRAM נוסף בבייג׳ינג, כחלק מתוכנית התרחבות רחבה שנועדה לצמצם את הפער בינה לבין סמסונג, SK Hynix ומיקרון. לפי דיווח של רויטרס, החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם גופים הנתמכים בידי הממשל המקומי למימון הפרויקט.

המפעל המתוכנן יוקם באזור התעשייה ייז׳ואנג, כ־20 קילומטרים מדרום־מזרח למרכז בייג׳ינג, שבו כבר מפעילה CXMT מפעל לייצור זיכרונות DRAM על גבי פרוסות בקוטר 300 מ״מ. בשלב זה לא פורסמו כושר הייצור המתוכנן או היקף ההשקעה הכולל, ו־CXMT ועיריית בייג׳ינג לא אישרו את הדיווח.

החברה מבקשת תמיכה של לפחות 60 מיליון יואן, כ־8.9 מיליון דולר, מרשות הפיתוח של האזור. חברות טכנולוגיה ממשלתיות נוספות הביעו עניין בהשתתפות במימון. סכום זה הוא רק חלק קטן מהעלות האפשרית: הקמת מפעל מתקדם לייצור זיכרונות DRAM עשויה לעלות יותר מעשרה מיליארד דולר.

CXMT מפעילה כיום שלושה מפעלי DRAM – שניים בחפיי ואחד בבייג׳ינג – שכושר הייצור של כל אחד מהם נאמד בכ־100 אלף פרוסות בחודש. החברה מקדמת גם מפעלים חדשים בשנגחאי ובחפיי. אם הפרויקטים הללו יושלמו, כושר הייצור הכולל שלה עשוי לעלות ליותר מ־600 אלף פרוסות בחודש, יותר מכפליים מרמתו הנוכחית.

תוכנית ההתרחבות מגיעה לאחר ש־CXMT השלימה ביולי הנפקה בהיקף של 8.6 מיליארד דולר – הנפקת השבבים הגדולה שנרשמה עד כה בסין היבשתית. ההון שגויס מעניק לחברה יכולת לממן הרחבת מפעלים בתקופה שבה הביקוש לזיכרונות מתחזק בעקבות הקמת מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית.

למרות קצב הצמיחה, CXMT עדיין רחוקה משלוש יצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם. לפי נתוני Counterpoint Research, סמסונג, SK Hynix ומיקרון החזיקו יחד בכמעט 90% משוק ה־DRAM העולמי ברבעון הראשון של 2026. CXMT מדורגת במקום הרביעי, אך מעמדה בשוק הסיני התחזק והיא הפכה לספקית מרכזית עבור יצרניות מקומיות, ובהן וואווי.

התרחבות החברה משתלבת במדיניות הסינית להפחתת התלות בטכנולוגיות ובספקים זרים. מגבלות היצוא האמריקניות על ציוד לייצור שבבים ותוכנות תכנון האיצו את השקעותיה של בייג׳ינג בשרשרת אספקה מקומית, מזיכרונות ומעבדים ועד ציוד וחומרים.

הצמיחה של CXMT נשענה במידה רבה על מה שמכונה בסין „מודל חפיי”: שילוב של השקעות ממשלתיות, תשתיות ותמריצים מקומיים שנועדו לטפח חברות טכנולוגיה אסטרטגיות. כעת מתחרות גם בייג׳ינג ושנגחאי על חלק גדול יותר בהתרחבות החברה.

עם זאת, המפעל הנוסף בבייג׳ינג עדיין אינו פרויקט מאושר. שיחות המימון נמצאות בשלב מוקדם, והמבנה והיקף התמיכה עשויים להשתנות. אם התוכנית תצא לפועל לצד המפעלים האחרים, היא תחזק את CXMT כמתחרה משמעותית יותר בשוק הזיכרונות ותגדיל את יכולתה של סין לספק DRAM מתוצרת מקומית.

הפוסט סין מאיצה את מרוץ הזיכרונות: CXMT שוקלת להקים מפעל DRAM נוסף בבייג׳ינג הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האם מדיניות הגבלות היצוא האמריקנית על תעשיית השבבים הסינית משיגה את מטרתה – או שהיא דווקא מאיצה את מאמצי סין להגיע לעצמאות טכנולוגית? מאמר דעה שפרסם האנליסט הגיאו־אסטרטגי ד"ר אימרן חאליד טוען כי האסטרטגיה האמריקנית אינה מניבה את התוצאות שקיוו להשיג מתכנניה, וכי בטווח הארוך היא עלולה לפגוע גם בחברות השבבים האמריקניות.

