המכירות העולמיות של ציוד לייצור שבבים צפויות להגיע לשיא של 165.9 מיליארד דולר בשנת 2026, עלייה של 23.2% לעומת השנה שעברה. לפי התחזית החצי־שנתית של ארגון SEMI, הצמיחה תימשך לפחות עד 2028, אז עשוי השוק להגיע ל־229.5 מיליארד דולר.

התחזית משקפת את היקף ההשקעות שמבצעות יצרניות השבבים כדי להרחיב את הייצור עבור מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית. ההשקעות מתמקדות בתהליכי ייצור מתקדמים, בזיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, HBM, בציוד בדיקה ובטכנולוגיות מארזים מתקדמות.

״הבינה המלאכותית מאיצה את הביקוש לשבבים חזקים ויעילים יותר, ומובילה להגדלת ההשקעות בכל שוק ציוד הייצור״, אמר אג'יט מנוצ'ה, נשיא ומנכ״ל SEMI. לדבריו, היצרניות משקיעות בקווי לוגיקה מתקדמים, בזיכרונות, בבדיקות ובמארזים הנדרשים לדור החדש של מערכות המחשוב.

המגזר הגדול ביותר הוא ציוד למפעלי פרוסות סיליקון, הכולל מערכות לעיבוד פרוסות, ייצור מסכות ותשתיות למפעלי שבבים. מכירותיו צפויות לגדול השנה ב־23.1% ולהגיע ל־143.9 מיליארד דולר, לעומת 116.9 מיליארד דולר בשנת 2025.

SEMI מעריך כי שוק זה יצמח ב־21.8% נוספים ב־2027 וב־14.1% ב־2028, אז יחצה לראשונה את רף 200 מיליארד הדולר. העלייה נובעת מהרחבת קיבולת הייצור עבור מאיצי בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים, מעבדים למכשירים ניידים וזיכרונות מתקדמים.

הצמיחה החדה ביותר צפויה בציוד לייצור זיכרונות DRAM. המכירות בתחום צפויות לעלות השנה ב־39% ולהגיע ל־38.8 מיליארד דולר, בעיקר בשל המעבר לדורות חדשים של DRAM והרחבת הייצור של HBM. עד 2028 צפוי שוק הציוד ל־DRAM להגיע ל־56.9 מיליארד דולר.

גם ההשקעות ב־NAND צפויות להתאושש. מכירות הציוד למפעלי NAND צפויות לגדול השנה ב־30.7% ולהגיע ל־13.9 מיליארד דולר, ולהמשיך לעלות עד 20.8 מיליארד דולר ב־2028. התעשייה משקיעה בהוספת שכבות לזיכרונות 3D NAND ובמבנים המאפשרים צפיפות אחסון גבוהה יותר.

בתחום הלוגיקה ומפעלי ה־Foundry צפויה עלייה של 18.9% ל־78 מיליארד דולר השנה. ההשקעות מופנות בין היתר להכנת קווי ייצור המוניים בטכנולוגיית 2 ננומטר ובטרנזיסטורי Gate-All-Around.

הביקוש לבינה מלאכותית משפיע גם על הקצה האחורי של תהליך הייצור. מכירות ציוד הבדיקה צפויות לעלות ב־31% ל־15.3 מיליארד דולר, ואילו מכירות ציוד ההרכבה והמארזים צפויות לגדול ב־9.6% ל־6.7 מיליארד דולר.

הגידול בתחום הבדיקות והמארזים נובע מהמורכבות של רכיבים המשלבים כמה שבבים במארז אחד, ומן הצורך לבדוק את תקינותם של שבבי AI וזיכרונות HBM לפני שילובם במערכות יקרות. מגמה זו רלוונטית גם לחברות ציוד ישראליות הפועלות בתחומי המטרולוגיה, בקרת התהליך ובדיקת המארזים.

סין, טאיוואן ודרום קוריאה צפויות להישאר שלושת השווקים הגדולים ביותר לציוד ייצור עד 2028. סין תמשיך להוביל, אם כי קצב הגידול בה צפוי להתמתן לאחר כמה שנים של השקעות גבוהות. בטאיוואן מונעת הצמיחה מהקמת קווים מתקדמים, ואילו בדרום קוריאה עומדים במרכז זיכרונות DRAM ו־HBM.

