חברת השבבים Majestic Labs דורגה במקום הראשון ברשימת עשרת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2026. החברה הקדימה בדירוג את חברת המחשוב הקוונטי Quantum Art ואת חברת התוכנה Port. הרשימה גובשה על סמך דירוג של משקיעים ביותר ממאה קרנות הון סיכון. (גלובס)

החברה הוקמה ב־2023 בידי עופר שחם, שהריאר „שא” רבי ומסומי ריינדרס, בכירים לשעבר בגוגל ובמטא. היא גייסה יותר מ־100 מיליון דולר ומפתחת שבבים ושרתים להפעלת עומסי בינה מלאכותית גדולים. (גלובס)

המוצר המרכזי של החברה הוא Prometheus, שרת המבוסס על שבבי Ignite שפיתחה. לפי אתר החברה, המערכת מספקת עד 128 טרה־בייט של זיכרון מהיר ומשותף בשרת יחיד — עד פי אלף יותר זיכרון לכל מעבד בהשוואה למערכות מבוססות מעבדים גרפיים. המערכת מיועדת בין היתר למודלים בעלי טריליוני פרמטרים, לחלונות הקשר ארוכים וליישומי סוכני AI, תוך צמצום הצורך לפצל את העיבוד בין מספר רב של שרתים. (majestic-labs.ai)

Majestic Labs מתכננת לספק מערכות ראשונות ללקוחות מוקדמים לקראת השקה מסחרית רחבה המתוכננת ל־2027. להרחבה על החברה, מייסדיה והבחירה בה ניתן לעיין בידיעה המלאה באתר גלובס.

תגיות: Majestic Labs, מג'סטיק לאבס, שבבים, בינה מלאכותית, Prometheus, Ignite, מרכזי נתונים, גלובס, סטארט־אפים ישראליים

הפוסט Majestic Labs נבחרה לסטארט־אפ המבטיח של גלובס לשנת 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבום העולמי בבינה מלאכותית ממשיך להזרים ביקושים לשרשרת האספקה הסינית. נתוני המכס של סין לחודש מאי 2026 מצביעים על עלייה של 19.4% ביצוא במונחי דולר לעומת מאי אשתקד, לרמה של כ־376.8 מיליארד דולר. היבוא עלה במקביל ב־27.4% לכ־271.4 מיליארד דולר, אך עודף הסחר של סין עדיין התרחב לכ־105.4 מיליארד דולר. (english.customs.gov.cn)

הנתון הכללי מסתיר שינוי חשוב בהרכב היצוא הסיני: הצמיחה כבר אינה נשענת רק על מוצרי צריכה זולים או תעשיות מסורתיות, אלא יותר ויותר על רכיבים הקשורים לתשתיות מחשוב, תקשורת ואנרגיה. לפי רויטרס, יצוא המעגלים המשולבים מסין זינק במאי בכ־111% לעומת השנה שעברה, ויצוא ציוד עיבוד נתונים אוטומטי — קטגוריה הכוללת מחשבים וציוד שרתים — עלה ב־66.1%. (Reuters)

גם הוול סטריט ג’ורנל ייחס את הזינוק לביקוש העולמי ל־AI, למוצרים ירוקים ולרכיבי שבבים. לפי הדיווח, ערך יצוא השבבים מסין עלה בכ־110%, בין היתר בשל עליית מחירים בשוק השבבים, ואילו ערך יצוא המתכות הנדירות זינק ב־237% אף שהכמות שיצאה בפועל ירדה — סימן לכך שחלק גדול מהעלייה משקף מחירי חומרי גלם ולא רק גידול פיזי במשלוחים. (The Wall Street Journal)

הנקודה הזו חשובה במיוחד לתעשיית השבבים. סין עדיין מוגבלת בגישה לציוד ולשבבים המתקדמים ביותר בגלל מגבלות יצוא אמריקניות ובעלות ברית, אך היא מחזיקה בעוצמה תעשייתית בתחומים רחבים יותר: רכיבים אופטיים, חומרים, אריזה, ציוד תקשורת, שרתים, כלי רכב חשמליים ורכיבי אנרגיה. במילים אחרות, גם אם סין אינה שולטת בכל שכבות הייצור של שבבי AI מתקדמים, היא ממשיכה להיות חוליה מרכזית בשרשרת שמאפשרת לבנות חוות שרתים ומרכזי נתונים.

אחת הדוגמאות הבולטות היא אינדיום פוספיד, חומר מרכזי ברכיבים פוטוניים המשמשים לתקשורת אופטית מהירה בין שרתים ומאיצי AI. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי השליטה הסינית ביצוא אינדיום פוספיד מאיימת להפוך לצוואר בקבוק בפריסת מרכזי נתונים חדשים, משום שהחומר חיוני לדור הבא של רכיבי פוטוניקה למרכזי AI.

במקביל, מגבלות היצוא הסיניות על מתכות נדירות ומגנטים ממשיכות להעסיק את התעשייה. סין הציגה את ההגבלות כחוקיות ולגיטימיות, אך חברות אמריקניות מדווחות כי חלק מהמינרלים הקריטיים הפכו “כמעט בלתי ניתנים להשגה” בגלל עיכובים ברישיונות וקשיי אספקה. לפי סקר של מועצת העסקים ארה”ב־סין, 76% מהחברות שנפגעו מחפשות ספקים חלופיים או עוברות אליהם.

ההשלכות כבר ניכרות גם באירופה. דיווח בגרדיאן מצביע על כך שהגירעון המסחרי של האיחוד האירופי מול סין הגיע באפריל 2026 לרמה חריגה של כמיליארד אירו ביום, בין היתר בשל יבוא מוגבר של כלי רכב חשמליים, רכיבים תעשייתיים ומוצרים הקשורים לשרשראות הייצור החדשות. (The Guardian)

לכן, נתוני מאי אינם רק עוד חודש חזק בסחר החוץ הסיני. הם מצביעים על תופעה רחבה יותר: מהפכת ה־AI, שנחשבת במערב למנוע צמיחה אסטרטגי, מחזקת גם את היצוא הסיני בתחומים שבהם סין כבר מחזיקה יתרון — ייצור בקנה מידה גדול, חומרים קריטיים, רכיבי תקשורת ושרשראות אספקה עמוקות. מבחינת וושינגטון ובריסל, זו תזכורת לכך שמדיניות מגבלות היצוא על שבבים מתקדמים אינה מספיקה לבדה כדי לצמצם תלות תעשייתית בסין.