הטענה דורשת הסתייגות. מגבלות היצוא שהטילה ארצות הברית מאז אוקטובר 2022 אכן הקשו על סין להשיג מעבדים מתקדמים, מערכות לייצור שבבים ותוכנות תכנון. לפי ניתוחים של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, CSIS, ההגבלות עיכבו את התקדמותה של סין והותירו בידי ארצות הברית ובעלות בריתה יתרון משמעותי בתכנון שבבים מתקדמים, בציוד ייצור ובמערכת המחקר והפיתוח. עם זאת, הן לא עצרו את ההתקדמות הסינית לחלוטין. מאות היא SMIC, יצרנית השבבים הגדולה בסין, שהצליחה לייצר שבבים בטכנולוגיות הנחשבות למתקדמות יחסית באמצעות מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול עמוק, DUV, מתוצרת ASML. מערכות אלה אינן מיועדות בדרך כלל לייצור חסכוני בצמתים המתקדמים ביותר, ולכן נדרש שימוש במספר רב של שלבי חשיפה, במחיר של עלויות גבוהות יותר ותפוקות ייצור נמוכות ולא יציבות. שיג ציוד מערבי מתקדם דוחף את בייג'ינג להרחיב את התמיכה ביצרניות ציוד מקומיות כגון Naura ו־AMEC.

בסוף 2025 דווח כי הרשויות בסין דורשות מיצרני שבבים המבקשים להקים קווי ייצור חדשים להשתמש בציוד סיני בשיעור של לפחות 50%, ככל שקיימת חלופה מקומית מתאימה. מדובר בדרישה הנוגעת להרכב הציוד בקיבולת ייצור חדשה, ולא בהוכחה לכך שסין כבר מייצרת בעצמה מחצית מכל הציוד או השבבים שהיא צורכת. , שבבים שיוצרו בסין סיפקו בשנת 2025 כ־30% מהצריכה המקומית במדינה – הישג משמעותי, אך נמוך בהרבה מיעדי העצמאות שהציבה בייג'ינג בעבר. גם השימוש בציוד סיני מתקדם עדיין מוגבל, במיוחד בתחומים כמו ליתוגרפיה, מדידה ובקרת תהליכים. סין התקדמה בתחומי החריטה, השיקוע והניקוי, אך עדיין תלויה בספקים זרים במספר נקודות מפתח בתהליך הייצור. אינו נוגע רק ליכולתה הטכנולוגית של סין, אלא גם למחיר שמשלמות החברות האמריקניות. מכירות השבבים בעולם הגיעו בשנת 2024 ל־627.6 מיליארד דולר, וסין נותרה אחד השווקים הגדולים בענף.

מכון ITIF טוען כי אובדן מכירות בשוק הסיני עלול לצמצם את ההכנסות שמהן מממנות חברות אמריקניות מחקר ופיתוח, לפגוע בתעסוקה ולהחליש לאורך זמן את נתח השוק שלהן. מנגד, תומכי ההגבלות מדגישים כי אובדן הכנסות הוא מחיר מוצדק כאשר מדובר במניעת שימוש צבאי או ביטחוני בטכנולוגיות מתקדמות. 026 שינה משרד המסחר האמריקני חלק ממדיניותו והודיע כי בקשות ליצוא מעבדי Nvidia H200, מעבדי AMD MI325X ומוצרים דומים לסין ייבחנו לגופן, בכפוף לתנאי אבטחה, בדיקות משתמש סופי והבטחת אספקה מספקת לשוק האמריקני. השינוי לא ביטל את מגבלות היצוא, אך הוא סימן מעבר מסוים ממדיניות של דחייה כמעט אוטומטית לבחינה ממוקדת יותר של כל עסקה. כזי העולה מהוויכוח הוא שהגבלות יצוא יכולות לעכב את סין, אך אינן תחליף להשקעה אמריקנית ארוכת טווח. ככל שההגבלות רחבות יותר, הן יוצרות תמריץ חזק יותר לסין לפתח ציוד, תוכנות ומעבדים מקומיים. הגבלות ממוקדות על טכנולוגיות בעלות שימוש צבאי ברור עשויות לקנות זמן לארצות הברית; הגבלות גורפות על מוצרים מסחריים עלולות, מנגד, לזרז את הקמתה של שרשרת אספקה סינית מקבילה.