הפוסט SEMI: שוק ציוד ייצור השבבים יזנק השנה ל־166 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור שנוצר בעקבות מרוץ הבינה המלאכותית כבר אינו מוגבל למאיצים הגרפיים של אנבידיה או לרכיבי האריזה המתקדמת. הביקוש של מרכזי הנתונים לזיכרונות רחבי פס, לזיכרונות DRAM ולכונני SSD ארגוניים מתחיל להשפיע על שוק האלקטרוניקה כולו. יצרניות הזיכרון מפנות חלק גדל והולך מכושר הייצור ללקוחות מרכזי הנתונים, המסוגלים להתחייב להזמנות גדולות ולשלם מחירים גבוהים, ואילו יצרניות המחשבים, הטלפונים ומוצרי האלקטרוניקה נותרות עם אספקה מצומצמת ויקרה יותר.

העדות הבולטת ביותר לעוצמת השינוי הגיעה השבוע ממיקרון. יצרנית הזיכרונות האמריקנית דיווחה על הכנסות של 41.46 מיליארד דולר ברבעון הפיסקלי השלישי של 2026, לעומת 23.86 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו־9.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב־28.24 מיליארד דולר, ושיעור הרווח הגולמי הגיע ל־84.6% – נתון חריג מאוד עבור חברה הפועלת בשוק שנחשב במשך שנים למחזורי ותחרותי. מיקרון אף צופה הכנסות של כ־50 מיליארד דולר ברבעון הבא ושיעור רווח גולמי של כ־86%. (Micron Technology)

המספרים משקפים לא רק עלייה בכמות הזיכרונות הנמכרת, אלא בעיקר שינוי עמוק בכוח המיקוח. מיקרון חתמה על 16 הסכמי אספקה אסטרטגיים עם לקוחות מתחומי מרכזי הנתונים, האלקטרוניקה הצרכנית והרכב. הלקוחות התחייבו להעביר או לשריין כ־22 מיליארד דולר כדי להבטיח אספקה, וחלק מהחוזים כוללים פיקדונות, מחירי מינימום ומנגנון “קנה או שלם”, המחייב את הלקוח לשלם גם אם לא יממש לבסוף את מלוא ההזמנה. היקף ההכנסות העתידיות שעדיין נותרו לביצוע במסגרת ההסכמים מוערך בכ־100 מיליארד דולר. (Reuters)

הזיכרון הופך מחומר גלם לנכס אסטרטגי

במשך עשרות שנים פעל שוק הזיכרונות במחזור מוכר: עליית מחירים עודדה את היצרניות להרחיב את המפעלים, כושר הייצור החדש יצר עודפים, והמחירים קרסו. בשנת 2023, לדוגמה, רשמה מיקרון הפסד שנתי של 5.3 מיליארד דולר לאחר הירידה בביקוש למוצרי אלקטרוניקה בתום מגפת הקורונה.

הפעם מנסות מיקרון, סמסונג ו־SK Hynix לצמצם את התנודתיות באמצעות חוזים ארוכי טווח. מבחינת מפעילות מרכזי הנתונים ויצרניות מאיצי ה־AI, הזיכרון אינו עוד רכיב סחיר שאפשר להזמין ברגע האחרון מהספק הזול ביותר. הוא הפך לחלק אסטרטגי מתשתית המחשוב, וחברות מוכנות להשתתף למעשה במימון הרחבת כושר הייצור כדי להבטיח שלא יישארו ללא אספקה. מיקרון מעריכה כי תנאי השוק ההדוקים יימשכו גם מעבר לסוף 2027, משום שהקמת מפעלי ייצור חדשים דורשת שנים.

אולם מה שטוב ליצרניות הזיכרון מתחיל להכביד על לקוחות אחרים. אפל הודיעה ב־25 ביוני כי אינה יכולה עוד לספוג את העלייה המהירה בעלויות הזיכרון והאחסון, והעלתה את מחיריהם של כמה מדגמי המק והאייפד. מחירו ההתחלתי של מחשב MacBook Neo עלה מ־599 ל־699 דולר, MacBook Air עם אחסון בנפח 512 גיגה־בייט התייקר מ־1,099 ל־1,299 דולר, ומחיר MacBook Pro עם טרה־בייט אחד עלה מ־1,699 ל־1,999 דולר. מחירו של iPad Air בסיסי עלה מ־599 ל־749 דולר.