הפוסט גל ה-AI דוחף את הייצוא הסיני: שבבים, ציוד מחשוב ומתכות נדירות מזניקים את המספרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

SpaceX השלימה ביום שישי הנפקה ראשונית לציבור בהיקף של 75 מיליארד דולר, הגדולה ביותר שנרשמה עד כה, לפי רויטרס. מניות החברה החלו להיסחר בנאסד"ק לאחר תמחור של 135 דולר למניה, ובפתיחת המסחר עלו ל־150 דולר. לפי מחיר ההנפקה, החברה קיבלה שווי של כ־1.77 טריליון דולר.

עבור תעשיית השבבים, הסיפור המרכזי אינו עצם ההנפקה אלא מה ש־SpaceX מתכוונת לממן באמצעותה: הרחבת Starlink, המשך פיתוח Starship, ותוכניות עתידיות המשלבות תשתיות חלל ובינה מלאכותית. SpaceX אינה עוד חברת שיגור בלבד. היא הופכת לחברת תשתיות גלובלית שמחברת בין חלל, תקשורת, מחשוב ו־AI.

Starlink כמנוע ביקוש לשבבים

לפי רויטרס, הכנסות SpaceX ב־2025 עלו ב־33% ל־18.67 מיליארד דולר, כאשר Starlink סיפקה כ־60% מההכנסות, עם כ־10.3 מיליון משתמשים וכ־9,600 לוויינים. באותה שנה עברה החברה להפסד נקי של 4.94 מיליארד דולר, בין היתר בשל ההוצאה הכבדה על מחשוב AI ופיתוח רקטה חדשה.

המשמעות לשוק השבבים ברורה: כל לוויין, כל מסוף קרקעי וכל הרחבה של רשת תקשורת לוויינית יוצרים ביקוש לרכיבי RF, אנטנות phased array, מעבדי תקשורת, שבבי הספק, רכיבי זיכרון, חיישנים ומערכות עיבוד אות. ככל ש־Starlink מתרחבת, SpaceX הופכת גם ללקוח קצה משמעותי של שרשרת אספקת שבבים מתקדמת — גם אם חלק ניכר מהתכנון והאינטגרציה נעשה בתוך החברה.

החלל כשוק חדש למחשוב AI

אחד הסעיפים המעניינים ביותר עבור CHIPORTAL הוא הכיוון החדש שעליו מדברת SpaceX: תשתיות AI מבוססות חלל. רויטרס ציינה כי SpaceX מציגה למשקיעים עתיד הכולל גם מרכזי נתונים במסלול, כחלק מהניסיון ליהנות מהגידול בהשקעות בתשתיות AI.

זה עדיין חזון מוקדם, ולא שוק קיים בקנה מידה מסחרי. עם זאת, עצם הצגת הכיוון מצביעה על מגמה רחבה יותר: תעשיית החלל עוברת ממודל של שיגור לוויינים בודדים למודל של תשתיות מחשוב ותקשורת מתמשכות. אם הכיוון הזה יתממש, הוא ידרוש דור חדש של שבבים יעילים אנרגטית, עמידים יותר לקרינה, בעלי יכולות עיבוד מקומיות ועם צריכת הספק נמוכה במיוחד.

Starship והקשר לשרשרת האספקה

פיתוח Starship הוא חלק מרכזי בהערכת השווי הגבוהה של SpaceX. לפי רויטרס, Starship מיועדת לשאת יותר מ־100 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לעומת כ־22.8 טונות ב־Falcon 9 וכ־63.8 טונות ב־Falcon Heavy. יכולת כזו, אם תבשיל, עשויה להוזיל פריסה של תשתיות גדולות במסלול — ובהן לוויינים, ציוד תקשורת ואולי בעתיד גם רכיבי מחשוב גדולים יותר.

עבור ספקי שבבים, זו אינה בשורה מיידית של הזמנות, אלא איתות אסטרטגי. חלל מסחרי הופך משוק נישה לשוק תשתיות. חברות שיידעו לספק רכיבים אמינים, חסכוניים ועמידים לתנאים קשים עשויות למצוא בו הזדמנות גוברת.

הערכת שווי גבוהה וסיכונים לא קטנים

לצד ההזדמנות, יש גם סיכון. לפי רויטרס, SpaceX נסחרת במכפיל מכירות חריג של כ־94 על בסיס מחיר ההנפקה, גבוה ממכפילים של חברות טכנולוגיה גדולות כמו Nvidia, Amazon ו־Meta. מכיוון שהחברה הפסידה ב־2025, לא ניתן להשוות אותה לפי מכפיל רווח.

הנפקת SpaceX עשויה לכן להשפיע על כל שרשרת הערך: משוק ההון, דרך יצרני מערכות תקשורת, ועד ספקי שבבים לתחומי RF, הספק, AI וחלל. אם החברה תעמוד בציפיות, היא עשויה להפוך לאחד ממנועי הביקוש החשובים ביותר לרכיבים מתקדמים מחוץ לשוקי הסמארטפונים, המחשבים ומרכזי הנתונים הקרקעיים. אם לא, היא תזכיר למשקיעים שגם תשתיות חלל ו־AI כפופות בסופו של דבר לכלכלה, רווחיות ויכולת ייצור.