לכן מוקדם לקבוע שמלחמת השבבים האמריקנית "נכשלה". היא הצליחה להעלות את מחיר ההתקדמות הסינית ולשמר פערים בתחומים קריטיים, אך גם הפכה את העצמאות הטכנולוגית ליעד אסטרטגי דחוף יותר עבור בייג'ינג. השאלה המכרעת אינה רק כמה שנים יעכבו ההגבלות את סין, אלא כיצד תנצל ארצות הברית את הזמן הזה להשקעה במחקר, בכוח אדם, בייצור ובדור הבא של טכנולוגיות השבבים.

תגיות:

הפוסט האם מלחמת השבבים מול סין נכשלה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבום העולמי בבינה מלאכותית ממשיך להזרים ביקושים לשרשרת האספקה הסינית. נתוני המכס של סין לחודש מאי 2026 מצביעים על עלייה של 19.4% ביצוא במונחי דולר לעומת מאי אשתקד, לרמה של כ־376.8 מיליארד דולר. היבוא עלה במקביל ב־27.4% לכ־271.4 מיליארד דולר, אך עודף הסחר של סין עדיין התרחב לכ־105.4 מיליארד דולר. (english.customs.gov.cn)

הנתון הכללי מסתיר שינוי חשוב בהרכב היצוא הסיני: הצמיחה כבר אינה נשענת רק על מוצרי צריכה זולים או תעשיות מסורתיות, אלא יותר ויותר על רכיבים הקשורים לתשתיות מחשוב, תקשורת ואנרגיה. לפי רויטרס, יצוא המעגלים המשולבים מסין זינק במאי בכ־111% לעומת השנה שעברה, ויצוא ציוד עיבוד נתונים אוטומטי — קטגוריה הכוללת מחשבים וציוד שרתים — עלה ב־66.1%. (Reuters)

גם הוול סטריט ג’ורנל ייחס את הזינוק לביקוש העולמי ל־AI, למוצרים ירוקים ולרכיבי שבבים. לפי הדיווח, ערך יצוא השבבים מסין עלה בכ־110%, בין היתר בשל עליית מחירים בשוק השבבים, ואילו ערך יצוא המתכות הנדירות זינק ב־237% אף שהכמות שיצאה בפועל ירדה — סימן לכך שחלק גדול מהעלייה משקף מחירי חומרי גלם ולא רק גידול פיזי במשלוחים. (The Wall Street Journal)

הנקודה הזו חשובה במיוחד לתעשיית השבבים. סין עדיין מוגבלת בגישה לציוד ולשבבים המתקדמים ביותר בגלל מגבלות יצוא אמריקניות ובעלות ברית, אך היא מחזיקה בעוצמה תעשייתית בתחומים רחבים יותר: רכיבים אופטיים, חומרים, אריזה, ציוד תקשורת, שרתים, כלי רכב חשמליים ורכיבי אנרגיה. במילים אחרות, גם אם סין אינה שולטת בכל שכבות הייצור של שבבי AI מתקדמים, היא ממשיכה להיות חוליה מרכזית בשרשרת שמאפשרת לבנות חוות שרתים ומרכזי נתונים.

אחת הדוגמאות הבולטות היא אינדיום פוספיד, חומר מרכזי ברכיבים פוטוניים המשמשים לתקשורת אופטית מהירה בין שרתים ומאיצי AI. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי השליטה הסינית ביצוא אינדיום פוספיד מאיימת להפוך לצוואר בקבוק בפריסת מרכזי נתונים חדשים, משום שהחומר חיוני לדור הבא של רכיבי פוטוניקה למרכזי AI.

במקביל, מגבלות היצוא הסיניות על מתכות נדירות ומגנטים ממשיכות להעסיק את התעשייה. סין הציגה את ההגבלות כחוקיות ולגיטימיות, אך חברות אמריקניות מדווחות כי חלק מהמינרלים הקריטיים הפכו “כמעט בלתי ניתנים להשגה” בגלל עיכובים ברישיונות וקשיי אספקה. לפי סקר של מועצת העסקים ארה”ב־סין, 76% מהחברות שנפגעו מחפשות ספקים חלופיים או עוברות אליהם.

