כך אומר אנתוני יו, סגן נשיא בכיר בגלובל פאונדריז בפאנל שעסק בעתיד התעשייה במסגרת כנס ChipEx2020
“אנחנו נמצאים עכשיו בתור הזהב של השבבים”. כך אומר אנתוני יו, סגן נשיא בכיר לתשתיות ייצור בגלובל פאונדריז בפאנל שעסק בעתיד התעשייה במסגרת כנס ChipEx202. בפאנל השתתפו גם דימה פלדמן, סגן נשיא ומנהל מוצרים בסוני סמיקונדקטור ישראל, ואנדי ג’רוס, סגן נשיא לשיווק ומכירות בחברת פלקס לוג’יק.
את הפנל הנחה שלמה גרדמן, היזם והיו”ר המשותף של כנס ChipEx2022. הוא הזניק את הפנל בשאלה אילו טכנולוגיות חדשות נראה בדור הבא של השבבים?
יו: “אנחנו בגלובל פאונדריז מתמקדים אסטרטגית בחמישה תחומים: המובייל, IOT, תחום הרכב, מרכזי נתונים ומיחשוב אישי. יש דמיון בין חמשת השווקים – כולם דורשים כמות מיחשוב עצומה לטפל בכמויות גדולות של נתונים.”
פלדמן: “העתיד של התעשיה לפי סוני סמיקונדקטורס הוא בשבבים שישמשו: עיבוד בקצה על הIOT-; קישוריות; וכן עיבוד ומרכזי נתונים.”
ג’רוס: “בפלקס לוג’יק אנו מתמקדים בתקשורת הדור החמישי, המון יכולת עיבוד במכשירי IOT האצת בינה מלאכותית ורשת.”
גרדמן: “נועם אבני מאינטל אמר מוקדם יותר בכנס שחוק מור חי ובועט. האם זה נכון, או שזה יתאפשר רק באמצעות צ’יפלטים?”
ג’רוס: “כוותיק בתעשייה הייתי עד להרבה שינויים למשל כניסת WIFI. לדעתי צ’יפלט הוא בעצם הרחבה של האינטגרציה כך שיהיה פחות צורך בהעברה חיצונית של נתונים. אני מניח שגם השבבים ימשיכו להתפתח וגם הצ’יפלטים יתרמו את תרומתם לשיפור הביצועים.”
פלדמן: “חוק מור כבר לא רלוונטי, היכולת של שבבי הבינה המלאכותית גדלה פי אלף, לא פי 2. אם אפשר להשיג שיפורים זה תמיד בעזרת תכנון מתקדם. אנחנו צריכים הרבה יותר מחוק מור, וגם ביישומים לIOT- צריך קצב גדול.”.
יו: “התעשיה פיתחה את החדשנות כדי לעמוד בחוק מור. עם זאת חוק מור לא מת אבל הוא מזדקן – הצ’יפלט הוא התקדמות בתכנון, ארכיטקטורה, אפשרות לליבות שונות עם Ip שונים לעבוד ביחד.. אפשר להוסיף את הצ’יפלט מעל חוק מור.”
גרדמן: אנתוני, האם הגיעה העת לסיליקון פוטוניקס?
יו: “אכן עכשיו העת לסיליקון פוטוניקס. ובגלל זה הצענו בגלובל פאנודריז – את היכולת לייצר שבבים התומכים בסיליקון פוטוניקס כדי להגביר את היכולת להעביר את כל הררי הנתונים שהולכים וגדלים בקצב גבוה. הטכנולוגיה נדרשת גם כדי להפחית את האנרגיה הנצרכת במרכזי הנתונים. כך נוכל לקבל גם עיבוד יותר מהיר וגם להשקיע פחות אנרגיה. השוק הראשון של הסיליקון פוטוניקס הוא לתעבורת נתונים בתוך הדטה סנטר, וכעת אנו עולים מ-100 גי’גהביט לשניה ל-400 ועכשיו ל-800 השלב הבא הוא להעביר מידע בתוך השבב ובין שבבים ישירות ולא דרך הדטה סנטר. “
גרדמן: השאלה המופנית לפלדמן: מה סוני סמיקונדקטורס עושה בתחום ה-IOT?
פלדמן: “סוני סמיקונדקטור מתמחה במחיישני תמונה. אנחנו רוצים לקחת את זה ל-IOT ולפתח חיישן מצלמה עם בינה מלאכותית שיוכל למשל לדעת כמה אנשים ישנם בתא שטח מסוים או כל נתון אחר שנרצה. בקיצור -מצלמה שתוכל לחקות את עין האדם ומוחו. מכיוון שמצלמה כזו תייצר ג’יגבייטים של נתונים לשניה. אנחנו מאפשרים עיבוד של AI בקצה בתוך חיישן התמונה, כך שהמצלמה שלח לק את מה שנדרש ולא כמו המצב היום – שהמצלמות שולחות הכל דרך הרשת והעיבוד נעשה במרכז הנתונים.”