הפוסט הנפקת SpaceX מאותתת לתעשיית השבבים: החלל הופך לשוק תשתיות ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

GlobalFoundries ו־Qualinx ההולנדית הודיעו כי השלימו את מה שהן מגדירות כזרימת הייצור האירופית הריבונית הראשונה לשבבים קריטיים מבחינה ביטחונית. לפי החברות, התהליך כולו — מקליטת התכנון, דרך שירותי המסכות ועד ייצור הפרוסות — בוצע בתוך האיחוד האירופי, במפעל GlobalFoundries בדרזדן שבגרמניה. ההודעה מתייחסת לייצור על בסיס טכנולוגיית FDX של GF, ולשבב GNSS מתוצרת Qualinx המיועד ליישומי מיקום, ניווט ותזמון מאובטחים. (GlobalFoundries)

החשיבות אינה רק טכנולוגית אלא גם גיאו־אסטרטגית. אירופה מנסה בשנים האחרונות לצמצם את התלות שלה בייצור שבבים מחוץ ליבשת, בעיקר בתחומים שבהם שרשרת האספקה עצמה היא חלק מדרישות הביטחון. חוק השבבים האירופי נועד לחזק את מערכת השבבים של האיחוד, להפחית תלות בספקים חיצוניים ולהכפיל את נתח השוק העולמי של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד 2030. (digital-strategy.ec.europa.eu)

שבב ניווט ותזמון לשווקים רגישים

Qualinx שימשה כלקוח ההשקה של הזרימה החדשה. השבב שלה, מסדרת QLX3xx, הוא מערכת על שבב ליישומי GNSS מאובטחים, ובהם PNT — Positioning, Navigation and Timing. תחומים אלה חיוניים לא רק למכשירי קצה, אלא גם לרשתות סנכרון, תשתיות אנרגיה, מערכות פיננסיות, תעופה וביטחון.

החברה מפתחת טכנולוגיית Digital RF שמטרתה לצמצם צריכת הספק ולאפשר שבבי ניווט קטנים וחסכוניים יותר. לפי GlobalFoundries, היכולת לייצר רכיב כזה במסלול אירופי מלא אמורה להפחית סיכוני חשיפה של קניין רוחני, נתוני תכנון וחומרים רגישים.

ד"ר מנפרד הורסטמן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי ב־GlobalFoundries, אמר כי החברה מדגימה שאירופה יכולה להסתמך על “זרימת ייצור מאובטחת מקצה לקצה” לשבבים העומדים בדרישות הגבוהות של תחומי התעופה והביטחון. מנכ"ל Qualinx טום טריל אמר כי “מסלול ייצור אירופי מלא הוא מציאות כבר היום”. (GlobalFoundries)

לא רק ייצור — גם שליטה בנתונים

אחד המרכיבים הבולטים בהודעה הוא הדגש על נתונים. לפי GF, במסגרת המהלך לא רק הייצור נשאר באירופה, אלא גם המידע הרגיש הקשור לתכנון ולתהליך הייצור. החברה בוחנת גם שיתוף פעולה עם Deutsche Telekom כדי לוודא שנתוני ייצור, בדיקות ואיכות יעובדו, יועברו ויישמרו על גבי רשתות, ענן ומרכזי נתונים אירופיים. (GlobalFoundries)

המשמעות היא הרחבת רעיון “הריבונות הטכנולוגית” מעבר למיקום הפיזי של המפעל. בעידן שבו ייצור שבבים כולל תכנון דיגיטלי, קבצי מסכות, בדיקות, ניהול איכות ושרשראות ספקים גלובליות, גם מסלול הנתונים הופך לחלק מהאבטחה.

המבחן הבא: להפוך הדגמה למסלול תעשייתי

ההישג הנוכחי הוא צעד ראשון, לא פתרון מלא. GF מציבה יעד להקים בדרזדן זרימת ייצור אירופית מהימנה ואוטומטית עד סוף 2026, ולאפשר ללקוחות תעופה, ביטחון ותשתיות קריטיות להשתמש בה במסגרת התקשרויות יצור רגילות החל מ־2027. לשם כך יהיה צורך לשלב גם שותפי IP, בתי מסכות ושירותי הרכבה ובדיקה אירופיים, כדי ליצור שרשרת ערך רחבה יותר בתוך היבשת. (GlobalFoundries)

המהלך משתלב בניסיון רחב יותר של אירופה לבנות חלופה מקומית בתחומים שבהם תלות חיצונית נחשבת לסיכון אסטרטגי. עם זאת, הוא גם מדגיש את הקושי: ריבונות שבבים אינה מושגת בהכרזה אחת, אלא בבניית מערכת תעשייתית שלמה — מתכנון וקניין רוחני ועד ייצור, בדיקות, כוח אדם ואספקה בהיקפים מסחריים.

הפוסט אירופה מדגימה ייצור שבבים ריבוני מקצה לקצה: GlobalFoundries ו־Qualinx השלימו זרימת ייצור מאובטחת בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הרחיבה את בסיס הספקים שלה לדור הבא של מאיצי הבינה המלאכותית. מנכ”ל החברה, ג’נסן הואנג, אישר כי שלוש יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם – סמסונג, SK hynix ומיקרון – הוסמכו לספק שבבי HBM4 עבור פלטפורמת Vera Rubin של החברה. מדובר באישור חשוב לשוק כולו, משום שזיכרון רחב-פס הפך לאחד הרכיבים הקריטיים ביותר במערכות AI מתקדמות.

פלטפורמת Vera Rubin צפויה להיות אחת מאבני הבניין המרכזיות בדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית של אנבידיה. היא משלבת מעבדים, מאיצים גרפיים, קישוריות מהירה ורכיבי זיכרון מתקדמים שנועדו לאפשר הרצה ואימון של מודלי AI גדולים יותר. בתוך המערכת הזו, HBM4 אינו רכיב משני. הוא קובע במידה רבה כמה נתונים ניתן להזרים אל יחידות העיבוד ובאיזו מהירות.

הזיכרון הופך לחלק מהקרב על ביצועי AI

בשנים האחרונות עיקר תשומת הלב הציבורית הופנתה למאיצים עצמם – GPU, מעבדי AI וארכיטקטורות שרתים. אבל בתעשייה ברור יותר ויותר שהביצועים של מערכות AI אינם תלויים רק בכוח החישוב. הם תלויים גם בזיכרון, ברוחב הפס, בצריכת ההספק וביכולת להזין את המאיץ בכמות עצומה של נתונים ללא עיכובים.

HBM, או High Bandwidth Memory, הוא זיכרון DRAM מוערם שממוקם קרוב מאוד למעבד או למאיץ. המבנה הזה מאפשר רוחב פס גבוה בהרבה מזיכרון רגיל, ולכן הוא מתאים במיוחד למערכות AI, שבהן כמויות גדולות של נתונים צריכות לנוע במהירות בין הזיכרון ליחידות החישוב. בדור HBM4 צפוי שיפור נוסף ברוחב הפס, בקיבולת וביעילות, ולכן הוא נחשב לרכיב חיוני בדור הבא של מאיצי אנבידיה.