העלאות המחירים של אפל חשובות משום שהחברה נהנית בדרך כלל מכוח קנייה גדול ומהסכמי אספקה טובים יותר מאלה של מרבית מתחרותיה. אם גם היא אינה מצליחה להגן על שולי הרווח בלי לייקר את המוצרים, יצרניות מחשבים ואלקטרוניקה קטנות יותר עלולות להידרש להעלאות חדות אף יותר, לצמצום נפחי הזיכרון בדגמים הזולים או לדחיית השקת מוצרים.

המחסור הופך גם לסוגיה גיאופוליטית

הלחץ הגיע עד לוושינגטון. לפי דיווח שפורסם בסוף השבוע, אפל פועלת לקבלת אישור מהממשל האמריקני לרכוש שבבי זיכרון מ־CXMT הסינית, אף שהחברה הוגדרה בידי משרד ההגנה האמריקני כחברה הקשורה לצבא סין ונבחרה להיכלל ברשימת הישויות המוגבלות של משרד המסחר. המהלך ממחיש כיצד מחירי הזיכרון הגבוהים יוצרים התנגשות בין צורכי שרשרת האספקה של חברות הטכנולוגיה לבין מדיניות הגבלת הגישה של סין לטכנולוגיות מתקדמות.

המונח “אינפלציית שבבים” אינו מתאר התייקרות אחידה של כל סוגי המוליכים למחצה. בחלק מהשווקים עדיין קיימת תחרות ואף עודפי ייצור. אולם בזיכרונות, הביקוש של תשתיות ה־AI דוחק החוצה יישומים בעלי רווחיות נמוכה יותר. התוצאה היא מעין מס AI המוטל על מחשבים, טאבלטים, מערכות אחסון ומוצרים משובצים – גם כאשר המוצרים עצמם אינם מיועדים להפעלת מודלים של בינה מלאכותית.

קיים עדיין סיכון שהמחזור יתהפך. האטה בהשקעות במרכזי נתונים, התקדמות מהירה בהקמת מפעלים או ספקות ביחס להכנסות שמייצרים שירותי AI עלולים להחליש את הביקוש ולהחזיר את שוק הזיכרונות לדפוס הישן של עודפים וירידות מחירים. ואולם החוזים הרב־שנתיים, הפיקדונות והתחייבויות הרכש מראים כי לפחות בשנים הקרובות, הלקוחות הגדולים מעריכים שהסיכון העיקרי אינו עודף שבבים – אלא האפשרות שלא יהיו מספיק מהם.

הפוסט בום ה־AI מצית אינפלציית שבבים: מחירי הזיכרון כבר מתגלגלים לצרכנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבינה המלאכותית מוצגת לעיתים כסיפור של תוכנה, מודלים ונתונים, אך דוח חדש של Semiconductor Industry Association ו-Deloitte מזכיר עד כמה היא תלויה בתשתית חומרה יקרה, מורכבת ורחבה. לפי הדוח, יותר מ-95% מערך התוכן של רק שרת AI מתקדם מגיע משבבים, ולא רק ממאיצים גרפיים או ממעבדי AI יוקרתיים. מדובר במערך מלא של טכנולוגיות: לוגיקה מתקדמת, זיכרון, תקשורת, ניהול הספק, שבבים אנלוגיים ושבבים בסיסיים רבים שמאפשרים למערכת כולה לפעול.

הדוח, Powering AI: The Semiconductor Ecosystem at the Foundation of Data Centers, מבוסס על פירוק וירטואלי של חוות שרת AI מתקדם, יחידת הבניין המרכזית של תשתיות AI במרכזי נתונים. לפי SIA ודלויט, ארון אחד כזה כולל יותר מ-4,500 שבבים ארוזים, ובהם כ-20 אלף שבבי die נפרדים. המסקנה המרכזית היא שבינה מלאכותית אינה נשענת על רכיב יחיד, אלא על שרשרת שלמה של טכנולוגיות שבבים, וכל חוליה בה עלולה להפוך לצוואר בקבוק.

לא רק מאיצי AI

הכותרות בענף מתמקדות בדרך כלל במאיצים של אנבידיה, במעבדי AI ייעודיים של ענקיות הענן, או בזיכרון HBM. אבל לפי הדוח, התמונה רחבה יותר. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צריכים יכולות חישוב עצומות, רוחב פס גבוה מאוד לזיכרון, אחסון מהיר, רשתות תקשורת צפופות, חלוקת הספק יעילה וחיישנים ובקרים רבים. כל אלה נשענים על שבבים.