ההשלכות כבר ניכרות גם באירופה. דיווח בגרדיאן מצביע על כך שהגירעון המסחרי של האיחוד האירופי מול סין הגיע באפריל 2026 לרמה חריגה של כמיליארד אירו ביום, בין היתר בשל יבוא מוגבר של כלי רכב חשמליים, רכיבים תעשייתיים ומוצרים הקשורים לשרשראות הייצור החדשות. (The Guardian)

לכן, נתוני מאי אינם רק עוד חודש חזק בסחר החוץ הסיני. הם מצביעים על תופעה רחבה יותר: מהפכת ה־AI, שנחשבת במערב למנוע צמיחה אסטרטגי, מחזקת גם את היצוא הסיני בתחומים שבהם סין כבר מחזיקה יתרון — ייצור בקנה מידה גדול, חומרים קריטיים, רכיבי תקשורת ושרשראות אספקה עמוקות. מבחינת וושינגטון ובריסל, זו תזכורת לכך שמדיניות מגבלות היצוא על שבבים מתקדמים אינה מספיקה לבדה כדי לצמצם תלות תעשייתית בסין.

הפוסט גל ה-AI דוחף את הייצוא הסיני: שבבים, ציוד מחשוב ומתכות נדירות מזניקים את המספרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המשבר של אנבידיה בסין הופך לאחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים של החברה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים, לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, הבהירה סמנכ"לית הכספים קולט קרס כי התחזית לרבעון הבא אינה כוללת הכנסות ממכירת שבבי מחשוב למרכזי נתונים בסין. לדבריה, אנבידיה עדיין אינה יודעת אם ומתי יינתנו אישורי היבוא הדרושים בסין, ולכן אינה כוללת את המכירות האלה בתחזית שלה. (מרקטווץ')

מדובר במסר חריג עבור חברה שממשיכה ליהנות מביקוש עצום לשבבי AI ברחבי העולם. עד לפני זמן לא רב נחשבה סין לאחד השווקים החשובים ביותר של אנבידיה. כעת, גם כאשר וושינגטון מאפשרת לכאורה מכירה של שבבים מסוימים, בייג'ינג אינה ממהרת לפתוח את הדלת.

אישור אמריקני אינו מספיק

מוקד המשבר הוא שבב H200 של אנבידיה. לפי דיווח רויטרס, ארצות הברית אישרה לכעשר חברות סיניות לרכוש את השבב, ובהן Alibaba, Tencent, ByteDance ו־JD.com. עם זאת, נכון לאמצע מאי 2026, לא נמסר אף שבב H200 אחד ללקוחות בסין.

הפער הזה ממחיש את השינוי במאזן הכוחות. בעבר, השאלה המרכזית הייתה אם ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא שבבים מתקדמים לסין. כיום מתברר שגם אם האישור האמריקני ניתן, נדרש אישור בפועל גם מצד סין. בלי האישור הזה, העסקאות נשארות על הנייר.

לפי דיווחים קודמים של רויטרס, סוכני מכס בסין קיבלו הנחיות שלפיהן שבבי H200 אינם מורשים להיכנס למדינה. בנוסף, הרשויות הסיניות זימנו חברות טכנולוגיה מקומיות והזהירו אותן מפני רכישת השבבים, אלא אם יש לכך צורך מיוחד.

בייג'ינג דוחפת לעצמאות טכנולוגית

המהלך הסיני אינו רק תגובה למגבלות היצוא האמריקניות. הוא משתלב במדיניות רחבה יותר של בייג'ינג. סין מבקשת להפחית את התלות שלה בשבבים אמריקניים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. זהו תחום שנחשב קריטי הן לכלכלה והן לביטחון הלאומי.

מבחינת אנבידיה, זו בעיה כפולה. מצד אחד, היא מוגבלת על ידי וושינגטון. מצד שני, היא נתקלת בחשדנות גוברת מצד בייג'ינג. התוצאה היא מצב שבו לקוחות סיניים עשויים לרצות את הטכנולוגיה של אנבידיה, אך הם אינם יכולים לפעול בחופשיות לרכישתה.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי הוא מאמין שהשוק הסיני ייפתח לאורך זמן לספקי שבבים אמריקניים. עם זאת, גם בדיווחים האחרונים הודגש כי משלוחי H200 לסין עדיין תלויים באישור הסיני.