המשמעות של הסמכת שלוש הספקיות היא שאנבידיה אינה תלויה רק ביצרן אחד. SK hynix נחשבה בשנים האחרונות לספקית מובילה בתחום HBM, בעיקר בזכות קשריה ההדוקים עם אנבידיה והקדימות שלה בייצור דורות מתקדמים של הזיכרון. סמסונג פועלת לחזק את מעמדה בתחום לאחר תקופה שבה התקשתה לעמוד בקצב של SK hynix. מיקרון, מצידה, מנסה להרחיב את חלקה בשוק שבו הביקוש גבוה והרווחיות גבוהה במיוחד.

פחות סיכון לאנבידיה, יותר תחרות בין הספקיות

עבור אנבידיה, הרחבת מעגל הספקיות מפחיתה סיכון. מערכות AI מתקדמות נבנות כיום סביב אשכולות גדולים של מאיצים, וכל עיכוב בזיכרון יכול להשפיע על קצב הייצור והאספקה של שרתים שלמים. כאשר שלוש יצרניות מרכזיות מוסמכות לספק HBM4, אנבידיה יכולה לחלק הזמנות, להפעיל לחץ תחרותי ולשפר את יכולתה לעמוד בביקוש מצד ספקיות ענן, חברות אינטרנט, ממשלות ומרכזי מחקר.

עבור יצרניות הזיכרון, זו הזדמנות עסקית משמעותית. שוק הזיכרון המסורתי ידוע במחזוריות חדה: תקופות של עודף היצע ולחץ מחירים מתחלפות בתקופות של ביקוש גבוה. אבל HBM שונה מזיכרון DRAM רגיל. הוא מורכב יותר לייצור, דורש תיאום הדוק עם יצרני המאיצים, ונמכר בדרך כלל ברווחיות גבוהה יותר. לכן כל אחת משלוש היצרניות רואה באישור של אנבידיה יעד אסטרטגי.

עם זאת, ההסמכה אינה אומרת בהכרח שכל שלוש החברות יספקו נפחים זהים. אנבידיה לא חשפה את חלוקת ההזמנות בין הספקיות, ובפועל ייתכן שהיקפי האספקה ישתנו לפי זמינות, ביצועים, תפוקה, מחיר ותנאי אספקה. עצם ההסמכה, לעומת זאת, מעניקה לכל אחת מהן כרטיס כניסה רשמי לאחת מפלטפורמות החומרה החשובות ביותר של עידן ה-AI.

Vera Rubin מחדדת את חשיבות שרשרת האספקה

הדור הבא של מאיצי אנבידיה אינו רק מוצר אחד, אלא מערכת שלמה. היא כוללת מאיצי AI, מעבדי Vera, קישוריות NVLink, רכיבי רשת ורכיבי זיכרון מתקדמים. ככל שהמערכות גדולות יותר, כך גדלה התלות בשרשרת אספקה יציבה ומדויקת. במערכות כאלה, אין הרבה רכיבים “רגילים”. כל צוואר בקבוק משפיע על השרת כולו.

זו גם הסיבה שהביקור של הואנג בדרום קוריאה קיבל משמעות רחבה יותר מהודעה עסקית רגילה. קוריאה הדרומית היא מרכז עולמי בייצור זיכרונות מתקדמים, ו-SK hynix וסמסונג הן שחקניות מפתח בשרשרת האספקה של AI. הפגישות של הואנג עם בכירי התעשייה המקומית משקפות את התלות ההדדית בין אנבידיה לבין יצרניות הזיכרון: אנבידיה זקוקה ל-HBM כדי לספק את המאיצים שלה, והיצרניות זקוקות לאנבידיה כדי להבטיח ביקוש לדורות המתקדמים ביותר של הזיכרון.

ההתפתחות הזו גם ממחישה שינוי רחב יותר בתעשיית השבבים. בעבר, הזיכרון נתפס לא פעם כרכיב משלים למעבד. בעידן ה-AI, הוא הופך לחלק מרכזי מהארכיטקטורה. לא מספיק לייצר מאיץ חזק; צריך גם לספק לו רוחב פס, קיבולת, קישוריות ומעטפת תרמית וחשמלית שתאפשר לו לעבוד במלוא היכולת.

המסר לשוק: הביקוש ל-HBM לא נרגע

האישור לשלוש הספקיות מאותת לשוק כי אנבידיה מתכוננת לביקוש גדול מאוד לדור Vera Rubin. גם אם חלק מהמשקיעים חוששים מהתמתנות בביקוש ל-AI, שרשרת האספקה עצמה ממשיכה להיערך להיקפים גדולים. יצרניות הזיכרון משקיעות בקווי ייצור, ביכולות אריזה מתקדמות ובשיפור התפוקה, משום שהדור הבא של מערכות AI ידרוש כמויות גדולות עוד יותר של HBM.

עבור ענף השבבים, זו ידיעה שמדגישה שוב את מרכזיותם של רכיבים שבעבר זכו לפחות תשומת לב ציבורית. מאיצי AI אמנם נמצאים בכותרות, אך מאחוריהם עומדת מערכת אקולוגית רחבה של זיכרון, אריזה, רשתות, תוכנה ותשתיות ייצור. ההסמכה של סמסונג, SK hynix ומיקרון ל-HBM4 אינה רק אישור טכני. היא סימן לכך שהמרוץ לדור הבא של תשתיות AI עובר גם דרך קווי הייצור של יצרניות הזיכרון.

הפוסט אנבידיה אישרה את שלוש יצרניות הזיכרון הגדולות כספקיות HBM4 לפלטפורמת Vera Rubin הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית היילו (Hailo) הודיעה על פיטורי כ-110 עובדים, כמחצית מכוח האדם שלה. לפי הדיווח בכלכליסט, החברה מעסיקה כיום כ-220 עובדים, והמהלך מגיע בהמשך לשינוי ארגוני שביצעה לפני כמה חודשים כדי להתמקד בתחום ה-Physical AI – יישומי בינה מלאכותית בעולם הפיזי, ובהם רובוטיקה, רחפנים ומכשירי קצה חכמים.

