רון רייטר, CTO ומייסד שותף של חברת סנטרה תיאר את מה שעבר על החברה שלו בשנה החולפת, בפאנל שנערך במסגרת מפגש הסיליקון קלאב. בפאנל השתתפו גם נגה סלע שלו מנכ"לית חממת פרש סטארט בקרית שמונה וחנן ברנד סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות
בפאנל שהתקיים במפגש הסיליקון קלאב, בהנחיית שלמה גרדמן, השתתפו נגה סלע שלו, מנכ"לית חממת פרש סטארט בקריית שמונה, חנן ברנד, מנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות, ורון רייטר, CTO ומייסד שותף בחברת SENTRA. האירוע התמקד באתגרים שעמדו בפני חברות הטכנולוגיה במהלך שנת המלחמה החולפת.
בראשית הפאנל שאל גרדמן את כל הדוברים: מהם שלושת האתגרים המרכזיים איתם התמודדו בשנה האחרונה?
נגה סלע שלו, מנכ"לית חממת פרש סטארט בקריית שמונה: "האתגר המרכזי השנה היה ללא ספק המלחמה והשפעותיה על התעשייה. הרבה מהעובדים שלנו גויסו למילואים, מה שיצר קושי ניכר בהמשך העבודה. היינו צריכים להתארגן במהירות ולמצוא פתרונות חלופיים לחברות שעמדו באמצע תהליכי פיתוח. כמו כן, היה אתגר משמעותי בהמשכיות העבודה במעבדות, מאחר שלא כל העובדים יכלו להגיע. בנוסף, אתגר הניהול ושימור הטאלנט היה אתגר מתמשך – לשמור על עובדים צעירים ומוכשרים בתוך סטארטאפ זו משימה מורכבת, ובשנה האחרונה זה היה אפילו קשה יותר".
חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק, רשות החדשנות: "אצלנו ברשות החדשנות היינו צריכים להתמודד עם אתגרי ההשקעות. בשנה הזו הצלחנו להקים קרן חירום בסך 400 מיליון שקלים שסייעה לסטארטאפים שנפגעו מהמלחמה. היינו במצב שבו חלק גדול מהעובדים של החברות היו במילואים, והיה צורך לוודא שהחברות שורדות את התקופה הקשה הזו. חלק מהחברות נאלצו לשנות כיוון בתוכניות הפיתוח שלהן ולהתאים את עצמן למצב החדש".
רון רייטר, CTO ומייסד שותף של חברת SENTRA: "אצלנו בחברה 70% מהעובדים גויסו למילואים, וזה היה האתגר הראשון והמרכזי. בשבועות הראשונים כולם התרכזו בהתנדבות ועזרה לדרום, ורק לאחר מכן התחלנו לחזור לפעילות חלקית. במקביל, היינו צריכים לנהל את המשך העבודה בחברה בצורה יצירתית, להמשיך לפתח פיצ'רים חדשים ולתמוך בלקוחות. אתגר נוסף היה התמיכה הפסיכולוגית לעובדים ומשפחותיהם שנפגעו מהאירועים, ובמיוחד לאלה שחוו אובדן אישי".
כיצד הצלחתם להתמודד עם היעדר העובדים שגויסו למילואים ומה זה אומר על היכולות שלכם לשמור על חוסן ארגוני בתקופות קשות?
סלע שלו: "החוסן הארגוני שלנו נבנה מהיכולת להתגמש ולהתאים את עצמנו למצבים משתנים. נדרשנו לחשוב על פתרונות יצירתיים כמו חלוקת מעבדות בין חברות כדי לאפשר המשך עבודה, וכן להקצות תקציבים בצורה יותר מדויקת כדי לוודא שלא נבזבז משאבים מיותרים. המון תלוי גם בנכונות של השותפים שלנו, שגילו גמישות וסיוע משמעותי בתקופה הזו".
ברנד: "במהלך השנה נוכחנו בחשיבות של תמיכה ממשלתית נכונה בזמן אמת. הצלחנו לגייס מימון חירום עבור החברות שנמצאות בשלבי פיתוח קריטיים, והייתה הבנה ברורה שההייטק הוא עוגן משמעותי בכלכלה הישראלית ושחייבים להמשיך ולתמוך בו, גם בזמן מלחמה. אנחנו כל הזמן שואפים לייצר פתרונות מהירים שיאפשרו לחברות להמשיך להתקדם".