בהמשך שאל גרדמן את פלדמן מהי הגישה של סוני ל-IOT סלולארי, וזה השיב: “אני לא מכיר שום מערכת קצה בלי קישוריות והעברת נתונים לענן. בסוני אנחנו משלבים בינה מלאכותית בקצה ותקשורת סלולארית ל-IOT. יש להפריד בין יכולת של בית חכם לבין ערים חכמים כל המכשירים דורשים קישוריות והם לא רוצים להמציא קישוריות ב-2022. משתמשים במה שיש היום, המערכת הנפוצה והבטוחה ביותר היא המערכת הסלולארית.”
גרדמן: אנדי, תוכל בבקשה להסביר לנו מה זה EFPGA
ג’רוס: “מדובר בראשי התיבות של Embedded FPGA. הוא מבצע את כל הפעולות של FPGA רגיל (כמו אלה למשל של אינטל או זיילינקס) אבל בנוסף הוא כולל מאיץ חומרה שנמצא קרוב לנתונים הדורשים עיבוד. אם מפתחים מאיץ כזה ב-Asic רגיל מאבדים את יכולת התכנות. יש לנו לקוחות שמוסיפים את זה למעבד שהם מפתחים כך שהוא יוכל להיות כולו ניתן לתכנות דינאמי.”
גרדמן: ומה התחזיות שלכם לתחום הבינה המלאכותית?
יו : – בגלובל פאנודריז יש לנו AI בכל מקום, לא סתם אמירה. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית החל בשלב התכנון והפיתוח של השבבים ואפילו בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות.
פלדמן: הבינה המלאכותית הכי טובה כאשר היא שקופה ומשולבת בתוך המערכת. אנחנו משתמשים בה בתכנון ובבדיקות וגם מספקים זאת ללקוחות. מחשבים לא נהיו יותר חכמים רק בגלל שהם מבצעים יותר ניתוח מספרים, צריך לאמן אותם.
ג’רוס. ה-EFPGA שלנו משתמש בטכנולוגיה שמאפשרת לבנות מעבדי קצה יעילים בעזרת בינה מלאכותית.
גרדמן: בואו נדבר על מיחשוב הקוונטי. מה קורה כעת בתחום הזה?
פלדמן: לדעתי מיחשוב קוונטי אני עדיין בשלב הגילוי לא מוכן לשוק עדיין. בטוח שהשימוש בו יתחיל בדטה סנטרים, לא יהיה לנו מיחשוב קוונטי בבית בקרוב. בכל נצטרך למצוא פתרונות ארכיטקטורה ותכנון.
יו: “עדיין ניתן לשפר את התהליך. כל עוד אפשר לבנות מוצרים טובים יותר אנחנו נעשה זאת. יש עדיין מספיק מקום לשיפור וגם אם 2 ננומטר יהיה הצומת האחרון נמצא דרכים להמשיך לשפר.
ג’רוס: “אני מסכים עם אנתוני ודימה על המסלול של שיפור המעבדים והאצה .אינטל, TSMC וסמסונג עובדים על טרנזיסטורים מתחת ל-3 ננומטר. יש עדיין מספיק מקום וייעשה שימוש נרחב באינטגרציה ובמאיצים.”
גרדמן: בשנים האחרונות תעשיית השבבים צומחת, והגיעה ב-2021 ל-560 מיליארד דולר. השנה כנראה היא תעבור את ה-600 מיליארד, האם היא תמשיך לצמוח?
פלדמן: “שוק השבבים ימשיך לגדול. אנחנו במחזור של עליה אבל יש הרבה יותר תכולת סיליקון שנכנסת לכל דבר – IOT עם בינה מלאכותית בקצה, בינה מלאכותית היא הדרך היחידה שבה עולם הסיליקון מדבר עם עולם האמיתי. ש היום שבבים בגוף האדם – קוצבי לב, עזרי ראיה ושמיעה. רק מגזר זה הגיע ל-7 מיליארד יחידות.”
ג’רוס: “השוק ימשיך לצמוח הבינה המלאוכתית. לפני הבינה המלאכותית היינו יכולים לפתור רק בעיות שאנחנו מכירים. הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לפתור בעיות שאנחנו לא יודעים את הפתרון שלהם וזה ידרוש יכולת מיחשוב נוספת, וכמובן יש שבבים במכוניות . המגבלה היחידה היא קיבולת הייצור.”
יו: “אנחנו היום במחסור בתחום השבבים וכל החברות הגדלות, כולל גלובל פאונדריז מקימים מפעלים. השוק עצמו צפוי להכפיל את עצמו בתוך -8 עד 10 שנים. הוא לא יילך לשום מקום משום שסיליקון נמצא בכל מקום. הדרישה לחיישנים, בינה מלאכותית ותקשורת רק תגדל. אנחנו נמצאים בעידן הזהב של השבבים.”