היילו, שהוקמה ב-2017 ונחשבה במשך שנים לאחת ההבטחות הבולטות של תעשיית השבבים הישראלית, מפתחת מאיצי AI למכשירי קצה. מוצרי החברה נועדו להריץ מודלי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית גנרטיבית קרוב למקור הנתונים, בלי להעביר את כל העיבוד לענן. לפי החברה, מעבדי הקצה שלה מיועדים ליישומי AI במכשירי קצה, ובהם מוצרי צריכה, רכב, מערכות תעשייתיות ורובוטיקה.

מהתלהבות סביב AI Edge לצמצום חריף

הפיטורים הנוכחיים הם סבב הקיצוצים השני של היילו השנה. בינואר 2026 פיטרה החברה כ-10% מעובדיה, אז כ-30 עובדים, והסבירה כי היא ממקדת משאבים בתחומי צמיחה ובהם רובוטיקה ו-Physical AI.

לפי הדיווח, החברה מבקשת להגיע למבנה תפעולי רזה יותר, שיאפשר לה להמשיך לשרת לקוחות קיימים באמצעות רשת שותפים ומפיצים גלובלית, ובמקביל לשפר את הגמישות לקראת השקעה, רכישה או מהלך פיננסי אחר. החברה מסרה כי מוצרי הדגל שלה, מאיצי AI למכשירי קצה, נמכרו ביותר מ-500 אלף יחידות.

ההתמקדות ב-Physical AI משקפת מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר מחישובי AI גדולים בענן בלבד אל עיבוד מקומי במצלמות, רובוטים, רחפנים, מערכות רכב ומכשירי IoT. עבור היילו, זהו גם ניסיון לבדל את עצמה מול שוק צפוף ותחרותי, שבו פועלות ענקיות שבבים לצד חברות צעירות רבות שניסו לנצל את גל ההשקעות בבינה מלאכותית.

לחץ פיננסי ומחיקת השקעה בדלק רכב

המהלך מגיע על רקע מצוקה פיננסית מתמשכת. לפי כלכליסט, דלק רכב, אחת המחזיקות המשמעותיות בהיילו, דיווחה כי מיזוג SPAC שתוכנן עבור החברה בוול סטריט נקלע לקשיים ואינו מתקדם. בעקבות זאת, דלק רכב צפויה למחוק את מרבית שווי השקעתה בהיילו כבר בדוחות הרבעון השני של 2026, מהלך שעלול להעביר אותה להפסד מהותי באותו רבעון.

בשיאה, באפריל 2024, גייסה היילו 120 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, והפכה לאחת מחברות החד־קרן הבולטות בתחום שבבי ה-AI למכשירי קצה. רויטרס דיווחה אז כי החברה גייסה עד אותו שלב יותר מ-340 מיליון דולר מאז הקמתה. לפי הדיווחים האחרונים, שוויה הריאלי של החברה מוערך כעת בפחות מ-500 מיליון דולר.

כלכליסט ציין כי סך החשיפה של דלק רכב להיילו עומד על כ-62.4 מיליון דולר, שהם כ-197 מיליון שקל, וכי בינואר 2026 העמידה דלק מוטורס להיילו הלוואה של 9 מיליון דולר, עם אפשרות להגדלה נוספת של 3 מיליון דולר. לפי הדיווח, ההלוואה נושאת ריבית גבוהה של 1.5% בחודש, שעשויה לעלות ל-3% בחודש אם לא יתרחש אירוע נזילות בתוך 12 חודשים.

חברה עם טכנולוגיה קיימת, אבל שוק קשה יותר

הקושי של היילו אינו נובע בהכרח מהיעדר טכנולוגיה. החברה השיקה בשנים האחרונות כמה דורות של מאיצי AI, ובהם Hailo-8 ליישומי ראייה ממוחשבת ו-Hailo-10H, שנועד להריץ מודלי שפה וראייה גנרטיביים במכשירי קצה. לפי היילו, Hailo-10H מספק 40 TOPS בביצועי INT4, תומך במודלי LLM ו-VLM, ומתוכנן לפעול בהספק טיפוסי של 2.5 ואט.

עם זאת, פיתוח שבבים הוא תחום עתיר הון, והמעבר ממוצר טכנולוגי מרשים להכנסות בהיקף גדול דורש זמן, שרשרת אספקה יציבה, תוכנה בשלה, תמיכת לקוחות רחבה וחדירה לשווקים שמאמצים טכנולוגיה בקצב מספק. במקרה של היילו, הנתונים הפיננסיים שפורסמו סביב דלק רכב מצביעים על פער בין ההבטחה הטכנולוגית לבין צורכי המזומן והקצב העסקי של החברה.

מנכ”ל היילו, אור דנון, מסר כי ענף השבבים בעידן ה-AI הופך לחלק מהתשתיות הקריטיות במדינות רבות, וכי הבינה המלאכותית “עוזבת את הענן ועוברת לעולם הפיזי”. לדבריו, המהלכים הנוכחיים נועדו לשמר את המובילות הטכנולוגית של החברה ולהמשיך לייצר ערך ללקוחות קיימים ועתידיים.

היילו עדיין מחזיקה במוצר, בלקוחות, ברשת שותפים ובמוניטין טכנולוגי בתחום שבו הביקוש עשוי לצמוח בשנים הקרובות. אבל סבב הפיטורים החריף מסמן כי החברה נכנסת לשלב מבחן: האם תצליח להפוך את פעילותה לממוקדת ורזה מספיק כדי לשרוד עד גיוס, רכישה או התאוששות עסקית – או שהלחץ הפיננסי יכריע את אחת ההבטחות הגדולות של שבבי ה-AI בישראל.

הפוסט היילו מפטרת כמחצית מעובדיה ותתמקד ב-Physical AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וייטנאם וישראל בוחנות הרחבת שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות, בעקבות ביקור שערך שגריר וייטנאם בישראל, נגויין קי סון, בחברת Qarakal Quantum הישראלית. הביקור התמקד במחשוב קוונטי, בפיתוח תשתיות מחקר ובאפשרויות לשיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה משתי המדינות.

במהלך הביקור נפגש השגריר עם מנכ"ל Qarakal Quantum, ד"ר ניסן משכיל, עם סמנכ"ל הטכנולוגיות פרופ' נדב כץ, ועם צוות המדענים והמהנדסים של החברה. בפגישה השתתפה גם אנה פליוורט, סגנית נשיא יישום, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית בירושלים.