האם לדעתכם יש הזדמנויות שהמלחמה הזו מביאה עמה? איך אתם רואים את העתיד של התעשייה?
סלע שלו: "למרות כל האתגרים, אני בהחלט רואה הזדמנויות במצבי משבר כמו זה. יש לנו יכולת להמשיך לפתח פתרונות בתחום הפודטק והחקלאות החדשנית, וזה תחום שהולך להתחזק בשנים הקרובות. אנחנו פועלים באזור שבו יש ידע חקלאי עצום ותשתית מדעית חזקה, ואני מאמינה שנוכל להמשיך ולתרום רבות לפיתוחים בתחום המזון".
ברנד: "יש הזדמנויות רבות בתחום החדשנות. אנחנו רואים כניסה של תחומים חדשים כמו חיבור של תוכנה וחומרה בעולמות הסייבר וה-AI, והעולם מתחיל להסתכל על ישראל כמקום שבו טכנולוגיות מתקדמות חיוניות נולדות. כמו כן, ישנה הבנה בינלאומית שהחדשנות הישראלית היא לא משהו שאפשר לוותר עליו, גם בעיצומה של מלחמה".
רייטר: "בהחלט, יש המון הזדמנויות. תחומים כמו דיפנס-טק ו-AI מקבלים דחיפה משמעותית, ויש חברות שהצליחו לגייס סכומים משמעותיים גם בתקופה הזו. אנחנו רואים שאפילו במצבי משבר, המשקיעים ממשיכים להאמין ביכולות של התעשייה הישראלית, וזה מעודד אותנו להמשיך לפתח ולחדש".
גרדמן: נגה, איך התמודדתם עם האתגרים הנוספים כמו הפיכת אזור החממה לחלק משטח סגור ומופגז?
סלע שלו: "בנוסף לאתגרים הלוגיסטיים, הייתה לנו עבודה רבה לשמור על שיתוף פעולה בין חברות בתוך החממה, למרות המעבר של רבים מהמשרדים למקומות חלופיים. הקמנו מעבדות משותפות לשימוש של מספר חברות יחד, ועשינו זאת תחת תקציבים מאוד מצומצמים."
גרדמן: חנן, איך השפיעה המלחמה על המשקיעים הזרים?
ברנד: "נפגשתי עם קרנות בחו"ל, ואני שמח להגיד שישראל ממשיכה להיות יעד חשוב להשקעות, למרות המלחמה. הקרנות רואות בנו שותפים אסטרטגיים, ורבות מהן עדיין משקיעות כאן. המשקיעים מבינים שיש לנו טכנולוגיות שאין להן תחליף, מה שגורם להם להמשיך ולהשקיע."
רון, איך המלחמה השפיעה על החברה שלכם ברמת החוסן הנפשי?
רייטר: "הקפדנו לתת תמיכה פסיכולוגית מאוד עמוקה לעובדים שלנו, כדי לסייע להם להתמודד עם המציאות הקשה של המלחמה. הצוות היה מגויס לעזור זה לזה, והיה חשוב לנו להראות נוכחות של תמיכה בכל רמה."
גרדמן: האם אתם אופטימים לגבי העתיד למרות אתגרי ההווה?
סלע שלו: "אני אופטימית. אני רואה גל חדש של יזמים שמתחילים לבנות דברים חדשים, ואנחנו נמשיך לפתח פתרונות חדשניים בתחומים קריטיים כמו חלבונים חלופיים ותשתיות חקלאיות."
ברנד: "ההזדמנויות קיימות, במיוחד בתחומים חדשים כמו צ'יפים וטכנולוגיות חומרה. אנחנו רואים יותר חברות שעוסקות בתחומים אלו, והמדינה חייבת להמשיך לתמוך בהן."
רייטר: "אני מאמין מאוד באופטימיות. חברות כמו שלנו ממשיכות לחדש ולהמציא את עצמן מחדש, ואני מאמין שבעתיד הקרוב נשמע עוד הרבה סיפורי הצלחה."