לצד מאיצי AI, ASICs, FPGAs, CPUs, DPUs ושבבי תקשורת, הדוח מדגיש גם את מקומם של זיכרונות HBM, DRAM, SRAM ו-NAND. נוסף עליהם יש שכבה ארוכה של שבבים אנלוגיים ובסיסיים: רכיבי הספק, משדרים ומקלטים, בקרים וחיישנים. חלקם אינם יקרים כמו המאיצים המרכזיים, אך הם קיימים במספרים גדולים מאוד, ובלעדיהם הארון לא יוכל לפעול בצורה יציבה.

זו נקודה חשובה במיוחד עבור תעשיית השבבים הרחבה. גל הבינה המלאכותית אינו יוצר ביקוש רק למעבדים המתקדמים ביותר המיוצרים בטכנולוגיות הקצה. הוא מגדיל גם את הצורך ברכיבים בוגרים יותר, בשבבים אנלוגיים, ברכיבי הספק ובפתרונות תקשורת. לכן השפעתו מגיעה כמעט לכל שכבות שרשרת הערך: תכנון, ייצור, זיכרון, מארזים מתקדמים, בדיקות, ציוד ייצור וחומרים.

שוק של טריליוני דולרים

לפי ההערכה בדוח, ממשלות והתעשייה ישקיעו יותר מ-4 טריליון דולר בתשתיות מרכזי נתונים חדשות עד 2028, ועד 2.8 טריליון דולר מתוך סכום זה עשויים להיות מופנים לשבבים. ההכנסות השנתיות משבבים המשולבים במרכזי נתונים לבינה מלאכותית עשויות להגיע ליותר מ-1.2 טריליון דולר עד 2028 – כמעט פי עשרה בתוך ארבע שנים, ולמעלה מסך מכירות השבבים העולמיות ב-2025 בכל השימושים יחד, לפי הערכת הדוח.

המספרים האלה ממחישים את עומק השינוי שעוברת התעשייה. AI כבר אינו רק יישום חדש שמוסיף ביקוש נקודתי לשבבים. הוא הופך למנוע ביקוש מרכזי, שמשפיע על סדרי עדיפויות של יצרניות שבבים, ספקיות ציוד, חברות זיכרון, חברות תכנון וענקיות ענן. הוא גם מסביר מדוע מדינות רואות בתשתיות AI וביכולת ייצור שבבים סוגיה של תחרות אסטרטגית ולא רק שוק מסחרי.

עם זאת, חשוב להתייחס להערכות בזהירות. תחזיות כאלה תלויות בהמשך קצב ההשקעות של ענקיות הענן, בזמינות חשמל וקירור, בהתקדמות המודלים, במחירי הזיכרון, בשרשרות אספקה ובמדיניות יצוא. אם חלק מההשקעות יתעכבו, או אם יתברר שמודלי AI יעילים יותר מפחיתים את הצורך בתשתיות ענק, קצב הצמיחה עלול להיות נמוך מהתחזית. מנגד, מעבר רחב יותר לאימון ולהסקה במרכזי נתונים עשוי לשמור על ביקוש גבוה לשבבים לאורך זמן.

מסר מדיניות אמריקני ברור

הדוח מתפרסם על רקע מאמצי הממשל האמריקני לשמר הובלה בבינה מלאכותית ובשבבים. SIA משתמשת בממצאים כדי לטעון כי מדיניות שבבים אינה יכולה להתמקד רק במפעלים מתקדמים או רק במאיצי AI. לדבריה, הובלה ב-AI דורשת מערכת שלמה: מחקר, תכנון, ייצור, זיכרון, מארזים, ציוד, גישה לשווקים גלובליים ושרשראות אספקה עמידות.

ג’ון נויפר, נשיא ומנכ”ל SIA, אמר כי “עתיד ה-AI ייקבע על ידי מכלול טכנולוגיות השבבים שמפעילות אותו”. לדבריו, כדי שאימוץ ה-AI בעולם יתבסס על שבבים אמריקניים, נדרשת מדיניות ממשלתית שתבטיח גישה לשווקים גלובליים ותחזק את התחרותיות של ארצות הברית.