נציגי Qarakal Quantum והאוניברסיטה העברית הציגו בפני המשלחת הווייטנאמית התפתחויות עדכניות בתחום המחשוב הקוונטי, וכן יישומים אפשריים של טכנולוגיות קוונטיות במדע, בתעשייה, בביטחון ובחדשנות. המשלחת סיירה במעבדות מחקר ובמתקני קירור על־מוליכים מתקדמים, וקיבלה סקירה על ארכיטקטורות ואלגוריתמים קוונטיים מהדור הבא.

עניין וייטנאמי בטכנולוגיות עומק

במהלך הביקור הוצג למשלחת גם המחשב הקוונטי הראשון בישראל המבוסס על פיתוח מקומי, מערכת בת 20 קיוביטים שפותחה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות החדשנות, התעשייה האווירית, האוניברסיטה ויישום. מערכת כזו היא תשתית מחקרית חשובה: היא אינה מיועדת עדיין להחליף מחשבי־על קלאסיים, אך היא מאפשרת לבחון רכיבי חומרה, שיטות בקרה, תיקון שגיאות ואלגוריתמים קוונטיים בסביבה ישראלית עצמאית.

השגריר סון הציג את סדר העדיפויות של וייטנאם במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית. לדבריו, וייטנאם מבקשת להשקיע בטכנולוגיות אסטרטגיות שיכולות לשפר פריון, לחזק את התחרותיות ולתמוך בביטחון הלאומי. בין התחומים שהוזכרו: בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קוונטיות, ביוטכנולוגיה ותחומים מתקדמים נוספים.

לדבריו, וייטנאם עוקבת מקרוב אחר התקדמות המחקר הקוונטי בעולם, ובונה בהדרגה יכולות מקומיות באמצעות השקעה בכוח אדם איכותי, הרחבת מחקר בסיסי וחיזוק הקשר בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה.

הזדמנות לשיתוף פעולה ישראלי־וייטנאמי

הביקור משתלב במגמה רחבה יותר שבה מדינות אסיה מחפשות גישה לטכנולוגיות עומק, ובהן מחשוב קוונטי, שבבים ובינה מלאכותית. עבור ישראל, מדובר בהזדמנות לחזק קשרים עם שווקים מתפתחים בעלי עניין גובר במחקר יישומי ובתשתיות חדשנות. עבור וייטנאם, שיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר ישראליים עשוי לתרום להכשרת כוח אדם, לפרויקטים מחקריים משותפים ולהעברת ידע בתחומים שעדיין נמצאים בשלבי בנייה במדינה.

השגריר שיבח את הישגי ישראל בהייטק ובמחשוב קוונטי, וקרא להעמקת הקשרים בין מוסדות אקדמיים, מרכזי מחקר וחברות טכנולוגיה בשתי המדינות. לפי הדיווח, הביקור צפוי לייצר תנופה לשיתופי פעולה רחבים יותר בין ישראל לוייטנאם בטכנולוגיות מתקדמות, כחלק מיעדי וייטנאם ארוכי הטווח במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית.

הפוסט וייטנאם וישראל בוחנות שיתוף פעולה בתחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק הודיעה כי קיבלה הזמנות בהיקף כולל של יותר מ-105 מיליון דולר למערכות בדיקה ומטרולוגיה עבור יישומי בינה מלאכותית. ההזמנות כוללות עסקה בהיקף 55 מיליון דולר מ-OSAT מדרג ראשון, התומך ביישומי AI, וכן הזמנות נוספות ביותר מ-50 מיליון דולר מיצרנית HBM מובילה. כל ההזמנות צפויות להימסר במהלך 2027.

ההודעה אינה מפרטת את שמות הלקוחות, אך היא מדגישה את שני התחומים שבהם הביקוש לציוד בדיקה ומדידה הולך ומתחזק: אריזה מתקדמת של שבבים, במיוחד בתצורות 2.5D ו-3D, וייצור זיכרונות HBM המשמשים במאיצי AI ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים.

OSAT הוא קבלן חיצוני לשירותי הרכבה ובדיקה של שבבים. בשנים האחרונות גופים כאלה הפכו לחוליה קריטית בשרשרת ה-AI, משום שהביצועים של מאיצי AI אינם תלויים רק בליטוגרפיה של שבב העיבוד עצמו, אלא גם באופן שבו מחברים אותו לזיכרון, למצע ולרכיבים נוספים במארז. ככל שהמארזים מורכבים יותר, כך גדל הצורך בבדיקות מדויקות יותר לאורך שלבי הייצור.

Hawk במרכז ההזמנות ל-HBM

לפי קמטק, ההזמנות מיצרנית ה-HBM הן כולן למערכות Hawk. מערכות אלה משמשות לבדיקות ולמטרולוגיה בתהליכי ייצור מתקדמים, שבהם נדרשת שליטה גבוהה מאוד באיכות, בדיוק הממדים ובזיהוי פגמים. בתחום HBM הדרישות האלה קריטיות במיוחד, משום שמדובר בערימות זיכרון תלת-ממדיות שמחוברות למאיצי AI באמצעות אריזה מתקדמת.

HBM, זיכרון ברוחב פס גבוה, הפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של תעשיית ה-AI. הביקוש למאיצים של אנבידיה, AMD, ברודקום וחברות ענן גדולות הגדיל מאוד את הצורך בזיכרונות מהירים ובאריזות מתקדמות שמחברות בין רכיבי העיבוד לזיכרון. כתוצאה מכך נהנות לא רק יצרניות השבבים והזיכרון, אלא גם ספקיות ציוד שמאפשרות ייצור בתפוקה גבוהה ובאיכות יציבה.

רפי עמית, מנכ”ל קמטק, אמר כי זרם ההזמנות משקף את המומנטום שהחברה חווה מתחילת השנה. לדבריו, ההזמנות מדגישות שתי מגמות שהחברה מציינת כבר זמן מה: התחזקות פעילות ה-OSAT סביב רכיבי AI באריזות 2.5D ו-3D, והיכולות של מערכת Hawk לעמוד בדרישות המחמירות של ייצור HBM.

