הדברים נאמרו על רקע הירידה החדה במספר הסטרטאפים בתחום השבבים – רק אחד השנה, לעומת 20 בתחילת המאה. "כולם הולכים על סייבר או על AI, אבל שוכחים שהבסיס של הכל זה שבבים"
"כדי שישראל תישאר מרכז טכנולוגי חזק צריך לגוון את תחומי הפיתוח." כך אומר אבי תל אור CTO של אינטל איגנייט. תל אור אמר את הדברים במסגרת כנס ChipeEX2024 שהתקיים לאחרונה בתל אביב.
תל אור סקר את תוכנית אינטל איגנייט ואמר כי היא תוכנית חממת סטאטרפים המסייעת לסטאטאפים להגיע למוצר ולשווקים. התוכנית התחילה בישראל בשנת 2019 והתפשטה לאירופה, ארה"ב ובריטניה. הוא פנה לקהל ושאל כמה ממכ עבדו בסטאטראפ, התשובה היתה כ-70-80%. השאלה השניה – כמה מכם עובדים כיום בסטאראפ, וכעשרה אחוזים המשתתפים ענו חיובית.
"כל מי שעבד אי פעם עבור סטרטאפ מכירים את חשיבות הסינרגיה בין סטארטאפ ותאגיד גדול. אני עבדתי בכמה חברות סטרטאפ בעצמי, אחת מהן נרכשה על ידי אינטל מזה זמן. אני עדיין זוכר כיצד הייתי ספקן באשר לעבודה מול חברות גדולות. עם הזמן הבנתי את העוצמה שיש לתאגיד שיכול לספק לנו משאבים ולפתוח דלתות לטכנולוגיות ולטלנטים שלנו ולעזור לנו להצליח."
"לא מפתיע שאינטל ותאגידים רב לאומיים אחרים, גילו שאת הדרכים הטובות להצגת החדשנות בפני תאגיד גדול היא באמצעות מעורבות עם הסטארטאפ וחיבור סימביוטי משום שלסטרטאפ אין מורשת, הוא גמיש ויכול לנוע מהר לתפוס הזדמנות והתאגיד יודע לשלם למי שמצליחים. זאת בנוסף לטכנולוגיות ספציפיות שאנחנו מחפשים בתעשיית השבבים הישראלית."
אינטל הרחיבה את נוכחותה בישראל בהתבסס על 13 סטארטאפים ישראלים שרכשה במהלך השנים. תעשיית הסטארטאפ בתום השבבים הישראלית משכה שחקנים. בתחום ה-AI אנחנו יכולים למנות את אנבידיה, אמזון ואינטל פועלים בישראל והתחום מכוסה על ידי סטרטאפים שנרכשו כמו מלאנוקס, הבאנה לאב, אנפורנה לאב והדינמיקה הזו יכולה לנו להתקדם בבניית האקוסיסטם, אבל אני חייב לומר שהנתונים אינם מעודדים באשר למספר הסטארטאפים החדשים בצנרת שיכולים תאורטית להצטרף לדינמיקה. מספר הסטרטאפים בתחום השבבים נמצא בדעיכה, אם בתחילת שנות האלפיים קמו 20-25 חברות סטרטאפ בשנה כיום ירדנו לחברת סטרטאפ אחת שקמה בישראל בשנה שעברה. הדבר מפחיד במיוחד כאשר אנו יודעים איזה מספר קטן זה בהשוואה ל מספר הסטרטאפים שנוצרו פה על בסיס שנתי.
מאכזבת יותר העובדה שהדבר לא תואם עם ההתפתחות בעולם. כאשר משווים את התוכנית שלנו בישראל עם זו האירופית אנו יכולים לראות שיש הרבה פחות חברות סטרטאפ, וכאשר אנו משווים את עצמנו לבריטניה המצב קצת יותר טוב. השוק הישראלי עבר לתחום ה-SAAS והסייבר ו-80% מהאקזיטים בשנה שעברה היו של חברות סייבר. זה לא שהסייבר הוא דבר רע אבל הדבר מראה על חוסר איזון קיצוני משום שבסופו של דבר, נדרשת סינרגיה בין תחומית. כדי לפתח מוצר סייבר צריכים לדעת איך פועל הענן ואיך אנשים משתמשים בו. וכל מי שמפתח מודלים חדשים של AI, חייב שתהיה לו הכרו אינטימית עם החומרה. פריצות הדרך בתחום רשתות הנוירונים באו ממפתחי אלגוריתמים הרצים על GPU.
