ה"אופטופון", הוא מערכת חישה אופטית שיכולה לחוש פרמטרים ביו-רפואיים שונים, דוגמת לחץ דם, דופק וסוכר בדם – ממרחק * החלק השני של מחקרו של פרופ' זלבסקי, עוסק בפיתוח של רכיבים ננו-פוטונייים בסיליקון
| פרופ' זאב זלבסקי, אוניברסיטת בר-אילן |
פרופ' זאב זלבסקי (41), המשמש כיום כפרופ' מן המניין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, הוא הזוכה הראשון בפרס "החוקר הצעיר בתחום מדעי הננו והננוטכנולוגיה לשנת 2012". הפרס ניתן לפרופ' זלבסקי במסגרת כנס "ננו-ישראל 2012", ע"י הוועדה המדעית של מרכזי הננו בישראל ואושרה ע"י יושבי הראש המשותפים של כנס ננו-ישראל.
בין הפרוייקטים בהם היה מעורב פרופ' זלבסקי: פיתוחה של מערכת ה"אופטופון", מערכת חישה אופטית שיכולה לחוש פרמטרים ביו-רפואיים שונים כדוגמת לחץ דם, דופק, לחץ פנים עיני, להעריך כמות אלכוהול וסוכר בדם וכל זאת ממרחק. בין היישומים הביו-רפואיים של המערכת שעברו בהצלחה ניסוי מעבדה ראשוני, נמצאים ניטור רמות הגלוקוז בדם, ניטור פעימות לב וניטור לחץ הדם באופן מתמיד. התגובות לפיתוח מהשווקים הבטחוניים והרפואיים היו נלהבות ביותר, והפוטנציאל העסקי מוערך בהיקף של מאות מיליוני דולרים.
בתחום הננו-פוטוניקה מוקדש המחקר של פרופ' זלבסקי לשני חלקים עקריים. הראשון עוסק בפיתוח רכיבים מרחביים, כדוגמת שקופית, עליהם מייצרים מבנים ננו-מטריים. "כאשר רכיבים אלו מוארים עם אור הם משנים את הצורה בה אור ממשיך להתקדם במרחב לאחר המעבר דרך השקופית. השינוי יכול להיות כחלק מאפליקציות שונות. למשל, באחד המחקרים הוספנו מבנים ננו-מטריים על פני השטח של עדשת מגע, או עדשת קטרקט, כדי לפתור בעיית ראיה הבאה על כולנו עם הגיל ואשר ניקראת פרסביופיה (אובדן היכולת של העין לשנות את אורך המוקד של העין, מה שמונע מהעין מלהתמקד על עצמים במרחקים שונים)".
החלק השני של מחקרו של פרופ' זלבסקי, עוסק בפיתוח של רכיבים ננו-פוטונייים בסיליקון כתחליף לרכיבי עיבוד קיימים במיקרו אלקטרוניקה. "הפיתוח שלנו מתמקד במימוש של שבבים פוטוניים הכוללים טרנזיסטורים (מודולטורים) ושערים לוגיים בסיסיים. חלקם כוללים הכנסה של ננו-חלקיקים אשר השליטה על מיקומם (המבוצעת ע"י מתח או ע"י מקור אור) משפיעה על עוצמת האור העובר דרך הננו רכיב. חלק מהרכיבים כוללים מבנים מיוחדים (כדוגמת טבעות בהן האור סובב או ננו מוטות מיוחדים או מבנים הבנויים מחומרים שונים ולא רק מסיליקון), המשפיעים בצורה נשלטת על פילוג האור ביציאת הרכיב. המטרה בכל הפיתוחים האלו היא לקבל יחידת עיבוד בסיסית המהירה יותר ממה שיש במיקרו-אלקטרוניקה, הצורכת פחות הספק וביעיקר בעלת פחות רעשי צימוד בין מוליכי מידע שונים הנימצאים בקרבה פיזית זה לזה. חלק מהשבבים המפותחים על ידינו הינם כל-אופטיים (כלומר גם המידע העובר דרך הרכיב וגם סיגנל הפקודה הינם אופטיים), חלק הם היברידיים, כך שאו שהמידע הינו אופטי, אך השליטה ברכיב הינה חשמלית, או להפך".
פרופ' זלבסקי קיבל תואר ראשון (B.Sc) ודוקטורט ישיר (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת תל-אביב בשנים 1993 ו- 1996 בהתאמה. הוא משמש כיום כפרופ' מן המניין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, אליה הגיע לאחר ניסיון של מספר שנים כסמנכ"ל פיתוח וטכנולוגיות ויזם מיסד במספר חברות סטרט-אפ ישראליות. לפרופ' זלבסקי רקורד מחקרי בתחומי מחקר הכוללים סופר רזולוציה אופטי, ננו פוטוניקה, בפוטוניקה ביו רפואית, חישוב אופטי ופוטוניקת מיקרוגל. הוא פרסם 5 ספרים וערך 3 בהוצאות אור בינלאומיות, כתב למעלה מ- 25 פרקים בספרים, יותר מ- 280 מאמרים בעיתונים בינלאומיים מובילים ורשם למעלה מ- 25 פטנטים.
ב- 2007 קיבל זאב את פרס קריל הניתן ע"י קרן וולף וב- 2008 את הפרס של הוועדה הבינלאומית לאופטיקה (ICO Prize) ואת המדלייה על שם אבה (אחד מאבות האופטיקה) על תרומתו לתחום הסופר רזולוציה האופטי. ב- 2009 קיבל את פרס יולודן על קידום טכנולוגיות ברפואה וב- 2010 ניבחר להיות Fellow של אירגון אופטי גדול בשם SPIE על תרומתו לתחום הסופר רזולוציה והדימות. ב 2011 קיבל פרס בינלאומי לחוקרים צעירים מטעם SAOT (School for Advanced Optical Technologies) שבגרמניה על תרומה משמעותית לפיתוח טכנולוגיות לתחום הביו רפואה ומיד אחר כך את פרס טאובנבלאט על הצטינות במחקר ביו רפואי. ב 2012 ניבחר להיות Fellow של אירגון אופטי גדול נוסף בשם OSA.
כנס "ננו-ישראל 2012" והתערוכה הנלויית אליו, מתמקדים השנה בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה. האירוע (שנערך בין ה-26 ל-27 במרץ 2012 במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל אביב) משך אליו 1500 משתתפים מהארץ ומהעולם, בינהם אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה מדענים וחוקרים.
"ננו-ישראל 2012" נערך בשיתוף INNI – מיזם הננוטכנולוגיה הלאומי הישראלי – ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות ונתמך על ידי משרד התמ"ת ומשרד החוץ.