ראות עסקית עמוקה יותר ל-2027

החשיבות של ההודעה אינה רק בסכום ההזמנות, אלא גם בעיתוי. ההזמנות מיועדות לאספקה ב-2027, ולכן הן מחזקות את הראות העסקית של קמטק לשנה הבאה. הן מצטרפות למגמה שעליה דיווחה החברה כבר בתוצאות הרבעון הראשון של 2026, כאשר ציינה ביקושים חזקים והעריכה כי הכנסותיה במחצית השנייה של 2026 יצמחו ביותר מ-25% לעומת המחצית הראשונה.

קמטק פועלת בשוק ציוד הבדיקה והמטרולוגיה לתעשיית השבבים. מערכות החברה משמשות לבדיקת פרוסות שבבים ולמדידת מאפיינים קריטיים לאורך תהליך הייצור, מהחזית והאמצע של התהליך ועד לשלבים מוקדמים בהרכבה. החברה פעילה בתחומים כמו אריזה מתקדמת, אינטגרציה הטרוגנית, זיכרונות ו-HBM, חיישני תמונה, MEMS, רכיבי RF ושבבים מורכבים.

עבור קמטק, גל ה-AI יוצר הזדמנות רחבה יותר מהביקוש למאיצים עצמם. כל מאיץ AI מתקדם דורש סביבו שכבת זיכרון, תקשורת, אספקת כוח ומארז מורכב. בכל אחת מהשכבות האלה עולה הסיכון לפגמים זעירים, ובמקביל עולה החשיבות של שמירה על תפוקה גבוהה. זהו בדיוק המקום שבו בדיקה ומטרולוגיה הופכות לחלק בלתי נפרד מהיכולת להגדיל ייצור.

עם זאת, מדובר גם בשוק מחזורי ותחרותי. ההזמנות החדשות מצביעות על ביקוש חזק מצד לקוחות מרכזיים, אך קצב ההכרה בהכנסות תלוי באספקות בפועל, בקצב ההשקעות של יצרניות הזיכרון והאריזה, ובמצב הרחב של שוק ה-AI ומרכזי הנתונים. בשלב זה, המסר העיקרי הוא שקמטק ממשיכה להעמיק את נוכחותה בחלקים הרווחיים והמורכבים יותר של שרשרת ייצור השבבים ל-AI.

כיתוב תמונה מוצע:
מערכת בדיקה ומטרולוגיה של קמטק לתעשיית השבבים. ההזמנות החדשות מיועדות ליישומי AI, HBM ואריזה מתקדמת, ויסופקו במהלך 2027. קרדיט: Camtek.

הפוסט קמטק קיבלה הזמנות ביותר מ-105 מיליון דולר מלקוחות AI, HBM ואריזה מתקדמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבינה המלאכותית מוצגת לעיתים כסיפור של תוכנה, מודלים ונתונים, אך דוח חדש של Semiconductor Industry Association ו-Deloitte מזכיר עד כמה היא תלויה בתשתית חומרה יקרה, מורכבת ורחבה. לפי הדוח, יותר מ-95% מערך התוכן של רק שרת AI מתקדם מגיע משבבים, ולא רק ממאיצים גרפיים או ממעבדי AI יוקרתיים. מדובר במערך מלא של טכנולוגיות: לוגיקה מתקדמת, זיכרון, תקשורת, ניהול הספק, שבבים אנלוגיים ושבבים בסיסיים רבים שמאפשרים למערכת כולה לפעול.

הדוח, Powering AI: The Semiconductor Ecosystem at the Foundation of Data Centers, מבוסס על פירוק וירטואלי של חוות שרת AI מתקדם, יחידת הבניין המרכזית של תשתיות AI במרכזי נתונים. לפי SIA ודלויט, ארון אחד כזה כולל יותר מ-4,500 שבבים ארוזים, ובהם כ-20 אלף שבבי die נפרדים. המסקנה המרכזית היא שבינה מלאכותית אינה נשענת על רכיב יחיד, אלא על שרשרת שלמה של טכנולוגיות שבבים, וכל חוליה בה עלולה להפוך לצוואר בקבוק.

לא רק מאיצי AI

הכותרות בענף מתמקדות בדרך כלל במאיצים של אנבידיה, במעבדי AI ייעודיים של ענקיות הענן, או בזיכרון HBM. אבל לפי הדוח, התמונה רחבה יותר. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צריכים יכולות חישוב עצומות, רוחב פס גבוה מאוד לזיכרון, אחסון מהיר, רשתות תקשורת צפופות, חלוקת הספק יעילה וחיישנים ובקרים רבים. כל אלה נשענים על שבבים.

לצד מאיצי AI, ASICs, FPGAs, CPUs, DPUs ושבבי תקשורת, הדוח מדגיש גם את מקומם של זיכרונות HBM, DRAM, SRAM ו-NAND. נוסף עליהם יש שכבה ארוכה של שבבים אנלוגיים ובסיסיים: רכיבי הספק, משדרים ומקלטים, בקרים וחיישנים. חלקם אינם יקרים כמו המאיצים המרכזיים, אך הם קיימים במספרים גדולים מאוד, ובלעדיהם הארון לא יוכל לפעול בצורה יציבה.

זו נקודה חשובה במיוחד עבור תעשיית השבבים הרחבה. גל הבינה המלאכותית אינו יוצר ביקוש רק למעבדים המתקדמים ביותר המיוצרים בטכנולוגיות הקצה. הוא מגדיל גם את הצורך ברכיבים בוגרים יותר, בשבבים אנלוגיים, ברכיבי הספק ובפתרונות תקשורת. לכן השפעתו מגיעה כמעט לכל שכבות שרשרת הערך: תכנון, ייצור, זיכרון, מארזים מתקדמים, בדיקות, ציוד ייצור וחומרים.

שוק של טריליוני דולרים

לפי ההערכה בדוח, ממשלות והתעשייה ישקיעו יותר מ-4 טריליון דולר בתשתיות מרכזי נתונים חדשות עד 2028, ועד 2.8 טריליון דולר מתוך סכום זה עשויים להיות מופנים לשבבים. ההכנסות השנתיות משבבים המשולבים במרכזי נתונים לבינה מלאכותית עשויות להגיע ליותר מ-1.2 טריליון דולר עד 2028 – כמעט פי עשרה בתוך ארבע שנים, ולמעלה מסך מכירות השבבים העולמיות ב-2025 בכל השימושים יחד, לפי הערכת הדוח.