"כדי לשמור על ישראל כמרכז טכולוגי חזק על המפה העולמית חייבים להיות מאוזנים במגוון התחומים ולשמור על התעשייה הישראלית. חייבים לקחת נקודת מבט רעננה על הפוטנציאל שיש לחברות סטראטאפ בתחום השבבים ושיש סיבה טובה לבנות שבבים ולעשות זאת בישראל."
"פט גלסינגר טבע את המונח SILLICONOMY – כלכלת הסיליקון. השבבים הם היום רכיב חיוני לתחזוקת הכלכלה המודרנית והמהפכה נעשת כיום בגדול בתחום הAI . הפתרונות בתחום ה-AI יצרו יישוים שמגדילים את הפרודוקטיביות, דבר שמתורגם לערך כלכלי גבוה. לכן חייבים שיהיה מתאם בין מפת הדרכים של הסיליקון למפת הדרכים של הבינה המלאכותית. כאשר אנו מסתכלים על הענן, חייבים למצוא פתרונות סקלביליים ואופטימליים לאימון ול-INFERENCE בענן וגם במובייל."
"בכל הקשור לטלפונים ול-PC אינטל עצמה הכריזה על מטאור לייק עם יחידת העיבוד הראשונה אי פעם המותאמת לרשתות נוירונים המשולבת עם IT ורובוטים ומאוד מרגש אותנו לצפות לגל הרובוטים ההומנואידים שישלבו בינה מלאכותית ונתקרב גם להבטחה של המכוניות האוטונומיות כך שיש מרחב גדול למפת הדרכים בשוק שיתקרב לטריליון דולר בסוף העשור כאשר 30-50% ממנו צפוי להגיע מחברות AI. התעשייה כבר נמצאת בהילוך גבוה של גידול בביקוש המייצג השקעות גלובליות חרות תקדים."
"לפי IDC אנחנו נמצאים בנקודת פיתול כאשר יותר משמונים אחוזים מחוות השרתים נמצאות בבניה או בתהליכי תכנון מתקדמים וצפויות להגיע לייצור מלא עד סוף העשור. אינטל מצפה להשקיע יותר מ-70 מיליארדדולר בארה"ב לבדה ויותר מ-50 מיליארד דולר באירופה. בישראל אנו כבר יודעים שנשקיע 25 מיליארד דולר. זה עוד סימן שמתכתב עם שוק של טריליוןדולר שהזכרתיקודם לכן לכמות גדולה של מפעלים גם הממשלות מעורבות וישנם מאמצים בינלאומיים לעליה בחשיבות השבבים, אך הקיבלות כיום אינה מספקת."
"יש צורך להתגבר על אתגרים טכנולוגיים במטרה לספק את העוצמה לצריכה המבוקשת. ישנם גורמים המגבילים את הגידול המעריכי הצפוי – למשל השימוש במובייל שכבר היום משפיע על עליות התפעול של מרכזי הנתונים. ישנם פתרונות אפשריים אך בדרך למיחשוב נוירומורפי וסיליקון פוטוניקס יש אתגרים גדולם בהטמעת יישומי AI כגון מגבלות ביכולת החישוביות, הזכרון, רוחב הפס וגם כאן יש פתרונות מיחשוב בתוך הזכרון ועוד."
"חייבים להתחשב גם במגבלות הקשורות לגידול בצפיפות הטרנזיסטורים, בהעברת האנרגיה בכל הקשור בפתרונות תרמיים נדרשים פתרונות שלמים בתחום האריזה, הארונות במרכז הנתונים ועוד. יש גם אתגרים בתחום הייצור. עלויות הייצור גדולות מצומת אחת לצומת הבאה כבר נמצאים מעבר למצב בר קיימא ואנחנו חייבים לעשות שימוש טוב יותר בחומרים, ולעשות את התהליכים ידידותיים יותר לסביבה. בכל מקום בו נידרש ליצירתיות ולהשפעה עולמית הדבר יוצר הזדמנויות לטרטאפים ואני די בטוח שכל מי שיביא לפריצות דרך לאחד מהאתגרים הללו יתוגמל היטב. לסטרטאפים הישראלים יש תנאי פתיחה טובים להיות מי שיפתרו חלק מהבעיות הללו."
"קראתי לאחרונה מאמר הטוען שכ-80% מהטלנטים בתחום השבבים נמצא בישראל. אנחנו מאמינים גדולים בישראל ואנחנו בונים בקרית גת את המגה-פאב מכיוון שבשטח גיאוגרפי קטן יש לנו שילוב מעולה של ידע ייחודי.” סיכם תל אור.