מבחינת התעשייה, המסר הרחב הוא שהבינה המלאכותית הופכת את מרכז הנתונים למערכת שבבים אחת גדולה. המאיץ המרכזי מושך את רוב תשומת הלב, אבל סביבו נבנה אקוסיסטם שלם של זיכרונות, תקשורת, הספק, בקרים, חיישנים ומארזים. מי שירצה להשתתף בצמיחת שוק ה-AI לא יוכל להסתכל רק על שבב הדגל. הערך נמצא בכל הארון.

הפוסט דוח SIA-Deloitte: השבבים מייצגים מעל 95% משווין של חוות שרתי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מניית Micron Technology זינקה ביום שלישי לאחר שב־UBS העלו את מחיר היעד למניה מ־535 דולר ל־1,625 דולר – יעד חריג גם אחרי שנה שבה המניה עלתה בכ־700%. לפי Investing.com, UBS מעריכה כי הסכמי אספקה ארוכי טווח שנחתמים כעת בשוק הזיכרון עשויים לשנות את פרופיל הרווחיות של מיקרון ולהפוך אותה לפחות תלויה בתנודות המחזוריות המסורתיות של DRAM ו־NAND. (Investing.com)

הטענה המרכזית של האנליסט טימותי ארקורי מ־UBS היא ששוק הזיכרון עובר ממכירות קצרות טווח, שמושפעות במהירות מעודפי מלאי, להסכמי אספקה בני שלוש עד חמש שנים. לפי הדיווח, עד 30% מנפחי DDR בתעשייה עשויים להיות נעולים בהסכמים כאלה, וחברות הייפרסקייל כבר שריינו כ־60%–70% מנפחי DDR5 לשרתים. המשמעות היא שמיקרון עשויה לוותר על חלק מההכנסה בטווח הקצר, אך לקבל בתמורה ודאות גבוהה יותר לגבי ביקוש ומחירים.

הרקע לזינוק הוא התפקיד ההולך וגדל של זיכרון במערכות AI. מאיצי AI אינם מסתפקים עוד בכוח חישוב גולמי; הם דורשים כמויות גדולות של זיכרון מהיר, קרוב למעבד ובעל רוחב פס גבוה. לכן HBM, DDR5 לשרתים ופתרונות NAND למרכזי נתונים הפכו לרכיבים אסטרטגיים בשרשרת הערך של תשתיות AI, לצד המעבדים הגרפיים של אנבידיה ומאיצים ייעודיים של חברות ענן.

התוצאות האחרונות של מיקרון ממחישות את השינוי. ברבעון השני של שנת הכספים 2026 דיווחה החברה על הכנסות של 23.86 מיליארד דולר, לעומת 13.64 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו־8.05 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב־13.79 מיליארד דולר, והרווח המתואם למניה הגיע ל־12.20 דולר. החברה גם סיפקה תחזית חריגה לרבעון השלישי: הכנסות של כ־33.5 מיליארד דולר ושיעור רווח גולמי של כ־81%. (Micron Technology)

מנכ"ל מיקרון סנג'יי מהרוטרה אמר עם פרסום התוצאות כי בעידן ה־AI הזיכרון הפך ל"נכס אסטרטגי" עבור לקוחות החברה. לפי מיקרון, הביקוש החזק, יחד עם היצע מוגבל, הובילו לשיאים בהכנסות, בשולי הרווח, ברווח למניה ובתזרים המזומנים החופשי. (Micron Technology)

גם חברות מחקר שוק מזהות לחץ חריג בשוק הזיכרון. TrendForce העריכה בתחילת השנה כי מחירי DRAM בחוזים לרבעון הראשון של 2026 צפויים לעלות ב־55%–60% לעומת הרבעון הקודם, וכי מחירי NAND Flash צפויים לעלות ב־33%–38%. הסיבה המרכזית היא שמפעילות הענן האמריקניות משריינות קיבולת, בעוד יצרניות הזיכרון מפנות קווי ייצור למוצרי שרתים ו־HBM על חשבון שווקים אחרים. (TrendForce)

ההשפעה כבר מורגשת גם מחוץ לשוק ה־AI. מיקרון החלה להרחיב ייצור DRAM מתקדם במפעל מנאסס שבווירג'יניה, בין היתר כדי לתת מענה למחסור ב־DDR4 עבור תעשיות בעלות מחזורי חיים ארוכים, כגון רכב, ביטחון, תעשייה וציוד רפואי. לפי Tom’s Hardware, ההרחבה בהשקעה של יותר משני מיליארד דולר צפויה להכפיל פי ארבעה את תפוקת פרוסות ה־DDR4 באתר, והיא נתמכת גם במימון מתוקף חוק CHIPS האמריקני. (Tom's Hardware)

