הפרס, שנקרא על שם נשיא אפלייד מטיריאלס לשעבר, הוענק בטקס משותף לזוכי 2023–2025: חוקרים של אלקטרוניקה גמישה, ננו־צינוריות פחמן, "סופר־עץ" וחומרים דו־ממדיים שעשויים לסייע למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות
ארבעה חוקרים מחו"ל קיבלו ב־10–11 בנובמבר את פרס דן מידן לננו־מדע וננו־טכנולוגיה, באירוע שנערך בקמפוס אדמונד י' ספרא של האוניברסיטה העברית בירושלים. הפרס מוענק על ידי האוניברסיטה העברית והאגודה האמריקנית של ידידי האוניברסיטה, ונקרא על שמו של ד"ר דן מידן, נשיא חברת אפלייד מטיריאלס לשעבר. השנה התקיים טקס משותף לזוכי 2023, 2024 ו־2025. בטקס השתתף גם עופר גרינברגר, נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל.
הזוכים ותחומי המחקר
פרופ' שיאודונג צ'ן מהאוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג בסינגפור (זוכה 2023) הוא מחלוצי האלקטרוניקה הגמישה המבוססת על חומרים והתקנים בממדי ננו. הוא פיתח ממשקים מבוססי ננו־טכנולוגיה בין אדם למכונה, וגם יישומים בתחום האנרגיה החלופית. המחקר שלו עוסק בהתקנים אלקטרוניים שיכולים להתכופף ולהסתגל, ובכך משנים את האופן שבו אלקטרוניקה מתממשקת עם גוף האדם.
פרופ' יאנה צאומזייל מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה (זוכת 2024) חוקרת ננו־צינוריות פחמן וננו־חומרים אחרים מבוססי פחמן. היא בוחנת את תכונותיהם ומקדמת את השימוש בהם בטכנולוגיות המשלבות אור ואלקטרוניקה (אופטו־אלקטרוניקה), בהדמיה ביולוגית ובחיישנים.
פרופ' ליאנגבינג הו מאוניברסיטת ייל בארה"ב (זוכה 2024) פיתח "סופר־עץ" מהונדס בממדי ננו וקידם אותו לקראת שימוש בקנה מידה תעשייתי. הוא פיתח גם שיטות לסינתזה של ננו־חלקיקים עמידים באמצעות טמפרטורות קיצוניות.
פרופ' שיאודונג שו (זוכה 2025) חוקר את התכונות האלקטרוניות והמגנטיות של חומרים דו־ממדיים, בעובי של אטומים ספורים. בין השאר גילה חלקיק קוונטי מורכב הנושא שבר ממטען האלקטרון. לפי ההודעה, התגלית עשויה לסייע בהנחת היסודות למחשוב קוונטי עמיד יותר לשגיאות.
ננו־מדע כתשתית לתעשיית האלקטרוניקה
"בזמן הקצר שחלף מאז הושק ב־2019, הפרס הפך להוקרה משמעותית בקהילת הננו־טכנולוגיה העולמית", אמר פרופ' אורי בנין, יו"ר ועדת הפרס. "הזוכים שומרים על קשר הדוק איתנו כחברי כבוד בקהילת הננו־טכנולוגיה של האוניברסיטה העברית".
פרופ' הדר שטיינברג, ראש מרכז הננו־מדע של האוניברסיטה העברית, אמר כי "ננו־טכנולוגיה היא אחד מיסודות המהפכה הטכנולוגית המתרחשת לנגד עינינו. היא משנה את האופן שבו אנו מפתחים תרופות, מתכננים חומרים, בונים רכיבים אלקטרוניים ומקדמים את יכולות המחשוב של העתיד". לדבריו, הקשרים עם הזוכים יסייעו לחזק את מעמדה של ישראל בתחומים אסטרטגיים אלה.
מקור: הודעת האוניברסיטה העברית לתקשורת