המספרים האלה ממחישים את עומק השינוי שעוברת התעשייה. AI כבר אינו רק יישום חדש שמוסיף ביקוש נקודתי לשבבים. הוא הופך למנוע ביקוש מרכזי, שמשפיע על סדרי עדיפויות של יצרניות שבבים, ספקיות ציוד, חברות זיכרון, חברות תכנון וענקיות ענן. הוא גם מסביר מדוע מדינות רואות בתשתיות AI וביכולת ייצור שבבים סוגיה של תחרות אסטרטגית ולא רק שוק מסחרי.

עם זאת, חשוב להתייחס להערכות בזהירות. תחזיות כאלה תלויות בהמשך קצב ההשקעות של ענקיות הענן, בזמינות חשמל וקירור, בהתקדמות המודלים, במחירי הזיכרון, בשרשרות אספקה ובמדיניות יצוא. אם חלק מההשקעות יתעכבו, או אם יתברר שמודלי AI יעילים יותר מפחיתים את הצורך בתשתיות ענק, קצב הצמיחה עלול להיות נמוך מהתחזית. מנגד, מעבר רחב יותר לאימון ולהסקה במרכזי נתונים עשוי לשמור על ביקוש גבוה לשבבים לאורך זמן.

מסר מדיניות אמריקני ברור

הדוח מתפרסם על רקע מאמצי הממשל האמריקני לשמר הובלה בבינה מלאכותית ובשבבים. SIA משתמשת בממצאים כדי לטעון כי מדיניות שבבים אינה יכולה להתמקד רק במפעלים מתקדמים או רק במאיצי AI. לדבריה, הובלה ב-AI דורשת מערכת שלמה: מחקר, תכנון, ייצור, זיכרון, מארזים, ציוד, גישה לשווקים גלובליים ושרשראות אספקה עמידות.

ג’ון נויפר, נשיא ומנכ”ל SIA, אמר כי “עתיד ה-AI ייקבע על ידי מכלול טכנולוגיות השבבים שמפעילות אותו”. לדבריו, כדי שאימוץ ה-AI בעולם יתבסס על שבבים אמריקניים, נדרשת מדיניות ממשלתית שתבטיח גישה לשווקים גלובליים ותחזק את התחרותיות של ארצות הברית.

מבחינת התעשייה, המסר הרחב הוא שהבינה המלאכותית הופכת את מרכז הנתונים למערכת שבבים אחת גדולה. המאיץ המרכזי מושך את רוב תשומת הלב, אבל סביבו נבנה אקוסיסטם שלם של זיכרונות, תקשורת, הספק, בקרים, חיישנים ומארזים. מי שירצה להשתתף בצמיחת שוק ה-AI לא יוכל להסתכל רק על שבב הדגל. הערך נמצא בכל הארון.

הפוסט דוח SIA-Deloitte: השבבים מייצגים מעל 95% משווין של חוות שרתי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול (Marvell Technology) הכריזה בתערוכת Computex 2026 בטאייפי על Teralynx T100, מתג Ethernet חדש למרכזי נתונים, המציע קצב העברת נתונים של 102.4 טרה־ביט לשנייה. השבב מיועד בעיקר לרשתות תקשורת המשרתות מערכות בינה מלאכותית גדולות, שבהן אלפי ואף עשרות אלפי מאיצים פועלים במקביל.

ההכרזה משקפת את השינוי שעובר שוק התשתיות למרכזי נתונים. בעוד שבעבר עיקר תשומת הלב הופנתה למעבדים ולמאיצים עצמם, כיום הופכת רשת התקשורת הפנימית לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במערכות AI גדולות. ככל שמספר המאיצים באשכול גדל, כך גובר הצורך בהעברת כמויות עצומות של נתונים במהירות ובאמינות.

לדברי מארוול, השבב החדש פועל בטכנולוגיית ייצור של 3 ננומטר ומספק צריכת חשמל נמוכה יחסית לקטגוריה שלו. החברה טוענת כי צריכת האנרגיה נמוכה בכ-25% לעומת פתרונות מתחרים, אם כי נתונים אלה טרם נבחנו באופן בלתי תלוי.

אחד המאפיינים המרכזיים של Teralynx T100 הוא תמיכה בעד 512 חיבורים (Ports) במתג יחיד. מספר גבוה של חיבורים מאפשר לבנות רשתות פשוטות יותר, עם פחות שכבות ציוד ביניים ופחות קישורים אופטיים. המשמעות היא צמצום בעלויות התשתית ובהשהיית התקשורת בין השרתים והמאיצים.

האתגר אינו רק טכנולוגי אלא גם אנרגטי. מרכזי נתונים המוקדשים לבינה מלאכותית צורכים כמויות חשמל הולכות וגדלות, וחלק ניכר מהאנרגיה מוקדש למערכות התקשורת עצמן. לפי נתוני מארוול, רכיבי הרשת עשויים להוות בין 15% ל-25% מצריכת החשמל הכוללת של שרתים מתקדמים.

השבב החדש נועד לתמוך הן בארכיטקטורות Scale-Out, שבהן מחברים מספר גדול של שרתים ומאיצים לאשכול רחב, והן בארכיטקטורות Scale-Up, שבהן נדרש חיבור צפוף ומהיר במיוחד בין מאיצים בתוך מערכת אחת. לצורך כך הוא תומך בתקנים וביוזמות חדשות בתחום רשתות ה-Ethernet למערכות AI.

מרכז הפיתוח של מארוול בישראל היה מעורב בפיתוח הרכיב. לפי החברה, מאות מהנדסים בישראל השתתפו בשלבי הארכיטקטורה, התכנון הפיזי, הבדיקות וההכנה לייצור.

הצגת Teralynx T100 מצטרפת למגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים, שבה ספקיות התשתית מנסות להתחרות לא רק על ביצועי העיבוד אלא גם על יעילות התקשורת בין המאיצים. עם העלייה בגודל מודלי הבינה המלאכותית ובדרישות ההסקה והאימון, יכולת הרשת הופכת לגורם קריטי כמעט כמו כוח החישוב עצמו.

שבב Teralynx T100 צפוי להימסר ללקוחות ראשונים לצורכי הערכה במהלך הרבעון הנוכחי.

הפוסט מארוול חושפת מתג חדש למרכזי נתוני AI במהירות 102.4 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.