האיום ארוך הטווח: לא רק הכנסות אבודות

בטווח הקצר, אנבידיה יכולה לפצות על הפגיעה בסין באמצעות ביקוש חזק ממדינות אחרות. ענקיות ענן, חברות AI וממשלות ממשיכות להשקיע בתשתיות מחשוב. לכן, המשבר הסיני אינו מאיים מיידית על הצמיחה הכוללת של החברה.

אבל בטווח הארוך האיום עמוק יותר. אם חברות סיניות ייאלצו להשתמש בחלופות מקומיות, סביבן ייבנה בהדרגה אקו־סיסטם עצמאי. הוא יכלול חומרה, תוכנה, כלי פיתוח ומודלים שמותאמים לשבבים שאינם של אנבידיה.

זהו הסיכון המרכזי מבחינת החברה. לא רק אובדן מכירות ברבעון אחד או שניים, אלא שחיקה אפשרית במעמדה כסטנדרט העולמי של תשתיות AI. אם סין תצליח להאיץ את הפיתוח המקומי, אנבידיה עלולה לגלות ששוק ענק נסגר בפניה לא בגלל מחסור בביקוש, אלא בגלל החלטה אסטרטגית של מעצמה.

המשבר הסיני של אנבידיה ממחיש עד כמה שבבי AI הפכו לנכס גיאו־פוליטי. הם כבר אינם רק מוצר טכנולוגי. הם תשתית לאומית, כלי תחרות בין מעצמות, ואחד ממוקדי המאבק המרכזיים בין ארצות הברית לסין.

הפוסט המשבר הסיני של אנבידיה: רישיונות אמריקניים יש, מכירות לסין עדיין אין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן מחזיקה כיום בעמדה שאין לה כמעט מקבילה בתעשייה העולמית: לפי מדריך הסחר הרשמי של ממשלת ארה״ב, היא אחראית ליותר מ־60% מהכנסות שוק הפאונדרי העולמי וליותר מ־90% מייצור השבבים המובילים בעולם. משמעות הנתון הזה היא לא רק כלכלית. הוא הופך את האי לנקודת חנק של ממש בשרשרת האספקה הגלובלית, משום ששיבוש ממושך בייצור הטייוואני עלול להשפיע על טלפונים חכמים, מרכזי נתונים, בינה מלאכותית, רכב ותעשיות ביטחוניות. גם המאמר שהעלית מ־The Conversation מציג את התלות הזאת כחלק מן הכוח האסטרטגי של טייוואן. (סוכנות הסחר הבינלאומית)

היסודות לעליונות הזאת הונחו כבר בשנות השבעים. טייוואן הבינה אז שאין לה סיכוי מיידי להתחרות בארה״ב וביפן בכל שרשרת הערך של תעשיית השבבים, ולכן בחרה להתמקד בייצור מדויק ובפיתוח יכולות תהליכיות. ב־1976 חתם מכון המחקר ITRI על הסכם להעברת טכנולוגיה עם RCA האמריקנית, ובמסגרתו נשלחו מהנדסים טייוואנים ללמוד תכנון, ייצור, אימות וציוד בארה״ב. שנה אחר כך הושלם קו ההדגמה הראשון לייצור מעגלים משולבים בטייוואן, ובתוך זמן קצר אף הגיע לשיעור תפוקה גבוה מזה של המפעל המקורי של RCA. (50th.itri.org.tw)

השלב הבא היה הפיכת הידע שנצבר למבנה תעשייתי שלם. ITRI הקים ב־1980 את UMC, חברת השבבים הראשונה של טייוואן, והעביר אליה טכנולוגיה וצוותי פיתוח. באמצע שנות השמונים, כאשר היה קשה יותר להביא ידע מתקדם מחו״ל, עבר המאמץ למחקר ופיתוח עצמאי. ב־1985 הוזמן מוריס צ׳אנג לשוב לטייוואן ולהוביל את ITRI, וב־1986 החל לפעול מפעל הדגמה מתקדם בשיתוף פיליפס ההולנדית. שנה אחר כך נוסדה TSMC, כש־ITRI מעביר אליה מפעלים, ציוד, טכנולוגיה וכוח אדם מקצועי. (50th.itri.org.tw)