עם זאת, לא כל האנליסטים רואים רק אפסייד. Reuters Breakingviews הזכיר כי ענף השבבים, ובייחוד תחום הזיכרון, נוטה למחזוריות חריפה: כאשר המחירים עולים, החברות משקיעות במפעלי ייצור חדשים; כאשר הקיבולת מגיעה לשוק והביקוש נחלש, המחירים עלולים לרדת במהירות. Reuters ציין כי שלוש החברות הגדולות – מיקרון, סמסונג ו־SK hynix – שולטות ביותר מ־95% משוק הזיכרון, אך גם הן מרחיבות קיבולת, בעוד יצרניות סיניות כמו YMTC ו־CXMT עשויות להוסיף לחץ תחרותי בהמשך.

הסיכון הגדול יותר עשוי להגיע מצד הביקוש. תחזית UBS נשענת על המשך השקעות עתק של ענקיות הענן בתשתיות AI. אם אמזון, מיקרוסופט, גוגל, מטא ואורקל יאטו את קצב ההשקעות במרכזי נתונים, חלק מההנחות לגבי מחסור ממושך בזיכרון עלולות להתברר כאופטימיות מדי. מנגד, כל עוד הביקוש לשרתי AI ולמערכות הסקה ממשיך לעלות מהר יותר מהיכולת להוסיף קיבולת ייצור, מיקרון נהנית ממעמד חזק בהרבה מזה שאפיין את יצרניות הזיכרון במחזורי עבר.

לכן, הסיפור של מיקרון אינו רק סיפור של מניה שזינקה. הוא משקף שינוי עמוק יותר בשוק השבבים: הזיכרון, שבעבר נתפס כרכיב מחזורי וקומודיטי, הופך לרכיב אסטרטגי בתשתיות AI. השאלה הגדולה היא אם מדובר במחזור על חדש בענף הזיכרון – או בעוד נקודת שיא שתסתיים כשהקיבולת החדשה תגיע לשוק.

הפוסט UBS מקפיצה את מיקרון: האם זיכרון ה־AI משנה את חוקי המשחק בשוק השבבים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב־20-1-2026 פרסמה Benzinga ניתוח השוואתי אוטומטי שממקם את מיקרון (Micron Technology, סימול MU) מול שורה של מתחרות בענף השבבים וציוד הייצור, על בסיס מדדי הערכת שווי וצמיחה פיננסית.

מכפילים נמוכים יחסית לענף – אבל לא “זולים” בכל מחיר

לפי השוואה תעשייתית של מיקרון, מכפיל הרווח (P/E) של מיקרון עומד על 34.48, לעומת ממוצע ענפי של 112.78 – פער שמבליט עד כמה המכפילים בענף מושפעים מחברות צמיחה ומערכי שווי גבוהים במיוחד. (בנזינגה)
גם מכפיל ההון (P/B) של מיקרון, 6.94, נמוך מממוצע הענף 9.73; ומכפיל המכירות (P/S) 9.68 נמוך מממוצע 12.8.

במילים פשוטות: לפי המדדים שבדוח, מיקרון מתומחרת “קרוב יותר לקרקע” מחלק מהשחקניות הבולטות בסקטור. לשם השוואה, אנבידיה מוצגת עם P/E של 46.10 ו-P/B של 38.07, בעוד AMD עם P/E של 121.38.

רווחיות וצמיחה: מעל הממוצע – עם דגש על זיכרון ומרכזי נתונים

בדוח נטען כי השוואה תעשייתית של מיקרון מציגה גם נקודות חוזק תפעוליות: תשואה על ההון (ROE) של 9.28% – מעל ממוצע ענפי של 5.21%.
מיקרון מדווחת על EBITDA של 8.35 מיליארד דולר ורווח גולמי של 7.65 מיליארד דולר – שניהם מעל ממוצעי הענף (6.7 ו-6.43 מיליארד דולר, בהתאמה).
במדד הצמיחה בהכנסות, מיקרון מוצגת עם 56.65%, לעומת 32.11% בממוצע הענף. במקביל, אנבידיה מוצגת עם 62.49% וברודקום עם 28.18%.

