השבבים ישמשו לפעולות ההגנה של ארה"ב בתחום אותו היא מבקשת שלא להוציא ההגנה למדינות אחרות, וזאת למרות מצבה של אינטל כיום
אינטל זכתה בחוזה של 3.5 מיליארד דולר עם הפנטגון לייצור שבבים מתקדמים לשימושים צבאיים ומודיעיניים. לפי דיווח של בלומברג, הכסף הוענק לאינטל במסגרת Secure Enclave, תוכנית שהקימה ממשלת ארה"ב לפיקוח על ייצור שבבים מתקדמים עבור פעולות של ארה"ב.
בעוד שפרטים על הפרויקט נשמרים ברובם בסוד, ייצור השבבים יתפרס על פני מספר מפעלים ומדינות, כולל מתקן ייצור באריזונה, שם כבר יש לאינטל בסיס פעילות רחב.
למרות התלהבות הממשלה להעניק את המימון לחברה האמריקנית דווח בבלומברג כי התעוררו שאלות בנוגע לחוכמה שבסמכותה של חברה אחת בלבד לספק את תוצאות הפרויקט הרצויות.
ביוני 2024 דווחו בעיות בנושא מימון הפרויקט. במקור, החוזה הכולל בסך 3.5 מיליארד דולר היה אמור להתחלק בין מחלקת המסחר לבין מחלקת ההגנה, אולם לאחר שמחלקת ההגנה חזרה בה מהתחייבותה לספק 2.5 מיליארד דולר למימון הפרויקט, נותרה מחלקת המסחר לשאת בכל העלות.
באותו זמן, מחלקת המסחר קיוותה שתוכל לכסות את הפער על ידי הקצאת כספים שהתקבלו ממכירת ספקטרום במסגרת חוק ספקטרום וביטחון לאומי, מה שיאפשר להשתמש בכסף שנוצר מהמכירה למימון תוכניות טכנולוגיה ממשלתיות. עם זאת, חקיקה זו עדיין נמצאת בקריאה שנייה בסנאט האמריקני.
אינטל מתמודדת עם בעיות משלה, לאחר שנקלעה למשבר בעקבות הפסד נטו של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2024. כתוצאה מכך, החברה הודיעה על תוכנית קיצוץ בעלויות בהיקף של 10 מיליארד דולר, הכוללת פיטורי יותר מ-15,000 עובדים מצוותה הגלובלי, מהלך שעלול לסכן את מימון חוק השבבים (CHIPS Act).
כפי שדווח לראשונה במרץ 2024, אינטל הייתה אמורה לקבל מימון ישיר בסך 8.5 מיליארד דולר, בנוסף ל-11 מיליארד דולר בהלוואות בריבית נמוכה ו-25 אחוזי זיכוי מס השקעה על השקעות הון של עד 100 מיליארד דולר באריזונה, ניו מקסיקו, אוהיו ואורגון.
עם זאת, לאחרונה דווח כי מחלקת המסחר דחתה את בקשת החברה לקבלת המימון, והתעקשה כי על יצרנית השבבים הבעייתית לעמוד תחילה באבני דרך מרכזיות ולבצע בדיקות נאותות משמעותיות לפני שתשקול לשחרר את הכסף.