כאן נולד המהלך ששינה את התעשייה כולה: מודל הפאונדרי הטהור. במקום לתכנן שבבים משלה ולהתחרות בלקוחות, TSMC הציעה לייצר שבבים עבור חברות אחרות בלבד. לפי האתר הרשמי של החברה, TSMC נוסדה ב־1987 כחברת הפאונדרי הייעודית הראשונה בעולם, והיא אף מדגישה שהיא זו שיצרה את מודל ה־Dedicated IC Foundry. המודל הזה איפשר לחברות תכנון בארה״ב, באירופה ובהמשך גם באסיה להתמקד בארכיטקטורה, בתוכנה ובשיווק, ולהעביר את הייצור עצמו לטייוואן בלי לחשוש שמתחרה ישיר ייחשף לקניין הרוחני שלהן. כך נסללה הדרך לצמיחת אקו־סיסטם שלם של חברות fabless, ובמרכזו מפעל ייצור אחד שהלך והתחזק. (tsmc.com)

הצלחתה של טייוואן לא נשענה רק על חברה אחת, אלא על צבר שלם של תנאים שקשה מאוד לשכפל: פארקי מדע, רשת ספקים צפופה, מוסדות הכשרה, תרבות הנדסית מצטברת וניסיון תפעולי של עשרות שנים. גם כיום, כאשר TSMC מתרחבת מחוץ לטייוואן, הנחת העבודה בטאיפיי היא שהליבה התעשייתית תישאר בבית. בפברואר 2026 דיווחה רויטרס כי סגנית ראש ממשלת טייוואן, צ׳נג לי־צ׳ון, דחתה דרישה אמריקנית להעביר 40% מכושר הייצור הטייוואני לארה״ב, ואמרה כי הדבר “בלתי אפשרי”, משום שהאקו־סיסטם המקומי נבנה במשך עשורים ואינו ניתן פשוט להעתקה. (Reuters)

מנגד, ארה״ב מנסה לצמצם את התלות הזאת. משרד המסחר האמריקני הודיע ב־2024 על מענק של עד 6.6 מיליארד דולר ל־TSMC Arizona ועל הלוואות אפשריות של עד 5 מיליארד דולר נוספים, כדי לתמוך בהקמת שלושה מפעלים מתקדמים בפיניקס. לפי ההודעה הרשמית, המתקנים אמורים לייצר גם שבבים בתהליך 2 ננומטר ומתקדם ממנו. במקביל, לפי דיווח רשמי של הבית הלבן ולפי רויטרס, TSMC הרחיבה את מחויבותה להשקעות בארה״ב, כך שהיקף ההשקעה הכולל באריזונה הגיע ל־165 מיליארד דולר. (U.S. Department of Commerce)

גם סין אינה עומדת במקום. בתחילת מרץ 2026 דיווחה רויטרס כי בכירי תעשיית השבבים הסינית קראו למאמץ לאומי מרוכז לפיתוח מערכות ליתוגרפיה עצמאיות, בניסיון ליצור למעשה “ASML סינית”. ימים ספורים לאחר מכן דיווחה הסוכנות כי Hua Hong, יצרנית השבבים השנייה בגודלה בסין, מתקדמת לקראת ייצור שבבים ב־7 ננומטר, וכי המהלך משתלב בדחיפה רחבה יותר של בייג׳ינג לעצמאות טכנולוגית. המשמעות היא שטייוואן עדיין מובילה בבירור בקצה המתקדם ביותר, אבל הפער כבר אינו מובן מאליו לנצח. (Reuters)

לכן, הסיפור הטייוואני הוא הרבה יותר מסיפור הצלחה עסקי של TSMC. זהו מקרה מבחן נדיר של מדינה שבחרה להתמחות בחוליה אחת בשרשרת הערך, השקיעה בה בעקביות במשך חמישים שנה, והפכה פגיעות גיאופוליטית לכוח כלכלי ואסטרטגי. המאמר שהעלית מתאר זאת כמעין “מגן סיליקון”: תלות עולמית כה עמוקה בשבבים מטייוואן, עד שהאי הפך לנכס אסטרטגי במובן הרחב ביותר. השאלה הגדולה כעת איננה כיצד טייוואן הגיעה למעמד הזה, אלא כמה זמן תצליח לשמור עליו מול הלחץ האמריקני, המאמץ הסיני והצורך להישאר בחזית הטכנולוגית גם בעשור הבא. (סוכנות הסחר הבינלאומית)

הפוסט איך טייוואן בנתה את אימפריית השבבים שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.