מינוף: יחס חוב להון נמוך מול חלק מהמתחרות

עוד מדד שמודגש הוא יחס חוב להון (Debt-to-Equity). לפי Benzinga, למיקרון יחס של 0.21, ונכתב שזה מצביע על פרופיל מינוף נמוך יחסית מול “ארבע המתחרות המובילות” שנבדקו בהקשר זה. (בנזינגה)

הערת מערכת: מדובר בסקירה כמותית מבוססת נתונים, אך לא בהמלצת השקעה. מכפילים וצמיחה בענף השבבים יכולים להשתנות במהירות בהתאם למחזוריות, תמחור זיכרון, ביקושי AI ומצב מאקרו.

למאמר באתר בנזינגה

הפוסט דוח Benzinga: מיקרון מציגה מכפילים נמוכים וצמיחת הכנסות גבוהה מול ענף השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק האחסון והזיכרון העולמי ניצב בפני טלטלה חדשה. פואה חיין־סנג (Pua Khein-Seng), מנכ"ל חברת Phison Electronics, טען בראיון למגזין הטכנולוגי CommonWealth הטייוואני כי המחסור ב־NAND, הצפוי להתחיל ב־2026, עלול להימשך עשר שנים. לדבריו, השוק נכנס ל"סופר־סייקל" חדש שעתיד לשנות את פני תעשיית האחסון.

סיבות למחסור ארוך טווח

פואה הסביר כי במשך שנים יצרני זיכרון השקיעו בהרחבת קווי הייצור, מה שהוביל לנפילת מחירים ולחוסר יכולת להחזיר השקעות. מאז 2019–2020 ההשקעות ירדו בצורה חדה, וב־2023 חברות כמו Micron ו־SK Hynix העבירו חלק גדול מההון להשקעות ב־HBM, זיכרון רווחי יותר עבור אימוני בינה מלאכותית, מה שהותיר את תחום ה־NAND מוזנח יחסית.

התוצאה: היצע מוגבל בדיוק בתקופה שבה הביקוש נוסק – בעיקר בגלל הבום של מרכזי הנתונים לאינטליגנציה מלאכותית.

ביקוש מונע בינה מלאכותית

בעוד ש־HBM (זיכרון DRAM עתיר־רוחב־פס) שימש בעיקר לאימון מודלים, כעת, כשהמודלים מתבגרים, הדגש עובר ל־inference – השלב שבו יש לשרת מיליארדי משתמשים, לאמן מחדש מודלים על בסיס נתונים חדשים ולאחסן כמויות עצומות של מידע. כאן נכנס ה־NAND, שמספק פתרונות אחסון בקנה מידה עצום.

פואה טוען כי מרכזי נתונים אינם יכולים להסתמך על GPU בלבד: "כדי להרוויח כסף, צריך משתמשים. משתמשים מייצרים נתונים. הנתונים צריכים להישמר. לכן מרכזי נתונים ימשיכו להתרחב סביב האחסון – זה התפקיד הבסיסי שלהם".

מ־HDD ל־SSD – שינוי מאזן הכוחות

התחזיות מצביעות על ירידת מחירי SSD כך שיתקרבו למחירי HDD בתוך חמש עד שמונה שנים. במקביל, זמני האספקה של דיסקים קשיחים מתארכים לעד שנה, מה שמאיץ את המעבר לאחסון מבוסס SSD.

ב־2020 היחס בין SSD ל־HDD במרכזי נתונים עמד על חד־ספרתי מול מעל 90%. כיום מדובר כבר על 20% לעומת 80%, והחזון של פואה הוא הגעה ל־80%–100% SSD בעשור הקרוב.

השלכות על השוק הפיננסי

בנקים גדולים, בהם Morgan Stanley, מתחילים להזהיר משקיעים מפני "סופר־סייקל" צפוי בשוק הזיכרון, המשלב ביקוש ל־HBM ול־NAND. גם התחרות מול סין, שמתכננת להיכנס לשוק ה־HBM תוך שנתיים, צפויה להשפיע.

המשמעות: עשור של השקעות באחסון

לדברי פואה, השאלה האמיתית היא לא רק כמה יעלה הייצור, אלא כמה קיבולת חדשה תידרש כדי לתמוך במעבר מ־HDD ל־SSD, במקביל לבום בבינה המלאכותית. להערכתו, זה מה שיבטיח את המשך עוצמתו של ה־NAND בעשר השנים הקרובות.

הפוסט מנכ"ל Phison: המחסור ב־NAND יימשך עשור ויוביל ל"סופר־סייקל" חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.