בחברת האנליסטים יול חושבים שזו טעות וכי יש לחזק את חברות השבבים הגדולות והקטנות באירופה ולהקים מפעלים ביחד עם TSMC או סמסונג
אחרי סין וארה”ב גם אירופה מבקשת לפתח יכולות ייצור עצמאיות. הנציבות האירופית הציגה לאחרונה את ‘המצפן הדיגיטלי’ שלה, אשר הצהיר על כוונת בניית ייצור בצמתים של 5 ננומטר ומטה, ובפרט 2 ננומטר. בנוסף התוכנית מציבה ייעד של ייצור 20% מהשבבים הנחוצים לאירופה בתוך היבשת.
ההחלטה נובעת מהחשש מפני תלות יתר בייצור שבבים באסיה והפוטנציאל להיתפס בכל אש פוליטית עתידית בין ארה”ב ואסיה, שעלולה להוביל למחסור בשבבים בעתיד. אבל בניית מפעל אחד של 2 ננומטר בהשקעה של 30 מיליארד דולר לא ממש תפתור את הנושא, כפי שציינו פרשנים בענף.
חברת האנליסטים יול כתבה: ” מפעל של 30 מיליארד דולר הוא דרך מסוכנת להבטיח ריבונות טכנולוגית אירופית.” עוד הוסיפו האנליסטים של החברה כי הקמת מתקן חדשני כל כך, ללא תמיכה של TSMC או סמסונג, תארך לפחות 10 עד 15 שנים ותדרוש עשרות מיליארדי דולרים של השקעה והיא עלולה להכשל. לפי האתגרים שעומדים בפני אינטל ניתן לראות את הקושי. “אינטל נתקלה בקשיים לספק תהליך ייצור מתקדם משלה 7 ננומטר – אם ענקית המחשוב האמריקאית לא יכולה להצליח בקלות בצומת התהליך הזה, האם אירופה צריכה להמשיך לקפוץ מסוכן עוד יותר ל -5 ננומטר?”
תפישתה של יול היא שהדרך היחידה לאיחוד האירופי להקים מפעל 5 ננומטר באירופה תהיה ללכת בדרך דומה לארה”ב ולהצטרף ל- TSMC או סמסונג. המאמץ המשותף ידרוש פחות השקעות מאירופה – בסביבות 10 מיליארד דולר – ויקצר באופן דרמטי את זמני הפיתוח מ10-15 שנים לסביבות 3 עד 4 שנים.
אך זה לא בהכרח יפתור את נושא הריבונות. עם או בלי TSMC או סמסונג, ביול שואלים מה יהיה הביקוש לטכנולוגית 5 ננומטר, בעוד שלוש או ארבע שנים. “כל כמויות הפרוסות שיופקו עבור תעשיות הטלקומוניקציה, הרכב ותעשיות אחרות ביבשת פשוט לא ימלאו מפעל כזה, ויחסלו את הרציונל להשקעה כזו.”
יול אמרה, “הדרך הטובה ביותר לריבונות טכנולוגית היא להשקיע בתבונה וליצור מערכת אקולוגית ייצורית חזקה שתספק מוליכים למחצה לחברות אירופאיות בטווח הארוך.”
חברת האנליסטים מציינת שבאירופה כבר פועלים יצרני שבבים וספקי ציוד חדישים, בעלי מכירות שנתיות שבין 4 ל -16 מיליארד דולר כל אחד. אלה כוללים את אינפיניון, NXP , Ams וכן GlobalFoundries עם קיבולת ייצור בגרמניה, כמו גם אינטל ו- ASML.
ישנם גם שחקנים קטנים יותר אך חזקים בתעשייה ומיצרים באירופה, לרבות טאואר סמיקונדקטור ו ו- X-Fab, שכל אחד מהם מייצר מכירות של בין 500 מיליון דולר למיליארד דולר מדי שנה. בנוסף ישנן לפחות 200 חברות, כולל IDM (יצרני מכשירים משולבים), חברות בת של יצרני מערכות ויצרני ציוד מוליכים למחצה, מפוזרות ברחבי אירופה. לדוגמה חברות כמו אלמוס, מוראטה אירופה, בסי, EVG, סויטק וסילטרוניק המרוויחות כל אחת פחות מ -500 מיליון דולר בשנה, אך מקיימות ייצור טכנולוגי ושומרות על עצמאותה של אירופה.” חברת המחקר מציעה לחזק את הספקים הללו, ולבנות צמתי ביניים – 14 ו-7 ננומטר באירופה שיתמכו ביישומי רכב, טלקמוניקציה; IoT ושבבים לתעשייה הנוכחיים ביבשת. מתקנים אלה יכולים להיות ממומנים על ידי האיחוד האירופי בשיתוף פעולה עם ST, אינפיניון, NXP, Ams ו- ASML.”
